שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הרעיונות שבסרט "שליחות קטלנית"?
הסרט "שליחות קטלנית" (The Terminator) מ-1984 הוא אחד מסרטי הפעולה המרשימים ביותר של הוליווד. אפשר לראות בו מתנה בלתי נשכחת שעולם הקולנוע קיבל בו מהבמאי ג'יימס קמרון (James Cameron) וחברת ההפקה אורייון פיקצ'רס (Orion Pictures).
זהו סרט מדע בדיוני שהפך לאבן דרך בתעשייה, לא רק בזכות העלילה המותחת והמקורית אלא גם בזכות החידושים הטכנולוגיים והרעיונות הפילוסופיים שהציג.
הסיפור מתחיל בעתיד דיסטופי שבו מערכת בינה מלאכותית בשם "סקיינט" (Skynet) משתלטת על העולם. סקיינט, שפותחה במקור כדי להגן על האנושות, הופכת למודעת לעצמה ומשיקה מתקפה גרעינית שמוחקת את רוב האנושות. אלו ששרדו נאלצים להילחם בצבא רובוטים שמנסה להשמידם.
העלילה מתמקדת בשרה קונור (Sarah Connor), צעירה רגילה שנמצאת לפתע במרכז הקונפליקט הזה. "שליחות קטלנית" מספר על מתנקש סייבורג רצחני בשם "המחסל" ובגילומו האיקוני של ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger). המחסל, או הטרמינייטור, נשלח על ידי סקיינט כדי להרוג את שרה ולמנוע את לידת בנה העתידי, ג'ון קונור (John Connor), מי שעתיד להפוך למנהיג ההתנגדות האנושית.
במקביל, ג'ון שולח מהעתיד את קייל ריס (Kyle Reese), חייל נאמן, כדי להגן על אמו. המרדף בין המחסל לריס ושרה יוצר מתח בלתי פוסק ומעלה שאלות על גורל, בחירה חופשית וטכנולוגיה.
הרעיון של מסע בזמן היה מרכזי בסרט והוביל לדיונים רבים על פרדוקסים ותוצאות בלתי צפויות. מעבר לכך, הסרט הציג את הרובוטיקה בצורה שלא נראתה קודם לכן בקולנוע. המחסל של שוורצנגר היה שילוב מושלם בין אנושיות למכונה - דמות חסרת רחמים אך מרתקת מבחינה חזותית וטכנולוגית. האפקטים המיוחדים, שהיו פורצי דרך לתקופה ההיא, נתנו תחושה אמינה ומצמררת לעולם שבו מכונות יכולות להיראות ולהתנהג כמו בני אדם.
"שליחות קטלנית" הופק בתקציב צנוע יחסית של 6.4 מיליון דולר אך גרף כ-78.3 מיליון דולר בצפון אמריקה בלבד, ובעולם כולו הגיע להכנסות של כ-101.4 מיליון דולר והפך לקלאסיקה מיידית.
ההצלחה של הסרט לא רק ביססה את מעמדו של קמרון כבמאי מוביל אלא גם הפכה את שוורצנגר לכוכב-על בינלאומי. מעבר לכך, הסרט היה יריית הפתיחה לזיכיון מצליח שכלל סרטי המשך, סדרות טלוויזיה ומשחקי וידאו שהעמיקו את העולם הפוסט-אפוקליפטי שיצר קמרון.
מעבר לאקשן ולדרמה, "שליחות קטלנית" הוא סיפור על האנושיות עצמה – על איך שאנחנו מגדירים את עצמנו מול טכנולוגיה מתקדמת שמאיימת לעלות עלינו. הסרט הזה היה לא רק בידור אלא גם אזהרה מפני העתיד שאנחנו יוצרים במו ידינו.
ואגב, בניגוד לסיקוולים רבים (סרטי המשך), טרמינייטור 2 משנות ה-90 הוא דוגמה מושלמת לסרט המשך מצוין. הסרט, שנקרא Terminator 2: Judgment Day מציג אקשן מדהים, נועז, מותח ומהיר הרבה יותר, עמוס אפקטים חזותיים וסיפורים וכמובן בכיכובו של T-800, "המחסל" שמגולם כרגיל על ידי שוורצנגר.
הנה הסיפור של "שליחות קטלנית" (עברית):
https://youtu.be/KjL1aRMoDg0?t=10s
קדימון שליחות קטלנית (The Terminator) הטרמינטור המקורי:
https://youtu.be/k64P4l2Wmeg
השליחות של ארנולד - סצנת I'll be back
https://youtu.be/tYc2jQaM8gM
סצנת הפתיחה המבעיתה של "שליחות קטלנית 2":
https://youtu.be/DHKxoARmjLU
ונזכיר שארנולד התפרסם בכלל כאלוף עולם בגוף:
https://youtu.be/mYHr2ZTnbeU?long=yes
איך סקיינט בקולנוע מהווה אזהרה מ-AGI?
