שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי דיקטטורה?
דיקטטורה היא שלטון יחיד. הדיקטטור, בעברית "רודן", הוא שליט עריץ ששולט לבדו בכל רשויות השלטון. יש שלוש כאלה: הרשות המחוקקת (אצלנו זו הכנסת, שהיא הפרלמנט בישראל ובה מחוקקים חוקים), הרשות השופטת (המערכת המשפטית על כל מרכיביה) והרשות המבצעת (שזו הממשלה ובישראל מונהגת בידי העומד בראשה).
כשהדיקטטור, שולט ב-3 רשויות השלטון נוצר מצב שאין שום רשות, מחוקקת או שופטת, שיכולה לבקר את הרשות המבצעת - הממשלה. זה אומר שיש רשות אחת שהיא השלטון וכל הכוח כולו בידיה - הממשלה והעומד בראשה ובמשטרים נשיאותיים זה הנשיא, שעומד בראשה.
ואם לא הובן - זה אומר שכל הכוח מרוכז בידי אדם אחד ולא משנה איך זה יוצג בתעמולה או בבחירות כאילו חופשיות - השליט הוא רודן, דיקטטור.
כי כדי לא לאפשר כוח בלתי מוגבל לשלטון או לשליט, הדמוקרטיה מבוססת על 3 רשויות שמופרדות ביניהן ומאזנות את הכוח, כל אחת מפקחת על האחרות, למניעת פגיעה בעם או בחלקים ממנו. קראו על כך בתגית "הפרדת רשויות".
#איך נראית השליטה?
השליטה הזו בעם שלם מלווה לרוב בדיכוי של העם ובפגיעה בחופש הדיבור. הרודן אוסר על כל ביטוי של התנגדות או מחשבה שונה משלו. השליטה נשמרת באמצעות טרור, הפחדה, הלשנות, מעקבים ומשטרה חזקה ונוקשה במיוחד. על זכויות האדם איש אינו מדבר בדיקטטורות שכאלה.
הדיקטטורה, שהיוונים הקדמונים כינו טירניה, מעודדת פעמים רבות גם פולחן אישיות. באמצעות תעמולה הופך פולחן האישיות את ה"טירן", מנהיג השלטון הרודני, לדמות גדולה מהחיים, כמעט אל, דמות חכמה שרק היא יכולה להנהיג.
בפולחן האישיות מטפח השלטון סממנים של הערצה עיוורת למנהיג ומתוארים מעשיו הדגולים, תכונותיו העליונות והניהול המופלא של המדינה, לרוב ללא קשר למציאות. הכלי היעיל לניהול של פולחן אישיות כזה הוא תעמולה בלתי פוסקת, שאין בה כללי אמת בפרסום או הצגת העובדות הנכונות, אלא במרבית המקרים להיפך.
בין הדיקטטורים הידועים בהיסטוריה ידועים סטאלין הרוסי, היטלר הנאצי, מאו טסה טונג הסיני, מוסוליני האיטלקי, קסטרו בקובה ופרנקו בספרד. בימינו שולט בצפון קוריאה הדיקטטור העריץ והאכזרי קים ג'ונג איל. הכירו אותם בתגית "רודנים".
#סוגי דיקטטורות
הכי מוכרת היא ה"אוטוקרטיה" בה שולט שליט יחיד באמצעות כוח ופחד. אך יש גם "תיאוקרטיה" בה נשלטת המדינה על ידי כהני דת. "מונרכיה" היא שלטון של מלך המוריש לבנו את המלוכה ו"רפובליקה עממית" שהיא שלטון דיקטטורי של מפלגה יחידה.
הנה הפשיסט הדיקטטור הראשון - מוסוליני האיטלקי (עברית):
https://youtu.be/ow4srgzbIow
תקציר של אחד הספרים החשובים על הדיקטטורה של העתיד - הספר 1984:
http://youtu.be/h9JIKngJnCU
עריכה של נאום "הדיקטטור הגדול" של צ'ארלי צ'פלין, מהסרטים המבריקים בתולדות הקולנוע:
http://youtu.be/CsgaFKwUA6g
הדיקטטור המגוחך מהסרט "הדיקטטור" (מתורגם):
https://youtu.be/9i6cXx-qziY
גם מסביבנו היו לא מעט דיקטטורים - תכנית טלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/4fN2SiLNJD4?long=yes
תכנית חינוכית על הדיקטטורות (מתורגם):
https://youtu.be/TDQQz5RU7tU?long=yes
וכמה מהדיקטטורים האיומים בהיסטוריה:
https://youtu.be/epMckE48Ck0?long=yes
מהו השוויון בפני החוק?
