שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך שמועות מתפשטות?
שמועות (Rumors) נוטות להתפשט במהירות רבה וזה לא חדש. אבל בימינו, עם האינטרנט, הווטסאפ והרשתות החברתיות, הן עפות במהירות אדירה לכל עבר.
אפילו יותר גרועה היא ההתפשטות המהירה של שקרים, דרך שמועות שהן בעצם חדשות כזב, פייק ניוז מכוון שיוצרים גופים או אנשים המעוניינים בהן ומופץ בהתלהבות ברשת.
ההתפשטות המהירה כל כך של שמועות יכולה להיות והיא לא פעם בעייתית מאוד, כי היא יכולה להוביל להתפשטות מידע שגוי או מטעה ואף לגרום לתופעות חברתיות הרסניות. לדוגמה, שמועות על פיגוע טרור שגוי, או חיכוכים חברתיים נפיצים יכולות לגרום לפאניקה ולפרצי אלימות קשים בחברה.
#אבל מהם הגורמים להתפשטות המהירה כל כך של שמועות?
אז ישנם כמה גורמים לכך:
#עניין
אנשים אוהבים לדבר על דברים מעניינים, במיוחד אם הם מעוררים אצלם רגשות. כך לדוגמה, תתפשט שמועה על אסון טבע או על מתקפת טרור במהירות רבה, מפני שהיא מעוררת עניין ורגש, במקרה הזה חרדה.
#אמינות
אנשים נוטים להאמין למה שהם שומעים, במיוחד אם השמועה מגיעה ממקור אמין. כך לדוגמה, שמועה שתופיע באתר חדשות מוכר, או ממשפיען או מוביל דעה ברשת, תתפשט הרבה יותר מהר משמועה שתופיע באתר או על ידי אדם לא מוכר.
#זמינות
בימינו ועם הטכנולוגיה החברתית, הפצת שמועות היא זמינה וקלה במיוחד. אנשים יכולים כיום להפיץ שמועות במהירות עצומה - דרך אמצעי תקשורת כמו ווטסאפ או טלגרם, או הרשתות החברתיות דוגמת בטוויטר ופייסבוק וכמובן בקבוצות ופורומים מקוונים.
#רגשות
שמועות שמעוררות רגשות חזקים, כמו פחד, שמחה או כעס יופצו הרבה יותר מהר. שמועה על תרמית פיננסית, למשל, תתפשט מהר יותר משמועה על שינוי קטן בחוק לא מאוד חשוב.
#אי-ודאות
אנשים נוטים להפיץ שמועות כשהם לא יודעים מהי האמת. במצבים של חוסר ודאות, אנשים נוטים לחפש מידע מכל מקור אפשרי, גם אם המידע אינו אמין. לדוגמה, שמועה על התפרצות מגפה תתפשט הרבה יותר מהר כשאין ודאות וידע מספיק לגביה.
כך נפוצות שמועות וחדשות מזויפות או שגויות (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
ואפילו המדע נופל קורבן להתפשטות של שמועות מדעיות לא מבוססות או מסולפות (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
למה נועדה הרכילות?
רכילות בין אנשים (Gossip) מתבטאת לרוב בשיתוף לא רשמי, של שמועות או מידע על אחרים. לעתים קרובות היא כוללת פרטים על חייהם האישיים והתנהגותם של קרובים, מכרים וידוענים, כמו גם על דברים שקרו להם ומעשים שעשו.
אבל הרכילות היא גם פעילות שתפקידה החברתי הרבה יותר משמעותי מאשר סתם "לדבר על אחרים מאחורי הגב". למעשה, בעוד שהיא נתפסת לעתים קרובות כעניין שלילי, לרכילות יש שורה של תפקידים, המשתנים בהתאם להקשר החברתי ולנורמות התרבותיות.
#התפקידים החברתיים של הרכילות
הנה הם:
#יצירת קשרים חברתיים
רכילות מחברת, כסוג של אמצעי לקשר חברתי וליצירה של קשרים בתוך הקהילה או קבוצת אנשים. למעשה, היא מספקת נושא שיחה משותף ובכך מסייעת לאנשים להרגיש מחוברים יותר זה לזה, חיבור שנוצר מתחושת ההיכרות והידע המשותף.
