» «
הכפר הגלובלי
מהו הכפר הגלובלי?



הכפר הגלובלי (Global Village) הוא דימוי של העולם ככפר קטן. כולנו, כל אזרחי העולם, גרים ב"כפר" הזה ואנו בקשר זה עם זה, ממש כאילו היינו שכנים בכפר. התקשורת העולמית, במיוחד האינטרנט של היום, מאפשרים ליצור קשר עם כל אדם על פני הגלובוס ולשוחח אתו, ממש כאילו הוא נמצא לידנו.

את מושג "הכפר הגלובלי" תרם חוקר התקשורת מרשל מקלוהן. בספרו משנת 1962 "הגלקסיה של גוטנברג" דימה מקלוהן את העולם ככפר קטן, כדי להדגים את הדרך שבה תקשורת ההמונים משפיעה, מקרבת ומשתפת אנשים שמנותקים וחיים רחוק זה מזה. הוא טען שהתקשורת המודרנית משתפת את כל אזרחי העולם בצריכת החדשות מכל רחבי תבל ותחומי העניין הופכים גם הם משותפים. זה היה בשנות ה-60 ואז זו נראתה נבואה שמקדימה את זמנה. כיום, בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים המידיים, הדימוי הזה מקבל משנה תוקף.


הנה מרשל מקלוהן מציג את הכפר הגלובלי בטלוויזיה בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת:

https://youtu.be/viuIKgjLnDE


כמי בכל כפר, גם בכפר הגלובלי יש שכנים (עברית):

https://youtu.be/jmPWIie29-c


קולאז' של חדשות העולם כולו:

https://youtu.be/V_Ijt-NI4_k


בדובאי לקחו את זה צעד אחד קדימה ובנו פארק של הכפר הגלובלי:

https://youtu.be/iYqi2TcHlDs


זהו הדימוי האהוב בעידן האינטרנט - איך העולם היה מתפלג אם היו בו רק 100 אנשים:

https://youtu.be/kgsM4Ww3Uwc


והתקשורת בכפר הגלובאלי הייתה זקוקה לאינטרנט (עברית):

https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
גלובליזציה
מהי הגלובליזציה?



הגלובליזציה, בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.

בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.

את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.

התהליך הזה גרם, בעשרות השנים האחרונות, לעולם בעל שפע גדול של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה לכל, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם. מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין. בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לשם, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזו.

סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה. אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם ירד ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו. כצפוי, הם לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.


מהי הגלובליזציה (עברית):

https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY


הסבר נוסף (עברית):

http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY


דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):

http://youtu.be/eTCmihKppX4


ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):

http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
דמוקרטיה
מהי דמוקרטיה, איך היא פועלת וכיצד בוחרים בה מנהיגות?



דֵּמוֹקְרָטְיָה היא שיטת משטר שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על אופי השלטון באמצעות הצבעה בבחירות או במשאל-עם, בחירת נציגים למוסדות כמו הפרלמנט (אצלנו הכנסת), חופש הדיבור וחופש דעה.

בדמוקרטיה אמתית יש בנוסף לחופש הדיבור גם הקפדה על זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש ההתאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. אין שיטה טובה ממנה להבטיח את האזרחים מפני שחיתות השליטים, משרירות ליבם או טפשותם. רק הדמוקרטיה מבטיחה שהשליט יידע עד כמה מעשיו נשפטים יום יום על ידי הבוחר.

הדמוקרטיה מקדשת גם את הפלורליזם, כלומר הרב-תרבותיות המכבדת כל מוצא ותרבות שמהן באו האזרחים השונים בה, ואת עיקרון השוויון, הקובע שכל בני האדם שווים וראויים לכבוד שווה.

מאוזנת שבנויה נכון חייבת לכלול "הפרדת רשויות". זה אומר שמתקיימות בה שלוש רשויות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו. אלה הן הרשויות: הרשות המחוקקת שהיא הפרלמנט ואצלנו הכנסת, הרשות המבצעת שהיא הממשלה והרשות השופטת, שהיא בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.

