שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מנהג צילוק הגוף של שבטי נהר הספיק?
הייתם מאמינים שצלקות יכולות להיות דבר נחשק אצל אנשים בתרבויות שונות? הייתם חושבים שמישהו ירצה שיפצעו אותו וישאירו לו צלקות בכל הגוף והוא ייצא מרוצה? הייתם מקבלים טקס שכזה במקום בר-מצווה ו"תודה להורי שהביאוני עד הלום"?
ובכן, בהחלט. מסתבר שמנהג צילוק הגוף (Scarification) משמש כטקס התבגרות בחברות שבטיות שונות בעולם. למשל אצל בני השבטים שבפפואה גינאה החדשה, כמו שבטים בנהר הספיק (Sepik river tribes), שבט קנגאנאמן, או בשבטים ביבשת אפריקה.
בשבטים הללו משמש טקס יצירת הצלקות בגוף הצעיר, חלק משמעותי בטקס החניכה של הנערים שהופכים לגברים. זהו הטקס המקביל לטכסי חניכה רבים, המתרחשים ברחבי העולם. הזכרנו את בר המצווה היהודי, המילה המוסלמית, טקס נמלת הקליע בדרום אמריקה ועוד מגוון של טקסי חניכה שונים ומשונים.
כך או כך, בשבטים הללו הצילוק הוא רק חלק קטן מטקס התבגרות שנמשך שבועות, טקס שכולל השפלה פומבית של הצעירים ולא מעט כאבים. בטקס הצילוק יש תפקיד משמעותי מאד לזקני השבט, שהם באופן מסורתי מי שאחראים על שימור, קיום והעברת המסורת בשבט מדור לדור.
בעזרת סכיני גילוח, הזקנים חותכים לצעירים את עורם ויוצרים חתכים בגופם. מחוספס ומלא בחריצים זה המראה המקובל כאן לגבר. החתכים מדמים את מראה עורו של התנין, כשהאמונה השבטית היא שהתנין ירחיק את הילד שבגופו ויהפוך את הצעיר לגבר בוגר ומוכן למשימות של הגברים.
הנה טקס התבגרות עם צלקות - בפפואה גינאה החדשה:
https://youtu.be/1AZWfAidOzY
וגם בקנגאנאמן שבפפואה גינאה החדשה:
https://youtu.be/vFZvJMlXsuY
צילוק הגוף מתרחש בקרב שבטים רבים באפריקה:
https://youtu.be/Lfhot7tQcWs
וטקס חניכה שכרוך בהקזת דם מהאף והלשון, דם שנשאר מהאם שהולידה את הנערים:
https://youtu.be/7hQEJIaciRM
מהו מנהג השפתיים של שבט המורסי?
שבט המורסי (Mursi) האפריקאי הוא אחד השבטים המבודדים בעולם. השבט המונה ב-6,000 איש חי באיזור נסתר ומבודד אחרי רכס הרים, כשמצידיו האחרים סוגרים ומגינים עליו 3 נהרות. כל אלה הופכים את האיזור למקום שהגישה אליו קשה מאד. רק בשנת 1970 התגלה השבט על ידי אנתרופולוגים בריטים והסתבר שאנשיו לא שמעו על אתיופיה, שבתחומה הם מתגוררים...
לבני השבט מסורת של מלחמות וקרבות עם שבטים שכנים שהפכה אותם ללוחמים באופי וברוח. הם חלקאים שמגדלים תירס ודגן וחיים כבר אלפי שנים חיים שלא השתנו בהרבה.
אבל מה שמושך עניין אל בני השבט הוא המנהג של נשות המורסי להשחיל דיסקית חרס, מעין צלוחית מקושטת, אל תוך שפתן התחתונה. מבחינת אנשי השבט זהו סמל יופי ומעמד חברתי ראשון במעלה, אבל האגדה בשבט מספרת שהמנהג נולד בעבר הרחוק, כשהתרבו החטיפות של בני ובנות השבט, שהיו ידועים ביופיים. אז עלה הרעיון, לכער את בנות השבט כך שיהיו פחות נחשקות לחוטפים. הדבר הביא אותן לנקב את השפתיים ולהשחיל בהן את דיסקיות החרס הללו. המנהג, שלנו נראה ודאי מוזר, נתפס אצלם כשיא היופי.
בדרך כלל גודלה של הצלחת הוא סימן לחשיבות החברתית או הכלכלית של האישה שנושאת אותה בשפתיה. כדי לאפשר את השחלת דיסקית החרס, חותכות נשות המורסי את שפתן התחתונה לכל אורכה ואף עוקרות את שורת השיניים הקדמיות. כבר בגיל 15 נאלצת כל נערה במורסי לעבור טקס ראשון, שבו מנקבים את שפתה התחתונה בעזרת קוצים, כך שניתן יהיה לענוד לה את הדיסקית. בכל שנה מגדילים את הדיסקית של האישה והשפה התחתונה שלה הולכת ומתרחבת בהתאם.
המנהג הזה כואב והופך את האישה המורסית לנכה, אבל דווקא הוא שמעלה את מעמדה החברתי בשבט. ככל שהצלוחית המקושטת שבשפתה תהיה יותר גדולה ומרשימה, יצטרך גבר שירצה בה לאישה לתת לאביה יותר בהמות כנדוניה...
הנה הצלוחית ששמה עליה בת שבט המורסי שבאתיופיה:
https://youtu.be/UIq9NrH6aFw
ומי שמתוארת כבעלת הצלחת הגדולה ביותר בדרום אתיופיה:
https://youtu.be/7URY1kaNJFo
מי מחדדים או משייפים את שיניהם ומדוע?
שיוף שיניים (Teeth grinding) או חידוד השיניים (Teeth Sharpening) הם מהמנהגים המשונים והמיוחדים של שבטים שונים בעולם. מהשבטים באינדונזיה, האבוריג'ינים באוסטרליה, דרך בני השבטים בבאלי והילידים באפריקה - דומה שהמנהגים המוזרים של שינוי צורת השיניים הם נפוצים למדי.
בטקס ההתבגרות של מתבגרי השבטים בבאלי שבאינדונזיה, למשל, משייף הכוהן את השיניים הקדמיות שלהם. בני באלי מאמינים ש-6 השיניים המשויפות שלהם יבדילו אותם מהשדים, שלהם יש שיניים חדות. ביום מותם, לכשיגיעו לעולם הרוחות, ישמשו השיניים אמצעי הזיהוי שלהם בשער הכניסה, לעומת השדים, שכניסתם אסורה.
בשבטים אחרים באינדונזיה רואים בנשים בעלות שיניים מחודדות, נשים יפות ומושכות יותר. זה מודל יופי נדיר וכואב, אבל מבחינתם הוא זה שקובע אם אישה היא יפה או לא.
לעומתם, בתרבות של בני השבטים הבאלינזיים יצגו השיניים רגשות בעלי אופי שלילי, כמו קנאה וכעס. לפיכך, דווקא שיוף השיניים היא פעולה שנועדה לזכך את הנפש ולהרחיקה מרגשות לא רצויים שכאלה. שיניים מחודדות? - לא אצלם...
ארכיאולוגים ואנתרופולוגים מצאו שכבר בעת העתיקה התקיים המנהג של עיצוב השיניים. היו תרבויות שחידוד השיניים בהן נעשה כדי לחקות חיות. בתרבות המאיה, לעומת זאת, גילפו ועיצבו את השיניים כדי להבחין בין המעמדות.
עד ימינו שרד טקס השיוף של שיני האבוריג'ינים של אוסטרליה כטקס בעל אופי רוחני יותר. שימוש בשיוף וגילוף שיניים לצרכים רוחניים נפוץ גם בקרב בני חלק מהשבטים בסודאן ואפילו בווייטנאם.
גם באפריקה יש שבטים שאצלם שיניים מחודדות ומגולפות הן הצהרה אסתטית. אבל בשבטים אלה נוהגים לחדד את שיני המתבגרים דווקא ועושים זאת באמצעות אבן וסכין. בשיניים מחודדות נראים בני הנוער בשבטים הללו יפים במיוחד בעיני עצמם. זה מודל יופי נדיר שיש סיכוי שיש מבני המערב שיתחברו אליו. בקנדה זה כבר קורה (ראו בסרטונים שלמטה), כשאנשים משלמים לרופא שיניים חדד שיניים לכל דורש.
כך מחדדים שיניים באפריקה:
https://youtu.be/sDrvj3tkNFs
שיוף שיניים של בנות השבטים באינדונזיה:
https://youtu.be/314KpEm88LU
בקנדה יש רופא שיניים די מבוקש, שמחדד גם הוא את השיניים לצורת שיני ערפד:
https://youtu.be/hMiH1PnGoGM
ובבאלי שבאינדונזיה דווקא משטחים שיניים, כדי להרחיק יצרים חייתיים מהצעירים:
https://youtu.be/JCAmzQelO9E
איך נראה ריקוד שבט הזולו?
שבט זולו הוא עם גדול של כ-10 מיליון איש, הקבוצה הגדולה ביותר מהקבוצות העממיות שבדרום אפריקה. בעבר הם היו בעלי צבא חזק מאד והקימו אימפריה של ממש, שגם נלחמה בבורים, במה שנקרא "מלחמת הבורים" וניצחה את האימפריה החזקה בתבל באותה תקופה - הצבא של האימפריה הבריטית (זה קרה בקרב המפורסם באיסאנדלוואנה).
היום הזולו הם ברובם עניים מרודים וחיים בפחונים עלובים. מהעבר המפואר הם בעיקר מתגאים עדיין במוסיקה המיוחדת שלהם ובתרבות המפוארת, שכוללת ריקודים מסורתיים כמו זה שבסרטון והקשה קצבית בתופי הטאם-טאם - מה שהיה פעם אמצעי התקשורת המרכזי של הילידים.
הנה סרטון המציג את הריקוד השבטי של בני שבט הזולו:
http://youtu.be/JDTYPTArGeI
ריקוד חתונה של בנות הזולו:
https://youtu.be/BfMsn0udNCQ
ועוד ריקוד עממי של הזולו:
https://youtu.be/HxhhF_nHxIs
איך נראים חיי השבטים בעולם?
השבטים בעולם מרביתם חיים ביישוב של קבע. אחרים הם שבטי נוודים, כמו שהיו פעם הבדואים.
הגברים של השבט הם לרוב הכוח המגן שלו. הם חמושים בכלי נשק פשוטים, כמו קשת, חנית או רומח, באפריקה לפחות. הלוחמים האפריקאים נוטים, אולי פחות מבעבר, להיות אמיצים. בתקופת סחר העבדים, החשש של סוחרי העבדים מהם היה גדול.
