שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה ריטוש תמונות?
ריטוש של תמונה הוא פעולת התיקון שלה, כדי לשפר אותה ואת מה שרואים בה.
מעבר לשימושים רגילים של שיפור תמונות ויצירת שילובים שונים או קולאז'ים, ריטוש התמונות זכה לפרסום בזכות השימוש הרב שעושים בו לשיפור המראה של דמויות המופיעות בפרסומות ובמגזינים של אופנה וסגנון.
לא אחת הדמויות מתוקנות כדי להפוך את הדוגמנים והדוגמניות ליפים הרבה יותר וחסרי פגמים. בשנים האחרונות יש אף ביקורת לא קטנה על הריטושים האלה, משום ההשפעה שלהם על אנשים, במיוחד צעירים, שמאמינים שגופם אינו מספיק יפה, כיוון שלהם יש פגמים, בניגוד לדמויות המושלמות והמרוטשות הללו שבמדיה. תוכלו לקרוא על כך בתגית "פוטושופ".
יש גם מקרים שבהם ריטוש של תמונות משמש כדי לשנות את ההיסטוריה. דיקטטורים ושליטים רבים משתמשים בעיבוד של צילומים כדי להקרין תדמית אמיצה, סמכותית וחכמה. התמונה של מוסוליני למשל, כשהוא מסתער על הסוס בקרב, רוטשה מתמונה עם סייס שאחז בסוס כדי שלא יפיל את הדיקטטור העלוב.
הנה סרטון שמראה אילו שינויים ריטוש תמונות מסוגל לחולל:
http://youtu.be/P4wI_o8gyxA
מה שקורה כשיכולת ריטוש הופכת לכישרון ומתיחה משעשעת וכיפית לעוברי אורח תמימים:
http://youtu.be/BRAM8MpqIeA
והדעות לגבי חוק הפוטושופ וריטוש תמונות של דוגמנים (עברית):
https://youtu.be/z-K6cFNImqs
מהו סלפי ומה הוא מייצג תרבותית?
סֶלפִי (Selfie) היא תמונה עצמית שהמצלם בה מצלם את עצמו. את הסלפי מצלמים בטלפון סלולרי או במצלמה דיגיטלית. צילום הסלפי מתבצע כשהמצלם מרחיק את המצלמה או הסמארטפון כמה שיותר מפניו או באמצעות צילום אל המראה שניצבת למולו.
צילומי סלפי כוללים לרוב את המצלם לבד, או אותו ביחד עם כמה אנשים לידו. צילומים אלו נפוצים בשנים האחרונות מאד, בעיקר בשל כמות המצלמות בסמארטפונים ושיתוף התמונות ברשתות החברתיות, כמו פייסבוק ואינסטגרם.
לא ניתן להבין את התרבות הפופולרית ללא הסלפי. ההצלחה המסחררת של הריאליטי עם הבנות למשפחת קרדשיאן הפכו אותו לטכניקת הצילום הראשונה במעלה אצל נשים, גברים ובני נוער. החותמת התרבותית של הוליווד ניתנה גם היא בטקס פרסי האוסקר של שנת 2014, עת הועלה צילום סלפי של כמה מהכוכבים הגדולים של עולם הקולנוע והטלוויזיה והוא הפך לתמונה הפופולארית ביותר ברשת החברתית טוויטר.
המושג 'סלפי' הפך כה פופולארי, עד שבשנת 2013 הוא הפך ל'מילת השנה'. הקשר האסוציאטיבי בין הסלפי למילה האנגלית 'סלפיש' (Selfish), שמשמעותה אנוכי, מעורר מחשבה על הצורך שלנו להנציח את עצמנו, עד כדי הגזמה, סוג של נרקיסיזם ואפילו התמכרות.
מצד שני הוביל מוט הסלפי, אותו מתקן שנמכר במיליונים ברחבי העולם, את השדרוג של צילומי הסלפי לצילומים קבוצתיים. באופן אירוני הפך מוט הסלפי לכלי של הנצחה חברתית, שגם אם היא משמרת את הנרקיסיזם, היא גם הופכת אותו לקבוצתי.