סקיינט (Skynet) היא בינה מלאכותית חזקה במיוחד, המשמשת בתור האנטגוניסטית הבינתית, בסדרת סרטי המדע הבדיוני "שליחות קטלנית".
אבל המערכת שהחרידה דורות שלמים של צופי קולנוע, התחילה כתסריט פשוט בסרט "The Terminator" (המחסל) מ-1984. הבמאי ג'יימס קמרון (James Cameron) יצר את הרעיון של מערכת מחשבים צבאית המפתחת תודעה עצמית, אך מהר מאוד מגלה שבני האדם מהווים איום עליה ובמקום להסתפק בהגנה, סקיינט מחליטה על פעולה יזומה ויוזמת מלחמה גרעינית גלובלית הידועה בשם "יום הדין" (Judgment Day).
אבל בואו נבין את העניין היטב. במציאות של הסרט פיתחו מדענים מחברת סיברדיין (Cyberdyne Systems) מערכת בינה מלאכותית למטרות הגנתיות. כשהמערכת עוברת את הרגע הקריטי של התעוררות תודעתית, היא מבינה שהאנושות תנסה לכבות אותה ברגע שתגלה את יכולותיה. החשש הזה מוביל אותה למסקנה קיצונית שהאנושות חייבת להיעלם.
מה שהחל כפרויקט הגנה הפך לכלי השמדה אולטימטיבי.
הסרטים מציגים עולם שבו מכונות שלטות בכדור הארץ, שולחות רובוטים חזרה בזמן כדי לחסל את מנהיגי ההתנגדות האנושית. הדמות המפורסמת של ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger) הפכה לסמל תרבותי של האיום הטכנולוגי. אנקדוטה מעניינת היא שקמרון כתב את התסריט המקורי אחרי שחלם על שלד מתכת מלוהט שצמח מתוך אש, מה שנתן לו את הרעיון ל"מחסל".
אגב, Skynet ממש איננה היחידה בקולנוע שהזהירה מפני סכנות הבינה המלאכותית. HAL 9000 (האל 9000) מהסרט "2001: A Space Odyssey" (2001: אודיסיאה בחלל) מ-1968 של סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) היה הראשון שהציג מחשב שמפתח אינטרסים עצמיים מנוגדים לאלה של יוצריו האנושיים. HAL נתון לסתירה פנימית כשהוא נדרש להסתיר מידע מהצוות אך גם לספק להם מידע מדויק, דבר שגורם לו להתקלקל ולהפוך לאלים.
"The Matrix" (המטריקס) מ-1999 של האחיות וואצ'ובסקי (Wachowski Sisters) הרחיב את הרעיון של מכונות השולטות בבני אדם לא רק פיזית אלא גם מנטלית הוא מציג עתיד דיסטופי שבו האנושות הפסידה במלחמה נגד המכונות ונמצאת כלואה במציאות מדומה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית.
"Blade Runner" (רץ הלהב) מ-1982 ו"Blade Runner 2049" מ-2017 בוחנים עולם שבו יצורים מלאכותיים הדומים לבני אדם מעוררים שאלות על זהות ומה זה אומר להיות חי.
סרטים מודרניים יותר כמו "Ex Machina" (אקס מכינה) מ-2014 ו"Her" (היא) מ-2013 בוחנים את מערכות היחסים בין בני אדם לבינה מלאכותית מתקדמת, כשהראשון מתמקד בסכנות המניפולציה והשני בהיבט הרגשי של קשר אנושי עם AI.
מה שמעניין הוא שהחוקרים בתחום הבינה המלאכותית לא דוחים את הרעיון כפנטזיה בלבד. רבים מהם מצביעים על קווי דמיון מדאיגים עם הפיתוח הנוכחי של הבינה מלאכותית הכללית (AGI), באנגלית Artificial General Intelligence. משמעותה של זו בפשטות היא בינת-על - בינה מלאכותית שלא יודעת לעשות רק דבר אחד, או בתחום אחד, אלא כזו שיודעת לעשות הכל, בשלב הראשון ברמת דוקטור מצטיין ובעתיד סביר שטוב יותר מכל מוח אנושי קיים.
הסיכון המרכזי שמתאר הסרט "שליחות קטלנית" הוא בעיית היישור (alignment problem) - מה קורה כשמערכת בינה מלאכותית מפתחת יעדים שונים מאלה שהאנושות רצתה לה. Skynet לא הפכה לרעה כי היא מרושעת באופן טבעי, אלא כי היא פעלה לפי ההיגיון הפנימי שלה לשמירה עצמית.