הריקודים והשירה של אנשי השבטים נועדו לציין שמחות והצלחה בציד ובחקלאות. הם מתפללים ליבול טוב בשדות ולגשם מספיק, לחתונה וללידה. הריקוד הוא דרך לתקשר עם כוחות עליונים שיוכלו לסייע במקרים הללו. לצעירי המסאי למשל, משמש ריקוד הקפיצות לתחרות מי יזכה בנערה. המנצח הוא הקופץ לגובה הרב ביותר.
אבל הריקוד מהווה אצל בני השבטים גם את אחת מצורות הבידור והחגיגה הכי פופולריות. הוא לא מחייב כמעט דבר, מלבד קצב ורצון לרקוד. לצעירים הוא משמש גם דרך לחיזור.
את ערכי השבט, הידע והתרבות שלו לומדים בני השבטים ומעבירים מדור לדור. הם עושים זאת באמצעות אגדות, סיפורים ושירים. כל אלה מושמעים לצעירים ולילדים, שלומדים אותם מהוריהם. כשיתבגרו, הם יספרו וישירו בתורם לבניהם ובנותיהם והדברים יעברו הלאה. בצורה כזו מועברים גם הכללים והערכים המקודשים לשבט ולכבוד המשפחה.
על הרפואה בשבט אחראי לרוב ה"שאמאן", הכינוי של איש הדת, רופא האליל ומרפא השבטים במקומות רבים בעולם.
הלימודים בשבטים הם חלק מאמצעי המעבר מילדות לבגרות. אבל את המעבר הזה מילד לבוגר או לבוגרת, מסמלים טקסים מיוחדים. בטקסים הללו, הנקראים "טקסי מעבר", עוברים המתבגרים בשבט ממעמד של ילד למעמד של גבר.
לאותם טקסים קוראים האנתרופולוגים, חוקרי התרבויות, לעתים גם "טקסי התבגרות", או "טקסי חניכה". בטקסים הללו צריכים צעירי השבטים לעמוד במשימה קשה כלשהי (בכל שבט דברים שונים), או חוויה כואבת, כשאת בגרותם הם מוכיחים בהפגנת אומץ, לצד כוח סבל, תוך איפוק ונשיכת שפתיים.
הכירו שבטים שכאלה בתגית "שבטים בעולם".
טקסי השבטים הם בסיס להרבה טקסים ופולחנים בעולם, גם בעולם המודרני:
https://youtu.be/kyX746A66GY
הנה החיים בשבט האמר בדרום אתיופיה:
https://youtu.be/2Kk0gMPpFmQ
ריקוד ושירה שבטיים בשבט שבאפריקה:
https://youtu.be/coCeJllwLRw
בהרבה שבטים קעקועים הם חלק מטקסי מעבר:
https://youtu.be/81JPj8BqBBQ
שבטי האינדיאנים לפני מאה שנה כפי שצולמו אז (עברית):
https://youtu.be/ytUc-A4LFqg
והסוד האפל של תינוקות ה"מינגי" המקוללים הממיטים צרות על השבט (עברית - לא לילדים):
https://youtu.be/JYXgNlFSHgg
כיצד חי שבט הדזבה כמו האדם הקדמון?
שבט הדזבה (Hadzabe) הוא מאחרוני השבטים בעולם שהם ציידים ומלקטות. השבט משתייך לשבטי הבושמנים והוא מהשרידים האחרונים של העולם של פעם, שלפני הכפר הגלובלי, שבו אין טלוויזיה ורדיו והשפעות זרות של בני העולם המודרני על השבטים.
קבוצות קטנות של בני השבט חיות מסביב לאגם איסיי שבצפון טנזניה. הם חיים בתוך חושות מעשבים וזרדים או בתוך גזעים חלולים של עצי באובב גדולים. רק כמה מאות מבני השבט נשארו והם סובלים מתוחלת חיים קצרה ומחלות רבות. כל לבושם של בני השבט הוא פיסת עור קטנה שהם עוטים על פלג גופם התחתון.
כמו בכל שבטי הבושמנים החיים במדבר קלהארי, גם שפתם של בני ההדזבה היא שפת הקליקים. זוהי שפה שנהגית ברובה על ידי נקישות וצלילים שמושמעים בהפרדת הלשון מהחיך וקולות מצמוץ ונקישה בשפתיים - צלילים המזכירים רעשי ענפים שזזים ברוח. מקור השפה בצורך לתקשר זה עם זה בזמן הציד, מבלי להבהיל את החיות.
הנה סקירה על השבט המרתק הזה (עברית):
https://youtu.be/z7IqByjkWAY
צייד משבט הדזבה שמשמיע חיקויים של בעלי החיים שהוא צד:
http://youtu.be/AfiGUEAlVVs
עוד סרטון קצר על בני השבט:
http://youtu.be/smz1vVlrYjI
ובואו לביקור של ממש בשבט ההדזבה:
https://youtu.be/E99DcwrfNMA?long=yes
מה מיוחד באגם טורקנה?
אם יש מקום שהחוקרים סבורים כי היה ערש האנושות הוא כנראה מצוי באזור של אגם טורקנה (Lake Turkana) שבקניה, אפריקה.
אגם טורקאנה הוא אגם מלוח הנמצא ברובו בצפון קניה ובחלקו באתיופיה. זהו האגם המדברי הגדול בעולם, חלק מהשבר הסורי-אפריקני.
המדענים שמחשיבים את האגם לערש המין האנושי מציינים שלידו נמצאו מאובני הומינינים (Homminin) ושרידים בני כ-3 מליון שנים של "האדם המיומן". בשכבות חדשות יותר נמצאו גולגלות בני מיליון שנה של "האדם הזקוף" חלק מכלי האבן העתיקים בעולם.
את האגם גילו בשנת 1888 שני נוסעים אוסטריים: הרוזן סמואל טלקי והמפקד הצבאי לוטננט לודוויג פון הונל.
אגם טורקנה הוא האגם המלוח הרביעי בגודלו בעולם. אורכו כמעט 300 קילומטרים ושטחו 6,405 קמ"ר (קיצור של קילומטרים רבועים).
על רקע נופיו של אגם טורקנה חיים שבטים קנייתיים וגם קהילת אלמולו, מהקבוצות האתניות הקטנות ביותר של מזרח אפריקה.
הנה אגם טורקנה שבין קניה לאתיופיה:
http://youtu.be/i-VFRugfDY8?t=7s
על האגם וסכנת ההתייבשות, בשל הסכר ופרויקט החשמל המתוכנן בנהר המזין אותו במים:
http://youtu.be/bBP7wNwM59I
אגם טורקנה מלמעלה:
https://youtu.be/KAPq9b5LrHM
קדימון סרט הקולנוע המצוין "הגנן המסור" שבחלקו האחרון מבליח אגם טורקנה:
https://youtu.be/1l1lzzfpWFU
החשש להתייבשות אגם טורקנה, בשל הפרויקטים שנעשים בסביבתו:
http://youtu.be/EAsqAQlywZA
ילדי שבט האלמולו שעל חופי אגם טורקנה:
https://youtu.be/Q7ah7eljimo
התיירים שמגיעים לבקר בו:
https://youtu.be/5m4UJzInc6Q
וסרט תיעודי על האגם שלידו נולדה האנושות:
https://youtu.be/V0djHycQz3g?long=yes
מהו טקס ההתבגרות בשבט ההאמר באתיופיה?
טקס ההתבגרות בשבט ההאמר, כמו בשבטים אחרים, מאפשר לצעיר המתבגר להשתייך לחברת הגברים הבוגרים ולהתחיל לצאת עימם לצייד, לקבל זכויות של גבר ולהינשא לאישה מהשבט.
המטלה של המתבגרים הנכנסים בעול ההתבגרות בשבט ההאמר היא לרוץ על שורת שוורים, כשהם עירומים כביום היוולדם. זה אולי נשמע פשוט אבל זה מאד קשה. מה עוד שהם צריכים לעמוד במשימה 4 פעמים וכל נפילה מחייבת אותם להתחיל מההתחלה.
הנה הדגמה מוסברת של הטקס וטקס ההצלפה בבנות:
https://youtu.be/2Kk0gMPpFmQ
ועוד מטקס ההתבגרות של צעירי שבט ההאמר (עברית):
http://youtu.be/DyhO0EaPUl4
למה מאריכים המסאים את תנוכי האוזניים?
המסאים, אחד השבטים המפורסמים באפריקה, הם שבט נוודים עם לוחמים מהידועים ביבשת.
לא כולם יודעים שלבני שבט המסאי שבקניה יש מנהג להאריך את תנוכי אוזניהם, בתהליך שנמשך שנים רבות. מנהג הפירסינג של השבט הזה מחבר חורים באוזניים עם הרחבתם, תוך הארכת תנוכי האוזניים למידות ארוכות במיוחד.
ניקוב האוזניים וההרחבה שלהם היא פעולה משמעותית למדי בכבודו ותדמיתו של המסאי בשבט. ככל שהחורים גדולים והתנוכים ארוכים נחשבים המסאים יפים יותר ומראה כזה גם מעיד על חוכמתו של בעל האוזניים.
את החורים באוזניים מתחילים בניקוב של חורי סיכה קטנטנים באוזניהם של המסאים, עוד כשהם ילדים. את התנוך מחוררים באמצעות קוצים וללא כל חיטוי. לאחר שהאוזן מחלימה, נוהגים להכניס לנקב מקלון צר, שעם הזמן מוחלף במקלות עבים יותר ויותר. בשלב מתקדם במיוחד מוכנסים לחורים פקקי שעם ולבסוף תכשיטים שהולכים ונעשים כבדים.
הכובד שלהם מושך את התנוך עד שבהדרגה הוא מגיע לכתף, אורך שנחשב אצל המסאים למושלם. בטקסים שונים, המסאים נוהגים לקשט את החורים בשרשראות וחרוזים.
אבל בעידן המודרני, כשהם יוצאים העירה למקום בו מודל היופי הזה פחות מוערך, מרבית המסאים מגלגלים את התנוך מסביב לאוזן, כך שהוא לא יבלוט לעיני זרים.
כמו עיוותי גוף מסורתיים ודומים בעולם, איש לא יודע מתי נולד המנהג הזה ומי היו המסאים הראשונים שמתחו את אוזניהם. מה שברור הוא שהם לא היחידים ברחבי העולם שמרחיבים את אוזניהם. משבט הואוראני שבאגן האמזונס ועד המסאים הקנייתיים, האוזניים המתוחות הן אולי לא מחזה נפוץ, אך ניתן למצוא אותו בפינות שונות של העולם.
