שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי שיטת הפרד ומשול, המחלישה את הצד השני?
הפרד ומשול (Divide and rule ובלטינית "divide et impera") היא שיטה בה השולט משיג ושומר על עוצמתו, על ידי פיצול הכוח המצוי בידי האחרים.
במילים אחרות, שיטת "הפרד ומשול" מסייעת להפרדה ולפיצול כוחות האויב או הציבור המתנגד, במטרה להחליש את כוחם.
מכיוון ש"השלם גדול מסכום חלקיו", יהיו הפלגים של השלם המאוחד, אותן קבוצות מפוצלות של הצד השני, קטנים וחלשים מאשר הקבוצה המאוחדת והחזקה שלפני ההפרדה. לפיכך ישתדל השליט למנוע התנגדות של קבוצה מאוחדת או אוכלוסייה גדולה, שתקשה על שליטתו בה. הוא ישאף להפריד, כדי למשול.
מי לא עושים שימוש בשיטה הזו? - לא חסרות דוגמאות. הנה שתיים: הנהלות ישאפו לשבור שביתות, על ידי כך שישכנעו חלק מהעובדים המפגינים נגדם ואף שובתים "לשבור שביתה" ובכך יפגעו בסולידריות, ה"ביחד" של השובתים. פוליטיקאים ומנהיגים שנויים במחלוקת ישאפו לפלג את העם ולשסות את האזרחים אלו באלו ובכך להחליש את המתנגדים העושים להפלתם.
#הפרד ומשול בהיסטוריה
את השיטה הזו יישמו בהמון הקשרים היסטוריים. האימפריה הרומית נהגה שוב ושוב לפצל ולבודד עמים כבושים שכבשה בעולם, בכדי שלא יתאחדו נגד שלטונה. כך עשתה רומי במקדוניה, כך עשה יוליוס קיסר במלחמות הגאליות ועוד.
סטרבו, היסטוריון רומי, מתייחס בכתביו לשיטה, בשאיפתה של רומי לפצל את הליגה האכאית במוקדון. הפיצול אפשר לרומאים לנהל משא ומתן שונה, עם כל מדינה בליגה. בעוד שעם חלק מהמדינות מטרת המו"מ הייתה לשמור על כוחן, עם אחרות, שהפריעו לרומי, המטרה הייתה להחליש ולהביא להרס שלהן.
אגב, ברומי השיטה יושמה בארצות שכבשה האימפריה, בצורה של "הפרד וכבוש", כדי שלא ליצור בריתות צבאיות נגדה. בכך היא סתרה את השיטה המדינית ההפוכה שהנהיגה האימפריה הרומית לאחר כיבוש הארצות הללו - שיטה בה איחדו את כל ארצות הכיבוש, אל הקיסרות החזקה והמאוחדת של רומי.
מקיאבלי, בספרו "אמנות המלחמה" (Dell'arte della guerra), הציע גם הוא ליישם את האסטרטגיה הזו בשדה הקרב. הוא המליץ למנהיג לעשות הכל בכדי לפצל את כוחות האויב. הטכניקות הן, בין השאר, לעורר חשד אצל המפקד או המצביא לגבי הנאמנות של חלק מכוחותיו, או אף לספק לו מניע לפיזור של הכוחות בשדה הקרב, כך שהאויב ממילא ייחלש.
גם האימפריה הבריטית בהודו הכבושה התסיסה את הפלגים שונים וגרמה להם להילחם זה בזה, כדי שלא יתאחדו. השיסוי הבריטי של בני דתות שונות בהודו יצר שנאה עזה, שנמשכת עד היום ובאה לידי ביטוי גם בפיצול המוסלמים של הודו למדינה משלהם - פקיסטן.
כששלטו המונגולים בסין, גם הם השתמשו בשיטה בצורה חכמה. המונגולים הביאו אנשי ניהול מוסלמים ממערב אסיה, כדי לנהל בסין את השלטון מטעמם, כשמנגד הם העבירו מנהלנים סיניים, בכדי לנהל אזורים מוסלמיים שכבשו. התוצאה הייתה שהמנהיגות הייתה מפוצלת מהשלטים ובכך הסינים יצרו פיצול אינטרסים מולם.