המשפט "כולם שווים בפני החוק" ניתן להניח שמוכר לכם מהצהרות עצמאות, חוקות ונאומים פוליטיים. אך מה הוא אומר בפועל?
השוויון בפני החוק (Equality before the law), המכונה גם שוויון פורמלי (Formal Equality), הוא עיקרון יסוד בדמוקרטיות מודרניות, רעיון דמוקרטי בסיסי ואחד המאפיינים של משטרים הדמוקרטיים. הרעיון פשוט: כל אדם, ללא קשר למוצאו, מינו, עושרו או מעמדו החברתי או הדתי, כפוף לאותם חוקים בדיוק.
במילים אחרות, השופט לא אמור לשאול מי עומד לפניו, אלא רק לברר מה הוא עשה.
ההיסטוריה של הרעיון ארוכה. בתחילת המאה ה-6 לפני הספירה כותב המדינאי סולון, כשהוא עורך באתונה רפורמות דמוקרטיות: "חוקים קבעתי ישרים עבור כולם - נקלה ומרומם שווים בפני החוק".
במאה ה-5 לפני הספירה, ביוון העתיקה, כותב הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (Herodotus) על מה שהיום היינו קוראים "דמוקרטיה", בלשונו שלו "איסונומיה", שוויון החוק. השוויון הזה התממש באופן חזק בסוף ימי הביניים, כשנקבע במגנה כרטה (Magna Carta) שבאנגליה שהמלך עצמו כפוף גם הוא לחוק.
אגב, משמעות המילה הלטינית "פריווילגיה" היא "חוק פרטי". הרעיון בהקשר שלה הוא שבנו אין שליטים פריבילגים, שנמצאים מעל החוק או שיש להם חוק משלהם. כלומר, שוויון בפני החוק משמעותו היא שאין אדם או מיעוט שאינם כפופים לחוק, אלא הוא חל על כולם בשווה.
הניסוח המודרני התגבש בעיקר במאה ה-18, עם המהפכה הצרפתית וההצהרה האמריקאית על העצמאות, שהכריזו כי כל בני האדם נולדים שווים בזכויותיהם.
בפועל, השוויון בפני החוק מתחלק לכמה רבדים. הרובד הראשון הוא שוויון פורמלי טהור ורשמי: אותו חוק חל על כולם. הרובד השני, שנוי יותר במחלוקת, הוא שוויון מהותי (Substantive Equality): כדי שהחוק יהיה שוויוני באמת, יש לפעמים להתאים את ההתנהגות לנסיבות האדם. לדוגמה, מתן ייצוג משפטי חינמי לנאשמים חסרי אמצעים. יש דבר כזה והוא צודק וקיים גם בארץ בדמות הסנגוריה הציבורית.
הפער בין עיקרון למציאות הוא מוכר. הסופר הצרפתי אנטול פראנס (Anatole France) ניסח זאת בציניות: "החוק, בגדולתו השוויונית, אוסר על עשיר ועל עני כאחד לישון מתחת לגשרים." הביקורת חדה: כשמשאבים אינם שווים, גם חוק זהה עשוי להוביל לתוצאות שונות.
מדינות רבות מנסות לגשר על הפער הזה. בישראל, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעגן את השוויון כזכות חוקתית. בארצות הברית, התיקון ה-14 לחוקה מבטיח הגנה שווה בפני החוק לכל אזרח. אך מחקרים חברתיים מראים שוב ושוב שלצער כולם, מיקום האדם בסולם הכלכלי והחברתי עדיין משפיע על אופן הטיפול בו במערכת המשפט.
השוויון בפני החוק אינו עובדה קיימת. הוא שאיפה מתמדת. ראוי לדבוק בו למען חברה מתוקנת והגונה.
הנה רעיון השוויון ובהמשך גם השוויון בפני החוק (עברית):
https://youtu.be/3MoUrMUyOYY
סיפור לידתה של ההיסטוריה, עם הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (מתורגם):
https://youtu.be/A542ixwyBhc
ולא פעם שוויון וחירות מתנגשים (עברית):
https://youtu.be/oNOROFBMPkc
כיצד תמך תומאס הובס בשלטון היחיד של ה"לווייתן"?
