שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הפיק האדם נחושת בימי קדם?
על אף שלא ידעו אז על תגובה כימית, גילו האנשים כבר לפני אלפי שנים, שאם יערמו בבור נחושת (Copper) חמצנית ופחם ויבעירו את הפחם, ייפלט חום שיתיך את הנחושת ויגרום לה לזלוג לתחתית הבור.
כשכיבו את האש וקיררו את הבור, קיבלו כיכר נחושת נקייה. צורת הכיכר התקבלה מצורתה של תחתית הבור.
אפילו בארץ, בתמנע שליד אילת, התגלו שרידים של מכרות נחושת עתיקים, בני 3500 שנה. גם בהם התגלו בורות ששימשו בימי מצרים העתיקה להפקת הנחושת בשיטה קדומה זו.
כך מפיקים מתכות (מתורגם):
http://youtu.be/ag6XNGAWEdA?t=28s
הנה ניסוי להפקת נחושת באמצעים כימיים (עברית):
http://youtu.be/u4MW1vLGrGU
מכרה נטוש מהעבר:
http://youtu.be/cZJtrElE4Ic
וממצאים של מכרה עתיק:
http://youtu.be/AVtuxtIP4g4
מהי נחושת ואיך תרמה לאדם מאז ימי קדם?
הנחושת (Copper) היא אחד החומרים המרתקים והחשובים בהיסטוריה של המין האנושי.
מסתבר שכבר בימי קדם הבינו את הפוטנציאל הגדול של הנחושת. היא ככל הנראה הייתה המתכת הראשונה שהאדם החל לעבד לצרכיו. הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בעובדה שלעתים אפשר היה למצוא גושים של נחושת על פני האדמה.
כבר בתקופות קדומות הנחושת הייתה מצוינת ליצירת תכשיטים, כלי נשק, כלי אוכל ואפילו כלים לצרכים רפואיים. הרומאים, למשל, השתמשו בנחושת כמעט לכל דבר, מייצור של מטבעות ועד כלי בישול.
אגב, השם האנגלי "קופר" בא משמה בלטינית של הנחושת - "קופרום". מקור השם הזה הוא באי קפריסין, בו כרו בימי קדם הרבה מאוד נחושת.
בהמשך ההיסטוריה התגלו יתרונות רבים אחרים וחדשניים. את הנחושת ניתן לרקוע היטב, מה שאפשר להשתמש בה לתכשיטים. בהמשך החלו גם לשזור ממנה כבלים דקים וגילו שהיא חומר מוליך מעולה של חשמל וחום.
די מהר גם הסתבר שהנחושת עמידה בפני שיתוך ומתערבבת היטב עם מתכות אחרות, מה שהפך אותה לחומר מעולה ליצירת סגסוגות מתכת שימושיות בשלל תחומים (סגוסגת היא שילוב של שני יסודות כימיים או יותר, שאחד מהם הוא מתכת ולכן היא יוצרת חומר בעל תכונות מתכתיות).
בין הסגסוגות המכילות נחושת ניתן למצוא את הניקל, המשמשת לייצור מטבעות ולהבים של טורבינות, את סגסוגת הארד, שממנה מייצרים בין השאר מדליות ופסלים וכמובן גם את סגסוגת הפליז - הסגסוגת השימושית בייצור של צינורות ואינספור חלקי מכונות.
#הפקת נחושת
את הנחושת ניתן להפיק ממאות מינרלים המכילים אותה. בין המתאימים להפקה של נחושת נמצא את הקָלְקוֹצִיט (שהיא נחושת גפרית), קוּפְרִיט (תחמוצת הנחושת), כמו גם את המינרלים הצבעוניים ביותר - מַלְכִיט (שצבעו כחול ירוק) ואָזוּרִיט (נחושת פחמתית שצבעה כחול).
למינרל הקָלְקוֹפִירִיט (תערובת של נחושת וברזל גפרי) יש נצנוץ צהוב מתכתי המזכיר זהב, מה שהעניק לו בהיסטוריה את הכינוי "זהב השוטים".
אחד ממרבצי הנחושת הגדולים בעולם נמצא ב"רצועת הנחושת" של זמביה וזימבבווה, בעבר רודזיה.
הנה הנחושת (עברית):
https://youtu.be/Q71xjKMGVwg
הנחושת היא גם חומר ציפוי עיצובי (מתורגם):
https://youtu.be/oorB5sxXx6Q
ומכרה קדום של נחושת:
http://youtu.be/cZJtrElE4Ic
איך המציאו את הסטיק לייט מלימוד של הטבע?
בעלי חיים שיוצרים אור בגופם היא תופעה בטבע. בעלי חיים שכאלה יכולים להפוך חלקים מגופם לנקודות אור זוהרות בחשיכה.
האור שיוצרת תופעת הביו-לומינציה בטבע אינו חם ואינו מתכלה. הוא נוצר מחיבור בין חומרים שהריאקציה ביניהם היא שיוצרת את האור.
