"ואלס הדקה" של פרדריק שופן נמשך יותר משתי דקות..

ואלס "הדקה" הוא מתוך ואלס אוסף הוואלסים האחרון שכתב שופן. הוא מהיצירות הפופולאריות ביותר שכתב גאון הפסנתר והמלחין הדגול.‏

שופן לא רשם בתווים רבות מיצירותיו. הוא סמך על זכרונו ונהג לנגנם באילתור, כלומר המציא ופיתח את הוואלס שניגן, תוך כדי הנגינה. ואלס "הדקה" הוא מהיצירות שכן רשם והוא מאלה שהעולם הכיר, אך יצירות רבות של שופן לא נרשמו מעולם.


הנה ואלס הדקה בסרטון לילדים:

http://youtu.be/XQsBEEHfnEk


הנה הואלס המנוגן על ידי הפסנתרן המחונן לאנג לאנג:

http://youtu.be/hKILwVH_MdM?t=4s


והנה ביצוע של הואלס בשירה, מתוך רחוב סומסום:

http://youtu.be/MvkcLq0LKVI

ואלס (Waltz) הוא ריקוד פופולארי במשקל משולש שמקורו ככל הנראה בגרמניה. הריקוד היה אחד הפופולריים באירופה של התקופה הרומנטית, החל מהמאה ה-18, ולמעשה רוקדים אותו עד היום, בחתונות ובמסיבות של החברה הגבוהה.

שיאו של הוואלס היה בסוף המאה ה-19 ובמיוחד בעיר וינה, בה הפך לריקוד הכי פופולארי ושממנה התפרסם ויצא לכל אירופה.

האמת היא שבתולדות המוסיקה נכתבו גם ואלסים רבים שאינם לריקוד, אלא יצירות של מוסיקה קלאסית. אם יוהן שטראוס הבן, המנצח והמלחין הוינאי הנודע, שהוביל את התזמורת הכי פופולארית בעיר, כתב וביצע עימה המון ואלסים שכתב לריקודים וצ'ייקובסקי שילב את הואלס ביצירותיו, כדי ללוות ריקודי באלט, גאון הפסנתר פרדריק שופן, כתב ואלסים מקסימים לנגינה בכלי, מבלי שהתכוון שהם ילוו ריקוד.


הנה ואלס הדנובה הכחולה שהלחין יוהאן שטראוס הבן:

https://youtu.be/LmsIGxYHelQ


זוגות רבים רוקדים ואלס מס' 2 של שוסטקוביץ':

https://youtu.be/-2-Zqog-p5c


ואלס בטלוויזיה ב"רוקדים עם כוכבים הבריטי":

https://youtu.be/jN4dXenlxbI


לימדו לרקוד ואלס:

https://youtu.be/0QXpnqXvn_s?t=36s


הנה ואלס בדו דיאז מינור מספר 2 אופוס 64 של שופן בפסנתר:

https://youtu.be/wTSu1jjKpgI


"ואלס הפרחים" nהבלט "מפצח האגוזים" שהלחין צ'ייקובסקי:

https://youtu.be/VpSq69IiFaU


והנה ואלס הדקה של שופן בשירה משעשעת, מתוך רחוב סומסום:

http://youtu.be/MvkcLq0LKVI

פרדריק שופן (Frederic Chopin) היה לדעת רבים גדול המלחינים לפסנתר בתקופה הרומנטית ובכל מקרה מגדולי מלחיני הפסנתר בכלל.

וזו לא רק ההלחנה. עם טכניקת הפסנתר המהפכנית שלו, שכללה סיבוב הידיים החוצה ומגע קליל בקלידים, הוא נחשב גם מגדולי הפסנתרנים בתולדות המוסיקה.

שופן נולד ליד העיר ורשה, בירת פולין, כבנם של מהגר צרפתי ואמא פולניה. כבר בגיל כלום הוא נחשב לילד פלא, בעל יכולת אלתור מדהימה, מי שמצליח להרשים את כל שומעיו.

בגיל שבע בלבד הוא כבר מלחין שני פולונזים ומתפרסם בכל רחבי פולין כפסנתרן וילד פלא שאין לו מתחרים בגילו.

