למעשה האדם תמיד רקד, אפילו לפני שהיה אדם. את הריקודים (Dances) אפשר הרי לראות גם אצל בעלי חיים, בטקסי החיזור שלהם. אצל האדם הם חלק בלתי נפרד מאירועי הפולחן והתרבות השונים.

הריקוד הוא אחת מצורות האמנות והבידור העתיקות ביותר של המין האנושי. ציורי מערות מראות שהאדם רקד עוד מימי האדם הקדמון. מקצבים ושירה כמו גם הריקוד שהתלווה אליהם, היו אהובים מאד במערות וביערות שבהם התגורר אז האדם.

פעמים רבות נהגו בני האדם הקדמון לרקוד לפני היציאה לציד או לקרב, כחלק מהחגיגות, האמונה בכוחות עליונים ולצרכים החברתיים של גיבוש והתכוננות לסכנה.

משם התפתחו הריקודים לצורת תרבות ובילוי מקובלת בכל תרבות אנושית שהיא. הריקודים שרתו צרכים רבים, מפולחן, חיזור, חגיגות ושמחות ועד לשימור המסורת והתרבות של הקהילות, מהעולם העתיק ועד כל התרבויות והארצות של היום.


הנה ריקוד משוער ממצרים העתיקה ששוחזר אחרי מחקר מעמיק:

https://youtu.be/k2CJew86cOg


ריקוד ההאקה של המאורים, ככל הנראה קרוב לריקודים קדומים:

https://youtu.be/BI851yJUQQw


ריקוד וודו בהאיטי:

https://youtu.be/afOZMwJox3w


ריקוד מסין העתיקה:

https://youtu.be/yJcNbkA1jvc


הריקוד הוא מרכיב חשוב במיוזיקל:

https://youtu.be/lM9H1eYz-lc


היום כולם רוקדים - האמנות בלי שפה או גבול:

https://youtu.be/jLRJKKHNueI


וההיסטוריה העתיקה של הריקוד:

https://youtu.be/wTKKnhmNMu0?long=yes

אמנות התאטרון (Theatre) היא אמנות של הצגת סיפורים בפני קהל, באמצעות כלי תקשורת מגוונים בין אנשים, כמו דיבור, שירה, תנועה, שפת גוף ועוד.

כל אלו מוצגים בליווי של אמצעים כמו תפאורה, מוסיקה, סאונד, הגברת קול, תאורה ופרופס, שהם אביזרי במה שונים. לעתים משולבים במחזה גם מיצגים חזותיים, תמונות מוקרנות על מסך או סרטוני וידאו ארט.

התיאטרון מציע צורת ביטוי ייחודית שמתקיימת ונוצרת ברגע, על הבמה, מול קהל חי. בניגוד לקולנוע, התיאטרון מתרחש כאן ועכשיו, ללא עריכה או אפשרות לחזור על טייק. זהו מפגש אנושי ישיר בין השחקנים לקהל.


#משחק
ההופעה על בימת התיאטרון נקראת משחק, אבל היא לא משחק ילדים. מדובר במרכיב האמנותי המרכזי באמנות התיאטרון. באמצעות משחק חי, מול הקהל ובזמן אמת, השחקנים מגלמים את הדמויות מהמחזה. "כלי העבודה" העיקרי שלהם הם הקול והשפה, המשמשים בדיאלוגים, אותן שיחות שמנהלות הדמויות במחזה. לצידם משתמש השחקן בשפת הגוף שלו, בהבעות פנים ובתנועה על הבמה.

שחקנים מוכשרים יכולים להפוך את הבמה למציאות אלטרנטיבית משכנעת ולגרום לצופה להיכנס לעולם הסיפור והדמיון. שחקנית טובה (גם שחקן כמובן) תצליח להעביר מגוון רחב של רגשות ולגרום לקהל לחוות אותם יחד איתה.


#בימוי
גם הבימוי בתיאטרון הוא אמנות - הבמאי הוא שקובע את סגנון המשחק, מנחה את תנועת השחקנים על הבמה, התאורה והאפקטים הקוליים. הוא אחראי ליצור את האווירה הכללית ואת הפרשנות האמנותית לטקסט של המחזה. הבמאי יכול להדגיש היבטים שונים באותו מחזה על ידי בחירותיו האמנותיות והם יהיו שונים בתכלית מאלו של במאי או בימאית אחרים.