הנה קליפ שמדגים עד כמה הפך הסלפי לחלק מהתרבות המודרנית:
http://youtu.be/kdemFfbS5H0
לא פעם מה שחסר לסלפי טוב זה איפור מוצלח (עברית):
https://youtu.be/kIBk_XavqqY
סלפי בחופשה? - לא בטוח שכדאי (עברית):
https://youtu.be/yKwnvYbF3Fs
סלפי וידאו של חיפאים:
http://youtu.be/il1P_HQOBnc
סלפים שהסתיימו במוות - היזהרו בבקשה:
https://youtu.be/73c_noIbIy4
וסלפים שלא ממש הצליחו...
https://youtu.be/fPKicCI22nQ
מה זה פריים בקולנוע?
פריים בסרט הוא תמונה בודדת. בעולם הפילם כל תמונה הנציחה מצב קפוא אחר של המצולם, במה שנקרא "תמונת סטילס".
כדי ליצור מרצף התמונות הקפואות אשליה של תנועה מציאותית וטבעית, מציגים אותן בזו אחר זו, במהירות רבה. בסרטים מודרניים נוהגים להציג את התמונות ברצף של לפחות 24 פריימים בכל שניה.
הנה קליפ נחמד שמשתמש בצורה יפה בפריימים גם במובן של מסגרת (באנגלית המלה פריים משמשת לשני המובנים):
http://youtu.be/akGlXk9-sRA
מהי ויזואליזציה ולמה תמונה שווה לאלף מילים?
כבר שנים רבות אומרים ש"תמונה שווה לאלף מילים". זה אכן נכון. איורים, רישומים, גרפים וכמובן צילומים - כולם מסייעים לכולנו להסביר ולהמחיש בשנייה אחת דברים שבמילים אנו מתקשים לא פעם לבטא.
ואכן, כל סוגי התמונה, הגרף, הסכמה והרישום המייצגים מידע מופשט הם חלק ממה שנקרא וִיזוּאָלִיזַצְיָה, הפיכת דבר מה לחזותי.
#היתרונות של הוויזואליזציה
באמצעות תצוגה גרפית קל יותר להבין מידע מורכב, לזהות דפוסים, רשתות, מבנים ויחסים בין פריטים או גורמים במערכות מורכבות.
ויזואליזציה של נתונים מאפשרת הפקת ידע עשיר ומובן יותר, קבלת החלטות משופרת המתבססת על מידע משופר ולא פעם הנעה לפעולה של גורמים כמו שותפים, תורמים, עובדים וכדומה.
יותר מזה - הצגת הנתונים בצורה ויזואלית מגבירה את העניין בנתונים וגורמת לאנשים להעמיק ולחקור בהם. כשהמידע מוגש ומונגש בצורה גרפית, הממחישה באופן ציורי את ההבדלים הכמותיים בין נתונים ומדדים, זה מזמין ממשק מזמין את המתבונן להעמיק ולחקור בנתונים, לא להירתע בגלל עודף מספרים ו"שחור בעיניים" ואפילו לשחק עם המשתנים וההשוואות.
#מהי הוויזואליזציה באמת?
ויזואליזציה (Visualization) היא הצגה ויזואלית, כזו שניתן לראות בעיניים, של נתונים, רעיונות מופשטים ותופעות טבעיות שאינן נתפסות על ידי חוש הראיה.
בקשר להצגת מידע באופן ויזואלי, האמת היא שגם אם קשה לראות במושג הזה מונח שישמש בדיבור היומיומי, האמצעי של ייצוג ויזואלי של מידע מופשט המשפר את יכולת עיבוד המידע של המשתמש נקרא בעברית "הַחְזָיַת מידע" (Information Visualization).
מכל מקום, ויזואליזציה של מידע מציגה את המידע באופן שיכול לסייע ולשמש היטב, כך שניתן יהיה לעבד אותו ולהציג אפילו מידע נרחב, באופן פשוט ובדרך שתאפשר להסיק ממנו מסקנות בקלות רבה יותר.
#דוגמאות לוויזואליזציה יעילה
ויזואליות עובדת יותר טוב מרשימות ארוכות של טקסט. זה ידוע כבר שנים רבות ולכן גרפים וסכמות הם אמצעים פופולריים להצגת מידע כמותי באופן חזותי וקל לתפיסה. ראו בתגית "גרפים".
ענן תגיות, למשל, משתמש בגודל פונט, גודל הגופן, כדי להמחיש יחסי כמות בין תכנים שונים בכל תגית. קראו על כך בתגית "ענן תגיות".
דוגמה אחרת היא אינפוגרפיקה, שמצליחה להעביר נתונים מאוד מורכבים בגרפיקה מצומצמת ומוחשית הרבה יותר. ראו בתגית "אינפוגרפיקה".
