שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה משמשת תחנת החלל הבינלאומית?
תחנת החלל הבינלאומית היא תחנת מחקר שניצבת על לוויין מלאכותי המקיף את כדור הארץ במסלול לווייני נמוך, בגובה ממוצע של כ-400 קילומטר. התחנה, המאפשרת שהייה בחלל לאסטרונאוטים ואנשי מחקר, ממומנת על ידי חמש סוכנויות חלל של מדינות שונות: ארה"ב (סוכנות נאס"א), רוסיה, יפאן, קנדה וסוכנות החלל האירופית.
לאחר שנים של מרוץ מטורף לחלל, מדובר באחד משיתופי הפעולה הבינלאומיים, מהיפים בתולדות האנושות. חשמל היא מייצאת מאור השמש ואספקה היא מקבלת מחלליות שמגיעות אחת לכמה חודשים וגם מחליפות את האסטרונאוטים שעליה.
תחנת החלל נבנית בהדרגה מאז נובמבר 1998 ובשל גודלה המרשים, היא שוגרה אל החלל בחלקים והורכבה תוך כדי תנועה, במהירות של כמעט 30 אלף קילומטרים בשעה.
במחיר משוער של 100 מיליארד דולר, היא עתידה להיות העצם היקר ביותר שנבנה אי-פעם. לא רע, בשביל דבר שלא משמיד או מפוצץ שום דבר, לא?
מאז שנת 2000 ישנם בה צוותים ומשלחות של אסטרונאוטים וקוסמונאוטים באופן קבוע, לרוב 6 אנשים, בכל נקודת זמן. מרביתם הם אסטרונאוטים וחוקרים שמבצעים מחקרים רבים ומגוונים בחלל.
מחקרים רבים מאלו שנערכים בתחנת החלל הבינלאומית, קשורים לאופן שבו יוכל האדם בעתיד לחיות בחלל. המחקר בתחום הזה הוא הכרחי על מנת להבין את ההשפעות של מגורים בחלל על ההיבטים השונים של החיים האנושיים. אם וכאשר תהיה בעתיד התיישבות בחלל, חשוב להבין כיצד לנהל אותה נכון, כדי לשמור על בריאות המשתתפים ולאפשר להם חיים ארוכים ומלאים, יהיה המקום שבו יחיו אשר יהיה.
כך פועלת תחנת החלל הבינלאומית (עברית):
https://youtu.be/LyQ-iTHjI-8
על שיתוף הפעולה שמתקיים בה בין המעצמות (מתורגם):
https://youtu.be/bJ3oTTm_Pdo
המחליפה הסינית טיאנגונג "ארמון שמיימי" (עברית):
https://youtu.be/82vOw4zhrvY
כך פועלת תחנת החלל הבינלאומית:
https://youtu.be/oLrOnEmy_GA
החיים בתחנת החלל הבינלאומית:
http://youtu.be/T9fw3GsQIho
כך ישנים בחלל (מתורגם):
https://youtu.be/dOvgQnUM6U4
תחנת החלל הבינלאומית במעופה מעל כדור הארץ:
http://youtu.be/bXNH7whveGk
התנסות בחלל:
http://youtu.be/vFhBAQiXlpg?qr=yes
היבטים מעניינים של הפעילות והפתרונות בתחנת החלל (עברית):
https://youtu.be/Bl786tPcYNU?long=yes
וסרט תיעודי על החיים בתחנת החלל:
http://youtu.be/SGP6Y0Pnhe4?long=yes
מהי תחנת החלל המסתובבת "גלגל פון בראון"?
הרבה לפני תחנת החלל הבינלאומית ושנים לפני הטיסות לחלל, עשרות שנים לפני שברית המועצות שגרה לחלל את התחנה החללית המאוישת הראשונה "סאליוט 1" בשנת 1971, היו מחשבות על הקונספט של תחנת החלל המסתובבת.
דורות של מדענים ומהנדסים בעולם חלמו ושקדו על תכנון של תחנת חלל בצורת גלגל מסתובב (Rotating Wheel Space Station). זה התחיל בשנת 1903, כשמדען רוסי בשם קונסטנטין ציולקובסקי מעלה לראשונה את הרעיון. רבע מאה אחר כך, בשנת 1929, פותח והורחב הרעיון על ידי מדען בשם הרמן פוטוצ'ניק.