הדמוקרטיה אינה שיטה מושלמת, אבל היא שיטה שהוכיחה את עצמה למול שיטות אחרות, כמו דיקטטורה, מלוכה ושאר שיטות המשטר שאינן מבוססות על זכויות-האדם וחופש הפרט.. וינסטון צ'רצ'יל אמר פעם ש"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו"...


הנה סרטון שמסביר על הדמוקרטיה ותולדותיה:

http://youtu.be/u6jgWxkbR7A


העקרונות והמושגים בדמוקרטיה (עברית):

http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U


שיר שמקטר על הדמוקרטיה ואיך מרגיש בה האזרח הקטן (עברית):

http://youtu.be/EnH3XYYQ74Q


ושיטות בחירות שונות שנהוגות בדמוקרטיות בעולם (מתורגם):

https://youtu.be/PaxVCsnox_4
פופוליזם
מהו פופוליזם?



הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.

הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.

מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".

כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.

פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.

לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.

בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.

הגלובליזציה מייצרת הזדמנות פז לפוליטיקאים פופוליסטים. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים שלהם. כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.

בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.

אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.


#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.

אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.

אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.


על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):

https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk


סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):

https://youtu.be/PCHCYYDt77c


כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):

https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes


ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):

https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes

תופעות מודרניות

כלכלת בחירות
מהי כלכלת בחירות ומה רע בה?



כשיש בחירות דמוקרטיות, מנסות המפלגות השונות להראות את פניהן לבוחרים, כמשרתות ציבור. בנסיבות כאלה, לממשלה הרבה יותר קל להמטיר הטבות על הבוחרים, כדי לגרוף קולות בקלות יחסית.

וזו כלכלת בחירות, שהיא טריק פוליטי של המטרת הטבות על סקטורים מסוימים או על הציבור כולו, במטרה להגדיל את התמיכה הפוליטית בבחירות.

המקרה הקלאסי של כלכלת בחירות הייתה ב-1981, כשששר האוצר של ראש הממשלה מנחם בגין, ארידור, החליט לממש את חזונו של בגין ו"להיטיב עם העם". במדיניות שכינה "כלכלה נכונה" הוריד משרד האוצר את המיסים והמכס על מוצרי צריכה. הציבור יכול היה לקנות פתאום בזול טלוויזיות צבעוניות, מכשירי וידאו ואפילו מכוניות. הוא גם ביטל את ה"מחיקון" בשידורי הטלוויזיה הישראלית, טכנולוגיה שלפני כן הסירה את הצבע מהשידורים והותירה אותם בשחור לבן.

בימינו השיטות מגוונות אף יותר. יש המחלקים מענקים לנפגעי תכנית כלכלית או משבר כלכלי, יש המורידים מיסים, או מי שמקדמים או משלימים חקיקה המיטיבה עם סקטורים שחשובים למפלגה השלטת. יש מי שנוקטים פעולות "לרווחת התושבים", מי שמעניקים הטבות כספיות או מחלקים כסף לציבור בניסיון לזכות באהדתו. יש הנענים לתביעות שכר במגזר הציבורי, לדרישות הציבור להקלה על יבוא של מוצרי צריכה וכדומה.

כמובן שכלכלת בחירות תוצג תמיד כדבר הגיוני וחיובי שבמקרה, ממש במקרה, חל בתקופת בחירות. תכנית "להזנקת הכלכלה" היא הרי דבר רצוי תמיד...

#אז איך יודעים אם זו כלכלת בחירות או ניהול אחראי של הכלכלה?

אם רוצים לדעת האם זו כלכלת בחירות, כל שצריך לעשות זה לבדוק האם מוצו כל הדרכים היעילות יותר והשנויות פחות במחלוקת להשגת אותן תוצאות. כמו למשל, העברת תקציב מדינה.

רוצים עוד דרך לדעת? - נסו לברר וללמוד האם מדובר בתוכנית או צעדים שאין ברירה אלא לבצע אותם, או שממשלה אחראית הייתה יכולה לדחותם לאחרי הבחירות או לנהל אותם אחרת, בצורה פחות בוטה ושלא כרוכה בחלוקה של כסף לציבור.