התיאטרון מאפשר חוויה אמנותית ייחודית ובלתי אמצעית, כאשר קהל חי נמצא באינטראקציה עם המתרחש על הבמה וחווה את הרגע, ממש ביחד עם השחקנים שמגלמים את הדמויות השונות.

התאטרון כאן כדי להשאר. זוהי אמנות רגעית וחיה, השורדת מאות שנים. ממש כמו בימי הביניים, מצליחה אמנות התיאטרון, גם בימינו עמוסי המסכים, לרתק קהל ולהביאו אל התיאטרון. ואגב, זה גם שמו של המקום בו מועלות ההצגות בפני קהל. אז שווה לזכור תמיד שתיאטרון עושים בתיאטרון.


הכל מתחיל מהתיאטרון היווני:

https://youtu.be/lQhmnv30wuk


התיאטרון בימי הביניים, בהם הוא העבירו את סיפורי התנ"ך, המיסתורין, הניסים ומחזות המוסר למאמינים הבורים (מתורגם):

https://youtu.be/Yzcxd8tsJ3Q


תיאטרון בימינו:

https://youtu.be/5Fq8_1e5a7A


שיר נחמד של שמעון ישראלי על לידת התיאטרון (עברית):

https://youtu.be/g8je2ctE4Zw


וסרטון תיעודי על כל תולדות התיאטרון:

https://youtu.be/7NmD2TGKnY8?long=yes

המחזאי ניסים אלוני אמר פעם ש"קולנוע הוא האוניברסיטה של החושך". גם אם לא לזה הוא התכוון, ממש כמו אוניברסיטה עם הרבה פקולטות שיוצרות מדע ומדענים, הקולנוע מאגד אמנויות שונות כדי ליצור ולספר סיפור ועלילה.

היה זה תיאורטיקן הקולנוע הצרפתי ריצ'יוטו קאנודו (Ricciotto Canudo), איטלקי במקור, שקבע שהיצירה הקולנועית היא אמנות חדשה. הוא כינה אותה במאמריו "אמנות פלסטית בתנועה".

מה שהיה בעיניו מיוחד בקולנוע הייתה העובדה שהאמנות הזו משלבת באופן הרמוני את אמנויות המרחב, כלומר האדריכלות, הפיסול והציור, לצד אמנויות הזמן, שהן המוסיקה והשירה. ביחד מהוות אמנויות אלה את 5 האמנויות הקלאסיות, כפי שהגדיר אותן הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל. לאחר שהוסיף לאמנויות הזמן את המחול, ראה קאנודו בקולנוע את האמנות השביעית.

מכל מקום, אמנות הקולנוע היא צורת ביטוי אמנותית ייחודית, בשילוב שהיא עושה, של אמצעים ויזואליים וקוליים, כדי לספר סיפור ולעורר רגשות ומחשבות אצל הצופים.

הקולנוע, בניגוד לציור או לפיסול, הוא אמנות דינמית כלומר חיה, המתפרשת לאורך הזמן ומאפשרת שילובים מורכבים, מרגשים ומעניינים, של דימויים חזותיים וקולות.

הבמאי הוא האמן הראשי בסרט, הוא זה שאחראי על החזון האמנותי ומנחה את שאר היוצרים להגשמתו. בידיו מצוי כוח רב לעורר הזדהות, לגרום לצופה לחוש ולהתרגש. הבמאי קובע כיצד הסיפור יסופר - דרך התסריט שנכתב, הצילום, העריכה והמוסיקה שבסרט.

הבמאי הוא זה שבונה את החוויה הקולנועית באופן אמנותי. בחירת זווית המצלמה, למשל, יכולה להדגיש דמות או ליצור מתח. עריכה מהירה יכולה ליצור קצב מרגש.

גם המשחק מהווה מרכיב מרכזי ואמנותי בקולנוע. השחקנים מגלמים את הדמויות תוך שימוש בטכניקות שונות של משחק. הם מונחים בידי הבמאי המדריך אותם כיצד להעביר את הרגש והאווירה שהוא רוצה ליצור.

משחק טוב יכול לגרום לצופה להתחבר ולהאמין בעולם המוצג על המסך. ההנאה מהצפייה בסרט קולנוע טוב נובעת מהאופן המיומן והאמנותי שבו משתלבים ביחד כל רכיביו - הבימוי, המשחק, הצילום, העלילה והאפקטים.