הנה תנוכי האוזניים של בני שבט המסאי:
https://youtu.be/GbMKFyjLcHA?t=30s
והאוזניים עם צלוחיות החרס:
https://youtu.be/d_g-4ep7ZAk
הייתם מאמינים שצלקות יכולות להיות דבר נחשק אצל אנשים בתרבויות שונות? הייתם חושבים שמישהו ירצה שיפצעו אותו וישאירו לו צלקות בכל הגוף והוא ייצא מרוצה? הייתם מקבלים טקס שכזה במקום בר-מצווה ו"תודה להורי שהביאוני עד הלום"?
ובכן, בהחלט. מסתבר שמנהג צילוק הגוף (Scarification) משמש כטקס התבגרות בחברות שבטיות שונות בעולם. למשל אצל בני השבטים שבפפואה גינאה החדשה, כמו שבטים בנהר הספיק (Sepik river tribes), שבט קנגאנאמן, או בשבטים ביבשת אפריקה.
בשבטים הללו משמש טקס יצירת הצלקות בגוף הצעיר, חלק משמעותי בטקס החניכה של הנערים שהופכים לגברים. זהו הטקס המקביל לטכסי חניכה רבים, המתרחשים ברחבי העולם. הזכרנו את בר המצווה היהודי, המילה המוסלמית, טקס נמלת הקליע בדרום אמריקה ועוד מגוון של טקסי חניכה שונים ומשונים.
כך או כך, בשבטים הללו הצילוק הוא רק חלק קטן מטקס התבגרות שנמשך שבועות, טקס שכולל השפלה פומבית של הצעירים ולא מעט כאבים. בטקס הצילוק יש תפקיד משמעותי מאד לזקני השבט, שהם באופן מסורתי מי שאחראים על שימור, קיום והעברת המסורת בשבט מדור לדור.
בעזרת סכיני גילוח, הזקנים חותכים לצעירים את עורם ויוצרים חתכים בגופם. מחוספס ומלא בחריצים זה המראה המקובל כאן לגבר. החתכים מדמים את מראה עורו של התנין, כשהאמונה השבטית היא שהתנין ירחיק את הילד שבגופו ויהפוך את הצעיר לגבר בוגר ומוכן למשימות של הגברים.
הנה טקס התבגרות עם צלקות - בפפואה גינאה החדשה:
https://youtu.be/1AZWfAidOzY
וגם בקנגאנאמן שבפפואה גינאה החדשה:
https://youtu.be/vFZvJMlXsuY
צילוק הגוף מתרחש בקרב שבטים רבים באפריקה:
https://youtu.be/Lfhot7tQcWs
וטקס חניכה שכרוך בהקזת דם מהאף והלשון, דם שנשאר מהאם שהולידה את הנערים:
https://youtu.be/7hQEJIaciRM
שבט המורסי (Mursi) האפריקאי הוא אחד השבטים המבודדים בעולם. השבט המונה ב-6,000 איש חי באיזור נסתר ומבודד אחרי רכס הרים, כשמצידיו האחרים סוגרים ומגינים עליו 3 נהרות. כל אלה הופכים את האיזור למקום שהגישה אליו קשה מאד. רק בשנת 1970 התגלה השבט על ידי אנתרופולוגים בריטים והסתבר שאנשיו לא שמעו על אתיופיה, שבתחומה הם מתגוררים...
לבני השבט מסורת של מלחמות וקרבות עם שבטים שכנים שהפכה אותם ללוחמים באופי וברוח. הם חלקאים שמגדלים תירס ודגן וחיים כבר אלפי שנים חיים שלא השתנו בהרבה.
אבל מה שמושך עניין אל בני השבט הוא המנהג של נשות המורסי להשחיל דיסקית חרס, מעין צלוחית מקושטת, אל תוך שפתן התחתונה. מבחינת אנשי השבט זהו סמל יופי ומעמד חברתי ראשון במעלה, אבל האגדה בשבט מספרת שהמנהג נולד בעבר הרחוק, כשהתרבו החטיפות של בני ובנות השבט, שהיו ידועים ביופיים. אז עלה הרעיון, לכער את בנות השבט כך שיהיו פחות נחשקות לחוטפים. הדבר הביא אותן לנקב את השפתיים ולהשחיל בהן את דיסקיות החרס הללו. המנהג, שלנו נראה ודאי מוזר, נתפס אצלם כשיא היופי.
בדרך כלל גודלה של הצלחת הוא סימן לחשיבות החברתית או הכלכלית של האישה שנושאת אותה בשפתיה. כדי לאפשר את השחלת דיסקית החרס, חותכות נשות המורסי את שפתן התחתונה לכל אורכה ואף עוקרות את שורת השיניים הקדמיות. כבר בגיל 15 נאלצת כל נערה במורסי לעבור טקס ראשון, שבו מנקבים את שפתה התחתונה בעזרת קוצים, כך שניתן יהיה לענוד לה את הדיסקית. בכל שנה מגדילים את הדיסקית של האישה והשפה התחתונה שלה הולכת ומתרחבת בהתאם.
המנהג הזה כואב והופך את האישה המורסית לנכה, אבל דווקא הוא שמעלה את מעמדה החברתי בשבט. ככל שהצלוחית המקושטת שבשפתה תהיה יותר גדולה ומרשימה, יצטרך גבר שירצה בה לאישה לתת לאביה יותר בהמות כנדוניה...
הנה הצלוחית ששמה עליה בת שבט המורסי שבאתיופיה:
https://youtu.be/UIq9NrH6aFw
ומי שמתוארת כבעלת הצלחת הגדולה ביותר בדרום אתיופיה:
https://youtu.be/7URY1kaNJFo
שיוף שיניים (Teeth grinding) או חידוד השיניים (Teeth Sharpening) הם מהמנהגים המשונים והמיוחדים של שבטים שונים בעולם. מהשבטים באינדונזיה, האבוריג'ינים באוסטרליה, דרך בני השבטים בבאלי והילידים באפריקה - דומה שהמנהגים המוזרים של שינוי צורת השיניים הם נפוצים למדי.
בטקס ההתבגרות של מתבגרי השבטים בבאלי שבאינדונזיה, למשל, משייף הכוהן את השיניים הקדמיות שלהם. בני באלי מאמינים ש-6 השיניים המשויפות שלהם יבדילו אותם מהשדים, שלהם יש שיניים חדות. ביום מותם, לכשיגיעו לעולם הרוחות, ישמשו השיניים אמצעי הזיהוי שלהם בשער הכניסה, לעומת השדים, שכניסתם אסורה.
בשבטים אחרים באינדונזיה רואים בנשים בעלות שיניים מחודדות, נשים יפות ומושכות יותר. זה מודל יופי נדיר וכואב, אבל מבחינתם הוא זה שקובע אם אישה היא יפה או לא.
לעומתם, בתרבות של בני השבטים הבאלינזיים יצגו השיניים רגשות בעלי אופי שלילי, כמו קנאה וכעס. לפיכך, דווקא שיוף השיניים היא פעולה שנועדה לזכך את הנפש ולהרחיקה מרגשות לא רצויים שכאלה. שיניים מחודדות? - לא אצלם...
ארכיאולוגים ואנתרופולוגים מצאו שכבר בעת העתיקה התקיים המנהג של עיצוב השיניים. היו תרבויות שחידוד השיניים בהן נעשה כדי לחקות חיות. בתרבות המאיה, לעומת זאת, גילפו ועיצבו את השיניים כדי להבחין בין המעמדות.
עד ימינו שרד טקס השיוף של שיני האבוריג'ינים של אוסטרליה כטקס בעל אופי רוחני יותר. שימוש בשיוף וגילוף שיניים לצרכים רוחניים נפוץ גם בקרב בני חלק מהשבטים בסודאן ואפילו בווייטנאם.
גם באפריקה יש שבטים שאצלם שיניים מחודדות ומגולפות הן הצהרה אסתטית. אבל בשבטים אלה נוהגים לחדד את שיני המתבגרים דווקא ועושים זאת באמצעות אבן וסכין. בשיניים מחודדות נראים בני הנוער בשבטים הללו יפים במיוחד בעיני עצמם. זה מודל יופי נדיר שיש סיכוי שיש מבני המערב שיתחברו אליו. בקנדה זה כבר קורה (ראו בסרטונים שלמטה), כשאנשים משלמים לרופא שיניים חדד שיניים לכל דורש.
כך מחדדים שיניים באפריקה:
https://youtu.be/sDrvj3tkNFs
שיוף שיניים של בנות השבטים באינדונזיה:
https://youtu.be/314KpEm88LU
בקנדה יש רופא שיניים די מבוקש, שמחדד גם הוא את השיניים לצורת שיני ערפד:
https://youtu.be/hMiH1PnGoGM
ובבאלי שבאינדונזיה דווקא משטחים שיניים, כדי להרחיק יצרים חייתיים מהצעירים:
https://youtu.be/JCAmzQelO9E
שבט זולו הוא עם גדול של כ-10 מיליון איש, הקבוצה הגדולה ביותר מהקבוצות העממיות שבדרום אפריקה. בעבר הם היו בעלי צבא חזק מאד והקימו אימפריה של ממש, שגם נלחמה בבורים, במה שנקרא "מלחמת הבורים" וניצחה את האימפריה החזקה בתבל באותה תקופה - הצבא של האימפריה הבריטית (זה קרה בקרב המפורסם באיסאנדלוואנה).
היום הזולו הם ברובם עניים מרודים וחיים בפחונים עלובים. מהעבר המפואר הם בעיקר מתגאים עדיין במוסיקה המיוחדת שלהם ובתרבות המפוארת, שכוללת ריקודים מסורתיים כמו זה שבסרטון והקשה קצבית בתופי הטאם-טאם - מה שהיה פעם אמצעי התקשורת המרכזי של הילידים.
הנה סרטון המציג את הריקוד השבטי של בני שבט הזולו:
http://youtu.be/JDTYPTArGeI
ריקוד חתונה של בנות הזולו:
https://youtu.be/BfMsn0udNCQ
ועוד ריקוד עממי של הזולו:
https://youtu.be/HxhhF_nHxIs
שבטים, אפריקה
השבטים בעולם מרביתם חיים ביישוב של קבע. אחרים הם שבטי נוודים, כמו שהיו פעם הבדואים.
