שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה בני שבט הבאנה צועדים על קביים?
שבט הבאנה (Banna tribe) האתיופי מתמחה בהליכה על מקלות ארוכים, מעין קביים עשויים עץ המגיעים לגובה של עד כ-2 מטרים.
זהו מחזה מופלא שכמו ניבט מתוך אגדה עתיקה, אבל הוא ממשי ומתרחש בעמק האומו הנידח, שבדרום מערב אתיופיה.
באזור ניתן לראות נערים צעירים מתהלכים על קבי עץ שעליהם הם לומדים ללכת מגיל צעיר, שומרים על איזון מושלם, נראים קצת כ“מתנשאים” מעל הקהל, לעיתים בריצה או בקפיצות, כאילו נולדו עם המקלות הללו מחוברים לגופם.
זוהי מסורת ייחודית של שבט הבאנה (Banna), שהפכה עם השנים מפתרון מעשי לבעיה מקומית (ראו בהמשך) לסמלם התרבותי העמוק והמייצג.
שבט הבאנה חי באזור שבין נהרות האומו והווייטו, בתרבות שיש לה קווי דמיון לשבט ההאמר השכן. בני השבט מתפרנסים בעיקר מרעיית בקר ומחקלאות. שווקי השבט, כמו זה שבכפר דימקה, הפכו ליעד צבעוני ומרתק עבור מטיילים מהעולם, שמגיעים לראות מקרוב את התרבות המיוחדת הזו.
#איך ומדוע החלה ההליכה על המקלות?
מסורת ההליכה של בני הבאנה על קביים גבוהות הייתה תגובה פרקטית לסביבה המאתגרת שבה הם חיים.
זה החל כשנערים שהובילו עדרי בקר דרך שטחים מכוסי עשב גבוה ובוץ נזקקו לדרך להתרומם מעל הקרקע ואף להרחיק את עצמם מנחשים וחיות בר אחרות שאיימו עליהם ועל העדרים. הקביים הגבוהים נתנו להם יתרון של נראות ובטיחות.
אך כמו תרבויות רבות, מה שהתחיל כצורך הפך עם הזמן למשהו הרבה יותר משמעותי. ההליכה על הקביים הפכה לסוג של טקס מעבר לגבריות. נערים צעירים מתחילים ללמוד את המיומנות מגיל צעיר, מתרגלים שעות על גבי שעות עד שהם משיגים שליטה מרשימה.
היכולת להתהלך על מקלות גבוהים מפגינה כוח, שיווי משקל, אחריות ובשלות. זו דרך לכל נער להוכיח את מעמדו בקהילה ולעבור מילדות לבגרות. המיומנות הזו מחזקת את תחושת השייכות השבטית ומעניקה לנערים גאווה אישית וקולקטיבית.
באירועים חגיגיים ופסטיבלים המראה הופך מרהיב ודרמטי במיוחד. הנערים צובעים את גופם בצבעים מסורתיים, עולים על הקביים ומבצעים תהלוכות מרהיבות. הם זזים בקבוצות, לעיתים במהירות מפתיעה, יוצרים מראה של דמויות שכמו מרחפות מעל הקהל.
התיירים שמגיעים לאזור מוקסמים מהתמונות והסרטונים שהם מצליחים לצלם, אבל עבור בני השבט זה כמובן הרבה יותר מאטרקציה ויזואלית. כי המסורת הזו משמרת ידע עתיק המועבר מדור לדור. היא מהווה גשר בין העבר והווה, בין הצורך המעשי של עברם לזהות התרבותית שלהם כיום.
בעולם בו מסורות רבות נעלמות, שבט הבאנה ממשיך לשמר את המנהג הייחודי שלו ולהעניק לו משמעות חדשה בכל דור. עבור הנערים הצעירים שבו ההליכה על הקביים היום אינה רק מיומנות פיזית אלא גם ביטוי לחיבור לשורשים ולזהות השבטית והקהילתית שלהם.
מדוע בני שבט הבאנה הולכים על מקלות עץ ארוכים?
https://youtu.be/2pcOvL5Dfq4
זה מצטלם היטב לתיירים:
https://youtu.be/B8oIyrFtIIE
ומיומנות שלומדים בגיל צעיר:
https://youtu.be/NzuTsHUkin8
ילדי הבאנה בהליכה גבוהה על סנאדות:
https://youtu.be/tZf2VD5evZo
וסרטון תיעודי של ביקור אצל בני השבט:
https://youtu.be/A9sQmh7BkII?long=yes
שבט הבאנה
שבט הבאנה (Banna tribe) האתיופי מתמחה בהליכה על מקלות ארוכים, מעין קביים עשויים עץ המגיעים לגובה של עד כ-2 מטרים.