אם שאלתם למה תחנת חלל צריכה להסתובב אז יש סיבה, לפחות באותם ימים, לחשוב שזה הכרחי. כי סיבוב של תחנה כזו יאפשר ליצור בה כוח משיכה מסוים. הרי זה מה שמקנה לגופי חלל, כמו הירח למשל, את כוח הכבידה שלהם. סיבוב הגלגל הוא שאחראי לכך שגם אם כוח הכבידה הוא קטן מזה של כדור הארץ, השוהים בתחנה עדיין לא ירחפו לחלוטין, מה שיקשה על השהייה להם בחלל.
אבל "הגלגל" היה צריך להמתין עוד רבע מאה. כי בשלהי שנות ה-50 זכה הקונספט של תחנת החלל המסתובבת לשם "גלגל פון בראון". היה זה על שמו של ורנר פון בראון, גאון הרקטות הנאצי שהפך לאחד המהנדסים החשובים בתכנית החלל האמריקאית של נאס"א. בשנת 1955, עת קיבל את האזרחות האמריקאית שלו, הוא החל לפרסם בעיתונות ובתקשורת את רעיונותיו לגבי חקר החלל ופיתוחים שארצות הברית צריכה לחתור אליהם.
אחד מהם היה, כמה מפתיע, תחנת חלל מאוישת בצורת גלגל. פון בראון הציע אותה אז בתקשורת הרצינית, אבל עיקר ההצלחה של הרעיון היה דווקא במגזיני המדע הבדיוני של שנות ה-60. "הגלגל" שב ועלה בהם שוב שוב. מי שהעלה את הדברים לשם היה דווקא פון בראון עצמו.
כן, יפתיע אולי לגלות, כשמדברים על גאון החלל הזה, שהיה לו גם צד מסחרי עסקי ואפילו שואו ביזנסי. לאותם עיתוני מדע בדיוני הוא כתב לא מעט סיפורים ועלילות של מדע בדיוני. הוא אפילו "חטא" בכתיבת תסריטים לסרטי מדע בדיוני מהז'אנר הזה.
הדהוד של הרעיון נכנס גם לסרט המדע הבדיוני המפורסם מכולם אז - 2001 אודיסיאה בחלל. הצופים המיומנים זוכרים ממנו את הסצנות שהתרחשו בתחנת חלל מסתובבת.
אמנם כרגע אנו מכירים את תחנת החלל הבינלאומית, שהיא הדבר הרחוק ביותר מגלגל ועוד מסתובב, אבל הרעיון של תחנה מסתובבת לא נזנח סופית. הוא ממשיך וחוזר מדי פעם בפעם. בשנים האחרונות אף עלה הרעיון לבנות מלון מסתובב בחלל, גם הוא בצורת גלגל. הסיבוב המתמיד שלו, הבטיחו המתכננים, יקנה בו כוח כבידה של בערך שישית מזה של כדור הארץ, מה שיבטיח לאורחים תחושה יותר נעימה.
הנה סיפורו של גלגל פון בראון המסתובב:
https://youtu.be/atg7pt-eTXQ
פון בראון מציג את התכנית שלו ב-1956:
https://youtu.be/5JJL8CUfF-o
מודל מדומה של תחנת החלל המסתובבת:
https://youtu.be/DH0EE3_PdLk
מודל מתקדם הרבה יותר:
https://youtu.be/IW9A-uWM0JU
והנה תחנת החלל הבינלאומית של ימינו:
https://youtu.be/oLrOnEmy_GA?long=yes
איך לוויינים מקיפים את כדור הארץ?
הסיבה שלוויינים מקיפים את הכוכב היא שהם נופלים.
כן, לוויינים (גם הירח הוא לוויין) נוטים להקיף גוף בעל מסה גדולה כמו כוכב בשל כוח הכבידה בגלל שהם למעשה נופלים.
כן, הלווין או הירח "נופלים” כל הזמן אל כדור הארץ. אך אם יש להם גם מהירות אופקית, הרי שבשילוב עם כוח הכבידה שכדור הארץ מפעיל עליהם, הם נוטים "להמשיך וליפול” עוד ועוד, מה שאומר שהם ממשיכים להסתובב סביב כדור הארץ. קוראים לזה "טיסת חלל מסלולית".
אבל מה סוד המהירות האופקית של הלווין?
