שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד הפכה ישראל לפלא עולמי בענייני עצים?
איך זרע נובט לשתיל וכיצד עוזרים לו בכך?
שתילת זרעים (Seeds) באדמה היא פעולה שרבים סבורים שתייצר כמעט אוטומטית את הצמח. אם רק נשקה אותו במים, הזרע ינבט בקלות ויגדל עם הזמן.
זה נכון אבל מעט יותר מורכב. יש אכן זרעים מסוימים שבתנאים פשוטים יחסית ינבטו במהירות ובלי בעיות רבות.
לעומתם, זרעים של צמחים אחרים זקוקים להנבטה תומכת, כדי שינבטו ויצמחו. כי צמח, כמעט כל צמח, מפיק כמות ענקית של זרעים, שרק חלק קטן מהם יצליח לנבוט. וזה בסדר, כי כך הטבע עובד - אתה מייצר המוני זרעים ומספיק שמעטים מהם ינבטו ויהפכו לצמחים חדשים, כדי שהצמח ימשיך ויתרבה.
אבל כשאנו שותלים זרע באדמה, היינו רוצים שיצמח ממנו שתיל בכל מקרה. לכן כדאי להבין כיצד הזרע נובט ואיך הוא הופך לשתיל ולצמח או עץ גדול.
אז זרע, כל זרע, מומלץ להנביט בתנאי חום מתאימים ועדיפים לו. ככל שהוא יקבל תנאים טובים יותר, הסיכויים גדולים יותר שהוא ינבט ויתפתח.
מי שמנביטים בבית יודעים שאם שותלים זרעים, כדאי לצלק אותם. החריץ הזעיר, או הנקב העדין שנעשה בזרע, נועדו לעזור ולהקל עליו לנבוט.
במהלך הנביטה המוצלחת, עם אותו חריץ זעיר, מגיח מהזרע שורשון זעיר. השורשון הזה יוצא החוצה, מקבל מים וכימיקלים מהקרקע ואלה עושים לו טוב. בימים הבאים הוא יתחיל לגדול ולהתפתח.
עם הזמן, כשהשורשון מתפתח, מופיע ממנו ניצרון קטן. בהמשך יתחילו לגדול ממנו השורשים של הצמח.
אם הגידול הוא מבוקר, כלומר אם מנהלים אותו בני אדם במשתלה, הצמח הזעיר יועבר בשלב זה למצע גידול, בו הוא יקבל תזונה המבוססת על חומרים שמסייעים לגדילה שלו, חומרי דשן. כך הוא עתיד די מהר להפוך לשתיל חזק ואיכותי.
אצל רובנו יגדל השתיל הזה בעציץ וינעים לנו את הבית או את המשרד. אבל אם הוא נועד להיות עץ, לעומת זאת, היערנים ימתינו עד שהוא יהיה מוכן ואז ינטעו אותו בקרקע. הם יתקינו מערכת השקייה שתשקה אותו במים, במקרים של צמחים רגישים יעטפו אותו בהגנה כנגד רוחות או נגד קור קיצוני והוא יגדל בהדרגה לעץ, לתפארת היער כולו.
כך נובט הזרע וכך ניתן להנביט זרעים (עברית):
https://youtu.be/nUrFLefFRWQ
זרע פלפל ונובט ימים לשתיל (למסך מלא):
https://youtu.be/ribyU-VXcpQ
וזרע הופך לעץ או צמח (עברית):
https://youtu.be/mDJnaiBV-uI
סרטון מהיר של זרע הנובט וגדל במשך 25 יום:
https://youtu.be/w77zPAtVTuI
בהנבטת גלעין של אבוקדו אפשר לראות את זה היטב:
https://youtu.be/FCIBbSJiDMI
וכך נשתול את הזרעים בצורה שיונבטו בקלות (מתורגם):
https://youtu.be/9zmB3Gx3e_s
למה נוטעים עצים בט"ו בשבט?