#חיזוק נורמות חברתיות
רכילות מציעה לקהילה דרך לחיזוק של נורמות וציפיות חברתיות. כי באמצעות שיחות ודיונים על התנהגותם של אחרים, אנשים יכולים להסכים במשותף (או להתנגד) לפעולות חברתיות שונות, ובכך לסייע בביסוס או שמירה על מוסכמות חברתיות או לחולל בהן שינוי.
#העברת מידע תרבותי
רכילות יכולה להיות אמצעי יעיל ומעורר קשב להעברה של ערכים, אמונות ומסורות תרבותיות מדור לדור. שיתוף סיפורים, שמועות ואנקדוטות מסייע לצעירים וחדשים בחברה ללמוד על הנורמות החברתיות והתנהגויות המקובלות ומהן התוצאות וההשלכות של חריגה מהן.
#ניהול מוניטין
לרכילות תפקיד של ממש בניהול מוניטין. לא פעם אנשים מרכלים כדי ללמוד על המוניטין של אחרים, גם בצד החיובי וגם בשלילי. שיתוף מידע על התנהגותו של אדם מאפשר להזהיר אחרים או להתייעץ כיצד לנהל את הקשר מולו.
#בידור וסקרנות
אי אפשר לשכוח שהרכילות היא גם קצת בידור, רגע של יציאה משגרת היומיום לטובת סיפורים. רכילות פועלת על סקרנות, עם דיבור רגשי על מעשי האחר, תגובות לשמע דברים שקורים, פריקת תסכולים ושיתוף של תככים ומניפולציות בין אנשים.
#😇אזהרה
לרכילות יש לא פעם גם השלכות שליליות. בהפצת מידע שלא זכה לפרסום נרחב יש חדירה משמעותית לפרטיות. לא פעם מדובר בשערוריות, בלשון הרע ולצערנו גם בשמחה לאידו של אדם.
הגזמה בה עלולה להוביל לשמועות, לאי-הבנות ולהפצה של מידע כוזב, דברים שעלולים לפגוע בשמם של אנשים ובמערכות יחסים שנהרסות.
כדי לשמור על סביבה חברתית בריאה, הכרחי וחיוני לתקשר בצורה אחראית ומוסרית, ללא לשון הרע, השמצות או המצאת עובדות משלכם.
הנה סרטון שמציג היטב את התוצאות החמורות של הרכילות (מתורגם):
https://youtu.be/wPdTSzTDfb4
התפקיד החברתי של רכילות (עברית):
https://youtu.be/NFsG5RpQawE
בחיוך - על רכילות ודיבורים מאחורי הגב אפילו של עצמי (עברית):
https://youtu.be/QuanDcCkqh4
ופרק מסדרת נוער שעוסק ברכילות (עברית):
https://youtu.be/SkVbwxmN7nA?long=yes
מהי הסקרנות?
הסקרנות (Curiosity) היא תכונה המובילה אותנו לדעת, לחקור ולהבין דברים שאיננו יודעים ושדרכה אנו לומדים, מתקדמים ומבינים את הדברים.
מילת הקוד היא פערים. הסקרנות מתעוררת בעת שיש פער בין מה שאדם מעוניין לדעת ובין מה שהוא יודע.
הסקרנות מתגלה כבר בגיל צעיר מאוד.
התבוננות פשוטה על תינוקות חושפת די מהר עד כמה הם סקרנים. עם העניין שלהם בדברים ואינספור שאלות של "למה...?" רבים חשים שרק פעוטות וילדים הם סקרנים. סטטיסטית יש בכך ודאי לא מעט צדק, אך ניתן להישאר סקרנים גם כשמתבגרים.
לא מעט מבוגרים ממשיכים ומשתדלים להישאר סקרנים. רבים מהם אף עוסקים בהמשך חייהם במקצועות שבהם הסקרנות מעניקה להם יתרון.
אילו מקצועות? - שאלה טובה: הסקרנות היא הבסיס לעיסוקים כמו אמנות, מדע, הומור, משחק ופעילויות דומות. ליצנים או שחקנים בוגרים נראים לנו כילדים שלא התבגרו. אבל רבים מהתחום יספרו לכם שגם מדענים ואמנים הם כאלה.
אם אתם הורים, נסו שלא לומר לילדים שלכם כל הזמן "מספיק!" או "די!" על הניסיונות המוזרים שהם עושים, על הרעש או על הגועל שאתם חשים כשהם חוקרים את העולם שמסביב. ככה מגדלים, או לפחות לא מעלימים להם את הסקרנות.
