שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה תורם הניסוי המדעי לשיטה המדעית?
השיטה המדעית (The scientific method) היא רעיון שנוצר מאז המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, במאה ה-17. השיטה הזו קידמה את הידע האנושי ואת האנושות באופן חסר תקדים בהיסטוריה של האדם.
עיקרון חשוב בשיטה הזו הוא הספקנות (skepticism). המדע משתמש בספק, כלומר בזה שחוקר צריך להיות ביקורתי ולהטיל ספק בממצאים של מחקר שלפניו.
במדע יש לבדוק השערות מדעיות ואחת השיטות הטובות לעשות זאת היא הניסוי המדעי. בניסוי במדעי החיים, למשל, מפעילים החוקרים תנאים מבוקרים ומשנים את המשתנים בצורה מכוונת, במטרה לגלות את השפעתם זה על זה.
ניסויים הם הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לניסוי המדעי, במדעי החברה למשל, ניתן לבדוק הבדלים בין קבוצות וללמוד על השפעה של משתנים שונים על הנחקרים.
#איך זה עובד?
עיקרון חשוב בניסוי מדעי הוא להקצות את הנבדקים לקבוצת המחקר או הביקורת באופן אקראי, כשההבדל היחיד ביניהן הוא זה שאותו חוקרים. למשל קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת, בהן בודקים את השפעת שתייה של קפה על לחץ הדם. לקבוצות יוקצו המשתתפים באופן אקראי וייבדק לחץ הדם שלהם, קבוצת המחקר תשתה קפה וקבוצת הביקורת לא ולאחר מכן ייבדק לחץ הדם של הנחקרים משתי הקבוצות. ההבדל בין לחץ הדם הממוצע או החציוני (עוד פרמטר בסטטיסטיקה) של חברי שתי הקבוצות הוא שיראה את הקשר בין שתיית הקפה ללחץ הדם.
הניסוי צריך להיות מתועד באופן קפדני וזאת כדי שחוקרים אחרים יוכלו לבצע אותו שוב ושוב ולאמת או להפריך את תוצאותיו ובכך לערער על ממצאי המחקר. הספק שחוקר אחד מטיל בתוצאות של חוקרים אחרים הוא הכוח המניע את המחקר המדעי המעולה. אם הוא הפריך את התוצאה של מחקר ואחריו עוד חוקרת ועוד אחד, הדבר יעודד חוקרים אחרים לחפש את ההוכחה במקום אחר. כך ורק כך מגיע המדע המודרני לתוצאות מדהימות!
למה זה כך? - כי עקרון יסוד במדעים המדויקים, למשל, הוא שלא ניתן להוכיח השערה באמצעות תצפית, אלא רק להפריך אותה. גם אם נאסוף אינספור נתונים הנוגעים להשערה ותומכים בה, הם יחזקו אבל לא יוכיחו אותה. לעומת זאת, מספיק שיימצא נתון אחד שיסתור אותה, כדי שהיא תתרסק.
דוגמה יפה לכך היא התיאוריה של תלמי, שזכתה לשם "המודל הגאוצנטרי" (לפיה כדור הארץ הוא מרכז היקום). תלמי היה מדען קדום, שהצליח לאסוף הרבה נתונים שתמכו בתיאוריית כדור הארץ כמרכז היקום. נתונים אלו הספיקו כדי שהשערתו תהפוך באלף השנים הבאות מקובלת על הכל.
אבל אז, הספיקה תצפית אחת של קופרניקוס כדי להפריך את הגישה הזו ולהראות שכדור הארץ רחוק מלהיות מרכז היקום, או אפילו מרכז מערכת השמש. מכאן ישלוט "המודל ההליוצנטרי", בו כדור הארץ מקיף את השמש ושניהם רחוקים מלהיות מרכז היקום.
גם גישת "על כתפי נפילים" היא חלק מרכזי בשיטה המדעית. כך לדוגמה תרמו מחקרי היוונים על האֶליפּסה רבות לגיבוש תורתו של קֶפְּלֶר על מסלוליהם של כוכבי הלכת. שלושת החוקים של קֶפְּלֶר עצמו, על תנועת גרמי השמיים, תרמו בתורם תרומה אדירה לחוקי הכבידה של ניוטון. כך ניוטון עמד על כתפי קפלר, שעמד על כתפיים יווניות וכך הלאה.
תוכלו ללמוד עוד הרבה על הנושא בתגית "ניסויים". ועל ניסויים פורצי דרך ומרתקים בתולדות המדע תקראו בתגית "ניסויים מפורסמים".
הנה הסבר הניסוי המדעי (מתורגם):
https://youtu.be/GUpd2HJHUt8
פעמים רבות דווקא השאלות הפשוטות מביאות לתגליות מדעיות חשובות (מתורגם):
https://youtu.be/F8UFGu2M2gM
הניסוי המדעי הראשון בהיסטוריה הציל חיים רבים:
https://youtu.be/7Hy5VOXFKvc
והספקנות שבבסיס המדע, למה חשוב להיות ספקן במדע? - דוגמת האקלים (מתורגם)
https://youtu.be/stGBDI2SgEU
מהן התצפיות ככלי מחקר במחקר המדעי?
תצפית (Observation) היא אחד הכלים הוותיקים והחשובים במדע, כלי מחקרי חשוב ומהדרכים לאיסוף של ראיות, במיוחד במדעי החברה ובמדעי החיים.
כבר לפני אלפי שנים, אסטרונומים בבבל עקבו אחר תנועות הכוכבים בשמים ורשמו את ממצאיהם בדייקנות מפתיעה, מבלי שהייתה להם תיאוריה מסבירה. הם פשוט הסתכלו, שוב ושוב, ורשמו מה הם רואים.
תצפית מדעית היא תהליך מובנה של איסוף מידע על תופעה טבעית, מבלי להתערב בה. היא מהווה את השלב הראשון בשיטה המדעית (Scientific Method): לפני שאפשר להציע הסבר לכל דבר, צריך קודם לאסוף ראיות.
טענה שאין לה ראיות תומכות נחשבת בעיני המדע לספקולציה (Speculation). היא אולי נכונה, אולי לא, אבל אין דרך לדעת. בניגוד לניסוי, שבו החוקר מפעיל תנאים מבוקרים ומשנה את המשתנים בצורה מכוונת, בתצפית הוא נשאר בצד ומתעד את מה שקורה מאליו. ההבדל חשוב: תצפית מראה שתי תופעות קורות יחד, אבל לא בהכרח מוכיחה שאחת מהן גורמת לשנייה.
כלים של תצפית יכולים להיות פשוטים כמו עין אנושית ומחברת לתיעוד, או מורכבים כמו טלסקופ החלל האבל (Hubble Space Telescope) ורשתות חיישנים אוטומטיות. בתחומים כמו כימיה, פיזיקה וביולוגיה, ראיות נאספות לעתים קרובות באמצעות ניסויי מעבדה.
באסטרונומיה, שבה האובייקטים הנחקרים נמצאים במרחקים עצומים, מרבית הראיות מגיעות דרך אור או קרינה אלקטרומגנטית (Electromagnetic Radiation). הרעיון הבסיסי זהה: לאסוף נתונים על העולם כפי שהוא, לא כפי שנרצה שיהיה.
אחד השימושים הקלאסיים לתצפית הוא ביולוגיית שדה. קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), חוקר האתולוגיה (Ethology) הנודע וזוכה פרס נובל לרפואה, בילה שנים בצפייה באווזי בר ובסוגי ציפורים שונים מטווח קרוב.
פעם אחת, בשעת טעות מחקרית מוצלחת, גוזלי אווז טריים עברו "הטבעה" אליו, אל לורנץ עצמו, כלומר - תפסו אותו כ"אמא" שלהם והלכו אחריו לכל מקום. כך, הוא גזר מתצפיותיו תובנות יסודיות על מנגנון הקשר הרגשי של גוזלים לאימם, תופעה שכינה "הטבעה" (Imprinting). הוא לא שינה שום דבר בסביבה. הוא רק התבונן.