ט"ו בשבט הוא חג האילנות, או ליתר דיוק ראש השנה לאילנות. לצד אכילת פירות ובמיוחד פירות יבשים, המנהג העיקרי בחג הידידותי כל כך לסביבה, הוא הנטיעות, שתילת העצים.
בכל שנה נוהגים אלפים רבים של ילדים ומבוגרים להשתתף בט"ו בשבט בנטיעות עצים המוניות. בדרך כלל מארגנת אותן הקק"ל, הקרן הקיימת לישראל. אבל כיום מארגנות נטיעות גם עיריות ומועצות מקומיות שונות.
כל שנה במהלך החג ניטעים ביערות קק"ל ובחורשות רבות שתילי עצים רבים. הם צפויים לגדול, לצמוח להצטרף לעצי ארצנו, ההופכים אותה ירוקה וכה נבדלת מהמדינות המקיפות אותה באזור.
מקור המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט הוא באידיאולוגיה של ראשוני המתיישבים בארץ ישראל. ממנה נולדה הברקה ציונית נהדרת ואפילו חדשנית. המנהג ליטול חלק, ביחד עם הילדים, בנטיעות ובהצמחת עצים בארץ ישראל, התגלה כמגדיל את אהבת הארץ והפך בדרך כלל את הנוטעים לשותפים בשמירת הטבע והצומח בארץ.
מנהג הנטיעות הפך את ישראל לשטח ירוק ונעים, בתוך סביבה מזרח תיכונית יבשה וצהובה מחול ואדמה לא זרועה, אלא למטרות חקלאיות.
זהו אחד מהקסמים של החג הזה. הציפייה והתקווה שמטמיעים בילד הנוטע, לצמיחת האילן "שלו", מגדילות את תחושת השייכות לארץ ישראל. הן גם מעצימות את האיכפתיות והאחריות שלנו, הנוטעים, לסביבה הירוקה, של העצים והצומח בישראל.
כך נולדו הנטיעות של ט"ו בשבט בתחילת המאה ה-20 (עברית):
https://youtu.be/2e5zKLd3KB8?t=1m48s
ט"ו בשבט בימיה הראשונים של רחובות, בשנת 1928 (עברית):
https://youtu.be/CC_TlFfCfKc?t=15s
מצגת וידאו לחג האילנות ט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/RZTBFlurYOo
ותכנית ט"ו בשבט של "פרפר נחמד" לילדים צעירים (עברית):
https://youtu.be/OzQBvC3EWzI?long=yes
שתילים
#
ישראל נחשבת מהמדינות היחידות שיש בהן היום, בתחילת המאה ה-21, יותר עצים מאשר היו בה לפני 100 שנה. קשה להאמין שמדינה מדברית, שעד לפני מאה שנה עצים לא היו דבר רווח בה, הפכה כה ירוקה ומיוערת.
לפלא הזה אחראים גורמים שונים. אך מעבר למעשה האקולוגי והידידותי כל כך לסביבה, נעשה כאן בישראל מעשה חינוכי מבריק ששולב באינטרס לאומי והקדים בעשרות שנים, אפילו את הכרזת המדינה.
המתכונת של ימינו, בה נחשב ט"ו בשבט, למשל, ל"ראש השנה לאילנות" היא חדשה יחסית. המנהג של נטיעת שתילים נולד בסביבות שנת 1908. הוגה הרעיון הוא סופר, היסטוריון וגם מחנך ושמו זאב יעבץ.
מחנכי ישראל באותה תקופה ראו חשיבות בנטיעת עצים, כחלק מהתחדשות היישוב היהודי בארץ ישראל. יעבץ, כחמש שנים לאחר שהגיע לארץ ב-1887, הוא מנהל בית הספר בזכרון יעקב. לראשונה הוא יוצא עם תלמידיו לנטוע עצים בזכרון יעקב ומבלי משים הוא מוליד מסורת חדשה של נטיעות ביום זה.
