שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי ההבשלה של פירות?
הבשלה (Ripening) של פירות היא תהליך שינוי, בו עובר הפרי או הירק מפרי בוסר שאינו ראוי לאכילה - לפרי שראוי לאכילה.
תהליך זה מונע על ידי גז אתילן (Ethylene) המופעל בתאי הפרי. האתילן נקשר לקולטנים שבתאים, מפעיל בהם גנים המעוררים אנזימים שיביאו לריכוך מרקם הפרי, להמרת העמילן שבו לסוכר ולשינוי צבעו.
בהבשלה מתרכך הפרי, נעשה מתוק וריחני יותר, הוא הופך פחות חמוץ ומשנה את צבעו. הגורם המרכזי לכל אלו הוא הגז הצמחי אתילן, שהפרי מפריש ושמזרז את הבשלתו ואת ההבשלה בפירות הסמוכים לו, או מאוחסנים יחד איתו.
#מה קורה בפרי המבשיל?
בזמן ההבשלה יש שינויים בצבע, בטעם ובחוזק של הפרי. התפרקות הכלורופיל הולכת ומעלימה את צבעו הירוק של הפרי לטובת צבע אדום בעגבניה או תות שדה, צהוב במישמש והבננה והפלפל הירוק שנעשה כתום או צהוב. משתנה גם טעם הבוסר שאחראים לו הטאנינים, כשהסוכרים עולים והחומציות יורדת. במקביל מתרכך גם מרקם הפרי, בשל התפרקות החומרים שמחזקים את דפנות התאים שלו.
#סוגי פירות בהבשלתם
פירות קלימקטריים (Climacteric) אפשר לקטוף לפני שהם מבשילים הבשלה מלאה והם יבשילו בבית או בעזרת אתילן. המוכרים ביותר מביניהם: בננה, תפוח, אפרסק, מלון, מנגו ואפרסמון וגם עגבניה ואבוקדו שמבחינה בוטאנית הם פירות לכל דבר.
פירות לא-קלימקטריים (Non-climacteric) הם אלו שלא ממש יבשילו אחרי שקוטפים אותם בקטיף. לכן מומלץ להשאירם על העץ, עד להבשלתם. המוכרים ביותר מביניהם: אננס, תפוזים וענבים.
ואגב, בננות בשלות גורמות להבשלה מהירה ואף לריקבון של פירות אחרים שמאוחסנים יחד איתן. להבשיל במהירות ולהירקב. זה קורה משום שבהבשלתן הן משחררות גז שגורם לכך.
#האם הבשלה מתרחשת גם בירקות?
לא. ירקות אינם “מבשילים” אחרי הקטיף באופן המזוהה עם פירות; הם רק עוברים הזדקנות והידרדרות של איכותם.
הנה תהליך ההבשלה המונע על ידי אתילן:
https://youtu.be/_QxUamzO5ws
הנה השינוי בבננה במהלך ההבשלה:
https://youtu.be/KhHYXQeWWic
הפירות הקלימקטריים ואלה שלא:
https://youtu.be/ttCd60Qko5A
עצירת ההבשלה של הבננה שלא תתקלקל מהר:
https://youtu.be/2oonoNS-qaI
לעומת החשת ההבשלה של הבננה:
https://youtu.be/yGXP6kYSnAA
האצת ההבשלה של פירות, כמו בננות, בחשיפה לגז אתילן:
https://youtu.be/jzjBAAv9nxc
מהו ביוגז ואיך הוא נוצר?
ביוגז (Biogas) הוא גז דליק המופק מפירוק של חומרים אורגניים על ידי חיידקים, ללא נוכחות של חמצן. במילים פשוטות זהו תוצר הפירוק של פסולת המטבח או השפכים לגז בישול מסוג מתאן.
התהליך נקרא עיכול אנאירובי (Anaerobic Digestion) והוא מתרחש באופן טבעי בביצות, בקרקעית אגמים ובמעיים של בעלי חיים. בביוגז למדו בני האדם לרתום אותו לייצור של אנרגיה.
הרכב הביוגז פשוט יחסית: כ-60% ממנו הוא מתאן (Methane) ויתרת הגז היא בעיקרה פחמן דו-חמצני (Carbon Dioxide), עם כמויות קטנות של גזים אחרים. המתאן הוא החלק המועיל, כיוון שהוא הגז הדליק שמספק את האנרגיה.