תומאס הובס (Thomas Hobbes) היה פילוסוף מדיני אנגלי שחי בעידן רב תהפוכות לאנגליה. זו תקופה מרובת סכסוכים ומאופיינת באי יציבות שלטונית. מכאן שהגותו המדינית תאמה את ניסיונו היומיומי.
הובס הילד הצטיין בספרות ובמתמטיקה והראה ניצנים של גאונות כבר אז. עוד כילד תירגם מיוונית ללטינית את המחזה "מְדִיאָה" של אֶוְרִיפִידֶס ובשל בלוריתו השחורה כונה על ידי חבריו ללימודים בשם "עורב".
ב-1642 עזב תומס הבוגר, שונא הסכסוכים ומי שתמיד השתדל להימנע מהם, לצרפת. שם פרסם את הספר "הלוויתן". ספר ההגות שעתיד לזעזע רבים. זה היה בשנת 1651.
הרעיונות המדיניים של תומאס הובס, חשוב לציין שנבעו בין השאר מהבנתו את הסכנות הטמונות בשלטון לא יציב ודרדור המצב לאנרכיה ורצונו ביציבות.
#הרעיון
בבסיס תפיסתו של הובס הרציונלי ניצב הניגוד בין מצב הטבע, בו האדם נהנה מחירות ולא קיים שלטון מדיני, לבין המצב המדיני, בו מתקיים שלטון.
"חירות" על פי הגדרתו היא היעדרם של גורמים חיצוניים שביכולתם ליטול מהאדם חלק מהכוח שלו לעשות כרצונו.
העולם שהוא ראה במצב הטבעי היה עולם בו אין שלטון ובני האדם נמצאים במלחמה מתמדת.
מצב הטבע היה לתפיסתו מצב אומלל של "מלחמת הכול בכול". רצונותיהם האנוכיים של בני האדם מובילים אותם למאבק מתמיד, אחד כנגד השני.
משום כך הוא פיתח תיאוריה הדוגלת במשטר יציב, חזק ובלתי ניתן לערעור. הוא אף האמין בזכותם האלוהית של המלכים ותמך במונרכיה מוחלטת.
הוא ציין שלושה מניעים שמאפיינים בני אדם: התחרות (גורמת לנו לפגוע באחרים על מנת לצבור הישגים), חוסר האמון (שמוביל אותנו לפגוע באחרים למען ביטחוננו) והרצון בתהילה (שמניע אותנו לפגוע באחרים רק כדי להשיג פרסום ומוניטין).
לא מקבלים? - באחת משתי דוגמאות שהוא נותן הובס מראה את המלחמה התמידית בין מדינות. בהיעדר שלטון מעליהן נמצאות ארצות דרך קבע במצב הטבע, זו ביחס לזו. דוגמאות? - אם היה חי היום הוא היה ודאי מדגים זאת במלחמת רוסיה באוקראינה. לפני חצי מאה היה מצביע ודאי על מלחמת העולם השנייה, בה כיכבו היטלר וסטאלין השאפתנים, חסרי האמון והמגלומנים.
מכאן הייתה תפיסתו שהחיים ללא ממשל ושולט יהיו בודדים, דלים, קצרים, מאוסים ואכזריים. ואם זהו המצב שבו אין שלטון מדיני, סבור הובס שעל בני האדם התבוניים לכרות ביניהם ברית לכינון מדינה ושבראשה יעמוד ריבון.
הובס מבדיל בין שני מושגי יסוד טבעיים. הראשון הוא ה"זכות הטבעית" (Jus Naturale), במרכזה החרות של הפרט לעשות כרצונו על מנת לשמור על חייו.
השני הוא "חוק הטבע" (Lex Naturalis), הנגזר מכוח ההגיון ואוסר על הפרט לנקוט בפעולות שיסכנו את קיומו.
מסקנתו של הובס שעדיף שלטון אבסולוטי של ריבון, עם עדיפות לשלטון של אדם אחד או לפחות של אספה ריבונית. אגב, הוא מעדיף שלטון יחיד בו לא יהיו מאבקים בין השותפים לשלטון שיערערו את היציבות.
לתפיסתו, שלטון כזה לא יהיה כפוף לחוק וישלוט בכל תחומי החיים של אזרחיו. השלטון האבסולוטי גם יחזיק בסמכות, כולל בתחום הדת והפרשנות לעקרונות המוסר.