כדי ליצור את המהירות האופקית של לוויינים מלאכותיים ולהכניסם לטיסה מסלולית כזו, מסביב לגרם שמימי, יש להאיץ את הרקטה, טיל או החללית שמעלים את הלוויין לחלל, למהירות של כ-28,000 קילומטרים לשעה, או כ-7.8 קילומטרים לשנייה.
אז כך בדיוק חגים סביב כדור הארץ לוויינים וגופים אחרים שאמורים להקיף את כדור הארץ, כמו תחנות חלל למשל. הם מועלים לחלל ועוזבים את האטמוספרה במהירות מילוט, באמצעות רקטות האצה. לאחר שעזבו את האטמוספרה, הלוויינים נפרדים מהרקטות או חלליות ההאצה ומוכנסים למסלול מעגלי, בו הם נעים סביב כדור הארץ ללא הפסקה. הם נעים במהירות שממשיכה את מהירות ההאצה שבה הם עזבו את כדור הארץ, במרחק קבוע ממנו.
הם לא נופלים ולא מתרחקים. הכוחות הפיזיקליים עושים את העבודה. כוח הכבידה מונע התרחקות מכדור הארץ והמומנטום, המהירות שצברו בהאצה מונעת נפילה אל כדור הארץ.
הנה ההסבר להקפת כדור הארץ על ידי הלוויינים (מתורגם):
http://youtu.be/tAUXIEr-VzM?t=12s
והלווין "ונוס" כשהוא נפרד מהמשגר שלו ומתחיל לחוג סביב כדור הארץ:
https://youtu.be/RycSOeVun9A
מהו פרויקט ונוס?
ז'ק פרסקו, מייסד פרויקט ונוס, הוא מעין עתידן ואדם ששואף ליצור שינוי חברתי משמעותי. פרויקט ונוס שהקים פרסקו בן ה-100 מציע שיטה כלכלית-חברתית חדשה. זהו מעין ארגון עולמי שמכוון להשגת שלום עולמי. שיטה זו שמתכוונת להחליף את הקפיטליזם, את כלכלת הכסף. השיטה מתכוונת להשתמש בטכנולוגיה ובמדע, כדי ליצור חברה חדשה.
הנה הסבר של מהו פרויקט ונוס:
http://youtu.be/GFmbh7zHp0Y
היכרות עם פרויקט ונוס:
http://youtu.be/LUNG9NxfHK4
הנה סרטון על התכנית של פרויקט ונוס לחיים בחלל החיצון:
http://youtu.be/8Cc6XRMeVrY
איך תחנות חלל חגות סביב כדור הארץ?
תחנת החלל הבינלאומית חגה ללא הפסקה, סביב כדור הארץ, במרחק של 350 קילומטרים מהאדמה. על אף כוח הכבידה, היא לא נופלת בחזרה לכדור הארץ. גם לוויינים אותו דבר, רק שהם חגים במרחק של כ-400 ק"מ מעל האדמה.
מה שמונע מתחנות החלל ליפול היא המהירות המשיקית, היא מהירות המילוט שהוקנתה להן בעת השיגור עם רקטות ההאצה.
מרגע שהלוויין, במקרה הזה תחנת החלל, משתחרר מהרקטה הוא מתחיל ליפול אל כדור הארץ, כי כוח הכבידה פועל עליו. אבל המהירות שנתנה לו הרקטה המשגרת שלו ממשיכה לדחוף אותו קדימה ולכן הוא בעצם לא נופל, אלא שומר על מרחק מכדור הארץ וממשיך לחוג עד אינסוף סביבו.
אם כוח הכבידה לא היה קיים, תחנת החלל הבינלאומית הייתה עדיין נעה בקו ישר וממשיכה להתרחק מכדור הארץ. אם לא היה לה מומנטום של מהירות המילוט, כלומר אותו כוח שזרק אותה מכדור הארץ, היה קורה ההיפך - תחנת החלל הייתה נופלת לאדמה.
אז בואו נסכם - מה שממשיך לשמור על תחנת החלל במרחק קבוע מכדור הארץ הוא כוח הכבידה של כדור הארץ, שממשיך לפעול עליה כלפי מטה ומהירותה שדווקא מושכת אותה למעלה. שני הכוחות מקזזים זה את זה ובמקום ליפול או להתרחק מכדור הארץ היא שומרת על מסלול מסביב לו, כי היא נופלת אליו אבל מפספסת אותו ללא הפסקה וכך היא ממשיכה עוד ועוד.