כיום כמובן שהאמנות השביעית היא לא רק אמנות אלא גם תעשייה של ממש. גם שיקולים מסחריים וכסף, הרבה כסף, מניע אותה. לכן רבים טוענים שהצד האמנותי נפגע מכך ובעוד הוליווד הפכה את הסרטים שיוצאים ממנה למוצרי "ג'אנק פוד תרבותי", בעוד שאמנות הקולנוע חיה יותר בקולנוע העצמאי ובארצות אחרות.

הכירו את התחום לעומק בתגית "קולנוע".


הנה דוגמה ליופיה של אמנות הקולנוע:

https://youtu.be/KB6qKg2xQ58


רצף ארוך של פריימים מ-222 סרטים שמייצגים את תולדות הקולנוע:

http://youtu.be/CNYBXKt6_dw


מבחר מהרגעים הגדולים של הקולנוע:

https://youtu.be/84rxY_9wLgU


כמה מהנשים החשובות בתולדות הקולנוע (עברית):

https://youtu.be/V3g37Ixghms


החשש לתעשיית הקולנוע בקורונה (עברית):

https://youtu.be/2ydf6-tHsHQ


מה לומדים כדי לעשות קולנוע? (עברית)

https://youtu.be/zR4SFOFh4F8


הנה תכנית חינוכית על התפתחות הקולנוע (עברית):

https://youtu.be/RAO0SbhoYW8?long=yes


שוטים מרהיבים מסרטים נפלאים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/AA3bJ74uIPI?long=yes


כך הסרטים שינו את העולם:

https://youtu.be/WOTV96rp5rY?long=yes


וסרט תיעודי על תולדות הקולנוע:

https://youtu.be/utntGgcsZWI?long=yes

אחד הסיפורים שהורישה לנו תרבות יוון העתיקה הוא על זאוקסיס ופרהסיוס, שני ציירים שהתחרו ביניהם על יצירת הציור המושלם.

כשזאוקסיס הציג את הציור שלו נראה היה שהציור בו ראו ענבים הצליח להטעות בקלות אפילו ציפורים, שהוטעו לחשוב שהענבים אמיתיים. אבל דווקא פרהסיוס הוא שניצח, כשהציג ציור של וילון שהיה כה ממשי, עד שזאוקסיס ביקש ממנו לראות את הציור עצמו, זה שמסתתר מאחורי הווילון...

ואכן, הציירים (Painters) הם אמנים שמציירים ציורים, כמקצוע או כתחביב. הם מציירים בסטודיו, בטבע או ברחוב, מרישום ועד ציור בצבעי שמן, צבעי מים או בצבעים אקריליים.

מרבית הציירים זוכים להציג בתערוכות והמקצועיים שבהם גם מוכרים ציורים או מציירים בהזמנה, עבור מוסדות או אספנים עשירים. המצליחים שבציירים זוכים עוד בחייהם למכור ציורים במחירי עתק. הפחות מצליחים, כמו ואן גוך או מודליאני, זוכים לעתים בהצלחה עצומה, אבל רק לאחר מותם.

כבר במצרים העתיקה רואים את הציור המפותח, באינספור קברים עתיקים ופירמידות שקירות רבים בהם מכוסים בציורים מרהיבים. משם התפתחה האמנות הזו ובתקופת הרנסנס, היא הפכה לאמנות הנפוצה ביותר. מדיוקנאות של עשירים ועד נושאים תנכיים ודתיים, על בד ציור או על קירות של כנסיות וטירות האצילים, הציורים הפכו לאמנות פופולרית ולסמל מעמד ועושר.

העיסוק בציור הוא בן אלפי שנים, אבל תפיסה שלו כעיסוק בפני עצמו היא צעירה הרבה יותר. בעת העתיקה ציירים היו גם פסלים וקליגרפים והרבו לעבוד בצוות. בימי הביניים למשל, "נדדו" צוותים של אמנים ממקום למקום, בעקבות פרויקטים עבור הכנסייה או לארמונות של מלכים, שהזמינו עבודות אמנות בתשלום.