תהליך ייצור האנרגיה מתחיל בחומרים אורגניים, כמו גללים של בעלי חיים, שאריות מזון, קש, שפכים, שאריות מזון ואפילו אצות שנאספים ביחד כדי להיות מצע. אז פועלים עליהם בשלבים חיידקים אנאירוביים.
בתחילה מפרקים החיידקים את הפחמימות, החלבונים והשומנים למולקולות פשוטות יותר.
בהמשך, ממירות אותם קבוצות חיידקים אחרות לחומצות אורגניות. בסוף התהליך, מייצרים החיידקים מהרקב גז מתאן (Methanogens) והופכים אותו לפחמן דו-חמצני. כל שלב תלוי בשלב הקודם.
כל הפעולה הזו מאפשרת לייצר גז מהפסולת שלנו ולחסוך כסף, כשהיא מתרחשת בתוך מיכל אטום הנקרא מעכל (Digester).
מעניין שהסינים השתמשו בביוגז כבר לפני מעל 2,000 שנה. ממצאים היסטוריים מצביעים על שימוש בגז שנאסף מבורות שפכים לצורכי בישול. אבל עד המאה ה-19 לא הייתה הבנה מדעית של מה בדיוק קורה שם.
היה זה לואי פסטר (Louis Pasteur), אבי המיקרוביולוגיה המודרנית, שניסה ב-1884 להוכיח שביוגז יכול להחליף את הגז המופק מפחם לתאורת פריז. הניסוי לא יצא לפועל בקנה מידה רחב, אך פסטר היה מהראשונים שזיהו את הפוטנציאל התעשייתי של החיידקים המייצרים מתאן.
#היתרון
יתרונו הגדול של הביוגז הוא שהוא מקור אנרגיה מתחדש. במקום לשרוף דלקי מאובנים כמו פחם ונפט, ניתן ליצור גז מחומרים שממילא היו מתפרקים. יתרה מכך, תוצר הלוואי של תהליך העיכול הוא חומר דשן עשיר בחנקן, המחזיר ערכים בריאים לאדמה החקלאית.
#איך זה עובד?
ערכת הום ביוגז (Home Biogas) פשוטה וביתית מוצבת בבית וכוללת מיכל תסיסה מלא במים, עם קילו או שניים של פסולת מטבח או שפכים, המסוגלים לספק שעתיים של גז בישול באמצעות הביוגז.
כשבסוף כל ארוחה נמצא שימוש לשאריות שנותרו בצלחת או בפח והם מוצאים ייעוד חדש וחוזרים בחזרה לטבע - מדובר בחלום הוורוד של כדור הארץ והסביבה.
זו אנרגיה ירוקה שנוצרת ומתאפשרת תודות לשימוש חכם בפסולת שבני אדם מייצרים וללא הרס של כדור הארץ. ייצור הביוגז גם נותן לבני אדם עצמאות אנרגטית וגם עושה את זה בעלות אפסית. בכך זוכה המין האנושי להזדמנות צנועה לראות מעגל אקולוגי שלם ומושלם שכולו מאמץ חיידקי מואץ ולא מזיק לאיש.
#ביוגז ביתי
כל מערכת הומביוגז כזו מאפשרת תהליך ביתי, בזעיר אנפין, של השבת פסולת לאנרגיה. באמצעת מעגל אקולוגי, הופכות בה שאריות שבדרך כלל נזרקות לאשפה לאנרגיה ירוקה.
הגז שנפלט בתהליך הזה נאסף למעין "בלון", הממוקם בחלקו העליון של מתקן הביוגז. מדובר בתהליך פשוט המתבסס על פעילות החיידקים האנאירוביים ומוסיף כתוצר לוואי של הגז הנוצר ממנו גם דשן שמזין את צמחי הגינה.
במקומות רבים בעולם השלישי מחוברת אל מיכל האגירה של הגז כירת בישול המאפשרת ניצול מיידי של הגז לצרכי בישול למשפחה. הטכנולוגיה אינה מסובכת ובמקומות רבים בעולם ניתן לבנות מתקן פשוט כזה של ביוגז בעלות נמוכה מאוד.