תמיכתו של הוגה הדעות הובס בשלטון של שליט יחיד נובעת ממסקנתו שיש לעשות הכל על מנת שלא לשוב למצב הטבעי, המצב שהוא רואה כמצב הרע ביותר.
תפיסתו הפילוסופית של תומס הובס כיוונה לתורת החוזים החברתיים. זו תיאוריה שגרסה שהיחיד מסכים לוותר על זכויותיו הטבעיות או לפחות על חלק מהן, בתמורה להגנה ממדינה מדכאת. במילים אחרות, הפרט בחברה מקריב מעט מזכותו הטבעית לחירות ולחופש - בתמורה לביטחון אישי העומד במרכז חוק הטבע. זו "האמנה החברתית", מושג שהוא טבע ושעמיתים ומתנגדים כמו ז'אן ז'אק רוסו וג'ון לוק אימצו ופיתחו גם הם, כל אחד לכיוונו.
הנה הרעיונות של הובס לגבי המדינה:
https://youtu.be/BsN3f1-DFbA
התאוריה המדינית של תומס הובס:
https://youtu.be/9i4jb5XBX5s
ומצגת וידאו עם השוואה בין תורתו המדינית לזו של ג'ון לוק:
https://youtu.be/hNO0DuhLdv4
מהו פולחן אישיות?
כבר בשנת 1923, עשור לפני שהוא יעלה לשלטון בגרמניה, דרש אדולף היטלר שיקדמו אותו במועל יד. כשיעלו הנאצים לשלטון תוכרז הברכה "הייל היטלר" כברכה גרמנית וכל פקידי הממשל הגרמני יהיו חייבים לברך בה. בהמשך יכפו הנאצים גם את מוֹעַל היד כהצדעת חובה בזמן שירת ההמנון הגרמני, המזזכיר לכל נתין ש"גרמניה מעל לכול".
פולחן אישיות (Cult of personality) נועד להאדרת שמו של מנהיג או אדם חשוב, להציגו כמושיע הלאומי, הנשגב והנישא מכולם - לרוב כדי להשיג שליטה מוחלטת בעם.
לרוב מופעל פולחן האישיות במשטרים דיקטטוריים וכמעט תמיד הוא ישתמש באינספור שקרים פונקציונליים, שקרים שמטרתם היא להאדיר את המנהיגים ולספר בשבחם.
את המונח "פולחן אישיות" טבע המנהיג הסובייטי חרושצ'וב, כשתיאר את שלטונו של סטלין ואת התדמית האייקונית שהוצמדה לו, בתור מה שכינה אז המשטר הסובייטי "אביב העמים", כדי להאדיר את שמו בקרב כל העמים שבברית המדינות ושנשלטו על ידו.
לצורך פולחן האישיות עושים שימוש בתעמולה רבה. מהצבה של מספר עצום של תמונות המנהיג, פסלי ענק מרשימים, שירים שנכתבים לו, תכניות וטקסים מרשימים באמצעי התקשורת השונים ועוד. גם פרסום של נאומים, ספרים ויצירות שברוב המקרים נכתבים בידי אנשי מקצוע אבל מיוחסים לו וכמובן - דרגות צבאיות, תארים וכינויים שמאדירים את שמו.
בתעמולה של פולחן האישיות מוצג פעמים רבות המנהיג הרודן כ"אבי האומה". לא פעם מוצמדים לו דימויים של "שמש העמים", "החכם באדם" ועוד כינויי הערצה שממחישים לעם את הצורך והתלות של האומה בו והחשיבות שבתמיכה מוחלטת בו ובהחלטותיו, "למען לא יפול העם!".
הנה פולחן האישיות של ולדימיר פוטין (עברית):
https://youtu.be/rEFTEgtaf2c
כך היה אצל מוסוליני:
https://youtu.be/sLIfz4Obnro
פולחן האישיות לדיקטטור הסובייטי יוזף סטאלין:
https://youtu.be/uvJT0B1TigY
בשלב מסוים היה אפילו חשש מה מפולחן אישיות מודרני אצל דונלד טראמפ:
https://youtu.be/xp0o3BvNMvo
בחיוך, כשמגייסים את הרודן הצפון קוריאני לתשדיר פרסומת צפון-קורע (עברית):
https://youtu.be/t8wGPeIy0B0
והסרט "נצחון הרצון" שהציג ובנה את פולחן האישיות להיטלר:
https://youtu.be/p7hJVaTW45M?long=yes
שלטון יחיד
דיקטטורה היא שלטון יחיד. הדיקטטור, בעברית "רודן", הוא שליט עריץ ששולט לבדו בכל רשויות השלטון. יש שלוש כאלה: הרשות המחוקקת (אצלנו זו הכנסת, שהיא הפרלמנט בישראל ובה מחוקקים חוקים), הרשות השופטת (המערכת המשפטית על כל מרכיביה) והרשות המבצעת (שזו הממשלה ובישראל מונהגת בידי העומד בראשה).