במאות האחרונות התרחק הציור מעט מהחזון של שני היוונים מהסיפור בו פתחנו. הם הרי ניסו לצייר את הציור הכי מציאותי שניתן ובעצם התחרו על ציור ראליסטי, כזה שמנציח בצורה הכי מדויקת את המציאות. הציור באמנות המודרנית פונה יותר ויותר אל הציור המופשט, בו אין נסיון להציג תמונה של מציאות, אלא רעיון, מושג או רגש שהאמן חש ורוצה להעביר לצופה בציור.

היכרות עם ציירים גדולים בהיסטוריה בתגית "ציירים".


הנה כמה מגדולי הציירים באנגלית קלה:

https://youtu.be/HroALgGMpyA


צייר חדור תשוקה שמצייר על זבל ברחוב (עברית):

https://youtu.be/qC29qrnqimc


סיפורה של הציירת ג'ורג'יה אוקיף (מתורגם):

https://youtu.be/4KQeu_mTYTQ


ציירת מודרנית בעבודה בסטודיו שלה:

https://youtu.be/93V-NwGbL2E


יש מי שמציירים בעזרת חול:

https://youtu.be/l5dQlJdMlVI


יש ציירים המציירים על מבנים וקירות:

https://youtu.be/vo_4TktK2FE


ומאיירים, כמו זה שמספר על עבודתו:

https://youtu.be/06rYXkIhBtY


על הציור המופשט של המאה העשרים (עברית):

https://youtu.be/h5dBfzCp84k


פיקאסו, מגדולי הציירים של המאה ה-20 בעבודה:

https://youtu.be/Nxes8pyHkJc


ושורה ארוכה של ציירים גדולים עם ציוריהם:

https://youtu.be/oMFzAwtj8vQ

המוסיקה (Music) היא מהאמנויות הקדומות והמרתקות שיצר המין האנושי. היא קיימת בכל תרבות ידועה, בכל יבשת ובכל תקופה היסטורית.

אנתרופולוגים מצאו עדויות לכלי נגינה בני יותר מ-40,000 שנה, דוגמת חלילים שנחצבו מעצם גף של נשר הגריפון (griffon vulture) ומשנהב ממותה, שנמצאו במערות באזור גרמניה של היום, מה שמהווה הוכחה לכך שהמוסיקה היא אחת מצורות הביטוי הקדומות ביותר בתולדות המין האנושי.

בהגדרתה הפשוטה ביותר, מוסיקה היא ארגון של קולות בזמן. שני המרכיבים הבסיסיים שלה הם גובה הצליל (pitch) וקצב (rhythm). מעליהם נבנות שכבות מורכבות יותר,, כמו מלודיה (melody), הרמוניה (harmony) ותיזמור (orchestration).

המוח האנושי מגיב למוסיקה בצורה עמוקה ומיידית. מחקר מ-2011 של החוקרת ואלורי סאלימפור (Valorie Salimpoor) הראה שברגעי השיא הרגשיים של המוסיקה המוח משחרר דופמין (dopamine), אותם רגעים שגורמים לעור לסמור. זה מסביר מדוע מוסיקה טובה ממש מרגישה לנו כמו פרס לנשמה.

מה שמייחד את המוסיקה מכל אמנות אחרת הוא הקיום שלה רק בממד הזמן. ציור תלוי על קיר וניתן לחזור אליו כל אימת שנרצה, בעוד שיר קיים רק בזמן שהוא מתנגן. זה מעמיד אותם קרוב יותר לשיחה מאשר לחפץ.

בשל האופי הערטילאי שלה וביחס לאמנויות אחרות יש למוסיקה מעמד של אמנות-על. הצליל המוגדר, שהוא חומר הגלם שלה, מתקיים לא במציאות, אלא רק באמנות. מכאן שהצליל שונה מהצבע והצורה הקיימים בטבע ממילא ושהם מהווים את חומרי הגלם ה"ארציים" של האמנויות האחרות, הן האמנויות הפלסטיות.

מבקר המוסיקה והתיאורטיקן הגרמני אדוארד הנסליק (Eduard Hanslick) טען שמוסיקה היא "צורות הנעות בצלילים", כלומר שהיופי שלה טמון בתנועה עצמה.