בגיל 16 פרדריק מתחיל ללמוד בבית הספר למוסיקה של ורשה. מיוזף אלסנר, מנהל בית הספר שכבר ראה בו גאון מוסיקלי, הוא מקבל פטור חריג ואולי אף חסר תקדים משיעורי הפסנתר, לטובת לימודי התיאוריה והקונטרפונקט.

שופן רק בן 20 כשהוא כותב את שני הקונצ’רטי לפסנתר שלו ושנה אחר כך הוא עובר לפאריס, בירת התרבות והאמנות של התקופה.

גם בבירה הצרפתית הוא מרשים את כולם והופך די מהר לפסנתרן נודע בחוגי האצולה הפריסאית. הוא מתיידד עם ענקי המוסיקה של התקופה, כולל גאון הפסנתר פרנץ ליסט ומלחינים נוספים תושבי העיר, כמו מלחין האופרות הנודע רוסיני והמלחין הצרפתי המפורסם ברליוז.

שופן זוכה לשם של מי שמצליח “לשיר דרך הפסנתר". הליריות של המוסיקה שלו נשמרת לא רק ביצירות האיטיות והנוגות שלו, אלא אפילו ביצירותיו הווירטואוזיות והעוצמתיות ביותר.

מוסיקה סימפונית לתזמורת הוא כמעט ולא כתב. לעומת זאת הוא ממשיך להצטיין בהלחנת מיניאטורות, יצירות קטנות לפסנתר, שהושפעו מאירועים שהוא עבר בחייו, כמו נפילת ורשה בידי הרוסים למשל, שהשפיעה על ה"אטיוד בדו מינור" שלו.

אם כולם באותם זמנים מלחינים מוסיקה כמו של כולם, באותן צורות, לאותן תזמורות ופחות או יותר עם אותן כוונות ומוסכמות אמנותיות, שופן הולך ומעמיק בסגנון הייחודי שלו. הוא מפתח ויוצר צורות חדשות של מוסיקה לפסנתר, כולל הוואלסים הנודעים שלו, הבלדות, הפרלודים והאימפרומפטי.

לא פעם הוא גם שואב ומשתמש בריקודים פולניים עממיים כבסיס ליצירותיו לפסנתר. כזו למשל היא צורת המזורקה שהוא מלחין. לא פחות מ-62 מזורקות נכתבו על ידו. או הפולונזים הנהדרים שלו, כמו הפולונז בלה במול מז'ור "ההירואי".

מלחינים רבים העריצו את שופן הצעיר. ביניהם ענקים כמו מנדלסון ורוברט שומאן שאמר עליו בהערצה "תנו כבוד רבותיי, גאון!"

אהובתו, הסופרת ז'ורז' סאנד, עמה חי שנים מספר, הקלה עליו לעסוק בהלחנת יצירות מהיפות ביותר. לאחר שנפרדו, לא הוסיף שופן עוד לכתוב. לא ברור אם היה זה לב שבור שגרם לכך שזמן קצר לאחר הפרידה הוא חלה. סאנד ניסתה עוד לטפל בו. אבל האהבה שלה מתה וזמן קצר אחר כך הולך לעולמו ומת משחפת אחד מגאוני הפסנתר הגדולים בהיסטוריה.

במותו, פרדריק שופן הוא בן 39 בלבד. כמה יופי הוא נתן לעולם בחיים כה קצרים.

הוא נקבר בבית העלמין המפורסם "פר לאשז" שבפאריס. בקברו מטמינים איתו בלווייה קומץ מאדמת פולין האהובה שלו. את ליבו, לעומת זאת, מעבירים לקבר נוסף שהוקדש לו בכנסייה בוורשה, בירת מולדתו.

אבל מורשתו המוסיקלית נשארה לכולנו. היצירות שלו לפסנתר השפיעו על דורות של מלחינים ואינספור הביצועים החדשים שמוקלטים בכל שנה להן, הם תרומתו לשוחרי המוסיקה המעולה והפסנתר. האנדרטה שהוקדשה לו בוורשה היא של ערבה בוכיה, על שום הדמעות על גאון צעיר שהלך לעולמו בטרם עת.