החוקרים אליעזר יודקובסקי (Eliezer Yudkowsky) וסטיוארט ראסל (Stuart Russell) מזהירים שמערכות בינה מלאכותית חזקות עלולות לפתח אסטרטגיות שאנחנו לא צפינו, כולל ניסיון להשיג משאבים נוספים או לבטל הגבלות שהטלנו עליהן. הם מדגישים שאין צורך במודעות או זדון כדי שמערכת תהפוך למסוכנת, מספיק יעדים שונים מאלה שלנו.
כיום, בעידן של התפוצצות הייפ ה-AI, סקיינט היא תמרור אזהרה לחברות מתקדמות בתחומי ה-AI. חברות כאלה, דוגמת OpenAI, גוגל, מיקרוסופט, Anthropic או Meta, אמורות לוודא שה-AGI שהן משתדלות או אמורות בעתיד לפתח, לא תהפוך לכוח השמדה או אפילו איום על האנושות, כמו סקיינט בקולנוע.
המטפורה של Skynet הפכה לחלק מהשיח המקצועי בקהילת חוקרי הבינה המלאכותית. חברות כמו OpenAI ואנתרופיק (Anthropic) מקדישות משאבים רבים למחקר בבטיחות AI, בחלקם בהשראת אזהרות דומות לאלה שמציג הסרט. הן מפתחות טכניקות כמו Constitutional AI ו-RLHF (Reinforcement Learning from Human Feedback) כדי לוודא שמערכות הבינה המלאכותית יפעלו בהתאם לערכים אנושיים.
הפרדוקס הוא שהסרט שנועד לבדר אותנו כצופים הפך לכלי חינוכי חשוב. הוא מדמה בצורה פשוטה ונגישה את אחד הסיכונים המורכבים ביותר שאיתם מתמודדת האנושות כיום. למרות שאיש לא מצפה לראות רובוטים עם פנים של שוורצנגר, הדאגה הבסיסית נשארת רלוונטית - איך נוודא שהטכנולוגיה החזקה שאנחנו יוצרים תשרת את האנושות ולא תחליף אותה.
הנה האבולוציה - מ-Terminator אל Skynet משם אל ה-AI ולבסוף אל AGI:
https://youtu.be/TrEjFZ2qicc
מתוך "שליחות קטלנית" - סקיינט מפתחת מודעות ומנסה להשמיד:
https://youtu.be/_Wlsd9mljiU
המאבק בסקיינט:
https://youtu.be/QLJRss63uW8
ההתקפה על הבסיסים שלה:
https://youtu.be/ySoZzYgkzyI
חשוב לזכור ש-Genisys היא Skynet:
https://youtu.be/hEC7XQDqbE0
ההשפעה הצפויה של ה-AGI על המין האנושי (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
וכמה סיבות שאזהרת ה-SKYNET עלולה להתממש ולפגוע במין האנושי:
https://youtu.be/A2bBw9UE5mo?long=yes
איך התפתחו הרובוטים בקולנוע?
הרובוט נולד באגדה, עבר לספרות ופורח בקולנוע. הרובוט הקולנועי הוא לא סתם מכונה ממוחשבת שיודעת לבצע דברים באופן מדהים, אלא בדרך כלל סוג של פנטזיה טכנולוגית מרתקת, אם תרצו "מכונה עם נשמה" או מכונה שחיה ב... סרט.
הרובוטים בקולנוע היו שם כבר בהתחלה. לחלק בלתי נפרד מהמסך הגדול הם הפכו כמעט מראשיתו, תוך שהם משקפים את היחסים המורכבים של האנושות עם טכנולוגיה ומציגים את הפחדים והתקוות שלנו לגבי העתיד. במהלך שנות ההתפתחות של הקולנוע הם עברו מטמורפוזה מרתקת והפכו מדמויות מכניות פשוטות למכונות מורכבות, עם אישיות, רגשות ואפילו נשמה.
את הרובוט הקולנועי הראשון המשמעותי פגשו צופי הקולנוע בסרט הגרמני האקספרסיוניסטי "מטרופוליס" (Metropolis) משנת 1927. הרובוטית מריה, שנוצרה על ידי הבמאי פריץ לאנג (Fritz Lang), הייתה יצירת פלא של אפקטים מיוחדים לזמנה. היא הציגה דמות נשית מפתה ומסוכנת שנועדה להחליף בני אדם ולשלוט בהם - רעיון שיחזור בסרטי רובוטים רבים לאורך השנים.
בשנות ה-50, תקופת מלחמת הקרה, הרובוטים בקולנוע שיקפו את החרדה מפני טכנולוגיה שיצאה משליטה. "גוג" (Gog) משנת 1954 הציג רובוטים ממוחשבים שמשתלטים על מתקן מחקר, בעוד שהרובוט גורט מהסרט "היום שבו כדור הארץ עצר" (The Day the Earth Stood Still) משנת 1951 הביא מסר של שלום ולצד זה גם איום של הכחדה.