כיום קיימות תחנות ביוגז בעשרות מדינות. המובילה באירופה היא גרמניה, עם יותר מ-9,000 מתקנים פעילים. בהודו ובסין הוקמו מיליוני מעכלים קטנים שמאפשרים לכפרים מרוחקים להפיק גז לבישול ולהארה מגללים של בעלי החיים שהם מגדלים לחקלאות.
הנה הסבר על הפיכת פסולת ביתית לביוגז (עברית):
https://youtu.be/oOtBKzs9dME
כיריים מבוססי מערכת ביוגז (ללא מילים):
https://youtu.be/2pqdysv54bM?si=4WHkwqwBv-wqirRb
מתקן לייצור של ביוגז מפסולת ביתית:
https://youtu.be/ZirhRv6ypaU
כך עובדת מערכת הביוגז המייצרת את הגז מהפסולת האורגנית:
https://youtu.be/7FjRkk2ade0
והאח הנוזל - ביודיזל (מתורגם):
https://youtu.be/CBKKoq_HxYA
מהי נפיחה?
הנפיחה (Fart), שיש המכנים אותה במילה הגרמנית "פְלוֹץ" או במילה התנ"כית נאד, היא פליטה של גזים מפי הטבעת.
הנפיחה היא תוצאה של פעולת מערכת העיכול, לרוב בשל אכילת מאכלים מסוימים היוצרים גזים או אכילה מהירה מדי. כמות הגזים והרכבם משתנים לפי בליעת אוויר, מרכיבי התזונה ופעילות החיידקים במעי.
#גזים
הגזים שנפלטים בנפיחה הם בעיקר חנקן, מימן וגז מתאן, לצד חמצן ופחמן דו-חמצני.
#ריח
גם אם התחושה היא אחרת, בדרך כלל פליטת תערובת הגזים הזו היא חסרת ריח.
כשהריח הלא נעים מורגש, הוא לא נובע מהגזים העיקריים עצמם, אלא מכמויות זעירות של תרכובות גופרית שיש בתערובת גזי הנפיחה שלנו.
מבחינת הנימוס, בכך מקרה, נפיחה בציבור אינה מנומסת ונהוג לצאת לשירותים ולשחררה, או להתנצל בפני הסובבים.
#בריאות
מבחינה בריאותית, כליאת הגזים בבטן עלולה להכאיב והימנעות משחרור של הנפיחה, אינה מומלצת באופן קבוע.
מחקרים מראים שהנפיחות טובות לבריאות.. אבל בבקשה, לא ליד החבר'ה!
#מאכלים גורמים
בין המזונות הידועים כגורמי נפיחות בבטן אפשר למצוא קטניות כמו שעועית, חומוס ועדשים, לצד ירקות ממשפחת המצליבים כמו הכרוב, כרובית וברוקולי, מוצרי חלב אצל מי שרגיש ללקטוז, משקאות מוגזים, ממתיקים מלאכותיים, ומזונות שומניים או מטוגנים
אנשים עם קיבה רגישה יכולים לסבול מגזים גם מפירות עשירים בפרוקטוז, כמו אבטיח, תפוחים או אגסים.
הנה הסבר על מקורו של הגז היוצא מגופנו (מתורגם):
http://youtu.be/GTvnjaUU6Xk?t=6s
הצד הבריאותי של הנפיחות או הפלוצים שטובים לבריאות (עברית):
http://youtu.be/LObj7GTgwY8
יש אנשים שהגזים שלהם נובעים מתסמונת מעי רגיז - אל תקשו עליהם (עברית):
https://youtu.be/5JCI4XYowjw
ליצן שהחליט לצלם תגובות של אנשים:
http://youtu.be/996K9evzK10
פלוצים מוסיקליים בתחרות כשרונות טלוויזיונית:
https://youtu.be/XCJ1YgUCf0c
ובחיוך - סוגי נפיחות:
https://youtu.be/C8NU5nLxqBI
האם גזים של כבשים ופרות פוגעים בכדור הארץ?
ישנם כמה גזי חממה שמחממים בהדרגה את כדור הארץ וגז המתאן הוא רק אחד מהגורמים להתחממות של כדור הארץ ולמשבר האקלים.
גז זה נוצר ברובו מריכוזי חיידקים בשדות אורז וביצות. מסתבר שפעילות חיידקים במעיים של עדרי הכבשים העצומים של ניו-זילנד ולמעשה בעולם כולו, מחמירים גם הם ובאופן דרמטי את הבעיה האקולוגית של הפגיעה באוזון.
