שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה אין לכבות אש משמן בעזרת מים?
לא מכבים שמן או נפט בוער בעזרת מים, כי זה רק יגדיל את האש ויהפוך לכדור אש. כיבוי של שמן או נפט בוערים יש לעשות על ידי זריית חול מעל האש, או לחנוק אותה באמצעות שמיכה.
כשאנו מכבים שריפה במים, הם מצננים את האש וחונקים אותה. אבל כשנפט או שמן בוערים, המים לא יחנקו את האש אלא דווקא יגרמו להרחבה של שטח השריפה וליצירת כדור אש.
זה קורה מפני ששמנים נוטים לצוף על פני המים וכשאנו שופכים עליהם מים, השמן הבוער מתפשט ביחד עם המים.
לכן יש לחנוק אש של שמנים או נפט על ידי פיזור חול על האש, או בכיסוי האש על ידי שמיכה.
הנה מה שקורה כששופכים מים על אש שנגרמה בגלל שמן:
http://youtu.be/v3F4c5o4J7M
על שמן ומים שלא הולכים ביחד (עברית):
https://youtu.be/DBepvHpUe00
המים יורדים למטה והשמן הבוער עולה ומתפרש לכדור אש:
http://youtu.be/3LWYXJvU7yM
כדור האש של מים על אש שמן, בהילוך איטי:
http://youtu.be/-4clsX2MTNw
והדגמה של כיבוי אש משמן על ידי מים (עברית):
http://youtu.be/Y7CutGggNuc?t=4t53s
מהו שמן זית ואיך מייצרים אותו?
שמן זית הוא שמן המופק מזיתים, שמן בריא ועשיר בדרך כלל בנוגדי חמצון, הידועים כבריאים לגוף ולמוח.
יצור שמן הזית נעשה בבית הבד, שהוא מתקן או מקום בו מכינים את שמן הזית. כמובן שזה קורה לאחר המסיק, בו מוסקים את הזיתים, כלומר קוטפים אותם מהעצים.
אז הזיתים מגיעים לבית בד וכאן ממצים מהם את שמח הזית. זה נעשה על ידי מעיכה של הזיתים וסחיטת השמן הזך מתוכם.
מיצוי השמן מהזיתים נעשה כיום ממש כמו בימים עברו. הוא מתקיים בתהליך בו ממיינים את הזיתים, שוטפים אותם, סוחטים ומועכים את הזיתים.
בעידן המודרני זה נעשה לרוב באמצעות מכונות, בעוד שבעבר עשו זאת על ידי אבנים גדולות שמעכו את הזיתים באמצעות סיבובם, זו מעל זו.
לאחר שהזיתים נמעכו, מפרידים את השמן מהעיסה שנקראת גפת. התוצאה היא שמן זית זך וטעים להפליא.
אגב, ההפקה של השמן מהזיתים, שמתבצעת על ידי דחיסה והידוק בלחץ, נקראת כבישה. אם מבצעים זאת בטמפרטורות גבוהות, אפשר להפיק הרבה יותר שמן מהזיתים. אבל החימום מזיק לשמן ומאוד פוגם באיכות שלו.
לכן המציאו את הכבישה הקרה, המתבצעת באמצעים מכניים ובטמפרטורה שלא עולה על 32 מעלות. תוצאתה היא השמן המובחר ביותר, שמן זית הנקרא שמן כתית, כלומר שמן זית שמופק בכבישה קרה.
מכל מקום, לאחר מיצוי שמן הזית מהזיתים, מכניסים את השמן למיכלים או לבקבוקים והם נשלחים למכירה לחנויות.
בתיאבון ולבריאות!
כך מייצרים שמן זית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
מפס הייצור של שמן הזית (ללא מילים):
http://youtu.be/H8Ai8ywrtME
ייצור שמן זית באופן תעשייתי:
http://youtu.be/aieNV3V4b_s
פרסומת לשמן זית (עברית):
https://youtu.be/Rqn4T1jrrf4
ומשפחה שמייצרת שמן זית בארץ (עברית):
https://youtu.be/bYzapb7Aa-o?long=yes
מהו בית הבד בו מיוצר שמן הזית?
שמן הזית מיוצר כבר אלפי שנים בבתי בד (Olive press). מיד בתום המסיק, לאחר שנמסקו, או נקטפו הזיתים, יובלו פירותיו של עץ הזית אל בית בד, בו יופק מהם השמן.
