אולי תתקשו להאמין, אנשים תרבותיים ואוהבי אדם שכמותנו, אבל לכולנו יש אזור במוח שמעודד את התוקפנות והאלימות. קוראים לאזור הזה הִיפּוֹתָלָמוּס (Hypothalamus) והוא שמביא אותנו להתפוצץ לפעמים.

ההיפותלמוס נמצא בקדמת מוח הביניים שלנו, מתחת לתלמוס. מה שהוליד את שמו ביוונית. מערכת כלי דם ועצבים מקשרת בינו ובין בלוטת יותרת המוח שמתחתיו.

ההיפותלמוס, למרות שחלקו בגודל המוח מזערי, אחראי על ויסות של תפקודים רבים וחיוניים בו. בין השאר יש לו חלק גם באכילה, בשתייה, בעוררות מינית והרבייה, בוויסות חום הגוף ובתגובות שלנו למצבי לחץ

אגב, באותו אזור במוחנו גילו החוקרים גם את התאים שמקודדים אהבה ותשוקה.

את ההיפותלמוס מרכיבים כמה גרעינים. הם אחראים על ויסות תהליכים פיזיולוגיים, כלומר בגופנו, המעורבים בהתנהגויות הקשורות במוטיבציה.

כמו כל איבר שאחראי על מגוון פעולות ותפקידים, תפקודו של ההיפותלפוס בגוף הוא מורכב. אבל סכמטית נתאר שהכל מתחיל ממידע המתאר גירויים בסביבה.

את המידע הזה, שנאסף מאמצעי החישה שבגופנו, מקבל ההיפותלמוס מה"תָלָמוּס", שאוסף את ההתראות מהחושים שלנו ומהווה מעין תחנת ממסר במוחנו.

ההיפותלפוס קיבל את המידע, מעבד אותו ושולח הלאה, דרך האמיגדלה וקליפת המוח הארובתית-מצחית (Orbitofrontal cortex-OFC) המקושרים אליו.

מכאן מגיע המידע היישר אל הרשת שאחראית על מנגנונים הקשורים לעוררות ולשינה. כמובן שלחץ והתקפה מייצרים עוררות והרשת הזו מכילה מבנים שמעורבים בשליטה המוטורית שלנו.

המידע שהתקבל מהאמיגדלה גורם להם לייצר את מגוון הפעולות שלנו, כולל התוקפניות ואפילו האלימות שבהן. זו התגובה שלנו שמייצר המוח.


הנה ניסויים מרתקים שנעשו על ההיפותלמוס וגילו את מנגנון התוקפנות (עברית):

https://youtu.be/PFhvx2_Wc30


מה שעושה אלכוהול להיפותלמוס אצל ילדים:

https://youtu.be/_pFq477c648


וההיפותלמוס במחקר:

https://youtu.be/M-mZ1obbP9M

כששני צדדים לא מסכימים אחד עם השני, רוצים דברים שונים או את אותו הדבר אבל כל אחד לעצמו וללא התחשבות זה בזה, אז נוצר ריב.

כשאנו רבים הקול שלנו מתחזק, אנו מרימים קול ומתפרצים זה לדבריו של זה. באופן כללי זה לא נעים, נכון?

ריב הוא דבר נורמלי שיכול לקרות גם בין אנשים קרובים ואוהבים. אבל תמיד חשוב מאד לכבד אחד את השני, לשמור בריב על גבולות ולא לנהוג באלימות או להעליב בצורה פוגעת מדי.

אנשים לפעמים מפסידים חברים טובים בגלל ריב שעבר את הגבול או בגלל שבריב הם פגעו במישהו אחר בצורה שלא מאפשרת לו לסלוח. בואו נריב יפה.



אחד מסוגי הריב הקשים - ניתוק יחסים בלי הסבר (עברית):

https://youtu.be/6rSeXn_GMrM


ריב מצחיק:

http://youtu.be/solO8qMK4fw


ריב קולנועי ב"סצנת המאבק במסדרון" מהסרט הקוריאני "שבעה צעדים" שנכתב ובוים על ידי פארק צ'אן-ווק:

https://youtu.be/VwIIDzrVVdc


וקטע מדהים בגוף ראשון על ריב זוגי (עברית):

https://youtu.be/iLo8wAsOIp8

מלחמה (War) היא בעצם ריב קבוצתי. בין מדינות, בין שבטים או בין תרבויות - המלחמה מתרחשת בעולם בין קבוצות שונות.

מדינות, עמים או שבטים, המלחמה מתחילה כשקבוצה כזו רוצה לגרום לאחרת לקבל את דרישותיה. מלחמות בעולם הן פעמים רבות על שטח ששתי מדינות או שבטים רוצים, כל אחת לעצמה. מלחמות אחרות הן בגלל שעמים רוצים עצמאות, כלומר להשתחרר משליטתו של עם אחר.

