שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו סם האופיום שמחליף אצל המסומם את האנדורפין?
אופיום (Opium) הוא סם טבעי שמופק מהשרף היבש שמפיקים מפרח הפרג המרדים. האופיום מספק תחליף כימי להפרשה הטבעית של האנדורפין.
האנדורפין הוא סם האושר והעונג הטבעי שהגוף מייצר בעצמו, בנסיבות ובתנאים הנכונים, כשאנו מאושרים. הכירו אותו בתגית "אנדורפין".
האופיום הוא חומר כהה ודביק, בעל ריח חזק ומריר. צורכים אותו בכמה דרכים - באמצעות עישון, בליעה או הזרקה.
הוא מכיל מספר חומרים פעילים שמשפיעים על המוח והגוף. החומרים העיקריים שנמצאים בו הם מורפין (Morphine) וקודאין (Codeine), שניהם משככי כאבים חזקים מאוד.
השפעות האופיום כוללות תחושת אופוריה, רגיעה והקלה על כאבים, אך תוצאתו היא התמכרות קשה ומהירה, לצד סיכוני בריאות רציניים.
#היסטוריה
באזור המזרחי של הסהר הפורה האופיום היה בשימוש כבר לפני אלפי שנים. בטבלטים שומריים עתיקים, מסביבות שנת 4000 ועד 3400 לפני הספירה, הפרג המרדים כונה "צמח האושר".
במסמך הקדום ביותר על המוח שנמצא שם תוארו היטב ההשפעות של צמח האופיום על שינוי התודעה של מי שצורכים אותו. כבר אז הבינו שיש בצמח הזה השפעה על המוח ומשהו שמשנה את החשיבה האנושית.
הפרעונים והמצרים הקדמונים גידלו את האופיום לצרכים פולחניים בסביבות 1500 לפני הספירה. בקפריסין יצרו ושווקו לכל המזרח התיכון כלי חרס שהארכיאולוגים מכנים "בילביל". כדי לרמז על תכולתם יצרו אותם בצורת פרג הפוך. בשבר פכית שנחפר בתל אל-עג'ול נמצאו שרידי אופיום וזו הייתה התגלית האמפירית היחידה לשרידי אופיום בלבנט, כינויו העתיק של המזרח התיכון.
גם היוונים והרומאים השתמשו באופיום כתרופה ובהודו הוא שימש את המהרג'ות. אבל הסיפור המעניין באמת מתחיל באסיה לפני מאות בודדות.
במיוחד בסין, בין המאות ה-18 וה-19, הפך האופיום לבעיה חברתית עצומה. האימפריה הבריטית סחרה בו בכמויות אדירות והביאה אותו לסין, מה שהוביל למלחמות האופיום (Opium Wars) בין סין לבריטניה, סדרת סכסוכים צבאיים שנבעו מהמסחר בסם.
במערב, האופיום היה נפוץ בצורת תרופות שונות במאה ה-19. שנים רבות הייתה הלאודנום (Laudanum), תמיסת אופיום באלכוהול, תרופה פופולרית לכל מיני מחלות - מכאב שיניים ועד שיעול. רבים לא הבינו את הסכנות והתמכרו לאופיום מבלי לדעת.
#שימושים
היסטורית, לאופיום היו שימושים רפואיים רבים. הוא שימש כמשכך כאבים, אמצעי טיפול בשלשולים, להרגעה ואפילו להרדמת חולים לפני ניתוחים. במאה ה-19 האופיום היה פשוט חלק מהרפואה היומיומית.
עישון אופיום היה פעם נפוץ מאוד, במיוחד באסיה ועדיין קיים באזורים מסוימים בעולם. כיום, האופיום עצמו כמעט ולא נמצא בשימוש רפואי, אבל הנגזרות שלו - מורפין, קודאין והרואין (Heroin) - עדיין משמשות ברפואה או נמצאות בשימוש לרעה כסמים.
מורפיום וקודאין הם משככי כאבים מוכרים ולגיטימיים בבתי חולים, אבל תחת פיקוח הדוק מאוד.
השימוש הלא חוקי באופיום ובנגזרותיו נפוץ כיום בעיקר לצורכי הנאה, אך יוצר התמכרות איומה והרסנית, נוטלת חיים והורסת את המכורים ולא פעם את משפחותיהם.
#השפעות וסכנות
כשמישהו צורך אופיום, ההשפעה המיידית היא תחושת רוגע ואופוריה - שלווה עמוקה שמלווה בתחושה טובה. הכאב נעלם, הדאגות מתפוגגות, והעולם נראה ורוד יותר. זה בדיוק מה שגורם לאנשים להתמכר.
אבל מעבר לתחושה הטובה הזמנית, יש השפעות מסוכנות: האטה בנשימה, ירידה בלחץ הדם, עצירות חמורה, בחילות, הקאות, בלבול, וישנוניות. במינון גבוה, האופיום יכול לגרום לדיכוי נשימתי, כשהגוף מפסיק לנשום - מה שמוביל למוות.
ההתמכרות לאופיום היא אחת החזקות והמהירות ביותר. הגוף מפתח סבילות מהר, מה שאומר שצריך יותר ויותר מהחומר כדי להשיג את אותה השפעה. כשאדם מכור מנסה להפסיק, הוא חווה תסמיני גמילה קשים: כאבי שרירים חזקים, בחילות, הקאות, שלשולים, הזעות, חרדה קיצונית ורעד.
#מחקרים
עצוב לגלות שעל אף סיכוני הבריאות החמורים, המחלות והמוות שהם גורמים, השימוש באופיואידים, כולל אופיום והירואין, נמצא במגמת עלייה בעולם. לאור העלייה בשימוש באופיום ובחומרים שכוללים אותו למטרות רפואיות ולא רפואיות, מומחי בריאות מזהירים ממנו ומעודדים את חקר השלכות הבריאות הארוכות של שימוש באופיום ואופיואידים, אותם חומרים שמכילים אותו.
במחקר שנערך באיראן, למשל, מצאו שצריכת אופיום מגבירה ב-86% את הסיכון לתמותה. גם אם הסיכון ממנו גבוה גם אצל מי שלא עישנו טבק מעולם, הקשר החזק ביותר נמצא למוות ממחלות כמו אסתמה, שחפת ומחלת ריאות חסימתית כרונית.
עוד נמצא במחקר קשר מובהק של פי 1.81, בין השימוש באופיום למוות ממחלות לב וכלי דם. סיכון מוגבר של פי 1.61 נמצא גם בין צריכת אופיום למחלת הסרטן.
במחקר אחר אותרה הגברה משמעותית של הסיכון לסרטן הכבד בשל שימוש באופיום, כשצורכי אופיום מעל 21 שנים היו בסיכון של פי 11.66 לפתח סרטן כבד.
#מפורסמים
האופיום ונגזרותיו גבו מחיר כבד גם מאנשים מפורסמים. אדגר אלן פו (Edgar Allan Poe), הסופר והמשורר האמריקאי הידוע, השתמש בלאודנום והתמכרות זו תרמה למותו המסתורי בגיל 40.
ג'ון קיטס (John Keats), משורר אנגלי מוכשר, מת בגיל 25 משחפת, אבל התמכרותו ללאודנום החמירה את מצבו והאיצה את סופו.
בעידן המודרני יותר, הזמר קורט קוביין (Kurt Cobain) התמודד עם התמכרות להרואין, נגזרת סינתטית של אופיום, התמכרות שהשפיעה על חייו, יצירתו ולבסוף תרמה למותו הטרגי בגיל 27.
השחקן האמריקאי פיליפ סימור הופמן (Philip Seymour Hoffman) מת ממנת יתר של הרואין ב-2014, אחרי שנים של ניקיון. זה מראה איך ההתמכרות לאופיאטים יכולה לחזור גם אחרי שנים של התגברות.
#סוף דבר
אופיום הוא סם שלאורך ההיסטוריה תפס מקום משמעותי בתרבות האנושית - מרפואה מסורתית ועד מלחמות בינלאומיות. למרות ההשפעה המרגיעה הזמנית, המחיר שהוא גובה גבוה מדי: התמכרות קשה, נזק בריאותי, ולעתים קרובות - חיים שהולכים לאיבוד.
מה שחשוב להבין זה שמאחורי האופיום והאופיאטים המודרניים עומד משבר אמיתי. רק בארה"ב, משבר האופיואידים (Opioid Crisis) גרם למותם של מאות אלפי אנשים בעשורים האחרונים. זו לא סתם סטטיסטיקה - אלה חיים שלמים, משפחות שנהרסו, וקהילות שסובלות.
כיום יש אלטרנטיבות בטוחות יותר לטיפול בכאב ותמיכה למי שכבר מתמודד עם התמכרות. הצעד הראשון הוא פשוט להכיר בסכנות האמיתיות של החומר הזה ולפעול להבראה בלעדיו.
הנה האופיום וההיסטוריה הקשה שלו:
https://youtu.be/2AFUPv7DRxs
סמים הם עסק טוב - פחות למי שמכור (עברית):
https://youtu.be/MswRUBy92UQ
פעם עשו עליו מלחמות:
https://youtu.be/f32MPPBJOjU
הזיות אופיום בסרטון אנימציה:
https://youtu.be/5K9PYiLJCH8
מסתבר שאופיום זה עניין עתיק (עברית):
https://youtu.be/-6sq-5sKDZk
וסרטון תיעודי על האופיום והאופיאטים (מתורגם):
https://youtu.be/V0CdS128-q4?long=yes
איך מחסל סם ההרואין?
הרואין (Heroin) הוא סם חזק ומסוכן במיוחד שמשתייך למשפחת האופיואידים. מדובר בסם חזק שידוע בשמות רחוב כמו "סמי", "לבן" ו"סוס" ומגיע בדרך כלל כאבקה לבנה או חומה ונצרך על ידי הזרקה, עישון או שאיפה.
הוא נוצר מהמורפיום, שמופק ממורפין, שמקורו בצמח הפרג (Opium Poppy). מה שהופך את הרואין למסוכן במיוחד הוא העובדה שהוא ממכר מאוד כבר מהשימוש הראשון. כשמישהו מזריק אותו, שואף אותו או מעשן אותו, הוא מגיע למוח במהירות וגורם לתחושת האושר מלאכותית חזקה מאוד. הבעיה היא שהגוף מתרגל אליו בקלות, מה שאומר שאדם צריך כל פעם יותר כדי להרגיש את אותה השפעה.
#היסטוריה
הרואין פותח ב-21 באוגוסט 1897 על ידי הכימאי הגרמני פליקס הופמן (Felix Hoffmann) בחברת באיר (Bayer), בדיוק 11 יום אחרי שסינתז את האספירין. חשבו על זה - אותו מדען, אותה חברה, אותו חודש - פיתח גם את האספירין שמציל חיים וגם את הרואין שהורס אותם.
השם "הרואין" נגזר מהמילה הגרמנית "heroisch" שפירושה "הירואי" או "חזק", כי חשבו שהוא תרופת פלא שתחליף את המורפיום הממכר. איזו אירוניה טראגית! החברה השיקה אותו לציבור ב-1898 כתרופה לשיעול ולבעיות נשימה, ואפילו פרסמו אותו כ"תחליף בטוח למורפיום".
הטעות הנוראה התבררה במהירות. כבר בתוך כמה שנים התברר שהרואין ממכר הרבה יותר מהמורפיום. האמריקאים אסרו עליו ב-1924, אבל עד אז הוא כבר התפשט ברחבי העולם. בשנות ה-60 וה-70 הוא הפך לסם רחוב פופולרי, במיוחד בתרבות המוסיקה והאמנות.
#שימושים
כיום אין להרואין שום שימוש רפואי חוקי בשום מקום בעולם. הרואין שמוכר ברחוב מיוצר במעבדות לא חוקיות, בעיקר באפגניסטן (שמייצרת כ-80% מהאפיון העולמי), מקסיקו וקולומביה. הוא מגיע כאבקה לבנה, חומה או שחורה, לפעמים מעורב עם חומרים קטלניים כמו פנטניל (Fentanyl) שהופך אותו למסוכן עוד יותר.
הסוחרים מערבבים אותו עם כל מיני חומרים מזיקים - טלק, סוכר, עמילן, ואפילו חומרי ניקוי - כדי להגדיל את הכמות ולהרוויח יותר. זה אומר שמשתמש אף פעם לא יודע מה הוא באמת לוקח.
#השפעות
הרואין לא מבחין בין אדם לאדם. הוא הורס חיים של עשירים ועניים, מפורסמים ואנונימיים, מוכשרים ופשוטים. ההשפעות של הסם מתחילות תוך שניות עד דקות ונמשכות מספר שעות. כשמישהו משתמש בהרואין, הוא חווה בתחילה תחושת חום ובהמשך כוללות תחושה עזה של אופוריה, כלומר אושר מלאכותי, שיכוך כאבים ותחושת רוגע.
אחרי כמה שעות מתחילים הסימפטומים הקשים של הגמילה - חרדה קיצונית, כאבי שרירים, זיעה קרה, בחילות, הקאות ושלשולים. הגמילה כל כך קשה שאנשים מוכנים לעשות הכול כדי להשיג עוד סם.
#סכנות
למרות התחושות הנעימות בטווח הקצר, השימוש בהירואין כרוך בסיכונים חמורים והורס את הגוף מכל כיוון אפשרי. היום הוא מעורב לרוב עם פנטניל, שחזק פי 50-100 מהרואין, מה שהופך כל שימוש בו למסוכן לחיים.
הזרקות הסם גורמות לזיהומים במערכת הדם, פגיעה בלב, ריאות ונזק למוח ולכבד. עוד גורם ההרואין למחלות כמו איידס והפטיטיס מחלוקת מחטים ומחלות זיהומיות למזריקים, כמו HIV והפטיטיס C.
חיצונית, קל לראות שצרכני הרואין מפתחים אבסים ופצעים נוראים ופנימית בולטות בעיות בעיכול ועצירות קשה. מחקר מקיף שעקב אחר משתמשי הירואין למשך 27 שנים מצא שאפילו שימוש בהירואין מדי פעם מגביר את הסיכון למוות בטרם עת פי 3-4. הסיבות העיקריות למוות היו טראומה וזיהומים.
גם פסיכולוגית עלול שימוש ממושך בהירואין לגרום לתלות פיזית רבה. המשתמשים מפתחים סבילות ונזקקים למנות גדולות יותר כדי להשיג את אותה ההשפעה.
#מנת יתר
הכי מפחיד הוא עניין מנת היתר (Overdose). הרואין מדכא את מערכת הנשימה, והמשתמש יכול פשוט להפסיק לנשום ולמות תוך דקות. בארצות הברית מתים מזה בממוצע 18 אנשים כל יום.
הנתונים מראים שמעל 107 אלף אמריקאים מתו ממנת יתר של סמים ב-2022, רובם מאופיואידים כולל הרואין. המחקרים מגלים שרוב הקורבנות הם בגילאי 25-54, אבל ההתמכרות מתחילה לרוב בגיל העשרה.
#התמכרות
ההתמכרות להרואין משפיעה לרעה על כל תחומי החיים, כולל בריאות, יחסים, עבודה ומצב כלכלי. מה שמסוכן במיוחד בהרואין קשור בעובדה שהוא מאוד ממכר כבר מהשימוש הראשון. ההתמכרות הזו גם גוברת, מעצם העובדה שכדי להרגיש את אותה השפעה, המכור צריך בכל פעם כמות גדולה יותר.
#גמילה
הפסקת השימוש בהרואין גורמת לתסמיני גמילה קשים הכוללים כאבי שרירים ועצמות, שלשולים, הקאות וחרדה.
#מפורסמים
רשימת המפורסמים שמתו מהרואין כוללת לא מעט מהמי ומי של האמנות והמוסיקה. ג'ניס ג'ופלין (Janis Joplin), זמרת הרוק האגדית, מתה ב-1970 בגיל 27 ממנת יתר של הרואין ואלכוהול. רק 16 יום לפניה מת ג'ימי הנדריקס (Jimi Hendrix), גם הוא בגיל 27. שניהם חלק מה"מועדון 27" - כוכבים שמתו בגיל הזה מסמים.
ג'ון בלושי (John Belushi), הקומיקאי האהוב מ-Saturday Night Live, מת ב-1982 בגיל 33, ממנת יתר של הרואין וקוקאין - מה שנקרא "speedball". הוא היה בשיא הקריירה, זמן קצר אחרי הצלחת הסרט המעולה "Blues Brothers".
ריבר פיניקס (River Phoenix), השחקן הצעיר והמבטיח, מת ב-1993 בגיל 23 ממנת יתר מחוץ למועדון וייפר רום (Viper Room) בלוס אנג'לס. אחיו חואקין (Joaquin Phoenix) היה איתו ועשה את השיחה הנואשת למוקד החירום.
סיד ויישס (Sid Vicious), הבסיסט הכריזמטי של להקת הPאנק "סקס פיסטולס" (Sex Pistols), מת ב-1979 בגיל 21. הוא נעצר בחשד לרצח חברתו נאנסי ספנגן (Nancy Spungen), שגם היא מתה ממנת יתר ובזמן שהמתין למשפט הוא מת מהרואין.
קורט קוביין (Kurt Cobain) מנירוונה (Nirvana) היה משתמש כבד בהרואין. הוא התאבד ב-1994 בגיל 27, ורבים מאמינים שההתמכרות בהחלט תרמה לדיכאון הקשה שלו. בפתק הפרידה שלו כתב קוביין על הכאב הקבוע שהוא חש.
פיליפ סימור הופמן (Philip Seymour Hoffman), השחקן הגדול שזכה באוסקר, מת ב-2014 בגיל 46. הוא היה נקי מסמים 23 שנה, אבל חזר לשימוש והרואין הרג אותו. מצאו אותו בדירתו עם מחט בזרוע, מוקף ב-70 שקיות הרואין. ואגב, כשהמשטרה חקרה את מותו של הופמן, הם גילו שההרואין שהרג אותו היה ממותג בשם "Ace of Spades" ו"Ace of Hearts" - מה שהראה כיצד סוחרי הסמים משתמשים ב"שמות מותג" כמו היה זה מוצר רגיל.
קורי מונטית' (Cory Monteith) מהסדרה "Glee" מת ב-2013 בגיל 31 מנת יתר של הרואין ואלכוהול. הוא יצא ממרכז גמילה רק חודשיים קודם, מה שמראה כמה קשה להשתחרר מההתמכרות הזו. אל תתחילו אפילו!
#המסר הכי חשוב
אין "שימוש בטוח" בהרואין. גם ניסיון ראשון יכול להסתיים במוות או בהתמכרות שתהרוס את כל החיים. השקיעו בדברים אמיתיים כמו ספורט, מוסיקה, לימוד של דברים שמעניינים אתכם - כל דבר שיביא לכם סיפוק אמיתי ולא מלאכותי שיחסל לכם את העתיד.
הנה סיפורו של ההרואין ולמה הוא גורם (מתורגם):
https://youtu.be/bHpr1nVCHek
מכור מספר על הסם:
https://youtu.be/_GHYTWny_ms
מכורים להירואין ומצבם (עברית):
https://youtu.be/i8WhAsUQ1Ic?long=yes
המקום שממנו בא ההירואין:
https://youtu.be/p5nEVZ0qECg?long=yes
ומה ממכר כל כך באופיואידים כמו ההרואין (מתורגם):
https://youtu.be/V0CdS128-q4?long=yes
מי המציא את האספירין?
אַסְפִּירִין (aspirin) היא תרופה המשמשת לטיפול בדלקות וכאבים ונחשבת מהתרופות הנפוצות והמוכרות ביותר בעולם. עשרות אם לא מאות מיליוני בני אדם משתמשים בה כל שנה להקלה על כאבים, לטיפול בדלקות ואף למניעה של התקפי לב.
האספירין פותחה במאה ה-20, אבל את הידע שהוביל לפיתוחה ידעו כבר לפני אלפי שנים.
כבר במאה ה-5 לפני הספירה כתב הִיפּוֹקְרָטֶס "אבי הרפואה", ביוון העתיקה, על אבקה מקליפת עץ הערבה, שיכולה להקל על כאבים ולהוריד חום.
כדי להוריד חום ידעו לפני 2,000 שנה גם הרומאים להכין חליטות של תה. גם הם שמו בחליטת התה את עלי עץ הערבה וקליפתו.
ככל הידוע השתמשו בתרופה טבעית זו עמים עתיקים נוספים במזרח התיכון, כולל באשור, שומר ובמצרים העתיקה. בתרופה דומה הכירו והשתמשו גם האינדיאנים באמריקה.
בשנת 1890 מבין חוקר בשם הופמן, שאפשר להפיק מהצמח חומצה סאליצילית. אחר כך יצרה חברת "באייר" את החומצה הזו ונולד האספירין.
מכאן הופץ האספירין עצמו בתחילת המאה ה-20, בהמצאה שהתבססה על מדע הכימיה ומהווה פריצת דרך של ממש ברפואה. זאת משום שזוהי התרופה הראשונה אי-פעם שבסיסה הוא מרכיב כימי מלאכותי לחלוטין, כזה שיוצר במעבדה ולא מוצה ממקורות טבעיים כלשהם, דוגמת צמח או אורגניזם טבעי.
בכך מהווה פיתוחה של תרופת האספירין את רגע ההשקה של תעשיית התרופות המודרנית, תעשיה בה מייצרים כיום אינספור תרופות מתוחכמות ומורכבות, בהתבסס על מדע וללא תלות במקורות טבעיים ומוגבלים בכמותם מהטבע.
כך התגלה האספירין (מתורגם):
https://youtu.be/uRhkDN2WjzI
כך פועל האספירין, משכך הכאבים הכי מפורסם:
https://youtu.be/cptI2ec1I44
ואיך פועלים משככי כאבים (מתורגם):
https://youtu.be/9mcuIc5O-DE
איך פועלים משככי הכאבים?
הכאב הוא צורה שבה הגוף החי מפנה את תשומת הלב לבעיה חמורה כלשהי בו. לא פעם הגוף מתקשה להפחית או להפסיק את רמת הכאב ולכן השתמש המין האנושי מאז ומתמיד בשיטות ותרופות שנועדו להפחית את רמת הכאב שאנו חשים.
בימי קדם היו אלה בעיקר עשבי מרפא ורקיחות של חומרים טבעיים שהתגלו כיעילים בהפחתת כאב. בהמשך, נעשה לא פעם שימוש באלכוהול, בחומרי הרדמה או בסמים, בכדי להביא לעירפול חושים, עד למצב של חוסר הכרה.
בסין השתמשו בדיקור במחטים, שיטה שנקראת אקופונקטורה, לשיכוך הכאב. במערב היה גם שימוש בהיפנוזה רפואית לשם כך. שיטה טבעית מודרנית היא הליצנות הרפואית, שבה משתמשים בכוחם של ההומור והצחוק להפחתת כאב, לאחר שהתגלה שהם מייצרים הורמוני אנדורפין, הידועים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף.
בעולם התרופות המודרניות מיוצרים כיום משככי כאבים (Painkillers) משוכללים, שמחקר רב התבצע בכדי לפתחם. משככי הכאבים הללו הם ללא ספק סוג התרופות הנפוץ והשימושי ביותר. בעידן המודרני הפכנו במידה כזו או אחרת לתלויים בהם, בכדי להתמודד עם כאב. לצערנו, יש גם מי שמתמכרים להם, אבל זה כבר סיפור אחר.
איך באמת עובדים משככי הכאבים הללו?
מאז אמצע המאה ה-20, לאחר שהתגלו תופעות לוואי קשות שגרמו משככי כאבים מוקדמים יותר, התרכזו היצרנים בשימוש בפרצטמול, שלא נמצאו בו תופעות לוואי. עובדה זו הפכה אותו מאז למשכך הכאבים הפופולארי ביותר בעולם, בעיקר אגב, להורדת החום. מרבית משככי הכאבים הנפוצים כיום, כמו אקמול, או דקסמול, מתבססים על פרצטמול ויש ויכוחים כיצד בדיוק הוא עובד.
ההשערה המרכזית היא שהפרצטמול נכנס לשימוש בדרך כלל, כשאנו חשים כאב ולא פעם כזה המלווה בעליית חום. זה קורה לרוב כשאנו סובלים מזיהום, דלקת או כאב ראש. הגורמים לכל אלה הם פרוסטגלנדינים, הורמונים שמצויים ברקמות שבאיברי גופנו.
הפרוסטגלנדינים שבמוח נוטים להתפרק, כל אימת שאנו סובלים מזיהום או דלקת. הם מתפרקים לחומצה ארכיונית, שהיא מה שיוצר אצלנו את הכאב.
הכאב הוא תחושה טבעית, שללא משכך כאבים גורמת לנו סבל רב. נטילת פרצטמול עושה פעולה הפוכה לפירוק הפרוסטגלנדינים לאותה חומצה ארכיונית. בפעולתו, "מתלבש" החומר הפעיל שבמשכך הכאבים הזה על הפרוסטגלנדינים ומונע את פירוקם לאותה חומצה. באופן זה הוא מונע את התפשטות תחושת הכאב ומפחית את הכאב. גם תרופות חזקות יותר, כמו אספירין ואיבופרופן, פועלות על הפרוסטגלנדינים, אך בשיטות שונות.
הנה הסבר כימי מתורגם לפעולת משככי הכאבים (מתורגם):
https://youtu.be/9mcuIc5O-DE
אבל איך משככי הכאבים מגיעים למקום בגוף שבו הם צריכים לפעול? (מתורגם)
https://youtu.be/uOcpsXMJcJk
כך פועל האספירין, משכך הכאבים הכי מפורסם:
https://youtu.be/cptI2ec1I44
והכי קדום (מתורגם):
https://youtu.be/uRhkDN2WjzI
מהי המריחואנה והאם היא קנאביס?
מריחואנה (Marijuana) הוא סם שהשימוש בו התפשט בעולם במאה ה-20. בשנות ה-60 של המאה הזו הוא אף הפך לסמל של ההיפים ותרבות הנגד כשיותר ויותר צעירים צורכים אותו ורואים בו "סם קל".
הסם הזה זכה לכינויים רבים, ביניהם ירוק, גראס, וויד או קנאביס. הוא מורכב מעלי צמח הקנאביס, ביחד עם פרחים וגבעולים מיובשים שלו.
המשתמשים מדווחים על כך שהשימוש בו תורם להפגה של מתח והוא גם משפר קשרים חברתיים ומצבי רוח. משתמשי הסם מעידים על תחושות של שמחה, רוגע ויצירתיות רבה.
המריחואנה נצרך בעיקר על ידי עישון בבונג או ב"ג'וינט", לצד אידוי ואכילה. בהשוואה לחשיש, הסם הזה מכיל ריכוזים נמוכים יותר של THC.
למעשה, מדובר בצורת הקנאביס הנפוצה ביותר. זהו סם פופולרי ובעל פוטנציאל להרגיע כאבים וקשיים, אך בו בזמן גם לגרום לחיים להשתנות ולאו דווקא לטובה.
לא חסרים לו עוד המון כינויי רחוב נוספים, בנוסף לוויד וקנאביס, ביניהם ג'וינט, עשב, חשיש, גאנג'ה, קיף, סקאנק, ספליף, בום, סמוק, דופ ובאנגלית גם Reefer, Gangster, Nederweed, Super Skunk, Herb, Pot, Chocolate או Mary Jane.
#השפעות ונזקים
אף שהיא נחשבת לפחות מזיקה מסמים קשים, מריחואנה אינה "סם קל", מה עוד ששיטות גידול ובחירת זרעים חזקים הביאו לכך שהיא חזקה מבעבר. ישנה עלייה חדה במקרים של ילדים צעירים שמגיעים לחדרי מיון בשל עישון מריחואנה.
בין ההשפעות השליליות שעלולות להיות לה יש פגיעה בזיכרון לטווח קצר, ירידה במוטיבציה ובעיות ריכוז.
בנוסף, עישון מריחואנה עלול לגרום לבעיות נשימה דומות לאלו של עישון טבק. המחקר על השימוש הרפואי במריחואנה מתרחב, עם סיוע לרבים בטיפול במצבים כמו כאב כרוני, בחילות ואפילפסיה.
סקרים מראים שילדים שצורכים מריחואנה מתנהגים לעיתים קרובות באלימות, פוגעים ברכוש פי ארבע ועלולים לגנוב פי חמש לעומת מי שלא משתמשים.
הבעייה במריחואנה היא ההקלה למשך זמן מה והפנייה לסמים חזקים יותר כשההשפעה נמוגה ולא עובדת יותר. כך, כשהאפקט מתחיל להיחלש וכדי להשיג את ה"היי" (high) לא מעט משתמשים מתפתים לסמים חזקים יותר וממכרים והרסניים הרבה יותר.
#שימושים
את המריחואנה מגלגלים בדרך כלל לסיגריה המכונה אצל המעשנים "ג'וינט" ומציעה לא פעם חוויה שיתופית, כשהיא מועברת מאחד לשני במעגך המעשנים.
אבל יש המעשנים אותה במקטרת מים המכונה "באנג". יש או מי שמערבבים אותה באוכל ואחרים שותים את המריחואנה בתור תה.
הנה השפעת המריחואנה על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/Nlcr1jd_Tok
השפעת הוויד על המוח של מתבגרים:
https://youtu.be/5Pc0GW7jsDo
אז פלא שיש מי שמזהירים ממריחואנה לא אחראית? (עברית)
https://youtu.be/rnW9NiRjfMw
שימוש יומיומי במריחואנה מגדילה פי 3 את הסיכוי לפסיכוזה (עברית):
https://youtu.be/IJqCbPA7484
עולם הקנאביס הפך לג'ונגל של ספקים ומכורים (עברית):
https://youtu.be/XfVPzZqrWsY?t=6
נפח זכוכית שמייצר את ה"באנגים" למעשנים ומתלונן על המצב (עברית):
https://youtu.be/iNndTnXwlcM
התופעות השליליות שחווים מעשני ויד רבים (עברית):
https://youtu.be/z1HazDZM578?long=yes
ותולדות סם המריחואנה מאז ימי קדם ועד היום:
https://youtu.be/GHa9U5dWAVE?long=yes
מה הבעיה בסם קנאביס או "weed"?
קנאביס (Cannabis), מריחואנה או בלשון החבר'ה "וויד" (באנגלית "עשב"), הם שמותיו של צמח טבעי, שהפך לסם פופולרי וזוכה להתלהבות רבה בקרב צעירים.
בעיני רבים הוא מרגיש כסם נחמד ולא מזיק, אבל בשימוש כסם ולא כחומר רפואי חשוב לומר שהוא מעצב חיים ויכול לחולל הרס אישי וקשיים רבים, מבלי לדפוק חשבון.
קנאביס, הידוע גם בשם הלטיני "מריחואנה", הוא אחד הסמים הקלים הנפוצים ביותר בעולם. לא חסרים לו עוד המון כינויי רחוב נוספים, חלקם מתייחסים לסוגים שונים שלו. ביניהם תמצאו כינויים כמו גראס, ג'וינט, עשב, חשיש, גאנג'ה, קיף, סקאנק, ספליף, בום, סמוק, דופ ו-Reefer, Gangster, Super Skunk, Herb, Pot, Mary Jane, Nederweed או Chocolate.
צמח הקנאביס גודל ונצרך על ידי בני אדם במשך אלפי שנים, כאשר השימוש הראשון מתועד בסין העתיקה לפני כ-5000 שנה. עד תחילת המאה ה-20 הוא היה תרופה רשמית, שסייעה למעל 100 מחלות שונות. מרגע שהוכרז רשמית כסם והוצא אל מחוץ לחוק, לא אפשרו בו שימוש חופשי, למעט במדינות מעטות. רק בשנים האחרונות חזר הקנאביס להתקבל כחומר רפואי.
#שימושים
צמח הקנאביס מכיל מאות חומרים פעילים, כאשר THC הוא החומר העיקרי האחראי להשפעות הפסיכואקטיביות, או בעברית פשוטה - הוא החומר הממסטל בקנאביס, זה שמשתמשים מדווחים על רגיעה, אופוריה והגברת החושים שהסם הזה נותן להם.
הקנאביס משמש גם כאמצעי רפואי. הסיבות לשימוש מגוונות, החל מהנאה ורגיעה ועד לצרכי רפואה. מי שצורכים אותו להנאה ורגיעה, מעדיפים בדרך כלל לעשן אותו. לאחרים, שצורכים קנאביס רפואי, מתקשים הרופאים להמליץ על עישון. לכן רבים מהמטופלים, שנעזרים בו לטיפול בכאבים, חרדה ובחילות צורכים אותו בצורות כמו אכילה או באידוי.
#השפעות
למרות שנחשב לסם קל יחסית, לקנאביס עלולות להיות השפעות שליליות כמו פגיעה בזיכרון לטווח קצר, קואורדינציה לקויה ובעיות נשימה בשימוש ממושך. לצעירים הוא יכול להזיק אף יותר, שלא לדבר על הפגיעה המתמשכת הנובעת מההתמכרות לו.
הסם הזה, שמבטיח ורבים אומרים שעושה קסמים לחולים, הפך כבר מזמן לגביע הקדוש של הרפואה האלטרנטיבית. גם הרופאים השמרנים יותר מספקים כיום מרשמים לחולים שסובלים מכאבים וזקוקים לו.
במחקר המדעי מזהים שזנים מסויימים של קנאביס תוקפים סוגי סרטן מסוימים. סרטן הוא בעצם שם כללי ליותר ממאה מחלות, בעוד הקנאביס הוא שם כללי למאות צמחים שונים. לכן לא פלא שבתנאי גידול שונים כל צמח כזה יכול להניב חומרים שונים, כשכל זן עשוי להיות יעיל לסוג אחר של סרטן. בטכניון בישראל נמצאת אחת המעבדות היחידות בעולם שיודעת לזהות את כל מרכיבי צמח הקנאביס - ויש יותר מ-100 קנבינואידים או טרפנים, חומרים פעילים שמייחסים להם יכולות רפואיות שונות.
מומחים טוענים שבשנים האחרונות חלה עלייה בחוזק הקנאביס, כשריכוז ה-THC הממסטל שבו עלה מ-4% ופחות בשנות ה-90 לא פעם ליותר מ-20% ממנו כיום.
הנה הסכנות של קנאביס לסוגיו לצעירים (עברית):
https://youtu.be/7_WKRKJr4NI
השפעתו של הקנאביס על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/Nlcr1jd_Tok
מכורים לקנאביס שמספקים על מה שעברו בהיותם מכורים (עברית):
https://youtu.be/CFu73hT9ssE
כך הפכה ישראל לקנאביס ניישן (עברית):
https://youtu.be/S1nHty71wAI
המחקר פורץ הדרך בטכניון על תרופות הקנאביס נגד סרטן (עברית):
https://youtu.be/U8eOXSZ2WYs
חברת הרכבת שמכרה כרטיסים עם שמן קנאביס והפכה ללהיט (עברית):
https://youtu.be/u7frC-yiCZg
נפח זכוכית שמייצר את ה"באנגים" למעשנים ומתלונן על המצב (עברית):
https://youtu.be/iNndTnXwlcM
ההשפעה של הוויד על השרירים:
https://youtu.be/kLJqdRlsHuc?long=yes
תולדות הקנאביס:
https://youtu.be/ZJqmyLCfA-I?long=yes
ומתי אנשים החלו לעשן וויד:
https://youtu.be/dMN0BHpo2qs?long=yes
מהו סם האושר הטבעי אנדורפין?
אנדורפין (Endorphin), או אנדורפינים הוא שמם של משככי הכאב הטבעיים שהגוף מייצר.
אבל לא מדובר רק בשיכוך כאבים. האנדורפין נחשב לסם האושר הטבעי של הגוף שלנו. מדובר בכימיקלים טבעיים דמויי אופיאואידים, המשתחררים במוח באופן טבעי ומשככים כאב, אך גם משפרים את מצב הרוח ויוצרים לנו הרגשה טובה, אפילו תחושת אופוריה.
האנדורפינים הם חלק ממערכת התגמול במוחנו ויש להם תפקיד במנגנוני ההישרדות שלנו. הם משתחררים בעת פעילות גופנית מאומצת כמו ריצה, או בעת פעילות ספורטיבית מסוכנת, אחרי שאנו שוהים בחוץ לטיול, פיקניק וכדומה וכשעוסקים בפעילות מינית.
כל אלה חשובים להישרדות ולכן הגוף מעודד אותנו באמצעותם לברוח, להסתתר ולהתרבות - פעולות של הישרדות המין האנושי ובעצם של כל המינים בטבע.
בשנים האחרונות נמצא שגם אכילת שוקולד, האזנה למוסיקה או אכילה של מאכלים חריפים מייצרים במוח אנדורפינים.
נחזור לתפקידם של האנדורפינים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף. בעידן המודרני זיהו את כוחם של הצחוק וההומור, למשל, בהפחתת כאב. זוהי תוצאה של ייצור הורמוני האנדורפין שמתרחש בגוף תודות לצחוק וההומור. מתגליות כאלה נולד והתפתח תחום הליצנות הרפואית, המשתמש בהומור והצחוק שיוצרים ליצנים בבתי חולים, לצורך ייצור האנדורפינים שמקלים על כאב החולים והפצועים.
כאמור, האנדורפינים הם שאחראים גם לתחושה הנפלאה של מי שמבצעים פעולות קשות, מסוכנות ועמוסות אדרנלין. הם נוצרים מיד לאחר ביצוע של דברים מפחידים, הישרדותיים ונועזים. אז מתפוגג המתח של הספורטאי ובמוחו משתחררים אנדורפינים. זו הסיבה שלא פעם אנו מביטים בתדהמה בספורטאים שמסיימים משהו מפרך אך מתחילים לרקוד, לשמוח ולבלות בהתלהבות אין קץ.
אז האנדורפינים הם מרכיב מרכזי במערכת הנוירוכימית של מערכת התגמול במוחנו. הם אחראים לעונג ולהישרדות, אך לצערנו בעידן המודרני לא פחות גם להתמכרויות ההרסניות של בני אדם לעונג, התמכרויות שהן בדרך כלל הרסניות ורצוי להימנע מהן, כמו סמים, אלכוהול ודומיהם. קראו על כך בתגית "התמכרות".
הנה האנדורפין:
https://youtu.be/lc_dILVgrD8
האנדורפין כאחד המרכיבים של מערכת התגמול שבמוחנו:
https://youtu.be/ldPuBk7a9V4
ספורטאים שרצו 15 שעות מצטרפים למסיבה ומאושרים (עברית):
https://youtu.be/3Gak7jUc-9s
והסוכר המשחרר לנו אנדורפינים במוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
אופיום (Opium) הוא סם טבעי שמופק מהשרף היבש שמפיקים מפרח הפרג המרדים. האופיום מספק תחליף כימי להפרשה הטבעית של האנדורפין.
האנדורפין הוא סם האושר והעונג הטבעי שהגוף מייצר בעצמו, בנסיבות ובתנאים הנכונים, כשאנו מאושרים. הכירו אותו בתגית "אנדורפין".
האופיום הוא חומר כהה ודביק, בעל ריח חזק ומריר. צורכים אותו בכמה דרכים - באמצעות עישון, בליעה או הזרקה.
הוא מכיל מספר חומרים פעילים שמשפיעים על המוח והגוף. החומרים העיקריים שנמצאים בו הם מורפין (Morphine) וקודאין (Codeine), שניהם משככי כאבים חזקים מאוד.
השפעות האופיום כוללות תחושת אופוריה, רגיעה והקלה על כאבים, אך תוצאתו היא התמכרות קשה ומהירה, לצד סיכוני בריאות רציניים.
#היסטוריה
באזור המזרחי של הסהר הפורה האופיום היה בשימוש כבר לפני אלפי שנים. בטבלטים שומריים עתיקים, מסביבות שנת 4000 ועד 3400 לפני הספירה, הפרג המרדים כונה "צמח האושר".
במסמך הקדום ביותר על המוח שנמצא שם תוארו היטב ההשפעות של צמח האופיום על שינוי התודעה של מי שצורכים אותו. כבר אז הבינו שיש בצמח הזה השפעה על המוח ומשהו שמשנה את החשיבה האנושית.
הפרעונים והמצרים הקדמונים גידלו את האופיום לצרכים פולחניים בסביבות 1500 לפני הספירה. בקפריסין יצרו ושווקו לכל המזרח התיכון כלי חרס שהארכיאולוגים מכנים "בילביל". כדי לרמז על תכולתם יצרו אותם בצורת פרג הפוך. בשבר פכית שנחפר בתל אל-עג'ול נמצאו שרידי אופיום וזו הייתה התגלית האמפירית היחידה לשרידי אופיום בלבנט, כינויו העתיק של המזרח התיכון.
גם היוונים והרומאים השתמשו באופיום כתרופה ובהודו הוא שימש את המהרג'ות. אבל הסיפור המעניין באמת מתחיל באסיה לפני מאות בודדות.
במיוחד בסין, בין המאות ה-18 וה-19, הפך האופיום לבעיה חברתית עצומה. האימפריה הבריטית סחרה בו בכמויות אדירות והביאה אותו לסין, מה שהוביל למלחמות האופיום (Opium Wars) בין סין לבריטניה, סדרת סכסוכים צבאיים שנבעו מהמסחר בסם.
במערב, האופיום היה נפוץ בצורת תרופות שונות במאה ה-19. שנים רבות הייתה הלאודנום (Laudanum), תמיסת אופיום באלכוהול, תרופה פופולרית לכל מיני מחלות - מכאב שיניים ועד שיעול. רבים לא הבינו את הסכנות והתמכרו לאופיום מבלי לדעת.
#שימושים
היסטורית, לאופיום היו שימושים רפואיים רבים. הוא שימש כמשכך כאבים, אמצעי טיפול בשלשולים, להרגעה ואפילו להרדמת חולים לפני ניתוחים. במאה ה-19 האופיום היה פשוט חלק מהרפואה היומיומית.
עישון אופיום היה פעם נפוץ מאוד, במיוחד באסיה ועדיין קיים באזורים מסוימים בעולם. כיום, האופיום עצמו כמעט ולא נמצא בשימוש רפואי, אבל הנגזרות שלו - מורפין, קודאין והרואין (Heroin) - עדיין משמשות ברפואה או נמצאות בשימוש לרעה כסמים.
מורפיום וקודאין הם משככי כאבים מוכרים ולגיטימיים בבתי חולים, אבל תחת פיקוח הדוק מאוד.
השימוש הלא חוקי באופיום ובנגזרותיו נפוץ כיום בעיקר לצורכי הנאה, אך יוצר התמכרות איומה והרסנית, נוטלת חיים והורסת את המכורים ולא פעם את משפחותיהם.
#השפעות וסכנות
כשמישהו צורך אופיום, ההשפעה המיידית היא תחושת רוגע ואופוריה - שלווה עמוקה שמלווה בתחושה טובה. הכאב נעלם, הדאגות מתפוגגות, והעולם נראה ורוד יותר. זה בדיוק מה שגורם לאנשים להתמכר.
אבל מעבר לתחושה הטובה הזמנית, יש השפעות מסוכנות: האטה בנשימה, ירידה בלחץ הדם, עצירות חמורה, בחילות, הקאות, בלבול, וישנוניות. במינון גבוה, האופיום יכול לגרום לדיכוי נשימתי, כשהגוף מפסיק לנשום - מה שמוביל למוות.
ההתמכרות לאופיום היא אחת החזקות והמהירות ביותר. הגוף מפתח סבילות מהר, מה שאומר שצריך יותר ויותר מהחומר כדי להשיג את אותה השפעה. כשאדם מכור מנסה להפסיק, הוא חווה תסמיני גמילה קשים: כאבי שרירים חזקים, בחילות, הקאות, שלשולים, הזעות, חרדה קיצונית ורעד.
#מחקרים
עצוב לגלות שעל אף סיכוני הבריאות החמורים, המחלות והמוות שהם גורמים, השימוש באופיואידים, כולל אופיום והירואין, נמצא במגמת עלייה בעולם. לאור העלייה בשימוש באופיום ובחומרים שכוללים אותו למטרות רפואיות ולא רפואיות, מומחי בריאות מזהירים ממנו ומעודדים את חקר השלכות הבריאות הארוכות של שימוש באופיום ואופיואידים, אותם חומרים שמכילים אותו.
במחקר שנערך באיראן, למשל, מצאו שצריכת אופיום מגבירה ב-86% את הסיכון לתמותה. גם אם הסיכון ממנו גבוה גם אצל מי שלא עישנו טבק מעולם, הקשר החזק ביותר נמצא למוות ממחלות כמו אסתמה, שחפת ומחלת ריאות חסימתית כרונית.
עוד נמצא במחקר קשר מובהק של פי 1.81, בין השימוש באופיום למוות ממחלות לב וכלי דם. סיכון מוגבר של פי 1.61 נמצא גם בין צריכת אופיום למחלת הסרטן.
במחקר אחר אותרה הגברה משמעותית של הסיכון לסרטן הכבד בשל שימוש באופיום, כשצורכי אופיום מעל 21 שנים היו בסיכון של פי 11.66 לפתח סרטן כבד.
#מפורסמים
האופיום ונגזרותיו גבו מחיר כבד גם מאנשים מפורסמים. אדגר אלן פו (Edgar Allan Poe), הסופר והמשורר האמריקאי הידוע, השתמש בלאודנום והתמכרות זו תרמה למותו המסתורי בגיל 40.
ג'ון קיטס (John Keats), משורר אנגלי מוכשר, מת בגיל 25 משחפת, אבל התמכרותו ללאודנום החמירה את מצבו והאיצה את סופו.
בעידן המודרני יותר, הזמר קורט קוביין (Kurt Cobain) התמודד עם התמכרות להרואין, נגזרת סינתטית של אופיום, התמכרות שהשפיעה על חייו, יצירתו ולבסוף תרמה למותו הטרגי בגיל 27.
השחקן האמריקאי פיליפ סימור הופמן (Philip Seymour Hoffman) מת ממנת יתר של הרואין ב-2014, אחרי שנים של ניקיון. זה מראה איך ההתמכרות לאופיאטים יכולה לחזור גם אחרי שנים של התגברות.
#סוף דבר
אופיום הוא סם שלאורך ההיסטוריה תפס מקום משמעותי בתרבות האנושית - מרפואה מסורתית ועד מלחמות בינלאומיות. למרות ההשפעה המרגיעה הזמנית, המחיר שהוא גובה גבוה מדי: התמכרות קשה, נזק בריאותי, ולעתים קרובות - חיים שהולכים לאיבוד.
מה שחשוב להבין זה שמאחורי האופיום והאופיאטים המודרניים עומד משבר אמיתי. רק בארה"ב, משבר האופיואידים (Opioid Crisis) גרם למותם של מאות אלפי אנשים בעשורים האחרונים. זו לא סתם סטטיסטיקה - אלה חיים שלמים, משפחות שנהרסו, וקהילות שסובלות.
כיום יש אלטרנטיבות בטוחות יותר לטיפול בכאב ותמיכה למי שכבר מתמודד עם התמכרות. הצעד הראשון הוא פשוט להכיר בסכנות האמיתיות של החומר הזה ולפעול להבראה בלעדיו.
הנה האופיום וההיסטוריה הקשה שלו:
https://youtu.be/2AFUPv7DRxs
סמים הם עסק טוב - פחות למי שמכור (עברית):
https://youtu.be/MswRUBy92UQ
פעם עשו עליו מלחמות:
https://youtu.be/f32MPPBJOjU
הזיות אופיום בסרטון אנימציה:
https://youtu.be/5K9PYiLJCH8
מסתבר שאופיום זה עניין עתיק (עברית):
https://youtu.be/-6sq-5sKDZk
וסרטון תיעודי על האופיום והאופיאטים (מתורגם):
https://youtu.be/V0CdS128-q4?long=yes
הרואין (Heroin) הוא סם חזק ומסוכן במיוחד שמשתייך למשפחת האופיואידים. מדובר בסם חזק שידוע בשמות רחוב כמו "סמי", "לבן" ו"סוס" ומגיע בדרך כלל כאבקה לבנה או חומה ונצרך על ידי הזרקה, עישון או שאיפה.