על כלכלת בחירות משלמים תמיד אחרי הבחירות ובדרך כלל ביוקר (עברית):

https://youtu.be/baocqHmsuTI


"להיטיב עם העם" בבחירות 1981 (עברית):

https://youtu.be/DdOTXpqlp0U


ביקורת על כלכלת בחירות במערכת בחירות 2021 (עברית):

https://youtu.be/NUM8jPSTkEY
קוד פתוח
מה זה קוד פתוח?



מה משותף לאנדרואיד, גוגל כרום, ויקיפדיה וההייפרלופ שעומדת להסיע אנשים במהירויות מטורפות ממקום למקום? - כל אלה ומיליוני תוכנות וטכנולוגיות אחרות משוחררות לשוק כקוד פתוח (Open Source).

תוכנה בקוד פתוח כשמה כן היא. זוהי תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים בכל מקום. ניתן ומותר לכל מתכנת ומפתח לערוך וליצור גרסאות חדשות של כל תוכנה שמופצת בקוד פתוח. הכי מדהים וכיף הוא שבקוד הפתוח הכל, אבל ממש הכל, הוא בחינם וללא תשלום. לא התוכנה ולא רישיון השימוש בה עולים כסף.

העקרונות של הקוד הפתוח הם פתיחות (כשהכוונה היא שאין היררכיה וכל אחד יכול להשתתף בפיתוח), חינמיות (כשהידע שנותנים ומקבלים הוא ידע ציבורי ולכן ניתן ללא תשלום) ואיכות התוצר (כי מפתחים רבים מבטיחים תוצאה באיכות גבוהה).

תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.

מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.

גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.

כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.


הנה הסבר של מושג הקוד הפתוח (עברית):

https://youtu.be/akAcajhnKzM


שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:

https://youtu.be/yVpbFMhOAwE


פרסומת של חברה שפותחת את הקוד שלה לגמרי לעומת הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים:

https://youtu.be/Pj_tLugpz8g


אם הכל בקוד הפתוח נהדר אז למה יש מתנגדים? (עברית)

https://youtu.be/zmgIvBcHVH0


הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:

https://youtu.be/H4Z09edx52E


סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:

http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE


ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי (מתורגם):

https://youtu.be/EGd5DngPQnM
סדנאות יזע
מהן סדנאות היֶזַע?



סדנאות יֶזַע (Sweatshops) הן סדנאות ייצור ומקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים בייצור של מוצרים בתנאים קשים, משכורות רעב, שעות ארוכות מאד ולא פעם גם בעבודת ילדים. לרוב נמצאות סדנאות היזע של ימינו במדינות העולם השלישי ומייצרות עבור העולם השבע שבמדינות המפותחות.

המצב של סדנאות היזע הוא לא פעם מחריד וצורם, במיוחד כשמדובר במותגים המוכרים במיליארדים רבים בכל שנה ועובדי הייצור של מוצריהם מרוויחים פרוטות.

הפרת חוקי עבודה מקובלת בהרבה ממדינות העולם השלישי. אלה מדינות בעלות כלכלות חלשות ואף מושחתות. ניצול העובדים שם הוא בעייתי והעובדה שפועלים מוכנים לעבוד בסדנאות היזע נובע מעוני גדול ומכך שעדיפה המשכורת הקטנה בהן, על עוני מחפיר ורעב של ילדיהם.

השאלה העיקרית היא האם אנו, תושבי המערב, צריכים לרכוש מוצרים של מותגים המנצלים עובדים, מעסיקים אותם שעות ארוכות במיוחד, משלמים משכורות שלא מאפשרות חיים ראויים, מונעות חופשות, מחייבות לעבוד גם בעת מחלה, מעסיקות ילדים ועוד.

האם הייתם לובשים בגד או משתמשים במוצר של חברה שנוהגת כך בעובדיה?


הנה תחקיר על חברת נייק שכבר שנים מואשמת בשכר רעב:

https://youtu.be/CCrUZuyZHyk


כך נלחמים בהם אקטיביסטים:

https://youtu.be/Vaydha20UUA


הצגת המצב על ידי חברה שהואשמה בניהול סדנאות יזע בבנגלדש:

https://youtu.be/WY4FeUYMFzM


מצגת וידאו על סדנאות היזע הללו:

https://youtu.be/R3Mb2byzJBs


וסדנאות היזע שבסין:

https://youtu.be/yF8jUDzz5bE?long=yes
מלכודת הצריכה
מהי מלכודת הצריכה של ימינו?