לרוב גורמת המלחמה למותם של אנשים ולפגיעה ברכוש רב. מלחמות הן דרך עצובה למצוא פתרון שלרוב מצליח הרבה יותר ליד שולחן המשא ומתן, כלומר בדיבור ופשרה שמובילים להסכמה בין הצדדים. הכי עצוב הוא שפעמים רבות לאחר מלחמות קשות נאלצו הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן ולהגיע לפשרה שהיו יכולים לקבל מבלי לאבד אנשים ורכוש רב ולגרום לסבל קשה.

ואולי המילים של מהטמה גאנדי מסבירות היטב את דעתנו על המלחמה: "עין תחת עין ובסוף יהיה כל העולם עיוור".


הנה סרטון אנימציה נפלא וקצר על תולדות המלחמה ומה בסופן (ללא מילים):

https://youtu.be/9x7FGbW3IVc


למה ומתי מלחמות פורצות (עברית):

https://youtu.be/vYmR7d94ho0


עשר המלחמות הגדולות בהיסטוריה וכמה אנשים שילמו בהן בחייהם:

http://youtu.be/7sZHSwCmniI


בעולם הטבע לא חסרות מלחמות או לפחות קרבות, כמו הקרב בין מושבות של נמלים למשל:

https://youtu.be/SdpGAdB_zpc


ושיר של ג'ון לנון שבו הוא מדמיין עולם של שלום:

https://youtu.be/YkgkThdzX-8

שנים רבות סברו בני האדם שהשור בלוחמת השוורים מתעצבן מצבעו האדום של הבד שבידו של לוחם השוורים. אך לפי החוקרים של ימינו אין לשוורים שום בעיה עם צבע אדום דווקא. שוורים מתעצבנים מצבע אדום ככל הנראה כמו שהם מתעצבנים מעל צבע אחר. הכל תלוי בסיטואציה ולא במבע.

למעשה, לפני שהשוורים בויתו על ידי האדם, הם היו חיות בר חופשיות ומשוחררות. לפיכך אין צבע שאמור להרגיז אותם, או לגרום להם לתקוף.

שוורים הם בכלל עוורי צבעים ולכן אין להם שום מושג שצבע אדום אמור להרגיז אותם יותר מצבעים אחרים.

מה שמרגיז את השור במלחמת השוורים הוא ההתגרות של לוחמי השוורים ונפנופי הבד אל מול עיניו.

אם נוסיף לזה את העובדה שחוץ מהטוריאדור נמצאים בזירה עוד כמה לוחמי שוורים. אלה מציקים ומעצבנים את השור לפני כן ומשום כך השור לא חייב צבע מסוים כדי להתרגז. מעצבנים אותו ולכן הוא עצבני באופן כללי וללא קשר לעניין הצבע.


הנה ההסבר לכך שזו התנועה שמחרפנת את השוורים:

https://youtu.be/WjCQ3-BeYq8


לשור אין בעיה עם צבע אדום, אלא עם תנועה מרגיזה:

https://youtu.be/j47JmVDmcjw


כך שמאוד לא כדאי להרגיז שוורים:

https://youtu.be/mxs4hQ8Yf60


וסרט תיעודי על השור:

https://youtu.be/Fxdw7CCK7Vw?long=yes

אחד ממשחקי המחשב מהמצליחים בכל הזמנים הוא GTA-5, הגרסה החמישית של המשחק שהפך לסדרת משחקים ונקרא בפשטות "גניבת המכוניות הגדולה" (Grand Theft Auto).

זהו אחד ממשחקי המחשב האלימים, מלאי הפשעים והפראיים בתולדות משחקי המחשב. לרבים קשה להאמין שמשחק כל כך אלים, הכולל מעשי שוד, רצח וזנות ונותן נקודות על דריסת אנשים ורציחתם, הוא אחד המשחקים המצליחים ביותר בתולדות המין האנושי.

ואולי בעצם זה קל, כשחושבים על המין האנושי והתוקפנות שמצויה בו מלידה, לפי פסיכולוגים, היסטוריונים ומחברי ספרי אימה ויוצרי סרטים ברוטליים.

כדי להמחיש עד כמה הצליח המשחק הזה במכירותיו, נציג את הנתון המדהים ביותר - בתוך 3 ימים מיום שחרורו לשוק, כלומר מתחילת המכירה שלו, המשחק הזה עבר את רף ההכנסות של מיליארד הדולר!

ומה זה המשחק הזה בעצם?