גם באפריקה הפריד הקולוניאליזם בין חברות, שבטים וארצות - כדי למנוע התקוממות משותפת כנגדו. הקולוניאליסטים ידעו בפירוש שאם האפריקאים יתאחדו נגדם, הם ינצחו אותם לבסוף ולכן השיטה הניבה שלטון בן מאות שנים והעברה של מיליונים לעבדות באירופה ובאמריקה.
במזרח התיכון, אחרי מלחמת העולם הראשונה, חילקו ביניהן בריטניה וצרפת, את המזרח התיכון, בהסכם סייקס פיקו. כך החלישו ופיצלו את המזרח התיכון, שקודם נשלט כיחידה אחת על ידי האימפריה העות'מאנית. הפיצול למדינות ערביות שונות, נועד בעיקר כדי שלא יתמרדו כנגד המעצמות הקולוניאליסטיות מאירופה.
גם כיום משמשת שיטת "הפרד ומשול" לצרכים מגוונים בפוליטיקה ובחברה המודרנית. באמצעות שיטה זו ניתן לפצל עובדים של ארגון גדול ובכך למנוע מהם להתאגד למחאה או שביתה, כנגד ההנהלה או המעסיק. "הפרד ומשול" שימשה גם את הממשלה כדי לסכסך ולפלג את המחאה החברתית בישראל של 2011.
הנה יישום של הפרד ומשול בפוליטיקה - עיתונאית חכמה מסבירה כיצד עושים הפרד ומשול למחאה החברתית ב-2012 (עברית):
https://youtu.be/YEo1X9BbDXE
גלות בבל הייתה חלק משיטה של ממלכת אשור ל"הפרד ומשול" בארצות שכבשה:
https://youtu.be/Wyu-weq5FjY
ושיר על הפרד ומשול (עברית):
https://youtu.be/tRMVAv_XOp0
למה נוצרה המלוכה ומי הפכו למלכים?
כבר בתקופות קדומות חיו בני האדם בשבטים. מי שהיה צייד אמיץ וטוב בהגנה על השבט, נבחר בדרך כלל להנהיג אותו. כראש השבט הוא הכתיב לאחרים את סדר היום, את זמני הציד, נגד מי יילחם השבט וכיצד יתנהלו הטקסים שלו.
ככל שהתרבות התפתחה והשבטים החלו לעבד את האדמה ולמכור ולסחור במוצרים, נוצרו בעלי ממון. אנשים עשירים אלו החלו לשלוט ולהנהיג. הם החלו לעמוד בראש העמים החדשים שנוצרו. עם השנים הם יחלו לעמוד בראש העמים הללו והנהיגו את העם, מהרגע שמונו לשליטים ולמשך כל ימי חייהם.
בהדרגה החלו השליטים הללו להעניק לעצמם תארים שהבטיחו שהם ייראו בעיני עמם כאנשים מיוחדים, שאין להחליפם. תארים כמו מלך, נסיך, קיסר, צאר וכדומה יבטיחו שהמנהיג יהיה מורם מהעם הפשוט.
המלוכה נולדה באימפריות הראשונות של מסופוטמיה, ערש התרבות האנושית. מלכים כמו סרגון וחמורבי הפכו את ארצותיהם לאימפריות הראשונות בהיסטוריה.
כשהחלו מלכים להוריש את המנהיגות לבניהם, נוצרו שושלות המלוכה. בעמים רבים החלה משפחת המלוכה לקבל מעמד של מי שאלוהים מינה אותה לשלטון. המלך הפך את עצמו לנציגו של האל עלי-אדמות ומי שלא קיבל זאת נענש.
הם הגדירו את ארצם כממלכה, נסיכות, אמירות, קיסרות וכדומה. רבים מהם היו מלכים אהובים ונערצים, אך היו גם מלכים רצחניים ובזבזנים, ששאבו את כל הכסף של הממלכה לצרכיהם הפרטיים, לבניית ארמונות ולארגון של מסיבות ותענוגות מנקרי עיניים.