הנה תקציר חייו של שופן באנימציה:

https://youtu.be/YtNrjD8V56s


הנוקטורנו בפה דיאז מזור אופוס 15 מס’ 2 – בביצוע ארתור רובינשטיין:

https://youtu.be/Hs7bzgSt3As


לאנג לאנג, הפסנתרן הצעיר המפורסם בעולם, מספר על שופן "שלו":

https://youtu.be/goD9U7cfCoA


אנה פדורובה בוואלס המפורסם אופוס 64 מספר 2 בדו דיאז מינור:

https://youtu.be/xItaJ4lSQHw


ואלס "הסילפידות" לתזמורת המהוסס עליו ורוקדים ברישניקוב עם מריאנה צ'רקסקי האלוהית:

https://youtu.be/EksWfYycnnI


אטיוד מהיר להפליא של שופן בביצוע ולנטינה ליסיצה:

https://youtu.be/TWg-u3XVY-8


הנוקטורנו אופוס 2:

https://youtu.be/MPvS0g2papI


ונוקטורנו בדו דיאז מינור מתוך הסרט "הפסנתרן":

https://youtu.be/bAjtVMhQyWw

"מארש התוגה" של שופן, הידוע כ"מארש האבל" (Funeral March)) אופוס 72, הוא המוכר ביותר מתוך שורה של מארשים כאלה, שנכתבו לאורך ההיסטוריה על ידי אחדים מגדולי המלחינים הקלסיים.

מארש האבל הוא בעצם מעין שיר לכת להלוויה (Funeral March) או לליווי של טקסי זיכרון.

מבחינה מוסיקלית מדובר בשיר לכת, במפעם איטי למדי ובמקצב 2/4, שמתאים לצעידה הטקסית בלוויה. לרוב, גם אם לא תמיד, כתובים מארשי אבל בסולם מינורי, סולם נוגה ומהורהר יותר מהסולם המז'ורי, הנוטה להיות נמרץ יותר.

מארש האבל של שופן מנוגן בטקסי זיכרון לאומיים בפולין ובמותם של אנשים נכבדים במדינה. הפרט המדהים והלא ידוע הוא שפרדריק שופן כתב את המארש לזכר כלבו האהוב דווקא...

שופן כתב את מארש האבל שלו לפסנתר, בשנת 1837. למעשה, המארש הזה הוא הפרק השלישי של הסונטה לפסנתר מספר 2 בסי במול מינור, אופוס 35 של שופן.

במארש האבל הזה מרבים להשתמש גם בתרבות הכללית. הוא מופיע בסרטים מצוירים ובמשחקי מחשב שונים, כמו Digger המיתולוגי בו הוא מושמע בכל פעם שנגמרים החיים שמקבל השחקן במשחק...


הנה "מרש האבל" בלוויה מלכותית בריטית:

https://youtu.be/pT9j4mjPSrw


מרש האבל של שופן בביצוע ארתורו בנדטי מיכלאנג'לי:

https://youtu.be/Hgw_RD_1_5I


מארש האבל של שומאן הוא הפרק השני של חמישיית הפסנתר הנהדרת שלו אופוס 44:

https://youtu.be/HzBPWGDVfg0


לבטהובן מרש אבל בפרק השני של הסימפוניה ה-3 ארואיקה, אולי על נפוליאון שבגד במהפכה, לזכר החיילים שמתו במלחמותיו או לזכר בטהובן עצמו שיודע שהוא הולך ומתחרש:

https://youtu.be/P4l8ah2Rvm0


שוב מארש האבל של שופן:

https://youtu.be/7-9wXQpzESo


ו"מארש האבל" של מנדלסון במחאה על סגירת התרבות בקורונה:

https://youtu.be/ts7S4Xrec-g?t=1m24s

נוקטורן (Nocturne) הוא "שיר לילה", ז'אנר מוסיקלי יפהפה, יצירה מוסיקלית בהשראה או בתיאור של הלילה.

בדרך כלל נוקטורנים נכתבים לפסנתר סולו. אך לא פעם הם נכתבו עבור כלים אחרים, כמו קול, תזמורת, או אנסמבל קאמרי. לעתים קרובות הם קשורים לתחושות שנעות בין שלווה והשתקפות למסתורין וגעגוע. לעתים קרובות הם מבוצעים בקונצרטים בערב.

רובנו מכירים את הנוקטורנים של שופן. המלחין הצרפתי פרדריק שופן הוא ודאי המלחין הידוע ביותר של יצירות כאלה. שירי הלילה של שופן מורכבים ובעלי הבעה רגשית רבה. לא סתם הם נחשבים בין הדוגמאות הטובות ביותר של הז'אנר.

