וינסנט ואן גוך לא יכול היה לשער שיזכה בתהילה כזו. כמה שבועות לפני מותו, הוא עוד הספיק לקרוא את הביקורת הטובה היחידה, שיכולה הייתה לרמז על המעמד האייקוני שלו יזכה לאחר מותו.

היה זה מבקר האמנות אלברט אורייה שהחמיא לו וכתב עליו אז "גאון מיואש ואדיר" ובזאת הספיק להעניק לו קורטוב מאותה תהילה שלה לא יזכה בחייו.

בדרך כלל איננו נוהגים לבסס ערך שלם על סרטון וידאו, אבל הפעם נחרוג ממנהגנו ונראה לכם את וינסנט ון גוך נכנס עם חברים מההווה, אלה ממכונת הזמן של סדרת הטלוויזיה דוקטור הו, אל המוזיאון.

הוא רואה את יצירותיו הרבות, את הקהל הנרגש והוא מביט בהן בהשתאות ובתדהמה על פשר האהדה לה הן זוכות.

ההתרגשות בפניו עצומה וכך גם ההפתעה על כך שאנשים בעתיד בכלל יודעים עליו.

ואז הוא שומע את המחמאות הרבות מהמומחה לאמנות, פרופסור המספר על ואן גוך שהוא "לא רק גדול האמנים בהיסטוריה, אלא גם מהאנשים הטובים שחיו על כדור הארץ..." וכאן ההתרגשות בשיאה.

מה לדעתכם עושה האמן שסבל כל כך בחייו מחוסר הערכה ומחוסר אהדה לאמנותו, אמן מיוסר שלא מצליח להתפרנס מאמנותו ומשתגע ומת עני, בודד ופגוע בנפשו?


הנה הביקור הדימיוני של האמן הדגול ואן גוך באזור במוזיאון של ימינו המוקדש ליצירותיו ורק להן:

http://youtu.be/ubTJI_UphPk


ומה שקורה כשהציורים שלו קמים לתחייה:

https://youtu.be/MPQSN3fNLF4