תוחלת החיים (Life expectancy) האנושית משתנה והולכת וברוב המקרים גדלה ביותר.

המין האנושי לומד לחיות יותר ויותר שנים, שלא לדבר על איכות החיים שלנו בגילאים מבוגרים. נראה שהילדים של ימינו, אלו שגדלים היום, יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.

הבה נביט על המגמות המשוערות של תוחלת החיים שלנו לאורך ההיסטוריה:

חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה.

ביוון העתיקה חיו היוונים 28 שנה בממוצע ובתקופה הרומית יש הערכות לתוחלת חיים של בין 25 ל-30 שנה. תוחלת חיים זו נמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בה תרמו היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה לקיצור תוחלת החיים. באנגליה של ימי הביניים היא התרוממה לתוחלת חיים של 33 שנה.

המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית. במאה ה-18 חיו האירופים 37 שנה בממוצע (גברים פחות ונשים יותר).

במהלך המאה ה-19 אורך החיים הממוצע הוא 35 שנה לגברים ו-40 לנשים ובסוף אותה מאה מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה בממוצע בין גברים לנשים.

רוצים נתון מדהים? - בימינו, ממוצע תוחלת החיים בארצות המתקדמות הוא 81 שנים לגברים ו-84 שנות חיים לנשים. זו כמעט הכפלה של תוחלת החיים בתוך מאה שנים.

מדהים לגלות עד כמה עלתה תוחלת החיים של המין האנושי בתוך 200 השנה האחרונות.

כי במיוחד במאה ה-20, עם שתי מלחמות העולם האיומות והקטלניות שהתרחשו בה, השתנו אורך חייו של האדם המודרני ואיכות חייו עצמה. אם אלה שיפורים בתזונה ובהיגיינה של המין האנושי ואם זו ההתפתחות המהירה והמדהימה של הרפואה, בדגש על גילוי תרופת הפניצילין. אם זה בהמשך ההיסטוריה, עם אינספור תגליות, פיתוחים וטכנולוגיות שהובילו לשינויים ולהארכת החיים שלנו. דומה שהשגנו שליטה במרבית הפרמטרים (המשתנים) של תוחלת חיינו.

כי לנו, כאנשי העולם העכשווי, יש מודעות בריאותית גדולה מבעבר. אנו יודעים את סוד הקשר שבין תזונה ופעילות גופנית לבריאות, יש לנו גם יכולת לטפל בעצמנו נפשית ורוחנית והקשר בין גוף לנפש כבר ידוע לרובנו. עכשיו רק נותר לטפל נכון והוגן בעולם שמסביבנו, לשמור עליו ולהגיע למצב שבו נוכל להאריך את תוחלת חיינו עוד יותר ובאורח בלתי נתפס.


הנה השינוי המדהים בתוחלת החיים לאורך הדורות ובעידן המודרני (מתורגם):

https://youtu.be/GoJsr4IwCm4


ו-200 השנה האחרונות, ששינו את העולם:

https://youtu.be/BPt8ElTQMIg

האם סטטיסטיקה יכולה להאריך את חיינו? - נראה שלא ממש. אבל היא בהחלט יכולה לזהות שינויים בתוחלת החיים שלנו ולהצביע על הסיכויים שלנו לחיות יותר או פחות.

אבל מהי תוחלת חיים?

תוחלת החיים (Life expectancy), בפשטות, אומרת עד איזה גיל יש לנו את הסיכוי לחיות.

במונחים סטטיסטיים, "תוחלת" ערך נצפה (Expected value) של ממוצע הערכים אותם צפוי משתנה לקבל. במקרה הזה מדובר במדד סטטיסטי שמנבא את הזמן שנותר לפרטים מתוך קבוצה נתונה להישאר בחיים.