הגזים שפולטים בעלי חיים מעלי גירה כאלה, כמו כבשים ופרות, בעיקר בנפיחות וגיהוקים, מכילים גם הם גז מתאן שפוגעים גם הוא בשכבת האוזון.
המתאן יוצר הרבה יותר נזק מהפחמן הדו חמצני. מדובר באחד הגורמים הקשים להתחממות כדור הארץ ואת הנזק של נפיחות העדרים בניו זילנד ואוסטרליה גילו רק אחרי שהמדענים מצאו שדווקא מעל ארצות אלה ייצר מעין חור באוזון.
המשק החי אחראי לכ-32% מכלל פליטות המתאן האנושיות ברחבי העולם. אבל האם עלינו להפסיק לגדל בקר? התשובה המדעית מורכבת יותר מכפי שנדמה.
#איך זה קורה?
פרות, כבשים ועיזים שייכים לקבוצה הביולוגית של רומיננטים (Ruminants), בעלי חיים שפיתחו מערכת עיכול מורכבת בת 4 קיבות. הקיבה הראשונה נקראת כרס (Rumen) ובה מתרחש הקסם. מיליארדי חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים מפרקים את הסיבים הצמחיים הקשים באופן שאף יצור אחר על פני כדור הארץ לא מסוגל לבצע.
התהליך המרתק הזה נקרא תסיסה אנטרית (Enteric Fermentation). אחד מתוצרי הלוואי שלו הוא מתאן. פרה ממוצעת מייצרת בין 100 ל-200 ליטר מתאן ביום. בניגוד לתפיסה הרווחת, רוב הגז לא יוצא דרך הזנב אלא דרך הפה. כ-95% מהמתאן נפלט בגיהוקים. כאשר מכפילים זאת ב-943 מיליון ראשי בקר שקיימים על פני כדור הארץ, כמויות המתאן הופכים מפחידים.
הנה סרטון על גז המתאן שנוצר בחוות הבקר והנסיון לעצור את תרומתו להתחממות כדור הארץ:
http://youtu.be/V8QCDHAG9tk
וגורמים נוספים להתחממות הגלובלית (עברית):
http://youtu.be/DDJUYXN34gM
שחרור גזים

הבשלה (Ripening) של פירות היא תהליך שינוי, בו עובר הפרי או הירק מפרי בוסר שאינו ראוי לאכילה - לפרי שראוי לאכילה.
תהליך זה מונע על ידי גז אתילן (Ethylene) המופעל בתאי הפרי. האתילן נקשר לקולטנים שבתאים, מפעיל בהם גנים המעוררים אנזימים שיביאו לריכוך מרקם הפרי, להמרת העמילן שבו לסוכר ולשינוי צבעו.
בהבשלה מתרכך הפרי, נעשה מתוק וריחני יותר, הוא הופך פחות חמוץ ומשנה את צבעו. הגורם המרכזי לכל אלו הוא הגז הצמחי אתילן, שהפרי מפריש ושמזרז את הבשלתו ואת ההבשלה בפירות הסמוכים לו, או מאוחסנים יחד איתו.
#מה קורה בפרי המבשיל?
בזמן ההבשלה יש שינויים בצבע, בטעם ובחוזק של הפרי. התפרקות הכלורופיל הולכת ומעלימה את צבעו הירוק של הפרי לטובת צבע אדום בעגבניה או תות שדה, צהוב במישמש והבננה והפלפל הירוק שנעשה כתום או צהוב. משתנה גם טעם הבוסר שאחראים לו הטאנינים, כשהסוכרים עולים והחומציות יורדת. במקביל מתרכך גם מרקם הפרי, בשל התפרקות החומרים שמחזקים את דפנות התאים שלו.
#סוגי פירות בהבשלתם
פירות קלימקטריים (Climacteric) אפשר לקטוף לפני שהם מבשילים הבשלה מלאה והם יבשילו בבית או בעזרת אתילן. המוכרים ביותר מביניהם: בננה, תפוח, אפרסק, מלון, מנגו ואפרסמון וגם עגבניה ואבוקדו שמבחינה בוטאנית הם פירות לכל דבר.