בשנת 1907, כ-15 שנה אחר כך, יחלו הנטיעות בבן שמן, על אדמת הקרן הקיימת לישראל. הראשון שניטע כך הוא היער שמוכר עד היום בשם 'יער הרצל'.
שנה אחר כך תרמה הסתדרות המורים של א"י את חלקה, בהכרזה על ט"ו בשבט כחג נטיעות בכל בתי הספר ברחבי הארץ. לצד נטיעה של שתילים, נוספה גם מחויבות המחנכים להקנייה של המודעות לחשיבות של נטיעת עצים וטיפוחם.
כך מיסדו הקרן הקיימת לישראל והסתדרות המורים ב-1908 את המנהג שייתן מימד חינוכי למעשה הנטיעה וישתף את האזרחים, כבר מגיל ילדות, בפיתוח הארץ ונופיה.
החיבור הזה שבין חינוך ומעשה הוא אחד הגורמים המרכזיים שהפכו את ישראל לירוקה וכה שונה ממדינות המדבר שסובבות אותה. הנטיעות ההמוניות שנערכות בכל רחבי ישראל, מדי שנה ומאז תחילת המאה ה-20 ועד היום, לצד חג ט"ו בשבט ופעילותה המבורכת של קק"ל - כל אלה הפכו את ישראל לאחת המדינות הירוקות והמוצלחות במניעת מדבור בעולם.
בהמשך הגיעו המחקר המדעי והחקלאי הרב שנעשה בישראל בתחומים אלו והוסיפו גם הם את המומחיות והיכולת לייצר גידולי מדבר והתיישבות ירוקה בשטחים קשים לחקלאות, לצד ייעוץ וסיוע למדינות אחרות בתהליכים דומים. ישראל, גם בתחום הזה, זכתה למצוינות בינלאומית ולחדשנות שלא תאומן.
הנה סרטון המבטא את הקשר בין ישראל לעציה:
https://youtu.be/PWFm3yMo81I
תולדות הנטיעות בט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/whDPPRynDw8
וחג הט"ו בשבט בימיה הראשונים של רחובות, בשנת 1928 (עברית):
https://youtu.be/CC_TlFfCfKc?t=15s
ישראל נחשבת מהמדינות היחידות שיש בהן היום, בתחילת המאה ה-21, יותר עצים מאשר היו בה לפני 100 שנה. קשה להאמין שמדינה מדברית, שעד לפני מאה שנה עצים לא היו דבר רווח בה, הפכה כה ירוקה ומיוערת.
לפלא הזה אחראים גורמים שונים. אך מעבר למעשה האקולוגי והידידותי כל כך לסביבה, נעשה כאן בישראל מעשה חינוכי מבריק ששולב באינטרס לאומי והקדים בעשרות שנים, אפילו את הכרזת המדינה.
המתכונת של ימינו, בה נחשב ט"ו בשבט, למשל, ל"ראש השנה לאילנות" היא חדשה יחסית. המנהג של נטיעת שתילים נולד בסביבות שנת 1908. הוגה הרעיון הוא סופר, היסטוריון וגם מחנך ושמו זאב יעבץ.
מחנכי ישראל באותה תקופה ראו חשיבות בנטיעת עצים, כחלק מהתחדשות היישוב היהודי בארץ ישראל. יעבץ, כחמש שנים לאחר שהגיע לארץ ב-1887, הוא מנהל בית הספר בזכרון יעקב. לראשונה הוא יוצא עם תלמידיו לנטוע עצים בזכרון יעקב ומבלי משים הוא מוליד מסורת חדשה של נטיעות ביום זה.
בשנת 1907, כ-15 שנה אחר כך, יחלו הנטיעות בבן שמן, על אדמת הקרן הקיימת לישראל. הראשון שניטע כך הוא היער שמוכר עד היום בשם 'יער הרצל'.
שנה אחר כך תרמה הסתדרות המורים של א"י את חלקה, בהכרזה על ט"ו בשבט כחג נטיעות בכל בתי הספר ברחבי הארץ. לצד נטיעה של שתילים, נוספה גם מחויבות המחנכים להקנייה של המודעות לחשיבות של נטיעת עצים וטיפוחם.