כך לווין ותחנת חלל סובבים את כדור הארץ ולא נופלים:
https://youtu.be/YSh_S2bHrHE
ותחנת החלל הבינלאומית שחגה סביב כדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/LyQ-iTHjI-8
איך מיירטים לוויינים בחלל?
ללוויינים יש יכולת להיות כלי ריגול מצוין נגד צבאות ומדינות. בעת מלחמה הם גם יכולים לסייע לתקשורת של האויב נגדך. לכן היכולת ליירט או להפיל לוויינים היא חשובה מאוד בלוחמה המודרנית.
מדינות רבות מפתחות כיום נשק ליירוט לוויינים בעת מלחמה. יירוט כזה אינו פשוט, שכן הטילים שנורים לעבר הלוויין צריכים להיות בעלי מהירות שתאפשר את מהירות המילוט הדרושה ליציאה מהאטמוספירה ובעלי יכולת למצוא ולהשמיד את הלוויין בחלל, משימה שהיא ממש לא פשוטה.
המעצמות הגיעו בימינו למערכות נשק מדויקות ויודעות לבצע משימות של יירוט והשמדת לוויינים, אם כי מעולם זה לא נעשה. כלומר, לפחות עד נובמבר 2021 כשרוסיה פגעה בלווין ויצרה ענן רסיסים שסיכן את תחנת החלל הבינלאומית.
יירוט לוויין היא פעולה התקפית קשה ואלימה, שאין בה סיכוי לטעות. מדינה שתבצע אקט כזה מסתכנת במלחמה ובחרם על שיתופי פעולה בחלל. היא תמלא את החלל בעננים עם עשרות אלפי רסיסים שכל אחד מהם יפוצץ חללית או לוויין, אם וכאשר יפגע בהם.
הנה סרטון על מה שעושים ומה לא ביירוט לוויינים בחלל (עברית):
https://youtu.be/RSYfvVkQzLU
מעצמות שונות מפתחות טילים המאפשרים השמדה של לוויינים:
https://youtu.be/Bo0sd5xB3ic
והטכנולוגיה הצבאית הדרושה כדי ליירט לוויין מחוץ לכדור הארץ:
http://youtu.be/DvvCXctsCPY
תחנת החלל הבינלאומית היא תחנת מחקר שניצבת על לוויין מלאכותי המקיף את כדור הארץ במסלול לווייני נמוך, בגובה ממוצע של כ-400 קילומטר. התחנה, המאפשרת שהייה בחלל לאסטרונאוטים ואנשי מחקר, ממומנת על ידי חמש סוכנויות חלל של מדינות שונות: ארה"ב (סוכנות נאס"א), רוסיה, יפאן, קנדה וסוכנות החלל האירופית.
לאחר שנים של מרוץ מטורף לחלל, מדובר באחד משיתופי הפעולה הבינלאומיים, מהיפים בתולדות האנושות. חשמל היא מייצאת מאור השמש ואספקה היא מקבלת מחלליות שמגיעות אחת לכמה חודשים וגם מחליפות את האסטרונאוטים שעליה.
תחנת החלל נבנית בהדרגה מאז נובמבר 1998 ובשל גודלה המרשים, היא שוגרה אל החלל בחלקים והורכבה תוך כדי תנועה, במהירות של כמעט 30 אלף קילומטרים בשעה.
במחיר משוער של 100 מיליארד דולר, היא עתידה להיות העצם היקר ביותר שנבנה אי-פעם. לא רע, בשביל דבר שלא משמיד או מפוצץ שום דבר, לא?
מאז שנת 2000 ישנם בה צוותים ומשלחות של אסטרונאוטים וקוסמונאוטים באופן קבוע, לרוב 6 אנשים, בכל נקודת זמן. מרביתם הם אסטרונאוטים וחוקרים שמבצעים מחקרים רבים ומגוונים בחלל.
מחקרים רבים מאלו שנערכים בתחנת החלל הבינלאומית, קשורים לאופן שבו יוכל האדם בעתיד לחיות בחלל. המחקר בתחום הזה הוא הכרחי על מנת להבין את ההשפעות של מגורים בחלל על ההיבטים השונים של החיים האנושיים. אם וכאשר תהיה בעתיד התיישבות בחלל, חשוב להבין כיצד לנהל אותה נכון, כדי לשמור על בריאות המשתתפים ולאפשר להם חיים ארוכים ומלאים, יהיה המקום שבו יחיו אשר יהיה.