המוסיקה גם חוצה שפות. ניסויים פסיכולוגיים שונים הראו שאנשים ממגוון תרבויות ללא קשר ביניהן חווים רגשות דומים בקטעי מוסיקה זהים, אפילו כשהם לא מכירים את הז'אנר. מוסיקה עצובה נשמעת עצובה גם לאוזן שלא הורגלה בה. זו תכונה שנדירה מאוד בעולם האמנות. פרופסור דליה כהן הייתה אומרת שאלו חלק מהסכמות הטבעיות.

יש במוסיקה עוד משהו מדהים: היא עובדת בשתי רמות בו-זמנית. האחת רגשית וגופנית ובה הלב פועם בקצב עולה, הגוף מתחיל לזוז ועולה תחושת רטט. האחרת היא אינטלקטואלית, בה המוח עוקב אחרי מבנה הרמוניה ומזהה מוטיבים חוזרים.

גדול מלחיני הבארוק יוהאן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) ידוע כקומפוזיטור שעבד על שתי הרמות גם יחד: מוסיקה מרגשת ובה בעת מדויקת ומתמטית כמו שעון, מה שמראה גם דגלס היפשטטר בספרו הנודע "גדל, אשר, באך".

שתי אנקדוטות ממחישות את הכוח יוצא הדופן הזה של "אמנות המוזות". לודביג ואן בטהובן (Ludwig van Beethoven) היה חרש לגמרי כשהלחין את הסימפוניה התשיעית (Symphony No. 9), אחת היצירות האהובות בתולדות המוסיקה. בהופעת הבכורה שנערכה ב-7 במאי 1824 בווינה, הוא לא שמע דבר מהתגובות הנלהבות של הקהל, עד שהסולנית קרוליין אונגר (Caroline Unger) סובבה אותו לכיוון הקהל והוא חווה את הקהל המתפעם מההישג הבלתי נתפס שביצירה הסימפונית שלראשונה שולבה בשירת מקהלה מרטיטה.

סיפור שונה לגמרי קרה עם וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart). בגיל 14 הוא שמע ברומא את ה"מיזררה" (Miserere) של גרגוריו אלגרי (Gregorio Allegri), יצירת המקהלה הנודעת שהוותיקן אסר בצו רשמי לשכפל. מוצרט בעל הזיכרון המדהים (רק אחד מכשרונותיו הבלתי נתפסים) שב הביתה באותו ערב ורשם את היצירה מהזיכרון ובמדויק.

המוסיקה גם לא דורשת מכשיר. הקול האנושי הוא הכלי הקדום ביותר, כלי שיש לכולם גישה אליו ללא אימון מיוחד. זה מסביר מדוע שירה מתקיימת בכל מעגלי החיים השונים - בשירי ערש, שירי משחק, שירי חגים, שירי עבודה, בטקסי נישואין, לידה, קבורה וקרב בכל תרבות שנחקרה אי-פעם.


הנה המוסיקה:

https://youtu.be/ftlUJ_e2HTM


מקור של המושג מוסיקה ביוון העתיקה (מתורגם):

https://youtu.be/-1aAunaw1GA


חשבתם שמוסיקה זה רק לבני אדם? (עברית)

https://youtu.be/Cobq9IpEsTk


הנה פסנתרן שמדגים בנגינה 350 שנה של מוסיקה:

https://youtu.be/sAfmDnkJD60


ביצוע נהדר שמדגים את הסגנונות המשתנים של 2000 השנה האחרונות בתולדות המוסיקה:

https://youtu.be/qOZb7KeJUQ8


וגם במוסיקה לפעמים נופלים... (פספוסים)

https://youtu.be/hnh52MgLNw0?long=yes

ארכיטקטורה (Architecture), או בעברית אדריכלות, היא אמנות התכנון של מבנים מסוגים שונים, מבתים ועד מגדלים, גשרים, מבני ציבור ומפעלים. האדריכלים הם גם מהנדסים, שיודעים לחשב את החישובים הנדרשים לתכנון מבנים מורכבים, אך הם גם אמנים, היודעים להקנות להם יופי ומראה.

מפני שהאדריכל הוא אמן שיודע גם לתכנן את המבנה כך שיהיה יפה למראה ומיוחד וגם חזק ויציב לשנים רבות, זוכים האדריכלים הגדולים להרבה כבוד. אחרי הכל, עבודותיהם הן הגדולות ביותר בעולם האמנות.

ראו את שלל פלאי האמנות הזו בתגית "אדריכלות".