GTA-5 הוא עולם ויזואלי מרהיב ועשוי בהקפדה, שבו שולטים השחקנים בדמויות שנדרשות לבצע עבור כנופיות פשע ומפיונרים ציניים, משימות ומעשי פשע אלימים במיוחד. מהדברים הקטנים, כמו פריצות לכלי רכב, גניבות ודריסה של אנשים במהלך מרדפים, הם ממהרים לצבור נקודות בדרך של מעשי רצח וחיסול ובביצוע עבירות מין וזנות... למשחק הזה אין גבולות של חוק או מוסר, של נכון ותרבותי, של מה שלא תרצה שיעשו לך ולא תעשה לחברך. קהות החושים של המסך והדמויות המצוירות נותנת לגיטימציה לעשות כאן הכל, לצבור נקודות ולרוץ לספר לחבר'ה כמה טוב להיות כאן.

פסיכולוגים ומומחים מעריכים שדווקא האלימות הקשה, שלכאורה היינו אמורים לצפות לכך שתרתיע את הקונים, הפכה לסיבה להצלחתו העצומה של ה-GTA5 ושל שאר המשחקים בסדרה המצליחה הזו. יש גם חוקרים שמסבירים שמשחקים שכאלה מאפשרים לפרוק את האלימות שטבועה בנו בדרך שאיננה פוגענית ושהם בעצם מקטינים את ממדי הפשע בעולם האמיתי. אחרים, מגובים בחוקרי חינוך רבים, גורסים שהקלות שבה עושים מעשי פשע מחרידים במשחקים מסוג זה, יוצרת קהות חושים אצל השחקנים, שעוברת לעולם האמיתי והופכת אותם לפושעים אכזריים במיוחד. הוויכוח נמשך...


כך נראה משחק המחשב המכניס ביותר בכל הזמנים:

https://youtu.be/4B_0SSad1z0


ורגעים מרתקים מהמשחק הכי מרוויח בהיסטוריה:

https://youtu.be/3cYnVD53yK8

ניסוי הכלא של סטנפורד (Stanford prison experiment) הוא אחד מהניסויים הידועים והקשים בתולדות המחקר המדעי בפסיכולוגיה. הניסוי נעשה על ידי פרופסור פיליפ זימבארדו, פסיכולוג חברתי ידוע שביקש לבחון כיצד משפיעים חוקים על ההתנהגות האנושית.

בניסוי, שאפשר לראשונה הצצה מקרוב אל הנפש האנושית האפלה, הראה החוקר עד כמה הכוח משחית. הוא הוכיח שבנסיבות מסוימות, יכולים גם אנשים רגילים ונורמטיביים לעשות מעשים נוראים.

לשם הניסוי נבנה כלא במרתפי האוניברסיטה. הסטודנטים שהתנדבו להשתתף בניסוי חולקו לשומרים ולאסירים. בתחילת הניסוי נעצרו הסטודנטים שנבחרו להיות אסירים על ידי ה"שוטרים" שבניסוי. הם נכלאו בכלא הניסוי, שבו שימש החוקר עצמו כ"מנהל הכלא".

בתוך זמן לא ארוך החלו מי שנבחרו כשומרים להפגין התנהגות אכזרית ואפילו סדיסטית, כמו גם התעללות מילולית ושליטה מוחלטת בהם. האסירים מצידם החלו להסתגר, לתפוס את עצמם כנחותים ולהפגין סימני דיכאון ומצוקה רגשית.

לאחר חמישה ימים הופסק הניסוי, כשהחוקר זימבארדו ראה שאולי הגזים. הוא נוכח שהתפקיד עלול לגרום לאנשים נורמטיביים (רגילים), להתנהג על פי תפקידם ואפילו לנהוג בצורה סדיסטית.

ממצאי הניסוי הביאו לכך שהחוקר זימבארדו הוזמן בשנת 2004 להעיד ולהגן על סוהר אמריקאי, שהועמד לדין על התנהגותו כלפי אסירים עיראקיים בכלא "אבו-גרייב".


הנה סיפור הניסוי בכלא של אוניברסיטת סטנפורד (מתורגם):

https://youtu.be/VVZAxSjKK3g


פרופסור זימברדו מציג את מקום הניסוי למבקרים:

http://youtu.be/RKW_MzREPp4


וסיפור הניסוי באנגלית:

http://youtu.be/t8vVjDkyH3Q

הפסיכיאטר הנודע ויקטור פראנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" חי בסמיכות לפרויד. פיתח את הגישה של לוגותרפיה. הוא היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מהעיר וינה, ששרד את השואה, בגטו, במחנות עבודה ובמחנה ההשמדה אושוויץ.

עוד לפני השואה פיתח ויקטור פרנקל, כדוקטור ובהמשך כפרופסור וינאי נודע, שיטה טיפולית לטיפול בדיכאון ובקשיים נפשיים. היא נועדה לאפשר לאדם, להתמודד עם קשיים גדולים, בעזרת המשמעות שהוא נותן לדברים. מי שנלחם אז על פרסום מאמרו הראשון היה גדול הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד.