מכל מקום, זה לא שהסקרנות נעלמת אצלנו כשאנו מתבגרים. אנחנו ממשיכים להיות סקרנים או לפחות להמ'יך ולתת דרור לחקר העולם, אבל פחות מסתכנים כדי ללמוד ולרכוש ידע חדש. אם ילד מוכן ולא נרתע מלסכן ולהרוס דברים כדי להבין או לגלות על דברים שמסקרנים אותו, המבוגר הממוצע, שהתוודע להשלכות של מעשיו, יעז ויסתכן הרבה פחות כדי ללמוד.
ואגב, זה לא רק הגיל שמפחית את גילויי הסקרנות שלנו. גם המומחיות נוטה לרסן אותה. כשבני אדם הופכים מומחים, הם נוטים לאבד את התשוקה והסקרנות להמשיך ולחקור ולגלות. משום כך תמיד יאיימו הצעירים הנלהבים בכל תחום על המומחים הוותיקים. הם סקרנים וחדורי תשוקה להצליח וללמוד, בעוד הוותיקים כבר הצליחו.
הסקרנות היא אחת התכונות החשובות בהן זכינו בראשית האבולוציה והיא העניקה למין האנושי יתרון עצום על כל המינים האחרים. תודות לה גילו ראשוני האדם הקדמון תגליות כמו איזה פרי הוא טוב לאכילה ומתי הוא זמין, איפה מסתתר הציד הכי טוב, איזה מפל מציע את המים הטובים ואיך להדליק אש עם שתי אבנים.
כשהסקרנות נתנה יתרון לסקרני האדם הקדמון על פני הלא סקרנים, ברור שהיא הלכה והתפשטה במין האנושי. היא הועברה לצאצאים והפכה לבסיס לתגליות, להמצאות, ליצירות האמנות, להנדסה ולמחקר.
מוחית, מערכת התגמול היא זו שמעורבת גם בלמידה המונעת מסקרנות. כשאנו לומדים משהו שעניין אותנו מראש, הפעילות המוחית שלנו היא באזורי המוח שבהם פעילה במיוחד מערכת התגמול. כל למידה יכולה לעורר עוד סקרנות ולמידה נוספת וכך הלאה. הסקרנות היא המניע והלמידה היא התגמול. אנחנו נקרא לזה סיפוק אבל הדופמין שאנחנו מייצרים בהצלחת הלמידה הוא העניין.
הסקרנות היא שמושכת אותנו לסרטי מתח, לספרי בלשים וכדומה. הדברים שהכי מסקרנים אותנו יכילו הפתעות, ראיות מעורפלות או דברים שמעבר להיגיון. זו גם הסיבה שאנו כל כך מתעניינים בצירופי מקרים שלכאורה אין בהם כל היגיון אבל אנחנו מנסים למצוא אותו.
זו הסיבה שרכילות, שמועות ותיאוריות קונספירציה כל כך תופסים.
למימוש הסקרנות צריך למקד את הקשב. קשה לפתור ולפצח בעיה כשאנו מאזינים לשירים או כשהטלוויזיה עובדת. לכן רבים מאיתנו יעידו שהם מצליחים למצוא פתרונות ורעיונות דווקא במקלחת.
אז סקרנות היא התשוקה והמניע לידע, לגילוי ולמחקר מדעי. אבל היא גם זו שנותנת לנו השראה ליצירה אמנותית פורצת דרך, ליזמות ולפיתוח שיפתור בעיה שאיש לא פתר לפנינו.
הנה הסקרנות האנושית ונפלאותיה (מתורגם):
https://youtu.be/tbX6aMfPtEw
עוצמתה של הסקרנות והריגוש שהיא מייצרת לאנושות:
https://youtu.be/VOVmVMJEhg8
המחקר המדעי המונע מסקרנות (מתורגם):
https://youtu.be/PlytMrKfOFA?long=yes
איך להפעיל את הסקרנות שלנו? (מתורגם)
https://youtu.be/OMDVTZ-ycaY?long=yes
הרצאה על סקרנות ועל הדרך ללמד רובוטים להיות סקרנים (עברית):
https://youtu.be/SZjXMcsAObg?long=yes
ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על חשיבות הסקרנות לקידמה האנושית (עברית):
https://youtu.be/w9HdKXSRMn4?long=yes
שמועות
שמועות (Rumors) נוטות להתפשט במהירות רבה וזה לא חדש. אבל בימינו, עם האינטרנט, הווטסאפ והרשתות החברתיות, הן עפות במהירות אדירה לכל עבר.
