» «
משל המערה
מה ניסה אפלטון לומר במשל המערה?



הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.

"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת. במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ. כמוהם גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך הוא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות", אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה. בשלב מסוים במשל, מצליח להשתחרר אחד האסירים ויוצא החוצה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו. הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים, באופן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.

אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור האדם שמצליח להשתחרר מכבלי המערה בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המטפורית (המדומה) עם האמת, כדי לשחרר את חבריו ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, או באמת.

אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפיו האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו. בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. איך מוותרת אתונה על פילוסוף כזה?

משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם". לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה). מצד שני נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה. עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל. אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי (אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת).


הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):

https://youtu.be/1RWOpQXTltA


משל המערה (עברית):

https://youtu.be/1jrgE7PSY38


האלגוריה במשל המערה (מתורגם):

https://youtu.be/SWlUKJIMge4


סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:

http://youtu.be/q34MHpBu0Oo


על משל המערה מאת אפלטון:

http://youtu.be/57XhxJYxWxk


הרצאת וידאו על המשל המפורסם של אפלטון (עברית):

https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes


ודיון חינוכי ארוך על משל המערה (עברית):

https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes
חינוך ביתי
מה זה הום סקולינג או חינוך ביתי?



הום סקולינג (Homeschooling), או חינוך ביתי, הוא שיטת חינוך שבה הורים או אפוטרופוסים בוחרים לחנך את ילדיהם בבית במקום לשלוח אותם לבית ספר רגיל, כלומר מסורתי.

חינוך ביתי הוא כשמו, מתבצע בדרך כלל בבית. לעתים אלו מורים פרטיים, אך בדרך כלל ההורים הם שלוקחים על עצמם את האחריות העיקרית ללמד את ילדיהם בהום סקולינג.

הלימוד הוא של מקצועות יסוד עד אקדמיים, כמו לארגן לילדים הזדמנויות להתחברות עם ילדים אחרים שלומדים בחינוך ביתי ולפעילויות חברתיות שאינן בין כותלי בית ספר.

החינוך הביתי יכול ללבוש צורות רבות. אחד מיתרונותיו היא היכולת להתאימו לצרכיו ולתחומי העניין האישיים של כל ילד. לצורך ההוראה, ההורים יכולים להשתמש במגוון משאבים, כגון ספרי לימוד, קורסים מקוונים, תוכנות חינוכיות ואתרי אינטרנט ובכך לעצב תכנית לימודים העונה על המטרות החינוכיות של ילדם.

חינוך ביתי הוא חוקי במדינות רבות, כולל ישראל, ארצות הברית, קנדה, בריטניה ומדינות שונות נוספות. אך לכל מדינה יש את החוקים והתקנות המסדירים בה את החינוך הביתי, בצורות שונות. בדרכים ומינונים משתנים בכל מדינה ומדינה, משפחות חינוך ביתי עשויות להידרש להירשם בממשלה או לעמוד בדרישות חינוכיות מסוימות.

ארה"ב קיימת כיום שיטת חינוך נוספת ושמה "חינוך ביתי משולב". שיטה זו דוגלת בחלוקה שבועית בין שיעורים בכיתה לבין למידה בבית. במרבית בתי הספר המשולבים בארה"ב לומדים הילדים יומיים-שלושה בביה"ס ושאר הלימודים מתקיימים בבית.


#איך נפתרת הבעיה החברתית של ילדים בחינוך ביתי?
הורים בחינוך ביתי יכולים לתת מענה לצרכים החברתיים של ילדיהם בכמה דרכים, כגון:

הצטרפות לקבוצות חינוך ביתי או שיתופי פעולה - הורים יכולים להצטרף לקבוצות חינוך ביתי מקומיות או שיתופי פעולה, המארגנות מפגשים קבועים, טיולי שטח ואירועים חברתיים לילדים בחינוך ביתי. קבוצות אלו מספקות הזדמנות לילדים לתקשר עם בני גילם ולהכיר חברים.