השיטה שבה פועלים בתי בד מסורתיים היא של עקלים ומכבשים. את השמן מפיקים מזיתים טריים שנקטפים לפני כן מעצי זית.
את הזיתים מוסקים (אוספים) כשהם בשלים ובו ביום מעבירים אותם לבית הבד בכדי להפיק מהם את השמן.
#בעבר
בית בד מודרני למחצה כלל מפרכה (ריחיים) ומכבש:
מפרכה - ריחיים עשויי אבן בהם רוסקו הזיתים לפני הכבישה. הם כוללים ציר מרכזי ויצול עשוי עץ.
מכבש בורג מברזל - בו הונח רסק הזיתים בתוך סלים מיוחדים ונכבש, כשהוא נתון בעקלים. ממנו ניגר המוהל (השמן המעורב במים) אל המיכל שלצד המכבש. השמן נאסף מהמיכל, לאחר שצף על-פני המים.
#בימינו
בתי בד מודרניים פועלים בשיטה "דו-פאזית" שבה אין חימום של הפסטה (רסק הזיתים) ואין החדרת מים בתהליך. הזיתים נמסקים בשיא בשלותם ומועברים עוד באותו היום אל בית הבד לשם הפקת השמן.
כדי לשמור על איכותו, נוצר שמן הזית בכבישה קרה, שבה שומרים על הטמפרטורה נמוכה לאורך כל תהליך הכבישה. בכבישה הקרה מפיקים את השמן על ידי לחיצה מכנית על הגרעין או על הפרי. בשיטה זו מופק פחות שמן משיטות אחרות, אך הוא יהיה איכותי יותר, בזכות השמירה בכבישה הקרה על הערכים התזונתיים שבו.
את הכוח להנעת הלחיצה ואבני הריחיים יותרים באנרגיית מים, רוח, או בהמות המסובבות את האבנים.
את השמן שנוצר בבית הבד נוהגים בדרך כלל להעביר לאחסון במיכלי נירוסטה. השמן מאוחסן בתוכם עד למכירתו, לאריזה בבקבוקים או עד השימוש בו בבית הבד.
כך מפיקים את שמן הזית מהעץ ועד בית הבד (עברית):
https://youtu.be/5-fNkrueSO0
בית בד טמפלרי מהמאה ה-19 בשרונה שבתל אביב (עברית):
https://youtu.be/YFa3PDcluww?t=3581&end=3980
בתי בד עתיקים ניתן למצוא בכל רחבי המזרח התיכון ולצידם בתי בד חדישים כמו זה:
https://youtu.be/2oGTSOIkRk8?t=2m40s
הסבר של הכבישה הקרה (עברית):
https://youtu.be/HnaLcR_Oq50
על הכנת שמן זית:
http://youtu.be/H8Ai8ywrtME
והכנת שמן זית תעשייתי:
https://youtu.be/aieNV3V4b_s
מה היה היתרון של צבעי השמן בציור?
צבעי השמן (Oil paint) החליפו את צבעי הטמפרה כצבעים המועדפים על הציירים לציוריהם. מייצרים אותם על ידי מעיכה וריסוק של מינרלים שונים מהטבע וערבוב של האבקה עם שמן.
צבעי השמן הומצאו בתקופת הרנסאנס. צבעים אלה הם עשירים בגוונים שלהם ומתייבשים לאט יותר מצבעי הטמפרה העתיקים, שהיו מוגבלים ופחות עשירים. הדבר הפך את צבעי השמן נוחים יותר לעבודה ועזים יותר בתמונות שנוצרו מהם.
הנה תולדות והתפתחות צבעי השמן:
https://youtu.be/MyhoPD3hA9M
כך מציירים בצבעי שמן:
https://youtu.be/1UgjxeAPq_A
וכך תוכלו לייצר בבית צבעי שמן, אך תמיד ביחד עם מבוגר:
https://youtu.be/qiGNCdCSL3U
מה הייתה תספורת הקוצים של הניינטיז?
אלה שנות התשעים וברחבי העולם הולכים נערים כששערותיהם זקורות כלפי מעלה במראה קוצני משהו.
זוהי תסרוקת הקוצים, גרסה של תספורת המוהיקן (Mohawk), הידועה כ"מוהוק" ובה מעצבים את השיער לצורה זו.
השמן שאיפשר את העיצוב הקוצני הזה היה שמן החוחובה, למעשה ג'ל חוחובה, שהייתה תקופה שהוא נחשב לחלק בלתי נפרד מארון התמרוקים של כל "פאנקיסט".