כשהדיקטטור, שולט ב-3 רשויות השלטון נוצר מצב שאין שום רשות, מחוקקת או שופטת, שיכולה לבקר את הרשות המבצעת - הממשלה. זה אומר שיש רשות אחת שהיא השלטון וכל הכוח כולו בידיה - הממשלה והעומד בראשה ובמשטרים נשיאותיים זה הנשיא, שעומד בראשה.
ואם לא הובן - זה אומר שכל הכוח מרוכז בידי אדם אחד ולא משנה איך זה יוצג בתעמולה או בבחירות כאילו חופשיות - השליט הוא רודן, דיקטטור.
כי כדי לא לאפשר כוח בלתי מוגבל לשלטון או לשליט, הדמוקרטיה מבוססת על 3 רשויות שמופרדות ביניהן ומאזנות את הכוח, כל אחת מפקחת על האחרות, למניעת פגיעה בעם או בחלקים ממנו. קראו על כך בתגית "הפרדת רשויות".
#איך נראית השליטה?
השליטה הזו בעם שלם מלווה לרוב בדיכוי של העם ובפגיעה בחופש הדיבור. הרודן אוסר על כל ביטוי של התנגדות או מחשבה שונה משלו. השליטה נשמרת באמצעות טרור, הפחדה, הלשנות, מעקבים ומשטרה חזקה ונוקשה במיוחד. על זכויות האדם איש אינו מדבר בדיקטטורות שכאלה.
הדיקטטורה, שהיוונים הקדמונים כינו טירניה, מעודדת פעמים רבות גם פולחן אישיות. באמצעות תעמולה הופך פולחן האישיות את ה"טירן", מנהיג השלטון הרודני, לדמות גדולה מהחיים, כמעט אל, דמות חכמה שרק היא יכולה להנהיג.
בפולחן האישיות מטפח השלטון סממנים של הערצה עיוורת למנהיג ומתוארים מעשיו הדגולים, תכונותיו העליונות והניהול המופלא של המדינה, לרוב ללא קשר למציאות. הכלי היעיל לניהול של פולחן אישיות כזה הוא תעמולה בלתי פוסקת, שאין בה כללי אמת בפרסום או הצגת העובדות הנכונות, אלא במרבית המקרים להיפך.
בין הדיקטטורים הידועים בהיסטוריה ידועים סטאלין הרוסי, היטלר הנאצי, מאו טסה טונג הסיני, מוסוליני האיטלקי, קסטרו בקובה ופרנקו בספרד. בימינו שולט בצפון קוריאה הדיקטטור העריץ והאכזרי קים ג'ונג איל. הכירו אותם בתגית "רודנים".
#סוגי דיקטטורות
הכי מוכרת היא ה"אוטוקרטיה" בה שולט שליט יחיד באמצעות כוח ופחד. אך יש גם "תיאוקרטיה" בה נשלטת המדינה על ידי כהני דת. "מונרכיה" היא שלטון של מלך המוריש לבנו את המלוכה ו"רפובליקה עממית" שהיא שלטון דיקטטורי של מפלגה יחידה.
הנה הפשיסט הדיקטטור הראשון - מוסוליני האיטלקי (עברית):
https://youtu.be/ow4srgzbIow
תקציר של אחד הספרים החשובים על הדיקטטורה של העתיד - הספר 1984:
http://youtu.be/h9JIKngJnCU
עריכה של נאום "הדיקטטור הגדול" של צ'ארלי צ'פלין, מהסרטים המבריקים בתולדות הקולנוע:
http://youtu.be/CsgaFKwUA6g
הדיקטטור המגוחך מהסרט "הדיקטטור" (מתורגם):
https://youtu.be/9i6cXx-qziY
גם מסביבנו היו לא מעט דיקטטורים - תכנית טלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/4fN2SiLNJD4?long=yes
תכנית חינוכית על הדיקטטורות (מתורגם):
https://youtu.be/TDQQz5RU7tU?long=yes
וכמה מהדיקטטורים האיומים בהיסטוריה:
https://youtu.be/epMckE48Ck0?long=yes
המשפט "כולם שווים בפני החוק" ניתן להניח שמוכר לכם מהצהרות עצמאות, חוקות ונאומים פוליטיים. אך מה הוא אומר בפועל?