הנה מקצוע האדריכלות:

http://youtu.be/anfLSnAL_Sw


זוהי אדריכלות:

http://youtu.be/wQT7FXKvd28


מצגת וידאו על האדריכלות:

http://youtu.be/NL1HkCiSxvg


וכך משפיעה הטכנולוגיה הדיגיטלית על אדריכלות:

http://youtu.be/AuGwpBb8sE8

הפיסול (Sculpture) הוא יצירה בתלת-ממד שתוצאתה היא "פֶּסֶל". הפסל יוצר פסלים, שהם עבודות אמנות תלת-ממדית מאבן, מתכת, חימר ועץ ועד חומרים כמו שעווה, נייר וחומרים מגוונים אחרים.

טכניקות שונות משמשות לפיסול - מפיסול בחומר ושריפתו בתנור, פיסול בתבניות עם חומרים שיוצקים לתוכן, כמו מלט וגבס, ועד לפיסול בגריעה, באבן ובעץ - פיסול שבו הפסל "מוציא" מהחומרים הללו את "הפסל החבוי" שבתוכם. הטכניקה הזו מתפתחת עד לחציבה הישירה בחומר, טכניקה לא פשוטה שגדולי המאסטרים יצרו בה את גדולי הפסלים של תקופת הרנסאנס, הבארוק והעת העתיקה.

כמו תחומים רבים באמנות עבר הפיסול במאה ה-20 שינוי חד. טכניקות מודרניות חדשות שנוצרו במאה זו יצרו שינוי במושג ובתדמית של אמנות הפיסול. מה"רדי מייד" של תנועת הדאדא, דרך אמנות האדמה, אמנות המיצג, המיצב, הווידאו ארט ועוד - מגוון של תוצרים וחומרים חדשים נכנס לעולם הפיסול, כמו גם עבודות שנוצרו משילובי חומרים וטכניקות. כל אלה שינו את אמנות הפיסול. אם בעבר נחשב הפיסול הקלאסי לאמנות נצחית, כיום ברור שחלק מהפסלים ועבודות האמנות הפיסוליות שנוצרים, לא יישמרו לדורות הבאים.


הנה הפיסול הקלאסי מיוון ורומי העתיקות:

https://youtu.be/D9LzdpVi_cw


עבודתו של הפסל באבן:

https://youtu.be/WbLqrsHJEVc


תולדות הפיסול והשינויים שעבר לאורך התקופות:

https://youtu.be/BQ1FWKC_qxE


על תולדות הפיסול - מהפיגורטיבי ועד למופשט:

https://youtu.be/4eNX_xFt-sU


עבודות מודרניות של מודיליאני וג'יאקומטי:

https://youtu.be/aU_bi0Oihy4


פיסול מודרני ומופשט מהטייט מודרן בלונדון:

https://youtu.be/A5J6Qb11UHE


פסל מודרני שמפסל בעזרת תוכנה תלת-ממד בעץ לביד, סנדוויץ':

https://youtu.be/ui4e02Xwz94


פסל מספר על האמנות והפיסול הייחודיים שלו (מתורגם):

https://youtu.be/vJ66jv8ICjc?long=yes


וכמה פסלים מהמדהימים שנוצרו בעולם:

https://youtu.be/Jh5zfgoQOlo?long=yes

רישום (Sketch), או סקיצה, הם שמותיה של שיטת ציור שבמרכזה עומד הקו ולא הצבע. בכך דומה הרישום לטכניקות גרפיות דוגמת התחריט וההדפס.

כמו בציור, על האמן הרושם לקבל החלטות על פרופורציות, קומפוזיציה, אור וצל ועוד. אבל אם בציור משתמש האמן בקו וצבע, הרי שברישום מצייר האמן על ידי שרטוט שבו הדגש הוא על הקו בלבד, כשרק משטחי אור-וצל מתלווים לעתים לקווי הרישום.

אם בעבר שימש הרישום ליצירת סקיצות מקדימות לציור או פיסול, כיום השתנו גבולות האמנות והרישום זוכה למעמד דומה לזה של הציור - כך מוצגים רישומים בתערוכות, נמכרים במחירי עתק ולא פעם יש תערוכות שמציגות עבודות רישום בלבד.

הרישום יכול להתבצע בשלל כלים ואמצעים, כמו עפרון, גרפיט, פחם, גירים, עפרונות צבעוניים ואפילו טושים.