ממופשט לנראה - סרטון עם גלי הקול בחומר (עברית):
https://youtu.be/J2bD_Sz6jIc?t=1m05s
איך להמחיש דברים בצורה גרפית (מתורגם):
http://youtu.be/P50NcJLSJJY?t=6s
הוויזואליזציה שממחישה את תפקיד הקצב בתחומים שונים בחיים (מתורגם):
http://youtu.be/2UphAzryVpY
ומסתבר שאפילו לחסכון מועילה התמונה יותר מכל (עברית):
https://youtu.be/6Hxani4GrYg
למה אנשים לא חייכו בתמונות ישנות?
אם בימינו לחייך בזמן צילום, זו כמעט פעולה אוטומטית, הרי שבתמונות ישנות מהמאה ה-19 לא תראו חיוכים. גם בדיוקנאות וגם בתמונות קבוצתיות מהתקופה ההיא, תראו תמיד פרצופים רציניים וחמורי סבר.
הסיבה הטכנולוגית למחסור בחיוכים באותם ימים, היא שהצילום אז חייב חשיפה ארוכה. המצולמים נדרשו שלא לזוז למשך זמן ארוך יחסית, עד שהתמונה הוטבעה על לוחות הצילום. קשה מאד להחזיק חיוך למשך זמן ארוך, כששרירי הפנים לא נעים וזזים. קשה עוד יותר שלא להיראות מטופש בצילום כזה. מי שניסו אז לחייך גילו לא פעם שהחיוך שלהם גם נראה מטושטש, וגם תרם להבעה שנראית קצת מרושעת...
אבל מעניינת לא פחות הסיבה התרבותית להיעדר החיוכים בתצלומים הללו. בעת ההיא, קובע במאמר מרתק פרופסור ניקולס ג'יוויס, חוקר מבית הספר לאמנות קיימברידג', חשבו על חיוכים בתמונות כדבר טיפשי. מרק טוויין, הסופר המפורסם, הרי אמר אז שתצלום הוא מסמך חשוב מאד ולעבור בו לדורות הבאים כשאתה מחייך חיוך מטופש, זה עונש...
פרופסור ג'יוויס אף מציין שאת הנוהג הזה ירשו המצטלמים מעידן הדיוקנאות המצוירים. באלו לא נראו אנשים בעלי מעמד כשהם מחייכים וזה היה הרבה לפני עידן לוחות הצילום. בציורים מאירופה של המאה ה-17, למשל, היחידים שחייכו חיוך רחב היו שוטים, סוטים, עניים או מוקיונים. הדיוקן אז לא היה "לכידה של הרגע", כמו שהוא היום, אלא העברה של מסר מוסרי לדורות הבאים. חיוך, לפי הגישה ה"נכונה" של אותם ימים, היה עבירה וטמטום של ממש.
ויש, אגב, גם סיבה אסתטית להיעדר החיוכים אז. בעידן שבו אין עדיין מודעות להגיינת הפה ודברים כמו צחצוח, שתלים או יישור שיניים, לאנשים היו בדרך כלל שיניים מכוערות. בני המעמד הגבוה נהגו אז לחייך מעט מאד בפני זרים ולעולם לא חייכו בציורים או בצילומים. כשהצטלמת או צויירת באותה תקופה, רצית להיות מונצח במיטבך. כמו בימינו, שיניים מוזנחות לא היו אז משהו לחשוף בצילום, לכן מרגע שהצלם התייצב ממול, קפצת את הפה היטב והסתרת את השיניים.
הנה הסבר להיעדר החיוכים בתמונות מהמאה ה-19 למשל:
http://youtu.be/ocUNn6KUN6k
מה תורמים הוידאו והתמונות לאאוריקה?
אנשים אוהבים תמונות ווידאו. אם פעם אמרו שתמונה שווה לאלף מילים, היום יודעים שתמונה וסרטון שווים זהב.
מסתבר שהמוח האנושי מעבד מידע ויזואלי פי 60,000 יותר מהר מאשר הוא מעבד מלל.
הנה סרטון שמציג את היתרונות של הוידאו להעברת מסרים:
http://youtu.be/ymCmL2h6xUQ
מי פיתח את קובץ ה-GIF?
בשנים הראשונות של כניסת האינטרנט לחיינו, קובץ התמונה הכי ויזואלי ושימושי באתרי האינטרנט היה קובץ ה-GIF.
