עוני, מחסור, מחלות ודיכאון היו נחלתו של המלחין פרנץ שוברט (Franz Schubert). הוא היה תושב העיר וינה, שבחייו הקצרים הוא מעולם לא עזב אותה.

רק עשר שנים שוברט יצר מוסיקה, לפני שמת - בגיל 31 בלבד. ובכל זאת הוא הותיר אחריו 1,000 יצירות, ביניהן כמה מהיפות שביצירות הקלאסיות. חלק גדול מהן, אגב, נמצא בעזבונו, רק לאחר מותו ובוצע לראשונה כשהוא כבר לא בין החיים.

מה היה הסוד של הגאון העצוב, שלא יצא או עזב את העיר וינה לאורך כל חייו ועדיין יצר מוסיקה חובקת עולם ותקופות?

ביצירות של שוברט המופלא יש צירוף לא יאומן, של יופי ועצב. הוא מלחין ואמן אופייני של התקופה הרומנטית. ייסורי הנפש והאמנות, הרגשות והצלילים - הכל משתלב ביצירותיו בסוג של חסד מופלא.

אביו של שוברט, שנולד בווינה למשפחה מוסיקלית, הוא מורה. מגיל צעיר מאוד הוא זיהה וטיפח את הכשרון של בנו. האב לימד את שוברט כינור ואחיו הבוגר לימד אותו לנגן בפסנתר. בנעוריו התקבל שוברט כנער מקהלה ל"נערי וינה", מקהלת נערים שעד יום היא מהטובות בעולם. הוא חי בפנימיה בה הפך די מהר לכנר הראשון בתזמורת. עם סיום לימודיו בבית הספר הכנסייתי הוא הופך מורה למוסיקה בבית הספר שאביו כבר מנהל ובמקביל לומד מוסיקה אצל אנטוניו סליירי, המלחין האיטלקי הנודע שחי בווינה ומוכר כמי שהיה המתחרה של מוצרט, לפחות על פי הסרט "אמדאוס"...

בשנת 1814 שוברט נחשף להלחנת שירה. למילותיו של המשורר הגרמני גתה הוא מלחין את "גרכטן ליד הכישור", שיהיה מכאן לאחד הלידרים הכי ידועים שלו. מאותו ליד הוא לא יפסיק לרגע להלחין שירי משוררים ויהפוך בתולדות המוסיקה למלחין הלידר הפורה והמפורסם ביותר.

ארבע שנים אחר כך יעזוב שוברט את עבודותיו הקבועות ויהפוך לאמן חופשי, פרילנס היו אומרים עליו היום. הנטישה של העבודה במשכורת תאפשר לו ליצור המון מוסיקה והשכנות למשורר הווינאי מייהופר תמלא אותו גם היא בהשראה.

אבל מחלת העגבת שהוא נחשף אליה ב-1822 משפיעה קשות על מצב הרוח של שוברט הוא הולך ושוקע בייאוש ודיכאון. קשיי הפרנסה מביאים אותו ללמד מוסיקה בחצר האצילים של בית אסתרהזי.



שוברט השאיר אחריו את הסימפוניה מספר 8 בסי מינור דויטש 759, שנהוג לקרוא לה "הסימפוניה הבלתי גמורה". רבים רואים בה יצירה מקסימה ומרתקת שאינה זקוקה להשלמה והיא מושלמת גם כך.


שפטו אתם והאזינו לפרק הראשון מבין שני פרקי "הבלתי גמורה" של שוברט":

http://youtu.be/IAAmC2QCsg4


פרק שני מהסימפוניה הבלתי גמורה - עם אנימציה:

http://youtu.be/2WLpV6TPMsw


פודקסט של קינן הנהדר על "הסימפוניה הבלתי גמורה" (עברית):

https://youtu.be/cBXVNG1LA_k?long=yes


סרט תיעודי בשני חלקים על חייו של שוברט:

https://youtu.be/x3m6qvh8t-0?long=yes


חלק שני:

https://youtu.be/PNE9DowCTmQ?long=yes


והביצוע המלא של הסימפוניה הבלתי גמורה בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית:

https://youtu.be/DC21y_a0f9A?long=yes

מבין הטכניקות הגאוניות שיישם המלחין פרנץ שוברט ביצירותיו אחת המעניינות היא זו שבה הוא צייר בצלילים (Word painting) את מה שרצה לתאר.

טכניקת הציור בצלילים היא שיטה שבה נהגו מלחינים נוספים, כולל באך ובוב דילן, לתמוך באמצעות המוסיקה שלהם בתוכן המילולי, אבל נראה ששוברט היה "צייר הצלילים" המובהק בתולדות המוסיקה.