פעילויות מחוץ לבית הספר - הורים יכולים לרשום את ילדיהם לפעילויות מחוץ לבית הספר כמו קבוצות ספורט, שיעורי מוזיקה, שיעורי ריקוד, מועדוני אמנות או ארגונים לשירות קהילתי. פעילויות כאלו מספקות הזדמנות לילדים לקיים אינטראקציה עם בני גילם בעלי תחומי עניין דומים ולפתח חברויות.

עבודה התנדבותית - הורים יכולים לעודד את ילדיהם לעבוד בעבודות התנדבותיות. הזדמנויות להתנדבות ניתן למצוא בספריות, בתי חולים, מרכזים קהילתיים וארגונים אחרים ללא מטרות רווח. התנדבות לא רק עוזרת לילדים לפתח מיומנויות חברתיות, אלא היא גם מספקת תחושת מטרה ועוזרת להם לפתח אמפתיה וחמלה כלפי אחרים.

מפגשים ותאריכי משחק - הורים יכולים לארגן לילדיהם מפגשים עם משפחות אחרות בחינוך ביתי או עם ילדים מהשכונה שלהם. זה יכול לספק הזדמנות לילדים לפתח חברויות וללמוד מיומנויות חברתיות.

קהילות מקוונות - הורים בחינוך ביתי יכולים גם להשתמש בקהילות ובפורומים מקוונים כדי ליצור קשר עם משפחות אחרות של חינוך ביתי. קהילות מקוונות שכאלה יכולות לספק תמיכה ומשאבים, כמו גם הזדמנויות לילדים לתקשר עם תלמידי בית אחרים.

בסך הכל, הורים יכולים להבטיח שלילדיהם בחינוך ביתי יהיו הזדמנויות להתרועע ולתקשר עם אחרים על ידי ניצול משאבים והזדמנויות שונות הזמינות בקהילות שלהם.


הנה החינוך הביתי בעולם:

https://youtu.be/aG4B273EhyI


מהו חינוך ביתי (עברית):

https://youtu.be/WblwVB1oXn0


ילדים שלומדים בחינוך ביתי (עברית):

https://youtu.be/fMlcCQzl2Jo


ואם לילדים מספרת על החינוך הביתי (עברית):

https://youtu.be/i402wlQJR1Y
דמי כיס
מה היתרונות החינוכיים של דמי כיס?



נתינת דמי כיס (Pocket money) היא פעולה חכמה המעניקה לילדים עצמאות. אליה מתלווה גם אחריות ושתי אלה ביחד, עצמאות ואחריות, הן חשובות מאוד להתפתחות הילד.

חשבו למשל על החשיבות העצומה של ההבנה אצל ילדים לגבי היתרון העצום שבחיסכון לקניית דבר יקר ונחשק, במקום ה"בזבוזים" הקטנים שבהדרגה הם יבינו עד כמה הם מיותרים ואפשר לוותר עליהם.

כשהילדים קטנים מדובר כמובן בסכומים קטנים וככל שהם גדלים, גם דמי הכיס עולים וגם האתגר הכלכלי בניהול ההוצאות וההכנסות. הכי כיף יהיה לגלות שבגיל ההתבגרות הם לפתע מעוניינים ליצור לעצמם עוד הכנסה ועובדים בחופש, עושים "בייבי סיטר", מוכנים לשטוף מכוניות בתשלום לשכנים וכדומה.

ההורים בהקשר לדמי הכיס, משמשים כסוג של מנטורים או מאמנים של הילדים. הם מהווים דמות להתייעצות וסיוע להתנהלות הכלכלית האחראית של הילד. יש לזה אפילו יתרון נלווה ונחמד לכשעצמו - זה ישפר אפילו את ההתנהלות הכלכלית של ההורים.


#היתרונות החינוכיים בדמי הכיס לילדים
דמי הכיס מפתחים כמה דברים משמעותיים וחינוכיים מאוד עבור הילדים:

חינוך לעצמאות - הלימוד והתרגול של תכנון סדר העדיפויות והיכולת ללמוד ולתרגל קבלת החלטות.

פיתוח תודעה צרכנית - היכולת להיות צרכנים נבונים, להבין זול ויקר, להשוות מחירים, לקבל החלטות ולרכוש כלים וידע פיננסי.