באמצעות ג'ל החוחובה ניתן לעצב שיער כמעט לכל צורה שרוצים וממש לפסל את השיער לצורה הרצויה - כולל העמדת הקוצים ארוכים ואלגנטיים לתפארת בשיער.
הנה תסרוקת הקוצים הגברית:
https://youtu.be/2wMNo_GiB60
עיצוב קוצים בשיער בסגנון מוהיקני, או מוהוק:
https://youtu.be/qkkHfVbi7sI
כך עושים את זה נכון:
https://youtu.be/Isz3uzU8lcA
ומסתבר שהשמן לעיצוב הקוצני של השיער בא מכאן (עברית):
https://youtu.be/A5LDsbUhU_o
מה הפלא האבולוציוני של האבוקדו ואיך הפך ל"איט פרי" החדש?
בשנים האחרונות הוא הפך לפצצה טרנדית של פרי, בכל העולם המערבי. האָבוֹקָדוֹ (Avocado) הגיע לארץ הקודש, ארץ ישראל, בזכות הנזירים של מנזר השתקנים בלטרון.
הם אולי שתקו כהרגלם, אבל בשקט בשקט הביאו לכאן את עצי האבוקדו הראשונים ואת אחד הפירות שהגיעו לעולם מגילוי אמריקה. בחצרו של מנזר השתקנים נמצאים עד היום עצי האבוקדו מהוותיקים בישראל ואולי אף אותם עצים הראשונים ההם.
אבל לאבוקדו ייחוס הרבה יותר מסעיר. מסתבר שאבוקדו הוא בכלל שריד למהפכה אבולוציונית מסעירה. חוקרים מאוניברסיטת פלורידה מצאו שפרח האבוקדו הוא "מאובן גנטי", מה שאומר שניתן למצוא בדנ"א שלו את ההוראות הגנטיות שמצביעות על המעבר מאצטרובלים, הוריהם הקדומים של הפרחים, אל הפרחים עצמם.
גם אם האבוקדו הוא אחד מצמחי הפרחים הקדומים בעולם והגנטיקה שלו מרתקת, ההיכרות של העולם הרחב איתו היא יחסית קצרה. הוא נולד במרכז אמריקה, ככל הנראה באזור שהוא היום במקסיקו.
כשכבשו הקונקיסטדורים הספרדים את האזור, הם החלו להעבירו לאזורים אחרים שבהם שלטו. כך עבר האבוקדו בהדרגה לדרום אמריקה ומשם הוא התפשט לחקלאים באפריקה ובאזורים שונים באסיה.
מקור השם "אבוקדו" הוא בשפה האצטקית, שבה "ahuacatl" פירושו "אשך". כמובן שהדימיון בין הפרי והאשך הוא הסיבה לשם הזה, אבל המקומיים אוחזים גם באמונה שלאבוקדו יש סגולות מיניות של ממש.
#מטבח
מפה לשם, בשנים האחרונות הפך האבוקדו למלך הטרנדי של המטבח ובהמון מקומות בעולם. לא כדאי לשכוח גם כמה הוא פופולרי כחומר גלם, בכל מטבח אפשרי - מיפן ועד סקנדינביה, מאמריקה ועד אוסטרליה.
#בריאות
שמן אבוקדו עשה את דרכו לתעשיית היופי והוא טוב הן לעור והן לטיפוח השיער, בשל היותו מקור מצוין לנוגדי חמצון, חומצות שומן חיוניות, מינרלים וויטמינים.
יתרונותיו העיקריים של שמן זה הם הגנה על העור מפני רדיקלים חופשיים והגברת רמות הלחות, מה שהופך אותו לאידיאלי לחודשי החורף.
בספטמבר 2021 התפרסם מחקר שמצא שאכילת אבוקדו מסייעת להורדת שומן בטני אצל נשים, מה שנקרא כרס. אז איכלו אבוקדו ותיראו טוב!
הנה כמה עובדות מרתקות על האבוקדו:
https://youtu.be/b_-EwkaxZek
יש בו גם קצת בעיות סביבתיות (עברית):
https://youtu.be/f_PMlXqWQ7I
אז יש המגדלים אבוקדו בבית:
https://youtu.be/DrFbk-xRlH0
משתמשים בו גם לטיפוח:
https://youtu.be/ZubuSuTQQO4
קניתם אבוקדו קשה? - רככו אותו כך (עברית):
https://youtu.be/gb8YUKWisQg
על תולדות האבוקדו:
https://youtu.be/BYCdTORhlLk?long=yes
כך תקנו אבוקדו בשל (עברית):
https://youtu.be/1-uLzTVKoXg?long=yes
וכך מגדלים אותו:
https://youtu.be/whNYlkV-TMU?long=yes
לא מכבים שמן או נפט בוער בעזרת מים, כי זה רק יגדיל את האש ויהפוך לכדור אש. כיבוי של שמן או נפט בוערים יש לעשות על ידי זריית חול מעל האש, או לחנוק אותה באמצעות שמיכה.