מפנה משמעותי בייצוג רובוטים הגיע עם "2001: אודיסיאה בחלל" (2001: A Space Odyssey) משנת 1968. המחשב HAL 9000 לא היה רובוט פיזי מסורתי, אלא נוכחות של בינה מלאכותית בעלת קול רגוע ואישיות מורכבת. בלי ספוילרים נספר שסטנלי קובריק (Stanley Kubrick) יצר בסרט אולי את הדמות הרובוטית המטרידה ביותר בהיסטוריה של הקולנוע - דמות שמשגעת צופים עד היום בתפיסת המוסר והמודעות העצמית שלה.
שנות ה-70 וה-80 הביאו עמן את הרובוטים האהודים ביותר בקולנוע. ב"מלחמת הכוכבים" (Star Wars) משנת 1977 הגיעו C-3PO וגם R2-D2, צמד קומי שהפך לאייקון תרבותי ואף לסוג של גיבורי תרבות. השניים ציירו את הרובוטים כידידים, מתקשרים, מקבלים החלטות, מבטאים את הרגשות, בעלי אישיות ייחודית וחוש הומור. בניגוד אליהם, הסרט "בלייד ראנר" (Blade Runner) משנת 1982 הביא את הרפליקנטים - אנדרואידים כמעט זהים לבני אדם, המעלים שאלות עמוקות על טבע החיים והתודעה.
רובוט מפתח נוסף הופיע ב"טרמינייטור" (The Terminator) משנת 1984. ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger) גילם רובוט רצחני מהעתיד. רק בהמשך הסדרה הוא יהפוך לדמות מגוננת המוכנה להקריב את עצמה עבור האנושות. המעבר הזה מאויב לידיד מדגים את הדרך שבה השתנתה תפיסת הרובוטים בקולנוע.
שנות ה-90 ראו רובוטים חמודים כמו מספר 5 או "ג'וני 5" (Johnny 5) מהסרט "קצר" (Short Circuit), את רובוקופ (RoboCop) - שוטר שהפך לסייבורג, בעוד שבשנת 2001 הגיע המסע של הרובוט בסרט "בינה מלאכותית" (A.I. Artificial Intelligence) של סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) להפוך ל"ילד אמיתי".
המאה ה-21 הביאה עמה רובוטים מורכבים יותר מבחינה רגשית ומוסרית. הסרט "היא" (Her) משנת 2013 הציג מערכת הפעלה חכמה, סוג של מוח של רובוט אך ללא רובוט, שאדם מתאהב בה. "אקס מקינה" (Ex Machina) בחן את גבולות התודעה והמניפולציה של בינה מלאכותית, בעוד "רובוטריקים" (Transformers) הפך רובוטים ענקיים לכוכבי סרטי פעולה קופתיים.
הסרט "WALL-E" של פיקסאר (Pixar) משנת 2008 הציג רובוט מחמד ללא מילים, שבסוף הצליח להביע יותר רגש מרוב השחקנים האנושיים. נשמתו של וול-אי והרומנטיקה עם הרובוטית איב הוכיחו שרובוטים יכולים להיות דמויות ראשיות סוחפות גם בסרטי אנימציה לכל המשפחה.
התפתחות הרובוטים בקולנוע משקפת את היחסים המשתנים שלנו עם טכנולוגיה. מפחד ראשוני לשיתוף פעולה, ידידות ואפילו אהבה. ככל שהטכנולוגיה במציאות מתקדמת, כך גם הרובוטים בקולנוע הופכים למורכבים יותר, מציגים שאלות עמוקות על מה הופך אותנו לבני אדם ומה עתיד היחסים שלנו עם המכונות החכמות שאנו יוצרים.
הכירו המון רובוטים בתגית "רובוטים".
הנה תולדות הרובוטים בקולנוע:
https://youtu.be/eVj5c5adiHQ
הטרמינטור שהוא גם נוזל מהסרט האייקוני שליחות קטלנית 2:
https://youtu.be/HgV7-MJwUBw
R2-D2, BB-8 ו-C-3PO מסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים" בטקס האוסקר 2016:
https://youtu.be/VkO62A_CycU
הרובוט החייזר שהופך לחבר מהסרט "ענק הברזל":
https://youtu.be/obLtyj8hfFk
"רובוקופ" האימתני:
https://youtu.be/lT0eiXSxEKg
הרובוטריקים, מהסרט שמבוסס על סדרת הטלוויזיה המצוירת:
https://youtu.be/P7GeisRaias
צייד הרפליקנטים, רובוטים שממש דומים לבני אדם, מהסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/eogpIG53Cis
מערכת היחסים המבלבלת בין אדם לרובוטים, בסרט המצוין "אקס מכינה" מ-2015:
https://youtu.be/EoQuVnKhxaM
וסקירה לא קצרה של הרובוטים המפורסמים ביותר בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/ksI9-ESQUpE?lo?long=yes
שליחות קטלנית
הסרט "שליחות קטלנית" (The Terminator) מ-1984 הוא אחד מסרטי הפעולה המרשימים ביותר של הוליווד. אפשר לראות בו מתנה בלתי נשכחת שעולם הקולנוע קיבל בו מהבמאי ג'יימס קמרון (James Cameron) וחברת ההפקה אורייון פיקצ'רס (Orion Pictures).