פירות לא-קלימקטריים (Non-climacteric) הם אלו שלא ממש יבשילו אחרי שקוטפים אותם בקטיף. לכן מומלץ להשאירם על העץ, עד להבשלתם. המוכרים ביותר מביניהם: אננס, תפוזים וענבים.
ואגב, בננות בשלות גורמות להבשלה מהירה ואף לריקבון של פירות אחרים שמאוחסנים יחד איתן. להבשיל במהירות ולהירקב. זה קורה משום שבהבשלתן הן משחררות גז שגורם לכך.
#האם הבשלה מתרחשת גם בירקות?
לא. ירקות אינם “מבשילים” אחרי הקטיף באופן המזוהה עם פירות; הם רק עוברים הזדקנות והידרדרות של איכותם.
הנה תהליך ההבשלה המונע על ידי אתילן:
https://youtu.be/_QxUamzO5ws
הנה השינוי בבננה במהלך ההבשלה:
https://youtu.be/KhHYXQeWWic
הפירות הקלימקטריים ואלה שלא:
https://youtu.be/ttCd60Qko5A
עצירת ההבשלה של הבננה שלא תתקלקל מהר:
https://youtu.be/2oonoNS-qaI
לעומת החשת ההבשלה של הבננה:
https://youtu.be/yGXP6kYSnAA
האצת ההבשלה של פירות, כמו בננות, בחשיפה לגז אתילן:
https://youtu.be/jzjBAAv9nxc

ביוגז (Biogas) הוא גז דליק המופק מפירוק של חומרים אורגניים על ידי חיידקים, ללא נוכחות של חמצן. במילים פשוטות זהו תוצר הפירוק של פסולת המטבח או השפכים לגז בישול מסוג מתאן.
התהליך נקרא עיכול אנאירובי (Anaerobic Digestion) והוא מתרחש באופן טבעי בביצות, בקרקעית אגמים ובמעיים של בעלי חיים. בביוגז למדו בני האדם לרתום אותו לייצור של אנרגיה.
הרכב הביוגז פשוט יחסית: כ-60% ממנו הוא מתאן (Methane) ויתרת הגז היא בעיקרה פחמן דו-חמצני (Carbon Dioxide), עם כמויות קטנות של גזים אחרים. המתאן הוא החלק המועיל, כיוון שהוא הגז הדליק שמספק את האנרגיה.
תהליך ייצור האנרגיה מתחיל בחומרים אורגניים, כמו גללים של בעלי חיים, שאריות מזון, קש, שפכים, שאריות מזון ואפילו אצות שנאספים ביחד כדי להיות מצע. אז פועלים עליהם בשלבים חיידקים אנאירוביים.
בתחילה מפרקים החיידקים את הפחמימות, החלבונים והשומנים למולקולות פשוטות יותר.
בהמשך, ממירות אותם קבוצות חיידקים אחרות לחומצות אורגניות. בסוף התהליך, מייצרים החיידקים מהרקב גז מתאן (Methanogens) והופכים אותו לפחמן דו-חמצני. כל שלב תלוי בשלב הקודם.
כל הפעולה הזו מאפשרת לייצר גז מהפסולת שלנו ולחסוך כסף, כשהיא מתרחשת בתוך מיכל אטום הנקרא מעכל (Digester).
מעניין שהסינים השתמשו בביוגז כבר לפני מעל 2,000 שנה. ממצאים היסטוריים מצביעים על שימוש בגז שנאסף מבורות שפכים לצורכי בישול. אבל עד המאה ה-19 לא הייתה הבנה מדעית של מה בדיוק קורה שם.
היה זה לואי פסטר (Louis Pasteur), אבי המיקרוביולוגיה המודרנית, שניסה ב-1884 להוכיח שביוגז יכול להחליף את הגז המופק מפחם לתאורת פריז. הניסוי לא יצא לפועל בקנה מידה רחב, אך פסטר היה מהראשונים שזיהו את הפוטנציאל התעשייתי של החיידקים המייצרים מתאן.
#היתרון
יתרונו הגדול של הביוגז הוא שהוא מקור אנרגיה מתחדש. במקום לשרוף דלקי מאובנים כמו פחם ונפט, ניתן ליצור גז מחומרים שממילא היו מתפרקים. יתרה מכך, תוצר הלוואי של תהליך העיכול הוא חומר דשן עשיר בחנקן, המחזיר ערכים בריאים לאדמה החקלאית.
#איך זה עובד?