חשיבות החיסכון - הילדים לומדים לדחות סיפוקים ולדעת לחסוך, אם לדעת הצורך ואם לקנייה יקרה ונחשקת ולוותר בדרך על "שטויות".

תכנון הוצאות - הילדים מבינים מהר מאוד ובעצמם, שאין חריגות ושאם יוציאו במהירות ולא יתכננו היטב את ההוצאות, לא יישאר להם כסף עד דמי הכיס הבאים.


הנה הרצאה יפה על החשיבות של דמי הכיס לילד ולילדה (עברית):

https://youtu.be/bJNdVcSlCao


רגע לצחוק (עברית):

https://youtu.be/G8dnJoB9sBk


וקטע מתכנית טלוויזיה על הערכים שהורים מקנים לילדים דרך דמי הכיס (עברית):

https://youtu.be/-mKmtTKQpcE
אאוריקה בבית ספר
מהו האתר אאוריקה?



אאוריקה היא אנציקלופדיה לפיתוח הסקרנות והידע הכללי. המוטו שלה הוא "ערכים - ללא משוא פנים". באמצעות ערכים אנציקלופדיים אנו רוצים לעודד ערכים חברתיים, שלא פעם דומה שהם הולכים ונחלשים.

זהו אתר אינטרנט המיועד לילדים ולצעירים, אבל גם למבוגרים שהם צעירים ברוחם ולא איבדו את הסקרנות הטבעית שלהם, במובן הטוב ביותר של המילה.

זוהי אנציקלופדיה המעודדת סקרנות, מאפשרת לגלות את סודות העולם והתופעות המופלאות שבו ולקבל תשובות לשאלות המעניינות אתכם, בכל התחומים.

יש באאוריקה את כל המרכיבים שאנו מאמינים שיוצרים למידה משמעותית, כולל לימוד, הבנה, חוויה, הומור, פיתוח דמיון, הבנת הקשרים בין תחומי הדעת, נגישות לידע זמין ומגוון, פיתוח היצירתיות ובעתיד גם תקשורת עם לומדים נוספים ושיתוף פעולה עם אחרים, כדי לבצע משימות רבות משמעות.

מטרת אאוריקה היא להקנות את כל אלה באמצעות הצגת ערכים קצרים ומעניינים, המלווים בתמונות וסרטוני וידאו שנבחרו בקפידה מהרשת.

לצד החיפוש והסידור המסורתי של מידע, אאוריקה מציעה חוויה של גילוי ומפגש אקראי עם פריטי ידע אקראיים מתחומים שונים (לחצו על קוביית ההגרלות בתפריט הראשי).

יש כאן גם לימוד ייחודי של תופעות חוצות תחומי דעת וחקר של נושאים רב-תחומיים מרתקים וייחודיים. תוכלו לעשות זאת באמצעות התגיות שבסוף כל ערך, באינדקס שבתגית "אינדקס הנושאים" או באמצעות ההשלמה האוטומטית שבתיבת החיפוש שלנו.

אאוריקה מיועד לילדים בגילאי 9-90, אבל בהנחייה וביחד עם ההורים היא תוכל לשמש גם צעירים יותר.

ניתן למצוא כאן מידע על מגוון נושאים המעניינים ילדים ומבוגרים. אם מצאתם ערך או נושא מעניין ומשמעותי לכם, תוכלו לנעוץ אותו העץ שלמטה והוא יופיע בלוח האישי שלכם. הלוח הזה הוא "אוסף הידע" שתרצו לבנות לעצמכם לעתיד.

למעשה, אאוריקה היא בי"ס ענני, כמו בית ספר אבל בית ספר בענן. כי באאוריקה יש גם אקדמיה, המאפשרת ללמוד ולרכוש ידע עד לדוקטורט לילדים. כן, ילדים, כי כבר סיכמנו שילדים זו מחמאה לאנשים שחלקם מאוד מבוגרים, אבל הם לא איבדו את הילד הסקרן והמוכשר שבהם.