תצפית שיטתית תהיה חיונית במיוחד כשאי אפשר לבצע ניסוי, מסיבות אתיות או מעשיות. לא ניתן לבדוק ניסויית את השפעת העישון על בני אדם על ידי כך שמכריחים חצי מהנחקרים לעשן 20 שנה. במקום זאת, חוקרים עוקבים אחר אוכלוסיות גדולות לאורך זמן, רושמים מי עישן ומי לא, בודקים את שיעורי המחלות בכל קבוצה. זו הדרך שבה התבסס הקשר בין עישון לסרטן ריאות, עשורים לפני שהתגלה המנגנון הביולוגי המדויק.
גם מדעי החברה נשענים על תצפית באופן עמוק. האנתרופולוגית מרגרט מיד (Margaret Mead) בילתה חודשים ארוכים בקרב שבטים בפפואה גינאה החדשה (Papua New Guinea). היא צפתה בחיי היומיום, בטקסים ובדפוסי גידול הילדים שלהם, מבלי להתערב. תצפיותיה שינו את הדרך שבה המדע הבין את השפעת התרבות על התנהגות אנושית.
בסוציולוגיה, חוקרים משתמשים לעתים ב"תצפית משתתפת" (Participant Observation), שבה החוקר מצטרף לקבוצה הנחקרת ומתעד אותה מבפנים.
מנגד, החולשה של תצפית כשיטת מחקר היא שאי אפשר לקבוע ממנה לבד קשר של סיבה ותוצאה. שתי תופעות שנצפות יחד עשויות להיות קשורות לגורם שלישי נסתר ולאו דווקא בהשפעתה של תופעה אחת על השנייה. לכן, בדרך כלל, תצפיות הן נקודת הפתיחה של מחקר ולא נקודת הסיום. במקום לספק מסקנות, הן מולידות שאלות, מציעות השערות ומזמינות את הניסויים הבאים.
על התצפית במדע:
https://youtu.be/sJ1RyaNm6IU
כשיטה מדעית:
https://youtu.be/RvmF9OWrXWA
דימוי של תצפית בזואולוגיה (עברית):
https://youtu.be/NNZxpk2dbR8
והסבר מקיף על התצפית (עברית):
https://youtu.be/JE_SSMIEb-c
איך פועלת השיטה המדעית?
השיטה המדעית (The scientific method) היא שיטה או דרך לשאול שאלות מסקרנות ולענות עליהן ועל העולם בדרך הגיונית.
יש כמה וכמה גרסאות של השיטה המדעית, אבל די מקובל להאמין שיהיו בכולם 6 השלבים הללו: לשאול שאלה, לערוך תצפיות, לגבש השערה, לתכנן ולבצע ניסוי, לנתח את הנתונים ולהסיק מסקנה.
על השלבים הללו אפשר ואפילו כדאי לחזור לפי הצורך.
מטרתה של השיטה הזו היא לגלות את האמת. כי רק השיטה המדעית מאפשרת לרעיונות להפוך במעבדה מתחושות בטן לתיאוריות מדעיות שיהיו מקובלות, שילמדו אותן בבתי הספר ובאוניברסיטאות.
השימוש בשיטה המדעית הוא דרך מצוינת ללמוד על העולם. התגליות שיתגלו באמצעותה הן שמאפשרות למדע להתקדם עוד ועוד קדימה ולקדם את העולם כולו לחיים טובים, נוחים, בריאים, מעניינים ומהנים יותר משהיו אי-פעם בעבר.
#שלבי השיטה המדעית
הכלי שמציע המדע באמצעות השיטה המדעית הוא חשוב לפתרון בעיות בעולם, למחקר ולמידה מניסויים ותצפיות. יש לו כמה שלבים:
1. להתבונן ולשאול שאלות
2. לחקור את הנושא
3. לנסח השערה
4. לבחון את ההשערה
5. להסיק מסקנות מהמחקר
6. לשתף את העולם בתוצאות (פרסום מאמר, עבודת מחקר, ספר מדעי).
ויש שיטות מחקר שונות שתוכלו להכיר בתגית "שיטות מחקר".
כך פועלת השיטה המדעית:
https://youtu.be/qAJ8IF4HI20
העקרונות של השיטה המדעית (מתורגם):
https://youtu.be/e91YzGtuWEw
כל השיטה המדעית בשיר של פחות מדקה (מתורגם):
https://youtu.be/QLhRSGh6ID8
כמה תיאוריות שבהן האמינו בעבר והשיטה המדעית הפריכה באמצעות ניסויים (עברית):
https://youtu.be/G3VNHO7l1to
כך עובדת השיטה המדעית:
https://youtu.be/c6Gp2R0wzhU
הסבר מודגם היטב של השיטה המדעית:
https://youtu.be/yi0hwFDQTSQ?long=yes
והשיטה המדעית בראי ההיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/at3qCmEsgcs?long=yes
מהם סקרים ומה הבעיה בהם?
שמעון פרס אמר עליהם פעם ש"סקרים הם כמו בושם. אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות...". מי כמוהו חווה את כשלון הסוקרים, שמסתמכים על מדגמי ענק אך לא מצליחים לזהות את המגמות האמיתיות בבחירות.
סקר (Poll) הוא מדידה של משהו במדגם, חלק קטן באוכלוסיה, ושימוש באמצעים סטיטסטיים כדי להכליל על האוכלוסייה כולה. התחזיות של סקרים פוליטיים, למשל, מתבססות על מדגם קטן של קלפיות, שבו מתבקשים אנשים להצביע בקלפי המדגם, כמו שהצביעו בקלפי האמיתית. על המדגם להיות לא "מוטה", כלומר שיהיה בו ייצוג שווה של קבוצות שונות באוכלוסייה.
בשנים האחרונות הולכים הסקרים ומאבדים את היכולת לחזות מגמות פוליטיות. זו מגמה שהולכת ומתבררת בהרבה מאד מקומות. מישראל של בחירות 2015, בהן ניצח ראש הממשלה, בניגוד לכל הסקרים שחזו את נפילתו, דרך סקרים שהכזיבו בגדול בעולם כולו.
דוגמאות לכישלונות של סקרים לא חסרות. המפורסמים שביניהם הם תוצאות המהפך בבחירות בישראל ב-1977, ההפתעה המדהימה של הברקזיט במשאל העם האנגלי שהביא להיפרדות מגוש היורו והניצחון הבלתי צפוי של דונלד טראמפ בקמפיין הראשון שלו לנשיאות ארצות הברית.
אז מה הבעיה בסקרים?
מזה שנים מצביעים מומחים על הדרך שבה מתקבלות ומפוענחות לא נכון תוצאות המדגמים. הן מצביעות על נצחון של מי שלבסוף יתגלה כמובס במערכת הבחירות. שוב ושוב טופחות תוצאות האמת על פניהם של הסוקרים ומצליחה לערער את אמינותם.
מצד שני, לא פעם משפיעות תוצאות הסקרים על תוצאות הבחירות עצמן. זאת מכיוון שהבוחרים מחליטים למי להצביע בהתאם למה שהסקרים מראים. כך לדוגמה, אם הם קוראים בסקר שהליכוד עומד לנחול תבוסה בבחירות ובשל כך הם "חוזרים הביתה", להצביע לו ולהביא לניצחונו.
מצד אחד, הסקר הוא הכלי האובייקטיבי ביותר שעומד לרשות הפוליטיקאים. בעזרתו הם מנסים לנבא את התנהגות הבוחרים והעמדות שלהם.
מצד שני הניסיון כבר הוכיח עד כמה חשוב להתייחס אל הסקרים בזהירות. אם משתמשים בהם בלי להיות מודעים לחולשות ולבעיות שבהם - נוהגים בחוסר אחריות ובטפשות של ממש.
למשל, ההתעלמות מכך שבתנאים של קרבה לתיקו בהצבעה, המשמעות הפוליטית של הסטייה הסטטיסטית, סטייה שתמיד תהיה שם והיא נסבלת בכל סיטואציה אחרת, היא עצומה. במילים פשוטות, אם טראמפ והילרי מתחרים בצמידות, או שמתנגדי הברקזיט מתחלקים כמעט 50-50, הרי שהסקר לא יוכל לומר מי ינצח. כל סטייה קטנה תמליך צד אחר.
