שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה תחרות טובה לצרכן?
התחרות היא אחד המנגנונים היעילים והטובים ביותר לטובת הצרכנים במשק. נניח שמוצר מסוים נמכר רק על ידי חנות אחת, בעל החנות יוכל למכור את המוצר במחיר גבוה, כי לקונים הזקוקים למוצר אין ברירה והם יוכלו לקנות אותו רק אצלו (קראו על מצב כזה באאוריקה בתגית "מונופול"). אך אם המוצר יימכר גם בחנות אחרת בסביבה, הרי שבעל החנות המתחרה יוכל להציעו במחיר נמוך יותר ורבים מהקונים יעברו לקנות אצלו. לכן התחרות טובה לקונים, כי המוכרים נזהרים שלא להגזים במחירים ולהתקע עם מוצרים שלא נמכרו ומתקלקלים במחסן, במקום להביא לרווח כספי.
ומכיוון שהתחרות גורמת לכך שהמוכרים מורידים מחירים, כדי למכור יותר ולהצליח להרוויח למול המתחרים שלהם - היא טובה לקונה. אבל התחרות עושה עוד דבר לטובת הקונים. היא גם מובילה לשירות טוב לצרכן. כשמשווק יודע שאם הלקוח יקבל ממנו שירות גרוע הוא יפנה אל המתחרים שלו, הוא ישפר את השירות וישתדל לשמור על הלקוח אצלו. כלל ידוע הוא שיותר קל ועולה פחות כסף לשמור על לקוח קיים, מאשר לרכוש לקוח חדש. לכן התחרות טובה גם להורדת מחירים וגם לשיפור השירות. מאותן סיבות גם יצרן שיש לו מתחרים ישקיע בפיתוח מוצריו, בהוספת חידושים ודגמים משופרים ובשירות ותיקונים למוצרים שכבר נמכרו.
ומכיוון שתחרות היא תנאי למחירים זולים יותר, מניעה שלה על ידי הסכמים בין המוכרים היא רעה ואסורה לפי החוק. קראו על כך באאוריקה בתגית "קרטל".
הנה דיון בטלוויזיה על תחרות בין רשתות קפה (עברית):
http://youtu.be/l5K-LhIfYlA
מה זה טורניר?
הטורניר (tournament) של ימינו הוא סוג של תחרות המתנהלת כסדרת תחרויות, בסופה מוכרזים המנצחים.
טורנירים נערכים בתחומים שונים כמו ספורט, משחקי קלפים או שחמט, המתנהלת בשיטה מסוימת.
המושג "טורניר" בא מצרפתית עתיקה, מהמילים torneiement או tornei.
מקורו של הטורניר כתחרות הוא בעולם האבירים של ימי הביניים. הוא נולד בתחילת ימי הביניים ולשיא הפופולריות הוא מגיע במאה ה-12.
האבירים באירופה של ימי הביניים היו לוחמים חמושים ורכובים על סוסים, שנלחמו בעבור המלך, בהגנה על הממלכה ולוחמה נגד אויביה וקיבלו עבור שירותי ההגנה הללו לא מעט זכויות שלא קיבלו אנשים פשוטים, חלקן כלכליות כמו נחלות וכסף וחלקן מעמדיות, כמו תוארי אצילים.
כאשר לא היו מלחמות, האבירים נהגו להעביר את זמנם בטורנירים. אלה היו אז תחרויות שבהן התחרו ביכולות הרכיבה שלהם על סוסים, ביכולות לחימה, כמו הפלת יריבים מסוסיהם, פגיעה וצליפה בכלי נשק כמו חנית, חרב, רומח וכדומה ועוד יכולות גופניות ברמה גבוהה.
הנה אינדיאנה בדרך לגמר טורניר הכדורסל:
https://youtu.be/KgN9qDxbhOM
משחק של אלופים בטורניר שחמט - עם מגנוס קרלסן:
https://youtu.be/L2cbT3elGl8
גמר טורניר טקבול:
https://youtu.be/i2MCl2YBb0c
טורניר בהיאבקות חופשית:
https://youtu.be/OdEAelRPD3U
ובמשחק מחשב:
https://youtu.be/Q4bGNzXnKak
איך שיתוף פעולה ותחרות מסתדרים ביחד?