כולנו רוצים את המכשיר הכי חדש, הכי מעודכן, הכי גדול או הכי קטן וקומפקטי, עם הפיצ'רים הכי מתקדמים, ההרחבות הכי מגניבות והיכולות ששום מכשיר אחר לא יעקוף. אבל הפלא ופלא - שוב ושוב אנחנו מתאכזבים ומגלים שזה קרה לנו שוב... רק הגענו הביתה וכבר המכשיר החדש שקנינו הוא ישן, כי יצא דגם חדש!

במילים אחרות - קרה לכם ודאי שנקלעתם לתסכול על שהמכשיר היוקרתי שקניתם לא מזמן התגלה במהירות כמיושן ולא נחשק? - זה לא במקרה כך - מלכודת הצריכה (Consumer culture) של ימינו היא תופעה צעירה יחסית. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד החלקים העשירים שבו, כל כך בזבזן בצריכה.

הכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. הבום הכלכלי שחווה העולם המערבי הביא כסף רב לידיהם של ציבורים גדולים והם החלו לקנות. בתחילה הם היו מהוססים, מוציאים פה ושם, אך מנסים לשמור חיסכון לימים קשים. בהמשך הם החלו לצרוך יותר ויותר והחל בולמוס צרכני כמותו לא הכיר המין האנושי מעולם. אמריקה הובילה במירוץ הצריכה הזה, אבל מדינות רבות נגררו אחריה, במה שנדמה כמסע תענוגות, שלא לומר מסע קניות מטורף...

וכך אנחנו חיים היום בעולם שיש בו המון מוצרים. אבל המכשיר שעד לפני זמן קצר היה מושא חלומותינו והאמנו שהוא עתיד לשנות את חיינו ושהאושר שיביא איתו ימלא את ימינו, מסתבר שהוא אשליה אחת גדולה ויש טובים, חדישים ונוצצים ממנו ושהם בהישג ידינו. רק עוד כמה דולרים והאושר כולו שלנו...

אז הבנתם ודאי כבר שהאושר הוא בסך הכל מניפולציה אינסופית של פרסומות מתוחכמות, עם דימויים וצלילים מלהיבים וקריינים שכל מילה שלהם נכתבה על ידי פסיכולוגים ומומחי שיווק ואשליה. ודאי הפנמתם שהכל הוא חלק מתרמיות פרסומיות שנועדו לגרום לנו להרגיש כך. כי היצרנים מספרים סיפורים יפים ואנחנו באמת יכולים שלא לקנות. הרי מרבית הפיצ'רים החדשים לא באמת נחוצים, לעתים אף מיותרים וחלקם ממש פוגעים במה שהמכשיר הקודם עשה כל כך טוב...

אל המלכודת הזו של הצריכה, תתפלאו, אנו נכנסים מרצוננו. האמת כה שקופה, עד שמי שלא מבין אותה הוא ככל הנראה תמים במיוחד, או שבוחר ורוצה להיות חלק מהמירוץ הבלתי מושג אל האושר הצרכני שלא באמת קיים.


הנה מלכודת הצריכה המיישנת את כל מה שחדש במהירות:

https://youtu.be/uNbgQxmcYQY


האם זה הפתרון לאובססיה הזו, של צריכה שאין לה שובע? (עברית)

https://youtu.be/D7VlC76_RZ4


יש אנשים שיצאו ממירוץ הצריכה המטורף (עברית):

https://youtu.be/UQGJ7LI5ABM


וזו ההמלצה הפשוטה ביותר שתאפשר לנו לחמוק ממלכודת הצריכה המטורפת (עברית):

https://youtu.be/rcGD4VBMuW8


רשת חברתית
מהן רשתות חברתיות ואיך הן המציאו מחדש את הקשרים?



רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג לרשתות חברתיות באינטרנט.

רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.

הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.

במידע העצום שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה ודאטה סיינס. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד.

המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים.

המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה לחיבור החברתי. כלומר, אנו המשתמשים, אנחנו הסחורה בהן, במיוחד אם אנו שואלים ממה מרוויחות הנהלות הרשתות החברתיות ומהו המוצר שלהן.


הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות (עברית):

http://youtu.be/bvU8c46EXUA


כך הרשתות הללו מחווטות את מוחנו מחדש:

https://youtu.be/CkMh6xdJNeM


וכך משנות הרשתות החברתיות את העולם:

https://youtu.be/trH4iuebjjI?long=yes
מהי תרבות הצריכה?



בעולם עתיר המוצרים, אנו צורכים הרבה, מהר, מיד וכמה שיותר זול. תרבות הצריכה (Consumer culture) היא מושג שמתייחס למערכת החברתית והכלכלית שמעודדת צריכה של מוצרים ושירותים והופכת את הצריכה הזו, הקניות, לערך מרכזי בחברה המודרנית. בתרבות הזו המושג "שופינג" הוא יותר מאשר קניית מוצרים שאנו צריכים - הוא גם צורת בילוי הנאה ולרבים גם התמכרות של ממש.

המושג משמש לא פעם את המבקרים החברתיים שמתייחסים לצריכה המטורפת של האדם המודרני, במיוחד בעולם המערבי. יש בו ביקורת על הקפיטליזם ועל האופן שבו דוחפים התאגידים הגדולים את הציבור לצריכה האישית המוגזמת והעיוורת, באמצעות פרסום ויצירת ביקוש מלאכותי, על תרבות המותגים שיוצרת קניות מוגזמות של מוצרים יקרים להחריד, רק בזכות שמם של היצרנים, או בזכות השם שהוצמד למוצר.

הביקורת היא גם על האופנה, שגורמת לנו להרגיש שמה שקנינו בשנה שעברה או בשבוע שעבר, הוא מיושן ו"נראה רע", כי ממש היום יצאו מוצרים חדשים, עם עיצוב "עכשווי" שקולע לטעם הכללי הרווח היום. באופן כזה רבים הופכים למה שמכונה "קורבנות אופנה" ומנסים ללא ליאות להדביק את קצב השינויים האופנתיים. כך הם הופכים יותר ויותר שבויים במלכודות הצריכה ואחוזים גבוהים מאד מהכנסתם הפנויה הם נאלצים להקדיש למימון הדבקת הטרנד והאופנה האחרונים.

אם פעם האמהות הן שקנו לילדיהן את מה שנחוץ, היום היצרנים פונים בפרסומות ישירות לילדים ומעבירים להם מסרים על "המוצרים המדהימים" שהם חייבים שיהיו להם. אמריקאי רואה היום 5,000 פרסומות ביום, מרגע שהוא נולד. הן מעבירות לו כיצד חייו צריכים להיות - צריכה וצבירה של מוצרים ושירותים "מדהימים", חלקם סתם לא בריאים וחלקם אלימים, פוגעניים ועוד.

תרבות הצריכה יכולה הייתה להיות רק עניין של תרבות, או פגיעה בתרבות. אבל תרבות הצריכה היא גם מזיקה ופוגעת בכדור הארץ ובחיינו העתידיים ולמעשה גם בחיינו היום. יש מחיר לצריכה המטורפת, שבה אנו קונים דברים מיותרים, מייצרים זבל בכמויות ענק ומשלמים לחברות שמקימות מפעלי ענק מזהמים ופוגעים בכדור הארץ ובאיכות חיינו.

תרבות צריכה זו גם גורמת לאוכלוסיות ענקיות בעולם השלישי להפוך לעבדים של החברה השבעה, בתור כוח עבודה זול. מכיוון שהם נאלצים לעבוד באותם מפעלים, במשכורות רעב ובעבודה קשה, במשך שעות רבות בכל יום. ילדיהם נכנסים לשוק העבודה בגיל צעיר מאד והופכים עבדים מודרניים של העולם המתועש. השכלה הם אינם רוכשים וכבר מגיל צעיר מוכרע גורלם לעוני גדול. אנו, במדינות השבעות, מנציחים את עוניים ובורותם בקניית מוצרים זולים של חברות הענק המפעילות את אותן "סדנאות יזע" איומות.


