» «
שטעטל
מה היה השטעטל היהודי?



שטעטל או שטייטל הייתה העיירה היהודית של פעם. בשל האיסור שהטיל השלטון על היהודים להתגורר בערים הגדולות, הם התיישבו בהמוני עיירות קטנות באזורי הספר הרחוקים מהערים הללו. במשך מאות שנים ישבו יהודי ארצות מזרח אירופה ובעיקר בשטחי פולין, בעיירות משלהם, או שהם היו בהן רוב. בעיירות השטעטל חיו עד אלפים בודדים של יהודים, שדיברו יידיש ושמרו על אורח החיים היהודי שלהם. כבר במאה ה-18 היו אלפי עיירות יהודיות כאלה.

המילה שטעטל פירושה "עיירה" או "עיר קטנה" ביידיש ("שטאָט" פירושה עיר). רוב השטעטלים חוסלו על ידי הנאצים בתקופת השואה. בתוך 4 שנים הרסו והרגו הנאצים את הקהילות היהודיות, שחלקן התקיימו 2000 שנה!


הנה סרט מצויר ומרגש של השטעטל היהודי של לפני המלחמה:

https://youtu.be/Ttqfoq8BdyA


והנה עוד עיירה יהודית לפני מלחמת העולם השנייה, עם זיהוי של המצולמים בה:

https://youtu.be/RRnMrGy9LYk


שחזור שנעשה בארץ לשטעטל היהודי:

https://youtu.be/P1sMC-x-Nag


ומצגת וידאו עם תמונות העיירה היהודית:

https://youtu.be/5uQu_C6kO6A
חדר
מהו החדר היהודי?



החדר היהודי הוא סוג עתיק של כיתת תלמידים יהודית. זהו חדר קטן וצר, בו מורה הרבי תורה לתלמידיו את אותיות האלף בית ומלמד אותם לקרוא בה בלשון הקודש.

המורה בחדר, "חיידר" ביידיש, שפת העולם היהודי הישן והשטעטל היהודי, נקרא "מלמד".

תיאור החדר היהודי הוא לרוב סנטימנטלי ומלא בתמימות וחום אנושי. שיטת ההוראה המסורתית והפשוטה הנהוגה בו מבוססת על חיקוי של "המלמד". את האותיות למשל, הוא מקריא ומדגים בהברה ובהגייה, כשהילדים בתורם מחרים וחוזרים אחריו.

חדרים יהודיים היו נהוגים במרבית הקהילות היהודיות בעבר. כול יהדות מזרח אירופה למדה כך תורה וכך גם יהדות המזרח, מצפון אפריקה ועד תימן הרחוקה, בה לימד "המורי" את ילדי הקהילה התימנית תורה.

גם כיום בישראל יש עדיין חדרים כאלה, למשל בקרב הקהילות החרדיות, בהן לומדים ילדי החרדים בדיוק כך.


כך למדו בחדר היהודי בתימן:

https://youtu.be/plWhU3YnESg


השיר "אויפן פּריפּעטשיק" של המשורר מרק ורשבסקי, שנכתב על החדר הקטן ולאחר השואה היה לשיר זיכרון (מתורגם):

https://youtu.be/LZ4QZ3Cch48?end=1m14s


ופרק עלילתי מתוך סדרה בו מקימים חיידר יהודי בחשאי (עברית):

https://youtu.be/jVhKvZ2pQlA?long=yes
יידיש
מהי שפת היידיש שצמחה בגולה?



מחוץ לעברית, שפת יידיש או אידיש (Yiddish) היא אולי השפה היהודית הידועה ביותר שיש. היידיש שימשה את יהודי אירופה במהלך כ-1000 שנים, החל מהמאה ה-10 לספירה.

במהלך תקופה זו היא הפכה ללשון שבה דיברו רוב היהודים בעולם המערבי. יהדות אשכנז השתמשה בה באופן מסוים כאמצעי הגנה מפני התבוללות ועם הזמן היא הפכה סמל לזהות ולתרבות היהודית של מזרח אירופה ואירופה בכלל.

היידיש נולדה כשהגיעו קהילות יהודיות מצרפת וצפון איטליה לאזור נהר הריין שבגרמניה. תושבי האזור הנוצרים דיברו גרמנית עתיקה והיהודים למדו אותה. אך מסעי הצלב והאנטישמיות הרבה גרמו ליהודים להסתגר באותה תקופה ובתוך כך הלך ונוצר מבלי משים אצל היהודים ניב של הגרמנית שמסביב, שהיה מיוחד להם. בד בבד התערבבו בו ביחד עם הגרמאנית, אותה גרמנית עתיקה, גם מילים וביטויים עבריים, ארמיים, סלאביים ורומאניים. הניב הזה זכה לשם "יידיש", כלומר "ניב יהודי".