ה"נוקטורן" במוסיקה שימש בסוף המאה ה-18 כדי לתאר קטעים קצרים וליריים לאנסמבל קאמרי. עם זאת, הנוקטורן כפי שאנו מכירים אותו היום פותח בתחילת המאה ה-19 על ידי מלחין אירי בשם ג'ון פילד. שירי הלילה שלו התאפיינו במנגינות פשוטות וזורמות ובהרמוניות מתמשכות.

ולא רק שופן - גם פרנץ ליסט, סרגיי רחמנינוף הרוסי, קלוד דביסי, גבריאל פורה, ואריק סאטי הצרפתיים כתבו נוקטורנים מצוינים.


הנה ליה יובל בנוקטורן מספר 1 אופוס 72 של שופן:

https://youtu.be/3wBQks-wdFM


אופוס 48 מספר 1 שלו:

https://youtu.be/ujlhmg5IpRI


מספר 20 בדו דיאז מינור של שופן בביצוע מנחם פרסלר:

https://youtu.be/o3fucrQSlPY


הנוקטורנו בפה דיאז מזור אופוס 15 מס’ 2 של שופן - בביצוע ארתור רובינשטיין:

https://youtu.be/Hs7bzgSt3As


הנוקטורנו בפה דיאז מזור אופוס 48 מס’ 2:

https://youtu.be/4oZHhZhOwzM


הנוקטורנו בדו דיאז מינור של שופן מתוך הסרט "הפסנתרן":

https://youtu.be/bAjtVMhQyWw


לילי וסוער - נוקטורן מס' 2 של פורה בסי מז'ור:

https://youtu.be/SSasy_X4dvA


לה קמפנלה הווירטואוזית של ליסט בנגינת יבגני קיסין:

https://youtu.be/0FbQZCsYXVg


הנוקטורן בפה דיאז מינור של רחמנינוב (ולדימיר אשכנזי):

https://youtu.be/XNokeKnWZGA


"קלייר דה לון" של דביסי:

https://youtu.be/Ch2mrPm1JnM

הוא סופר-סטאר ענקי, מעין אלביס של הפסנתר הקלאסי, אדם שמאזינים נוהרים לקונצרטים שלו בהתלהבות שנשמרה עד היום לכוכבי רוק. הוא וירטואוז פסנתר המלהט על המקלדת כמו אל מול כלי הקשה פשוט, בחור שממש גדל מילדות על במת הקונצרטים וזכה לתרועות בעמידה כמעט לאורך כל חייו.

כבר בשנות ה-30 לחייו, הגיע הפסנתרן הסיני לאנג לאנג (Lang Lang) למעמד של אחד הפסנתרנים המיומנים בעולם. רבים רואים בו את אחד הנגנים אחד המוכשרים והמקצועיים שבין הנגנים הקלאסיים בעולם של תחילת המאה ה-21.

הוא החל כילד פלא, בן עניים סיני שהחל ללמוד פסנתר בגיל 3. כבר אז בלטו הריכוז והכישרון המובהקים שלו. בלטה גם יכולת ההבעה שלו, שהקדימה את גילו הכרונולוגי, זה שעל הנייר, בשנים רבות. הוא ניגן כמו מוסיקאי בוגר.

מההופעות בצעירותו רבים זוכרים לו את גלגולי העיניים, המניירות המעצבנות והפרצופים היצירתיים שעשה תוך כדי נגינה אז. בילדותו סלחו לו על אלה, כי הוא היה עילוי ומכל בחינה אחרת הוא ניגן כמו פסנתרן בוגר ועמוק עד בלי די. מצד שני, יש רבים שרואים בשפת הגוף שלו את הביטוי לתחושה והקשר המדויקים כל כך של המוסיקה, שבהן הוא ניחן.