אפילו יותר גרועה היא ההתפשטות המהירה של שקרים, דרך שמועות שהן בעצם חדשות כזב, פייק ניוז מכוון שיוצרים גופים או אנשים המעוניינים בהן ומופץ בהתלהבות ברשת.
ההתפשטות המהירה כל כך של שמועות יכולה להיות והיא לא פעם בעייתית מאוד, כי היא יכולה להוביל להתפשטות מידע שגוי או מטעה ואף לגרום לתופעות חברתיות הרסניות. לדוגמה, שמועות על פיגוע טרור שגוי, או חיכוכים חברתיים נפיצים יכולות לגרום לפאניקה ולפרצי אלימות קשים בחברה.
#אבל מהם הגורמים להתפשטות המהירה כל כך של שמועות?
אז ישנם כמה גורמים לכך:
#עניין
אנשים אוהבים לדבר על דברים מעניינים, במיוחד אם הם מעוררים אצלם רגשות. כך לדוגמה, תתפשט שמועה על אסון טבע או על מתקפת טרור במהירות רבה, מפני שהיא מעוררת עניין ורגש, במקרה הזה חרדה.
#אמינות
אנשים נוטים להאמין למה שהם שומעים, במיוחד אם השמועה מגיעה ממקור אמין. כך לדוגמה, שמועה שתופיע באתר חדשות מוכר, או ממשפיען או מוביל דעה ברשת, תתפשט הרבה יותר מהר משמועה שתופיע באתר או על ידי אדם לא מוכר.
#זמינות
בימינו ועם הטכנולוגיה החברתית, הפצת שמועות היא זמינה וקלה במיוחד. אנשים יכולים כיום להפיץ שמועות במהירות עצומה - דרך אמצעי תקשורת כמו ווטסאפ או טלגרם, או הרשתות החברתיות דוגמת בטוויטר ופייסבוק וכמובן בקבוצות ופורומים מקוונים.
#רגשות
שמועות שמעוררות רגשות חזקים, כמו פחד, שמחה או כעס יופצו הרבה יותר מהר. שמועה על תרמית פיננסית, למשל, תתפשט מהר יותר משמועה על שינוי קטן בחוק לא מאוד חשוב.
#אי-ודאות
אנשים נוטים להפיץ שמועות כשהם לא יודעים מהי האמת. במצבים של חוסר ודאות, אנשים נוטים לחפש מידע מכל מקור אפשרי, גם אם המידע אינו אמין. לדוגמה, שמועה על התפרצות מגפה תתפשט הרבה יותר מהר כשאין ודאות וידע מספיק לגביה.
כך נפוצות שמועות וחדשות מזויפות או שגויות (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
ואפילו המדע נופל קורבן להתפשטות של שמועות מדעיות לא מבוססות או מסולפות (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
רכילות בין אנשים (Gossip) מתבטאת לרוב בשיתוף לא רשמי, של שמועות או מידע על אחרים. לעתים קרובות היא כוללת פרטים על חייהם האישיים והתנהגותם של קרובים, מכרים וידוענים, כמו גם על דברים שקרו להם ומעשים שעשו.
אבל הרכילות היא גם פעילות שתפקידה החברתי הרבה יותר משמעותי מאשר סתם "לדבר על אחרים מאחורי הגב". למעשה, בעוד שהיא נתפסת לעתים קרובות כעניין שלילי, לרכילות יש שורה של תפקידים, המשתנים בהתאם להקשר החברתי ולנורמות התרבותיות.
#התפקידים החברתיים של הרכילות
הנה הם:
#יצירת קשרים חברתיים
רכילות מחברת, כסוג של אמצעי לקשר חברתי וליצירה של קשרים בתוך הקהילה או קבוצת אנשים. למעשה, היא מספקת נושא שיחה משותף ובכך מסייעת לאנשים להרגיש מחוברים יותר זה לזה, חיבור שנוצר מתחושת ההיכרות והידע המשותף.