כמדד סטטיסטי כמובן שהתוחלת היא סוג של ממוצע. כל ניבוי סטטיסטי מנסה להציע את התחזית המדויקת ביותר אך הוא עדיין סטטיסטי. כפרטים בחברה אנו חיים את חיינו הפרטיים באופן אחר, מטפלים אחרת בגופנו, ניזונים מאוכל שונה, חשופים לזיהומים, סיכונים או סגנונות חיים המשתנים מאדם לאדם וכך הלאה.

אבל כללית, תוחלת החיים היא מדד מצוין לקבלת החלטות והשקעה בעתיד של חברה.

במהלך הדורות למד המין האנושי לחיות יותר ויותר שנים. כיום ברור שבקצב התפתחות המדע והטכנולוגיה ואם לא יתרחשו התפתחויות קשות, חלקן נובעות לצערנו מההתנהגות האנושית כלפי כדור הארץ, תמשיך מגמת הגדילה של תוחלת החיים האנושית.

דוגמאות למגמה הזו? - הבה נביט לשינויים ההיסטוריים בתוחלת החיים. חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה, בתקופה הרומית כ-25 שנה, תוחלת חיים שנמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בשל היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה. המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית ובסוף המאה ה-19 מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה וכך הלאה.

יש סיכוי שהילדים הגדלים בימינו יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.

עוד על הארכת תוחלת החיים אפשר ללמוד בתגית "תוחלת חיים, היסטוריה".


#שתי הערות
צריך לומר שיש אי דיוק מודע במונח "תוחלת חיים". איננו יכולים לחשב את הזמן הצפוי שנותר לאדם לחיות, שזו תוחלת החיים עצמה. מה שאנו כן יכולים לבצע הוא אומדן של תוחלת החיים. ועדיין, לשם קיצור, נהוג לכנות את אומדן תוחלת החיים בשם "תוחלת חיים".

בנוסף, חשוב לדעת שהמושג "תוחלת חיים" מתייחס תמיד לתוחלת החיים בזמן הלידה. זוהי בעצם התוחלת של מספר שנות החיים הצפויות לתינוק ביום היוולדו.


הנה תוחלת החיים ומדידתה:

https://youtu.be/7qFyX6KLCoY


כמה זמן אנו עתידים לחיות?

https://youtu.be/vjlRc1lEIvk


לסטטיסטיקה של מדינות יש תפקיד חשוב בחקר העתיד (מתורגם):

https://youtu.be/RLmKfXwWQtE


למקום בו אדם נולד וחי יש השפעה על תוחלת החיים:

https://youtu.be/KvwIW2dlUj8


וכתבת טלוויזיה על הארכת תוחלת החיים (עברית):

https://youtu.be/_b0rNa-ts2g?t=21s

תוחלת החיים בנסיכות הזעירה אנדורה היא הגבוהה בעולם. זה אומר שבנסיכות הקטנה והעשירה הזו אנשים חיים בממוצע מעל 83 שנה - תוחלת החיים הגדולה ביותר בעולם.


הנה סרטון על הטבע שבנסיכות אנדורה:

http://youtu.be/qanEizWxsGk


ומעט על מדינת אנדורה:

http://youtu.be/B10DiNXmFQM

אמנם דורות רבים חלמו על חיי הנצח, אבל האם חיים אינסופיים הם כל כך טובים? - בהתחשב בזה שחוקרים רבים ובראשם העתידן והממציא ריי קורצווייל, טוענים שעד שנת 2045 יהיו חיי הנצח אפשריים, כדאי בהחלט להתחיל לחשוב על כך.


הנה המשמעויות שראוי להבין של חיי נצח (מתורגם):

https://youtu.be/uvMiz0-nPxs


דילמות ושיקולים לגבי הטעם בחיי נצח:

http://youtu.be/HTBfo7G3tOg

כנראה ששיאנית אורך החיים בעולם היא צדפה איסלנדית מסוג "ארקטיקה איסנלדיקה". הצדפה הנחבאת הזו חיה בים הצפוני ובים הבלטי. לרוב היא מסוגלת לחיות עד גיל של 220 שנה.