התפיסה של פרנקל הייתה ברוח המשפט של ניטשה, שגרס שאם יש לך בשביל מה לחיות, תוכל לשרוד כל דבר. במהלך שהותו ב-4 מחנות עבודה של הנאצים, פרנקל השתמש בשיטתו שלו על עצמו והצליח לשרוד בעזרתה את הדברים הקשים ביותר בשואה. הוא עשה את זה כשהוא מוקף באנשים חזקים וחסונים ממנו בהרבה, שמתו כמו זבובים ולא שרדו.

מכך פרנקל למד שאכן שיטתו יכולה לעבוד בתנאים קיצוניים וקשים והיא אכן שיטה טיפולית טובה. הוא גם שם לב שחלק מהשוהים במחנות התעלו מעל המציאות הקשה, ניחמו אחרים ואף נתנו אוכל מפיהם לאחרים. מכך למד שהגישה של אדם למצבו, תפיסתו האישית והאופטימיות שלו, היא מרכיב חשוב מאד לא רק להרגשה אלא גם לקיומו הפיזי.

פרנקל ידע הרבה לעג לרעיונותיו ושיטותיו ול"לוגותרפיה", שיטתו המרכזית. אבל הוא לא הירפה. הוא הרצה במאות מדינות ובהדרגה ראה כיצד העולם מאמץ אותם. עשרות מיליוני עותקים מספרו "אדם מחפש משמעות", נמכרו בעולם. עוד בחייו הוא זכה לראות את העולם מאמץ את עיקרון המשמעות ואת חשיבותו להצלחה.

חלק מהמהפכה שהכניס פראנקל לרפואה נעוץ בכך שבנוסף לגוף ונפש, מרכיבים בסיסיים ומרכזיים בראיית האדם, הוא הוסיף מימד נוסף - את המימד הרוחני. הוא העריץ את פרויד, אבל תמיד אמר שגאון הפסיכולוגיה החשיב רק את הרבדים הנמוכים באישיות, בעוד שהוא עצמו המשיך אותו - ברבדים העליונים של הנפש, כמו המימוש העצמי, המשמעות וההתעלות שלו.

בהמשך השנים הוא מצא שפעמים רבות האדם המודרני רכש אמצעים חומריים ונפשיים, אך הוא איבד את הסיבה לחיים וסבל מתחושה סתמית של שעמום או חוסר סיבה לחיים. ויקטור פרנקל אמר שמאחורי השעמום הזה עומד משהו שהוא כינה "ריק קיומי" והוא אמר שהוא מוביל בדרך כלל לתופעות כמו תוקפנות, דיכאון והתמכרויות. גם במצבים קשים, הוא גרס, אנו בני האדם, צריכים משמעות בכדי להתמודד עם הקשיים. או במילים אחרות - מאחורי דיכאון, התמכרות או אלימות ותוקפנות, עומד לא פעם השעמום וה"ריק".

פרנקל אמר על כך משפט שמדייק בתפיסתו את האדם:

"אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."

ספריו נמכרו בעשרות מיליוני עותקים בעשרות מדינות ושפות בעולם. רעיונותיו של פרנקל ובמיוחד ספרו "האדם מחפש משמעות", שינו את חייהם של מיליוני אנשים צעירים שלמדו ממנו כמה חשוב להגביה עוף מעל ההנאה והאושר הפרטי ולתרום לעולם ודרך זה לקבל משמעות לחייהם ולזכות במצפן שיתקן גם את לבטיהם, כאביהם והריקנות שאופפת כל כך רבים מאיתנו בעולם המודרני.


הנה ראיון עם ויקטור פראנקל (מתורגם):

https://youtu.be/8PEQipIsZhU


כך מתאר פראנקל את סיפורו ואת הלוגותרפיה שפיתח ממה שעבר בשואה (מתורגם):

http://youtu.be/JaQE1nfuX18


מצגת על האיש ותורתו (עברית):

https://youtu.be/Qb9NQNTn4K0


רבים לא יודעים שוויקטור פרנקל נתקל בדחייה רבה ובלעג על הרעיונות הנשגבים שלו. ברגעיו הכי קשים היה זה הרבי מלובביץ' שעודד אותו (עברית):

https://youtu.be/UXdjdvd4594


בהמשך חייו החזיר פרנקל בתרומה לארגון של הרבי (עברית):

https://youtu.be/ovGCvoJnERc


כיום השיטות של פרנקל יכולות ומסייעות לאנשים שמצויים בדיכאון חמור (עברית):

https://youtu.be/CpnjAd67pE4?long=yes


וגם המדע מוצא שמשמעות היא היוצרת את המוטיבציה הפנימית להצליח וגם מאפשר את ההצלחה (מתורגם):

https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes