שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך משקות מערכות ההשקייה העצומות את השדות?
מערכות ההשקיה הלינאריות בחקלאות המודרנית מהוות פריצת דרך טכנולוגית בהשקיית שדות חקלאיים מלבניים או מרובעים. מתקני ההשקייה הענקיים שאפשר לראות בשדות גדולים נקראים "מערכת השקיה לינארית" (Linear Irrigation System) או "קו-נוע" ובשפת החקלאים: "ליניאר".
המערכת הזו מבוססת על מסגרת מתכת ארוכה הנתמכת על גלגלים ועמודים, כשלאורכה מותקנים מתזים או ממטרות, במרווחים מדויקים שלרוב מותאמים למרחק בין הערוגות. המסגרת נעה בקו ישר לאורך השדה, בניצב לכיוון התנועה, ומבטיחה פיזור מים אחיד ומבוקר לכל רוחבו.
אחד היתרונות הבולטים של המערכת הלינארית הוא יכולתה לנצל באופן מיטבי שטחים מלבניים, דבר שמגדיל משמעותית את השטח המעובד בהשוואה למערכות השקיה אחרות.
המערכת מצוידת במחשב בקרה מתקדם המאפשר שליטה מדויקת על פרמטרים רבים: כמויות המים, קצב ההשקיה, מהירות התנועה ואף שילוב של דשנים במי ההשקיה (פרטיגציה).
התנועה המדויקת של המערכת מתאפשרת באמצעות מסילות או תעלות הממוקמות בקצות השדה, מערכות GPS מתקדמות וכבל הנחיה תת-קרקעי. על ההנעה אחראים מנועים חשמליים או הידראוליים, בעוד שאספקת המים מגיעה מצינור גמיש המחובר לתשתית המים בקצה השדה או לאורכו.
המערכת מצטיינת בהשקיית מגוון גידולים, במיוחד גידולי שדה נמוכים כמו דגנים, קטניות וירקות שורש, אך ניתן להתאימה גם לגידולים גבוהים יותר באמצעות התאמות מתאימות במבנה המערכת.
בהיבט הכלכלי, המערכות הללו מציגות יעילות אנרגטית גבוהה הודות לעבודה בלחצי מים מתונים יחסית. מכיוון שהן פועלות באופן אוטומטי ודורשות השגחה מינימלית, מושג בהן גם חסכון משמעותי בעלויות כוח אדם.
ידוע לחקלאים שהמערכות הלינאריות הללו מחייבות תכנון מוקפד של השטח, כולל יישור מדויק של הקרקע והכנה של תשתיות מתאימות. תודות לחיסכון בעלויות התפעול ושיפור היעילות של הייצור החקלאי מוחזרת ההשקעה הראשונית הגבוהה בתוך מספר שנים.
הסבר על פעולת המתקן:
https://youtu.be/GYDr-1cLlms
המערכת בפעולה:
https://youtu.be/7hMkpVVBCCk
ומתקני ההשקייה הישרים:
https://youtu.be/daDy41ktlvM
מהי הטפטפת שהפכה את ישראל למעצמת השקיה?
טכנולוגיית הטפטפות היא אחת ההמצאות הישראליות החשובות בעולם. היא אפשרה השקיה מדברית שהפכה את ישראל למדינה שהביסה את המדבר.
השינוי העצום שהיא עשתה בחקלאות העולמית מתבטא בכך שבאמצעות הטפטפת מועברות טיפות מים ודשן מדודות ישירות אל שורשי הצמח ולא מתבזבזות על האדמה שמסביב.
כיום מיוצאות הטפטפות לכל העולם. עשרות מיליארדי הטפטפות שיוצרו עד היום שיפרו את החקלאות העולמית ללא הכר ואפשרו לנצל את המים החסרים בתבונה. מיליוני חקלאים ביותר מ-100 מדינות העולם משתמשים בהן.
ממציא הטפטפות היה שמחה בלאס, מתכנן המים הראשי של היישוב בעבר ומי שגם ייסד את תה"ל. ביחד עם קיבוץ חצרים הוא הקים את מפעל נטפים והחל לייצר את הטפטפות הראשונות. הן נקראו טפטפת בלאס (Blass dripper). לאחר פנייה למהנדס רפי מהודר, ששיפר את הטפטפות ופתר את מחלות הילדות שלהן, ההצלחה לא איחרה להגיע. בזכותה הפכה ישראל הצעירה למעצמה עולמית בתחום ההשקייה ומוצרי ההשקיה.