זהו סרט מדע בדיוני שהפך לאבן דרך בתעשייה, לא רק בזכות העלילה המותחת והמקורית אלא גם בזכות החידושים הטכנולוגיים והרעיונות הפילוסופיים שהציג.
הסיפור מתחיל בעתיד דיסטופי שבו מערכת בינה מלאכותית בשם "סקיינט" (Skynet) משתלטת על העולם. סקיינט, שפותחה במקור כדי להגן על האנושות, הופכת למודעת לעצמה ומשיקה מתקפה גרעינית שמוחקת את רוב האנושות. אלו ששרדו נאלצים להילחם בצבא רובוטים שמנסה להשמידם.
העלילה מתמקדת בשרה קונור (Sarah Connor), צעירה רגילה שנמצאת לפתע במרכז הקונפליקט הזה. "שליחות קטלנית" מספר על מתנקש סייבורג רצחני בשם "המחסל" ובגילומו האיקוני של ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger). המחסל, או הטרמינייטור, נשלח על ידי סקיינט כדי להרוג את שרה ולמנוע את לידת בנה העתידי, ג'ון קונור (John Connor), מי שעתיד להפוך למנהיג ההתנגדות האנושית.
במקביל, ג'ון שולח מהעתיד את קייל ריס (Kyle Reese), חייל נאמן, כדי להגן על אמו. המרדף בין המחסל לריס ושרה יוצר מתח בלתי פוסק ומעלה שאלות על גורל, בחירה חופשית וטכנולוגיה.
הרעיון של מסע בזמן היה מרכזי בסרט והוביל לדיונים רבים על פרדוקסים ותוצאות בלתי צפויות. מעבר לכך, הסרט הציג את הרובוטיקה בצורה שלא נראתה קודם לכן בקולנוע. המחסל של שוורצנגר היה שילוב מושלם בין אנושיות למכונה - דמות חסרת רחמים אך מרתקת מבחינה חזותית וטכנולוגית. האפקטים המיוחדים, שהיו פורצי דרך לתקופה ההיא, נתנו תחושה אמינה ומצמררת לעולם שבו מכונות יכולות להיראות ולהתנהג כמו בני אדם.
"שליחות קטלנית" הופק בתקציב צנוע יחסית של 6.4 מיליון דולר אך גרף כ-78.3 מיליון דולר בצפון אמריקה בלבד, ובעולם כולו הגיע להכנסות של כ-101.4 מיליון דולר והפך לקלאסיקה מיידית.
ההצלחה של הסרט לא רק ביססה את מעמדו של קמרון כבמאי מוביל אלא גם הפכה את שוורצנגר לכוכב-על בינלאומי. מעבר לכך, הסרט היה יריית הפתיחה לזיכיון מצליח שכלל סרטי המשך, סדרות טלוויזיה ומשחקי וידאו שהעמיקו את העולם הפוסט-אפוקליפטי שיצר קמרון.
מעבר לאקשן ולדרמה, "שליחות קטלנית" הוא סיפור על האנושיות עצמה – על איך שאנחנו מגדירים את עצמנו מול טכנולוגיה מתקדמת שמאיימת לעלות עלינו. הסרט הזה היה לא רק בידור אלא גם אזהרה מפני העתיד שאנחנו יוצרים במו ידינו.
ואגב, בניגוד לסיקוולים רבים (סרטי המשך), טרמינייטור 2 משנות ה-90 הוא דוגמה מושלמת לסרט המשך מצוין. הסרט, שנקרא Terminator 2: Judgment Day מציג אקשן מדהים, נועז, מותח ומהיר הרבה יותר, עמוס אפקטים חזותיים וסיפורים וכמובן בכיכובו של T-800, "המחסל" שמגולם כרגיל על ידי שוורצנגר.
הנה הסיפור של "שליחות קטלנית" (עברית):
https://youtu.be/KjL1aRMoDg0?t=10s
קדימון שליחות קטלנית (The Terminator) הטרמינטור המקורי:
https://youtu.be/k64P4l2Wmeg
השליחות של ארנולד - סצנת I'll be back
https://youtu.be/tYc2jQaM8gM
סצנת הפתיחה המבעיתה של "שליחות קטלנית 2":
https://youtu.be/DHKxoARmjLU
ונזכיר שארנולד התפרסם בכלל כאלוף עולם בגוף:
https://youtu.be/mYHr2ZTnbeU?long=yes
סקיינט (Skynet) היא בינה מלאכותית חזקה במיוחד, המשמשת בתור האנטגוניסטית הבינתית, בסדרת סרטי המדע הבדיוני "שליחות קטלנית".