כשאנו מכבים שריפה במים, הם מצננים את האש וחונקים אותה. אבל כשנפט או שמן בוערים, המים לא יחנקו את האש אלא דווקא יגרמו להרחבה של שטח השריפה וליצירת כדור אש.
זה קורה מפני ששמנים נוטים לצוף על פני המים וכשאנו שופכים עליהם מים, השמן הבוער מתפשט ביחד עם המים.
לכן יש לחנוק אש של שמנים או נפט על ידי פיזור חול על האש, או בכיסוי האש על ידי שמיכה.
הנה מה שקורה כששופכים מים על אש שנגרמה בגלל שמן:
http://youtu.be/v3F4c5o4J7M
על שמן ומים שלא הולכים ביחד (עברית):
https://youtu.be/DBepvHpUe00
המים יורדים למטה והשמן הבוער עולה ומתפרש לכדור אש:
http://youtu.be/3LWYXJvU7yM
כדור האש של מים על אש שמן, בהילוך איטי:
http://youtu.be/-4clsX2MTNw
והדגמה של כיבוי אש משמן על ידי מים (עברית):
http://youtu.be/Y7CutGggNuc?t=4t53s
שמן זית הוא שמן המופק מזיתים, שמן בריא ועשיר בדרך כלל בנוגדי חמצון, הידועים כבריאים לגוף ולמוח.
יצור שמן הזית נעשה בבית הבד, שהוא מתקן או מקום בו מכינים את שמן הזית. כמובן שזה קורה לאחר המסיק, בו מוסקים את הזיתים, כלומר קוטפים אותם מהעצים.
אז הזיתים מגיעים לבית בד וכאן ממצים מהם את שמח הזית. זה נעשה על ידי מעיכה של הזיתים וסחיטת השמן הזך מתוכם.
מיצוי השמן מהזיתים נעשה כיום ממש כמו בימים עברו. הוא מתקיים בתהליך בו ממיינים את הזיתים, שוטפים אותם, סוחטים ומועכים את הזיתים.
בעידן המודרני זה נעשה לרוב באמצעות מכונות, בעוד שבעבר עשו זאת על ידי אבנים גדולות שמעכו את הזיתים באמצעות סיבובם, זו מעל זו.
לאחר שהזיתים נמעכו, מפרידים את השמן מהעיסה שנקראת גפת. התוצאה היא שמן זית זך וטעים להפליא.
אגב, ההפקה של השמן מהזיתים, שמתבצעת על ידי דחיסה והידוק בלחץ, נקראת כבישה. אם מבצעים זאת בטמפרטורות גבוהות, אפשר להפיק הרבה יותר שמן מהזיתים. אבל החימום מזיק לשמן ומאוד פוגם באיכות שלו.
לכן המציאו את הכבישה הקרה, המתבצעת באמצעים מכניים ובטמפרטורה שלא עולה על 32 מעלות. תוצאתה היא השמן המובחר ביותר, שמן זית הנקרא שמן כתית, כלומר שמן זית שמופק בכבישה קרה.
מכל מקום, לאחר מיצוי שמן הזית מהזיתים, מכניסים את השמן למיכלים או לבקבוקים והם נשלחים למכירה לחנויות.
בתיאבון ולבריאות!
כך מייצרים שמן זית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
מפס הייצור של שמן הזית (ללא מילים):
http://youtu.be/H8Ai8ywrtME
ייצור שמן זית באופן תעשייתי:
http://youtu.be/aieNV3V4b_s
פרסומת לשמן זית (עברית):
https://youtu.be/Rqn4T1jrrf4
ומשפחה שמייצרת שמן זית בארץ (עברית):
https://youtu.be/bYzapb7Aa-o?long=yes
שמן הזית מיוצר כבר אלפי שנים בבתי בד (Olive press). מיד בתום המסיק, לאחר שנמסקו, או נקטפו הזיתים, יובלו פירותיו של עץ הזית אל בית בד, בו יופק מהם השמן.