הנה המצאת הטפטפות מהדור הראשון, שכונה טפטפת בלאס (Blass dripper) ולעתיד:
https://youtu.be/QAGlTo0quR4
הנה הטפטפות, שזכו להצלחה בינלאומית:
https://youtu.be/o7v_zC0LNw0
הנה המרכז הטכנולוגי של חברת נטפים:
https://youtu.be/R26GDgnBEGg
והנה הסבר לילדים קטנים:
https://youtu.be/dCz5_SZKYBg
למה יש שדות עגולים בעולם?
שדות עגולים הם שדות יפים, במיוחד כשצופים בהם מהאוויר. עיגולי הקרקע בצבע האחיד הם לא כל כך מסתוריים, כי מדובר בסך. הכל בתוצאה של השקייה מסוימת.
השדות העגולים הללו נוצרים כתוצאה מהשקייה מדברית, שיש לה מתקן בעל השקיה מעגלית (Circle Irrigation), המסתובב סביב מרכז המתקן. במרכז מצוי מעין ציר (pivot), המעניק לשטח המושקה את צורת ההשקיה העגולה שהמערכת יוצרת.
מערכת ההשקיה המרכזית הזו, ה"פיבוט", היא אחד הפיתוחים המהפכניים בתחום החקלאות המודרנית. מתקן ההשקייה הנייד הזה משקה בסיבוב את כל השדה והוא שיוצר את צורת העיגול הירוק והמושקה.
שדות עגולים כאלה ניתן למצוא כיום במקומות שהמים בהם מוגבלים יחסית ויש לחסוך בהם. כך רןאים אותם במדבר טקסס, בערב הסעודית ובנסיכויות נפט כמו דובאי.
הנה סנטר פיבוט:
https://youtu.be/2bILpvH3EuQ
כאן רואים שדות עגולים מהליקופטר:
http://youtu.be/9k8m623cS68?t=56s
סרטון קפיצות זמן שמציג את שיטת ההשקיה מהמרכז:
http://youtu.be/HH12CvUswKQ
ושדות עגולים כפי שהם נראים מהחלל:
http://youtu.be/3sz3joMuAvE?t=20s
פעילות קטנה
=========
האם תוכלו לאתר בתצלומי הלוויין של גוגל עוד מקום בעולם שיש בו שדות עגולים?
שיטות השקייה
מערכות ההשקיה הלינאריות בחקלאות המודרנית מהוות פריצת דרך טכנולוגית בהשקיית שדות חקלאיים מלבניים או מרובעים. מתקני ההשקייה הענקיים שאפשר לראות בשדות גדולים נקראים "מערכת השקיה לינארית" (Linear Irrigation System) או "קו-נוע" ובשפת החקלאים: "ליניאר".
המערכת הזו מבוססת על מסגרת מתכת ארוכה הנתמכת על גלגלים ועמודים, כשלאורכה מותקנים מתזים או ממטרות, במרווחים מדויקים שלרוב מותאמים למרחק בין הערוגות. המסגרת נעה בקו ישר לאורך השדה, בניצב לכיוון התנועה, ומבטיחה פיזור מים אחיד ומבוקר לכל רוחבו.
אחד היתרונות הבולטים של המערכת הלינארית הוא יכולתה לנצל באופן מיטבי שטחים מלבניים, דבר שמגדיל משמעותית את השטח המעובד בהשוואה למערכות השקיה אחרות.
המערכת מצוידת במחשב בקרה מתקדם המאפשר שליטה מדויקת על פרמטרים רבים: כמויות המים, קצב ההשקיה, מהירות התנועה ואף שילוב של דשנים במי ההשקיה (פרטיגציה).
התנועה המדויקת של המערכת מתאפשרת באמצעות מסילות או תעלות הממוקמות בקצות השדה, מערכות GPS מתקדמות וכבל הנחיה תת-קרקעי. על ההנעה אחראים מנועים חשמליים או הידראוליים, בעוד שאספקת המים מגיעה מצינור גמיש המחובר לתשתית המים בקצה השדה או לאורכו.
המערכת מצטיינת בהשקיית מגוון גידולים, במיוחד גידולי שדה נמוכים כמו דגנים, קטניות וירקות שורש, אך ניתן להתאימה גם לגידולים גבוהים יותר באמצעות התאמות מתאימות במבנה המערכת.