זהו מחזה מופלא שכמו ניבט מתוך אגדה עתיקה, אבל הוא ממשי ומתרחש בעמק האומו הנידח, שבדרום מערב אתיופיה.
באזור ניתן לראות נערים צעירים מתהלכים על קבי עץ שעליהם הם לומדים ללכת מגיל צעיר, שומרים על איזון מושלם, נראים קצת כ“מתנשאים” מעל הקהל, לעיתים בריצה או בקפיצות, כאילו נולדו עם המקלות הללו מחוברים לגופם.
זוהי מסורת ייחודית של שבט הבאנה (Banna), שהפכה עם השנים מפתרון מעשי לבעיה מקומית (ראו בהמשך) לסמלם התרבותי העמוק והמייצג.
שבט הבאנה חי באזור שבין נהרות האומו והווייטו, בתרבות שיש לה קווי דמיון לשבט ההאמר השכן. בני השבט מתפרנסים בעיקר מרעיית בקר ומחקלאות. שווקי השבט, כמו זה שבכפר דימקה, הפכו ליעד צבעוני ומרתק עבור מטיילים מהעולם, שמגיעים לראות מקרוב את התרבות המיוחדת הזו.
#איך ומדוע החלה ההליכה על המקלות?
מסורת ההליכה של בני הבאנה על קביים גבוהות הייתה תגובה פרקטית לסביבה המאתגרת שבה הם חיים.
זה החל כשנערים שהובילו עדרי בקר דרך שטחים מכוסי עשב גבוה ובוץ נזקקו לדרך להתרומם מעל הקרקע ואף להרחיק את עצמם מנחשים וחיות בר אחרות שאיימו עליהם ועל העדרים. הקביים הגבוהים נתנו להם יתרון של נראות ובטיחות.
אך כמו תרבויות רבות, מה שהתחיל כצורך הפך עם הזמן למשהו הרבה יותר משמעותי. ההליכה על הקביים הפכה לסוג של טקס מעבר לגבריות. נערים צעירים מתחילים ללמוד את המיומנות מגיל צעיר, מתרגלים שעות על גבי שעות עד שהם משיגים שליטה מרשימה.
היכולת להתהלך על מקלות גבוהים מפגינה כוח, שיווי משקל, אחריות ובשלות. זו דרך לכל נער להוכיח את מעמדו בקהילה ולעבור מילדות לבגרות. המיומנות הזו מחזקת את תחושת השייכות השבטית ומעניקה לנערים גאווה אישית וקולקטיבית.
באירועים חגיגיים ופסטיבלים המראה הופך מרהיב ודרמטי במיוחד. הנערים צובעים את גופם בצבעים מסורתיים, עולים על הקביים ומבצעים תהלוכות מרהיבות. הם זזים בקבוצות, לעיתים במהירות מפתיעה, יוצרים מראה של דמויות שכמו מרחפות מעל הקהל.
התיירים שמגיעים לאזור מוקסמים מהתמונות והסרטונים שהם מצליחים לצלם, אבל עבור בני השבט זה כמובן הרבה יותר מאטרקציה ויזואלית. כי המסורת הזו משמרת ידע עתיק המועבר מדור לדור. היא מהווה גשר בין העבר והווה, בין הצורך המעשי של עברם לזהות התרבותית שלהם כיום.
בעולם בו מסורות רבות נעלמות, שבט הבאנה ממשיך לשמר את המנהג הייחודי שלו ולהעניק לו משמעות חדשה בכל דור. עבור הנערים הצעירים שבו ההליכה על הקביים היום אינה רק מיומנות פיזית אלא גם ביטוי לחיבור לשורשים ולזהות השבטית והקהילתית שלהם.
מדוע בני שבט הבאנה הולכים על מקלות עץ ארוכים?
https://youtu.be/2pcOvL5Dfq4
זה מצטלם היטב לתיירים:
https://youtu.be/B8oIyrFtIIE
ומיומנות שלומדים בגיל צעיר:
https://youtu.be/NzuTsHUkin8
ילדי הבאנה בהליכה גבוהה על סנאדות:
https://youtu.be/tZf2VD5evZo
וסרטון תיעודי של ביקור אצל בני השבט:
https://youtu.be/A9sQmh7BkII?long=yes