הנה תרבות הצריכה (עברית):

https://youtu.be/VD9ARL4xLR0


החומרנות בעולם המערבי:

https://youtu.be/0Co1Iptd4p4


התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):

https://youtu.be/yzWASs0Nh7I


אנחנו לא חייבים להיות עבדים של הצריכה המיותרת:

https://youtu.be/PMAbtq6g5Ng


ראו את התוצאות:

https://youtu.be/v-7v2WGiTe8


וסרט תיעודי על תרבות הצריכה והבולמוס שגורמים לנו - לקנות עוד ועוד (עברית):

https://youtu.be/6u2fgugHG8M?long=yes
מהן החדשות המזויפות, פייק ניוז?



חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.

גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. אבל עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות היו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, עת המועמד דונלנד טראמפ האשים את יריביו בהפצת פייק ניוז עליו. המדהים הוא, אגב, שה"ניו יורק איימס", העיתון הטוב בעולם, חקר יסודית ומצא שטראמפ עצמו השמיע ב-4 שנות נשיאותו לא פחות מכ-20 אלף שקרים.

חלק מהצלחת ההפצה של חדשות כזב נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים, גם ואולי במיוחד אם הוא בדוי.

הבוטים האלה ועוד אלפי משתמשים מזוייפים יוצרים הפצה ויראלית ומהירה במיוחד של חדשות הכזב, כשבתוך דקות הם עושים זה לזה "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות ושקרים. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי ל"עובדה" ול"חדשות", הנראות כחדשות של ממש.

בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.

התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בחדשות אמיתות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.

מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.

אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.


הנה החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה (עברית):

https://youtu.be/XiFtw9jRFQU


טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם (עברית):

https://youtu.be/osqWSVZYOyQ


יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:

https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg


יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות (עברית):

https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k


ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ... (עברית)

https://youtu.be/ofC4vdcfsQY


אם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:

https://youtu.be/ie2Mq_iio2g


כתבה מקיפה על הפייק ניוז, חדשות הכזב והטכנולוגיה שמקדמת אותן (עברית):

https://youtu.be/5pHccV64A-g?long=yes


ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):

https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
מהו סלפי?



סֶלפִי (Selfie) היא תמונה עצמית שהמצלם בה מצלם את עצמו. את הסלפי מצלמים בטלפון סלולרי או במצלמה דיגיטלית. צילום הסלפי מתבצע כשהמצלם מרחיק את המצלמה או הסמארטפון כמה שיותר מפניו או באמצעות צילום אל המראה שניצבת למולו.

צילומי סלפי כוללים לרוב את המצלם לבד, או אותו ביחד עם כמה אנשים לידו. צילומים אלו נפוצים בשנים האחרונות מאד, בעיקר בשל כמות המצלמות בסמארטפונים ושיתוף התמונות ברשתות החברתיות, כמו פייסבוק ואינסטגרם.

לא ניתן להבין את התרבות הפופולרית ללא הסלפי. ההצלחה המסחררת של הריאליטי עם הבנות למשפחת קרדשיאן הפכו אותו לטכניקת הצילום הראשונה במעלה אצל נשים, גברים ובני נוער. החותמת התרבותית של הוליווד ניתנה גם היא בטקס פרסי האוסקר של שנת 2014, עת הועלה צילום סלפי של כמה מהכוכבים הגדולים של עולם הקולנוע והטלוויזיה והוא הפך לתמונה הפופולארית ביותר ברשת החברתית טוויטר.

המושג 'סלפי' הפך כה פופולארי, עד שבשנת 2013 הוא הפך ל'מילת השנה'. הקשר האסוציאטיבי בין הסלפי למילה האנגלית 'סלפיש' (Selfish), שמשמעותה אנוכי, מעורר מחשבה על הצורך שלנו להנציח את עצמנו, עד כדי הגזמה, סוג של נרקיסיזם ואפילו התמכרות.

מצד שני הוביל מוט הסלפי, אותו מתקן שנמכר במיליונים ברחבי העולם, את השדרוג של צילומי הסלפי לצילומים קבוצתיים. באופן אירוני הפך מוט הסלפי לכלי של הנצחה חברתית, שגם אם היא משמרת את הנרקיסיזם, היא גם הופכת אותו לקבוצתי.