חלקם נענשו על כך בהפיכות אכזריות והיו אף מלכים שהוצאו להורג בהפיכות שכאלה.
גם לעם היהודי היו מלכים. הבולטים שבהם היו שאול המלך, שהיה ראשון המלכים, יורשו דוד המלך שהפך מנער אמיץ ופשוט שניצח את גוליית הפלישתי למלך עוצמתי ובנו, שלמה המלך, שכונה "החכם באדם".
הנה המלכים הראשונים של מסופוטמיה:
http://youtu.be/nor-5z5ZkPk
האימפריות הראשונות בהיסטוריה הונהגו על ידם:
https://youtu.be/4sPVe5mjphA
ואלו המלכים הגדולים בהיסטוריה:
http://youtu.be/pYfgTLeh54Y
מה גדולתו של ההיסטוריון הערבי אבן חלדון?
במרחב הרוחני של העולם האסלאמי הימי-ביניימי, זרח כוכבו של אבן חלדון (1332-1406), הוגה רב-תחומי, מהפכני, ששינה את הבנת ותפיסת מדע ההיסטוריה לחלוטין.
גאון מבריק זה, שנולד בטוניס שבצפון אפריקה, יצר מהפכה מחשבתית שהקדימה את זמנה בהבנת תהליכים חברתיים ותרבותיים. כי בניגוד להיסטוריונים בני זמנו שראו בהיסטוריה רצף אירועים מקריים, הוא הציג תפיסה מערכתית וכוללנית.
אבן חלדון ראה בהיסטוריה רקמה חיה של תהליכים חברתיים, כלכליים ותרבותיים המשתנים באופן דינמי. חדשנית במיוחד הייתה אז תאוריית "העסביה" שהגה, בערבית: הסולידריות החברתית. היא הסבירה כיצד קבוצות חברות מתפתחות במעגלים - הן מתחילות בחברה נוודית, הופכות למדינה מאורגנת ומשם מתחילות תהליך של התפוררות ולאחריו התחדשות.
כחוקר רב-תחומי, אבן חלדון חרג הרבה מעבר לגבולות ההיסטוריוגרפיה המסורתית. הוא עסק בגאוגרפיה, כלכלה, דמוגרפיה ופילוסופיה. הוא מהראשונים שחקרו כיצד משפיע האקלים על חברות, דפוסי הגירה, והאופן שבו סביבה מעצבת תרבויות. תובנותיו בתחומים אלו היו כה מתקדמות וחדשניות עד שרבים רואים בו אבי הסוציולוגיה המודרנית.
אחת מהתאוריות המרתקות והמפורסמות ביותר שלו עסקה במנהיגות ובהעברת הכוח השלטוני בין דורות. במילים פשוטות, הניתוח המעניין והתקף כמעט תמיד שלו לגבי מנהיגות הוא שבשלטון ובתי המלוכה "האבא בונה והבן הורס".
כלומר, אבן חלדון הבחין בדפוס מעניין של דעיכת כוח שלטוני - מנהיגים מייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ ומסירות, בעוד בניהם, הגדלים בתנאי רווחה, מאבדים את החספוס והרעב שאפיין את הדור הראשון. הוא תיאר מחזור טבעי שבו דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק.
תאוריית אבן חלדון על מנהיגות ועברתה מדור לדור היא אחת התובנות המרכזיות בספרו המונומנטלי "אל-מוקדמה", "המוקדמה", שהוא מבוא מקיף להיסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה וכלכלה.
בכתביו הוא גם הגדיר דפוס מעניין וחוזר בהעברת כוח שלטוני בין אבות לבנים, דפוס שמשקף את מה שהוא קרא לו "עסביה", שמשמעותו, כאמור, היא סולידריות חברתית.
#עסביה
אבן חלדון הבחין כי לעתים קרובות, בנים של מנהיגים מצליחים נוטים להיות חלשים יותר מאבותיהם. הוא הסביר זאת בכך שהדור השני, שגדל בתנאי רווחה ונוחות, חסר את התכונות החיוניות שאפיינו את האב המייסד - כגון חריצות, משמעת עצמית וכוח רוח.