הלימודים באאוריקה מתחילים בלימודים לתואר ראשון, במסגרת מה שאנו קוראים "אתגר היום". קראו על כך בתגית "אתגר היום" או בתגית "תואר ראשון באאוריקה".

בתואר השני תוכלו לכתוב מאמרי מחקר, בהנחייה של מנחים תובעניים אונליין, שידרשו מכם מצוינות ושיפורים מתמידים וחוזרים, עד שהמאמר יאושר לפרסום בכתב העת האקדמי שלנו. זה קשה ולוקח לפחות 3 שנים לסיים תואר שני. פרטים בתגית "תואר שני באאוריקה".

לאחר סיום תואר שני תוכלו לעשות מחקר לדוקטורט בנושא שקרוב ללבכם, בלימודים לתואר שלישי, הדוקטורט.

כך ניתן ללמוד כאן, כמו שאנו מאמינים שצריך ואפשר ללמוד במאה ה-21. מכל מקום, בכל זמן, עם כל מכשיר, בקצב שלכם ובעושר של ידע המחבר פרט לפרט לכדי תמונה מלאה של העולם שמסביבנו, על העבר, ההווה והעתיד שלו.

שיטות חינוכיות

למידה מבוססת פרויקטים
מהי למידה מבוססת פרויקטים?



אם היו מציעים לכם ללמוד בעזרת משימות שכוללות קריאה, חקר וכתיבה ולאחר מכן הצגה בפני קהל, במקום לשנן ולרשום פרטי ידע שהמורה או הספר מזרימים אליכם ואז להיבחן עליהם - מה הייתם בוחרים?

למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) היא שיטת הוראה מודרנית המהווה חלופה ראויה ללמידה המסורתית. הלמידה מבוססת הפרויקטים, המכונה בראשי התיבות שלה PBL, נתפסת בעיני רבים כנכונה ומתאימה לעידן שבו ידע נגיש בשניות לכל אחד ומידע וידע ספציפיים, המתייחסים לתחום דעת אחד, הם פחות רלוונטיים בחינוך. במקומם מציעה שיטה זו למידה מבוססת פרויקטים, שאלה ותוצר.

השיטה מתבססת על שאלה פוריה, שמניעה את הפרויקט. אז מחליטים על תוצר שאותו מייצרים והוא יניע את תהליך הלמידה. לאחר מכן מתחילות קבוצות הלמידה לבצע את החקר. האמצעים מגוונים - מאינטרנט, ספרות וכתבי עת ועד לפגישות עם מומחים. במהלך הלמידה מגישים התלמידים תוצרי ביניים ומציגים לתלמידים האחרים, שמהם הם לומדים, באמצעות משוב, מה יש לשפר בהמשך המחקר. הלימוד הוא גם לגבי הדרך לקבל ולתת משוב איכותי ומכבד. בסוף התהליך כולו מציגים התלמידים את התוצר בפני הקהל כולו - מהכיתה ועד ההורים, מורים, מומחים שפגשו במהלך העבודה וכדומה.

למידה מבוססת פרויקטים (בראשי תיבות PBL) מעודדת יוזמה של התלמידים ומפתחת את החקר השיטתי. הלומדים רוכשים באמצעותה כישורים רלוונטיים למאה ה-21, כולל יכולת לעבוד בצוות, יכולות טיפול במידע ורכישת ידע, יישום של תהליכי חקר, הפקת תוצרים ברמה גבוהה ולבסוף - רכישת היכולת להציג את רעיונותיהם אל מול קהל - בפרזנטציה (הצגה פומבית בפני קהל), שבה הם מסבירים את התוצר, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה, שפירושה שיקוף על תהליך הלמידה.

בתהליך זה משתנה גם מעמדו של המורה. במקום להיות מוסרי הידע לתלמידים, הופכים המורים למורים אוטונומיים, הבונים תכניות לימודים שמעניינות אותם ואת התלמידים. הם הופכים למנחים של למידה פעילה מצד התלמידים, למידת חקר, שבה החשיבה ושיתוף הפעולה מחליפים את שפיכת הידע מהמורה לתלמיד ואל המחברת ולשינון לקראת מבחן.