התחרות ידועה כמנגנון יעיל לקידמה, חדשנות ועסקים טובים. חברות עסקיות, ארגונים מתחרים וגופים שמעוניינים באותו קהל יעד, כולם יתחרו ביניהם ולרוב לא יתפשרו בדרך לניצחון.
אבל לא פעם מגלים מתחרים שכדאי להם לשתף פעולה. בעולם העסקים המודרני פורח מושג ה"קואופטישן" (Coopetition), שילוב של Cooperation ו-Competition, של שיתוף פעולה ותחרות בו-זמנית, מצ"ב בו כל הצדדים מרוויחים, כשהמרוויח העיקרי הוא הלקוח, אבל גם המתחרים משתפי הפעולה נהנים ממנו ומניצחון על יריבים אחרים.
הרעיון בקואופטישן שהוא שחברות מסחריות שמתחרות ביניהן, או גופים מתחרים דומים, חוברים יחדיו ליצירה משותפת של יתרון לשניהם. בעזרת קואופטישן הם יכולים לפתח טכנולוגיה חדשנית, לפרוץ לשווקים חדשים או ליצור הזדמנות עסקית שהשגתה לבד היא קשה הרבה יותר או אפילו בלתי אפשרית.
כך לדוגמה פותח מסך ה-LED על ידי חברת סמסונג הקוריאנית והמתחרה שלה, חברת סוני היפנית. כך מתחרות נטפליקס ואמזון פריים בשוק הטלוויזיה, תוך כדי שהראשונה משתמשת בשירותי אחסון הענן של השנייה לשידור הסדרות והסרטים שלה. כך משתפות ענקיות רכב בפיתוח מערכות לטובת כלי הרכב של שתיהן, מה שמעניק לרוכשים מהן יתרונות עצומים, על פני הלקוחות של המתחרים האחרים.
אגב, גם בעולם המלחמה נוצרו בהיסטוריה לא פעם סוגי קואופטישנס שכאלו. המקרה המוכר ביותר מהמאה האחרונה הוא של ברית המועצות הקומוניסטית, הנלחמת נגד היטלר, לצד ארצות הברית הקפיטליסטית, בזמן ששתיהן יריבות אידאולוגיות בלתי מתפשרות, נאבקות על הנהגת העולם כולו ואחרי המלחמה תחל ביניהן "המלחמה הקרה".
הנה מצגת וידאו על הקואופטישן:
https://youtu.be/TXwRdy_oKIk
והרצאת טד בנושא:
https://youtu.be/ESd_PXz4xGs?long=yes
מה היו הטורנירים בימי הביניים?
רבים לא יודעים שהטורניר (tournament), אותו סגנון של תחרות שנהוג היום בכל העולם ובאינספור תחומים, מקורו הוא בתחרויות של אבירים בימי הביניים.
הטורניר של ימי הביניים נולד בעולם האבירים של אותה תקופה. הוא כלל אז משחקי אבירים והתמודדויות בין קבוצות או אבירים בודדים, בענפים ו"קרבות" מדומים שונים.
האבירים באירופה של ימי הביניים היו לוחמים חמושים ורכובים על סוסים, שנלחמו בעבור המלך, בהגנה על הממלכה ולוחמה נגד אויביה. עבור שירותי ההגנה והלוחמה הללו הם קיבלו לא מעט זכויות שאנשים פשוטים לא זכו להן, חלקן כלכליות כמו נחלות וכסף וחלקן מעמדיות, כמו תוארי אצילים וכבוד בבית המלוכה.
כמו היום גם אז - ספורט היה מאז ומתמיד פופולרי בכל מקום. כשלא היו מלחמות, האבירים נהגו להעביר את זמנם ולשמור על כושר בטורנירים מאתגרים, בהם הפגינו את כישוריהם והתחרו על כבוד והערכה.
הטורנירים הללו גם שמרו על ההתלהבות לנצח יריבים וגם על היכולות הפיזיות, הגופניות והמנטליות שלהם, עד שיידרשו לשדה הקרב.