השוויון בפני החוק (Equality before the law), המכונה גם שוויון פורמלי (Formal Equality), הוא עיקרון יסוד בדמוקרטיות מודרניות, רעיון דמוקרטי בסיסי ואחד המאפיינים של משטרים הדמוקרטיים. הרעיון פשוט: כל אדם, ללא קשר למוצאו, מינו, עושרו או מעמדו החברתי או הדתי, כפוף לאותם חוקים בדיוק.
במילים אחרות, השופט לא אמור לשאול מי עומד לפניו, אלא רק לברר מה הוא עשה.
ההיסטוריה של הרעיון ארוכה. בתחילת המאה ה-6 לפני הספירה כותב המדינאי סולון, כשהוא עורך באתונה רפורמות דמוקרטיות: "חוקים קבעתי ישרים עבור כולם - נקלה ומרומם שווים בפני החוק".
במאה ה-5 לפני הספירה, ביוון העתיקה, כותב הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (Herodotus) על מה שהיום היינו קוראים "דמוקרטיה", בלשונו שלו "איסונומיה", שוויון החוק. השוויון הזה התממש באופן חזק בסוף ימי הביניים, כשנקבע במגנה כרטה (Magna Carta) שבאנגליה שהמלך עצמו כפוף גם הוא לחוק.
אגב, משמעות המילה הלטינית "פריווילגיה" היא "חוק פרטי". הרעיון בהקשר שלה הוא שבנו אין שליטים פריבילגים, שנמצאים מעל החוק או שיש להם חוק משלהם. כלומר, שוויון בפני החוק משמעותו היא שאין אדם או מיעוט שאינם כפופים לחוק, אלא הוא חל על כולם בשווה.
הניסוח המודרני התגבש בעיקר במאה ה-18, עם המהפכה הצרפתית וההצהרה האמריקאית על העצמאות, שהכריזו כי כל בני האדם נולדים שווים בזכויותיהם.
בפועל, השוויון בפני החוק מתחלק לכמה רבדים. הרובד הראשון הוא שוויון פורמלי טהור ורשמי: אותו חוק חל על כולם. הרובד השני, שנוי יותר במחלוקת, הוא שוויון מהותי (Substantive Equality): כדי שהחוק יהיה שוויוני באמת, יש לפעמים להתאים את ההתנהגות לנסיבות האדם. לדוגמה, מתן ייצוג משפטי חינמי לנאשמים חסרי אמצעים. יש דבר כזה והוא צודק וקיים גם בארץ בדמות הסנגוריה הציבורית.
הפער בין עיקרון למציאות הוא מוכר. הסופר הצרפתי אנטול פראנס (Anatole France) ניסח זאת בציניות: "החוק, בגדולתו השוויונית, אוסר על עשיר ועל עני כאחד לישון מתחת לגשרים." הביקורת חדה: כשמשאבים אינם שווים, גם חוק זהה עשוי להוביל לתוצאות שונות.
מדינות רבות מנסות לגשר על הפער הזה. בישראל, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעגן את השוויון כזכות חוקתית. בארצות הברית, התיקון ה-14 לחוקה מבטיח הגנה שווה בפני החוק לכל אזרח. אך מחקרים חברתיים מראים שוב ושוב שלצער כולם, מיקום האדם בסולם הכלכלי והחברתי עדיין משפיע על אופן הטיפול בו במערכת המשפט.
השוויון בפני החוק אינו עובדה קיימת. הוא שאיפה מתמדת. ראוי לדבוק בו למען חברה מתוקנת והגונה.
הנה רעיון השוויון ובהמשך גם השוויון בפני החוק (עברית):
https://youtu.be/3MoUrMUyOYY
סיפור לידתה של ההיסטוריה, עם הרודוטוס "אבי ההיסטוריה" (מתורגם):
https://youtu.be/A542ixwyBhc
ולא פעם שוויון וחירות מתנגשים (עברית):
https://youtu.be/oNOROFBMPkc
תומאס הובס (Thomas Hobbes) היה פילוסוף מדיני אנגלי שחי בעידן רב תהפוכות לאנגליה. זו תקופה מרובת סכסוכים ומאופיינת באי יציבות שלטונית. מכאן שהגותו המדינית תאמה את ניסיונו היומיומי.