כך פועלת תחנת החלל הבינלאומית (עברית):
https://youtu.be/LyQ-iTHjI-8
על שיתוף הפעולה שמתקיים בה בין המעצמות (מתורגם):
https://youtu.be/bJ3oTTm_Pdo
המחליפה הסינית טיאנגונג "ארמון שמיימי" (עברית):
https://youtu.be/82vOw4zhrvY
כך פועלת תחנת החלל הבינלאומית:
https://youtu.be/oLrOnEmy_GA
החיים בתחנת החלל הבינלאומית:
http://youtu.be/T9fw3GsQIho
כך ישנים בחלל (מתורגם):
https://youtu.be/dOvgQnUM6U4
תחנת החלל הבינלאומית במעופה מעל כדור הארץ:
http://youtu.be/bXNH7whveGk
התנסות בחלל:
http://youtu.be/vFhBAQiXlpg?qr=yes
היבטים מעניינים של הפעילות והפתרונות בתחנת החלל (עברית):
https://youtu.be/Bl786tPcYNU?long=yes
וסרט תיעודי על החיים בתחנת החלל:
http://youtu.be/SGP6Y0Pnhe4?long=yes
הרבה לפני תחנת החלל הבינלאומית ושנים לפני הטיסות לחלל, עשרות שנים לפני שברית המועצות שגרה לחלל את התחנה החללית המאוישת הראשונה "סאליוט 1" בשנת 1971, היו מחשבות על הקונספט של תחנת החלל המסתובבת.
דורות של מדענים ומהנדסים בעולם חלמו ושקדו על תכנון של תחנת חלל בצורת גלגל מסתובב (Rotating Wheel Space Station). זה התחיל בשנת 1903, כשמדען רוסי בשם קונסטנטין ציולקובסקי מעלה לראשונה את הרעיון. רבע מאה אחר כך, בשנת 1929, פותח והורחב הרעיון על ידי מדען בשם הרמן פוטוצ'ניק.
אם שאלתם למה תחנת חלל צריכה להסתובב אז יש סיבה, לפחות באותם ימים, לחשוב שזה הכרחי. כי סיבוב של תחנה כזו יאפשר ליצור בה כוח משיכה מסוים. הרי זה מה שמקנה לגופי חלל, כמו הירח למשל, את כוח הכבידה שלהם. סיבוב הגלגל הוא שאחראי לכך שגם אם כוח הכבידה הוא קטן מזה של כדור הארץ, השוהים בתחנה עדיין לא ירחפו לחלוטין, מה שיקשה על השהייה להם בחלל.
אבל "הגלגל" היה צריך להמתין עוד רבע מאה. כי בשלהי שנות ה-50 זכה הקונספט של תחנת החלל המסתובבת לשם "גלגל פון בראון". היה זה על שמו של ורנר פון בראון, גאון הרקטות הנאצי שהפך לאחד המהנדסים החשובים בתכנית החלל האמריקאית של נאס"א. בשנת 1955, עת קיבל את האזרחות האמריקאית שלו, הוא החל לפרסם בעיתונות ובתקשורת את רעיונותיו לגבי חקר החלל ופיתוחים שארצות הברית צריכה לחתור אליהם.
אחד מהם היה, כמה מפתיע, תחנת חלל מאוישת בצורת גלגל. פון בראון הציע אותה אז בתקשורת הרצינית, אבל עיקר ההצלחה של הרעיון היה דווקא במגזיני המדע הבדיוני של שנות ה-60. "הגלגל" שב ועלה בהם שוב שוב. מי שהעלה את הדברים לשם היה דווקא פון בראון עצמו.
כן, יפתיע אולי לגלות, כשמדברים על גאון החלל הזה, שהיה לו גם צד מסחרי עסקי ואפילו שואו ביזנסי. לאותם עיתוני מדע בדיוני הוא כתב לא מעט סיפורים ועלילות של מדע בדיוני. הוא אפילו "חטא" בכתיבת תסריטים לסרטי מדע בדיוני מהז'אנר הזה.
