שעון החול (Hourglass) הומצא בסביבות המאה הראשונה לספירה. לא ידוע מי המציא אותו ובאיזו תרבות נולד, אך הוא היה שימושי ונפוץ כבר אז. הוא היה מעין טיימר קדום. הרעיון היה למדוד בעזרתו את משך הזמן המדויק שבו עובר החול מאגס לאגס בשעון החול וכך לדעת כמה זמן עבר מרגע שהופכים את שעון החול.

ההיסטוריה מספרת שכריסטופר קולומבוס לקח איתו במסע לגילוי אמריקה שעון חול. בשעון החול עושים עד היום שימוש בעיקר בהקשרים מסורתיים. בפרלמנט האנגלי, למשל, נוהגים להגביל את משך הנאומים בעזרת שעון חול. אבל גם במטבח יש שמחזיקים שעון חול כדי למדוד את זמן הבישול.


שעון חול:

http://youtu.be/sR9gqjLqF5w


הנה הוא בהיסטוריה של השעונים ומדידת הזמן:

https://youtu.be/Y8KDgZvaaqA


ושעון גרגרים:

http://youtu.be/syDqnPTg2eY

בשנת 2008 חשפה חברת ב. מ. וו דגם רכב חדש שלה והחליטה לבנות את שעון החול הגדול ביותר בכל הזמנים. מהנדסי החברה בנו אותו במוקסבה, בירת רוסיה וטמנו בתוך השפופרת העליונה, בתוך החול, את המכונית החדשה. כך הלך החול וירד עד שבטקס מרשים נחשפה כל המכונית החדשה לעיני הצופים המשתאים.


הנה סרטון של שעון החול הענק בעולם שבתוכו נחשפה מכונית ב. מ. וו חדשה:

http://youtu.be/LHHcBDghBg0?t=47s

שעון חול (Sand clock) הוא מכשיר למדידת זמן מוגבל שמבוסס על כוח המשיכה של כדור הארץ. שעון החול מאפשר למדוד זמן מדויק בצורה פשוטה, על ידי יצירת שתי שפופרות זכוכית שביניהן נחיר עם קוטר מסוים. בכל פעם שנצטרך למדוד פרק זמן מסוים, כמו משך הזמן שבו ביצה מתבשלת, נוכל להשתמש בשעון חול, שיראה לנו מתי הזמן עבר ויש להוריד את הביצה מהאש.

בשעון החול שני חלקי זכוכית רחבים הנקראים "שפופרות" ומעבר צר ביניהן, הנקרא "נחיר". כשמכניסים כמות מדויקת של חול לאחת השפופרות ומציבים את שעון החול כשהשפופרת עם החול למעלה, מושך כוח המשיכה את גרגרי החול למטה, אל השפופרת הריקה שמתחתיה. כיוון שקוטר הנחיר הוא זעיר, יורד החול לאיטו למטה. הזמן העובר עד שהחול יורד כולו לשפופרת התחתונה הוא משך הזמן שמודד שעון החול.


הנה הדרכה להכנת שעון החול (עברית):

http://youtu.be/Mb5laaqNbTU


וכך תכינו שעון חול מבקבוק פלסטיק:

https://youtu.be/uG0ubTx2jMw