בין התחרויות בטורניר הם התחרו בכישורי הרכיבה שלהם ובעמידה באתגרי רכיבת סוסים, לצד יכולות לחימה, כמו הפלת יריבים מסוסיהם, פגיעה וצליפה בכלי נשק כחנית ורומח, דו-קרב חרבות תוך הדיפת היריב במגן ועוד.
עבור ההמונים, פשוטי העם, הטורניר היה צורת בילוי ובידור. הצפייה בתחרויות ומה שמסביב היו בשבילם סוג של פסטיבל עממי ומרענן, שקצת הוציא אותם משגרת היום יום המפרכת והאפרורית. בעולם בלי כוכבי פופ וקולנוע, האבירים המקומיים היו הכוכבים שלהם ובקרב הצמיתים היה צמא גדול לראותם בפעולה ומנצחים.
#הכללים
הטורנירים של ימי הביניים היו למעשה הטורנירים הראשונים בהם התחרו יחידים וקבוצות יריבות במספר מקצים ובו המנצח לוקח הכל. המפסיד יוצא או לא, אבל המנצח צובר נקודות ועולה להתמודדות הבאה.
כמובן שהקרבות בטורניר נערכו בכלי נשק שאינם קטלניים. לאחר שמלך צרפת אנרי השני, נהרג מחנית שבורה שחדרה לפרצופו, הורכבו על חודי החניתות והחרבות מגני עץ שמנעו סכנה כזו מהאבירים.
גם החוקים הובהרו די מהר. אם בתחילה הם לא היו ברורים, די מהר הוגדרו כללי הטורנירים הללו. בנוסף לאיסור השימוש בנשק קטלני נאסרה גם למשל הפגיעה באביר שנפל מסוסו.
#הסוף
המצאת אבק השרפה והנשק החם, החל מהמאה ה-16, בישרה על סופם המתקרב של טורנירי האבירים. כשיש נשק חם שכזה יורדת האפקטיביות של חרבות וחניתות ואותם אבירים גיבורים, כפרשים כבדים ועטויי שריון, הופכים פחות ופחות רלוונטיים.
כך ובהדרגה, הולכים גם האבירים וגם הטורנירים שלהם ונעלמים. תחרויות ספורט ממשיכות להתקיים וענפי ספורט שונים הם המשך של הטלת הכידונים למרחק, או קרב החרבות שהפך לספורט הסיף.
תחרויות הספורט גם מאמצות את מרבית הקודים והכללים שהונהגו בטורנירי ימי הביניים וכמובן את רעיון הטורניר.
אבל האבירים הם כבר לא הלוחמים או אפילו הספורטאים הללו. הם הורישו את טירותיהם לצאצאים שנשארו אצילים אבל מעדיפים להתפרנס מייצור יין והעסקה של עובדים בשדות ובחקלאות שבנחלותיהם.
על טורניר ימי הביניים:
https://youtu.be/JOCzUXjqbd8?t=6s
טורניר בסגנון ימי הביניים בדנמרק:
https://youtu.be/KpwFkIpDFFY
וקרב חניתות אופייני לטורנירים הללו:
https://youtu.be/bhcHNR-3R0Q
על מה רבו הממציאים אדיסון וטסלה?
המחלוקת בין אדיסון המפורסם, שרצה להשליט את השימוש בזרם הישר ברשתות העירוניות והתעשייתיות, לבין טסלה, שהגיע מאירופה להצטרף אליו, אך צידד בזרם חילופין, היתה חריפה.
שורשי הריב בין שני הממציאים הגאונים היו נעוצים בריב אישי בין שניהם. הוא נולד כאשר אדיסון ניצל את טסלה, שעבד אצלו לאחר שהגיע מסרביה לאמריקה, כדי לפתור בעיה שהוא עצמו לא הצליח לפתור. אך אדיסון סרב לשלם לו על כך, כפי שהתחייב לפני כן. טסלה מחה על אי הצדק והניצול ופוטר. הוא הקים את החברה שלו ופיתח את הפתרון שלו, זה של זרם החליפין.
כמובן שהנימוק שהכריע בויכוח בין שתי השיטות שהציעו השניים למערכת החשמל של אמריקה היה טכנולוגי. אם במעגל חשמלי יש מתח בגודל מסוים, נניח 10 וולט, שבא להאיר נורת חשמל אחת שצריכתו 10 ואט אחד (נוסחת חוק אום), עצמת הזרם החולף בו היא אמפר אחד. אם נוסיף נורה נוספת במקביל לקודמת תוכפל הצריכה ל-20 וואט ויזרום זרם בעצמה של 2 אמפר.
ככל שנוסיף צרכנים יגדל הזרם והחוט המוליך את החשמל ברשת יצטרך להיות עבה (ויקר יותר). על פי תכנית אדיסון ידרשו תחנות כוח בכל רחוב ורובע בעיר. לעומתה אפשרה היכולת שהציע טסלה, להגביר את המתח של זרם חילופין, להעלות את המתח.
בכך ניתן היה להקטין מאד את עובי החוטים המוליכים ולהעביר חשמל ממפלי מים לאזורים מיושבים. לאדיסון לא הייתה תשובה לאתגר הזה, והויכוח הוכרע לטובת טסלה.
הנה סיפור מאבקם של שני גאוני החשמל וההמצאה, אדיסון וטסלה:
https://www.youtube.com/watch?v=ZInLPe_bezQ
וראפ מחוייך על המאבק הזה:
https://youtu.be/gJ1Mz7kGVf0
מהם מונופולים ומה רע בהם?
כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.
מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.
"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.
מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.
המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).
הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:
https://youtu.be/mip1cd-YRY8
על ההגבלים העסקיים באמריקה:
https://youtu.be/5M4Ypcqcazw
גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?
https://youtu.be/7rH_W5PN8ns
מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):
http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs
וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
מהי ריכוזיות ובמי היא פוגעת?
ריכוזיות היא מצב בו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה.
ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.
ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת.
בישראל, למשל, היה חשש שמצב כזה יווצר במונופול הגז הטבעי, שלבסוף הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.
הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות (עברית):
http://youtu.be/bv0Z3edrjLk
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
ולפעמים ריכוזיות פוגעת גם בבטיחות (עברית):
http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g
מה זה קרטל ואיך הוא פוגע בצרכנים?
קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.
אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.
יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.
הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):
https://youtu.be/gEEXf_bz0kA
כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):
https://youtu.be/ofYUO33J9og
וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):
http://youtu.be/NQzYymr1SEA
התחרות היא אחד המנגנונים היעילים והטובים ביותר לטובת הצרכנים במשק. נניח שמוצר מסוים נמכר רק על ידי חנות אחת, בעל החנות יוכל למכור את המוצר במחיר גבוה, כי לקונים הזקוקים למוצר אין ברירה והם יוכלו לקנות אותו רק אצלו (קראו על מצב כזה באאוריקה בתגית "מונופול"). אך אם המוצר יימכר גם בחנות אחרת בסביבה, הרי שבעל החנות המתחרה יוכל להציעו במחיר נמוך יותר ורבים מהקונים יעברו לקנות אצלו. לכן התחרות טובה לקונים, כי המוכרים נזהרים שלא להגזים במחירים ולהתקע עם מוצרים שלא נמכרו ומתקלקלים במחסן, במקום להביא לרווח כספי.
ומכיוון שהתחרות גורמת לכך שהמוכרים מורידים מחירים, כדי למכור יותר ולהצליח להרוויח למול המתחרים שלהם - היא טובה לקונה. אבל התחרות עושה עוד דבר לטובת הקונים. היא גם מובילה לשירות טוב לצרכן. כשמשווק יודע שאם הלקוח יקבל ממנו שירות גרוע הוא יפנה אל המתחרים שלו, הוא ישפר את השירות וישתדל לשמור על הלקוח אצלו. כלל ידוע הוא שיותר קל ועולה פחות כסף לשמור על לקוח קיים, מאשר לרכוש לקוח חדש. לכן התחרות טובה גם להורדת מחירים וגם לשיפור השירות. מאותן סיבות גם יצרן שיש לו מתחרים ישקיע בפיתוח מוצריו, בהוספת חידושים ודגמים משופרים ובשירות ותיקונים למוצרים שכבר נמכרו.
ומכיוון שתחרות היא תנאי למחירים זולים יותר, מניעה שלה על ידי הסכמים בין המוכרים היא רעה ואסורה לפי החוק. קראו על כך באאוריקה בתגית "קרטל".