יש גם בעיות אחרות, כמו העובדה שתוצאות הסקר, גם אם נקבל אותן כמו שהן, נכונות רק ליום הסקר. בקמפיין פוליטי הופך כל יום לסיפור חדש והשינויים הללו הם כל כך משמעותיים, במיוחד במירוץ צמוד, שהסקר של שלשום שווה לניחוש פשוט.
בעיה נוספת היא אמינות הנסקרים. יותר ויותר אנשים נלחצים מלהודות בעובדות שונות שקשורות בתמיכה במועמד או בנושא שנוי במחלוקת. קשה להם להציב את עצמם בקבוצה הנרדפת על ידי דעת הקהל והתקשורת הדומיננטית והם מספרים לסוקר דבר אחד, בזמן שבקלפי הם עושים דבר הפוך.
בישראל למשל, יש טענה קבועה שיש מגזרים באוכלוסיה, שאינם משתפים פעולה. גם שינויים טכנולוגיים, במיוחד כניסת האינטרנט, הרשתות החברתיות, החדשות שכבר לא מתקבלות מכלי התקשורת הגדולים דווקא - כל אלו הפכו את הסקרים ויכולת הניבוי שלהם לבעייתיים מאד.
מצד שני, הסקרים, במיוחד הכמותיים שבהם, מהווים עדיין את כלי העבודה העיקרי של הפוליטיקאים ויועציהם. גורלות נחרצים על פיהם ובאין כלי אחר, מתקבלות על פי הסקרים (לרוב סקרי עומק) החלטות פוליטיות חשובות מאד, לפחות בתקופת מערכת בחירות, על פי תוצאות הסקרים הללו.
בתנאים כאלה, עיבוד הנתונים ופירושם על ידי הסוקרים ובאופן כללי המקצועיות שלהם, הופכים למרכיב הקובע ביכולת להתגבר על מגוון הבעיות שבשיטת הסקר.
מה הבעיה עם הסקרים של הבחירות? (עברית)
https://youtu.be/am0Bz86egv8
הסבר "לילדים" (עברית):
https://youtu.be/Us8pVTrmN6I
עולם הסקרים הפוליטיים (מתורגם):
https://youtu.be/ubR8rEgSZSU
ובארץ יש מי שמנסים לבדוק אותו (עברית):
https://youtu.be/c1odMcMrcpo
כיצד משמש הדנ"א בארכיאולוגיה?
מדע הארכיאולוגיה (Archaeology) נעזר כיום יותר ויותר במחקריו, בתחום מדעי שנקרא ארכאוגנטיקה, שבו ממצים דנ"א מפריטים וחומרים שנמצאו במחקר ארכיאולוגי.
תחום זה נובע מפָּלֵאוגנטיקה, תחום העוסק בחקר הדנ"א ובבחינה מדעית של גנים מאורגניזמים קדומים. החוקרים משתמשים בשרידי בני-אדם, צמחים ובעלי-חיים קדומים. את הדנ"א ממצים החוקרים מתוך דגימות עתיקות של תאים מתים, מתוך מומיות, רקמות משומרותו עצמות מאובנות.
הארכאוגנטיקה מאפשרת למצות את הדנ"א מסביבתם של הקדמונים הללו, גם אם לא נמצאו שרידים שלהם עצמם.
שימוש בדגימות DNA עתיק מאפשר לענות על מגוון רחב של שאלות מדעיות. כך התגלה, למשל, מין בלתי מוכר של אדם קדמון, בן 150 אלף שנים, על ידי חקר של רוק קדמוני.
במקרה פלאוגנטי נוסף, גילו באמצעות מחקר דנ"א, ששלד של לוחם ויקינגי, שנחשב לגבר-גבר, בזכות כלי הנשק הרבים שנקברו איתו, הוא בעצם שלד של לוחמת. זו הייתה אישה, שאלמלא בחינת ה-DNA מעצם רגל ומשן שלה, איש לא היה משער שהיא אישה.
מחקר הדנ"א מאפשר לבדוק לעומק לא מעט דברים, שאינם נגישים לחוקרים בשום דרך ידועה אחרת. מי היה מסוגל לחקור שינויים בהרכב אוכלוסיית מצרים העתיקה, בלא היכולת להפיק DNA ממומיות בנות אלפי שנים ולחקור אותו באמצעים מודרניים?
היכולת של ארכאוגנטיקאים לבודד דנ"א של בני אדם קדמונים מתוך עפר שנלקח ממערות, או למצותו משרידים של כלי אוכל שנמצאו בחפירות, היא כלי מחקרי מצוין, שמאפשר ללמוד המון על מי שחיו ופעלו באתרים אלו, בימי קדם. השילוב בין הסקרנות המדעית והטכנולוגיות החדשות, יפתח בעתיד פתח לשיטות מחקר מהפכניות, שיאפשרו לנו ללמוד ולגלות דברים מפתיעים על התפתחות העולם, החיים בו והמין האנושי.
כך נעזרים בדנ"א שנמצא על ממצאים כדי ללמוד על תזונת אבותינו (עברית):
https://youtu.be/N1r8nXiHsOc
וכך לומדים אנתרופולוגיה והיסטוריה של הקדמונים מעצמותיהם שנמצאות בחפירות (עברית):
https://youtu.be/_Sj80cLgdUQ
איך הביומימיקרי מסייע למדע ולאדם?
בשנים האחרונות לומדים המדענים והמהנדסים שבניגוד לנסיון להמציא בעצמנו פתרונות לכל הבעיות של האדם, יתכן שעלינו פשוט להביט מסביב.
במילים אחרות, אנו מוקפים בפתרונות לבעיות שונות, שמישהו כבר מצא בעבר. אגב, המישהו הזה הוא ממש לא האדם - הוא האבולוציה. במהלך האבולוציה, התפתחות של מיני בעלי החיים בעולם, פיתחו מינים רבים של בעלי חיים וצמחים תכונות שמסייעות להם למצוא מזון, להגן על עצמם, לטרוף ולשמור על הצאצאים שלהם. בקיצור, לשרוד.
הביומימיקרי מסייע למצוא פתרונות לבעיות שלנו בני אדם - בעולם הטבע. אם יש לנו בעיה כלשהי ויש בעיה דומה בטבע שנמצא לה פתרון, אצל צמח, בעל חיים או אורגניזם כלשהו - המדען, הממציא או המהנדס ירצו לנסות ולאמץ את הפתרון, לסגל אותו לבעייה האנושית ולפתור אותה.
דוגמאות? - הפתרונות של הטבע נמצאים מסביבנו. מצמחים או עלים ניתן ללמוד כיצד לשפר את מערכות הפצת המים שאנו בונים. מחקר של דגים מעופפים ושפיריות יכולים לסייע לשיפור האווירודינמיות של כלי תעופה ורכב, מצמחי מים ניתן ללמוד כיצד ליצור בדים אטומים למים וכך הלאה. אבל בתגית "ביומימיקרי" תוכלו לראות עוד דוגמאות רבות למוצרים שנולדו מתצפית ולמידה של הטבע.
ביומימיקרי (Biomimicry) או ביומימטיקה, הם שמות שונים לתחום דעת אחד וחדש, העוסק בחיקוי של הפתרונות שבטבע. פתרונות כאלה יכולים לסייע לתכנון ופיתוח של מערכות טכנולוגיות חדשות. הוכחות רבות כבר ניתנו לכך שבאמצעות שיטות תכנון וכלים מהתחום הביומימטי, ניתן לפתור בעיות. הפתרונות יהיו בהרבה מקרים טובים יותר מאשר להמציא בעצמנו את הגלגל, בכל פעם מחדש. האבולוציה, אתם יודעים...
בשנים האחרונות חיקוי הטבע שולט. הביומימיקרי, או בשמו הנוסף "ביומימטיקה", הוא תחום חדש שמתפתח במהירות בעולם האקדמי והעסקי. רבים רואים בו מנוע חדשנות ובסיס אפשרי להתקדמות טכנולוגית ומדעית עצומה. גם עולם החינוך מוצא טעם רב בהנחיית תלמידים לצפות בטבע ולחשוב מה ניתן ללמוד ממנו, לפתרון בעיות אנושיות.