#חיזוק נורמות חברתיות
רכילות מציעה לקהילה דרך לחיזוק של נורמות וציפיות חברתיות. כי באמצעות שיחות ודיונים על התנהגותם של אחרים, אנשים יכולים להסכים במשותף (או להתנגד) לפעולות חברתיות שונות, ובכך לסייע בביסוס או שמירה על מוסכמות חברתיות או לחולל בהן שינוי.
#העברת מידע תרבותי
רכילות יכולה להיות אמצעי יעיל ומעורר קשב להעברה של ערכים, אמונות ומסורות תרבותיות מדור לדור. שיתוף סיפורים, שמועות ואנקדוטות מסייע לצעירים וחדשים בחברה ללמוד על הנורמות החברתיות והתנהגויות המקובלות ומהן התוצאות וההשלכות של חריגה מהן.
#ניהול מוניטין
לרכילות תפקיד של ממש בניהול מוניטין. לא פעם אנשים מרכלים כדי ללמוד על המוניטין של אחרים, גם בצד החיובי וגם בשלילי. שיתוף מידע על התנהגותו של אדם מאפשר להזהיר אחרים או להתייעץ כיצד לנהל את הקשר מולו.
#בידור וסקרנות
אי אפשר לשכוח שהרכילות היא גם קצת בידור, רגע של יציאה משגרת היומיום לטובת סיפורים. רכילות פועלת על סקרנות, עם דיבור רגשי על מעשי האחר, תגובות לשמע דברים שקורים, פריקת תסכולים ושיתוף של תככים ומניפולציות בין אנשים.
#😇אזהרה
לרכילות יש לא פעם גם השלכות שליליות. בהפצת מידע שלא זכה לפרסום נרחב יש חדירה משמעותית לפרטיות. לא פעם מדובר בשערוריות, בלשון הרע ולצערנו גם בשמחה לאידו של אדם.
הגזמה בה עלולה להוביל לשמועות, לאי-הבנות ולהפצה של מידע כוזב, דברים שעלולים לפגוע בשמם של אנשים ובמערכות יחסים שנהרסות.
כדי לשמור על סביבה חברתית בריאה, הכרחי וחיוני לתקשר בצורה אחראית ומוסרית, ללא לשון הרע, השמצות או המצאת עובדות משלכם.
הנה סרטון שמציג היטב את התוצאות החמורות של הרכילות (מתורגם):
https://youtu.be/wPdTSzTDfb4
התפקיד החברתי של רכילות (עברית):
https://youtu.be/NFsG5RpQawE
בחיוך - על רכילות ודיבורים מאחורי הגב אפילו של עצמי (עברית):
https://youtu.be/QuanDcCkqh4
ופרק מסדרת נוער שעוסק ברכילות (עברית):
https://youtu.be/SkVbwxmN7nA?long=yes
הסקרנות (Curiosity) היא תכונה המובילה אותנו לדעת, לחקור ולהבין דברים שאיננו יודעים ושדרכה אנו לומדים, מתקדמים ומבינים את הדברים.
מילת הקוד היא פערים. הסקרנות מתעוררת בעת שיש פער בין מה שאדם מעוניין לדעת ובין מה שהוא יודע.
הסקרנות מתגלה כבר בגיל צעיר מאוד.
התבוננות פשוטה על תינוקות חושפת די מהר עד כמה הם סקרנים. עם העניין שלהם בדברים ואינספור שאלות של "למה...?" רבים חשים שרק פעוטות וילדים הם סקרנים. סטטיסטית יש בכך ודאי לא מעט צדק, אך ניתן להישאר סקרנים גם כשמתבגרים.
לא מעט מבוגרים ממשיכים ומשתדלים להישאר סקרנים. רבים מהם אף עוסקים בהמשך חייהם במקצועות שבהם הסקרנות מעניקה להם יתרון.
אילו מקצועות? - שאלה טובה: הסקרנות היא הבסיס לעיסוקים כמו אמנות, מדע, הומור, משחק ופעילויות דומות. ליצנים או שחקנים בוגרים נראים לנו כילדים שלא התבגרו. אבל רבים מהתחום יספרו לכם שגם מדענים ואמנים הם כאלה.
אם אתם הורים, נסו שלא לומר לילדים שלכם כל הזמן "מספיק!" או "די!" על הניסיונות המוזרים שהם עושים, על הרעש או על הגועל שאתם חשים כשהם חוקרים את העולם שמסביב. ככה מגדלים, או לפחות לא מעלימים להם את הסקרנות.