הנה דיון בטלוויזיה על תחרות בין רשתות קפה (עברית):
http://youtu.be/l5K-LhIfYlA
הטורניר (tournament) של ימינו הוא סוג של תחרות המתנהלת כסדרת תחרויות, בסופה מוכרזים המנצחים.
טורנירים נערכים בתחומים שונים כמו ספורט, משחקי קלפים או שחמט, המתנהלת בשיטה מסוימת.
המושג "טורניר" בא מצרפתית עתיקה, מהמילים torneiement או tornei.
מקורו של הטורניר כתחרות הוא בעולם האבירים של ימי הביניים. הוא נולד בתחילת ימי הביניים ולשיא הפופולריות הוא מגיע במאה ה-12.
האבירים באירופה של ימי הביניים היו לוחמים חמושים ורכובים על סוסים, שנלחמו בעבור המלך, בהגנה על הממלכה ולוחמה נגד אויביה וקיבלו עבור שירותי ההגנה הללו לא מעט זכויות שלא קיבלו אנשים פשוטים, חלקן כלכליות כמו נחלות וכסף וחלקן מעמדיות, כמו תוארי אצילים.
כאשר לא היו מלחמות, האבירים נהגו להעביר את זמנם בטורנירים. אלה היו אז תחרויות שבהן התחרו ביכולות הרכיבה שלהם על סוסים, ביכולות לחימה, כמו הפלת יריבים מסוסיהם, פגיעה וצליפה בכלי נשק כמו חנית, חרב, רומח וכדומה ועוד יכולות גופניות ברמה גבוהה.
הנה אינדיאנה בדרך לגמר טורניר הכדורסל:
https://youtu.be/KgN9qDxbhOM
משחק של אלופים בטורניר שחמט - עם מגנוס קרלסן:
https://youtu.be/L2cbT3elGl8
גמר טורניר טקבול:
https://youtu.be/i2MCl2YBb0c
טורניר בהיאבקות חופשית:
https://youtu.be/OdEAelRPD3U
ובמשחק מחשב:
https://youtu.be/Q4bGNzXnKak
התחרות ידועה כמנגנון יעיל לקידמה, חדשנות ועסקים טובים. חברות עסקיות, ארגונים מתחרים וגופים שמעוניינים באותו קהל יעד, כולם יתחרו ביניהם ולרוב לא יתפשרו בדרך לניצחון.
אבל לא פעם מגלים מתחרים שכדאי להם לשתף פעולה. בעולם העסקים המודרני פורח מושג ה"קואופטישן" (Coopetition), שילוב של Cooperation ו-Competition, של שיתוף פעולה ותחרות בו-זמנית, מצ"ב בו כל הצדדים מרוויחים, כשהמרוויח העיקרי הוא הלקוח, אבל גם המתחרים משתפי הפעולה נהנים ממנו ומניצחון על יריבים אחרים.
הרעיון בקואופטישן שהוא שחברות מסחריות שמתחרות ביניהן, או גופים מתחרים דומים, חוברים יחדיו ליצירה משותפת של יתרון לשניהם. בעזרת קואופטישן הם יכולים לפתח טכנולוגיה חדשנית, לפרוץ לשווקים חדשים או ליצור הזדמנות עסקית שהשגתה לבד היא קשה הרבה יותר או אפילו בלתי אפשרית.
כך לדוגמה פותח מסך ה-LED על ידי חברת סמסונג הקוריאנית והמתחרה שלה, חברת סוני היפנית. כך מתחרות נטפליקס ואמזון פריים בשוק הטלוויזיה, תוך כדי שהראשונה משתמשת בשירותי אחסון הענן של השנייה לשידור הסדרות והסרטים שלה. כך משתפות ענקיות רכב בפיתוח מערכות לטובת כלי הרכב של שתיהן, מה שמעניק לרוכשים מהן יתרונות עצומים, על פני הלקוחות של המתחרים האחרים.