השיטה שבה פועלים בתי בד מסורתיים היא של עקלים ומכבשים. את השמן מפיקים מזיתים טריים שנקטפים לפני כן מעצי זית.
את הזיתים מוסקים (אוספים) כשהם בשלים ובו ביום מעבירים אותם לבית הבד בכדי להפיק מהם את השמן.
#בעבר
בית בד מודרני למחצה כלל מפרכה (ריחיים) ומכבש:
מפרכה - ריחיים עשויי אבן בהם רוסקו הזיתים לפני הכבישה. הם כוללים ציר מרכזי ויצול עשוי עץ.
מכבש בורג מברזל - בו הונח רסק הזיתים בתוך סלים מיוחדים ונכבש, כשהוא נתון בעקלים. ממנו ניגר המוהל (השמן המעורב במים) אל המיכל שלצד המכבש. השמן נאסף מהמיכל, לאחר שצף על-פני המים.
#בימינו
בתי בד מודרניים פועלים בשיטה "דו-פאזית" שבה אין חימום של הפסטה (רסק הזיתים) ואין החדרת מים בתהליך. הזיתים נמסקים בשיא בשלותם ומועברים עוד באותו היום אל בית הבד לשם הפקת השמן.
כדי לשמור על איכותו, נוצר שמן הזית בכבישה קרה, שבה שומרים על הטמפרטורה נמוכה לאורך כל תהליך הכבישה. בכבישה הקרה מפיקים את השמן על ידי לחיצה מכנית על הגרעין או על הפרי. בשיטה זו מופק פחות שמן משיטות אחרות, אך הוא יהיה איכותי יותר, בזכות השמירה בכבישה הקרה על הערכים התזונתיים שבו.
את הכוח להנעת הלחיצה ואבני הריחיים יותרים באנרגיית מים, רוח, או בהמות המסובבות את האבנים.
את השמן שנוצר בבית הבד נוהגים בדרך כלל להעביר לאחסון במיכלי נירוסטה. השמן מאוחסן בתוכם עד למכירתו, לאריזה בבקבוקים או עד השימוש בו בבית הבד.
כך מפיקים את שמן הזית מהעץ ועד בית הבד (עברית):
https://youtu.be/5-fNkrueSO0
בית בד טמפלרי מהמאה ה-19 בשרונה שבתל אביב (עברית):
https://youtu.be/YFa3PDcluww?t=3581&end=3980
בתי בד עתיקים ניתן למצוא בכל רחבי המזרח התיכון ולצידם בתי בד חדישים כמו זה:
https://youtu.be/2oGTSOIkRk8?t=2m40s
הסבר של הכבישה הקרה (עברית):
https://youtu.be/HnaLcR_Oq50
על הכנת שמן זית:
http://youtu.be/H8Ai8ywrtME
והכנת שמן זית תעשייתי:
https://youtu.be/aieNV3V4b_s
צבעי השמן (Oil paint) החליפו את צבעי הטמפרה כצבעים המועדפים על הציירים לציוריהם. מייצרים אותם על ידי מעיכה וריסוק של מינרלים שונים מהטבע וערבוב של האבקה עם שמן.
צבעי השמן הומצאו בתקופת הרנסאנס. צבעים אלה הם עשירים בגוונים שלהם ומתייבשים לאט יותר מצבעי הטמפרה העתיקים, שהיו מוגבלים ופחות עשירים. הדבר הפך את צבעי השמן נוחים יותר לעבודה ועזים יותר בתמונות שנוצרו מהם.
הנה תולדות והתפתחות צבעי השמן:
https://youtu.be/MyhoPD3hA9M
כך מציירים בצבעי שמן:
https://youtu.be/1UgjxeAPq_A
וכך תוכלו לייצר בבית צבעי שמן, אך תמיד ביחד עם מבוגר:
https://youtu.be/qiGNCdCSL3U
שמנים
אלה שנות התשעים וברחבי העולם הולכים נערים כששערותיהם זקורות כלפי מעלה במראה קוצני משהו.
זוהי תסרוקת הקוצים, גרסה של תספורת המוהיקן (Mohawk), הידועה כ"מוהוק" ובה מעצבים את השיער לצורה זו.
השמן שאיפשר את העיצוב הקוצני הזה היה שמן החוחובה, למעשה ג'ל חוחובה, שהייתה תקופה שהוא נחשב לחלק בלתי נפרד מארון התמרוקים של כל "פאנקיסט".
באמצעות ג'ל החוחובה ניתן לעצב שיער כמעט לכל צורה שרוצים וממש לפסל את השיער לצורה הרצויה - כולל העמדת הקוצים ארוכים ואלגנטיים לתפארת בשיער.
