שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו תוף מרים או טמבורין?
טמבורין (Tambourine), אצלנו תוף מרים, הוא אחד מכלי ההקשה העתיקים והנפוצים ביותר בהיסטוריה האנושית, עם עדויות לשימוש בו כבר לפני 5,000 שנה באזור המזרח התיכון, בין אזור מצרים העתיקה ועד מסופוטמיה ואשור.
התוף הקטן המצלצל מורכב ממסגרת עגולה עם עור מתוח מצד אחד ובצידי המסגרת שלו זוגות צלצלים קטנים שנקראים זילס ויוצרים צלצולים מתכתיים.
במהלך ההיסטוריה היו אפילו מי שהאמינו שלטמבורין יש כוחות מסתוריים שמסוגלים להביא מזל ולהבריח או להרחיק רוחות רעות.
#תולדות הכלי
במצרים, בכתבים ותיאורים מאזור 1700 לפני הספירה הוא משמש בטקסים דתיים כשלרוב מנגנות בו נשים.
במזרח התיכון הקדום השתמשו בטמבורין בטקסים דתיים ובחגיגות, כשלעתים קרובות נשים היו אלו שניגנו בו. בתנ"ך ניתן למצוא אזכורים רבים לתוף המסגרת שיכונה אצלנו "תוף מרים". המקור הוא ככל הנראה שירת מרים הנביאה שמובילה את הנשים אחרי קריעת ים סוף בשירה עם הטמבורין.
מאז הוא היה בשימוש בלא מעט תרבויות היסטוריות ברחבי העולם. כי בהמשך מאמצים אותו גם היוונים והרומאים והופכים אותו לחלק מהחגיגות הדת והפולחן, לצד מופעי המוסיקה בתיאטרון שלהם.
ואכן, מאזור המזרח התיכון והים התיכון נודד הכלי הקטן לאירופה עם סוחרים ראשונים ולימים דרך המגע עם תרבות האיסלאם והצלבנים שחוזרים מארץ הקודש. הרי במזרח התיכון ובמוסיקה הערבית הקלאסית מעולם לא הפסיקו להשתמש בו.
בימי הביניים היה הטמבורין בשימוש באירופה, בה משתמשים בו זמרים נודדים המכונים מינסטרלים, טרובדורים ובצרפת טרוברים.
מהמאה ה-18 משפיעה מוסיקת היניצ’רים הטורקית על אירופה והטמבורין מתחיל לתרום צבע אקזוטי לריקודים ואווירה ספרדית ביצירות כמו האופרה "כרמן" של ביזה ו”כוכבי הלכת” של הולסט. התוף הקטן מרבה להופיע גם ביצירות של גלוק, מוצרט ובהמשך במחול ”מפצח האגוזים” של צ’ייקובסקי.
גם באופרות ובמוסיקה הקלאסית של המאה ה-19 הטמבורין מופיע אצל מלחינים גדולים שכללו אותו באופרות וביצירות סימפוניות, כולל ברליוז, וגנר וכאמור אצל ביזה.
בחינוך המוסיקלי הוא מקבל מעמד של כלי בסיסי, כמו למשל בשיטת אורף משנות ה‑30 של המאה ה-20.
וכנראה שחינוך מוסיקלי משפיע היטב, כי באמצע המאה ה-20, הטמבורין מקבל חיים חדשים במוסיקת הרוק והפופ. ממקהלות גוספל בכנסיות ועד להקות רוק כמו לד זפלין, The Who והסטונז (Rolling Stones), דומה שכולם מגלים אותו ומשתמשים בו להוספה של שכבת קצב נוספת לשירים ובמיוחד להדגשת הבק-ביט בשירים ובלדות רבות.
אגדת הטמבורין המוכרת היא כנראה דייבי ג'ונס (Davy Jones) מ-The Monkees, שהפך את הכלי לסימן ההיכר שלו על הבמה.
במוסיקת הפופ והדיסקו של שנות ה-70 וה-80 הטמבורין הוא כבר כמעט פריט חובה, עם חדירה מרשימה להפקות מוסיקליות במוסיקת גוספל, רוק, פולק ואפילו ג’אז.
גם הסמבה (Samba) הברזילאית משתמשת בגרסה מקומית של הטמבורין שנקראת פנדיירו (Pandeiro) ומאפשרת מקצבים וטכניקות נגינה מורכבות במיוחד.
כיום הטמבורין ממשיך להופיע בז'אנרים מגוונים, ממוסיקה עממית וברזילאית דרך פלמנקו, פופ ועד מוסיקת ים תיכונית עכשווית.
הנה הטמבורין:
https://youtu.be/TYl-dYtGOhk
בפופ:
https://youtu.be/1Wv1Rm0Qsl0
תוף מרים בפתיחה לאופרה "כרמן":
https://youtu.be/g8me5H0P4jw
להיט - השיר הכי מפורסם שנכתב על הטמבורין:
https://youtu.be/OeP4FFr88SQ?t=1m11s
ומקצבים בתוף טמבורין:
https://youtu.be/wjruK0a1wNo?long=yes
תוף מרים
טמבורין (Tambourine), אצלנו תוף מרים, הוא אחד מכלי ההקשה העתיקים והנפוצים ביותר בהיסטוריה האנושית, עם עדויות לשימוש בו כבר לפני 5,000 שנה באזור המזרח התיכון, בין אזור מצרים העתיקה ועד מסופוטמיה ואשור.