הגברים של השבט הם לרוב הכוח המגן שלו. הם חמושים בכלי נשק פשוטים, כמו קשת, חנית או רומח, באפריקה לפחות. הלוחמים האפריקאים נוטים, אולי פחות מבעבר, להיות אמיצים. בתקופת סחר העבדים, החשש של סוחרי העבדים מהם היה גדול.
הריקודים והשירה של אנשי השבטים נועדו לציין שמחות והצלחה בציד ובחקלאות. הם מתפללים ליבול טוב בשדות ולגשם מספיק, לחתונה וללידה. הריקוד הוא דרך לתקשר עם כוחות עליונים שיוכלו לסייע במקרים הללו. לצעירי המסאי למשל, משמש ריקוד הקפיצות לתחרות מי יזכה בנערה. המנצח הוא הקופץ לגובה הרב ביותר.
אבל הריקוד מהווה אצל בני השבטים גם את אחת מצורות הבידור והחגיגה הכי פופולריות. הוא לא מחייב כמעט דבר, מלבד קצב ורצון לרקוד. לצעירים הוא משמש גם דרך לחיזור.
את ערכי השבט, הידע והתרבות שלו לומדים בני השבטים ומעבירים מדור לדור. הם עושים זאת באמצעות אגדות, סיפורים ושירים. כל אלה מושמעים לצעירים ולילדים, שלומדים אותם מהוריהם. כשיתבגרו, הם יספרו וישירו בתורם לבניהם ובנותיהם והדברים יעברו הלאה. בצורה כזו מועברים גם הכללים והערכים המקודשים לשבט ולכבוד המשפחה.
על הרפואה בשבט אחראי לרוב ה"שאמאן", הכינוי של איש הדת, רופא האליל ומרפא השבטים במקומות רבים בעולם.
הלימודים בשבטים הם חלק מאמצעי המעבר מילדות לבגרות. אבל את המעבר הזה מילד לבוגר או לבוגרת, מסמלים טקסים מיוחדים. בטקסים הללו, הנקראים "טקסי מעבר", עוברים המתבגרים בשבט ממעמד של ילד למעמד של גבר.
לאותם טקסים קוראים האנתרופולוגים, חוקרי התרבויות, לעתים גם "טקסי התבגרות", או "טקסי חניכה". בטקסים הללו צריכים צעירי השבטים לעמוד במשימה קשה כלשהי (בכל שבט דברים שונים), או חוויה כואבת, כשאת בגרותם הם מוכיחים בהפגנת אומץ, לצד כוח סבל, תוך איפוק ונשיכת שפתיים.
הכירו שבטים שכאלה בתגית "שבטים בעולם".
טקסי השבטים הם בסיס להרבה טקסים ופולחנים בעולם, גם בעולם המודרני:
https://youtu.be/kyX746A66GY
הנה החיים בשבט האמר בדרום אתיופיה:
https://youtu.be/2Kk0gMPpFmQ
ריקוד ושירה שבטיים בשבט שבאפריקה:
https://youtu.be/coCeJllwLRw
בהרבה שבטים קעקועים הם חלק מטקסי מעבר:
https://youtu.be/81JPj8BqBBQ
שבטי האינדיאנים לפני מאה שנה כפי שצולמו אז (עברית):
https://youtu.be/ytUc-A4LFqg
והסוד האפל של תינוקות ה"מינגי" המקוללים הממיטים צרות על השבט (עברית - לא לילדים):
https://youtu.be/JYXgNlFSHgg
שבט הדזבה (Hadzabe) הוא מאחרוני השבטים בעולם שהם ציידים ומלקטות. השבט משתייך לשבטי הבושמנים והוא מהשרידים האחרונים של העולם של פעם, שלפני הכפר הגלובלי, שבו אין טלוויזיה ורדיו והשפעות זרות של בני העולם המודרני על השבטים.
קבוצות קטנות של בני השבט חיות מסביב לאגם איסיי שבצפון טנזניה. הם חיים בתוך חושות מעשבים וזרדים או בתוך גזעים חלולים של עצי באובב גדולים. רק כמה מאות מבני השבט נשארו והם סובלים מתוחלת חיים קצרה ומחלות רבות. כל לבושם של בני השבט הוא פיסת עור קטנה שהם עוטים על פלג גופם התחתון.
כמו בכל שבטי הבושמנים החיים במדבר קלהארי, גם שפתם של בני ההדזבה היא שפת הקליקים. זוהי שפה שנהגית ברובה על ידי נקישות וצלילים שמושמעים בהפרדת הלשון מהחיך וקולות מצמוץ ונקישה בשפתיים - צלילים המזכירים רעשי ענפים שזזים ברוח. מקור השפה בצורך לתקשר זה עם זה בזמן הציד, מבלי להבהיל את החיות.
הנה סקירה על השבט המרתק הזה (עברית):
https://youtu.be/z7IqByjkWAY
צייד משבט הדזבה שמשמיע חיקויים של בעלי החיים שהוא צד:
http://youtu.be/AfiGUEAlVVs
עוד סרטון קצר על בני השבט:
http://youtu.be/smz1vVlrYjI
ובואו לביקור של ממש בשבט ההדזבה:
https://youtu.be/E99DcwrfNMA?long=yes
אם יש מקום שהחוקרים סבורים כי היה ערש האנושות הוא כנראה מצוי באזור של אגם טורקנה (Lake Turkana) שבקניה, אפריקה.
אגם טורקאנה הוא אגם מלוח הנמצא ברובו בצפון קניה ובחלקו באתיופיה. זהו האגם המדברי הגדול בעולם, חלק מהשבר הסורי-אפריקני.
המדענים שמחשיבים את האגם לערש המין האנושי מציינים שלידו נמצאו מאובני הומינינים (Homminin) ושרידים בני כ-3 מליון שנים של "האדם המיומן". בשכבות חדשות יותר נמצאו גולגלות בני מיליון שנה של "האדם הזקוף" חלק מכלי האבן העתיקים בעולם.
את האגם גילו בשנת 1888 שני נוסעים אוסטריים: הרוזן סמואל טלקי והמפקד הצבאי לוטננט לודוויג פון הונל.
אגם טורקנה הוא האגם המלוח הרביעי בגודלו בעולם. אורכו כמעט 300 קילומטרים ושטחו 6,405 קמ"ר (קיצור של קילומטרים רבועים).
על רקע נופיו של אגם טורקנה חיים שבטים קנייתיים וגם קהילת אלמולו, מהקבוצות האתניות הקטנות ביותר של מזרח אפריקה.
הנה אגם טורקנה שבין קניה לאתיופיה:
http://youtu.be/i-VFRugfDY8?t=7s
על האגם וסכנת ההתייבשות, בשל הסכר ופרויקט החשמל המתוכנן בנהר המזין אותו במים:
http://youtu.be/bBP7wNwM59I
אגם טורקנה מלמעלה:
https://youtu.be/KAPq9b5LrHM
קדימון סרט הקולנוע המצוין "הגנן המסור" שבחלקו האחרון מבליח אגם טורקנה:
https://youtu.be/1l1lzzfpWFU
החשש להתייבשות אגם טורקנה, בשל הפרויקטים שנעשים בסביבתו:
http://youtu.be/EAsqAQlywZA
ילדי שבט האלמולו שעל חופי אגם טורקנה:
https://youtu.be/Q7ah7eljimo
התיירים שמגיעים לבקר בו:
https://youtu.be/5m4UJzInc6Q
וסרט תיעודי על האגם שלידו נולדה האנושות:
https://youtu.be/V0djHycQz3g?long=yes
טקס ההתבגרות בשבט ההאמר, כמו בשבטים אחרים, מאפשר לצעיר המתבגר להשתייך לחברת הגברים הבוגרים ולהתחיל לצאת עימם לצייד, לקבל זכויות של גבר ולהינשא לאישה מהשבט.
המטלה של המתבגרים הנכנסים בעול ההתבגרות בשבט ההאמר היא לרוץ על שורת שוורים, כשהם עירומים כביום היוולדם. זה אולי נשמע פשוט אבל זה מאד קשה. מה עוד שהם צריכים לעמוד במשימה 4 פעמים וכל נפילה מחייבת אותם להתחיל מההתחלה.
הנה הדגמה מוסברת של הטקס וטקס ההצלפה בבנות:
https://youtu.be/2Kk0gMPpFmQ
ועוד מטקס ההתבגרות של צעירי שבט ההאמר (עברית):
http://youtu.be/DyhO0EaPUl4
המסאים, אחד השבטים המפורסמים באפריקה, הם שבט נוודים עם לוחמים מהידועים ביבשת.
לא כולם יודעים שלבני שבט המסאי שבקניה יש מנהג להאריך את תנוכי אוזניהם, בתהליך שנמשך שנים רבות. מנהג הפירסינג של השבט הזה מחבר חורים באוזניים עם הרחבתם, תוך הארכת תנוכי האוזניים למידות ארוכות במיוחד.
ניקוב האוזניים וההרחבה שלהם היא פעולה משמעותית למדי בכבודו ותדמיתו של המסאי בשבט. ככל שהחורים גדולים והתנוכים ארוכים נחשבים המסאים יפים יותר ומראה כזה גם מעיד על חוכמתו של בעל האוזניים.
את החורים באוזניים מתחילים בניקוב של חורי סיכה קטנטנים באוזניהם של המסאים, עוד כשהם ילדים. את התנוך מחוררים באמצעות קוצים וללא כל חיטוי. לאחר שהאוזן מחלימה, נוהגים להכניס לנקב מקלון צר, שעם הזמן מוחלף במקלות עבים יותר ויותר. בשלב מתקדם במיוחד מוכנסים לחורים פקקי שעם ולבסוף תכשיטים שהולכים ונעשים כבדים.
הכובד שלהם מושך את התנוך עד שבהדרגה הוא מגיע לכתף, אורך שנחשב אצל המסאים למושלם. בטקסים שונים, המסאים נוהגים לקשט את החורים בשרשראות וחרוזים.
אבל בעידן המודרני, כשהם יוצאים העירה למקום בו מודל היופי הזה פחות מוערך, מרבית המסאים מגלגלים את התנוך מסביב לאוזן, כך שהוא לא יבלוט לעיני זרים.
כמו עיוותי גוף מסורתיים ודומים בעולם, איש לא יודע מתי נולד המנהג הזה ומי היו המסאים הראשונים שמתחו את אוזניהם. מה שברור הוא שהם לא היחידים ברחבי העולם שמרחיבים את אוזניהם. משבט הואוראני שבאגן האמזונס ועד המסאים הקנייתיים, האוזניים המתוחות הן אולי לא מחזה נפוץ, אך ניתן למצוא אותו בפינות שונות של העולם.