אגב, גם בעולם המלחמה נוצרו בהיסטוריה לא פעם סוגי קואופטישנס שכאלו. המקרה המוכר ביותר מהמאה האחרונה הוא של ברית המועצות הקומוניסטית, הנלחמת נגד היטלר, לצד ארצות הברית הקפיטליסטית, בזמן ששתיהן יריבות אידאולוגיות בלתי מתפשרות, נאבקות על הנהגת העולם כולו ואחרי המלחמה תחל ביניהן "המלחמה הקרה".
הנה מצגת וידאו על הקואופטישן:
https://youtu.be/TXwRdy_oKIk
והרצאת טד בנושא:
https://youtu.be/ESd_PXz4xGs?long=yes
רבים לא יודעים שהטורניר (tournament), אותו סגנון של תחרות שנהוג היום בכל העולם ובאינספור תחומים, מקורו הוא בתחרויות של אבירים בימי הביניים.
הטורניר של ימי הביניים נולד בעולם האבירים של אותה תקופה. הוא כלל אז משחקי אבירים והתמודדויות בין קבוצות או אבירים בודדים, בענפים ו"קרבות" מדומים שונים.
האבירים באירופה של ימי הביניים היו לוחמים חמושים ורכובים על סוסים, שנלחמו בעבור המלך, בהגנה על הממלכה ולוחמה נגד אויביה. עבור שירותי ההגנה והלוחמה הללו הם קיבלו לא מעט זכויות שאנשים פשוטים לא זכו להן, חלקן כלכליות כמו נחלות וכסף וחלקן מעמדיות, כמו תוארי אצילים וכבוד בבית המלוכה.
כמו היום גם אז - ספורט היה מאז ומתמיד פופולרי בכל מקום. כשלא היו מלחמות, האבירים נהגו להעביר את זמנם ולשמור על כושר בטורנירים מאתגרים, בהם הפגינו את כישוריהם והתחרו על כבוד והערכה.
הטורנירים הללו גם שמרו על ההתלהבות לנצח יריבים וגם על היכולות הפיזיות, הגופניות והמנטליות שלהם, עד שיידרשו לשדה הקרב.
בין התחרויות בטורניר הם התחרו בכישורי הרכיבה שלהם ובעמידה באתגרי רכיבת סוסים, לצד יכולות לחימה, כמו הפלת יריבים מסוסיהם, פגיעה וצליפה בכלי נשק כחנית ורומח, דו-קרב חרבות תוך הדיפת היריב במגן ועוד.
עבור ההמונים, פשוטי העם, הטורניר היה צורת בילוי ובידור. הצפייה בתחרויות ומה שמסביב היו בשבילם סוג של פסטיבל עממי ומרענן, שקצת הוציא אותם משגרת היום יום המפרכת והאפרורית. בעולם בלי כוכבי פופ וקולנוע, האבירים המקומיים היו הכוכבים שלהם ובקרב הצמיתים היה צמא גדול לראותם בפעולה ומנצחים.
#הכללים
הטורנירים של ימי הביניים היו למעשה הטורנירים הראשונים בהם התחרו יחידים וקבוצות יריבות במספר מקצים ובו המנצח לוקח הכל. המפסיד יוצא או לא, אבל המנצח צובר נקודות ועולה להתמודדות הבאה.
כמובן שהקרבות בטורניר נערכו בכלי נשק שאינם קטלניים. לאחר שמלך צרפת אנרי השני, נהרג מחנית שבורה שחדרה לפרצופו, הורכבו על חודי החניתות והחרבות מגני עץ שמנעו סכנה כזו מהאבירים.
גם החוקים הובהרו די מהר. אם בתחילה הם לא היו ברורים, די מהר הוגדרו כללי הטורנירים הללו. בנוסף לאיסור השימוש בנשק קטלני נאסרה גם למשל הפגיעה באביר שנפל מסוסו.
#הסוף
המצאת אבק השרפה והנשק החם, החל מהמאה ה-16, בישרה על סופם המתקרב של טורנירי האבירים. כשיש נשק חם שכזה יורדת האפקטיביות של חרבות וחניתות ואותם אבירים גיבורים, כפרשים כבדים ועטויי שריון, הופכים פחות ופחות רלוונטיים.
כך ובהדרגה, הולכים גם האבירים וגם הטורנירים שלהם ונעלמים. תחרויות ספורט ממשיכות להתקיים וענפי ספורט שונים הם המשך של הטלת הכידונים למרחק, או קרב החרבות שהפך לספורט הסיף.