התוף הקטן המצלצל מורכב ממסגרת עגולה עם עור מתוח מצד אחד ובצידי המסגרת שלו זוגות צלצלים קטנים שנקראים זילס ויוצרים צלצולים מתכתיים.
במהלך ההיסטוריה היו אפילו מי שהאמינו שלטמבורין יש כוחות מסתוריים שמסוגלים להביא מזל ולהבריח או להרחיק רוחות רעות.
#תולדות הכלי
במצרים, בכתבים ותיאורים מאזור 1700 לפני הספירה הוא משמש בטקסים דתיים כשלרוב מנגנות בו נשים.
במזרח התיכון הקדום השתמשו בטמבורין בטקסים דתיים ובחגיגות, כשלעתים קרובות נשים היו אלו שניגנו בו. בתנ"ך ניתן למצוא אזכורים רבים לתוף המסגרת שיכונה אצלנו "תוף מרים". המקור הוא ככל הנראה שירת מרים הנביאה שמובילה את הנשים אחרי קריעת ים סוף בשירה עם הטמבורין.
מאז הוא היה בשימוש בלא מעט תרבויות היסטוריות ברחבי העולם. כי בהמשך מאמצים אותו גם היוונים והרומאים והופכים אותו לחלק מהחגיגות הדת והפולחן, לצד מופעי המוסיקה בתיאטרון שלהם.
ואכן, מאזור המזרח התיכון והים התיכון נודד הכלי הקטן לאירופה עם סוחרים ראשונים ולימים דרך המגע עם תרבות האיסלאם והצלבנים שחוזרים מארץ הקודש. הרי במזרח התיכון ובמוסיקה הערבית הקלאסית מעולם לא הפסיקו להשתמש בו.
בימי הביניים היה הטמבורין בשימוש באירופה, בה משתמשים בו זמרים נודדים המכונים מינסטרלים, טרובדורים ובצרפת טרוברים.
מהמאה ה-18 משפיעה מוסיקת היניצ’רים הטורקית על אירופה והטמבורין מתחיל לתרום צבע אקזוטי לריקודים ואווירה ספרדית ביצירות כמו האופרה "כרמן" של ביזה ו”כוכבי הלכת” של הולסט. התוף הקטן מרבה להופיע גם ביצירות של גלוק, מוצרט ובהמשך במחול ”מפצח האגוזים” של צ’ייקובסקי.
גם באופרות ובמוסיקה הקלאסית של המאה ה-19 הטמבורין מופיע אצל מלחינים גדולים שכללו אותו באופרות וביצירות סימפוניות, כולל ברליוז, וגנר וכאמור אצל ביזה.
בחינוך המוסיקלי הוא מקבל מעמד של כלי בסיסי, כמו למשל בשיטת אורף משנות ה‑30 של המאה ה-20.
וכנראה שחינוך מוסיקלי משפיע היטב, כי באמצע המאה ה-20, הטמבורין מקבל חיים חדשים במוסיקת הרוק והפופ. ממקהלות גוספל בכנסיות ועד להקות רוק כמו לד זפלין, The Who והסטונז (Rolling Stones), דומה שכולם מגלים אותו ומשתמשים בו להוספה של שכבת קצב נוספת לשירים ובמיוחד להדגשת הבק-ביט בשירים ובלדות רבות.
אגדת הטמבורין המוכרת היא כנראה דייבי ג'ונס (Davy Jones) מ-The Monkees, שהפך את הכלי לסימן ההיכר שלו על הבמה.
במוסיקת הפופ והדיסקו של שנות ה-70 וה-80 הטמבורין הוא כבר כמעט פריט חובה, עם חדירה מרשימה להפקות מוסיקליות במוסיקת גוספל, רוק, פולק ואפילו ג’אז.
גם הסמבה (Samba) הברזילאית משתמשת בגרסה מקומית של הטמבורין שנקראת פנדיירו (Pandeiro) ומאפשרת מקצבים וטכניקות נגינה מורכבות במיוחד.
כיום הטמבורין ממשיך להופיע בז'אנרים מגוונים, ממוסיקה עממית וברזילאית דרך פלמנקו, פופ ועד מוסיקת ים תיכונית עכשווית.
הנה הטמבורין:
https://youtu.be/TYl-dYtGOhk
בפופ:
https://youtu.be/1Wv1Rm0Qsl0
תוף מרים בפתיחה לאופרה "כרמן":
https://youtu.be/g8me5H0P4jw
להיט - השיר הכי מפורסם שנכתב על הטמבורין:
https://youtu.be/OeP4FFr88SQ?t=1m11s
ומקצבים בתוף טמבורין:
https://youtu.be/wjruK0a1wNo?long=yes