לדידו, המנהיגים המייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ, מסירות ותושייה. בניהם, שנולדים לתוך פריבילגיות ועושר, מאבדים את החספוס והרעב שהניעו את אביהם. הם נעשים רכים, מפונקים ופחות מוכשרים למאבק ולבנייה.
אם להעמיק יותר אז אבן חלדון ראה בתהליך זה מעין מחזור טבעי: דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק. זוהי תובנה סוציולוגית עמוקה שהקדימה את זמנה, והיום רואים אותה כמעט כחוק היסטורי בהתפתחות של שושלות שלטוניות.
במהלך חייו המרתקים, שירת אבן חלדון בחצרות של שליטים שונים בצפון אפריקה והגיע אפילו לפגישה עם טימור לנג, המנהיג המונגולי החזק. ניסיונו האישי איפשר לו להעשיר את תפיסותיו ההיסטוריות והחברתיות.
מורשתו של אבן חלדון חוצה תרבויות וזמנים. הוגים כמו קארל מרקס מצאו השראה רבה בגישתו החדשנית. הוא היה מדען חברתי שבמקום לראות את ההיסטוריה כרשימת תאריכים ועובדות יבשות, ראה אותה כמערכת חיה ודינמית, כשדבר קשור בדבר.
יכולתו לראות רחוק מעבר לזמנו הפכה את אבן ח'לדון להוגה רב-ממדי שהקדים את תקופתו בהבנת המורכבות האנושית.
הנה סיפורו של איבן חאלדון:
https://youtu.be/DZQ93lTI2vU
מיהו אבי הכלכלה המודרנית? - האם הוא או אדם סמית'?
https://youtu.be/8baR8u-Wf3A
סרטון על חייו של גאון ההיסטוריה המוסלמי:
https://youtu.be/2UwnrZi_bFw?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריון האיסלאמי הגדול:
https://youtu.be/yqvmMFJQtm0?long=yes
שלטון

הפרד ומשול (Divide and rule ובלטינית "divide et impera") היא שיטה בה השולט משיג ושומר על עוצמתו, על ידי פיצול הכוח המצוי בידי האחרים.
במילים אחרות, שיטת "הפרד ומשול" מסייעת להפרדה ולפיצול כוחות האויב או הציבור המתנגד, במטרה להחליש את כוחם.
מכיוון ש"השלם גדול מסכום חלקיו", יהיו הפלגים של השלם המאוחד, אותן קבוצות מפוצלות של הצד השני, קטנים וחלשים מאשר הקבוצה המאוחדת והחזקה שלפני ההפרדה. לפיכך ישתדל השליט למנוע התנגדות של קבוצה מאוחדת או אוכלוסייה גדולה, שתקשה על שליטתו בה. הוא ישאף להפריד, כדי למשול.
מי לא עושים שימוש בשיטה הזו? - לא חסרות דוגמאות. הנה שתיים: הנהלות ישאפו לשבור שביתות, על ידי כך שישכנעו חלק מהעובדים המפגינים נגדם ואף שובתים "לשבור שביתה" ובכך יפגעו בסולידריות, ה"ביחד" של השובתים. פוליטיקאים ומנהיגים שנויים במחלוקת ישאפו לפלג את העם ולשסות את האזרחים אלו באלו ובכך להחליש את המתנגדים העושים להפלתם.
#הפרד ומשול בהיסטוריה
את השיטה הזו יישמו בהמון הקשרים היסטוריים. האימפריה הרומית נהגה שוב ושוב לפצל ולבודד עמים כבושים שכבשה בעולם, בכדי שלא יתאחדו נגד שלטונה. כך עשתה רומי במקדוניה, כך עשה יוליוס קיסר במלחמות הגאליות ועוד.