שוברט תאר בציור כזה רעיונות שונים. למשל בליווי ה"לידר", השירים הגרמניים הידועים כל כך שלו, הוא חיזק רעיונות שתוארו במילות השירים באמצעות הפסנתר שברקע.

איך זה עבד? - הפסנתר אחראי בליווי שלו את הזמרה על האפקטים ודימויי הטבע שבשירה, קולות היסודות, היצורים החיים ונושאי הפעילות, הרוח המייבבת, המים המפכים מתחת לקרח, שירת הציפורים, קרקורי העורבים, , חריקת שבשבת הרוח החלודה, תרועת קרן הדואר והמלודיה החדגונית והחוזרת על עצמה של תיבת הנגינה.


צלילי הפסנתר תיארו בכל שיר את המילים והרעיונות שתוארו בשיר או בחלק שבו מדובר. אם זה חיקוי תנועתו של הכישור שמניעה גרכטן, בליד "גרכטן על הכישור", תיאור הרשרוש שיצרו העלים ברוח בשיר "עץ התרזה", מתוך אוסף השירים "מסע החורף" (Winterreise) וכמובן נביחת הכלבים, שבשבת הרוח המסתובבת, הסופה המסתערת והעורבים המקרקרים, שהם רק חלק מהאפקטים שמבצע הפסנתר באותו מחזור שירים חורפי.

עוד שיר בולט נוסף שמדגים זאת הוא השיר "דג השמך", בו מחקה הפסנתר המלווה את הזמרה, את זרימת מי הנחל שבהם משתכשך דג הפורל.


הנה קטע בו הפסנתר מחקה את פכפוך מי הנחל שבו משתכשך "דג השמך":

https://youtu.be/NF9DrUXowBo


חיקוי בפסנתר של תנועת גלגל הכישור בשיר "גרכטן ליד הכישור":

https://youtu.be/gotjnjJz8zw


פסנתר מנגן את רישרוש העלים ברוח בשיר "עץ התרזה". (Der Lindenbaum):

https://youtu.be/jyxMMg6bxrg


הרצאת וידאו על הסיבות המצוינות להאזין למוסיקה הקאמרית הנהדרת שלו:

https://youtu.be/y2ikvX9UB-Q?long=yes


ומסתבר שבמוסיקת הפופ והרוק יש המון ממשיכים לציור בצלילים:

https://youtu.be/NMOMPMzR6oY?long=yes

היצירה המונומנטלית "מסע החורף" (Winterreise), של פרנץ שוברט, היא פרי המפגש בין המלחין המדוכא וגאון הלידר (השיר האמנותי הגרמני), לאוסף שירים מופלא שכתב צעיר מדוכא אחר, שחווה אהבה נכזבת.

זה היה בחורף של 1827. שוברט שרוי במלנכוליה, סוג של דיכאון. כבר כמה שנים שפרנסתו של המלחין הצעיר היא סיפור לא פשוט ובאותה תקופה היא עוד פחות מוצלחת. גם מותו של בטהובן הנערץ בסוף מרץ של אותה שנה גורם אצלו לא רק לצער על המלחין הדגול אלא גם למחשבות קשות על המוות המתקרב, מחשבות שהולכות ומשתלטות עליו.

מצב רוחו הירוד מביא את שוברט למצב נפשי שברירי מאוד. ובדיוק אז לוכדות את תשומת ליבו כמה פואמות מתוך אוסף השירים Winterreise, בעברית "מסע חורף", מחזור שיריו הכתובים של משורר גרמני צעיר.

הפואמות של המשורר וילהלם מולר, במקור מעל 70 כאלה, מספרות על צעיר שאהבתו הנכזבת גורמת לו לחיבוטים נפשיים, שמגיעים עד לכאבים פיזיים. הוא יוצא למסע בחורף המושלג, כשהשירים מספרים על מה שעיניו רואות והאנשים שהוא פוגש ואיך הדברים משתלבים בנפשו הכואבת.

מולר, שחיבר את מחזור השירים החורפיים הללו, הוא מהמשוררים הבולטים בשירה הגרמנית של התקופה הרומנטית. הוא גם מי שחיבר את מחזור השירים "הטוחנת היפה", אוסף שיהיה בסיס לעוד מחזור לידר מופלא של שוברט.

אהבה נכזבת היא לא רק בתיאוריה אצל מולר. הוא עצמו חווה אהבה כזו, כשהתאהב בעלמה בת 18 ששמה לואיז הנזל. אותה צעירה הייתה כנראה מצודדת במיוחד, כי מולר לא היה המשורר היחיד שהתאהב בה וכתב שירים בהשפעתה.