כך מיסדו הקרן הקיימת לישראל והסתדרות המורים ב-1908 את המנהג שייתן מימד חינוכי למעשה הנטיעה וישתף את האזרחים, כבר מגיל ילדות, בפיתוח הארץ ונופיה.
החיבור הזה שבין חינוך ומעשה הוא אחד הגורמים המרכזיים שהפכו את ישראל לירוקה וכה שונה ממדינות המדבר שסובבות אותה. הנטיעות ההמוניות שנערכות בכל רחבי ישראל, מדי שנה ומאז תחילת המאה ה-20 ועד היום, לצד חג ט"ו בשבט ופעילותה המבורכת של קק"ל - כל אלה הפכו את ישראל לאחת המדינות הירוקות והמוצלחות במניעת מדבור בעולם.
בהמשך הגיעו המחקר המדעי והחקלאי הרב שנעשה בישראל בתחומים אלו והוסיפו גם הם את המומחיות והיכולת לייצר גידולי מדבר והתיישבות ירוקה בשטחים קשים לחקלאות, לצד ייעוץ וסיוע למדינות אחרות בתהליכים דומים. ישראל, גם בתחום הזה, זכתה למצוינות בינלאומית ולחדשנות שלא תאומן.
הנה סרטון המבטא את הקשר בין ישראל לעציה:
https://youtu.be/PWFm3yMo81I
תולדות הנטיעות בט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/whDPPRynDw8
וחג הט"ו בשבט בימיה הראשונים של רחובות, בשנת 1928 (עברית):
https://youtu.be/CC_TlFfCfKc?t=15s
שתילת זרעים (Seeds) באדמה היא פעולה שרבים סבורים שתייצר כמעט אוטומטית את הצמח. אם רק נשקה אותו במים, הזרע ינבט בקלות ויגדל עם הזמן.
זה נכון אבל מעט יותר מורכב. יש אכן זרעים מסוימים שבתנאים פשוטים יחסית ינבטו במהירות ובלי בעיות רבות.
לעומתם, זרעים של צמחים אחרים זקוקים להנבטה תומכת, כדי שינבטו ויצמחו. כי צמח, כמעט כל צמח, מפיק כמות ענקית של זרעים, שרק חלק קטן מהם יצליח לנבוט. וזה בסדר, כי כך הטבע עובד - אתה מייצר המוני זרעים ומספיק שמעטים מהם ינבטו ויהפכו לצמחים חדשים, כדי שהצמח ימשיך ויתרבה.
אבל כשאנו שותלים זרע באדמה, היינו רוצים שיצמח ממנו שתיל בכל מקרה. לכן כדאי להבין כיצד הזרע נובט ואיך הוא הופך לשתיל ולצמח או עץ גדול.
אז זרע, כל זרע, מומלץ להנביט בתנאי חום מתאימים ועדיפים לו. ככל שהוא יקבל תנאים טובים יותר, הסיכויים גדולים יותר שהוא ינבט ויתפתח.
מי שמנביטים בבית יודעים שאם שותלים זרעים, כדאי לצלק אותם. החריץ הזעיר, או הנקב העדין שנעשה בזרע, נועדו לעזור ולהקל עליו לנבוט.
במהלך הנביטה המוצלחת, עם אותו חריץ זעיר, מגיח מהזרע שורשון זעיר. השורשון הזה יוצא החוצה, מקבל מים וכימיקלים מהקרקע ואלה עושים לו טוב. בימים הבאים הוא יתחיל לגדול ולהתפתח.
עם הזמן, כשהשורשון מתפתח, מופיע ממנו ניצרון קטן. בהמשך יתחילו לגדול ממנו השורשים של הצמח.