סטרבו, היסטוריון רומי, מתייחס בכתביו לשיטה, בשאיפתה של רומי לפצל את הליגה האכאית במוקדון. הפיצול אפשר לרומאים לנהל משא ומתן שונה, עם כל מדינה בליגה. בעוד שעם חלק מהמדינות מטרת המו"מ הייתה לשמור על כוחן, עם אחרות, שהפריעו לרומי, המטרה הייתה להחליש ולהביא להרס שלהן.
אגב, ברומי השיטה יושמה בארצות שכבשה האימפריה, בצורה של "הפרד וכבוש", כדי שלא ליצור בריתות צבאיות נגדה. בכך היא סתרה את השיטה המדינית ההפוכה שהנהיגה האימפריה הרומית לאחר כיבוש הארצות הללו - שיטה בה איחדו את כל ארצות הכיבוש, אל הקיסרות החזקה והמאוחדת של רומי.
מקיאבלי, בספרו "אמנות המלחמה" (Dell'arte della guerra), הציע גם הוא ליישם את האסטרטגיה הזו בשדה הקרב. הוא המליץ למנהיג לעשות הכל בכדי לפצל את כוחות האויב. הטכניקות הן, בין השאר, לעורר חשד אצל המפקד או המצביא לגבי הנאמנות של חלק מכוחותיו, או אף לספק לו מניע לפיזור של הכוחות בשדה הקרב, כך שהאויב ממילא ייחלש.
גם האימפריה הבריטית בהודו הכבושה התסיסה את הפלגים שונים וגרמה להם להילחם זה בזה, כדי שלא יתאחדו. השיסוי הבריטי של בני דתות שונות בהודו יצר שנאה עזה, שנמשכת עד היום ובאה לידי ביטוי גם בפיצול המוסלמים של הודו למדינה משלהם - פקיסטן.
כששלטו המונגולים בסין, גם הם השתמשו בשיטה בצורה חכמה. המונגולים הביאו אנשי ניהול מוסלמים ממערב אסיה, כדי לנהל בסין את השלטון מטעמם, כשמנגד הם העבירו מנהלנים סיניים, בכדי לנהל אזורים מוסלמיים שכבשו. התוצאה הייתה שהמנהיגות הייתה מפוצלת מהשלטים ובכך הסינים יצרו פיצול אינטרסים מולם.
גם באפריקה הפריד הקולוניאליזם בין חברות, שבטים וארצות - כדי למנוע התקוממות משותפת כנגדו. הקולוניאליסטים ידעו בפירוש שאם האפריקאים יתאחדו נגדם, הם ינצחו אותם לבסוף ולכן השיטה הניבה שלטון בן מאות שנים והעברה של מיליונים לעבדות באירופה ובאמריקה.
במזרח התיכון, אחרי מלחמת העולם הראשונה, חילקו ביניהן בריטניה וצרפת, את המזרח התיכון, בהסכם סייקס פיקו. כך החלישו ופיצלו את המזרח התיכון, שקודם נשלט כיחידה אחת על ידי האימפריה העות'מאנית. הפיצול למדינות ערביות שונות, נועד בעיקר כדי שלא יתמרדו כנגד המעצמות הקולוניאליסטיות מאירופה.
גם כיום משמשת שיטת "הפרד ומשול" לצרכים מגוונים בפוליטיקה ובחברה המודרנית. באמצעות שיטה זו ניתן לפצל עובדים של ארגון גדול ובכך למנוע מהם להתאגד למחאה או שביתה, כנגד ההנהלה או המעסיק. "הפרד ומשול" שימשה גם את הממשלה כדי לסכסך ולפלג את המחאה החברתית בישראל של 2011.
הנה יישום של הפרד ומשול בפוליטיקה - עיתונאית חכמה מסבירה כיצד עושים הפרד ומשול למחאה החברתית ב-2012 (עברית):
https://youtu.be/YEo1X9BbDXE
גלות בבל הייתה חלק משיטה של ממלכת אשור ל"הפרד ומשול" בארצות שכבשה:
https://youtu.be/Wyu-weq5FjY
ושיר על הפרד ומשול (עברית):
https://youtu.be/tRMVAv_XOp0

כבר בתקופות קדומות חיו בני האדם בשבטים. מי שהיה צייד אמיץ וטוב בהגנה על השבט, נבחר בדרך כלל להנהיג אותו. כראש השבט הוא הכתיב לאחרים את סדר היום, את זמני הציד, נגד מי יילחם השבט וכיצד יתנהלו הטקסים שלו.