לפני כמה שנים נמצאה צדפה כזו שהייתה בת 507 שנים! - כיוון שהחלה את חייה בתקופת הזמן של שלטון שושלת מינג הסינית, היא זכתה לשם "צדפת מינג". לצער החוקרים, במהלך המחקר היא הומתה בטעות על ידם.

אורך חייה של הצדפה עולה אפילו על אורך חייהם של צבי הגלפגוס המפורסמים, שחיים עד 150 שנה.


הנה צדפת "מינג" הזקנה מאיסלנד:

http://youtu.be/3v8l-y332pw


והצדפה המבוגרת הזו, כשעוד חשבו שהיא רק בת 405 שנים:

http://youtu.be/uITbrVFtNmo

צבי הענק של האיים מפורסמים בגלל השמועה הלא אמינה שהם יכולים לחיות 500 שנה. למעשה הם יכולים לחיות 150 שנה "בלבד".. אבל הציד הרב לאכילת בשרם והפסולת שעל חופי האיים מאיימים על קיומם בכלל.

עלינו לשמור ולמנוע מצב ששמם של הצבים בספרדית, שהיה גם לשם האיים, לא יהפוך לשמו של מין שהיה ונעלם.


הנה סרטון על צבי הגלפגוס:

http://youtu.be/ZiW96Uci624


ג'ורג' הבודד, צב מדהים מהגלפגוס, שמת בשנת 2012 והיה האחרון מתת מין שנכחד:

http://youtu.be/JyOLK3QVprE?t=1m38s


השוואה בין גודלו של צב גלאפגוס ליד ילד:

http://youtu.be/i9-d7dxegHM


הצצה יפה אל צבים בגלאפגוס:

http://youtu.be/slPB5PlCKnY


וחייו ומותו של הצב ג'ורג' הבודד והשינוי שחל באיי גלפגוס:

https://youtu.be/NR3Z4p5hspI

איי צבי הענק של הגלפגוס ידועים כמקומות בהם גדלים צבים בגדלים בלתי נתפסים. גם באיים של זנזיבר או סיישל, באי האלמוגים אלדברה גדלים צבים עצומים שכאלה.

אבל מה מאפשר לצבים לגדול לגדלים שכאלה, לעומת צבים ביבשות הגדולות שנשארים קטנים כל כך לעומתם?

באי אלדברה, אחד מאיי סיישל, מתקיימת אוכלוסיית ענק של צב היבשה הענקי, גדולה הרבה יותר מזו שחיה באיי גלאפגוס המפורסמים. באלדברה יש 100 אלף צבים ענקיים שכאלה, המגיעים למשקל של 250 קילו.

אין שום ביטחון שצבים יכולים בכלל להגיע לגדלים שכאלה. מה שמסייע לצבי האיים המבודדים הללו לגדול כל כך הם תנאים ואבולוציה.

ראשית, מסייעת לצבים לגדול התחרות הדלה על מקורות המזון. כשאין מחסור במזון אתה משמין וגדל. בנוסף, אם אין טורפים שמאיימים עליך, או בני אדם שמשחיתים את הסביבה, הצב גדל וגדל וגדל.

במהלך מליוני שנים שבהם הצבים הללו חיו והתפתחו באיי הגלפגוס או אלדברה המבודדים, הם השתנו ועברו אבולוציה נפרדת מאבותיהם שביבשות. הם הפכו גדולים יותר ויותר והברירה הטבעית הלכה והמעיטה את הצבים הקטנים והחלשים.

כך הפכו צבי הענק של האיים הללו לצבים גדולים, שיכולים לחיות עד גיל של 150 שנה.

במאות האחרונות הלך הציד לאכילת בשרם והקטין את מספרם. ספנים נהגו לאסוף צבים כאלה לאוניות שלהם ולאכול אותם במסעות השיט הארוכים בלב ים.