הנה תסרוקת הקוצים הגברית:
https://youtu.be/2wMNo_GiB60
עיצוב קוצים בשיער בסגנון מוהיקני, או מוהוק:
https://youtu.be/qkkHfVbi7sI
כך עושים את זה נכון:
https://youtu.be/Isz3uzU8lcA
ומסתבר שהשמן לעיצוב הקוצני של השיער בא מכאן (עברית):
https://youtu.be/A5LDsbUhU_o
בשנים האחרונות הוא הפך לפצצה טרנדית של פרי, בכל העולם המערבי. האָבוֹקָדוֹ (Avocado) הגיע לארץ הקודש, ארץ ישראל, בזכות הנזירים של מנזר השתקנים בלטרון.
הם אולי שתקו כהרגלם, אבל בשקט בשקט הביאו לכאן את עצי האבוקדו הראשונים ואת אחד הפירות שהגיעו לעולם מגילוי אמריקה. בחצרו של מנזר השתקנים נמצאים עד היום עצי האבוקדו מהוותיקים בישראל ואולי אף אותם עצים הראשונים ההם.
אבל לאבוקדו ייחוס הרבה יותר מסעיר. מסתבר שאבוקדו הוא בכלל שריד למהפכה אבולוציונית מסעירה. חוקרים מאוניברסיטת פלורידה מצאו שפרח האבוקדו הוא "מאובן גנטי", מה שאומר שניתן למצוא בדנ"א שלו את ההוראות הגנטיות שמצביעות על המעבר מאצטרובלים, הוריהם הקדומים של הפרחים, אל הפרחים עצמם.
גם אם האבוקדו הוא אחד מצמחי הפרחים הקדומים בעולם והגנטיקה שלו מרתקת, ההיכרות של העולם הרחב איתו היא יחסית קצרה. הוא נולד במרכז אמריקה, ככל הנראה באזור שהוא היום במקסיקו.
כשכבשו הקונקיסטדורים הספרדים את האזור, הם החלו להעבירו לאזורים אחרים שבהם שלטו. כך עבר האבוקדו בהדרגה לדרום אמריקה ומשם הוא התפשט לחקלאים באפריקה ובאזורים שונים באסיה.
מקור השם "אבוקדו" הוא בשפה האצטקית, שבה "ahuacatl" פירושו "אשך". כמובן שהדימיון בין הפרי והאשך הוא הסיבה לשם הזה, אבל המקומיים אוחזים גם באמונה שלאבוקדו יש סגולות מיניות של ממש.
#מטבח
מפה לשם, בשנים האחרונות הפך האבוקדו למלך הטרנדי של המטבח ובהמון מקומות בעולם. לא כדאי לשכוח גם כמה הוא פופולרי כחומר גלם, בכל מטבח אפשרי - מיפן ועד סקנדינביה, מאמריקה ועד אוסטרליה.
#בריאות
שמן אבוקדו עשה את דרכו לתעשיית היופי והוא טוב הן לעור והן לטיפוח השיער, בשל היותו מקור מצוין לנוגדי חמצון, חומצות שומן חיוניות, מינרלים וויטמינים.
יתרונותיו העיקריים של שמן זה הם הגנה על העור מפני רדיקלים חופשיים והגברת רמות הלחות, מה שהופך אותו לאידיאלי לחודשי החורף.
בספטמבר 2021 התפרסם מחקר שמצא שאכילת אבוקדו מסייעת להורדת שומן בטני אצל נשים, מה שנקרא כרס. אז איכלו אבוקדו ותיראו טוב!
הנה כמה עובדות מרתקות על האבוקדו:
https://youtu.be/b_-EwkaxZek
יש בו גם קצת בעיות סביבתיות (עברית):
https://youtu.be/f_PMlXqWQ7I
אז יש המגדלים אבוקדו בבית:
https://youtu.be/DrFbk-xRlH0
משתמשים בו גם לטיפוח:
https://youtu.be/ZubuSuTQQO4
קניתם אבוקדו קשה? - רככו אותו כך (עברית):
https://youtu.be/gb8YUKWisQg
על תולדות האבוקדו:
https://youtu.be/BYCdTORhlLk?long=yes
כך תקנו אבוקדו בשל (עברית):
https://youtu.be/1-uLzTVKoXg?long=yes
וכך מגדלים אותו:
https://youtu.be/whNYlkV-TMU?long=yes