כך אמן רושם:

https://youtu.be/MnZzy8N9PGs


הרישום הוא ההתחלה גם בעולם העיצוב:

https://youtu.be/C5VGVKPg6KY


מחברת סקיצות כוללת רישומים שעושה האמן או סקיצות לעבודות עתידיות:

https://youtu.be/nrNqe_UlO8w


וברוח היתולית, הנה מחברת הסקיצות:

https://youtu.be/KflV1CeCj4o

אחת המלאכות המסורתיות היא הקדרות, אומנות הכנת הכלים מחימר. באמצעות הקדרות יוצרים הקדרים כלי חרס. המילה "קדרות" באה מהמילה "קדרה" ובעלי המקצוע שעוסקים בקדרות נקראים בפשטות "קדר" או "קדרית".

תהליך הכנת הכלים הוא של יצירת הצורה של הכלי ואז הכנסתו לשריפה בתנור, כשהחום הגבוה ממצק אותו והופך אותו לכלי חרס.

אחת הטכניקות הקדומות ליצירה בחומר היא של עיצוב החומר בידיים או עם כלי עבודה כמו סכין, חוט, מסורית, מכחול וכדומה. שיטה זו מזכירה את הפיסול בחומר.

לכלי חרס עגולים משתמשים ב"אובניים", מכשיר שמסובב את החומר וכך יכול האומן לעצב אותו, תוך כדי סיבוב. את אנרגיית הסיבוב סיפקה בעבר דוושה שחוברה לציר סיבוב והקדר השתמש ברגלו כדי לסובב את האובניים. כיום מספק מנוע חשמלי את כוח הסיבוב.

בעבר ציירו ויצרו אמנות על הכלים והכדים ולכן הקדרות נחשבת עד היום לאמנות.


הנה הסבר על האובניים והקדרות (עברית):

https://youtu.be/8LjX-TCMo8w


מגוש חימר לכלי - קדרית מקדרת:

https://youtu.be/bf0-DqzNooM


הקדר יוצר כלים מחימר:

https://youtu.be/dDreqXD4MoI


קדר בעבודה:

https://youtu.be/dqllt3w_nxs


הכנת כלי גבוה:

https://youtu.be/2G3ePl3Dauw


ואמן קדרות מטוסקנה שבאיטליה:

https://youtu.be/RSiNEZ5fKNU

פנטומימה (Pantomime) היא מופע במה, הצגה ללא מילים המייצרת סוג של תאטרון המתנהל בשתיקה. הדגש בו הוא על בלעדיות של התנועה בהעברת המסר האמנותי.

הפנטומימה מתבססת בעיקר על מחוות, תנועות גוף ומימיקה, כלומר הבעות פנים. בפנטומימה המסורתית יש שפת מחוות, עם משמעות לכל תנועה, לכל מחווה ולכל הבעת פנים. פירוש המחוות הללו משתנה אמנם בין תרבויות ומקומות בעולם, אך כוחה של אמנות הפנטומימה הוא בהיותה מובנת בכל העולם ולא תלויה בשפת הדיבור של הקהלים בכל ארץ וארץ.

הפנטומימאים משתמשים גם בתלבושות, אביזרים ומסכות. מטרתם של אלו היא הרחבה של הביטוי האמנותי וסיוע לצופים להבין את התנועות והתיאורים של האמן על הבמה.

הפירוש של "פנטומימה" הוא הבעות גוף, כשמקור המילה הוא בשפה היוונית, בה "מימוס" הוא "חקיין", ו"פנטוס" הוא "הכול". מכאן שפנטומימה היא "אדם שמחקה הכול".


הנה עולם הפנטומימה (עברית):

https://youtu.be/p_7cVocUCm0


מרסל מרסו הפנטומימאי הנודע:

https://youtu.be/XEsfpRrfXf4


פנטומימאים בפעילות:

https://youtu.be/LDN0fxGByko


מחוות זעירות ותנועות קלות מייצרות הומור (ללא מילים):

https://youtu.be/SLLXRoXKmIM


שיעור פנטומימה למתחילים (עברית):

https://youtu.be/fu_Gqdj95b0


ומרצה שמתחיל הרצאה בצורה מיוחדת:

https://youtu.be/nVRco_eLjdc?long=yes