הוא נוצר מהמורפיום, שמופק ממורפין, שמקורו בצמח הפרג (Opium Poppy). מה שהופך את הרואין למסוכן במיוחד הוא העובדה שהוא ממכר מאוד כבר מהשימוש הראשון. כשמישהו מזריק אותו, שואף אותו או מעשן אותו, הוא מגיע למוח במהירות וגורם לתחושת האושר מלאכותית חזקה מאוד. הבעיה היא שהגוף מתרגל אליו בקלות, מה שאומר שאדם צריך כל פעם יותר כדי להרגיש את אותה השפעה.
#היסטוריה
הרואין פותח ב-21 באוגוסט 1897 על ידי הכימאי הגרמני פליקס הופמן (Felix Hoffmann) בחברת באיר (Bayer), בדיוק 11 יום אחרי שסינתז את האספירין. חשבו על זה - אותו מדען, אותה חברה, אותו חודש - פיתח גם את האספירין שמציל חיים וגם את הרואין שהורס אותם.
השם "הרואין" נגזר מהמילה הגרמנית "heroisch" שפירושה "הירואי" או "חזק", כי חשבו שהוא תרופת פלא שתחליף את המורפיום הממכר. איזו אירוניה טראגית! החברה השיקה אותו לציבור ב-1898 כתרופה לשיעול ולבעיות נשימה, ואפילו פרסמו אותו כ"תחליף בטוח למורפיום".
הטעות הנוראה התבררה במהירות. כבר בתוך כמה שנים התברר שהרואין ממכר הרבה יותר מהמורפיום. האמריקאים אסרו עליו ב-1924, אבל עד אז הוא כבר התפשט ברחבי העולם. בשנות ה-60 וה-70 הוא הפך לסם רחוב פופולרי, במיוחד בתרבות המוסיקה והאמנות.
#שימושים
כיום אין להרואין שום שימוש רפואי חוקי בשום מקום בעולם. הרואין שמוכר ברחוב מיוצר במעבדות לא חוקיות, בעיקר באפגניסטן (שמייצרת כ-80% מהאפיון העולמי), מקסיקו וקולומביה. הוא מגיע כאבקה לבנה, חומה או שחורה, לפעמים מעורב עם חומרים קטלניים כמו פנטניל (Fentanyl) שהופך אותו למסוכן עוד יותר.
הסוחרים מערבבים אותו עם כל מיני חומרים מזיקים - טלק, סוכר, עמילן, ואפילו חומרי ניקוי - כדי להגדיל את הכמות ולהרוויח יותר. זה אומר שמשתמש אף פעם לא יודע מה הוא באמת לוקח.
#השפעות
הרואין לא מבחין בין אדם לאדם. הוא הורס חיים של עשירים ועניים, מפורסמים ואנונימיים, מוכשרים ופשוטים. ההשפעות של הסם מתחילות תוך שניות עד דקות ונמשכות מספר שעות. כשמישהו משתמש בהרואין, הוא חווה בתחילה תחושת חום ובהמשך כוללות תחושה עזה של אופוריה, כלומר אושר מלאכותי, שיכוך כאבים ותחושת רוגע.
אחרי כמה שעות מתחילים הסימפטומים הקשים של הגמילה - חרדה קיצונית, כאבי שרירים, זיעה קרה, בחילות, הקאות ושלשולים. הגמילה כל כך קשה שאנשים מוכנים לעשות הכול כדי להשיג עוד סם.
#סכנות
למרות התחושות הנעימות בטווח הקצר, השימוש בהירואין כרוך בסיכונים חמורים והורס את הגוף מכל כיוון אפשרי. היום הוא מעורב לרוב עם פנטניל, שחזק פי 50-100 מהרואין, מה שהופך כל שימוש בו למסוכן לחיים.
הזרקות הסם גורמות לזיהומים במערכת הדם, פגיעה בלב, ריאות ונזק למוח ולכבד. עוד גורם ההרואין למחלות כמו איידס והפטיטיס מחלוקת מחטים ומחלות זיהומיות למזריקים, כמו HIV והפטיטיס C.
חיצונית, קל לראות שצרכני הרואין מפתחים אבסים ופצעים נוראים ופנימית בולטות בעיות בעיכול ועצירות קשה. מחקר מקיף שעקב אחר משתמשי הירואין למשך 27 שנים מצא שאפילו שימוש בהירואין מדי פעם מגביר את הסיכון למוות בטרם עת פי 3-4. הסיבות העיקריות למוות היו טראומה וזיהומים.
גם פסיכולוגית עלול שימוש ממושך בהירואין לגרום לתלות פיזית רבה. המשתמשים מפתחים סבילות ונזקקים למנות גדולות יותר כדי להשיג את אותה ההשפעה.
#מנת יתר
הכי מפחיד הוא עניין מנת היתר (Overdose). הרואין מדכא את מערכת הנשימה, והמשתמש יכול פשוט להפסיק לנשום ולמות תוך דקות. בארצות הברית מתים מזה בממוצע 18 אנשים כל יום.
הנתונים מראים שמעל 107 אלף אמריקאים מתו ממנת יתר של סמים ב-2022, רובם מאופיואידים כולל הרואין. המחקרים מגלים שרוב הקורבנות הם בגילאי 25-54, אבל ההתמכרות מתחילה לרוב בגיל העשרה.
#התמכרות
ההתמכרות להרואין משפיעה לרעה על כל תחומי החיים, כולל בריאות, יחסים, עבודה ומצב כלכלי. מה שמסוכן במיוחד בהרואין קשור בעובדה שהוא מאוד ממכר כבר מהשימוש הראשון. ההתמכרות הזו גם גוברת, מעצם העובדה שכדי להרגיש את אותה השפעה, המכור צריך בכל פעם כמות גדולה יותר.
#גמילה
הפסקת השימוש בהרואין גורמת לתסמיני גמילה קשים הכוללים כאבי שרירים ועצמות, שלשולים, הקאות וחרדה.
#מפורסמים
רשימת המפורסמים שמתו מהרואין כוללת לא מעט מהמי ומי של האמנות והמוסיקה. ג'ניס ג'ופלין (Janis Joplin), זמרת הרוק האגדית, מתה ב-1970 בגיל 27 ממנת יתר של הרואין ואלכוהול. רק 16 יום לפניה מת ג'ימי הנדריקס (Jimi Hendrix), גם הוא בגיל 27. שניהם חלק מה"מועדון 27" - כוכבים שמתו בגיל הזה מסמים.
ג'ון בלושי (John Belushi), הקומיקאי האהוב מ-Saturday Night Live, מת ב-1982 בגיל 33, ממנת יתר של הרואין וקוקאין - מה שנקרא "speedball". הוא היה בשיא הקריירה, זמן קצר אחרי הצלחת הסרט המעולה "Blues Brothers".
ריבר פיניקס (River Phoenix), השחקן הצעיר והמבטיח, מת ב-1993 בגיל 23 ממנת יתר מחוץ למועדון וייפר רום (Viper Room) בלוס אנג'לס. אחיו חואקין (Joaquin Phoenix) היה איתו ועשה את השיחה הנואשת למוקד החירום.
סיד ויישס (Sid Vicious), הבסיסט הכריזמטי של להקת הPאנק "סקס פיסטולס" (Sex Pistols), מת ב-1979 בגיל 21. הוא נעצר בחשד לרצח חברתו נאנסי ספנגן (Nancy Spungen), שגם היא מתה ממנת יתר ובזמן שהמתין למשפט הוא מת מהרואין.
קורט קוביין (Kurt Cobain) מנירוונה (Nirvana) היה משתמש כבד בהרואין. הוא התאבד ב-1994 בגיל 27, ורבים מאמינים שההתמכרות בהחלט תרמה לדיכאון הקשה שלו. בפתק הפרידה שלו כתב קוביין על הכאב הקבוע שהוא חש.
פיליפ סימור הופמן (Philip Seymour Hoffman), השחקן הגדול שזכה באוסקר, מת ב-2014 בגיל 46. הוא היה נקי מסמים 23 שנה, אבל חזר לשימוש והרואין הרג אותו. מצאו אותו בדירתו עם מחט בזרוע, מוקף ב-70 שקיות הרואין. ואגב, כשהמשטרה חקרה את מותו של הופמן, הם גילו שההרואין שהרג אותו היה ממותג בשם "Ace of Spades" ו"Ace of Hearts" - מה שהראה כיצד סוחרי הסמים משתמשים ב"שמות מותג" כמו היה זה מוצר רגיל.
קורי מונטית' (Cory Monteith) מהסדרה "Glee" מת ב-2013 בגיל 31 מנת יתר של הרואין ואלכוהול. הוא יצא ממרכז גמילה רק חודשיים קודם, מה שמראה כמה קשה להשתחרר מההתמכרות הזו. אל תתחילו אפילו!
#המסר הכי חשוב
אין "שימוש בטוח" בהרואין. גם ניסיון ראשון יכול להסתיים במוות או בהתמכרות שתהרוס את כל החיים. השקיעו בדברים אמיתיים כמו ספורט, מוסיקה, לימוד של דברים שמעניינים אתכם - כל דבר שיביא לכם סיפוק אמיתי ולא מלאכותי שיחסל לכם את העתיד.
הנה סיפורו של ההרואין ולמה הוא גורם (מתורגם):
https://youtu.be/bHpr1nVCHek
מכור מספר על הסם:
https://youtu.be/_GHYTWny_ms
מכורים להירואין ומצבם (עברית):
https://youtu.be/i8WhAsUQ1Ic?long=yes
המקום שממנו בא ההירואין:
https://youtu.be/p5nEVZ0qECg?long=yes
ומה ממכר כל כך באופיואידים כמו ההרואין (מתורגם):
https://youtu.be/V0CdS128-q4?long=yes
אַסְפִּירִין (aspirin) היא תרופה המשמשת לטיפול בדלקות וכאבים ונחשבת מהתרופות הנפוצות והמוכרות ביותר בעולם. עשרות אם לא מאות מיליוני בני אדם משתמשים בה כל שנה להקלה על כאבים, לטיפול בדלקות ואף למניעה של התקפי לב.