הנה תנוכי האוזניים של בני שבט המסאי:
https://youtu.be/GbMKFyjLcHA?t=30s
והאוזניים עם צלוחיות החרס:
https://youtu.be/d_g-4ep7ZAk
מיהם בני שבט המסאי מאפריקה?
בני המסאי (Maasai people) הם שבט אפריקאי של נוודים למחצה ורועים, מהשבטים הקדומים והעיקריים שבמזרח אפריקה. הם חיים בעיקר בקניה וצפון טנזניה. חלק גדול מהם חי בשמורת מסאי מארה, שמורת טבע שנקראה על שמם.
זהו אחד השבטים המפורסמים באפריקה, אם לא המפורסם ביוצר ביבשת. יופיים של המסאים והראש המגולח של הנשים הם מהסיבות העיקריות לפרסום הרב לו הם זכו בעולם כולו.
בנוסף לראשן המגולח, מזהים את הנשים המסאיות בקלות, בזכות החרוזים השזורים בבגדיהן. נשות השבט גם נוהגות לעקור את אחת מהשיניים התחתונות שבפיהן.
המסאי הוא שבט ענק. מעריכים את מספרם של בני השבט בכמיליון איש. למרות החדירה של הטכנולוגיה המודרנית ליבשת שמסביב, הם מהשבטים האחרונים באפריקה שמשתדלים להמשיך ולחיות לפי המסורת שלהם. חייהם עוברים עליהם בכפרים פשוטים מאד ואת הבקתות שלהם למשל, הם בונים מבוץ, עצים וגללי בקר.
בני שבט המסאי מוכרים בעולם בלבושם האדום המיוחד, הכולל שמלה או גלימה אדומה, המשמשת גם אצל הנשים וגם אצל הגברים של השבט.
אצל המסאים קיימת פוליגיניה, כלומר הגבר יכול לשאת כמה נשים. למעשה, כוחו העיקרי ומעמדו החברתי של הגבר המסאי נמדדים במספר נשותיו ובגודל עדר הצאן שלו.
המסאים הם גם שבט לוחם. במהלך הדורות הם הקימו צבא נייד שבעזרתו הם דחקו את עובדי האדמה החוצה. אחד הסטראוטיפים האפריקאים הוא תמונת הלוחם המסאי החמוש ברומח. גברי השבט הזה מטילים מורא על סוחרי העבדים, הבאים עדיין ליבשת.
הנה חייהם של בני שבט המסאי, כולל הדלקת האש, הציד והחקלאות:
http://youtu.be/25JWEVqWnrc?t=5s
והריקוד הידוע של בני שבט המסאי:
http://youtu.be/CMQO4D7EdzA
בני המסאי (Maasai people) הם שבט אפריקאי של נוודים למחצה ורועים, מהשבטים הקדומים והעיקריים שבמזרח אפריקה. הם חיים בעיקר בקניה וצפון טנזניה. חלק גדול מהם חי בשמורת מסאי מארה, שמורת טבע שנקראה על שמם.
זהו אחד השבטים המפורסמים באפריקה, אם לא המפורסם ביוצר ביבשת. יופיים של המסאים והראש המגולח של הנשים הם מהסיבות העיקריות לפרסום הרב לו הם זכו בעולם כולו.
בנוסף לראשן המגולח, מזהים את הנשים המסאיות בקלות, בזכות החרוזים השזורים בבגדיהן. נשות השבט גם נוהגות לעקור את אחת מהשיניים התחתונות שבפיהן.
המסאי הוא שבט ענק. מעריכים את מספרם של בני השבט בכמיליון איש. למרות החדירה של הטכנולוגיה המודרנית ליבשת שמסביב, הם מהשבטים האחרונים באפריקה שמשתדלים להמשיך ולחיות לפי המסורת שלהם. חייהם עוברים עליהם בכפרים פשוטים מאד ואת הבקתות שלהם למשל, הם בונים מבוץ, עצים וגללי בקר.
בני שבט המסאי מוכרים בעולם בלבושם האדום המיוחד, הכולל שמלה או גלימה אדומה, המשמשת גם אצל הנשים וגם אצל הגברים של השבט.
אצל המסאים קיימת פוליגיניה, כלומר הגבר יכול לשאת כמה נשים. למעשה, כוחו העיקרי ומעמדו החברתי של הגבר המסאי נמדדים במספר נשותיו ובגודל עדר הצאן שלו.
המסאים הם גם שבט לוחם. במהלך הדורות הם הקימו צבא נייד שבעזרתו הם דחקו את עובדי האדמה החוצה. אחד הסטראוטיפים האפריקאים הוא תמונת הלוחם המסאי החמוש ברומח. גברי השבט הזה מטילים מורא על סוחרי העבדים, הבאים עדיין ליבשת.
הנה חייהם של בני שבט המסאי, כולל הדלקת האש, הציד והחקלאות:
http://youtu.be/25JWEVqWnrc?t=5s
והריקוד הידוע של בני שבט המסאי:
http://youtu.be/CMQO4D7EdzA
מיהו שבט הזולו?
שבט זולו או למעשה עם הזולו (Zulu people) הוא עם גדול, שפירוש שמו "זולו" הוא בשפתם הוא "שמיים" או "גן עדן".
זוהי הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בדרום אפריקה, בת כ-10 מיליון איש, למעשה הקבוצה הגדולה ביותר מהקבוצות העממיות שבדרום אפריקה.
בתחילת המאה ה-19, צבאם היה אחד החזקים מבין ילידי אפריקה השחורים. תחת מלכם "שאקה", שזכה לכינוי "נפוליאון של אפריקה", הם הצליחו להתרחב משבט קטן של פחות מאלפיים איש לאימפריה חזקה ונרחבת באזורי דרום אפריקה של היום.
האימפריה שהקימו בני הזולו נלחמה בבורים, מתיישבים אירופים, לבנים, הולנדים ברובם ודוברי שפת האפריקנס המקומית. עוד היא נלחמה במה שנקרא "מלחמת הבורים" ואף ניצחה בקרב המפורסם באיסאנדלוואנה את צבא האימפריה החזקה בתבל באותה תקופה - כוחות חזקים וגדולים של הצבא הבריטי.
היום הזולו הם ברובם עניים מרודים וחיים בפחונים עלובים, שנמצאים בשולי הערים הגדולות. אך בני הזולו גאים מאד בעבר המפואר שלהם, במוסיקה המיוחדת ובתרבות המפוארת שלהם. יש רבים מהם שהצליחו להיחלץ מהעוני, לרכוש השכלה של ממש ולהגיע לרווחה כלכלית.
הנה סיפורו של שבט הזולו:
https://youtu.be/OAu_C-8tgrM?t=7s
מנהג ריבוי הנשים של בני עם הזולו:
https://youtu.be/XxVY1VZ4Az8
הכפר התרבותי של הזולו, שבו מארחים תיירים:
https://youtu.be/-YvVjs65xLw
בני הזולו כיום:
https://youtu.be/_KzdX_NHXxQ
וסרט תיעודי על האימפריה של הזולו בשיאה - הניצחון על האימפריה הבריטית:
https://youtu.be/-4x0XzT4MU8?long=yes
שבט זולו או למעשה עם הזולו (Zulu people) הוא עם גדול, שפירוש שמו "זולו" הוא בשפתם הוא "שמיים" או "גן עדן".
זוהי הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בדרום אפריקה, בת כ-10 מיליון איש, למעשה הקבוצה הגדולה ביותר מהקבוצות העממיות שבדרום אפריקה.
בתחילת המאה ה-19, צבאם היה אחד החזקים מבין ילידי אפריקה השחורים. תחת מלכם "שאקה", שזכה לכינוי "נפוליאון של אפריקה", הם הצליחו להתרחב משבט קטן של פחות מאלפיים איש לאימפריה חזקה ונרחבת באזורי דרום אפריקה של היום.
האימפריה שהקימו בני הזולו נלחמה בבורים, מתיישבים אירופים, לבנים, הולנדים ברובם ודוברי שפת האפריקנס המקומית. עוד היא נלחמה במה שנקרא "מלחמת הבורים" ואף ניצחה בקרב המפורסם באיסאנדלוואנה את צבא האימפריה החזקה בתבל באותה תקופה - כוחות חזקים וגדולים של הצבא הבריטי.
היום הזולו הם ברובם עניים מרודים וחיים בפחונים עלובים, שנמצאים בשולי הערים הגדולות. אך בני הזולו גאים מאד בעבר המפואר שלהם, במוסיקה המיוחדת ובתרבות המפוארת שלהם. יש רבים מהם שהצליחו להיחלץ מהעוני, לרכוש השכלה של ממש ולהגיע לרווחה כלכלית.
הנה סיפורו של שבט הזולו:
https://youtu.be/OAu_C-8tgrM?t=7s
מנהג ריבוי הנשים של בני עם הזולו:
https://youtu.be/XxVY1VZ4Az8
הכפר התרבותי של הזולו, שבו מארחים תיירים:
https://youtu.be/-YvVjs65xLw
בני הזולו כיום:
https://youtu.be/_KzdX_NHXxQ
וסרט תיעודי על האימפריה של הזולו בשיאה - הניצחון על האימפריה הבריטית:
https://youtu.be/-4x0XzT4MU8?long=yes
מיהם דייגי הווגניה של נהר הקונגו?
נהר הקונגו (Congo river) הוא הוא השני באורכו באפריקה לאחר הנילוס. באורך של 4,700 קילומטרים, ממקורותיו ועד לאוקיינוס, הוא עובר בלא-פחות מ-9 ממדינות אפריקה. נהר קונגו שכונה בעבר גם נהר זאיר נחשב לנהר הארוך ביותר במרכז–מערב אפריקה.
במפלי סטנגלי, שהיום נקראים מפלי בויומה, דגים דייגי שבט הווגניה (Wagenia tribe) בשיטה מיוחדת במינה. הם מציבים מלכודות לדגים הקופצים במפלי סטנלי וכך מצליחים לדוג דגים גדולים ובריאים, בכמות גדולה יחסית.
בשיטה שעוברת מאב לבן, בונים הגברים של הכפר את מלכודות ה"טולימוס", שבאמצעותן הם לוכדים את הדגים. הנערים לומדים את סודות הדיג עם המלכודות, לאחר שהם עוברים את טקס החניכה שהופך אותם לבוגרים.