במאה האחרונה גם הפסולת שעל חופי האיים מאיימת על קיומם ופוגעת בהתרבות שלהם.

כך שרק איים מבודדים ומוגנים מבני אדם מאפשרים כיום לאוכלוסיות של צבי ענק לשרוד ואף לפרוח לגדלים ולאורך חיים כל כך מרשים.


הנה צבי הגלפגוס:

https://youtu.be/nxs-3CESOnc


ג'ורג' הזקן והעצום שיכול לגדול רק באי:

http://youtu.be/ZiW96Uci624


צבי הענק של האי אלדברה בסיישל:

https://youtu.be/LKzVGOUa9uU


והשוואה בין גודלו של צב גלאפגוס ליד ילד:

http://youtu.be/i9-d7dxegHM

מהי המדוזה שחיה שוב ושוב את חייה?


חוק בסיסי בטבע גורס שאתה נולד ואז אתה מת. אלכימאים ניסו למצוא את תרופת חיי הנצח שלהם, אבל נכשלו שוב ושוב.. שום בעל חיים אינו חי לנצח, כמעט...

היחידה שהיא בעלת חיי נצח היא "המדוזה בת האלמוות" (immortal jellyfish או Turritopsis dohrnii). זוהי מדוזה זעירה שמגיעה עד לקוטר של חצי סנטימטר, אבל מסרבת למות. במקום להזדקן בכבוד, המדוזה הזו רק הופכת צעירה, כשהיא מגיעה לשלבי ההתפתחות המוקדמים ביותר שלה, ואז מתחילה מחדש את מחזור החיים שלה. המפתח לכך טמון בתהליך שקרוי טרנסדיפרנציאציה, שבו סוג מסוים של תא הופך לסוג אחר של תא במצב פרימיטיבי.

סודה של המדוזה שמכונה גם “מדוזת בנג’מין באטן” (על שם הגיבור הדמיוני של סרט בשם זה, שנולד בתור זקן והולך ונעשה צעיר), הוא ביכולתה לחזור שוב ושוב משלב הבגרות המינית שלה, לשלב הפוליפ - שלב החיים המוקדם, משהו כמו הגולם אצל הפרפרים. וכשהיא חוזרת שוב ושוב לילדותה ומתחילה להתבגר מחדש, היא למעשה מגשימה את החלום של רבים מאיתנו - להיות בעלי חיי נצח!

אמנם מרבית בני המין נאכלים או מתים ממחלות עוד בטרם מתרחש בהם התהליך המופלא של ה"חזרה לילדות", אך מי ששורדים, חוזרים שוב ושוב להתבגרותם. המדהים הוא שהמדוזות בנות האלמוות הללו הולכות ומתרבות לאיטן ומי יודע אם בתסריט אימים עתידני רחוק הן לא ימלאו את האוקיינוסים..


הנה סיפורן של המדוזות בנות האלמוות:

https://youtu.be/2kLSiE-eNjw


עוד על המדוזה המופלאה הזו:

https://youtu.be/5HNmgYLmaOU


וההסבר לתופעה המוזרה וצילום שלה:

https://youtu.be/pS3WMqhOwFk

דורות רבים חולמים על "מציאת הפתרון למוות", כלומר חיי הנצח (Immortality). אלכימאים ניסו לשווא למצוא דרכים להאריך את חיי האדם, להעניק לנו את "מעיין הנעורים" או "אבן החכמים". כולם נכשלו והחלום לחיים שאינם נגמרים הלך והתרחק.

עד שבאה גוגל, או ליתר דיוק העתידן והממציא ריי קורצווייל, מנהל ההנדסה הגאון שלה, שמנבא בספריו את איחוד האדם עם המכונה. קורצווייל גורס שעל אף שחיי נצח אינם מציאותיים עדיין, ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות עומדות להפוך אותם לאפשריים בהחלט. הוא טוען שעד שנת 2045 יהיו חיי הנצח אפשריים, תודות למדע ובמיוחד לתחומים כמו ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה. בני האדם יוכלו להשיג יכולות על-אנושיות בעזרת טכנולוגיות מהפכניות, שמפותחות בימינו.