הוא פותח על ידי ספקית האינטרנט האמריקאית הראשונה, חברת CompuServe. אבל ממציא ה-GIF היה בעצם סטיבן ווילהייט, מי ששימש אז כראש צוות ב-CompuServe.
את הפיתוח של ה-GIF הוא החל בביתו ובעצמו. אשתו סיפרה פעם שווילהייט נהג לתכנן פיתוחים בראשו ורק אז ניגש לתכנת אותם במחשב. רק כשהפיתוח הבשיל מעט, הוא שיתף את חברי הצוות שלו בקומפיוסרב.
פורמט התמונה שווילהייט וצוותו יצרו היה מתקדם לזמנו. הוא השתמש ב-256 צבעים, וכדי שיעבור במהירות באינטרנט האיטי של אז הוא השתמש באלגוריתם דחיסה, הדוחס ללא אובדן מידע (מה שנקרא Lossless) ומכונה LZW.
זו, אגב, הנקודה הישראלית להיום - אלגוריתם ה-LZW הוא בעצם פיתוח של אלגוריתם דחיסה שפותח בישראל ונקרא אלגוריתם למפל-זיו (LZ). מפתחיו הם הישראלים, שעל שם אותיות שמם הראשונות הוא גם נקרא, אברהם למפל, L בשבילכם ויעקב זיו - Z.
עם הזמן יפותח הקובץ גם לגרסת האנימציה, אנימייטד גיף (Animated gif), תת פורמט של קבצי GIF, שאפשר הצגת אנימציה באתרי האינטרנט של שנות ה-90.
הקובץ הזה נעלם עם הזמן, בחסות עולם עיצוב האתרים שמאס בו. אבל הוא שב בגדול, עם התפתחות אפליקציות המסרים המיידים דוגמת ווטסאפ ומסנג'ר.
וכך מתקיים בהצלחה מרשימה, כבר מעל 30 שנה הקובץ שרצה להציג תמונה בצבעים והפך לפורמט הוידאו האילם של דור ה-Z.
ב-2022, בגיל 74, רק 35 שנה אחרי פיתוח הקובץ שיהפוך את האינטרנט למקום צבעוני ומרצד ולאחר שנדבק בקורונה, הלך ווילהייט לעולמו.
הנה ההיסטוריה של ה-GIF:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
היתרונות של אז:
https://youtu.be/2qtkcG66Ywk
סטיבן ווילהייט מקבל את פרס ה-Webby על מפעל חייו:
https://youtu.be/DUmVvocbrgQ
תולדות האנימייטד והגיף:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
והדיון הבלתי נגמר באמריקה, אם זה גיף או ג'יף:
https://youtu.be/GvdAzaMQnHs
או
https://youtu.be/N1AL2EMvVy0
מהי התמונה הנצפית ביותר בהיסטוריה?
אין כמעט משתמש מחשב שלא זוכר את התמונה הזו, ששימשה כתמונת המסך המוכרת של מערכת ההפעלה Windows במשך שנים רבות.
תמונת המסך המפורסמת הזו קיבלה מהצלם שצילם אותה את השם האמנותי "שלווה", ובשפת המקור של הצלם השם באנגלית הוא "Bliss".
אבל הסיפור מתחיל באופן הרבה יותר פשוט ממיליארדי עיניים ואינספור פעמים שכל אחד מזוגות העיניים הללו צופה בה. נוסע בשנת 1996 ברכבו צ'ארלס או'ריר, צלם אמריקאי ב"נשיונל גאוגרפיק", כשמצלמת הפילם שלו לידו, אי שם בקליפורניה. זה היה אחרי שסופה פקדה את מחוז סונומה.
ברגע מסוים רואה או'ריר נוף רגוע ויפה להפליא. אין כאן את הסערה או הדרמה שצלמים מחפשים בדרך כלל בנופים מסעירים. להיפך. הנוף היה רגוע עד שעמום. גבעה ירוקה להפליא ומעליה שמיים תכולים, עם מעט עננים קלים.
האיש עוצר את רכבו, שולף את המצלמה ומצלם. אין לו מושג שבאותו רגע, כמעט סתמי, הוא מצלם את התמונה שייחזו בה הכי הרבה אנשים בתולדות המין האנושי ובמרחק אדיר מהתמונה הבאה ברשימה, אם מישהו בכלל יודע מהי.
כי במקום אחר יושב לו ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ואחד האנשים העשירים בהיסטוריה. אותו גייטס הקים שבע שנים לפני כן את שירות Corbis לשיתוף תמונות ואו'ריר מעלה לשירות את התמונה השלווה. כמה ימים אחר כך גייטס רואה אותה ומתאהב.