אנשי הכפר עצמם מתקיימים בקושי. האבטלה בו היא גדולה ורבים מהצעירים עוברים לעיר, כדי להצליח להתפרנס. מי שנשארו בכפר, חיים בזכות הדיג המוצלח של דגי נהר הקונגו. לכן אנשי השבט רואים בו את הנהר הקדוש והחשוב להם. לאחר טקס המילה, חלק מתהליך החניכה וההתבגרות, הם משליכים את העורלה אל הנהר - סמל לקדושתו וחשיבותו בחייהם.
הנה שיטת הדיג הייחודית של נהר הקונגו:
https://youtu.be/5fWYPRw_NzE
דבר לא השתנה - הנה הדיג בשנות ה-70 של המאה הקודמת:
https://youtu.be/eM5c5NeFwOk
עוד מדייגי הווגניה:
https://youtu.be/gj-R-miZKK8
דקה של האנשים שעל נהר הקונגו:
https://youtu.be/SFrcIwXSzJE
שיטת הדיג היחודית של דייגי נהר הקונגו:
https://youtu.be/6U4C-wk_mDk
דג גוליית, או דג הטייגר האפריקני, הוא אחד הדגים המיוחדים של הנהר:
https://youtu.be/0vDYzZnTmhg
ודיג עם 76 קרסים שמנסה לדוג בנהר:
https://youtu.be/4nvJVV-N4Cc
נהר הקונגו (Congo river) הוא הוא השני באורכו באפריקה לאחר הנילוס. באורך של 4,700 קילומטרים, ממקורותיו ועד לאוקיינוס, הוא עובר בלא-פחות מ-9 ממדינות אפריקה. נהר קונגו שכונה בעבר גם נהר זאיר נחשב לנהר הארוך ביותר במרכז–מערב אפריקה.
במפלי סטנגלי, שהיום נקראים מפלי בויומה, דגים דייגי שבט הווגניה (Wagenia tribe) בשיטה מיוחדת במינה. הם מציבים מלכודות לדגים הקופצים במפלי סטנלי וכך מצליחים לדוג דגים גדולים ובריאים, בכמות גדולה יחסית.
בשיטה שעוברת מאב לבן, בונים הגברים של הכפר את מלכודות ה"טולימוס", שבאמצעותן הם לוכדים את הדגים. הנערים לומדים את סודות הדיג עם המלכודות, לאחר שהם עוברים את טקס החניכה שהופך אותם לבוגרים.
אנשי הכפר עצמם מתקיימים בקושי. האבטלה בו היא גדולה ורבים מהצעירים עוברים לעיר, כדי להצליח להתפרנס. מי שנשארו בכפר, חיים בזכות הדיג המוצלח של דגי נהר הקונגו. לכן אנשי השבט רואים בו את הנהר הקדוש והחשוב להם. לאחר טקס המילה, חלק מתהליך החניכה וההתבגרות, הם משליכים את העורלה אל הנהר - סמל לקדושתו וחשיבותו בחייהם.
הנה שיטת הדיג הייחודית של נהר הקונגו:
https://youtu.be/5fWYPRw_NzE
דבר לא השתנה - הנה הדיג בשנות ה-70 של המאה הקודמת:
https://youtu.be/eM5c5NeFwOk
עוד מדייגי הווגניה:
https://youtu.be/gj-R-miZKK8
דקה של האנשים שעל נהר הקונגו:
https://youtu.be/SFrcIwXSzJE
שיטת הדיג היחודית של דייגי נהר הקונגו:
https://youtu.be/6U4C-wk_mDk
דג גוליית, או דג הטייגר האפריקני, הוא אחד הדגים המיוחדים של הנהר:
https://youtu.be/0vDYzZnTmhg
ודיג עם 76 קרסים שמנסה לדוג בנהר:
https://youtu.be/4nvJVV-N4Cc
איך חיים ילדי השבטים באפריקה?
כמובן שאפריקה היא יבשת ענקית וילדים במקומות שונים חיים אחרת. גם באפריקה יש ערים גדולות ויש שבטים החיים במקומות מרוחקים.
ילדי השבטים באפריקה אינם מכירים את הנאות החיים של ילדי המערב. לא באוכל, לא בצעצועים ולא בהזדמנויות להנאה, בידור ולימוד - הילדים באפריקה לא מקבלים את המגוון העצום שעומד לרשות ילד מערבי. אבל מסתבר לא פעם למבקרים אצלם שהם מאושרים לא פחות ולעתים קרובות אף יותר מהילד המערבי.
מה סוד הקסם של החיים באפריקה? - הרי להרבה ילדים באפריקה אין חשמל, מים הם שואבים מהבאר, הם לומדים בבית ספר פרימיטיבי במבנה בטון חשוף - בלי מחשבים, ללא משחקים, לוחות חכמים או ספרי לימוד מגוונים. אין להם ארון בגדים מתפקע ולא פעם הם הולכים יחפים לגמרי. פעילות הספורט שלהם היא בעזרת כדורגל עשוי מעלי בננה שהם ליפפו בחבל. האוכל שלהם הוא פרי העץ, לעתים רחוקות בשר ציד שנצלה על האש וכדומה.
בשבט אפריקאי האושר כנראה נמצא במקום אחר. במקום טלוויזיה יושבים הילדים בערב ומקשיבים לסיפורי המבוגרים של השבט או המשפחה. הם יוצאים בבוקר היישר אל הטבע. רוחצים בנהר, או מתרוצצים בין העצים, עוזרים להורים בעבודות הבית, בניקוי הבקתה או בהוצאת העדרים למרעה.
בשאר הזמן הם משחקים עם הילדים האחרים בשבט. ממשחקי תופסת, טיפול בבעלי חיים, שירת שירים שלמדו מהמבוגרים והרבה הומור וצחוק, שכולם בכל העולם אוהבים... אם אתם רוצים להבין את אורח החיים שלהם כדאי שתדמיינו קמפינג בטבע - נכון שזה כיף?
הנה חייו של ילד בשבט המסאי באפריקה:
https://youtu.be/XQ7wV9DeEqw
ילדי שבט אלמולו שליד אגם טורקנה שרים ורוקדים:
https://youtu.be/vVlLgmVb4XI
יום בחייו של ילד באוגנדה:
https://youtu.be/AqpQYeYo0zM
כשיגדל הוא יצטרף ללוחמים בריקוד הקפיצות המפורסם של גברי השבט:
http://youtu.be/ljPmDXs3cP0
ושיר המדענים על ילדי אפריקה שמהם נולדה האנושות ופרצה עד אל החלל:
https://youtu.be/f0vlrTVC2tQ
כמובן שאפריקה היא יבשת ענקית וילדים במקומות שונים חיים אחרת. גם באפריקה יש ערים גדולות ויש שבטים החיים במקומות מרוחקים.
ילדי השבטים באפריקה אינם מכירים את הנאות החיים של ילדי המערב. לא באוכל, לא בצעצועים ולא בהזדמנויות להנאה, בידור ולימוד - הילדים באפריקה לא מקבלים את המגוון העצום שעומד לרשות ילד מערבי. אבל מסתבר לא פעם למבקרים אצלם שהם מאושרים לא פחות ולעתים קרובות אף יותר מהילד המערבי.
מה סוד הקסם של החיים באפריקה? - הרי להרבה ילדים באפריקה אין חשמל, מים הם שואבים מהבאר, הם לומדים בבית ספר פרימיטיבי במבנה בטון חשוף - בלי מחשבים, ללא משחקים, לוחות חכמים או ספרי לימוד מגוונים. אין להם ארון בגדים מתפקע ולא פעם הם הולכים יחפים לגמרי. פעילות הספורט שלהם היא בעזרת כדורגל עשוי מעלי בננה שהם ליפפו בחבל. האוכל שלהם הוא פרי העץ, לעתים רחוקות בשר ציד שנצלה על האש וכדומה.
בשבט אפריקאי האושר כנראה נמצא במקום אחר. במקום טלוויזיה יושבים הילדים בערב ומקשיבים לסיפורי המבוגרים של השבט או המשפחה. הם יוצאים בבוקר היישר אל הטבע. רוחצים בנהר, או מתרוצצים בין העצים, עוזרים להורים בעבודות הבית, בניקוי הבקתה או בהוצאת העדרים למרעה.
בשאר הזמן הם משחקים עם הילדים האחרים בשבט. ממשחקי תופסת, טיפול בבעלי חיים, שירת שירים שלמדו מהמבוגרים והרבה הומור וצחוק, שכולם בכל העולם אוהבים... אם אתם רוצים להבין את אורח החיים שלהם כדאי שתדמיינו קמפינג בטבע - נכון שזה כיף?
הנה חייו של ילד בשבט המסאי באפריקה:
https://youtu.be/XQ7wV9DeEqw
ילדי שבט אלמולו שליד אגם טורקנה שרים ורוקדים:
https://youtu.be/vVlLgmVb4XI
יום בחייו של ילד באוגנדה:
https://youtu.be/AqpQYeYo0zM
כשיגדל הוא יצטרף ללוחמים בריקוד הקפיצות המפורסם של גברי השבט:
http://youtu.be/ljPmDXs3cP0
ושיר המדענים על ילדי אפריקה שמהם נולדה האנושות ופרצה עד אל החלל:
https://youtu.be/f0vlrTVC2tQ
למה בני שבט הבאנה צועדים על קביים?
שבט הבאנה (Banna tribe) האתיופי מתמחה בהליכה על מקלות ארוכים, מעין קביים עשויים עץ המגיעים לגובה של עד כ-2 מטרים.
זהו מחזה מופלא שכמו ניבט מתוך אגדה עתיקה, אבל הוא ממשי ומתרחש בעמק האומו הנידח, שבדרום מערב אתיופיה.
באזור ניתן לראות נערים צעירים מתהלכים על קבי עץ שעליהם הם לומדים ללכת מגיל צעיר, שומרים על איזון מושלם, נראים קצת כ“מתנשאים” מעל הקהל, לעיתים בריצה או בקפיצות, כאילו נולדו עם המקלות הללו מחוברים לגופם.
זוהי מסורת ייחודית של שבט הבאנה (Banna), שהפכה עם השנים מפתרון מעשי לבעיה מקומית (ראו בהמשך) לסמלם התרבותי העמוק והמייצג.