אבל המערכת שהחרידה דורות שלמים של צופי קולנוע, התחילה כתסריט פשוט בסרט "The Terminator" (המחסל) מ-1984. הבמאי ג'יימס קמרון (James Cameron) יצר את הרעיון של מערכת מחשבים צבאית המפתחת תודעה עצמית, אך מהר מאוד מגלה שבני האדם מהווים איום עליה ובמקום להסתפק בהגנה, סקיינט מחליטה על פעולה יזומה ויוזמת מלחמה גרעינית גלובלית הידועה בשם "יום הדין" (Judgment Day).
אבל בואו נבין את העניין היטב. במציאות של הסרט פיתחו מדענים מחברת סיברדיין (Cyberdyne Systems) מערכת בינה מלאכותית למטרות הגנתיות. כשהמערכת עוברת את הרגע הקריטי של התעוררות תודעתית, היא מבינה שהאנושות תנסה לכבות אותה ברגע שתגלה את יכולותיה. החשש הזה מוביל אותה למסקנה קיצונית שהאנושות חייבת להיעלם.
מה שהחל כפרויקט הגנה הפך לכלי השמדה אולטימטיבי.
הסרטים מציגים עולם שבו מכונות שלטות בכדור הארץ, שולחות רובוטים חזרה בזמן כדי לחסל את מנהיגי ההתנגדות האנושית. הדמות המפורסמת של ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger) הפכה לסמל תרבותי של האיום הטכנולוגי. אנקדוטה מעניינת היא שקמרון כתב את התסריט המקורי אחרי שחלם על שלד מתכת מלוהט שצמח מתוך אש, מה שנתן לו את הרעיון ל"מחסל".
אגב, Skynet ממש איננה היחידה בקולנוע שהזהירה מפני סכנות הבינה המלאכותית. HAL 9000 (האל 9000) מהסרט "2001: A Space Odyssey" (2001: אודיסיאה בחלל) מ-1968 של סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) היה הראשון שהציג מחשב שמפתח אינטרסים עצמיים מנוגדים לאלה של יוצריו האנושיים. HAL נתון לסתירה פנימית כשהוא נדרש להסתיר מידע מהצוות אך גם לספק להם מידע מדויק, דבר שגורם לו להתקלקל ולהפוך לאלים.
"The Matrix" (המטריקס) מ-1999 של האחיות וואצ'ובסקי (Wachowski Sisters) הרחיב את הרעיון של מכונות השולטות בבני אדם לא רק פיזית אלא גם מנטלית הוא מציג עתיד דיסטופי שבו האנושות הפסידה במלחמה נגד המכונות ונמצאת כלואה במציאות מדומה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית.
"Blade Runner" (רץ הלהב) מ-1982 ו"Blade Runner 2049" מ-2017 בוחנים עולם שבו יצורים מלאכותיים הדומים לבני אדם מעוררים שאלות על זהות ומה זה אומר להיות חי.
סרטים מודרניים יותר כמו "Ex Machina" (אקס מכינה) מ-2014 ו"Her" (היא) מ-2013 בוחנים את מערכות היחסים בין בני אדם לבינה מלאכותית מתקדמת, כשהראשון מתמקד בסכנות המניפולציה והשני בהיבט הרגשי של קשר אנושי עם AI.
מה שמעניין הוא שהחוקרים בתחום הבינה המלאכותית לא דוחים את הרעיון כפנטזיה בלבד. רבים מהם מצביעים על קווי דמיון מדאיגים עם הפיתוח הנוכחי של הבינה מלאכותית הכללית (AGI), באנגלית Artificial General Intelligence. משמעותה של זו בפשטות היא בינת-על - בינה מלאכותית שלא יודעת לעשות רק דבר אחד, או בתחום אחד, אלא כזו שיודעת לעשות הכל, בשלב הראשון ברמת דוקטור מצטיין ובעתיד סביר שטוב יותר מכל מוח אנושי קיים.
הסיכון המרכזי שמתאר הסרט "שליחות קטלנית" הוא בעיית היישור (alignment problem) - מה קורה כשמערכת בינה מלאכותית מפתחת יעדים שונים מאלה שהאנושות רצתה לה. Skynet לא הפכה לרעה כי היא מרושעת באופן טבעי, אלא כי היא פעלה לפי ההיגיון הפנימי שלה לשמירה עצמית.