הנחת היסוד הביומימיקרית היא שלמרבית הבעיות שבהן נתקל המין האנושי ישנם פתרונות שכבר ניתנות בטבע. ככל שייווצר שילוב בין הידע האנושי לבין הפתרונות שנוצרו במהלך האבולוציה בטבע, ניתן יהיה למצוא פתרונות חדשניים לבעיות לא פשוטות. חלקן מלווה את האדם כבר עשרות אלפי שנים ויתכן שאימוץ גישת הביומימיקרי הייתה יכולה כבר מזמן לייצר פתרונות. בכל מקרה, ברור שפתרונות כאלה יוכלו גם להיות ברי-קיימא ולשמור על הסביבה, המשאבים והמערכות האקולוגיות שמסביבנו, טוב יותר.
אגב, המושג "ביומימיקרי" בא מהמשמעות של "חיקוי החיים". "ביו" פירושו "חיים" ו"מימיקרי" נגזר מהמילה "מימזיס" שטבע אריסטו והמשמעות שלה "חיקוי".
מגוון המצאות, פיתוחים ופתרונות שאימץ האדם מהטבע תמצאו בתגית "ביומימיקרי".
הנה עולם הביומימיקרי (עברית):
https://youtu.be/4vcMLcNFKn0
כמה דוגמאות מוסברות לילדים:
https://youtu.be/HppE6ezLDqI
סיפורו של התחום (מתורגם):
https://youtu.be/iMtXqTmfta0
הסבר של מדען ודוגמאות לפיתוחי ביומימיקריה:
https://youtu.be/pYqLseKuHq4
כך מסייעת הביומימיקרי לשיפור מערכות צנרת וביוב:
https://youtu.be/FBUpnG1G4yQ
כך לומדים מזחל את התנועה הנכונה למערכות מלאכותיות:
https://youtu.be/lCRD2DMRaMQ
מצגת וידאו של תלמיד על המכונית של מרצדס שנעשתה בלימוד מדג הקופסינון (עברית):
https://youtu.be/SQtRVADmHZ4
הרצאת טד נהדרת על הביומימיקרי (מתורגם):
https://youtu.be/k_GFq12w5WU?long=yes
והנה סרט תיעודי קצר על הקשר בין הטבע לפיתוחים בתחום הננוטכנולוגיה (מתורגם):
https://youtu.be/4b7Nu_loOYA?long=yes
מהו מבחן רורשאך עם כתמי הדיו?
מבחני רורשך, או רורשאך (Rorschach inkblot tests) הם מבחנים לבדיקת אישיות. הפסיכיאטר השוויצי הרמן רורשך פרסם את עשרת הכתמים המקוריים בשנת 1921 והם זכו להצלחה רבה.
ברבות השנים הם היו לאחד ממבחני ההערכה הפסיכולוגית הוותיקים ומהסמלים המזוהים ביותר עם תחום הפסיכולוגיה.
אגב, מי שזוכר את סדרת הטלוויזיה הישראלית "בטיפול" ודאי זוכר שהפתיח של הסדרה התבסס על מעין 'אנימציית רורשאך".
מבחן כתמי הדיו שפיתח אותו הרמן רורשאך נועד לסייע לפסיכולוגים להעריך מאפייני אישיות ותפקודי חשיבה ורגש אצל אדם. זהו אחד המבחנים הנפוצים שבהם משתמשים פסיכולוגים באבחון מטופלים ובהערכת אנשים במיון לתפקידים בארגונים שונים, קבלה לעבודה וכדומה.
עם זאת, על אף שיפורים שונים שהוכנסו במבחן רורשאך, רבים מבקרים את השימוש בו ויש אף הרואים בו כלי שאינו מדעי. הסיבה היא שמבחינה מדעית יש בו בעיות רציניות, במיוחד במהימנות ובתוקף הנמוכים שלו. מסתבר שהוא סובל גם מבעיות בכך שאינו אובייקטיבי והפירוש של המבחן משתנה על פי הבודק.
יתר על כן, בשנים האחרונות הועלו כתמי רורשאך לאנציקלופדיה ויקיפדיה, לאחר שפגו זכויות היוצרים עליהם. בנוסף גם צורפו התשובות הנפוצות ביותר לכל אחד מהם. עולם הפסיכולוגיה ביקר זאת קשות וראה בכך פגיעה של ממש במחקר המדעי. גם אם ניתן יהיה ליצור כתמים חדשים, טוענים הפסיכולוגים, לא יהיה להם התוקף המדעי של הכתמים שקיימים כבר כמעט 100 ושכיכבו באלפי מחקרים שנעשו עליהם.
הנה הסיפור של מבחני רורשך (מתורגם):
https://youtu.be/LYi19-Vx6go
עוד על המבחנים הללו באנגלית:
https://youtu.be/mUELAiHbCxc
וכך נראים הכתמים של רורשאך:
https://youtu.be/31Fe2OIpJMI
מה דיפ ריסרץ' עושה במחקר AI מעמיק?
אפשר לראות בזה רק עניין מיתוגי, אך לעומת סתם דיפ סרץ' כלי הדיפ ריסרץ' (Deep Research) מבטיח להיות מנוע מחקר, סוג של מנוע חיפוש, איסוף וכתיבה חכם שתוכנן כך שיוכל לבצע מחקרים מעמיקים ולא רק חיפושים לצורך מענה.
אמנם בכלי מחקר מעמיק שכזה המשתמש שואל את הצ'ט באמצעות פרומפט רגיל ופשוט. אך החיפוש יהיה מעמיק יותר וגם התשובה המתקבלת תהיה מעמיקה בהרבה. זו גם הסיבה שזמן ההמתנה לקבלת מענה יהיה של כמה דקות ועד שעה.
כלי DeepResearch טובים ינפיקו בדרך כלל תוצאות תוך דקות, או יותר במקרה של מחקרים סופר מורכבים. המדהים הוא שלצד איכות התוצאות, ההולכת ומשתפרת ברמה של ימים ממש, הן מתקבלות בחיפוש מהיר שכזה ובמחיר כמעט אפסי.
מחקר שמומחה אנושי היה מבצע במשך שבוע ומחירו היה בסדרי גודל של כ-3,000 דולר אורך בדרך כלל דקות ועלותו זניחה.
ביצוע של מחקר עומק עם הדיפ-ריסרץ' של מודלים אופייניים כמו פרפלקסיטי (Perplexity), ChatGPT או Grok3, למשל, יבצע מחקר, איסוף של מקורות, לאחר מכן שלבים שונים, כמו אינטגרציה, השוואה ושילוב ולבסוף ייתן מענה מפורט. כל זאת תוך שהוא מפרט את שלבי העבודה לעיני המשתמש, בשקיפות מירבית.
מודל הדיפ ריסרץ' סורק את האינטרנט ומאתר מקורות מידע רבים יותר ומגוונים ועושה מאמצים לנפק מענה ברמת דוקטור - תשובה מלאה, מנומקת וכזו שבה מוצגים המקורות שעליהם מבוססת התשובה.
ביצוע של מחקר עומק שכזה מסוגל גם לשפר את רמת השקיפות והאינטראקציה והוא אתגר חשוב בדרך לבינה מלאכותית בוגרת עוד יותר.
כלומר, בניגוד למודל AI רגיל שנוהג לענות במהירות ומבצע הליך חפוז של חקר עד לקבלת המענה הסביר, מה שגם מוליד לצערנו את ההזיות המוכרות לנו עדיין, מנוע חיפוש עמוק, כמו אלו של מודלי ה-DeepResearch המובילים בתחום, עובד אחרת.
איך?
מנוע מחקר DeepResearch מפשט שאילתות לחלקים קטנים יותר ומאפשר כמעט תמיד הצצה והבנה שקופה של תהליך החשיבה שלו, צעד אחר צעד. בכך הוא יכול גם להציע תובנות הקשריות עשירות הרבה יותר מחיפוש רגיל באמצעות AI ובמקרים מסוימים גם לנמק.