שבט הבאנה חי באזור שבין נהרות האומו והווייטו, בתרבות שיש לה קווי דמיון לשבט ההאמר השכן. בני השבט מתפרנסים בעיקר מרעיית בקר ומחקלאות. שווקי השבט, כמו זה שבכפר דימקה, הפכו ליעד צבעוני ומרתק עבור מטיילים מהעולם, שמגיעים לראות מקרוב את התרבות המיוחדת הזו.
#איך ומדוע החלה ההליכה על המקלות?
מסורת ההליכה של בני הבאנה על קביים גבוהות הייתה תגובה פרקטית לסביבה המאתגרת שבה הם חיים.
זה החל כשנערים שהובילו עדרי בקר דרך שטחים מכוסי עשב גבוה ובוץ נזקקו לדרך להתרומם מעל הקרקע ואף להרחיק את עצמם מנחשים וחיות בר אחרות שאיימו עליהם ועל העדרים. הקביים הגבוהים נתנו להם יתרון של נראות ובטיחות.
אך כמו תרבויות רבות, מה שהתחיל כצורך הפך עם הזמן למשהו הרבה יותר משמעותי. ההליכה על הקביים הפכה לסוג של טקס מעבר לגבריות. נערים צעירים מתחילים ללמוד את המיומנות מגיל צעיר, מתרגלים שעות על גבי שעות עד שהם משיגים שליטה מרשימה.
היכולת להתהלך על מקלות גבוהים מפגינה כוח, שיווי משקל, אחריות ובשלות. זו דרך לכל נער להוכיח את מעמדו בקהילה ולעבור מילדות לבגרות. המיומנות הזו מחזקת את תחושת השייכות השבטית ומעניקה לנערים גאווה אישית וקולקטיבית.
באירועים חגיגיים ופסטיבלים המראה הופך מרהיב ודרמטי במיוחד. הנערים צובעים את גופם בצבעים מסורתיים, עולים על הקביים ומבצעים תהלוכות מרהיבות. הם זזים בקבוצות, לעיתים במהירות מפתיעה, יוצרים מראה של דמויות שכמו מרחפות מעל הקהל.
התיירים שמגיעים לאזור מוקסמים מהתמונות והסרטונים שהם מצליחים לצלם, אבל עבור בני השבט זה כמובן הרבה יותר מאטרקציה ויזואלית. כי המסורת הזו משמרת ידע עתיק המועבר מדור לדור. היא מהווה גשר בין העבר והווה, בין הצורך המעשי של עברם לזהות התרבותית שלהם כיום.
בעולם בו מסורות רבות נעלמות, שבט הבאנה ממשיך לשמר את המנהג הייחודי שלו ולהעניק לו משמעות חדשה בכל דור. עבור הנערים הצעירים שבו ההליכה על הקביים היום אינה רק מיומנות פיזית אלא גם ביטוי לחיבור לשורשים ולזהות השבטית והקהילתית שלהם.
מדוע בני שבט הבאנה הולכים על מקלות עץ ארוכים?
https://youtu.be/2pcOvL5Dfq4
זה מצטלם היטב לתיירים:
https://youtu.be/B8oIyrFtIIE
ומיומנות שלומדים בגיל צעיר:
https://youtu.be/NzuTsHUkin8
ילדי הבאנה בהליכה גבוהה על סנאדות:
https://youtu.be/tZf2VD5evZo
וסרטון תיעודי של ביקור אצל בני השבט:
https://youtu.be/A9sQmh7BkII?long=yes
שבט הבאנה (Banna tribe) האתיופי מתמחה בהליכה על מקלות ארוכים, מעין קביים עשויים עץ המגיעים לגובה של עד כ-2 מטרים.
זהו מחזה מופלא שכמו ניבט מתוך אגדה עתיקה, אבל הוא ממשי ומתרחש בעמק האומו הנידח, שבדרום מערב אתיופיה.
באזור ניתן לראות נערים צעירים מתהלכים על קבי עץ שעליהם הם לומדים ללכת מגיל צעיר, שומרים על איזון מושלם, נראים קצת כ“מתנשאים” מעל הקהל, לעיתים בריצה או בקפיצות, כאילו נולדו עם המקלות הללו מחוברים לגופם.
זוהי מסורת ייחודית של שבט הבאנה (Banna), שהפכה עם השנים מפתרון מעשי לבעיה מקומית (ראו בהמשך) לסמלם התרבותי העמוק והמייצג.
שבט הבאנה חי באזור שבין נהרות האומו והווייטו, בתרבות שיש לה קווי דמיון לשבט ההאמר השכן. בני השבט מתפרנסים בעיקר מרעיית בקר ומחקלאות. שווקי השבט, כמו זה שבכפר דימקה, הפכו ליעד צבעוני ומרתק עבור מטיילים מהעולם, שמגיעים לראות מקרוב את התרבות המיוחדת הזו.
#איך ומדוע החלה ההליכה על המקלות?
מסורת ההליכה של בני הבאנה על קביים גבוהות הייתה תגובה פרקטית לסביבה המאתגרת שבה הם חיים.
זה החל כשנערים שהובילו עדרי בקר דרך שטחים מכוסי עשב גבוה ובוץ נזקקו לדרך להתרומם מעל הקרקע ואף להרחיק את עצמם מנחשים וחיות בר אחרות שאיימו עליהם ועל העדרים. הקביים הגבוהים נתנו להם יתרון של נראות ובטיחות.
אך כמו תרבויות רבות, מה שהתחיל כצורך הפך עם הזמן למשהו הרבה יותר משמעותי. ההליכה על הקביים הפכה לסוג של טקס מעבר לגבריות. נערים צעירים מתחילים ללמוד את המיומנות מגיל צעיר, מתרגלים שעות על גבי שעות עד שהם משיגים שליטה מרשימה.
היכולת להתהלך על מקלות גבוהים מפגינה כוח, שיווי משקל, אחריות ובשלות. זו דרך לכל נער להוכיח את מעמדו בקהילה ולעבור מילדות לבגרות. המיומנות הזו מחזקת את תחושת השייכות השבטית ומעניקה לנערים גאווה אישית וקולקטיבית.
באירועים חגיגיים ופסטיבלים המראה הופך מרהיב ודרמטי במיוחד. הנערים צובעים את גופם בצבעים מסורתיים, עולים על הקביים ומבצעים תהלוכות מרהיבות. הם זזים בקבוצות, לעיתים במהירות מפתיעה, יוצרים מראה של דמויות שכמו מרחפות מעל הקהל.
התיירים שמגיעים לאזור מוקסמים מהתמונות והסרטונים שהם מצליחים לצלם, אבל עבור בני השבט זה כמובן הרבה יותר מאטרקציה ויזואלית. כי המסורת הזו משמרת ידע עתיק המועבר מדור לדור. היא מהווה גשר בין העבר והווה, בין הצורך המעשי של עברם לזהות התרבותית שלהם כיום.
בעולם בו מסורות רבות נעלמות, שבט הבאנה ממשיך לשמר את המנהג הייחודי שלו ולהעניק לו משמעות חדשה בכל דור. עבור הנערים הצעירים שבו ההליכה על הקביים היום אינה רק מיומנות פיזית אלא גם ביטוי לחיבור לשורשים ולזהות השבטית והקהילתית שלהם.
מדוע בני שבט הבאנה הולכים על מקלות עץ ארוכים?
https://youtu.be/2pcOvL5Dfq4
זה מצטלם היטב לתיירים:
https://youtu.be/B8oIyrFtIIE
ומיומנות שלומדים בגיל צעיר:
https://youtu.be/NzuTsHUkin8
ילדי הבאנה בהליכה גבוהה על סנאדות:
https://youtu.be/tZf2VD5evZo
וסרטון תיעודי של ביקור אצל בני השבט:
https://youtu.be/A9sQmh7BkII?long=yes
מיהם הפיגמים, האנשים הנמוכים בעולם?
בני שבט האפה מזאיר שבאפריקה הם פיגמים (Pygmy). מדובר בגזע של האנשים הנמוכים ביותר בעולם. גובהם הממוצע הוא של 142 סנטימטרים והם אינם עולים על מטר וחצי בגובהם. הנשים נמוכות עוד יותר וגובהן הממוצע הוא של 135 ס"מ. הסיבה לגובהם הנמוך של שבט האפה לא ברורה. חוקרים שבדקו את הפיגמים גילו שלמרות שהורמון הגדילה שבגופם הוא ברמות תקינות, ההורמון לא נקלט בגוף.
יש סברות שונות בקשר לסיבות שהפיגמים נמוכים, אך אף אחת מהן לא קשורה באב קדמון, שכן הקבוצות התפתחו בנפרד במקומות שונים בעולם. מזג האוויר הקשה, קשיים בהשגת מזון ועוד אפשרויות אחרות מועלות כסיבות אפשריות לבעיית הגדילה שלהם, לאורך האבולוציה.
המפגש הראשון עם הפיגמים נוצר בעת שהובא למלך המצרי פרעה נפריקר לפני 4500 שנה "גמד מרקד" ממרכז אפריקה.
הנה שבט הפיגמים במרכז אפריקה (עברית):
https://youtu.be/Cl6nLDbiNeg?t=24s
סיפורם של הפיגמים:
https://youtu.be/Q_ndHZ5Mb2U
וממצאים מסתוריים של גולגולות באי מאוחר שמראים ששבטים נוספים כאלה התקיימו בעבר:
https://youtu.be/_FEa_8eArnU
בני שבט האפה מזאיר שבאפריקה הם פיגמים (Pygmy). מדובר בגזע של האנשים הנמוכים ביותר בעולם. גובהם הממוצע הוא של 142 סנטימטרים והם אינם עולים על מטר וחצי בגובהם. הנשים נמוכות עוד יותר וגובהן הממוצע הוא של 135 ס"מ. הסיבה לגובהם הנמוך של שבט האפה לא ברורה. חוקרים שבדקו את הפיגמים גילו שלמרות שהורמון הגדילה שבגופם הוא ברמות תקינות, ההורמון לא נקלט בגוף.
יש סברות שונות בקשר לסיבות שהפיגמים נמוכים, אך אף אחת מהן לא קשורה באב קדמון, שכן הקבוצות התפתחו בנפרד במקומות שונים בעולם. מזג האוויר הקשה, קשיים בהשגת מזון ועוד אפשרויות אחרות מועלות כסיבות אפשריות לבעיית הגדילה שלהם, לאורך האבולוציה.
המפגש הראשון עם הפיגמים נוצר בעת שהובא למלך המצרי פרעה נפריקר לפני 4500 שנה "גמד מרקד" ממרכז אפריקה.