כך הלכה והתפתחה היידיש, אותו שילוב של עברית וגרמנית, במשך כ-300 שנה, עד המאה ה-13.

כשהחלו היהודים להגר מזרחה, בעיקר לפולין ובהמשך לרוסיה וגליציה, נדדה איתם שפת היידיש, או כמו שהיא מכונה לעתים - השפה האידית, למזרח אירופה. השפה הפתלתלה והצבעונית משהו התפשטה אז ברחבי היבשת. בתקופה זו היא הפכה לשפת היהודים בקהילות של מרבית ארצות אירופה.

בשאר המילניום, במחצית האלף השנייה, דיברה יהדות אשכנז, זו של מזרח אירופה, בעיקר יידיש. במאה ה-19 הביאו יהודי אמריקה את היידיש לארצות הברית והיא הייתה לשפתם העיקרית באותה תקופה.

היידיש הפכה לשפה הבלעדית גם בשטייטלים, העיירות היהודיות המיושבות במזרח אירופה. היא הפכה לגורם תרבותי מרכזי, כשגם התיאטרון, השירה, הספרות וההגות ושאר האמנויות והיצירה היהודיות נעשו אז בעיקר בה.

אפילו לשולחן האוכל היהודי תרמה היידיש את שלה, עם מאכלים של ארוחת שבת כמו קרעפאלאך, בעבאלאך וקניידאלאך של פסח.

כיום היידיש הולכת ודועכת כשפת דיבור, במיוחד מאז השואה, שבה נרצחו מיליונים שדיברו אותה. במדינת ישראל הצעירה לא ראו ביידיש שפה רצויה. היא הייתה גלותית ויהודית מדי ולא התאימה ל"ישראליות" שכל כך רצו לטפח כאן. גם כיום, ההתעניינות בשפה העתיקה הזו היא יותר מסיבות רגשיות והיסטוריות ופחות מאמונה שהיא תוכל לחזור ולהפוך נפוצה כבעבר.


כך חדרה היידיש לעברית במלעיל (עברית):

https://youtu.be/-lFVCgXPu8M


שיר ערש באידיש:

https://youtu.be/Os5UeFjBFTs


השפות היהודיות, שגם האידיש נמנית עליהן (עברית):

https://youtu.be/YNKZvuaPaTc


שיר הילדים "אלף בית", ששולב בסצנת הגירוש מהגטו בסט "רשימת שינדלר":

https://youtu.be/j1VL-y9JHuI


והשיר "דונה דונה", שזכה לפרסום עולמי מחדש בשנות ה-60:

https://youtu.be/fAb9EVsEL8w
אויפן פירפעטשיק
כיצד הפך השיר "אלף-בית" למצמרר כל כך?



השיר "אלף-בית", שמוכר הרבה יותר כ"חדר קטן" הוא שיר של המשורר מרק ורשבסקי. הוא פורסם לראשונה בפולין בשנת 1901, כשיר באידיש שנקרא "אויפן פירפעטשיק", או בעברית "חדר קטן". הוא מספר על "החדר" הקטן שבו בוערת האש באח ובו מלמד הרבי את הילדים, הקינדערלך, את האלף בית בלשון הקודש, כדי שיידעו לקרוא בתורה.

אווירתו המתנגנת והפשוטה של השיר, שהושפע מאד ממקורות עממיים, הפכה אותו לשיר תקווה, שניחם את רוחם של היהודים במזרח אירופה, בימיהם הקשים לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. לא סתם סימל השיר היהודי הנוגע ללב, את העיירה, או "השטעטל" היהודי. לרבים הוא הזכיר את חיי היהודים בגולה של מזרח אירופה, בזמנים שלפני השואה והאסון היהודי. מכאן מעמדו הנוסטלגי ומה שהפך אותו לשיר זיכרון לחיים שנכחדו.

הוא גם זכה לשלל תרגומים לעברית, בשמות נוספים כמו "צריף פשוט ודל", "חדר קטן צר" או סתם "חדר קטן".

בגרסת היידיש, השיר הזה ליווה את אחת הסצינות הקשות בסרט "רשימת שינלדר". בסצינה שמכונה על ידי רבים "הילדה באדום" צופה אוסקר שינדלר מראש הגבעה בזוועות שמתרחשות בגטו היהודי בקרקוב, כשהחיילים הנאצים מפנים את היהודים באלימות, אל הרכבות למחנות.