וכך יושב לו האיש העשיר בעולם ופונה לצלם הפשוט ביותר בעולם ומציע לו סכום אסטרונומי. בלתי ידוע, יש אומרים הגבוה ביותר אי-פעם ואחרים אומרים שהוא עבר את. 100 אלף הדולרים. כל זאת עבור הזכות להפוך את הצילום של ואו'ריר לתמונת המסך, כלומר הרקע שמוגדר כברירת מחדל במערכת ההפעלה החדשה שעומדת לצאת, ווינדוס XP.
וכך עומדת לצאת לאור "התמונה הנצפית ביותר בעולם", אבל מדובר בתמונת פילם ולא תמונה דיגיטלית, תמונה שפותחה על נייר צילום ולכן שוויה כה גבוה, עד שחברת השליחויות "Fedex" לא עמדה בעלות הביטוח הגבוהה שנדרשה בכדי להעביר אותה לגייטס שממתין במשרדי מיקרוסופט ופשוט סירבה.
או'ריר עלה על מטוס וטס למשרדי מיקרוסופט בסיאטל, רק כדי למסור את הצילום המקורי בעצמו. כך הפך צילום שצולם "על הדרך" בנסיעה רגילה, בתוך ארצות הברית, לצילום שראה כמעט כל יום, אולי כל מי שהיה בגיר במשך שנות ה-90 בעולם המודרני.
הנה הסיפור של התמונה המפורסמת:
https://youtu.be/N_rildi0Izs
סיפורה של התמונה הכי נצפית כמו שמספר אותה הצלם:
https://youtu.be/gpryL-VHG24
ראיון עם האיש:
https://youtu.be/_G5Z8aMctBw
כיצד הפכה פוטושופ לעניין תרבותי-חברתי?
ריטוש של תמונה הוא פעולת התיקון שלה, כדי לשפר אותה ואת מה שרואים בה.
מעבר לשימושים רגילים של שיפור תמונות ויצירת שילובים שונים או קולאז'ים, ריטוש התמונות זכה לפרסום בזכות השימוש הרב שעושים בו לשיפור המראה של דמויות המופיעות בפרסומות ובמגזינים של אופנה וסגנון.
לא אחת הדמויות מתוקנות כדי להפוך את הדוגמנים והדוגמניות ליפים הרבה יותר וחסרי פגמים. בשנים האחרונות יש אף ביקורת לא קטנה על הריטושים האלה, משום ההשפעה שלהם על אנשים, במיוחד צעירים, שמאמינים שגופם אינו מספיק יפה, כיוון שלהם יש פגמים, בניגוד לדמויות המושלמות והמרוטשות הללו שבמדיה. תוכלו לקרוא על כך בתגית "פוטושופ".
יש גם מקרים שבהם ריטוש של תמונות משמש כדי לשנות את ההיסטוריה. דיקטטורים ושליטים רבים משתמשים בעיבוד של צילומים כדי להקרין תדמית אמיצה, סמכותית וחכמה. התמונה של מוסוליני למשל, כשהוא מסתער על הסוס בקרב, רוטשה מתמונה עם סייס שאחז בסוס כדי שלא יפיל את הדיקטטור העלוב.
הנה סרטון שמראה אילו שינויים ריטוש תמונות מסוגל לחולל:
http://youtu.be/P4wI_o8gyxA
מה שקורה כשיכולת ריטוש הופכת לכישרון ומתיחה משעשעת וכיפית לעוברי אורח תמימים:
http://youtu.be/BRAM8MpqIeA
והדעות לגבי חוק הפוטושופ וריטוש תמונות של דוגמנים (עברית):
https://youtu.be/z-K6cFNImqs
סֶלפִי (Selfie) היא תמונה עצמית שהמצלם בה מצלם את עצמו. את הסלפי מצלמים בטלפון סלולרי או במצלמה דיגיטלית. צילום הסלפי מתבצע כשהמצלם מרחיק את המצלמה או הסמארטפון כמה שיותר מפניו או באמצעות צילום אל המראה שניצבת למולו.
צילומי סלפי כוללים לרוב את המצלם לבד, או אותו ביחד עם כמה אנשים לידו. צילומים אלו נפוצים בשנים האחרונות מאד, בעיקר בשל כמות המצלמות בסמארטפונים ושיתוף התמונות ברשתות החברתיות, כמו פייסבוק ואינסטגרם.