האספירין פותחה במאה ה-20, אבל את הידע שהוביל לפיתוחה ידעו כבר לפני אלפי שנים.
כבר במאה ה-5 לפני הספירה כתב הִיפּוֹקְרָטֶס "אבי הרפואה", ביוון העתיקה, על אבקה מקליפת עץ הערבה, שיכולה להקל על כאבים ולהוריד חום.
כדי להוריד חום ידעו לפני 2,000 שנה גם הרומאים להכין חליטות של תה. גם הם שמו בחליטת התה את עלי עץ הערבה וקליפתו.
ככל הידוע השתמשו בתרופה טבעית זו עמים עתיקים נוספים במזרח התיכון, כולל באשור, שומר ובמצרים העתיקה. בתרופה דומה הכירו והשתמשו גם האינדיאנים באמריקה.
בשנת 1890 מבין חוקר בשם הופמן, שאפשר להפיק מהצמח חומצה סאליצילית. אחר כך יצרה חברת "באייר" את החומצה הזו ונולד האספירין.
מכאן הופץ האספירין עצמו בתחילת המאה ה-20, בהמצאה שהתבססה על מדע הכימיה ומהווה פריצת דרך של ממש ברפואה. זאת משום שזוהי התרופה הראשונה אי-פעם שבסיסה הוא מרכיב כימי מלאכותי לחלוטין, כזה שיוצר במעבדה ולא מוצה ממקורות טבעיים כלשהם, דוגמת צמח או אורגניזם טבעי.
בכך מהווה פיתוחה של תרופת האספירין את רגע ההשקה של תעשיית התרופות המודרנית, תעשיה בה מייצרים כיום אינספור תרופות מתוחכמות ומורכבות, בהתבסס על מדע וללא תלות במקורות טבעיים ומוגבלים בכמותם מהטבע.
כך התגלה האספירין (מתורגם):
https://youtu.be/uRhkDN2WjzI
כך פועל האספירין, משכך הכאבים הכי מפורסם:
https://youtu.be/cptI2ec1I44
ואיך פועלים משככי כאבים (מתורגם):
https://youtu.be/9mcuIc5O-DE
הכאב הוא צורה שבה הגוף החי מפנה את תשומת הלב לבעיה חמורה כלשהי בו. לא פעם הגוף מתקשה להפחית או להפסיק את רמת הכאב ולכן השתמש המין האנושי מאז ומתמיד בשיטות ותרופות שנועדו להפחית את רמת הכאב שאנו חשים.
בימי קדם היו אלה בעיקר עשבי מרפא ורקיחות של חומרים טבעיים שהתגלו כיעילים בהפחתת כאב. בהמשך, נעשה לא פעם שימוש באלכוהול, בחומרי הרדמה או בסמים, בכדי להביא לעירפול חושים, עד למצב של חוסר הכרה.
בסין השתמשו בדיקור במחטים, שיטה שנקראת אקופונקטורה, לשיכוך הכאב. במערב היה גם שימוש בהיפנוזה רפואית לשם כך. שיטה טבעית מודרנית היא הליצנות הרפואית, שבה משתמשים בכוחם של ההומור והצחוק להפחתת כאב, לאחר שהתגלה שהם מייצרים הורמוני אנדורפין, הידועים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף.
בעולם התרופות המודרניות מיוצרים כיום משככי כאבים (Painkillers) משוכללים, שמחקר רב התבצע בכדי לפתחם. משככי הכאבים הללו הם ללא ספק סוג התרופות הנפוץ והשימושי ביותר. בעידן המודרני הפכנו במידה כזו או אחרת לתלויים בהם, בכדי להתמודד עם כאב. לצערנו, יש גם מי שמתמכרים להם, אבל זה כבר סיפור אחר.
איך באמת עובדים משככי הכאבים הללו?
מאז אמצע המאה ה-20, לאחר שהתגלו תופעות לוואי קשות שגרמו משככי כאבים מוקדמים יותר, התרכזו היצרנים בשימוש בפרצטמול, שלא נמצאו בו תופעות לוואי. עובדה זו הפכה אותו מאז למשכך הכאבים הפופולארי ביותר בעולם, בעיקר אגב, להורדת החום. מרבית משככי הכאבים הנפוצים כיום, כמו אקמול, או דקסמול, מתבססים על פרצטמול ויש ויכוחים כיצד בדיוק הוא עובד.
ההשערה המרכזית היא שהפרצטמול נכנס לשימוש בדרך כלל, כשאנו חשים כאב ולא פעם כזה המלווה בעליית חום. זה קורה לרוב כשאנו סובלים מזיהום, דלקת או כאב ראש. הגורמים לכל אלה הם פרוסטגלנדינים, הורמונים שמצויים ברקמות שבאיברי גופנו.
הפרוסטגלנדינים שבמוח נוטים להתפרק, כל אימת שאנו סובלים מזיהום או דלקת. הם מתפרקים לחומצה ארכיונית, שהיא מה שיוצר אצלנו את הכאב.
הכאב הוא תחושה טבעית, שללא משכך כאבים גורמת לנו סבל רב. נטילת פרצטמול עושה פעולה הפוכה לפירוק הפרוסטגלנדינים לאותה חומצה ארכיונית. בפעולתו, "מתלבש" החומר הפעיל שבמשכך הכאבים הזה על הפרוסטגלנדינים ומונע את פירוקם לאותה חומצה. באופן זה הוא מונע את התפשטות תחושת הכאב ומפחית את הכאב. גם תרופות חזקות יותר, כמו אספירין ואיבופרופן, פועלות על הפרוסטגלנדינים, אך בשיטות שונות.
הנה הסבר כימי מתורגם לפעולת משככי הכאבים (מתורגם):
https://youtu.be/9mcuIc5O-DE
אבל איך משככי הכאבים מגיעים למקום בגוף שבו הם צריכים לפעול? (מתורגם)
https://youtu.be/uOcpsXMJcJk
כך פועל האספירין, משכך הכאבים הכי מפורסם:
https://youtu.be/cptI2ec1I44
והכי קדום (מתורגם):
https://youtu.be/uRhkDN2WjzI
שיכוך כאבים
מריחואנה (Marijuana) הוא סם שהשימוש בו התפשט בעולם במאה ה-20. בשנות ה-60 של המאה הזו הוא אף הפך לסמל של ההיפים ותרבות הנגד כשיותר ויותר צעירים צורכים אותו ורואים בו "סם קל".
הסם הזה זכה לכינויים רבים, ביניהם ירוק, גראס, וויד או קנאביס. הוא מורכב מעלי צמח הקנאביס, ביחד עם פרחים וגבעולים מיובשים שלו.
המשתמשים מדווחים על כך שהשימוש בו תורם להפגה של מתח והוא גם משפר קשרים חברתיים ומצבי רוח. משתמשי הסם מעידים על תחושות של שמחה, רוגע ויצירתיות רבה.
המריחואנה נצרך בעיקר על ידי עישון בבונג או ב"ג'וינט", לצד אידוי ואכילה. בהשוואה לחשיש, הסם הזה מכיל ריכוזים נמוכים יותר של THC.
למעשה, מדובר בצורת הקנאביס הנפוצה ביותר. זהו סם פופולרי ובעל פוטנציאל להרגיע כאבים וקשיים, אך בו בזמן גם לגרום לחיים להשתנות ולאו דווקא לטובה.
לא חסרים לו עוד המון כינויי רחוב נוספים, בנוסף לוויד וקנאביס, ביניהם ג'וינט, עשב, חשיש, גאנג'ה, קיף, סקאנק, ספליף, בום, סמוק, דופ ובאנגלית גם Reefer, Gangster, Nederweed, Super Skunk, Herb, Pot, Chocolate או Mary Jane.
#השפעות ונזקים
אף שהיא נחשבת לפחות מזיקה מסמים קשים, מריחואנה אינה "סם קל", מה עוד ששיטות גידול ובחירת זרעים חזקים הביאו לכך שהיא חזקה מבעבר. ישנה עלייה חדה במקרים של ילדים צעירים שמגיעים לחדרי מיון בשל עישון מריחואנה.
בין ההשפעות השליליות שעלולות להיות לה יש פגיעה בזיכרון לטווח קצר, ירידה במוטיבציה ובעיות ריכוז.
בנוסף, עישון מריחואנה עלול לגרום לבעיות נשימה דומות לאלו של עישון טבק. המחקר על השימוש הרפואי במריחואנה מתרחב, עם סיוע לרבים בטיפול במצבים כמו כאב כרוני, בחילות ואפילפסיה.
סקרים מראים שילדים שצורכים מריחואנה מתנהגים לעיתים קרובות באלימות, פוגעים ברכוש פי ארבע ועלולים לגנוב פי חמש לעומת מי שלא משתמשים.
הבעייה במריחואנה היא ההקלה למשך זמן מה והפנייה לסמים חזקים יותר כשההשפעה נמוגה ולא עובדת יותר. כך, כשהאפקט מתחיל להיחלש וכדי להשיג את ה"היי" (high) לא מעט משתמשים מתפתים לסמים חזקים יותר וממכרים והרסניים הרבה יותר.
#שימושים
את המריחואנה מגלגלים בדרך כלל לסיגריה המכונה אצל המעשנים "ג'וינט" ומציעה לא פעם חוויה שיתופית, כשהיא מועברת מאחד לשני במעגך המעשנים.