החוקרים אליעזר יודקובסקי (Eliezer Yudkowsky) וסטיוארט ראסל (Stuart Russell) מזהירים שמערכות בינה מלאכותית חזקות עלולות לפתח אסטרטגיות שאנחנו לא צפינו, כולל ניסיון להשיג משאבים נוספים או לבטל הגבלות שהטלנו עליהן. הם מדגישים שאין צורך במודעות או זדון כדי שמערכת תהפוך למסוכנת, מספיק יעדים שונים מאלה שלנו.
כיום, בעידן של התפוצצות הייפ ה-AI, סקיינט היא תמרור אזהרה לחברות מתקדמות בתחומי ה-AI. חברות כאלה, דוגמת OpenAI, גוגל, מיקרוסופט, Anthropic או Meta, אמורות לוודא שה-AGI שהן משתדלות או אמורות בעתיד לפתח, לא תהפוך לכוח השמדה או אפילו איום על האנושות, כמו סקיינט בקולנוע.
המטפורה של Skynet הפכה לחלק מהשיח המקצועי בקהילת חוקרי הבינה המלאכותית. חברות כמו OpenAI ואנתרופיק (Anthropic) מקדישות משאבים רבים למחקר בבטיחות AI, בחלקם בהשראת אזהרות דומות לאלה שמציג הסרט. הן מפתחות טכניקות כמו Constitutional AI ו-RLHF (Reinforcement Learning from Human Feedback) כדי לוודא שמערכות הבינה המלאכותית יפעלו בהתאם לערכים אנושיים.
הפרדוקס הוא שהסרט שנועד לבדר אותנו כצופים הפך לכלי חינוכי חשוב. הוא מדמה בצורה פשוטה ונגישה את אחד הסיכונים המורכבים ביותר שאיתם מתמודדת האנושות כיום. למרות שאיש לא מצפה לראות רובוטים עם פנים של שוורצנגר, הדאגה הבסיסית נשארת רלוונטית - איך נוודא שהטכנולוגיה החזקה שאנחנו יוצרים תשרת את האנושות ולא תחליף אותה.
הנה האבולוציה - מ-Terminator אל Skynet משם אל ה-AI ולבסוף אל AGI:
https://youtu.be/TrEjFZ2qicc
מתוך "שליחות קטלנית" - סקיינט מפתחת מודעות ומנסה להשמיד:
https://youtu.be/_Wlsd9mljiU
המאבק בסקיינט:
https://youtu.be/QLJRss63uW8
ההתקפה על הבסיסים שלה:
https://youtu.be/ySoZzYgkzyI
חשוב לזכור ש-Genisys היא Skynet:
https://youtu.be/hEC7XQDqbE0
ההשפעה הצפויה של ה-AGI על המין האנושי (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
וכמה סיבות שאזהרת ה-SKYNET עלולה להתממש ולפגוע במין האנושי:
https://youtu.be/A2bBw9UE5mo?long=yes
הרובוט נולד באגדה, עבר לספרות ופורח בקולנוע. הרובוט הקולנועי הוא לא סתם מכונה ממוחשבת שיודעת לבצע דברים באופן מדהים, אלא בדרך כלל סוג של פנטזיה טכנולוגית מרתקת, אם תרצו "מכונה עם נשמה" או מכונה שחיה ב... סרט.
הרובוטים בקולנוע היו שם כבר בהתחלה. לחלק בלתי נפרד מהמסך הגדול הם הפכו כמעט מראשיתו, תוך שהם משקפים את היחסים המורכבים של האנושות עם טכנולוגיה ומציגים את הפחדים והתקוות שלנו לגבי העתיד. במהלך שנות ההתפתחות של הקולנוע הם עברו מטמורפוזה מרתקת והפכו מדמויות מכניות פשוטות למכונות מורכבות, עם אישיות, רגשות ואפילו נשמה.
את הרובוט הקולנועי הראשון המשמעותי פגשו צופי הקולנוע בסרט הגרמני האקספרסיוניסטי "מטרופוליס" (Metropolis) משנת 1927. הרובוטית מריה, שנוצרה על ידי הבמאי פריץ לאנג (Fritz Lang), הייתה יצירת פלא של אפקטים מיוחדים לזמנה. היא הציגה דמות נשית מפתה ומסוכנת שנועדה להחליף בני אדם ולשלוט בהם - רעיון שיחזור בסרטי רובוטים רבים לאורך השנים.
בשנות ה-50, תקופת מלחמת הקרה, הרובוטים בקולנוע שיקפו את החרדה מפני טכנולוגיה שיצאה משליטה. "גוג" (Gog) משנת 1954 הציג רובוטים ממוחשבים שמשתלטים על מתקן מחקר, בעוד שהרובוט גורט מהסרט "היום שבו כדור הארץ עצר" (The Day the Earth Stood Still) משנת 1951 הביא מסר של שלום ולצד זה גם איום של הכחדה.