כך מבצע Perplexity מחקר עומק מבוסס AI בחינם:
https://youtu.be/Z1_M2XtsUwY
החיפוש המעמיק של כלי ה-DeepResearch:
https://youtu.be/zm6F0vo2E64
הדיפ ריסרץ' של Chatgpt שעולה 200$ לחודש:
https://youtu.be/jPR1NEerdEk
מדריך לעבודה עם ה-DeepResearch החינמי ומהיר של Grok 3:
https://youtu.be/7pR3bVWZSao
והשוואה בין כמה מודלי Deep Search:
https://youtu.be/5dRxhqtIbOg?long=yes
השיטה המדעית (The scientific method) היא רעיון שנוצר מאז המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, במאה ה-17. השיטה הזו קידמה את הידע האנושי ואת האנושות באופן חסר תקדים בהיסטוריה של האדם.
עיקרון חשוב בשיטה הזו הוא הספקנות (skepticism). המדע משתמש בספק, כלומר בזה שחוקר צריך להיות ביקורתי ולהטיל ספק בממצאים של מחקר שלפניו.
במדע יש לבדוק השערות מדעיות ואחת השיטות הטובות לעשות זאת היא הניסוי המדעי. בניסוי במדעי החיים, למשל, מפעילים החוקרים תנאים מבוקרים ומשנים את המשתנים בצורה מכוונת, במטרה לגלות את השפעתם זה על זה.
ניסויים הם הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לניסוי המדעי, במדעי החברה למשל, ניתן לבדוק הבדלים בין קבוצות וללמוד על השפעה של משתנים שונים על הנחקרים.
#איך זה עובד?
עיקרון חשוב בניסוי מדעי הוא להקצות את הנבדקים לקבוצת המחקר או הביקורת באופן אקראי, כשההבדל היחיד ביניהן הוא זה שאותו חוקרים. למשל קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת, בהן בודקים את השפעת שתייה של קפה על לחץ הדם. לקבוצות יוקצו המשתתפים באופן אקראי וייבדק לחץ הדם שלהם, קבוצת המחקר תשתה קפה וקבוצת הביקורת לא ולאחר מכן ייבדק לחץ הדם של הנחקרים משתי הקבוצות. ההבדל בין לחץ הדם הממוצע או החציוני (עוד פרמטר בסטטיסטיקה) של חברי שתי הקבוצות הוא שיראה את הקשר בין שתיית הקפה ללחץ הדם.
הניסוי צריך להיות מתועד באופן קפדני וזאת כדי שחוקרים אחרים יוכלו לבצע אותו שוב ושוב ולאמת או להפריך את תוצאותיו ובכך לערער על ממצאי המחקר. הספק שחוקר אחד מטיל בתוצאות של חוקרים אחרים הוא הכוח המניע את המחקר המדעי המעולה. אם הוא הפריך את התוצאה של מחקר ואחריו עוד חוקרת ועוד אחד, הדבר יעודד חוקרים אחרים לחפש את ההוכחה במקום אחר. כך ורק כך מגיע המדע המודרני לתוצאות מדהימות!
למה זה כך? - כי עקרון יסוד במדעים המדויקים, למשל, הוא שלא ניתן להוכיח השערה באמצעות תצפית, אלא רק להפריך אותה. גם אם נאסוף אינספור נתונים הנוגעים להשערה ותומכים בה, הם יחזקו אבל לא יוכיחו אותה. לעומת זאת, מספיק שיימצא נתון אחד שיסתור אותה, כדי שהיא תתרסק.
דוגמה יפה לכך היא התיאוריה של תלמי, שזכתה לשם "המודל הגאוצנטרי" (לפיה כדור הארץ הוא מרכז היקום). תלמי היה מדען קדום, שהצליח לאסוף הרבה נתונים שתמכו בתיאוריית כדור הארץ כמרכז היקום. נתונים אלו הספיקו כדי שהשערתו תהפוך באלף השנים הבאות מקובלת על הכל.
אבל אז, הספיקה תצפית אחת של קופרניקוס כדי להפריך את הגישה הזו ולהראות שכדור הארץ רחוק מלהיות מרכז היקום, או אפילו מרכז מערכת השמש. מכאן ישלוט "המודל ההליוצנטרי", בו כדור הארץ מקיף את השמש ושניהם רחוקים מלהיות מרכז היקום.
גם גישת "על כתפי נפילים" היא חלק מרכזי בשיטה המדעית. כך לדוגמה תרמו מחקרי היוונים על האֶליפּסה רבות לגיבוש תורתו של קֶפְּלֶר על מסלוליהם של כוכבי הלכת. שלושת החוקים של קֶפְּלֶר עצמו, על תנועת גרמי השמיים, תרמו בתורם תרומה אדירה לחוקי הכבידה של ניוטון. כך ניוטון עמד על כתפי קפלר, שעמד על כתפיים יווניות וכך הלאה.
תוכלו ללמוד עוד הרבה על הנושא בתגית "ניסויים". ועל ניסויים פורצי דרך ומרתקים בתולדות המדע תקראו בתגית "ניסויים מפורסמים".
הנה הסבר הניסוי המדעי (מתורגם):
https://youtu.be/GUpd2HJHUt8
פעמים רבות דווקא השאלות הפשוטות מביאות לתגליות מדעיות חשובות (מתורגם):
https://youtu.be/F8UFGu2M2gM
הניסוי המדעי הראשון בהיסטוריה הציל חיים רבים:
https://youtu.be/7Hy5VOXFKvc
והספקנות שבבסיס המדע, למה חשוב להיות ספקן במדע? - דוגמת האקלים (מתורגם)
https://youtu.be/stGBDI2SgEU
תצפית (Observation) היא אחד הכלים הוותיקים והחשובים במדע, כלי מחקרי חשוב ומהדרכים לאיסוף של ראיות, במיוחד במדעי החברה ובמדעי החיים.
כבר לפני אלפי שנים, אסטרונומים בבבל עקבו אחר תנועות הכוכבים בשמים ורשמו את ממצאיהם בדייקנות מפתיעה, מבלי שהייתה להם תיאוריה מסבירה. הם פשוט הסתכלו, שוב ושוב, ורשמו מה הם רואים.
תצפית מדעית היא תהליך מובנה של איסוף מידע על תופעה טבעית, מבלי להתערב בה. היא מהווה את השלב הראשון בשיטה המדעית (Scientific Method): לפני שאפשר להציע הסבר לכל דבר, צריך קודם לאסוף ראיות.
טענה שאין לה ראיות תומכות נחשבת בעיני המדע לספקולציה (Speculation). היא אולי נכונה, אולי לא, אבל אין דרך לדעת. בניגוד לניסוי, שבו החוקר מפעיל תנאים מבוקרים ומשנה את המשתנים בצורה מכוונת, בתצפית הוא נשאר בצד ומתעד את מה שקורה מאליו. ההבדל חשוב: תצפית מראה שתי תופעות קורות יחד, אבל לא בהכרח מוכיחה שאחת מהן גורמת לשנייה.
כלים של תצפית יכולים להיות פשוטים כמו עין אנושית ומחברת לתיעוד, או מורכבים כמו טלסקופ החלל האבל (Hubble Space Telescope) ורשתות חיישנים אוטומטיות. בתחומים כמו כימיה, פיזיקה וביולוגיה, ראיות נאספות לעתים קרובות באמצעות ניסויי מעבדה.
באסטרונומיה, שבה האובייקטים הנחקרים נמצאים במרחקים עצומים, מרבית הראיות מגיעות דרך אור או קרינה אלקטרומגנטית (Electromagnetic Radiation). הרעיון הבסיסי זהה: לאסוף נתונים על העולם כפי שהוא, לא כפי שנרצה שיהיה.
אחד השימושים הקלאסיים לתצפית הוא ביולוגיית שדה. קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), חוקר האתולוגיה (Ethology) הנודע וזוכה פרס נובל לרפואה, בילה שנים בצפייה באווזי בר ובסוגי ציפורים שונים מטווח קרוב.
פעם אחת, בשעת טעות מחקרית מוצלחת, גוזלי אווז טריים עברו "הטבעה" אליו, אל לורנץ עצמו, כלומר - תפסו אותו כ"אמא" שלהם והלכו אחריו לכל מקום. כך, הוא גזר מתצפיותיו תובנות יסודיות על מנגנון הקשר הרגשי של גוזלים לאימם, תופעה שכינה "הטבעה" (Imprinting). הוא לא שינה שום דבר בסביבה. הוא רק התבונן.