הדהוד של הרעיון נכנס גם לסרט המדע הבדיוני המפורסם מכולם אז - 2001 אודיסיאה בחלל. הצופים המיומנים זוכרים ממנו את הסצנות שהתרחשו בתחנת חלל מסתובבת.
אמנם כרגע אנו מכירים את תחנת החלל הבינלאומית, שהיא הדבר הרחוק ביותר מגלגל ועוד מסתובב, אבל הרעיון של תחנה מסתובבת לא נזנח סופית. הוא ממשיך וחוזר מדי פעם בפעם. בשנים האחרונות אף עלה הרעיון לבנות מלון מסתובב בחלל, גם הוא בצורת גלגל. הסיבוב המתמיד שלו, הבטיחו המתכננים, יקנה בו כוח כבידה של בערך שישית מזה של כדור הארץ, מה שיבטיח לאורחים תחושה יותר נעימה.
הנה סיפורו של גלגל פון בראון המסתובב:
https://youtu.be/atg7pt-eTXQ
פון בראון מציג את התכנית שלו ב-1956:
https://youtu.be/5JJL8CUfF-o
מודל מדומה של תחנת החלל המסתובבת:
https://youtu.be/DH0EE3_PdLk
מודל מתקדם הרבה יותר:
https://youtu.be/IW9A-uWM0JU
והנה תחנת החלל הבינלאומית של ימינו:
https://youtu.be/oLrOnEmy_GA?long=yes
הסיבה שלוויינים מקיפים את הכוכב היא שהם נופלים.
כן, לוויינים (גם הירח הוא לוויין) נוטים להקיף גוף בעל מסה גדולה כמו כוכב בשל כוח הכבידה בגלל שהם למעשה נופלים.
כן, הלווין או הירח "נופלים” כל הזמן אל כדור הארץ. אך אם יש להם גם מהירות אופקית, הרי שבשילוב עם כוח הכבידה שכדור הארץ מפעיל עליהם, הם נוטים "להמשיך וליפול” עוד ועוד, מה שאומר שהם ממשיכים להסתובב סביב כדור הארץ. קוראים לזה "טיסת חלל מסלולית".
אבל מה סוד המהירות האופקית של הלווין?
כדי ליצור את המהירות האופקית של לוויינים מלאכותיים ולהכניסם לטיסה מסלולית כזו, מסביב לגרם שמימי, יש להאיץ את הרקטה, טיל או החללית שמעלים את הלוויין לחלל, למהירות של כ-28,000 קילומטרים לשעה, או כ-7.8 קילומטרים לשנייה.
אז כך בדיוק חגים סביב כדור הארץ לוויינים וגופים אחרים שאמורים להקיף את כדור הארץ, כמו תחנות חלל למשל. הם מועלים לחלל ועוזבים את האטמוספרה במהירות מילוט, באמצעות רקטות האצה. לאחר שעזבו את האטמוספרה, הלוויינים נפרדים מהרקטות או חלליות ההאצה ומוכנסים למסלול מעגלי, בו הם נעים סביב כדור הארץ ללא הפסקה. הם נעים במהירות שממשיכה את מהירות ההאצה שבה הם עזבו את כדור הארץ, במרחק קבוע ממנו.
הם לא נופלים ולא מתרחקים. הכוחות הפיזיקליים עושים את העבודה. כוח הכבידה מונע התרחקות מכדור הארץ והמומנטום, המהירות שצברו בהאצה מונעת נפילה אל כדור הארץ.
הנה ההסבר להקפת כדור הארץ על ידי הלוויינים (מתורגם):
http://youtu.be/tAUXIEr-VzM?t=12s
והלווין "ונוס" כשהוא נפרד מהמשגר שלו ומתחיל לחוג סביב כדור הארץ:
https://youtu.be/RycSOeVun9A
ז'ק פרסקו, מייסד פרויקט ונוס, הוא מעין עתידן ואדם ששואף ליצור שינוי חברתי משמעותי. פרויקט ונוס שהקים פרסקו בן ה-100 מציע שיטה כלכלית-חברתית חדשה. זהו מעין ארגון עולמי שמכוון להשגת שלום עולמי. שיטה זו שמתכוונת להחליף את הקפיטליזם, את כלכלת הכסף. השיטה מתכוונת להשתמש בטכנולוגיה ובמדע, כדי ליצור חברה חדשה.
