הממתיקים ללא סוכר, שמשמשים להמתקת קפה או תה לאנשים שמעונינים לשמור על דיאטה ולהימנע מסוכר מיותר, מתבססים לרוב על סכרין. הסכרין הוא מרכיב שנותן הרגשת מתיקות, אך אין בו קלוריות או ערך תזונתי של ממש. כיום יש גם ממתיקים מסוכרלוז.

את הסכרין מפיקים, עד כמה שזה נשמע אולי מוזר, מפחם..


הנה סרטון על בישול ללא סוכר עם תחליף אחר לסוכר, טבעי יותר:

http://youtu.be/5V_30m-q-CU


וסרטון תיעודי על מקור המתיקות של הממתיקים ללא סוכר שבהם משתמשים למסטיקים:

https://youtu.be/hNHFxbTAJd8?long=yes

לצמח אֲגָבָה (Agave) יש עלים בשרניים וגדולים הערוכים בצורת רוזטה, או עיגול.

כבר אלפי שנים שנוהגים במרכז אמריקה לייבש ולעבד את סיבי העלים החזקים מאד שלו, שנקראים "סיזל" (Sisl) ומשתמשים בהם לאריגת בד ה"יוטה" השימושי ועוד אריגים חזקים יותר ולשזירת חבלים.

חבלי אגבה סיזל טבעיים, מסיבי צמח אגבה מיוצרים עד היום במקומות שונים בעולם. חבלים אלו אינם סינתטיים ולכן הם מתכלים וטובים יותר לכדור הארץ.

צמח האגבה הוא סוקולנט, צמח שאוגר מים ויכול להתקיים בהשקיה מועטה. מכאן היכולת של האגבה לשרוד בתנאים קשים מאוד וכמעט ללא מים. יכולתו זו לגדול בתנאי אקלים קשים, ביחד עם השימושים המגוונים שלו בתעשיות שונות, הופכים את האגבה לצמח רב ערך בתרבויות קדומות, כמו המאיה, ועד ימינו בעולם המודרני.

גם הרגלי הפריחה שלו מיוחדים במינם. האגבה אינו פורח לאורך השנים, אלא פעם אחת בלבד. הוא חי ומתפתח לקראת השלב בו יוציא פרח אחד בודד ואז ימות. זו נקראת פריחה מונוקרפית.


#שימושים תעשייתיים
יכולתה של האגבה להתאים לתנאי אקלים קשים והתועלת שהיא מביאה לאדם ולסביבה כבר שנים רבות, בייצור של חבלים ואריגים, מעודדים את האנושות לחקור כל העת את האפשרויות הגלומות באגבה. עם השנים התגלו שימושים מגוונים בה, בתעשיות שונות, ההופכים אותה לצמח בעל ערך רב בעולם המודרני.

בתעשיית האלכוהול, למשל, משמש האגבה כמרכיב העיקרי בייצור של משקאות אלכוהוליים מסורתיים שמקורם במקסיקו, דוגמת הטקילה והמסקל.

בתעשיית המזון האגבה משמש להפקה וייצור של סירופ טבעי וממתיקים טבעיים, שבהיותם בעלי אינדקס גליקמי נמוך הם מהווים בעולם המערבי כתחליף מצוין ומבוקש לסוכר.

בזכות תכונותיו המרככות והמלחים שבו, משמש מיצוי האגבה גם לייצור של מוצרי טיפוח ויופי, בתעשיית הקוסמטיקה.

גם בתעשיית התרופות מרבים לחקור במחקר מתמשך ורב שנים כיצד יכולים חומרים שהופקו מהאגבה לשמש ברפואה. בין השאר נבדקות גל העת התכונות האנטי דלקתיות והאנטי בקטריאליות שלהם.


#היסטוריה
מקורו של האגבה במקסיקו ודרום-מערב ארצות הברית של היום ובמרכז אמריקה. לארצות באגן הים התיכון הוא הובא במאה ה-16.

אפילו אצלנו, במדינת ישראל הצעירה, בנו בשנות ה-50 בצומת גילת שבנגב מפעל לייצור חבלים ובדים מצמחי אגבה שגידלו במדבר. המפעל התחיל כהצלחה גדולה אך בעשור הבא השתלטו הסיבים הסינתטיים, שהיו חזקים וזולים מסיבי הסיזל והמפעל נסגר.

בישראל ובארצות הים-התיכון משמש האגבה כיום, כצמח מרשים ועמיד במיוחד, בעיקר למטרות נוי.

חלק מהערבים נוטעים אותו בבתי הקברות, אולי בשל הדמיון בינינו ולצמח, שחי ומתפתח ואז פורח ומסיים את חייו.


איש מאיה מדגים איך הכינו עלי אגבה סיסל לשזירת חבל:

https://youtu.be/iZ4D47oqnAs


מכונות מייצור עצמי באפריקה משמשות לייצור חבלי סיסל טבעיים מסיבי אגבה:

https://youtu.be/EGM6He40Wlc


החבלים שנוצרים מהסיבים הללו:

https://youtu.be/dFUu-q5hK68


לוקחים חלק ושותלים - כך מגדלים צמח אגבה:

https://youtu.be/iBvHbdLFjOg


קציר האגבה:

https://youtu.be/ZXU_rPyT39c


זן יפה - ה"קווין אגבה":

https://youtu.be/fOzw1zL7EV0