הובס הילד הצטיין בספרות ובמתמטיקה והראה ניצנים של גאונות כבר אז. עוד כילד תירגם מיוונית ללטינית את המחזה "מְדִיאָה" של אֶוְרִיפִידֶס ובשל בלוריתו השחורה כונה על ידי חבריו ללימודים בשם "עורב".
ב-1642 עזב תומס הבוגר, שונא הסכסוכים ומי שתמיד השתדל להימנע מהם, לצרפת. שם פרסם את הספר "הלוויתן". ספר ההגות שעתיד לזעזע רבים. זה היה בשנת 1651.
הרעיונות המדיניים של תומאס הובס, חשוב לציין שנבעו בין השאר מהבנתו את הסכנות הטמונות בשלטון לא יציב ודרדור המצב לאנרכיה ורצונו ביציבות.
#הרעיון
בבסיס תפיסתו של הובס הרציונלי ניצב הניגוד בין מצב הטבע, בו האדם נהנה מחירות ולא קיים שלטון מדיני, לבין המצב המדיני, בו מתקיים שלטון.
"חירות" על פי הגדרתו היא היעדרם של גורמים חיצוניים שביכולתם ליטול מהאדם חלק מהכוח שלו לעשות כרצונו.
העולם שהוא ראה במצב הטבעי היה עולם בו אין שלטון ובני האדם נמצאים במלחמה מתמדת.
מצב הטבע היה לתפיסתו מצב אומלל של "מלחמת הכול בכול". רצונותיהם האנוכיים של בני האדם מובילים אותם למאבק מתמיד, אחד כנגד השני.
משום כך הוא פיתח תיאוריה הדוגלת במשטר יציב, חזק ובלתי ניתן לערעור. הוא אף האמין בזכותם האלוהית של המלכים ותמך במונרכיה מוחלטת.
הוא ציין שלושה מניעים שמאפיינים בני אדם: התחרות (גורמת לנו לפגוע באחרים על מנת לצבור הישגים), חוסר האמון (שמוביל אותנו לפגוע באחרים למען ביטחוננו) והרצון בתהילה (שמניע אותנו לפגוע באחרים רק כדי להשיג פרסום ומוניטין).
לא מקבלים? - באחת משתי דוגמאות שהוא נותן הובס מראה את המלחמה התמידית בין מדינות. בהיעדר שלטון מעליהן נמצאות ארצות דרך קבע במצב הטבע, זו ביחס לזו. דוגמאות? - אם היה חי היום הוא היה ודאי מדגים זאת במלחמת רוסיה באוקראינה. לפני חצי מאה היה מצביע ודאי על מלחמת העולם השנייה, בה כיכבו היטלר וסטאלין השאפתנים, חסרי האמון והמגלומנים.
מכאן הייתה תפיסתו שהחיים ללא ממשל ושולט יהיו בודדים, דלים, קצרים, מאוסים ואכזריים. ואם זהו המצב שבו אין שלטון מדיני, סבור הובס שעל בני האדם התבוניים לכרות ביניהם ברית לכינון מדינה ושבראשה יעמוד ריבון.
הובס מבדיל בין שני מושגי יסוד טבעיים. הראשון הוא ה"זכות הטבעית" (Jus Naturale), במרכזה החרות של הפרט לעשות כרצונו על מנת לשמור על חייו.
השני הוא "חוק הטבע" (Lex Naturalis), הנגזר מכוח ההגיון ואוסר על הפרט לנקוט בפעולות שיסכנו את קיומו.
מסקנתו של הובס שעדיף שלטון אבסולוטי של ריבון, עם עדיפות לשלטון של אדם אחד או לפחות של אספה ריבונית. אגב, הוא מעדיף שלטון יחיד בו לא יהיו מאבקים בין השותפים לשלטון שיערערו את היציבות.
לתפיסתו, שלטון כזה לא יהיה כפוף לחוק וישלוט בכל תחומי החיים של אזרחיו. השלטון האבסולוטי גם יחזיק בסמכות, כולל בתחום הדת והפרשנות לעקרונות המוסר.