בהיבט הכלכלי, המערכות הללו מציגות יעילות אנרגטית גבוהה הודות לעבודה בלחצי מים מתונים יחסית. מכיוון שהן פועלות באופן אוטומטי ודורשות השגחה מינימלית, מושג בהן גם חסכון משמעותי בעלויות כוח אדם.
ידוע לחקלאים שהמערכות הלינאריות הללו מחייבות תכנון מוקפד של השטח, כולל יישור מדויק של הקרקע והכנה של תשתיות מתאימות. תודות לחיסכון בעלויות התפעול ושיפור היעילות של הייצור החקלאי מוחזרת ההשקעה הראשונית הגבוהה בתוך מספר שנים.
הסבר על פעולת המתקן:
https://youtu.be/GYDr-1cLlms
המערכת בפעולה:
https://youtu.be/7hMkpVVBCCk
ומתקני ההשקייה הישרים:
https://youtu.be/daDy41ktlvM
טכנולוגיית הטפטפות היא אחת ההמצאות הישראליות החשובות בעולם. היא אפשרה השקיה מדברית שהפכה את ישראל למדינה שהביסה את המדבר.
השינוי העצום שהיא עשתה בחקלאות העולמית מתבטא בכך שבאמצעות הטפטפת מועברות טיפות מים ודשן מדודות ישירות אל שורשי הצמח ולא מתבזבזות על האדמה שמסביב.
כיום מיוצאות הטפטפות לכל העולם. עשרות מיליארדי הטפטפות שיוצרו עד היום שיפרו את החקלאות העולמית ללא הכר ואפשרו לנצל את המים החסרים בתבונה. מיליוני חקלאים ביותר מ-100 מדינות העולם משתמשים בהן.
ממציא הטפטפות היה שמחה בלאס, מתכנן המים הראשי של היישוב בעבר ומי שגם ייסד את תה"ל. ביחד עם קיבוץ חצרים הוא הקים את מפעל נטפים והחל לייצר את הטפטפות הראשונות. הן נקראו טפטפת בלאס (Blass dripper). לאחר פנייה למהנדס רפי מהודר, ששיפר את הטפטפות ופתר את מחלות הילדות שלהן, ההצלחה לא איחרה להגיע. בזכותה הפכה ישראל הצעירה למעצמה עולמית בתחום ההשקייה ומוצרי ההשקיה.
הנה המצאת הטפטפות מהדור הראשון, שכונה טפטפת בלאס (Blass dripper) ולעתיד:
https://youtu.be/QAGlTo0quR4
הנה הטפטפות, שזכו להצלחה בינלאומית:
https://youtu.be/o7v_zC0LNw0
הנה המרכז הטכנולוגי של חברת נטפים:
https://youtu.be/R26GDgnBEGg
והנה הסבר לילדים קטנים:
https://youtu.be/dCz5_SZKYBg
שדות עגולים הם שדות יפים, במיוחד כשצופים בהם מהאוויר. עיגולי הקרקע בצבע האחיד הם לא כל כך מסתוריים, כי מדובר בסך. הכל בתוצאה של השקייה מסוימת.
השדות העגולים הללו נוצרים כתוצאה מהשקייה מדברית, שיש לה מתקן בעל השקיה מעגלית (Circle Irrigation), המסתובב סביב מרכז המתקן. במרכז מצוי מעין ציר (pivot), המעניק לשטח המושקה את צורת ההשקיה העגולה שהמערכת יוצרת.
מערכת ההשקיה המרכזית הזו, ה"פיבוט", היא אחד הפיתוחים המהפכניים בתחום החקלאות המודרנית. מתקן ההשקייה הנייד הזה משקה בסיבוב את כל השדה והוא שיוצר את צורת העיגול הירוק והמושקה.
שדות עגולים כאלה ניתן למצוא כיום במקומות שהמים בהם מוגבלים יחסית ויש לחסוך בהם. כך רןאים אותם במדבר טקסס, בערב הסעודית ובנסיכויות נפט כמו דובאי.
הנה סנטר פיבוט:
https://youtu.be/2bILpvH3EuQ
כאן רואים שדות עגולים מהליקופטר:
http://youtu.be/9k8m623cS68?t=56s
סרטון קפיצות זמן שמציג את שיטת ההשקיה מהמרכז:
http://youtu.be/HH12CvUswKQ
ושדות עגולים כפי שהם נראים מהחלל:
http://youtu.be/3sz3joMuAvE?t=20s
פעילות קטנה
=========
האם תוכלו לאתר בתצלומי הלוויין של גוגל עוד מקום בעולם שיש בו שדות עגולים?