ככל שהתרבות התפתחה והשבטים החלו לעבד את האדמה ולמכור ולסחור במוצרים, נוצרו בעלי ממון. אנשים עשירים אלו החלו לשלוט ולהנהיג. הם החלו לעמוד בראש העמים החדשים שנוצרו. עם השנים הם יחלו לעמוד בראש העמים הללו והנהיגו את העם, מהרגע שמונו לשליטים ולמשך כל ימי חייהם.
בהדרגה החלו השליטים הללו להעניק לעצמם תארים שהבטיחו שהם ייראו בעיני עמם כאנשים מיוחדים, שאין להחליפם. תארים כמו מלך, נסיך, קיסר, צאר וכדומה יבטיחו שהמנהיג יהיה מורם מהעם הפשוט.
המלוכה נולדה באימפריות הראשונות של מסופוטמיה, ערש התרבות האנושית. מלכים כמו סרגון וחמורבי הפכו את ארצותיהם לאימפריות הראשונות בהיסטוריה.
כשהחלו מלכים להוריש את המנהיגות לבניהם, נוצרו שושלות המלוכה. בעמים רבים החלה משפחת המלוכה לקבל מעמד של מי שאלוהים מינה אותה לשלטון. המלך הפך את עצמו לנציגו של האל עלי-אדמות ומי שלא קיבל זאת נענש.
הם הגדירו את ארצם כממלכה, נסיכות, אמירות, קיסרות וכדומה. רבים מהם היו מלכים אהובים ונערצים, אך היו גם מלכים רצחניים ובזבזנים, ששאבו את כל הכסף של הממלכה לצרכיהם הפרטיים, לבניית ארמונות ולארגון של מסיבות ותענוגות מנקרי עיניים.
חלקם נענשו על כך בהפיכות אכזריות והיו אף מלכים שהוצאו להורג בהפיכות שכאלה.
גם לעם היהודי היו מלכים. הבולטים שבהם היו שאול המלך, שהיה ראשון המלכים, יורשו דוד המלך שהפך מנער אמיץ ופשוט שניצח את גוליית הפלישתי למלך עוצמתי ובנו, שלמה המלך, שכונה "החכם באדם".
הנה המלכים הראשונים של מסופוטמיה:
http://youtu.be/nor-5z5ZkPk
האימפריות הראשונות בהיסטוריה הונהגו על ידם:
https://youtu.be/4sPVe5mjphA
ואלו המלכים הגדולים בהיסטוריה:
http://youtu.be/pYfgTLeh54Y

במרחב הרוחני של העולם האסלאמי הימי-ביניימי, זרח כוכבו של אבן חלדון (1332-1406), הוגה רב-תחומי, מהפכני, ששינה את הבנת ותפיסת מדע ההיסטוריה לחלוטין.
גאון מבריק זה, שנולד בטוניס שבצפון אפריקה, יצר מהפכה מחשבתית שהקדימה את זמנה בהבנת תהליכים חברתיים ותרבותיים. כי בניגוד להיסטוריונים בני זמנו שראו בהיסטוריה רצף אירועים מקריים, הוא הציג תפיסה מערכתית וכוללנית.
אבן חלדון ראה בהיסטוריה רקמה חיה של תהליכים חברתיים, כלכליים ותרבותיים המשתנים באופן דינמי. חדשנית במיוחד הייתה אז תאוריית "העסביה" שהגה, בערבית: הסולידריות החברתית. היא הסבירה כיצד קבוצות חברות מתפתחות במעגלים - הן מתחילות בחברה נוודית, הופכות למדינה מאורגנת ומשם מתחילות תהליך של התפוררות ולאחריו התחדשות.