אבל ליבה של הנזל לא היה שם. היא סרבה להינשא, גם למולר המאוהב וגם לאחרים. במקום להינשא לו היא עודדה אותו דווקא לכתוב שירים. בהמשך היא אף תהפוך לקתולית אדוקה ותתכנן להפוך לנזירה.

השירים החורפיים, עתירי השלג ומראות גרמניה הכפרית והעממית שוטפים את שוברט ובאים לו בדיוק בזמן. חברו הטוב, המשורר מאיירהופר אמר פעם על תקופת ההלחנה של המחזור הזה "החיים איבדו את הוורוד שלהם והחורף ירד עליו."

וכאן מתרחש "מסע החורף" הטרגי של שוברט. זה המפגש הקשה שבין השירים הכואבים ורוויי הדיכאון של מולר לשוברט המיוסר והכואב, מסיבות אחרות, אבל מרוצה וגאה לדברי חבריו מהיצירה הקודרת והמופלאה שהצליח להלחין.

לאורך המחזור כולו בולט תפקיד הפסנתר האופייני לשוברט, כמלווה הזמרה, שבמקביל גם אחראי על האפקטים העשירים, בספקו בצלילים את דימויי הטבע, קולות בעלי החיים, התרועה של קרן הדואר או צליליה החוזרים של תיבת הנגינה.

ואגב, הוא חולה כבר שנים במחלת העגבת שהולכת ומחמירה. ממש לקראת מותו, שוברט עוד עוסק בתיקון פרטים ביצירה הזו, שהוא כל כך אהב. שוברט יודע שהוא חווה את מחלתו האחרונה, זו שממנה לא יקום עוד. היצירה הזו היא אולי המורשת העצובה והכנה שלו.


הנה הליד הפותח "לילה טוב":

https://youtu.be/UE3bxY-oT3U


תרגום וביצוע נפלאים (עברית):

https://youtu.be/playlist?list=PLUj9OedNbsOv6qOgJsoubdeT7V-sd9EUQ


פודקסט על המחזור ששמו המדויק הוא "מסע חורף" (עברית):

https://youtu.be/0QxkqWs9qes?long=yes


וכל מחזור "מסע החורף" של שוברט בגרמנית:

https://youtu.be/wh1Ky7gj4vw?long=yes

"המוות והעלמה" (Death and the maiden), או בהיפוך המוזר שעשו לו בארץ, בתור "העלמה והמוות", היא רביעיית כלי מיתר שהלחין פרנץ שוברט בשנת 1824.

הכותרת נגזרת מהשיר "המוות והעלמה" שכתב מתיאס קלאודיוס, שיר ששוברט הלחין 7 שנים לפני כן והפך לאחד הלידים המפורסמים שלו ("ליד" הוא שיר גרמני והריבוי שלו הוא "לידר").

ברביעייה המופלאה, ששוברט הלחין כשהוא חלה והרגיש שהוא עומד למות, חקר המלחין, באמצעות מוסיקה שלו, את נושא התמותה והמאבק בין חיים למוות. זה היה בהמשך לאותו ליד, המספר על אישה צעירה המתעמתת עם מלאך המוות ומתחננת בפניו שיחוס על חייה.

לא לחינם "המוות והעלמה" היא יצירה כה מרגשת, עוצמתית ואהובה, שנושא הפרק השני ממנה הפך עם השנים גם למנגינת אבל עצובה בעולם האמיתי.

העלמה והמוות היא גם מהיצירות האהובות ביותר של שוברט והשומרות על נצחיותן. הוא עצמו, למרבה הצער, מת כל כך צעיר והוא רק בן 31.


#פרקי היצירה
הרביעייה מורכבת מארבעה פרקים:

אלגרו - הפרק הראשון מתחיל בהקדמה אפלה ומבשרת רעות, ולאחריה נושא עיקרי המתאפיין בקצב מניע ותחושת דחיפות. הנושא מפותח לאורך התנועה, עם רגעים של דרמה עזה ורגעים של הרהור רגוע.

אנדנטה קון מוטו (Andante con moto) - הפרק השני, שהוא סדרה של וריאציות על הנושא ששוברט שאל ממנגינת אותו שיר שהלחין בשנים שלפני, הליד "המוות והעלמה". הנושא היפה כל כך והווריאציות המפתחות וחוקרות אותו, מייצגים מצבי רוח ורגשות שונים שעוברים אצל העלמה הנאבקת במוות, מייאוש ועצב ועד לתקווה והתעלות.

סקרצו - הפרק השלישי הוא סקרצו מהיר ותוסס, עם נושא שובב וקצבי העומד בניגוד חד לחשיכה של שני הפרקים הראשונים. ועדיין, גם כאן יש את רגעי המתח והדרמה, כי שוברט מזכיר בצלילים שהמוות לעולם אינו רחוק.