הנה שבט הפיגמים במרכז אפריקה (עברית):
https://youtu.be/Cl6nLDbiNeg?t=24s
סיפורם של הפיגמים:
https://youtu.be/Q_ndHZ5Mb2U
וממצאים מסתוריים של גולגולות באי מאוחר שמראים ששבטים נוספים כאלה התקיימו בעבר:
https://youtu.be/_FEa_8eArnU
מהם ציורי הפנים והגוף של שבט הסורי?
מי שמחפשים את היופי האנושי במקומות מרוחקים ומבודדים בעולם ודאי יגיעו בשלב מסוים לאפריקה.
בשבט הסורי האפריקאי (Suri tribe), או בשמו המלא שבט הסורמה, מרבים המקומיים לצייר על פניהם וגופם. במיוחד נוהגים כך הצעירים. הם מציירים קווים על על גופם השחור, המהווה מעין קנווס, מעין בד ציור כהה ומתנועע.
אותם בני שבט יפים להפליא, ידועים בקישוט פניהם בשלל דרכים, כמו הגדלת שפתי הנשים, עיטור הגוף והשיער שלהם.
את ציורי הפנים והגוף מציירים בני הסורמה באמצעות צבע שהפיקו מערבוב של מי נחל עם אבקה שנוצרה מריסוק של סלעים, פירות, ענפים ופרחים.
עבורם הציור על הגוף והפנים היא דרך בה הם מתחברים לטבע שמסביבם. אמונתם היא שהחיבור הזה לטבע הוא ערובה לחיים טובים, ארוכים ומלאי שגשוג.
אפרופו שגשוג, בזכות התיירים של ימינו ציורי הפנים והגוף הללו הם גם מקור הכנסה מעולה לשבט. הילדים הצעירים מקיפים את הבאים לכפרם המבודד, אלה מצלמים אותם בהתלהבות ואז משלמים בטיפים נדיבים.
#על שבט הסורי
בעברם היו בני שבט הסורמה (Surma) נוודים. כיום הם יושבי קבע, באזור נידח יחסית, בשטח פארק מאגו (Mago National Park) הגדול.
אולי משום עברו הנוודי, השבט הזה ידוע באתיופיה כשבט טריטוריאלי. עם שכניו הוא מרבה לנהל מלחמות וסכסוכים ובחיים כאלה, המוכנות לקרב חשובה לו מאוד.
הגברים הרווקים של השבט מפורסמים בקרבות מקלות הדונגה (Donga) שהם מנהלים ביניהם. לגברי השבט השתתפות בקרבות הללו חשובה אפילו יותר מהניצחון בהם.
עוד מרכיב בפעילויות הספורט והפולחן הוא זה של קרבות דונגה, בהם נלחמים צעירי השבט, בכדי להשיג להם אישה.
#פולחן שתיית הדם של שבט הסורי
עושרם של גברי הסורמה נמדד בגודל העדרים שלהם. לכן הפרות והשוורים חשובים בו מאוד. אבל בני השבט האפריקני הזה ידועים גם בפולחן שתיית הדם שלהם.
בטקס בו הם שותים דם, נוהגים גברי השבט להקיז את דם הפרה, אל תוך קערת שתייה, על ידי פצע קטן שהם פוצעים בגופה. כשהקערה מתמלאת בדם, הם שותים ממנו. בזמן שהם שותים, אגב, מגליד הפצע בגוף הבהמה די מהר והיא חוזרת לרעות ולגעות בשלווה אופיינית.
הנה ציורי הפנים והגוף של צעירי השבט:
https://youtu.be/Cgi1nHo4J8g
זה ענף שמפרנס די טוב את השבט הלוחם סורמה:
https://youtu.be/SduNN-usRy8
על השבט:
https://youtu.be/Mt7KwgdcptE?t=20s
הסורי כל הזמן נלחם בשבטים שכנים:
https://youtu.be/bbmYjwT-v1Y
ופולחן שתיית הדם של בני השבט (תוכן למבוגרים - באתר):
https://youtu.be/nzI6EgDDiQY
מי שמחפשים את היופי האנושי במקומות מרוחקים ומבודדים בעולם ודאי יגיעו בשלב מסוים לאפריקה.
בשבט הסורי האפריקאי (Suri tribe), או בשמו המלא שבט הסורמה, מרבים המקומיים לצייר על פניהם וגופם. במיוחד נוהגים כך הצעירים. הם מציירים קווים על על גופם השחור, המהווה מעין קנווס, מעין בד ציור כהה ומתנועע.
אותם בני שבט יפים להפליא, ידועים בקישוט פניהם בשלל דרכים, כמו הגדלת שפתי הנשים, עיטור הגוף והשיער שלהם.
את ציורי הפנים והגוף מציירים בני הסורמה באמצעות צבע שהפיקו מערבוב של מי נחל עם אבקה שנוצרה מריסוק של סלעים, פירות, ענפים ופרחים.
עבורם הציור על הגוף והפנים היא דרך בה הם מתחברים לטבע שמסביבם. אמונתם היא שהחיבור הזה לטבע הוא ערובה לחיים טובים, ארוכים ומלאי שגשוג.
אפרופו שגשוג, בזכות התיירים של ימינו ציורי הפנים והגוף הללו הם גם מקור הכנסה מעולה לשבט. הילדים הצעירים מקיפים את הבאים לכפרם המבודד, אלה מצלמים אותם בהתלהבות ואז משלמים בטיפים נדיבים.
#על שבט הסורי
בעברם היו בני שבט הסורמה (Surma) נוודים. כיום הם יושבי קבע, באזור נידח יחסית, בשטח פארק מאגו (Mago National Park) הגדול.
אולי משום עברו הנוודי, השבט הזה ידוע באתיופיה כשבט טריטוריאלי. עם שכניו הוא מרבה לנהל מלחמות וסכסוכים ובחיים כאלה, המוכנות לקרב חשובה לו מאוד.
הגברים הרווקים של השבט מפורסמים בקרבות מקלות הדונגה (Donga) שהם מנהלים ביניהם. לגברי השבט השתתפות בקרבות הללו חשובה אפילו יותר מהניצחון בהם.
עוד מרכיב בפעילויות הספורט והפולחן הוא זה של קרבות דונגה, בהם נלחמים צעירי השבט, בכדי להשיג להם אישה.
#פולחן שתיית הדם של שבט הסורי
עושרם של גברי הסורמה נמדד בגודל העדרים שלהם. לכן הפרות והשוורים חשובים בו מאוד. אבל בני השבט האפריקני הזה ידועים גם בפולחן שתיית הדם שלהם.
בטקס בו הם שותים דם, נוהגים גברי השבט להקיז את דם הפרה, אל תוך קערת שתייה, על ידי פצע קטן שהם פוצעים בגופה. כשהקערה מתמלאת בדם, הם שותים ממנו. בזמן שהם שותים, אגב, מגליד הפצע בגוף הבהמה די מהר והיא חוזרת לרעות ולגעות בשלווה אופיינית.
הנה ציורי הפנים והגוף של צעירי השבט:
https://youtu.be/Cgi1nHo4J8g
זה ענף שמפרנס די טוב את השבט הלוחם סורמה:
https://youtu.be/SduNN-usRy8
על השבט:
https://youtu.be/Mt7KwgdcptE?t=20s
הסורי כל הזמן נלחם בשבטים שכנים:
https://youtu.be/bbmYjwT-v1Y
ופולחן שתיית הדם של בני השבט (תוכן למבוגרים - באתר):
https://youtu.be/nzI6EgDDiQY
איך ידע שבט פרימיטיבי על כוכב לא ידוע?
הפרשה המדהימה והמסתורית הזו מתרחשת בתחילת המאה ה-20. חוקר צרפתי ביקר בשבט פראי במאלי שבאפריקה, שבט הדוגונים. בשיחותיו עם הילידים, פראים חסרי כל השכלה או ידע מדעי, ללא אמצעי תצפית בשמיים או יכולת לחישובים מדעיים, הוא למד מהם שליד כוכב סיריוס, הכוכב שאורו הוא הנוצץ והחזק בשמיים, יש כוכב קטן ואפלולי, שלא נראה בתצפיות מכדור הארץ..
משסיפר על כך בחזרתו לאירופה, לא הבינו החוקרים כיצד יכול היה שבט פרימיטיבי וחסר ידע לדעת על קיומו של הננס הלבן, הכוכב הלא-ידוע סיריוס בי..
מעבר להשערות על חייזרים קדומים שביקרו בשבט בזמנים קדומים, ההשערה הכי הגיונית היא שבתקופה שלפני ביקור החוקר, זמן מה לאחר גילויו של סיריוס בי, ביקרו בשבט כמרים נוצריים שעברו בכל אפריקה וניסו לנצר את המקומיים. יתכן שנוצרים אלה, פעמים רבות אנשים משכילים ומלומדים שידעו גם על חידושי האסטרונומיה, הם אלה שסיפרו לילידים על התגלית המיוחדת כל כך.
הנה סרטון על סיריוס בי הנסתר, שלצידו של סיריוס:
http://youtu.be/F0qt91rvorU
הפרשה המדהימה והמסתורית הזו מתרחשת בתחילת המאה ה-20. חוקר צרפתי ביקר בשבט פראי במאלי שבאפריקה, שבט הדוגונים. בשיחותיו עם הילידים, פראים חסרי כל השכלה או ידע מדעי, ללא אמצעי תצפית בשמיים או יכולת לחישובים מדעיים, הוא למד מהם שליד כוכב סיריוס, הכוכב שאורו הוא הנוצץ והחזק בשמיים, יש כוכב קטן ואפלולי, שלא נראה בתצפיות מכדור הארץ..
משסיפר על כך בחזרתו לאירופה, לא הבינו החוקרים כיצד יכול היה שבט פרימיטיבי וחסר ידע לדעת על קיומו של הננס הלבן, הכוכב הלא-ידוע סיריוס בי..
מעבר להשערות על חייזרים קדומים שביקרו בשבט בזמנים קדומים, ההשערה הכי הגיונית היא שבתקופה שלפני ביקור החוקר, זמן מה לאחר גילויו של סיריוס בי, ביקרו בשבט כמרים נוצריים שעברו בכל אפריקה וניסו לנצר את המקומיים. יתכן שנוצרים אלה, פעמים רבות אנשים משכילים ומלומדים שידעו גם על חידושי האסטרונומיה, הם אלה שסיפרו לילידים על התגלית המיוחדת כל כך.
הנה סרטון על סיריוס בי הנסתר, שלצידו של סיריוס:
http://youtu.be/F0qt91rvorU