זה גם אומר שלימוד כזה לא בוחן רק את תוצרי הלמידה אלא גם את תהליך הלמידה עצמו. לכל אורך הלמידה מוגשות ונבחנות טיוטות וסקיצות, מתבצעים תהליכי רפלקציה ומשוב וכדומה. כל אלה נותנים תמונה טובה ומדויקת יותר על הלמידה והתהליך שעובר הלומד.

PBL הם ראשי התיבות באנגלית של 3 שיטות שונות:
למידה מבוססת פרויקטים (Project), למידה מבוססת שאלה (Problem) ולמידה מבוססת תוצר (Product).


הנה הסבר של שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים (מתורגם):

https://youtu.be/L6vBiFxeQCs


המבנה של הלמידה מבוססת הפרויקטים (עברית):

https://youtu.be/jBngtrOCHUk


זה מה שהתלמידים והמורים חווים מהמודל (עברית):

https://youtu.be/l6IguH-aOlQ


הסבר מעמיק (עברית):

https://youtu.be/Aizd6YOnqg8


גם בגיל הרך PBL עובד - עם שטוזים, שטויות בחרוזים (עברית):

https://youtu.be/EITXkXoI790


ההסבר של מושג ה-PBL - למידה מבוססת פרויקטים (עברית):

https://youtu.be/UrK_G5050yI?t=1s


בית ספר מדווח על הלמידה שמתבססת על פרויקטים ומה היא מקנה לתלמיד (עברית):

https://youtu.be/PgjTiNDci3s


ופרויקט PBL מהוואי שהתמקד בתחום המדעי להצלת כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/LMVkjBYWQos?long=yes
יאנוש קורצ'אק
מי היה המורה שסרב לעזוב את תלמידיו בלכתם אל המוות?



המחנך היהודי ד"ר יאנוש קורצ'אק (Janusz Korczak) היה מנהל בית יתומים יהודי בוורשה ואיש חינוך נערץ. עוד לפני המלחמה הוא היה כוכב רדיו של ממש, שהגיש תכנית קבועה על חינוך וילדים. הנאצים, שהכירו את שמו המפורסם, שחררו אותו מלצאת ברכבות למחנה הריכוז. אך יאנוש קורצ'אק סרב והחליט לא לעזוב את תלמידיו. הוא הלך עימם בשיירה ארוכה לעבר הרכבות ואלה הובילו את כולם אל המוות.

ולא רק אומץ ליבו ואהבתו לתלמידיו וילדי בית היתומים שלו עומדים לזכותו של המחנך הדגול הזה. קורצ'אק היה מהמחנכים הראשונים בעולם שהנהיגו שיטות חינוך דמוקרטיות. בית היתומים שלו נתן לילדים מעין אוטומיה עצמית בניהולם. בית היתומים כלל פרלמנט, ועדת חקיקה, עיתון שבועי ואפילו בית דין, שבראשו עמדו שופטים ילדים, שהתחלפו מידי שבוע. בכל שבת התכנס בין הדין של הילדים, על מנת לדון בתלונות שהוגשו באותו שבוע כנגד ילדים ומבוגרים כאחד, מורים ועובדים אחרים. לילדים הייתה זכות להעמיד למשפט אפילו את קורצ'אק עצמו, שנשפט לא פעם...

בבתי היתומים שהנהיג זכה כל ילד לחונך בוגר ממנו. כך שאבו הילדים הקטנים דוגמה אישית והדרכה קבועה, בעוד הגדולים קיבלו אחריות והפכו מעין מורים צעירים וחושבים. שיטה זו מיושמת כיום במוסדות חינוך בכל העולם.


הנה סרטון שמספר על יאנוש קורצ'אק (עברית):

http://youtu.be/blAifH1Cswo


קטע מתוך סרט "ההתקוממות" שמציג את יאנוש קורצ'אק ברגעי הבחירה שלו (מתורגם):

http://youtu.be/f-xnLOgvHno


וסרט תיעודי ארוך יותר ומרגש על קורצ'אק (עברית):

https://youtu.be/jOXkwLzhD18?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.