אבל יש המעשנים אותה במקטרת מים המכונה "באנג". יש או מי שמערבבים אותה באוכל ואחרים שותים את המריחואנה בתור תה.
הנה השפעת המריחואנה על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/Nlcr1jd_Tok
השפעת הוויד על המוח של מתבגרים:
https://youtu.be/5Pc0GW7jsDo
אז פלא שיש מי שמזהירים ממריחואנה לא אחראית? (עברית)
https://youtu.be/rnW9NiRjfMw
שימוש יומיומי במריחואנה מגדילה פי 3 את הסיכוי לפסיכוזה (עברית):
https://youtu.be/IJqCbPA7484
עולם הקנאביס הפך לג'ונגל של ספקים ומכורים (עברית):
https://youtu.be/XfVPzZqrWsY?t=6
נפח זכוכית שמייצר את ה"באנגים" למעשנים ומתלונן על המצב (עברית):
https://youtu.be/iNndTnXwlcM
התופעות השליליות שחווים מעשני ויד רבים (עברית):
https://youtu.be/z1HazDZM578?long=yes
ותולדות סם המריחואנה מאז ימי קדם ועד היום:
https://youtu.be/GHa9U5dWAVE?long=yes
קנאביס (Cannabis), מריחואנה או בלשון החבר'ה "וויד" (באנגלית "עשב"), הם שמותיו של צמח טבעי, שהפך לסם פופולרי וזוכה להתלהבות רבה בקרב צעירים.
בעיני רבים הוא מרגיש כסם נחמד ולא מזיק, אבל בשימוש כסם ולא כחומר רפואי חשוב לומר שהוא מעצב חיים ויכול לחולל הרס אישי וקשיים רבים, מבלי לדפוק חשבון.
קנאביס, הידוע גם בשם הלטיני "מריחואנה", הוא אחד הסמים הקלים הנפוצים ביותר בעולם. לא חסרים לו עוד המון כינויי רחוב נוספים, חלקם מתייחסים לסוגים שונים שלו. ביניהם תמצאו כינויים כמו גראס, ג'וינט, עשב, חשיש, גאנג'ה, קיף, סקאנק, ספליף, בום, סמוק, דופ ו-Reefer, Gangster, Super Skunk, Herb, Pot, Mary Jane, Nederweed או Chocolate.
צמח הקנאביס גודל ונצרך על ידי בני אדם במשך אלפי שנים, כאשר השימוש הראשון מתועד בסין העתיקה לפני כ-5000 שנה. עד תחילת המאה ה-20 הוא היה תרופה רשמית, שסייעה למעל 100 מחלות שונות. מרגע שהוכרז רשמית כסם והוצא אל מחוץ לחוק, לא אפשרו בו שימוש חופשי, למעט במדינות מעטות. רק בשנים האחרונות חזר הקנאביס להתקבל כחומר רפואי.
#שימושים
צמח הקנאביס מכיל מאות חומרים פעילים, כאשר THC הוא החומר העיקרי האחראי להשפעות הפסיכואקטיביות, או בעברית פשוטה - הוא החומר הממסטל בקנאביס, זה שמשתמשים מדווחים על רגיעה, אופוריה והגברת החושים שהסם הזה נותן להם.
הקנאביס משמש גם כאמצעי רפואי. הסיבות לשימוש מגוונות, החל מהנאה ורגיעה ועד לצרכי רפואה. מי שצורכים אותו להנאה ורגיעה, מעדיפים בדרך כלל לעשן אותו. לאחרים, שצורכים קנאביס רפואי, מתקשים הרופאים להמליץ על עישון. לכן רבים מהמטופלים, שנעזרים בו לטיפול בכאבים, חרדה ובחילות צורכים אותו בצורות כמו אכילה או באידוי.
#השפעות
למרות שנחשב לסם קל יחסית, לקנאביס עלולות להיות השפעות שליליות כמו פגיעה בזיכרון לטווח קצר, קואורדינציה לקויה ובעיות נשימה בשימוש ממושך. לצעירים הוא יכול להזיק אף יותר, שלא לדבר על הפגיעה המתמשכת הנובעת מההתמכרות לו.
הסם הזה, שמבטיח ורבים אומרים שעושה קסמים לחולים, הפך כבר מזמן לגביע הקדוש של הרפואה האלטרנטיבית. גם הרופאים השמרנים יותר מספקים כיום מרשמים לחולים שסובלים מכאבים וזקוקים לו.
במחקר המדעי מזהים שזנים מסויימים של קנאביס תוקפים סוגי סרטן מסוימים. סרטן הוא בעצם שם כללי ליותר ממאה מחלות, בעוד הקנאביס הוא שם כללי למאות צמחים שונים. לכן לא פלא שבתנאי גידול שונים כל צמח כזה יכול להניב חומרים שונים, כשכל זן עשוי להיות יעיל לסוג אחר של סרטן. בטכניון בישראל נמצאת אחת המעבדות היחידות בעולם שיודעת לזהות את כל מרכיבי צמח הקנאביס - ויש יותר מ-100 קנבינואידים או טרפנים, חומרים פעילים שמייחסים להם יכולות רפואיות שונות.
מומחים טוענים שבשנים האחרונות חלה עלייה בחוזק הקנאביס, כשריכוז ה-THC הממסטל שבו עלה מ-4% ופחות בשנות ה-90 לא פעם ליותר מ-20% ממנו כיום.
הנה הסכנות של קנאביס לסוגיו לצעירים (עברית):
https://youtu.be/7_WKRKJr4NI
השפעתו של הקנאביס על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/Nlcr1jd_Tok
מכורים לקנאביס שמספקים על מה שעברו בהיותם מכורים (עברית):
https://youtu.be/CFu73hT9ssE
כך הפכה ישראל לקנאביס ניישן (עברית):
https://youtu.be/S1nHty71wAI
המחקר פורץ הדרך בטכניון על תרופות הקנאביס נגד סרטן (עברית):
https://youtu.be/U8eOXSZ2WYs
חברת הרכבת שמכרה כרטיסים עם שמן קנאביס והפכה ללהיט (עברית):
https://youtu.be/u7frC-yiCZg
נפח זכוכית שמייצר את ה"באנגים" למעשנים ומתלונן על המצב (עברית):
https://youtu.be/iNndTnXwlcM
ההשפעה של הוויד על השרירים:
https://youtu.be/kLJqdRlsHuc?long=yes
תולדות הקנאביס:
https://youtu.be/ZJqmyLCfA-I?long=yes
ומתי אנשים החלו לעשן וויד:
https://youtu.be/dMN0BHpo2qs?long=yes
אנדורפין (Endorphin), או אנדורפינים הוא שמם של משככי הכאב הטבעיים שהגוף מייצר.
אבל לא מדובר רק בשיכוך כאבים. האנדורפין נחשב לסם האושר הטבעי של הגוף שלנו. מדובר בכימיקלים טבעיים דמויי אופיאואידים, המשתחררים במוח באופן טבעי ומשככים כאב, אך גם משפרים את מצב הרוח ויוצרים לנו הרגשה טובה, אפילו תחושת אופוריה.
האנדורפינים הם חלק ממערכת התגמול במוחנו ויש להם תפקיד במנגנוני ההישרדות שלנו. הם משתחררים בעת פעילות גופנית מאומצת כמו ריצה, או בעת פעילות ספורטיבית מסוכנת, אחרי שאנו שוהים בחוץ לטיול, פיקניק וכדומה וכשעוסקים בפעילות מינית.
כל אלה חשובים להישרדות ולכן הגוף מעודד אותנו באמצעותם לברוח, להסתתר ולהתרבות - פעולות של הישרדות המין האנושי ובעצם של כל המינים בטבע.
בשנים האחרונות נמצא שגם אכילת שוקולד, האזנה למוסיקה או אכילה של מאכלים חריפים מייצרים במוח אנדורפינים.
נחזור לתפקידם של האנדורפינים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף. בעידן המודרני זיהו את כוחם של הצחוק וההומור, למשל, בהפחתת כאב. זוהי תוצאה של ייצור הורמוני האנדורפין שמתרחש בגוף תודות לצחוק וההומור. מתגליות כאלה נולד והתפתח תחום הליצנות הרפואית, המשתמש בהומור והצחוק שיוצרים ליצנים בבתי חולים, לצורך ייצור האנדורפינים שמקלים על כאב החולים והפצועים.
כאמור, האנדורפינים הם שאחראים גם לתחושה הנפלאה של מי שמבצעים פעולות קשות, מסוכנות ועמוסות אדרנלין. הם נוצרים מיד לאחר ביצוע של דברים מפחידים, הישרדותיים ונועזים. אז מתפוגג המתח של הספורטאי ובמוחו משתחררים אנדורפינים. זו הסיבה שלא פעם אנו מביטים בתדהמה בספורטאים שמסיימים משהו מפרך אך מתחילים לרקוד, לשמוח ולבלות בהתלהבות אין קץ.
אז האנדורפינים הם מרכיב מרכזי במערכת הנוירוכימית של מערכת התגמול במוחנו. הם אחראים לעונג ולהישרדות, אך לצערנו בעידן המודרני לא פחות גם להתמכרויות ההרסניות של בני אדם לעונג, התמכרויות שהן בדרך כלל הרסניות ורצוי להימנע מהן, כמו סמים, אלכוהול ודומיהם. קראו על כך בתגית "התמכרות".
הנה האנדורפין:
https://youtu.be/lc_dILVgrD8
האנדורפין כאחד המרכיבים של מערכת התגמול שבמוחנו:
https://youtu.be/ldPuBk7a9V4
ספורטאים שרצו 15 שעות מצטרפים למסיבה ומאושרים (עברית):
https://youtu.be/3Gak7jUc-9s
והסוכר המשחרר לנו אנדורפינים במוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