אם הגידול הוא מבוקר, כלומר אם מנהלים אותו בני אדם במשתלה, הצמח הזעיר יועבר בשלב זה למצע גידול, בו הוא יקבל תזונה המבוססת על חומרים שמסייעים לגדילה שלו, חומרי דשן. כך הוא עתיד די מהר להפוך לשתיל חזק ואיכותי.
אצל רובנו יגדל השתיל הזה בעציץ וינעים לנו את הבית או את המשרד. אבל אם הוא נועד להיות עץ, לעומת זאת, היערנים ימתינו עד שהוא יהיה מוכן ואז ינטעו אותו בקרקע. הם יתקינו מערכת השקייה שתשקה אותו במים, במקרים של צמחים רגישים יעטפו אותו בהגנה כנגד רוחות או נגד קור קיצוני והוא יגדל בהדרגה לעץ, לתפארת היער כולו.
כך נובט הזרע וכך ניתן להנביט זרעים (עברית):
https://youtu.be/nUrFLefFRWQ
זרע פלפל ונובט ימים לשתיל (למסך מלא):
https://youtu.be/ribyU-VXcpQ
וזרע הופך לעץ או צמח (עברית):
https://youtu.be/mDJnaiBV-uI
סרטון מהיר של זרע הנובט וגדל במשך 25 יום:
https://youtu.be/w77zPAtVTuI
בהנבטת גלעין של אבוקדו אפשר לראות את זה היטב:
https://youtu.be/FCIBbSJiDMI
וכך נשתול את הזרעים בצורה שיונבטו בקלות (מתורגם):
https://youtu.be/9zmB3Gx3e_s
ט"ו בשבט הוא חג האילנות, או ליתר דיוק ראש השנה לאילנות. לצד אכילת פירות ובמיוחד פירות יבשים, המנהג העיקרי בחג הידידותי כל כך לסביבה, הוא הנטיעות, שתילת העצים.
בכל שנה נוהגים אלפים רבים של ילדים ומבוגרים להשתתף בט"ו בשבט בנטיעות עצים המוניות. בדרך כלל מארגנת אותן הקק"ל, הקרן הקיימת לישראל. אבל כיום מארגנות נטיעות גם עיריות ומועצות מקומיות שונות.
כל שנה במהלך החג ניטעים ביערות קק"ל ובחורשות רבות שתילי עצים רבים. הם צפויים לגדול, לצמוח להצטרף לעצי ארצנו, ההופכים אותה ירוקה וכה נבדלת מהמדינות המקיפות אותה באזור.
מקור המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט הוא באידיאולוגיה של ראשוני המתיישבים בארץ ישראל. ממנה נולדה הברקה ציונית נהדרת ואפילו חדשנית. המנהג ליטול חלק, ביחד עם הילדים, בנטיעות ובהצמחת עצים בארץ ישראל, התגלה כמגדיל את אהבת הארץ והפך בדרך כלל את הנוטעים לשותפים בשמירת הטבע והצומח בארץ.
מנהג הנטיעות הפך את ישראל לשטח ירוק ונעים, בתוך סביבה מזרח תיכונית יבשה וצהובה מחול ואדמה לא זרועה, אלא למטרות חקלאיות.
זהו אחד מהקסמים של החג הזה. הציפייה והתקווה שמטמיעים בילד הנוטע, לצמיחת האילן "שלו", מגדילות את תחושת השייכות לארץ ישראל. הן גם מעצימות את האיכפתיות והאחריות שלנו, הנוטעים, לסביבה הירוקה, של העצים והצומח בישראל.
כך נולדו הנטיעות של ט"ו בשבט בתחילת המאה ה-20 (עברית):
https://youtu.be/2e5zKLd3KB8?t=1m48s
ט"ו בשבט בימיה הראשונים של רחובות, בשנת 1928 (עברית):
https://youtu.be/CC_TlFfCfKc?t=15s
מצגת וידאו לחג האילנות ט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/RZTBFlurYOo
ותכנית ט"ו בשבט של "פרפר נחמד" לילדים צעירים (עברית):
https://youtu.be/OzQBvC3EWzI?long=yes