תצפית שיטתית תהיה חיונית במיוחד כשאי אפשר לבצע ניסוי, מסיבות אתיות או מעשיות. לא ניתן לבדוק ניסויית את השפעת העישון על בני אדם על ידי כך שמכריחים חצי מהנחקרים לעשן 20 שנה. במקום זאת, חוקרים עוקבים אחר אוכלוסיות גדולות לאורך זמן, רושמים מי עישן ומי לא, בודקים את שיעורי המחלות בכל קבוצה. זו הדרך שבה התבסס הקשר בין עישון לסרטן ריאות, עשורים לפני שהתגלה המנגנון הביולוגי המדויק.
גם מדעי החברה נשענים על תצפית באופן עמוק. האנתרופולוגית מרגרט מיד (Margaret Mead) בילתה חודשים ארוכים בקרב שבטים בפפואה גינאה החדשה (Papua New Guinea). היא צפתה בחיי היומיום, בטקסים ובדפוסי גידול הילדים שלהם, מבלי להתערב. תצפיותיה שינו את הדרך שבה המדע הבין את השפעת התרבות על התנהגות אנושית.
בסוציולוגיה, חוקרים משתמשים לעתים ב"תצפית משתתפת" (Participant Observation), שבה החוקר מצטרף לקבוצה הנחקרת ומתעד אותה מבפנים.
מנגד, החולשה של תצפית כשיטת מחקר היא שאי אפשר לקבוע ממנה לבד קשר של סיבה ותוצאה. שתי תופעות שנצפות יחד עשויות להיות קשורות לגורם שלישי נסתר ולאו דווקא בהשפעתה של תופעה אחת על השנייה. לכן, בדרך כלל, תצפיות הן נקודת הפתיחה של מחקר ולא נקודת הסיום. במקום לספק מסקנות, הן מולידות שאלות, מציעות השערות ומזמינות את הניסויים הבאים.
על התצפית במדע:
https://youtu.be/sJ1RyaNm6IU
כשיטה מדעית:
https://youtu.be/RvmF9OWrXWA
דימוי של תצפית בזואולוגיה (עברית):
https://youtu.be/NNZxpk2dbR8
והסבר מקיף על התצפית (עברית):
https://youtu.be/JE_SSMIEb-c
השיטה המדעית (The scientific method) היא שיטה או דרך לשאול שאלות מסקרנות ולענות עליהן ועל העולם בדרך הגיונית.
יש כמה וכמה גרסאות של השיטה המדעית, אבל די מקובל להאמין שיהיו בכולם 6 השלבים הללו: לשאול שאלה, לערוך תצפיות, לגבש השערה, לתכנן ולבצע ניסוי, לנתח את הנתונים ולהסיק מסקנה.
על השלבים הללו אפשר ואפילו כדאי לחזור לפי הצורך.
מטרתה של השיטה הזו היא לגלות את האמת. כי רק השיטה המדעית מאפשרת לרעיונות להפוך במעבדה מתחושות בטן לתיאוריות מדעיות שיהיו מקובלות, שילמדו אותן בבתי הספר ובאוניברסיטאות.
השימוש בשיטה המדעית הוא דרך מצוינת ללמוד על העולם. התגליות שיתגלו באמצעותה הן שמאפשרות למדע להתקדם עוד ועוד קדימה ולקדם את העולם כולו לחיים טובים, נוחים, בריאים, מעניינים ומהנים יותר משהיו אי-פעם בעבר.
#שלבי השיטה המדעית
הכלי שמציע המדע באמצעות השיטה המדעית הוא חשוב לפתרון בעיות בעולם, למחקר ולמידה מניסויים ותצפיות. יש לו כמה שלבים:
1. להתבונן ולשאול שאלות
2. לחקור את הנושא
3. לנסח השערה
4. לבחון את ההשערה
5. להסיק מסקנות מהמחקר
6. לשתף את העולם בתוצאות (פרסום מאמר, עבודת מחקר, ספר מדעי).
ויש שיטות מחקר שונות שתוכלו להכיר בתגית "שיטות מחקר".
כך פועלת השיטה המדעית:
https://youtu.be/qAJ8IF4HI20
העקרונות של השיטה המדעית (מתורגם):
https://youtu.be/e91YzGtuWEw
כל השיטה המדעית בשיר של פחות מדקה (מתורגם):
https://youtu.be/QLhRSGh6ID8
כמה תיאוריות שבהן האמינו בעבר והשיטה המדעית הפריכה באמצעות ניסויים (עברית):
https://youtu.be/G3VNHO7l1to
כך עובדת השיטה המדעית:
https://youtu.be/c6Gp2R0wzhU
הסבר מודגם היטב של השיטה המדעית:
https://youtu.be/yi0hwFDQTSQ?long=yes
והשיטה המדעית בראי ההיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/at3qCmEsgcs?long=yes
שמעון פרס אמר עליהם פעם ש"סקרים הם כמו בושם. אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות...". מי כמוהו חווה את כשלון הסוקרים, שמסתמכים על מדגמי ענק אך לא מצליחים לזהות את המגמות האמיתיות בבחירות.
סקר (Poll) הוא מדידה של משהו במדגם, חלק קטן באוכלוסיה, ושימוש באמצעים סטיטסטיים כדי להכליל על האוכלוסייה כולה. התחזיות של סקרים פוליטיים, למשל, מתבססות על מדגם קטן של קלפיות, שבו מתבקשים אנשים להצביע בקלפי המדגם, כמו שהצביעו בקלפי האמיתית. על המדגם להיות לא "מוטה", כלומר שיהיה בו ייצוג שווה של קבוצות שונות באוכלוסייה.
בשנים האחרונות הולכים הסקרים ומאבדים את היכולת לחזות מגמות פוליטיות. זו מגמה שהולכת ומתבררת בהרבה מאד מקומות. מישראל של בחירות 2015, בהן ניצח ראש הממשלה, בניגוד לכל הסקרים שחזו את נפילתו, דרך סקרים שהכזיבו בגדול בעולם כולו.
דוגמאות לכישלונות של סקרים לא חסרות. המפורסמים שביניהם הם תוצאות המהפך בבחירות בישראל ב-1977, ההפתעה המדהימה של הברקזיט במשאל העם האנגלי שהביא להיפרדות מגוש היורו והניצחון הבלתי צפוי של דונלד טראמפ בקמפיין הראשון שלו לנשיאות ארצות הברית.
אז מה הבעיה בסקרים?
מזה שנים מצביעים מומחים על הדרך שבה מתקבלות ומפוענחות לא נכון תוצאות המדגמים. הן מצביעות על נצחון של מי שלבסוף יתגלה כמובס במערכת הבחירות. שוב ושוב טופחות תוצאות האמת על פניהם של הסוקרים ומצליחה לערער את אמינותם.
מצד שני, לא פעם משפיעות תוצאות הסקרים על תוצאות הבחירות עצמן. זאת מכיוון שהבוחרים מחליטים למי להצביע בהתאם למה שהסקרים מראים. כך לדוגמה, אם הם קוראים בסקר שהליכוד עומד לנחול תבוסה בבחירות ובשל כך הם "חוזרים הביתה", להצביע לו ולהביא לניצחונו.
מצד אחד, הסקר הוא הכלי האובייקטיבי ביותר שעומד לרשות הפוליטיקאים. בעזרתו הם מנסים לנבא את התנהגות הבוחרים והעמדות שלהם.
מצד שני הניסיון כבר הוכיח עד כמה חשוב להתייחס אל הסקרים בזהירות. אם משתמשים בהם בלי להיות מודעים לחולשות ולבעיות שבהם - נוהגים בחוסר אחריות ובטפשות של ממש.
למשל, ההתעלמות מכך שבתנאים של קרבה לתיקו בהצבעה, המשמעות הפוליטית של הסטייה הסטטיסטית, סטייה שתמיד תהיה שם והיא נסבלת בכל סיטואציה אחרת, היא עצומה. במילים פשוטות, אם טראמפ והילרי מתחרים בצמידות, או שמתנגדי הברקזיט מתחלקים כמעט 50-50, הרי שהסקר לא יוכל לומר מי ינצח. כל סטייה קטנה תמליך צד אחר.