פרסטו - הפרק האחרון הוא ריקוד מוות תזזיתי, עם נושא שמזכיר את הפרק הראשון אך מנוגן במהירות מסחררת. המוזיקה אינטנסיבית וסוחפת, כאילו שוברט מנסה ללכוד את האימה והמוות הבלתי נמנע עצמו.


פרק שני מרביעיית כלי הקשת ברה מינור, "העלמה והמוות":

https://youtu.be/t4NYPEa1b6o


הליד שעליו התבססה הרביעייה:

https://youtu.be/DgvM0g4fGBE


ופודקסט של שלומי קינן על "המוות והעלמה" גם הקאמרי וגם הלידר (עברית):

https://youtu.be/gjqchpoX-uA?long=yes

אימפרומפטו (Impromptu), צורה במבנה חופשי, מהתקופה הרומנטית, לרוב לכלי סולו, המגלמת את רוח האלתור. למעשה האימפרומפטו זכה לשמו מההרגשה שיש בו, מעין תחושה של קטע מאולתר, כלומר מנוגן ב"אימפרוביזציה".

עכשיו דמיינו אימפרומפטו מקסים, עדין ונוגע ללב שהותיר אחריו שוברט במותו. זה למעשה זמר לפסנתר, שיר ללא מילים. יצירה מבריקה, עתירת במולים, עם מלודיה נפלאה, אלוהית ובכל זאת נגישה וניתנת לביצוע גם על ידי פסנתרנים ממוצעים, מסעירה אבל בעדינות.

התיאור הוא של האימפרומפטו מספר 3 ד. 899 בסול במול מז'ור. כמעט כל חובב מוסיקה קלאסית זוכר את הרגע שבו הוא שמע לראשונה את היצירה הזו ואת התחושה שהיא עוררה מאז ההאזנה הראשונה ההיא והלאה.

לא פעם מדברים על ההספק המדהים של שוברט. תוך עשר שנים, עד מותו בגיל 31 בלבד, הספיק המלחין הזה לכתוב כ-1,000 יצירות.

את האימפרומפטו הזה שוברט כותב ב-1827, שנה לפני מותו ושנה בה הוא כתב 8 קטעי אימפרומפטו לפסנתר סולו. האימפרומפטו הזה יבוצע רק אחרי שהמלחין יילך לעולמו.

שוברט עצמו לא יזכה מן הסתם לדעת בכמה לבבות הוא ייגע בקטע הזה ועד כמה יאהבו אותו - מנגני פסנתר ועד אינספור מאזינים רגישים ומרגישים את העומק, גם במקום הכי רגוע בעולם.

יש משהו בקלילות וחוסר המאמץ של היצירה הזו, אל מול המתח והכאב שבהרמוניות הזורמות בשלווה אלוהית, יש משהו שמתאים לאדם שמעיר במצבו הבריאותי המתדרדר ומוצא שלווה במוסיקה שהיא חייו ואהבתו.

מכיוון שהמנגינה מבוצעת בצלילים הגבוהים, על ידי זרת יד ימין, בעוד הקול האמצעי מבוצע על ידי שאר ארבע האצבעות של אותה יד, מדובר בקטע חימום נהדר לעצמאות של אצבע יד ימין. כך יצא שהרבה פסנתרנים לא מקצועיים מנגנים את האימפרומפטו הזה כחלק מהאימון היומי.

בשנות ה-70 של המאה ה-20, שנים בהן הרוק הופך למוסיקה הכי פופולרית ויוצרים מחפשים בעולם הקלאסי השראה לשירים מוצלחים יותר או פחות, לוקח הפסנתרן של להקת הפופ רוק מנפרד מן ו"אדמה" את תחילתו של הפרק מספר 3 של האימפרומפטו הזה. בהשראתו יוצרת הלהקה את "Questions", שיר מלודי להפליא, עם מילים פסיכו-פילוסופיות ועומק נדיר של ביטוי ושירה.


הנה האימפרומטו בסול במול D899 מספר 3 של שוברט בביצוע קיסין:

https://youtu.be/Ybq6Ea79nZ4


תווי האימפרומטו:

https://youtu.be/v7rP-9QXEtY


"שאלות" של מנפרד מן ולהקת "אדמה":

https://youtu.be/PnO1s493fgY


ולדימיר הורוביץ בלי מניירות, אך מרהיב ורגיש:

https://youtu.be/Vuclgz-6uqQ


וניתוח היצירה הנפלאה:

https://youtu.be/2BN56Gtlm4w?long=yes