ערכת הום ביוגז (Home Biogas) פשוטה וביתית מוצבת בבית וכוללת מיכל תסיסה מלא במים, עם קילו או שניים של פסולת מטבח או שפכים, המסוגלים לספק שעתיים של גז בישול באמצעות הביוגז.
כשבסוף כל ארוחה נמצא שימוש לשאריות שנותרו בצלחת או בפח והם מוצאים ייעוד חדש וחוזרים בחזרה לטבע - מדובר בחלום הוורוד של כדור הארץ והסביבה.
זו אנרגיה ירוקה שנוצרת ומתאפשרת תודות לשימוש חכם בפסולת שבני אדם מייצרים וללא הרס של כדור הארץ. ייצור הביוגז גם נותן לבני אדם עצמאות אנרגטית וגם עושה את זה בעלות אפסית. בכך זוכה המין האנושי להזדמנות צנועה לראות מעגל אקולוגי שלם ומושלם שכולו מאמץ חיידקי מואץ ולא מזיק לאיש.
#ביוגז ביתי
כל מערכת הומביוגז כזו מאפשרת תהליך ביתי, בזעיר אנפין, של השבת פסולת לאנרגיה. באמצעת מעגל אקולוגי, הופכות בה שאריות שבדרך כלל נזרקות לאשפה לאנרגיה ירוקה.
הגז שנפלט בתהליך הזה נאסף למעין "בלון", הממוקם בחלקו העליון של מתקן הביוגז. מדובר בתהליך פשוט המתבסס על פעילות החיידקים האנאירוביים ומוסיף כתוצר לוואי של הגז הנוצר ממנו גם דשן שמזין את צמחי הגינה.
במקומות רבים בעולם השלישי מחוברת אל מיכל האגירה של הגז כירת בישול המאפשרת ניצול מיידי של הגז לצרכי בישול למשפחה. הטכנולוגיה אינה מסובכת ובמקומות רבים בעולם ניתן לבנות מתקן פשוט כזה של ביוגז בעלות נמוכה מאוד.
כיום קיימות תחנות ביוגז בעשרות מדינות. המובילה באירופה היא גרמניה, עם יותר מ-9,000 מתקנים פעילים. בהודו ובסין הוקמו מיליוני מעכלים קטנים שמאפשרים לכפרים מרוחקים להפיק גז לבישול ולהארה מגללים של בעלי החיים שהם מגדלים לחקלאות.
הנה הסבר על הפיכת פסולת ביתית לביוגז (עברית):
https://youtu.be/oOtBKzs9dME
כיריים מבוססי מערכת ביוגז (ללא מילים):
https://youtu.be/2pqdysv54bM?si=4WHkwqwBv-wqirRb
מתקן לייצור של ביוגז מפסולת ביתית:
https://youtu.be/ZirhRv6ypaU
כך עובדת מערכת הביוגז המייצרת את הגז מהפסולת האורגנית:
https://youtu.be/7FjRkk2ade0
והאח הנוזל - ביודיזל (מתורגם):
https://youtu.be/CBKKoq_HxYA

הנפיחה (Fart), שיש המכנים אותה במילה הגרמנית "פְלוֹץ" או במילה התנ"כית נאד, היא פליטה של גזים מפי הטבעת.
הנפיחה היא תוצאה של פעולת מערכת העיכול, לרוב בשל אכילת מאכלים מסוימים היוצרים גזים או אכילה מהירה מדי. כמות הגזים והרכבם משתנים לפי בליעת אוויר, מרכיבי התזונה ופעילות החיידקים במעי.
#גזים
הגזים שנפלטים בנפיחה הם בעיקר חנקן, מימן וגז מתאן, לצד חמצן ופחמן דו-חמצני.
#ריח
גם אם התחושה היא אחרת, בדרך כלל פליטת תערובת הגזים הזו היא חסרת ריח.
כשהריח הלא נעים מורגש, הוא לא נובע מהגזים העיקריים עצמם, אלא מכמויות זעירות של תרכובות גופרית שיש בתערובת גזי הנפיחה שלנו.
מבחינת הנימוס, בכך מקרה, נפיחה בציבור אינה מנומסת ונהוג לצאת לשירותים ולשחררה, או להתנצל בפני הסובבים.