ואם להרחיב מעט - את העתיד הוורוד הזה תולה קורצווייל בהבנה חדשנית את עולם הביולוגיה ובשליטה בו, שמאפשרים המדע והטכנולוגיה המודרניים. תכנות מחדש של תאים בגופנו, כך שיוכלו לטפל במחלות בעצמם הוא התקווה הגדולה של הגוף, הבריאות ותוחלת החיים שלנו.

המפתח לגידול של רקמות אנושיות הן מדפסות ביולוגיות בתלת-מימד. בעזרתן מסוגלים כבר היום החוקרים להדפיס רקמות אנושיות. ההדפסה התלת-ממדית של רקמות כאלה מתבצעת בעזרת חומר ביולוגי מתכלה, ביחד עם תאי גזע שמאכלסים את המבנה המודפס התלת-מימדי.

קורצווייל מתאר גם טיפולים במחלות לב, במחלות עצביות ובסרטן שיתבצעו על ידי תיכנות ביולוגי מחודש, מעין שיפור, אם תרצו, של המערכת הגופנית והתפקוד שלה אל מול מחלות וסיכונים בריאותיים. להערכתו, בתוך 20 שנה נגיע לשיפור של הטכנולוגיות הללו בלפחות פי מיליון מהמקום שבו הן היו לפני 10 שנים בלבד!


הנה האפשרויות להארכת החיים ולהקטנת תהליך ההזדקנות (מתורגם):

https://youtu.be/MjdpR-TY6QU


קדימון מסרט על הסינגולריות, שמתאר את האפשרויות של איחוד האדם והמכונה:

http://youtu.be/8XWXJDgbeP0


הסבר לחיי הנצח שמציג קורצווייל:

http://youtu.be/P9iYEUq9Vgo


המחקר והחשיבה על העתיד הגלובלי וחיי הנצח:

http://youtu.be/01hbkh4hXEk


שיר שמוקדש לרעיונותיו החשובים של קורצוויל:

http://youtu.be/DZvluMs7A4A


העתיד בתחומים שונים וקשורים (עברית):

http://youtu.be/6idbbOdd9zI?long=yes


וכתבת טלוויזיה שבוחנת האם עוד 30 שנה ננצח את המוות (עברית):

https://youtu.be/mtd_3uY1qWg?long=yes

לאריסטו מיוחס המשפט האלמותי "התקווה היא חלומם של אנשים ערים." ולברנרד וויליאמס מיוחסת האימרה "מעולם לא היו לילה או בעיה, שהצליחו לנצח זריחה או תקווה."

אז מהי התקווה?

תקווה (Hope) היא הציפייה שיקרו דברים טובים, אמונה שטוב, שדבר חיובי יקרה בעתיד, משהו שהוא טוב יותר מההווה.

התקווה כוללת ציפייה ורצון להתקיימות של משהו, כמו רצון לזכות בבריאות, אהבה או אושר, או חומריים ומוחשיים, כמו מוצר נחשק או סמל סטטוס.

מילולית, התקווה באה כנראה מהמילה "קו", כמקשרת בין העבר, דרך ההווה ואל העתיד.

בניגוד לאופטימיות או האופטימיזם, שהם עניין מולד, את התקווה, אותה מיומנות לחלום על הטוב, אפשר ללמוד ולפתח, כמו שמפתחים שרירים במכון כושר. וכשלומדים לטפח אותה, היא הופכת את החיים הקשים למשמעותיים ומעט יותר קלים - פתגם רוסי אומר כבר דורות ש"התקווה מתה אחרונה".

אז מה ההבדל מאמונה?

בעוד שאמונה היא התחושה, כמעט הידיעה, שיקרה דבר מה, תקווה היא השאיפה לטוב, הרצון להתקיימות של דבר שישפר את המצב, בלי קשר למציאות ולסיכויים שזה יקרה כך.