כחוקר רב-תחומי, אבן חלדון חרג הרבה מעבר לגבולות ההיסטוריוגרפיה המסורתית. הוא עסק בגאוגרפיה, כלכלה, דמוגרפיה ופילוסופיה. הוא מהראשונים שחקרו כיצד משפיע האקלים על חברות, דפוסי הגירה, והאופן שבו סביבה מעצבת תרבויות. תובנותיו בתחומים אלו היו כה מתקדמות וחדשניות עד שרבים רואים בו אבי הסוציולוגיה המודרנית.
אחת מהתאוריות המרתקות והמפורסמות ביותר שלו עסקה במנהיגות ובהעברת הכוח השלטוני בין דורות. במילים פשוטות, הניתוח המעניין והתקף כמעט תמיד שלו לגבי מנהיגות הוא שבשלטון ובתי המלוכה "האבא בונה והבן הורס".
כלומר, אבן חלדון הבחין בדפוס מעניין של דעיכת כוח שלטוני - מנהיגים מייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ ומסירות, בעוד בניהם, הגדלים בתנאי רווחה, מאבדים את החספוס והרעב שאפיין את הדור הראשון. הוא תיאר מחזור טבעי שבו דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק.
תאוריית אבן חלדון על מנהיגות ועברתה מדור לדור היא אחת התובנות המרכזיות בספרו המונומנטלי "אל-מוקדמה", "המוקדמה", שהוא מבוא מקיף להיסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה וכלכלה.
בכתביו הוא גם הגדיר דפוס מעניין וחוזר בהעברת כוח שלטוני בין אבות לבנים, דפוס שמשקף את מה שהוא קרא לו "עסביה", שמשמעותו, כאמור, היא סולידריות חברתית.
#עסביה
אבן חלדון הבחין כי לעתים קרובות, בנים של מנהיגים מצליחים נוטים להיות חלשים יותר מאבותיהם. הוא הסביר זאת בכך שהדור השני, שגדל בתנאי רווחה ונוחות, חסר את התכונות החיוניות שאפיינו את האב המייסד - כגון חריצות, משמעת עצמית וכוח רוח.
לדידו, המנהיגים המייסדים בונים אימפריות דרך מאמץ, מסירות ותושייה. בניהם, שנולדים לתוך פריבילגיות ועושר, מאבדים את החספוס והרעב שהניעו את אביהם. הם נעשים רכים, מפונקים ופחות מוכשרים למאבק ולבנייה.
אם להעמיק יותר אז אבן חלדון ראה בתהליך זה מעין מחזור טבעי: דור מייסד בונה, דור שני מנהל, ודור שלישי מתפרק. זוהי תובנה סוציולוגית עמוקה שהקדימה את זמנה, והיום רואים אותה כמעט כחוק היסטורי בהתפתחות של שושלות שלטוניות.
במהלך חייו המרתקים, שירת אבן חלדון בחצרות של שליטים שונים בצפון אפריקה והגיע אפילו לפגישה עם טימור לנג, המנהיג המונגולי החזק. ניסיונו האישי איפשר לו להעשיר את תפיסותיו ההיסטוריות והחברתיות.
מורשתו של אבן חלדון חוצה תרבויות וזמנים. הוגים כמו קארל מרקס מצאו השראה רבה בגישתו החדשנית. הוא היה מדען חברתי שבמקום לראות את ההיסטוריה כרשימת תאריכים ועובדות יבשות, ראה אותה כמערכת חיה ודינמית, כשדבר קשור בדבר.
יכולתו לראות רחוק מעבר לזמנו הפכה את אבן ח'לדון להוגה רב-ממדי שהקדים את תקופתו בהבנת המורכבות האנושית.
הנה סיפורו של איבן חאלדון:
https://youtu.be/DZQ93lTI2vU
מיהו אבי הכלכלה המודרנית? - האם הוא או אדם סמית'?
https://youtu.be/8baR8u-Wf3A
סרטון על חייו של גאון ההיסטוריה המוסלמי:
https://youtu.be/2UwnrZi_bFw?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריון האיסלאמי הגדול:
https://youtu.be/yqvmMFJQtm0?long=yes