תחרויות הספורט גם מאמצות את מרבית הקודים והכללים שהונהגו בטורנירי ימי הביניים וכמובן את רעיון הטורניר.
אבל האבירים הם כבר לא הלוחמים או אפילו הספורטאים הללו. הם הורישו את טירותיהם לצאצאים שנשארו אצילים אבל מעדיפים להתפרנס מייצור יין והעסקה של עובדים בשדות ובחקלאות שבנחלותיהם.
על טורניר ימי הביניים:
https://youtu.be/JOCzUXjqbd8?t=6s
טורניר בסגנון ימי הביניים בדנמרק:
https://youtu.be/KpwFkIpDFFY
וקרב חניתות אופייני לטורנירים הללו:
https://youtu.be/bhcHNR-3R0Q
תחרות
המחלוקת בין אדיסון המפורסם, שרצה להשליט את השימוש בזרם הישר ברשתות העירוניות והתעשייתיות, לבין טסלה, שהגיע מאירופה להצטרף אליו, אך צידד בזרם חילופין, היתה חריפה.
שורשי הריב בין שני הממציאים הגאונים היו נעוצים בריב אישי בין שניהם. הוא נולד כאשר אדיסון ניצל את טסלה, שעבד אצלו לאחר שהגיע מסרביה לאמריקה, כדי לפתור בעיה שהוא עצמו לא הצליח לפתור. אך אדיסון סרב לשלם לו על כך, כפי שהתחייב לפני כן. טסלה מחה על אי הצדק והניצול ופוטר. הוא הקים את החברה שלו ופיתח את הפתרון שלו, זה של זרם החליפין.
כמובן שהנימוק שהכריע בויכוח בין שתי השיטות שהציעו השניים למערכת החשמל של אמריקה היה טכנולוגי. אם במעגל חשמלי יש מתח בגודל מסוים, נניח 10 וולט, שבא להאיר נורת חשמל אחת שצריכתו 10 ואט אחד (נוסחת חוק אום), עצמת הזרם החולף בו היא אמפר אחד. אם נוסיף נורה נוספת במקביל לקודמת תוכפל הצריכה ל-20 וואט ויזרום זרם בעצמה של 2 אמפר.
ככל שנוסיף צרכנים יגדל הזרם והחוט המוליך את החשמל ברשת יצטרך להיות עבה (ויקר יותר). על פי תכנית אדיסון ידרשו תחנות כוח בכל רחוב ורובע בעיר. לעומתה אפשרה היכולת שהציע טסלה, להגביר את המתח של זרם חילופין, להעלות את המתח.
בכך ניתן היה להקטין מאד את עובי החוטים המוליכים ולהעביר חשמל ממפלי מים לאזורים מיושבים. לאדיסון לא הייתה תשובה לאתגר הזה, והויכוח הוכרע לטובת טסלה.
הנה סיפור מאבקם של שני גאוני החשמל וההמצאה, אדיסון וטסלה:
https://www.youtube.com/watch?v=ZInLPe_bezQ
וראפ מחוייך על המאבק הזה:
https://youtu.be/gJ1Mz7kGVf0
כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.
מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.
"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.
מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.
המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).
הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:
https://youtu.be/mip1cd-YRY8
על ההגבלים העסקיים באמריקה:
https://youtu.be/5M4Ypcqcazw
גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?
https://youtu.be/7rH_W5PN8ns
מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):
http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs
וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):
https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
ריכוזיות היא מצב בו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה.
ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.
ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת.
בישראל, למשל, היה חשש שמצב כזה יווצר במונופול הגז הטבעי, שלבסוף הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.
הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות (עברית):
http://youtu.be/bv0Z3edrjLk
ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):
http://youtu.be/EKObH5ftyxk
ולפעמים ריכוזיות פוגעת גם בבטיחות (עברית):
http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g
קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.
אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.
יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.
הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):
https://youtu.be/gEEXf_bz0kA
כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):
https://youtu.be/ofYUO33J9og
וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):
http://youtu.be/NQzYymr1SEA