תמיכתו של הוגה הדעות הובס בשלטון של שליט יחיד נובעת ממסקנתו שיש לעשות הכל על מנת שלא לשוב למצב הטבעי, המצב שהוא רואה כמצב הרע ביותר.
תפיסתו הפילוסופית של תומס הובס כיוונה לתורת החוזים החברתיים. זו תיאוריה שגרסה שהיחיד מסכים לוותר על זכויותיו הטבעיות או לפחות על חלק מהן, בתמורה להגנה ממדינה מדכאת. במילים אחרות, הפרט בחברה מקריב מעט מזכותו הטבעית לחירות ולחופש - בתמורה לביטחון אישי העומד במרכז חוק הטבע. זו "האמנה החברתית", מושג שהוא טבע ושעמיתים ומתנגדים כמו ז'אן ז'אק רוסו וג'ון לוק אימצו ופיתחו גם הם, כל אחד לכיוונו.
הנה הרעיונות של הובס לגבי המדינה:
https://youtu.be/BsN3f1-DFbA
התאוריה המדינית של תומס הובס:
https://youtu.be/9i4jb5XBX5s
ומצגת וידאו עם השוואה בין תורתו המדינית לזו של ג'ון לוק:
https://youtu.be/hNO0DuhLdv4
כבר בשנת 1923, עשור לפני שהוא יעלה לשלטון בגרמניה, דרש אדולף היטלר שיקדמו אותו במועל יד. כשיעלו הנאצים לשלטון תוכרז הברכה "הייל היטלר" כברכה גרמנית וכל פקידי הממשל הגרמני יהיו חייבים לברך בה. בהמשך יכפו הנאצים גם את מוֹעַל היד כהצדעת חובה בזמן שירת ההמנון הגרמני, המזזכיר לכל נתין ש"גרמניה מעל לכול".
פולחן אישיות (Cult of personality) נועד להאדרת שמו של מנהיג או אדם חשוב, להציגו כמושיע הלאומי, הנשגב והנישא מכולם - לרוב כדי להשיג שליטה מוחלטת בעם.
לרוב מופעל פולחן האישיות במשטרים דיקטטוריים וכמעט תמיד הוא ישתמש באינספור שקרים פונקציונליים, שקרים שמטרתם היא להאדיר את המנהיגים ולספר בשבחם.
את המונח "פולחן אישיות" טבע המנהיג הסובייטי חרושצ'וב, כשתיאר את שלטונו של סטלין ואת התדמית האייקונית שהוצמדה לו, בתור מה שכינה אז המשטר הסובייטי "אביב העמים", כדי להאדיר את שמו בקרב כל העמים שבברית המדינות ושנשלטו על ידו.
לצורך פולחן האישיות עושים שימוש בתעמולה רבה. מהצבה של מספר עצום של תמונות המנהיג, פסלי ענק מרשימים, שירים שנכתבים לו, תכניות וטקסים מרשימים באמצעי התקשורת השונים ועוד. גם פרסום של נאומים, ספרים ויצירות שברוב המקרים נכתבים בידי אנשי מקצוע אבל מיוחסים לו וכמובן - דרגות צבאיות, תארים וכינויים שמאדירים את שמו.
בתעמולה של פולחן האישיות מוצג פעמים רבות המנהיג הרודן כ"אבי האומה". לא פעם מוצמדים לו דימויים של "שמש העמים", "החכם באדם" ועוד כינויי הערצה שממחישים לעם את הצורך והתלות של האומה בו והחשיבות שבתמיכה מוחלטת בו ובהחלטותיו, "למען לא יפול העם!".
הנה פולחן האישיות של ולדימיר פוטין (עברית):
https://youtu.be/rEFTEgtaf2c
כך היה אצל מוסוליני:
https://youtu.be/sLIfz4Obnro
פולחן האישיות לדיקטטור הסובייטי יוזף סטאלין:
https://youtu.be/uvJT0B1TigY
בשלב מסוים היה אפילו חשש מה מפולחן אישיות מודרני אצל דונלד טראמפ:
https://youtu.be/xp0o3BvNMvo
בחיוך, כשמגייסים את הרודן הצפון קוריאני לתשדיר פרסומת צפון-קורע (עברית):
https://youtu.be/t8wGPeIy0B0
והסרט "נצחון הרצון" שהציג ובנה את פולחן האישיות להיטלר:
https://youtu.be/p7hJVaTW45M?long=yes