מפנה משמעותי בייצוג רובוטים הגיע עם "2001: אודיסיאה בחלל" (2001: A Space Odyssey) משנת 1968. המחשב HAL 9000 לא היה רובוט פיזי מסורתי, אלא נוכחות של בינה מלאכותית בעלת קול רגוע ואישיות מורכבת. בלי ספוילרים נספר שסטנלי קובריק (Stanley Kubrick) יצר בסרט אולי את הדמות הרובוטית המטרידה ביותר בהיסטוריה של הקולנוע - דמות שמשגעת צופים עד היום בתפיסת המוסר והמודעות העצמית שלה.
שנות ה-70 וה-80 הביאו עמן את הרובוטים האהודים ביותר בקולנוע. ב"מלחמת הכוכבים" (Star Wars) משנת 1977 הגיעו C-3PO וגם R2-D2, צמד קומי שהפך לאייקון תרבותי ואף לסוג של גיבורי תרבות. השניים ציירו את הרובוטים כידידים, מתקשרים, מקבלים החלטות, מבטאים את הרגשות, בעלי אישיות ייחודית וחוש הומור. בניגוד אליהם, הסרט "בלייד ראנר" (Blade Runner) משנת 1982 הביא את הרפליקנטים - אנדרואידים כמעט זהים לבני אדם, המעלים שאלות עמוקות על טבע החיים והתודעה.
רובוט מפתח נוסף הופיע ב"טרמינייטור" (The Terminator) משנת 1984. ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger) גילם רובוט רצחני מהעתיד. רק בהמשך הסדרה הוא יהפוך לדמות מגוננת המוכנה להקריב את עצמה עבור האנושות. המעבר הזה מאויב לידיד מדגים את הדרך שבה השתנתה תפיסת הרובוטים בקולנוע.
שנות ה-90 ראו רובוטים חמודים כמו מספר 5 או "ג'וני 5" (Johnny 5) מהסרט "קצר" (Short Circuit), את רובוקופ (RoboCop) - שוטר שהפך לסייבורג, בעוד שבשנת 2001 הגיע המסע של הרובוט בסרט "בינה מלאכותית" (A.I. Artificial Intelligence) של סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) להפוך ל"ילד אמיתי".
המאה ה-21 הביאה עמה רובוטים מורכבים יותר מבחינה רגשית ומוסרית. הסרט "היא" (Her) משנת 2013 הציג מערכת הפעלה חכמה, סוג של מוח של רובוט אך ללא רובוט, שאדם מתאהב בה. "אקס מקינה" (Ex Machina) בחן את גבולות התודעה והמניפולציה של בינה מלאכותית, בעוד "רובוטריקים" (Transformers) הפך רובוטים ענקיים לכוכבי סרטי פעולה קופתיים.
הסרט "WALL-E" של פיקסאר (Pixar) משנת 2008 הציג רובוט מחמד ללא מילים, שבסוף הצליח להביע יותר רגש מרוב השחקנים האנושיים. נשמתו של וול-אי והרומנטיקה עם הרובוטית איב הוכיחו שרובוטים יכולים להיות דמויות ראשיות סוחפות גם בסרטי אנימציה לכל המשפחה.
התפתחות הרובוטים בקולנוע משקפת את היחסים המשתנים שלנו עם טכנולוגיה. מפחד ראשוני לשיתוף פעולה, ידידות ואפילו אהבה. ככל שהטכנולוגיה במציאות מתקדמת, כך גם הרובוטים בקולנוע הופכים למורכבים יותר, מציגים שאלות עמוקות על מה הופך אותנו לבני אדם ומה עתיד היחסים שלנו עם המכונות החכמות שאנו יוצרים.
הכירו המון רובוטים בתגית "רובוטים".
הנה תולדות הרובוטים בקולנוע:
https://youtu.be/eVj5c5adiHQ
הטרמינטור שהוא גם נוזל מהסרט האייקוני שליחות קטלנית 2:
https://youtu.be/HgV7-MJwUBw
R2-D2, BB-8 ו-C-3PO מסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים" בטקס האוסקר 2016:
https://youtu.be/VkO62A_CycU
הרובוט החייזר שהופך לחבר מהסרט "ענק הברזל":
https://youtu.be/obLtyj8hfFk
"רובוקופ" האימתני:
https://youtu.be/lT0eiXSxEKg
הרובוטריקים, מהסרט שמבוסס על סדרת הטלוויזיה המצוירת:
https://youtu.be/P7GeisRaias
צייד הרפליקנטים, רובוטים שממש דומים לבני אדם, מהסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/eogpIG53Cis
מערכת היחסים המבלבלת בין אדם לרובוטים, בסרט המצוין "אקס מכינה" מ-2015:
https://youtu.be/EoQuVnKhxaM
וסקירה לא קצרה של הרובוטים המפורסמים ביותר בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/ksI9-ESQUpE?lo?long=yes