ואם האור הכימי לא מתכלה אז לא פלא שכיום מנסים ליצור שימוש בביו לומינציה לתאורה שימושית וחסכונית בחיי היום יום. דמיינו איזו תאורה חסכונית באנרגיה תהיה זו שמגיעה מעצים מאירים בתור תאורת דרכים.
רמזים לפוטנציאל של אור מחומרים אפשר לראות כבר היום, כשהסטיק לייטס, אותם "מקלורים" כימיים (האקדמיה ללשון עברית תרגמה סטיק-לייט ל"מקלור"), עושים שימוש בכימיה כדי להאיר.
הסטיק לייט נולד בסוף שנות ה-70 כשהבינו שחיבור בין חומרים שיוצרים אור הוא הדרך לסמן דברים בחשיכה.
אז הכניסו לו כמוסה פנימית עם מי חמצן (בשפת הכימאים "תמיסת מימן פראוקסידי") ומסביבה חומר בשם פניל אוקסלט אסטר. כששוברים את הכמוסה הפנימית נוצרת תגובה כימית בין שני החומרים והם מייצרים אנרגיה. יש בסטיקלייט גם תמיסה של צבע פלורסנטי, שמקבלת את האנרגיה הזו וכמו נורת פלורוסנט פולטת מיד את האור ונותנת לסטיק לייט את הצבע המיוחד שלו.
בתחילה אכן השתמשו בסטיק לייטים בעיקר בצבא, כדי לזהות מטרות ולוחמים ולאיתות בין כוחות המתאמנים בחשיכה.
הצבע היה אז ירוק. כיום מופצים המקלורים במגוון צורות וצבעים, גם כצמידים, תולעים מוארות ועוד והם משמשים לא פעם לבידור משעשע במסיבות.
הנה המצאת המקלות הזוהרים והכימיה שלהם:
http://youtu.be/EjwqnYoKElo
וסרטון אנימציה שמסביר את תופעת הביו-לומינציה:
http://youtu.be/oKjFVBVGad0?t=14s
איך ליצור הר געש זעיר?
בניסוי ביתי חביב אפשר ליצור תגובה כימית של סודה לשתייה עם חומץ.
התגובה הכימית בין החומרים יוצרת מעין הר געש זעיר. כשנוסיף לו סבון זה יהפוך לחגיגה שלמה. הוספת הסבון מגדילה עוד יותר את הקצף ואם נוסיף גם צבע מאכל אז הקצף גם יהיה צבעוני.
הנה סרטון של הניסוי של הר געש מחומץ וסודה לשתייה:
http://youtu.be/HglYwcgAzfo
תגובה כימית
על אף שלא ידעו אז על תגובה כימית, גילו האנשים כבר לפני אלפי שנים, שאם יערמו בבור נחושת (Copper) חמצנית ופחם ויבעירו את הפחם, ייפלט חום שיתיך את הנחושת ויגרום לה לזלוג לתחתית הבור.
כשכיבו את האש וקיררו את הבור, קיבלו כיכר נחושת נקייה. צורת הכיכר התקבלה מצורתה של תחתית הבור.
אפילו בארץ, בתמנע שליד אילת, התגלו שרידים של מכרות נחושת עתיקים, בני 3500 שנה. גם בהם התגלו בורות ששימשו בימי מצרים העתיקה להפקת הנחושת בשיטה קדומה זו.
כך מפיקים מתכות (מתורגם):
http://youtu.be/ag6XNGAWEdA?t=28s
הנה ניסוי להפקת נחושת באמצעים כימיים (עברית):
http://youtu.be/u4MW1vLGrGU
מכרה נטוש מהעבר:
http://youtu.be/cZJtrElE4Ic
וממצאים של מכרה עתיק:
http://youtu.be/AVtuxtIP4g4
הנחושת (Copper) היא אחד החומרים המרתקים והחשובים בהיסטוריה של המין האנושי.
מסתבר שכבר בימי קדם הבינו את הפוטנציאל הגדול של הנחושת. היא ככל הנראה הייתה המתכת הראשונה שהאדם החל לעבד לצרכיו. הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בעובדה שלעתים אפשר היה למצוא גושים של נחושת על פני האדמה.
כבר בתקופות קדומות הנחושת הייתה מצוינת ליצירת תכשיטים, כלי נשק, כלי אוכל ואפילו כלים לצרכים רפואיים. הרומאים, למשל, השתמשו בנחושת כמעט לכל דבר, מייצור של מטבעות ועד כלי בישול.
אגב, השם האנגלי "קופר" בא משמה בלטינית של הנחושת - "קופרום". מקור השם הזה הוא באי קפריסין, בו כרו בימי קדם הרבה מאוד נחושת.
בהמשך ההיסטוריה התגלו יתרונות רבים אחרים וחדשניים. את הנחושת ניתן לרקוע היטב, מה שאפשר להשתמש בה לתכשיטים. בהמשך החלו גם לשזור ממנה כבלים דקים וגילו שהיא חומר מוליך מעולה של חשמל וחום.