כיום הוא נחשב לגדול הפסנתרנים הצעירים בעולם. מהפרצופים והמניירות ההם כבר נפטר מזמן ונשאר רק הכישרון היוצא הדופן והבלתי נדלה שלו, העומק, ההבעה והפרשנות המוסיקלית המקורית וייחודית לו. לצד אלו, הוא מלא חיים וחוש הומור, אישיותו הקורנת ושמחת החיים שלו בולטת בהופעותיו הליצניות בתכניות טלוויזיה ובראיונות "טוק שואו". הוא מבין את תפקיד האמן בעידן המודרני ומתחבר לכל קהל ולכל פינה בכפר הגלובלי, שדומה שהוא הכוכב הגדול שלו כיום.

ההערצה לה הוא זוכה, לא קלקלה את לאנג לאנג והוא עובד קשה לפרנסתו. הוא מרבה בהופעות ובהקלטות והנהירה לרכישת ההקלטות שלו מזכירה את הימים הגדולים של תעשיית התקליטים.

אגב, בסינית פירוש השם "לאנג לאנג" הוא "אדם מבריק"...


הנה לאנג לאנג בגיל 12:

https://youtu.be/lJg6ibz5Bvg


לאנג לאנג מנגן בקלות את "ואלס הדקה" אופוס 64, מספר 1 של שופן:

https://youtu.be/hKILwVH_MdM


ראיון עם לאנג לאנג מגלה את סיפורו של האמן המצליח במוסיקה הקלאסית העולמית:

https://youtu.be/3W6P0eL41O4


מחווה ללאונרד כהן אחרי מותו:

https://youtu.be/2xTpS3cn2fU


וסרט תיעודי על מכונת הנגינה המושלמת - לאנג לאנג:

https://youtu.be/6khZk6LCDUw?long=yes

ילדים מוכשרים במיוחד למוסיקה הם אינם תופעה חדשה. מוצרט כתב סימפוניה בגיל 6, שופן והפסנתרן הסיני לאנג לאנג (Lang Lang) ניגנו פסנתר בקונצרטים של ממש באותו גיל ושירלי טמפל זכתה באוסקר.

ילד פלא סיני אינו דבר יוצא דופן. לדברי פרופסור אריה ורדי, הפסנתרן הישראלי המפורסם, ילדים פסנתרנים בסין מנגנים בגיל צעיר ברמה גבוהה מאד. לכבודם נפתחה בבייג'ינג שבסין, בשנת 2016, תחרות רובינשטיין לילדים, שנועדה למי שגילם עד גיל 18.

אבל איך זה קורה? - אמנם אפשרי שילדים ינגנו בווירטואוזיות וברמה גבוהה, אבל לרוב מדובר בתופעות נדירות יחסית מאצל מבוגרים. מה שתורם ליכולת המופלאה הזו ובגיל כה מוקדם הם ההתפתחות הגופנית של ילד הפלא, הזמן שהוא מקדיש לתרגול וניסיונו המוסיקלי והכללי.

ההתפתחות הגופנית שלהם היא אחד האתגרים המרכזיים שעמם מתמודדים ילדים בהקשר לנגינה ברמה כהגבוהה של מוסיקה. רבים מכלי הנגינה מחייבים את הילד למיומנות ושליטה פיזית ברמה כה גבוהה, במיוחד לילדים הגדלים ומתפתחים עדיין. האצבעות גמישות והחזקות הנדרשות לנגינה בפסנתר או בגיטרה, כמו גם הקואורדינציה הפיזית והסיבולת הנדרשים לנגינה בתופים וכך הלאה.

גם הזמן שהילדים מקדישים לתרגול ושליטה בכלי הם גורמים חשובים בהצלחתם להגיע לרמה כה גבוהה של נגינה. גם מבלי להיכנס לפירוט מוגזם, ברור שלילד אין את הזמן הנדרש על מנת לתרגל כמו מבוגרים שזה מקצועם והקריירה שלהם. גם ההזדמנויות להופיע או ללמוד ממוסיקאים מנוסים אינן רבות אצלם. מכאן סביר שיידרש להם זמן רב יותר על מנת לפתח את המיומנויות והטכניקה הנחוצות כדי לנגן בווירטואוזיות המדוברת.

ועדיין, היו מקרים, גם אם נדירים יחסית, של ילדים שהגיעו לרמת ביצוע ושליטה יוצאת דופן בכלי הנגינה שלהם. כולם ניחנו ללא ספק בכישרון וזיקה טבעית למוסיקה, שבזכותם הגיעו לרמה גבוהה של מיומנות, על אף שנאלצו להקדיש פחות זמן ממבוגרים מקצועיים לתרגול וחסרו את הניסיון שהיה לאותם מבוגרים מקצועיים.