יש גם בעיות אחרות, כמו העובדה שתוצאות הסקר, גם אם נקבל אותן כמו שהן, נכונות רק ליום הסקר. בקמפיין פוליטי הופך כל יום לסיפור חדש והשינויים הללו הם כל כך משמעותיים, במיוחד במירוץ צמוד, שהסקר של שלשום שווה לניחוש פשוט.
בעיה נוספת היא אמינות הנסקרים. יותר ויותר אנשים נלחצים מלהודות בעובדות שונות שקשורות בתמיכה במועמד או בנושא שנוי במחלוקת. קשה להם להציב את עצמם בקבוצה הנרדפת על ידי דעת הקהל והתקשורת הדומיננטית והם מספרים לסוקר דבר אחד, בזמן שבקלפי הם עושים דבר הפוך.
בישראל למשל, יש טענה קבועה שיש מגזרים באוכלוסיה, שאינם משתפים פעולה. גם שינויים טכנולוגיים, במיוחד כניסת האינטרנט, הרשתות החברתיות, החדשות שכבר לא מתקבלות מכלי התקשורת הגדולים דווקא - כל אלו הפכו את הסקרים ויכולת הניבוי שלהם לבעייתיים מאד.
מצד שני, הסקרים, במיוחד הכמותיים שבהם, מהווים עדיין את כלי העבודה העיקרי של הפוליטיקאים ויועציהם. גורלות נחרצים על פיהם ובאין כלי אחר, מתקבלות על פי הסקרים (לרוב סקרי עומק) החלטות פוליטיות חשובות מאד, לפחות בתקופת מערכת בחירות, על פי תוצאות הסקרים הללו.
בתנאים כאלה, עיבוד הנתונים ופירושם על ידי הסוקרים ובאופן כללי המקצועיות שלהם, הופכים למרכיב הקובע ביכולת להתגבר על מגוון הבעיות שבשיטת הסקר.
מה הבעיה עם הסקרים של הבחירות? (עברית)
https://youtu.be/am0Bz86egv8
הסבר "לילדים" (עברית):
https://youtu.be/Us8pVTrmN6I
עולם הסקרים הפוליטיים (מתורגם):
https://youtu.be/ubR8rEgSZSU
ובארץ יש מי שמנסים לבדוק אותו (עברית):
https://youtu.be/c1odMcMrcpo
שיטות מחקר
מדע הארכיאולוגיה (Archaeology) נעזר כיום יותר ויותר במחקריו, בתחום מדעי שנקרא ארכאוגנטיקה, שבו ממצים דנ"א מפריטים וחומרים שנמצאו במחקר ארכיאולוגי.
תחום זה נובע מפָּלֵאוגנטיקה, תחום העוסק בחקר הדנ"א ובבחינה מדעית של גנים מאורגניזמים קדומים. החוקרים משתמשים בשרידי בני-אדם, צמחים ובעלי-חיים קדומים. את הדנ"א ממצים החוקרים מתוך דגימות עתיקות של תאים מתים, מתוך מומיות, רקמות משומרותו עצמות מאובנות.
הארכאוגנטיקה מאפשרת למצות את הדנ"א מסביבתם של הקדמונים הללו, גם אם לא נמצאו שרידים שלהם עצמם.
שימוש בדגימות DNA עתיק מאפשר לענות על מגוון רחב של שאלות מדעיות. כך התגלה, למשל, מין בלתי מוכר של אדם קדמון, בן 150 אלף שנים, על ידי חקר של רוק קדמוני.
במקרה פלאוגנטי נוסף, גילו באמצעות מחקר דנ"א, ששלד של לוחם ויקינגי, שנחשב לגבר-גבר, בזכות כלי הנשק הרבים שנקברו איתו, הוא בעצם שלד של לוחמת. זו הייתה אישה, שאלמלא בחינת ה-DNA מעצם רגל ומשן שלה, איש לא היה משער שהיא אישה.
מחקר הדנ"א מאפשר לבדוק לעומק לא מעט דברים, שאינם נגישים לחוקרים בשום דרך ידועה אחרת. מי היה מסוגל לחקור שינויים בהרכב אוכלוסיית מצרים העתיקה, בלא היכולת להפיק DNA ממומיות בנות אלפי שנים ולחקור אותו באמצעים מודרניים?
היכולת של ארכאוגנטיקאים לבודד דנ"א של בני אדם קדמונים מתוך עפר שנלקח ממערות, או למצותו משרידים של כלי אוכל שנמצאו בחפירות, היא כלי מחקרי מצוין, שמאפשר ללמוד המון על מי שחיו ופעלו באתרים אלו, בימי קדם. השילוב בין הסקרנות המדעית והטכנולוגיות החדשות, יפתח בעתיד פתח לשיטות מחקר מהפכניות, שיאפשרו לנו ללמוד ולגלות דברים מפתיעים על התפתחות העולם, החיים בו והמין האנושי.
כך נעזרים בדנ"א שנמצא על ממצאים כדי ללמוד על תזונת אבותינו (עברית):
https://youtu.be/N1r8nXiHsOc
וכך לומדים אנתרופולוגיה והיסטוריה של הקדמונים מעצמותיהם שנמצאות בחפירות (עברית):
https://youtu.be/_Sj80cLgdUQ
בשנים האחרונות לומדים המדענים והמהנדסים שבניגוד לנסיון להמציא בעצמנו פתרונות לכל הבעיות של האדם, יתכן שעלינו פשוט להביט מסביב.
במילים אחרות, אנו מוקפים בפתרונות לבעיות שונות, שמישהו כבר מצא בעבר. אגב, המישהו הזה הוא ממש לא האדם - הוא האבולוציה. במהלך האבולוציה, התפתחות של מיני בעלי החיים בעולם, פיתחו מינים רבים של בעלי חיים וצמחים תכונות שמסייעות להם למצוא מזון, להגן על עצמם, לטרוף ולשמור על הצאצאים שלהם. בקיצור, לשרוד.
הביומימיקרי מסייע למצוא פתרונות לבעיות שלנו בני אדם - בעולם הטבע. אם יש לנו בעיה כלשהי ויש בעיה דומה בטבע שנמצא לה פתרון, אצל צמח, בעל חיים או אורגניזם כלשהו - המדען, הממציא או המהנדס ירצו לנסות ולאמץ את הפתרון, לסגל אותו לבעייה האנושית ולפתור אותה.
דוגמאות? - הפתרונות של הטבע נמצאים מסביבנו. מצמחים או עלים ניתן ללמוד כיצד לשפר את מערכות הפצת המים שאנו בונים. מחקר של דגים מעופפים ושפיריות יכולים לסייע לשיפור האווירודינמיות של כלי תעופה ורכב, מצמחי מים ניתן ללמוד כיצד ליצור בדים אטומים למים וכך הלאה. אבל בתגית "ביומימיקרי" תוכלו לראות עוד דוגמאות רבות למוצרים שנולדו מתצפית ולמידה של הטבע.
ביומימיקרי (Biomimicry) או ביומימטיקה, הם שמות שונים לתחום דעת אחד וחדש, העוסק בחיקוי של הפתרונות שבטבע. פתרונות כאלה יכולים לסייע לתכנון ופיתוח של מערכות טכנולוגיות חדשות. הוכחות רבות כבר ניתנו לכך שבאמצעות שיטות תכנון וכלים מהתחום הביומימטי, ניתן לפתור בעיות. הפתרונות יהיו בהרבה מקרים טובים יותר מאשר להמציא בעצמנו את הגלגל, בכל פעם מחדש. האבולוציה, אתם יודעים...
בשנים האחרונות חיקוי הטבע שולט. הביומימיקרי, או בשמו הנוסף "ביומימטיקה", הוא תחום חדש שמתפתח במהירות בעולם האקדמי והעסקי. רבים רואים בו מנוע חדשנות ובסיס אפשרי להתקדמות טכנולוגית ומדעית עצומה. גם עולם החינוך מוצא טעם רב בהנחיית תלמידים לצפות בטבע ולחשוב מה ניתן ללמוד ממנו, לפתרון בעיות אנושיות.