הנה קליפ שמדגים עד כמה הפך הסלפי לחלק מהתרבות המודרנית:

http://youtu.be/kdemFfbS5H0


לא פעם מה שחסר לסלפי טוב זה איפור מוצלח (עברית):

https://youtu.be/kIBk_XavqqY


סלפי בחופשה? - לא בטוח שכדאי (עברית):

https://youtu.be/yKwnvYbF3Fs


סלפי וידאו של חיפאים:

http://youtu.be/il1P_HQOBnc


סלפים שהסתיימו במוות - היזהרו בבקשה:

https://youtu.be/73c_noIbIy4


וסלפים שלא ממש הצליחו...

https://youtu.be/fPKicCI22nQ
איך טוויטר הפך לכלי התקשורת המהיר בעולם?



טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו".

ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם אחד המייסדים, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.

אגב, המייסדים קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.

בשלב הראשון השירות די דשדש אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך את טוויטר לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!

במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.

כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.

מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.

גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.

גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.

מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.


הנה הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:

http://youtu.be/YdFimygD5pI


ההיסטוריה של טוויטר:

http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc


והשינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):

https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
כיצד הפכה פייסבוק לאימפריה חברתית?


הסיפור נשמע כמו תסריט מהוליווד. מארק, החנון הדחוי מהארוורד לא נהנה מחיי חברה מסעירים באוניברסיטה. הוא הרגיש שעם כל כשרונו, הצד החברתי אינו מהחזקים שלו. הפתרון היה ליצור את האתר החברתי הגדול בעולם ולהיות המושל והמנהל שלו, חביב הקהל..

הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק, הוקמה לפני כעשור, על ידי סטודנט ששמו מארק צוקרברג. היום הוא מנכ"ל פייסבוק, אחת החברות הגדולות בעולם, אבל אז הוא היה סטודנט ומתכנת שהחליט להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטים אחרים ולהכיר אותם.

ההצלחה הייתה מיידית. רבים באוניברסיטה נרשמו כדי להיות בעניינים ובהדרגה החל צוקרברג, ביחד עם שותפיו, להפיץ את הרשת החברתית לאוניברסיטאות אחרות. כשהחליט לפתוח את הרשת לאנשים רגילים, שאינם סטודנטים, ברור היה לכולם שזו הופכת להיות הצלחה עולמית ואי אפשר היה לעצור את גדילת הרשת. כיום היא כ-2 מיליארד חברים אבל בזמן שקראתם את הערך הזה נרשמו יותר מ-100 אנשים חדשים לפייסבוק...

שכן פייסבוק הפכה כבר מזמן ממקום שבו אנשים מחדשים, שומרים ויוצרים קשרים חברתיים, לאחת התופעות החזקות והמשפיעות בעולם. בתחילה היה קשה לדמיין את דור ה-Y בלי הרשת החברתית הזו, שהתאימה לו כמו כפפה ליד. בעולם של חוסר יציבות, היא הייתה בשביל צעירי המילניאלס בדיוק מה שנחוץ. עם הזמן, אגב, הם פרשו מעט ממנה והתחברו לאינסטגרם הויזואלית יותר. את פייסבוק הם השאירו להורים מדור ה-X והם עצמם ישובו אליה כשהם רק כשהם יתבגרו.

על הקמת פייסבוק והאנשים שיצרו אותה, כולל הריבים והמחלוקות ביניהם, נעשה סרט מצוין בשם "הרשת החברתית".

כיום חווה פייסבוק ביקורת קשה, כולל על פגיעה בפרטיות גולשיה, על גרימה שלה להתמכרות המשתמשים ועל אי-יכולה לטפל בנחישות בפייק ניוז ובתיאוריות קונספירציה.


הנה ההיסטוריה של פייסבוק:

http://youtu.be/jWY857Lnvy0


עוד על היווצרותה של פייסבוק:

http://youtu.be/xk6GndSBDO4


קדימון לסרט "הרשת החברתית" שמתאר את הלידה של פייסבוק:

http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s


מארק צוקרברג כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:

https://youtu.be/2_hkk6lFTb4


וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:

https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.