הנה הסבר של מהו פרויקט ונוס:
http://youtu.be/GFmbh7zHp0Y
היכרות עם פרויקט ונוס:
http://youtu.be/LUNG9NxfHK4
הנה סרטון על התכנית של פרויקט ונוס לחיים בחלל החיצון:
http://youtu.be/8Cc6XRMeVrY
תחנות חלל
תחנת החלל הבינלאומית חגה ללא הפסקה, סביב כדור הארץ, במרחק של 350 קילומטרים מהאדמה. על אף כוח הכבידה, היא לא נופלת בחזרה לכדור הארץ. גם לוויינים אותו דבר, רק שהם חגים במרחק של כ-400 ק"מ מעל האדמה.
מה שמונע מתחנות החלל ליפול היא המהירות המשיקית, היא מהירות המילוט שהוקנתה להן בעת השיגור עם רקטות ההאצה.
מרגע שהלוויין, במקרה הזה תחנת החלל, משתחרר מהרקטה הוא מתחיל ליפול אל כדור הארץ, כי כוח הכבידה פועל עליו. אבל המהירות שנתנה לו הרקטה המשגרת שלו ממשיכה לדחוף אותו קדימה ולכן הוא בעצם לא נופל, אלא שומר על מרחק מכדור הארץ וממשיך לחוג עד אינסוף סביבו.
אם כוח הכבידה לא היה קיים, תחנת החלל הבינלאומית הייתה עדיין נעה בקו ישר וממשיכה להתרחק מכדור הארץ. אם לא היה לה מומנטום של מהירות המילוט, כלומר אותו כוח שזרק אותה מכדור הארץ, היה קורה ההיפך - תחנת החלל הייתה נופלת לאדמה.
אז בואו נסכם - מה שממשיך לשמור על תחנת החלל במרחק קבוע מכדור הארץ הוא כוח הכבידה של כדור הארץ, שממשיך לפעול עליה כלפי מטה ומהירותה שדווקא מושכת אותה למעלה. שני הכוחות מקזזים זה את זה ובמקום ליפול או להתרחק מכדור הארץ היא שומרת על מסלול מסביב לו, כי היא נופלת אליו אבל מפספסת אותו ללא הפסקה וכך היא ממשיכה עוד ועוד.
כך לווין ותחנת חלל סובבים את כדור הארץ ולא נופלים:
https://youtu.be/YSh_S2bHrHE
ותחנת החלל הבינלאומית שחגה סביב כדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/LyQ-iTHjI-8
ללוויינים יש יכולת להיות כלי ריגול מצוין נגד צבאות ומדינות. בעת מלחמה הם גם יכולים לסייע לתקשורת של האויב נגדך. לכן היכולת ליירט או להפיל לוויינים היא חשובה מאוד בלוחמה המודרנית.
מדינות רבות מפתחות כיום נשק ליירוט לוויינים בעת מלחמה. יירוט כזה אינו פשוט, שכן הטילים שנורים לעבר הלוויין צריכים להיות בעלי מהירות שתאפשר את מהירות המילוט הדרושה ליציאה מהאטמוספירה ובעלי יכולת למצוא ולהשמיד את הלוויין בחלל, משימה שהיא ממש לא פשוטה.
המעצמות הגיעו בימינו למערכות נשק מדויקות ויודעות לבצע משימות של יירוט והשמדת לוויינים, אם כי מעולם זה לא נעשה. כלומר, לפחות עד נובמבר 2021 כשרוסיה פגעה בלווין ויצרה ענן רסיסים שסיכן את תחנת החלל הבינלאומית.
יירוט לוויין היא פעולה התקפית קשה ואלימה, שאין בה סיכוי לטעות. מדינה שתבצע אקט כזה מסתכנת במלחמה ובחרם על שיתופי פעולה בחלל. היא תמלא את החלל בעננים עם עשרות אלפי רסיסים שכל אחד מהם יפוצץ חללית או לוויין, אם וכאשר יפגע בהם.
הנה סרטון על מה שעושים ומה לא ביירוט לוויינים בחלל (עברית):
https://youtu.be/RSYfvVkQzLU
מעצמות שונות מפתחות טילים המאפשרים השמדה של לוויינים:
https://youtu.be/Bo0sd5xB3ic
והטכנולוגיה הצבאית הדרושה כדי ליירט לוויין מחוץ לכדור הארץ:
http://youtu.be/DvvCXctsCPY