הנחת היסוד הביומימיקרית היא שלמרבית הבעיות שבהן נתקל המין האנושי ישנם פתרונות שכבר ניתנות בטבע. ככל שייווצר שילוב בין הידע האנושי לבין הפתרונות שנוצרו במהלך האבולוציה בטבע, ניתן יהיה למצוא פתרונות חדשניים לבעיות לא פשוטות. חלקן מלווה את האדם כבר עשרות אלפי שנים ויתכן שאימוץ גישת הביומימיקרי הייתה יכולה כבר מזמן לייצר פתרונות. בכל מקרה, ברור שפתרונות כאלה יוכלו גם להיות ברי-קיימא ולשמור על הסביבה, המשאבים והמערכות האקולוגיות שמסביבנו, טוב יותר.
אגב, המושג "ביומימיקרי" בא מהמשמעות של "חיקוי החיים". "ביו" פירושו "חיים" ו"מימיקרי" נגזר מהמילה "מימזיס" שטבע אריסטו והמשמעות שלה "חיקוי".
מגוון המצאות, פיתוחים ופתרונות שאימץ האדם מהטבע תמצאו בתגית "ביומימיקרי".
הנה עולם הביומימיקרי (עברית):
https://youtu.be/4vcMLcNFKn0
כמה דוגמאות מוסברות לילדים:
https://youtu.be/HppE6ezLDqI
סיפורו של התחום (מתורגם):
https://youtu.be/iMtXqTmfta0
הסבר של מדען ודוגמאות לפיתוחי ביומימיקריה:
https://youtu.be/pYqLseKuHq4
כך מסייעת הביומימיקרי לשיפור מערכות צנרת וביוב:
https://youtu.be/FBUpnG1G4yQ
כך לומדים מזחל את התנועה הנכונה למערכות מלאכותיות:
https://youtu.be/lCRD2DMRaMQ
מצגת וידאו של תלמיד על המכונית של מרצדס שנעשתה בלימוד מדג הקופסינון (עברית):
https://youtu.be/SQtRVADmHZ4
הרצאת טד נהדרת על הביומימיקרי (מתורגם):
https://youtu.be/k_GFq12w5WU?long=yes
והנה סרט תיעודי קצר על הקשר בין הטבע לפיתוחים בתחום הננוטכנולוגיה (מתורגם):
https://youtu.be/4b7Nu_loOYA?long=yes
מבחני רורשך, או רורשאך (Rorschach inkblot tests) הם מבחנים לבדיקת אישיות. הפסיכיאטר השוויצי הרמן רורשך פרסם את עשרת הכתמים המקוריים בשנת 1921 והם זכו להצלחה רבה.
ברבות השנים הם היו לאחד ממבחני ההערכה הפסיכולוגית הוותיקים ומהסמלים המזוהים ביותר עם תחום הפסיכולוגיה.
אגב, מי שזוכר את סדרת הטלוויזיה הישראלית "בטיפול" ודאי זוכר שהפתיח של הסדרה התבסס על מעין 'אנימציית רורשאך".
מבחן כתמי הדיו שפיתח אותו הרמן רורשאך נועד לסייע לפסיכולוגים להעריך מאפייני אישיות ותפקודי חשיבה ורגש אצל אדם. זהו אחד המבחנים הנפוצים שבהם משתמשים פסיכולוגים באבחון מטופלים ובהערכת אנשים במיון לתפקידים בארגונים שונים, קבלה לעבודה וכדומה.
עם זאת, על אף שיפורים שונים שהוכנסו במבחן רורשאך, רבים מבקרים את השימוש בו ויש אף הרואים בו כלי שאינו מדעי. הסיבה היא שמבחינה מדעית יש בו בעיות רציניות, במיוחד במהימנות ובתוקף הנמוכים שלו. מסתבר שהוא סובל גם מבעיות בכך שאינו אובייקטיבי והפירוש של המבחן משתנה על פי הבודק.
יתר על כן, בשנים האחרונות הועלו כתמי רורשאך לאנציקלופדיה ויקיפדיה, לאחר שפגו זכויות היוצרים עליהם. בנוסף גם צורפו התשובות הנפוצות ביותר לכל אחד מהם. עולם הפסיכולוגיה ביקר זאת קשות וראה בכך פגיעה של ממש במחקר המדעי. גם אם ניתן יהיה ליצור כתמים חדשים, טוענים הפסיכולוגים, לא יהיה להם התוקף המדעי של הכתמים שקיימים כבר כמעט 100 ושכיכבו באלפי מחקרים שנעשו עליהם.
הנה הסיפור של מבחני רורשך (מתורגם):
https://youtu.be/LYi19-Vx6go
עוד על המבחנים הללו באנגלית:
https://youtu.be/mUELAiHbCxc
וכך נראים הכתמים של רורשאך:
https://youtu.be/31Fe2OIpJMI
אפשר לראות בזה רק עניין מיתוגי, אך לעומת סתם דיפ סרץ' כלי הדיפ ריסרץ' (Deep Research) מבטיח להיות מנוע מחקר, סוג של מנוע חיפוש, איסוף וכתיבה חכם שתוכנן כך שיוכל לבצע מחקרים מעמיקים ולא רק חיפושים לצורך מענה.
אמנם בכלי מחקר מעמיק שכזה המשתמש שואל את הצ'ט באמצעות פרומפט רגיל ופשוט. אך החיפוש יהיה מעמיק יותר וגם התשובה המתקבלת תהיה מעמיקה בהרבה. זו גם הסיבה שזמן ההמתנה לקבלת מענה יהיה של כמה דקות ועד שעה.
כלי DeepResearch טובים ינפיקו בדרך כלל תוצאות תוך דקות, או יותר במקרה של מחקרים סופר מורכבים. המדהים הוא שלצד איכות התוצאות, ההולכת ומשתפרת ברמה של ימים ממש, הן מתקבלות בחיפוש מהיר שכזה ובמחיר כמעט אפסי.
מחקר שמומחה אנושי היה מבצע במשך שבוע ומחירו היה בסדרי גודל של כ-3,000 דולר אורך בדרך כלל דקות ועלותו זניחה.
ביצוע של מחקר עומק עם הדיפ-ריסרץ' של מודלים אופייניים כמו פרפלקסיטי (Perplexity), ChatGPT או Grok3, למשל, יבצע מחקר, איסוף של מקורות, לאחר מכן שלבים שונים, כמו אינטגרציה, השוואה ושילוב ולבסוף ייתן מענה מפורט. כל זאת תוך שהוא מפרט את שלבי העבודה לעיני המשתמש, בשקיפות מירבית.
מודל הדיפ ריסרץ' סורק את האינטרנט ומאתר מקורות מידע רבים יותר ומגוונים ועושה מאמצים לנפק מענה ברמת דוקטור - תשובה מלאה, מנומקת וכזו שבה מוצגים המקורות שעליהם מבוססת התשובה.
ביצוע של מחקר עומק שכזה מסוגל גם לשפר את רמת השקיפות והאינטראקציה והוא אתגר חשוב בדרך לבינה מלאכותית בוגרת עוד יותר.
כלומר, בניגוד למודל AI רגיל שנוהג לענות במהירות ומבצע הליך חפוז של חקר עד לקבלת המענה הסביר, מה שגם מוליד לצערנו את ההזיות המוכרות לנו עדיין, מנוע חיפוש עמוק, כמו אלו של מודלי ה-DeepResearch המובילים בתחום, עובד אחרת.
איך?
מנוע מחקר DeepResearch מפשט שאילתות לחלקים קטנים יותר ומאפשר כמעט תמיד הצצה והבנה שקופה של תהליך החשיבה שלו, צעד אחר צעד. בכך הוא יכול גם להציע תובנות הקשריות עשירות הרבה יותר מחיפוש רגיל באמצעות AI ובמקרים מסוימים גם לנמק.
כך מבצע Perplexity מחקר עומק מבוסס AI בחינם:
https://youtu.be/Z1_M2XtsUwY
החיפוש המעמיק של כלי ה-DeepResearch:
https://youtu.be/zm6F0vo2E64
הדיפ ריסרץ' של Chatgpt שעולה 200$ לחודש:
https://youtu.be/jPR1NEerdEk
מדריך לעבודה עם ה-DeepResearch החינמי ומהיר של Grok 3:
https://youtu.be/7pR3bVWZSao
והשוואה בין כמה מודלי Deep Search:
https://youtu.be/5dRxhqtIbOg?long=yes