די מהר גם הסתבר שהנחושת עמידה בפני שיתוך ומתערבבת היטב עם מתכות אחרות, מה שהפך אותה לחומר מעולה ליצירת סגסוגות מתכת שימושיות בשלל תחומים (סגוסגת היא שילוב של שני יסודות כימיים או יותר, שאחד מהם הוא מתכת ולכן היא יוצרת חומר בעל תכונות מתכתיות).
בין הסגסוגות המכילות נחושת ניתן למצוא את הניקל, המשמשת לייצור מטבעות ולהבים של טורבינות, את סגסוגת הארד, שממנה מייצרים בין השאר מדליות ופסלים וכמובן גם את סגסוגת הפליז - הסגסוגת השימושית בייצור של צינורות ואינספור חלקי מכונות.
#הפקת נחושת
את הנחושת ניתן להפיק ממאות מינרלים המכילים אותה. בין המתאימים להפקה של נחושת נמצא את הקָלְקוֹצִיט (שהיא נחושת גפרית), קוּפְרִיט (תחמוצת הנחושת), כמו גם את המינרלים הצבעוניים ביותר - מַלְכִיט (שצבעו כחול ירוק) ואָזוּרִיט (נחושת פחמתית שצבעה כחול).
למינרל הקָלְקוֹפִירִיט (תערובת של נחושת וברזל גפרי) יש נצנוץ צהוב מתכתי המזכיר זהב, מה שהעניק לו בהיסטוריה את הכינוי "זהב השוטים".
אחד ממרבצי הנחושת הגדולים בעולם נמצא ב"רצועת הנחושת" של זמביה וזימבבווה, בעבר רודזיה.
הנה הנחושת (עברית):
https://youtu.be/Q71xjKMGVwg
הנחושת היא גם חומר ציפוי עיצובי (מתורגם):
https://youtu.be/oorB5sxXx6Q
ומכרה קדום של נחושת:
http://youtu.be/cZJtrElE4Ic
בעלי חיים שיוצרים אור בגופם היא תופעה בטבע. בעלי חיים שכאלה יכולים להפוך חלקים מגופם לנקודות אור זוהרות בחשיכה.
האור שיוצרת תופעת הביו-לומינציה בטבע אינו חם ואינו מתכלה. הוא נוצר מחיבור בין חומרים שהריאקציה ביניהם היא שיוצרת את האור.
ואם האור הכימי לא מתכלה אז לא פלא שכיום מנסים ליצור שימוש בביו לומינציה לתאורה שימושית וחסכונית בחיי היום יום. דמיינו איזו תאורה חסכונית באנרגיה תהיה זו שמגיעה מעצים מאירים בתור תאורת דרכים.
רמזים לפוטנציאל של אור מחומרים אפשר לראות כבר היום, כשהסטיק לייטס, אותם "מקלורים" כימיים (האקדמיה ללשון עברית תרגמה סטיק-לייט ל"מקלור"), עושים שימוש בכימיה כדי להאיר.
הסטיק לייט נולד בסוף שנות ה-70 כשהבינו שחיבור בין חומרים שיוצרים אור הוא הדרך לסמן דברים בחשיכה.
אז הכניסו לו כמוסה פנימית עם מי חמצן (בשפת הכימאים "תמיסת מימן פראוקסידי") ומסביבה חומר בשם פניל אוקסלט אסטר. כששוברים את הכמוסה הפנימית נוצרת תגובה כימית בין שני החומרים והם מייצרים אנרגיה. יש בסטיקלייט גם תמיסה של צבע פלורסנטי, שמקבלת את האנרגיה הזו וכמו נורת פלורוסנט פולטת מיד את האור ונותנת לסטיק לייט את הצבע המיוחד שלו.
בתחילה אכן השתמשו בסטיק לייטים בעיקר בצבא, כדי לזהות מטרות ולוחמים ולאיתות בין כוחות המתאמנים בחשיכה.
הצבע היה אז ירוק. כיום מופצים המקלורים במגוון צורות וצבעים, גם כצמידים, תולעים מוארות ועוד והם משמשים לא פעם לבידור משעשע במסיבות.
הנה המצאת המקלות הזוהרים והכימיה שלהם:
http://youtu.be/EjwqnYoKElo
וסרטון אנימציה שמסביר את תופעת הביו-לומינציה:
http://youtu.be/oKjFVBVGad0?t=14s
בניסוי ביתי חביב אפשר ליצור תגובה כימית של סודה לשתייה עם חומץ.
התגובה הכימית בין החומרים יוצרת מעין הר געש זעיר. כשנוסיף לו סבון זה יהפוך לחגיגה שלמה. הוספת הסבון מגדילה עוד יותר את הקצף ואם נוסיף גם צבע מאכל אז הקצף גם יהיה צבעוני.
הנה סרטון של הניסוי של הר געש מחומץ וסודה לשתייה:
http://youtu.be/HglYwcgAzfo