#המדע והתקווה
אפילו המדע מראה שתקווה עוזרת לאדם להתמודד עם קשיי החיים ואפילו עם סופם ונגדו. עם הזמן הולכים ומצטברים מחקרים שמראים שזו לא תחושת בטן או משהו מופשט, שתקווה מבריאה. זה ממש עניין קליני, רפואי, מדיד ומדעי, שמשפיע לא רק על איכות החיים שלנו אלא גם על תוחלת החיים שלנו.

פרופסור שניידר האמריקאי הוא שהגה במקור את תאוריית התקווה. הוא מצא 3 תנאים שמאפשרים לנו לקוות,לייצר תקווה. הראשון הוא מטרה, משהו משמעותי שבשבילו ולשמו אנו מקווים להצליחה. השני הוא ההבנה שגם תקלות ושלבים שלא יצליחו בדרך מחייבים אותנו להפעיל תושייה ולגלות דרכים להתקדם למימוש התקווה. והתנאי השלישי הוא מוטיבציה. אנו חייבים לאתר וחטפח בנו את הדחף להצליח במשימה, גם כשהיא נראית בלתי אפשרית.

מסתבר שאפילו באירועים שקשורים בחיים ומוות, כמו מחלה או החלמה מפציעה קשה, יש לתקווה השפעה לא מבוטלת על הסיכוי להחלמה וההבראה.

ההסבר הוא שתחושת התקווה מייצרת במוח האנושי דופמין, אותו הורמון שקשור לאופוריה, למוטיבציה ועוררות. ההשפעה של דופמין, שמכונה "הורמון החיים של האדם" היא אדירה.

התקווה גם ממלאת תפקיד משמעותי ואולי אף מרכזי בתחום מדעי שנקרא פסיכונוירואימונולוגיה. הוא בודק את הגורמים שמקשרים בין הצד הפסיכולוגי, הנוירולוגי והמערכת החיסונית שלנו ומפעילים אותם בהצלחה רבה כל כך.


#דוגמאות
בהמנון הלאומי שלנו, "התקווה", מביע הכותב נפתלי הרץ אימבר, את התקווה לשוב לארץ ישראל לאחר 2,000 שנות גלות. קראו עליה בתגית "התקווה".

רואה בתקווה מרכיב מרכזי ביכולת לשרוד מצבים קשים גם החוקר הנודע, הנוירולוג, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט הווינאי ואבי תורת הלוגותרפיה, ויקטור פרנקל. מי שהתפרסם בספרו הנודע "האדם מחפש משמעות" היה ניצול שואה ששרד אותה, באופן כמעט לא סביר.

בזכות התקווה הצליח האיש החלש שהיה לשרוד עבודות פרך במחנות עבודה קשים, כשמסביבו קורסים, נופלים ומתים אסירים חזקים וחסונים ממנו. אפילו בצעדת המוות הוא הצליח להתעלות מעל לסבל והכאבים, כשדמיין את עצמו שורד ומתאחד עם רעייתו האהובה וחוזר לתת הרצאות באוניברסיטה. הוא שרד וניצח וכך גם אשתו, שפעלה בדיוק כמוהו במחנות בהם היא עברה.


הנה סיפורה של התקווה (עברית):

https://youtu.be/ldPGfbiWw0w


התקווה והנפש (עברית):

https://youtu.be/-_ytper9_b0


קדימון הסרט הנודע "חומות של תקווה" (מתורגם):

https://youtu.be/O2iKtPXUV-s


"אם סופה היא שיר של רוח, איזו מנגינה יש לתקווה?" - יעקב גלעד ויהודה פוליקר (עברית)

https://youtu.be/IFTqY7LpdIg


"פלוגות התקווה" שיוצא מה-7 באוקטובר ומושך לתקווה הלאומית (עברית):

https://youtu.be/mTjXviliGPk