מכל מקום, זה לא שהסקרנות נעלמת אצלנו כשאנו מתבגרים. אנחנו ממשיכים להיות סקרנים או לפחות להמ'יך ולתת דרור לחקר העולם, אבל פחות מסתכנים כדי ללמוד ולרכוש ידע חדש. אם ילד מוכן ולא נרתע מלסכן ולהרוס דברים כדי להבין או לגלות על דברים שמסקרנים אותו, המבוגר הממוצע, שהתוודע להשלכות של מעשיו, יעז ויסתכן הרבה פחות כדי ללמוד.
ואגב, זה לא רק הגיל שמפחית את גילויי הסקרנות שלנו. גם המומחיות נוטה לרסן אותה. כשבני אדם הופכים מומחים, הם נוטים לאבד את התשוקה והסקרנות להמשיך ולחקור ולגלות. משום כך תמיד יאיימו הצעירים הנלהבים בכל תחום על המומחים הוותיקים. הם סקרנים וחדורי תשוקה להצליח וללמוד, בעוד הוותיקים כבר הצליחו.
הסקרנות היא אחת התכונות החשובות בהן זכינו בראשית האבולוציה והיא העניקה למין האנושי יתרון עצום על כל המינים האחרים. תודות לה גילו ראשוני האדם הקדמון תגליות כמו איזה פרי הוא טוב לאכילה ומתי הוא זמין, איפה מסתתר הציד הכי טוב, איזה מפל מציע את המים הטובים ואיך להדליק אש עם שתי אבנים.
כשהסקרנות נתנה יתרון לסקרני האדם הקדמון על פני הלא סקרנים, ברור שהיא הלכה והתפשטה במין האנושי. היא הועברה לצאצאים והפכה לבסיס לתגליות, להמצאות, ליצירות האמנות, להנדסה ולמחקר.
מוחית, מערכת התגמול היא זו שמעורבת גם בלמידה המונעת מסקרנות. כשאנו לומדים משהו שעניין אותנו מראש, הפעילות המוחית שלנו היא באזורי המוח שבהם פעילה במיוחד מערכת התגמול. כל למידה יכולה לעורר עוד סקרנות ולמידה נוספת וכך הלאה. הסקרנות היא המניע והלמידה היא התגמול. אנחנו נקרא לזה סיפוק אבל הדופמין שאנחנו מייצרים בהצלחת הלמידה הוא העניין.
הסקרנות היא שמושכת אותנו לסרטי מתח, לספרי בלשים וכדומה. הדברים שהכי מסקרנים אותנו יכילו הפתעות, ראיות מעורפלות או דברים שמעבר להיגיון. זו גם הסיבה שאנו כל כך מתעניינים בצירופי מקרים שלכאורה אין בהם כל היגיון אבל אנחנו מנסים למצוא אותו.
זו הסיבה שרכילות, שמועות ותיאוריות קונספירציה כל כך תופסים.
למימוש הסקרנות צריך למקד את הקשב. קשה לפתור ולפצח בעיה כשאנו מאזינים לשירים או כשהטלוויזיה עובדת. לכן רבים מאיתנו יעידו שהם מצליחים למצוא פתרונות ורעיונות דווקא במקלחת.
אז סקרנות היא התשוקה והמניע לידע, לגילוי ולמחקר מדעי. אבל היא גם זו שנותנת לנו השראה ליצירה אמנותית פורצת דרך, ליזמות ולפיתוח שיפתור בעיה שאיש לא פתר לפנינו.
הנה הסקרנות האנושית ונפלאותיה (מתורגם):
https://youtu.be/tbX6aMfPtEw
עוצמתה של הסקרנות והריגוש שהיא מייצרת לאנושות:
https://youtu.be/VOVmVMJEhg8
המחקר המדעי המונע מסקרנות (מתורגם):
https://youtu.be/PlytMrKfOFA?long=yes
איך להפעיל את הסקרנות שלנו? (מתורגם)
https://youtu.be/OMDVTZ-ycaY?long=yes
הרצאה על סקרנות ועל הדרך ללמד רובוטים להיות סקרנים (עברית):
https://youtu.be/SZjXMcsAObg?long=yes
ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על חשיבות הסקרנות לקידמה האנושית (עברית):
https://youtu.be/w9HdKXSRMn4?long=yes