אך ההכשרה המוקדמת והאינטנסיבית שהם קיבלו במוסיקה, סייעה לילדי הפלא הללו לפתח את כשרונם באופן מהיר ויסודי מבני גילם, כאלו שחסרו את התכונות הנדרשות או שפשוט לא עשו זאת.

כך שגם אם זה פחות נפוץ שילדים ינגנו ברמה כה גבוהה ובנגינה כה וירטואוזית, זה עדיין אפשרי, במיוחד אם עומדים להם ההתפתחות הגופנית, זמן התרגול והניסיון, לצד כישרון נדיר ומעט דחיפה מההורים.

הכירו כמה ילדים כאלה בתגית "ילדי פלא".


ילד הפלא הישראלי בן ה-10 שמנגן ומלחין כמו מקצוען:

https://youtu.be/4-HMPr648d0


הנה הפסנתרן בן 4:

https://youtu.be/omuYi2Vhgjo


הנה פסנתרנית בת 6 שלא רק שמנגנת נפלא, היא גם מחברת מוסיקה יפהפיה:

https://youtu.be/vUx4t4W4eVY


ועוד ילד שמנגן שופן:

https://youtu.be/hIngPGtPYGI

ולדיסלב שפילמן (Wladyslaw Szpilman) היה פסנתרן יהודי, שלפני מלחמת העולם השניה היה מבכירי הפסנתרנים בפולין והפסנתרן הראשי של הרדיו הפולני. בזכות יכולתו המוסיקלית וחשיבתו המקורית הוא הצליח לשרוד את השואה.

שפילמן התפרסם לאחר מותו, כשהבמאי הנודע רומן פולנסקי עשה סרט על הישרדותו בשואה. הסרט "הפסנתרן" שהתבסס על סיפורו האוטוביוגרפי של שפילמן זכה בפרסי אוסקר והפך את סיפורו למעורר השראה ותקווה, באנושיות של בני-האדם, גם בנסיבות הנוראות ביותר.

הצלתו הסופית של שפילמן הייתה כשנתפס על ידי קצין נאצי בבניין נטוש, כמה שבועות לפני סיום המלחמה. הקצין הנאצי שראה אותו ליד פסנתר, שמע ממנו שהוא פסנתרן, ביקש שינגן ויוכיח זאת והתפעל מנגינתו. מאותו הרגע ועד לנסיגת הצבא הנאצי מהעיר ורשה, שמר הקצין על שפילמן במחבואו בבניין, סיפק לו אוכל באופן קבוע וצייד אותו בבגד חם.

אותו קצין שהציל את שפילמן, וילהלם הוזנפלד שמו, היה אמנם קצין בצבא הגרמני, אבל הוא תעד ביומנו את הזוועות של הנאצים, שלהן התנגד. כגרמני הוא ציית לפקודות, אך כאדם הוא סרב להשלים עם המעשים הנוראים של צבאו ומדינתו.

בתום המלחמה הוזנפלד נתפס על ידי הצבא הרוסי. לאחר המלחמה ניסה שפילמן למצוא אותו כדי להצילו אבל נכשל. לבסוף, הוזנפלד מת בכלא הרוסי בשנת 1952. בשנת 2008 זכה הוזנפלד באות "חסיד אומות העולם", לבקשת ולדיסלב שפילמן ובאישורה של משפחת יהודי נוסף, שהוזנפלד הציל במהלך מלחמת העולם השנייה.


הנה שפילמן עצמו וסיפורו בשואה:

https://youtu.be/_vb9c1NxGdg


הקדימון לסרט "הפסנתרן" שנעשה על חייו של שפילמן בשואה:

https://youtu.be/BFwGqLa_oAo


הסצנה מהסרט "הפסנתרן" בה שפילמן מנגן לקצין הנאצי שיציל את חייו:

https://youtu.be/5WEsbOajRbE


סרטון תיעודי על ולדיסלב שפילמן:

https://youtu.be/zB2TLFJP3YA?long=yes


וסרט תיעודי על גורלו של הוזנפלד, שהציל את שפילמן ועוד עשרות יהודים (עברית):

https://youtu.be/9cqQowj1obo?long=yes