#בריאות
מבחינה בריאותית, כליאת הגזים בבטן עלולה להכאיב והימנעות משחרור של הנפיחה, אינה מומלצת באופן קבוע.
מחקרים מראים שהנפיחות טובות לבריאות.. אבל בבקשה, לא ליד החבר'ה!
#מאכלים גורמים
בין המזונות הידועים כגורמי נפיחות בבטן אפשר למצוא קטניות כמו שעועית, חומוס ועדשים, לצד ירקות ממשפחת המצליבים כמו הכרוב, כרובית וברוקולי, מוצרי חלב אצל מי שרגיש ללקטוז, משקאות מוגזים, ממתיקים מלאכותיים, ומזונות שומניים או מטוגנים
אנשים עם קיבה רגישה יכולים לסבול מגזים גם מפירות עשירים בפרוקטוז, כמו אבטיח, תפוחים או אגסים.
הנה הסבר על מקורו של הגז היוצא מגופנו (מתורגם):
http://youtu.be/GTvnjaUU6Xk?t=6s
הצד הבריאותי של הנפיחות או הפלוצים שטובים לבריאות (עברית):
http://youtu.be/LObj7GTgwY8
יש אנשים שהגזים שלהם נובעים מתסמונת מעי רגיז - אל תקשו עליהם (עברית):
https://youtu.be/5JCI4XYowjw
ליצן שהחליט לצלם תגובות של אנשים:
http://youtu.be/996K9evzK10
פלוצים מוסיקליים בתחרות כשרונות טלוויזיונית:
https://youtu.be/XCJ1YgUCf0c
ובחיוך - סוגי נפיחות:
https://youtu.be/C8NU5nLxqBI

ישנם כמה גזי חממה שמחממים בהדרגה את כדור הארץ וגז המתאן הוא רק אחד מהגורמים להתחממות של כדור הארץ ולמשבר האקלים.
גז זה נוצר ברובו מריכוזי חיידקים בשדות אורז וביצות. מסתבר שפעילות חיידקים במעיים של עדרי הכבשים העצומים של ניו-זילנד ולמעשה בעולם כולו, מחמירים גם הם ובאופן דרמטי את הבעיה האקולוגית של הפגיעה באוזון.
הגזים שפולטים בעלי חיים מעלי גירה כאלה, כמו כבשים ופרות, בעיקר בנפיחות וגיהוקים, מכילים גם הם גז מתאן שפוגעים גם הוא בשכבת האוזון.
המתאן יוצר הרבה יותר נזק מהפחמן הדו חמצני. מדובר באחד הגורמים הקשים להתחממות כדור הארץ ואת הנזק של נפיחות העדרים בניו זילנד ואוסטרליה גילו רק אחרי שהמדענים מצאו שדווקא מעל ארצות אלה ייצר מעין חור באוזון.
המשק החי אחראי לכ-32% מכלל פליטות המתאן האנושיות ברחבי העולם. אבל האם עלינו להפסיק לגדל בקר? התשובה המדעית מורכבת יותר מכפי שנדמה.
#איך זה קורה?
פרות, כבשים ועיזים שייכים לקבוצה הביולוגית של רומיננטים (Ruminants), בעלי חיים שפיתחו מערכת עיכול מורכבת בת 4 קיבות. הקיבה הראשונה נקראת כרס (Rumen) ובה מתרחש הקסם. מיליארדי חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים מפרקים את הסיבים הצמחיים הקשים באופן שאף יצור אחר על פני כדור הארץ לא מסוגל לבצע.
התהליך המרתק הזה נקרא תסיסה אנטרית (Enteric Fermentation). אחד מתוצרי הלוואי שלו הוא מתאן. פרה ממוצעת מייצרת בין 100 ל-200 ליטר מתאן ביום. בניגוד לתפיסה הרווחת, רוב הגז לא יוצא דרך הזנב אלא דרך הפה. כ-95% מהמתאן נפלט בגיהוקים. כאשר מכפילים זאת ב-943 מיליון ראשי בקר שקיימים על פני כדור הארץ, כמויות המתאן הופכים מפחידים.
הנה סרטון על גז המתאן שנוצר בחוות הבקר והנסיון לעצור את תרומתו להתחממות כדור הארץ:
http://youtu.be/V8QCDHAG9tk
וגורמים נוספים להתחממות הגלובלית (עברית):
http://youtu.be/DDJUYXN34gM