ילדה קטנה המופיעה רק היא בשמלה אדומה, רק היא בצבע בסרט שלם שכולו שחור לבן, ממקדת את עיני הצופים בטרגדיה ובשואה מנקודת המבט של היחיד, הרך מכל.


הילדה באדום מ"רשימת שינדלר":

https://youtu.be/no8jsmInwBQ


השיר אויפן פּריפּעטשיק (מתורגם):

https://youtu.be/LZ4QZ3Cch48?end=1m14s


וביצוע של אסתר עופרים:

https://youtu.be/OaZtt89fYAc

שטעטל

כליזמר (מסורת מוזיקלית)
מהי מוסיקת הכליזמרים היהודית?



מוזיקת הכְּלֵיזְמֶרִים (Klezmer) היא המוסיקה יהודית של יהדות מזרח אירופה. להקות ה"כלייזמר" היהודיות הלהיבו ושימחו את היהודים בגלות ולעיתים גם את הנוצרים שמסביב. מוסיקה זו, שנוגנה בחתונה היהודית ובשמחות וחגיגה, התבססה על אילתור ונגינה של לחנים עממיים, שעברו מאב לבן. כל זאת במקום נגינה של תווים כתובים.

בין הכלים המרכזיים במוסיקת הכלייזמרים היו הכינור, החצוצרה והקונטרבס, אבל בזכות כושר הביטוי שהפגינו נגני הקלרינט והיכולת של הכלי לחקות רגשות אנושיים, מצחוק עד בכי, תפס הקלרינט מקום מרכזי במוסיקת ה"כלייזמרים".

בשנים האחרונות, כחלק מגל המוסיקה העממית בעולם, החלו לצוץ לא מעט הרכבי כלייזמרים שאינם יהודים. הם מנגנים בתשוקה רבה לחנים יהודיים עתיקים ומאלתרים בסולואים שמכניסים יצירתיות צעירה למוסיקה הוותיקה כל כך. בתוך כך הם מופיעים בשלל פסטיבלים של מוסיקת עולם, בקונצרטים ובאירועים שונים ואפילו כאמני רחוב, עם כובע פתוח לטיפים.


הנה סיפורה של מוסיקת הכליזמרים (עברית):

https://youtu.be/a5U-EmKEff4


נגני כליזמר בירושלים:

https://youtu.be/4lXZr3veBnI


נגנים בהרכב כלייזמרים ב"פסטיבל הכלייזמר" בבירה:

https://youtu.be/dwrMdfi06As


וסרט תיעודי על גדול נגני הכלייזמר גיורא פיידמן (עברית):

https://youtu.be/DVN-9eZYduw?long=yes
אני והכפר
מה מצויר בציור "אני והכפר" של מארק שאגאל?



הציור "אני והכפר" של הצייר היהודי מארק שאגאל צויר בשנת 1911. בציור מתוארת העיר ויטבסק, כמו שזכר אותה שאגאל מרוסיה. הוא צייר אותו לאחר שעבר להתגורר בפריז.

במרכז היצירה מתוארות שתי דמויות המביטות זו בזו. בצד ימין דיוקן עצמי של שאגאל בפנים ירוקות וכובע. בצד שמאל ראש של עז או כבשה. לשתיהן שרשרות דומות, עם צלב במרכזן. מרחוק דמויות של חקלאי פוסע ואישה חולבת פרה.

השילוב ביצירה הוא בין השיחה של שתי הדמויות הגדולות (יש עיגול החוצה אותן) ומרכיבים של תנועה בחיי הכפר. בתים צבעוניים, חלקם הפוכים, באווירה סוריאליסטית משהו, שהשפיעה על סוריאליסטים רבים.

הציור משלב את סגנון הקוביזם עם ציור באווירה עממית רוסית ויהודית. הוא אינו מוסדר ומנומק כמו הקוביזם ולא מצויר בפרספקטיבה, כאילו הרעיון העממי הוא המקבל את המקום המרכזי ולא השיטה האמנותית. הצירוף של זכרונות וחלומות שנראה שהוא משופע בו השפיע מאד על הזרם הסוריאליסטי באמנות.


הנה היצירה "אני והכפר" במוזיאון לאמנות חדישה בניו יורק:

https://youtu.be/hg24zE5hSJc


והנה עיירה יהודית לפני מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/RRnMrGy9LYk


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.