לא ניתן להבין את התרבות הפופולרית ללא הסלפי. ההצלחה המסחררת של הריאליטי עם הבנות למשפחת קרדשיאן הפכו אותו לטכניקת הצילום הראשונה במעלה אצל נשים, גברים ובני נוער. החותמת התרבותית של הוליווד ניתנה גם היא בטקס פרסי האוסקר של שנת 2014, עת הועלה צילום סלפי של כמה מהכוכבים הגדולים של עולם הקולנוע והטלוויזיה והוא הפך לתמונה הפופולארית ביותר ברשת החברתית טוויטר.
המושג 'סלפי' הפך כה פופולארי, עד שבשנת 2013 הוא הפך ל'מילת השנה'. הקשר האסוציאטיבי בין הסלפי למילה האנגלית 'סלפיש' (Selfish), שמשמעותה אנוכי, מעורר מחשבה על הצורך שלנו להנציח את עצמנו, עד כדי הגזמה, סוג של נרקיסיזם ואפילו התמכרות.
מצד שני הוביל מוט הסלפי, אותו מתקן שנמכר במיליונים ברחבי העולם, את השדרוג של צילומי הסלפי לצילומים קבוצתיים. באופן אירוני הפך מוט הסלפי לכלי של הנצחה חברתית, שגם אם היא משמרת את הנרקיסיזם, היא גם הופכת אותו לקבוצתי.
הנה קליפ שמדגים עד כמה הפך הסלפי לחלק מהתרבות המודרנית:
http://youtu.be/kdemFfbS5H0
לא פעם מה שחסר לסלפי טוב זה איפור מוצלח (עברית):
https://youtu.be/kIBk_XavqqY
סלפי בחופשה? - לא בטוח שכדאי (עברית):
https://youtu.be/yKwnvYbF3Fs
סלפי וידאו של חיפאים:
http://youtu.be/il1P_HQOBnc
סלפים שהסתיימו במוות - היזהרו בבקשה:
https://youtu.be/73c_noIbIy4
וסלפים שלא ממש הצליחו...
https://youtu.be/fPKicCI22nQ
פריים בסרט הוא תמונה בודדת. בעולם הפילם כל תמונה הנציחה מצב קפוא אחר של המצולם, במה שנקרא "תמונת סטילס".
כדי ליצור מרצף התמונות הקפואות אשליה של תנועה מציאותית וטבעית, מציגים אותן בזו אחר זו, במהירות רבה. בסרטים מודרניים נוהגים להציג את התמונות ברצף של לפחות 24 פריימים בכל שניה.
הנה קליפ נחמד שמשתמש בצורה יפה בפריימים גם במובן של מסגרת (באנגלית המלה פריים משמשת לשני המובנים):
http://youtu.be/akGlXk9-sRA
כבר שנים רבות אומרים ש"תמונה שווה לאלף מילים". זה אכן נכון. איורים, רישומים, גרפים וכמובן צילומים - כולם מסייעים לכולנו להסביר ולהמחיש בשנייה אחת דברים שבמילים אנו מתקשים לא פעם לבטא.
ואכן, כל סוגי התמונה, הגרף, הסכמה והרישום המייצגים מידע מופשט הם חלק ממה שנקרא וִיזוּאָלִיזַצְיָה, הפיכת דבר מה לחזותי.
#היתרונות של הוויזואליזציה
באמצעות תצוגה גרפית קל יותר להבין מידע מורכב, לזהות דפוסים, רשתות, מבנים ויחסים בין פריטים או גורמים במערכות מורכבות.
ויזואליזציה של נתונים מאפשרת הפקת ידע עשיר ומובן יותר, קבלת החלטות משופרת המתבססת על מידע משופר ולא פעם הנעה לפעולה של גורמים כמו שותפים, תורמים, עובדים וכדומה.
יותר מזה - הצגת הנתונים בצורה ויזואלית מגבירה את העניין בנתונים וגורמת לאנשים להעמיק ולחקור בהם. כשהמידע מוגש ומונגש בצורה גרפית, הממחישה באופן ציורי את ההבדלים הכמותיים בין נתונים ומדדים, זה מזמין ממשק מזמין את המתבונן להעמיק ולחקור בנתונים, לא להירתע בגלל עודף מספרים ו"שחור בעיניים" ואפילו לשחק עם המשתנים וההשוואות.
#מהי הוויזואליזציה באמת?
ויזואליזציה (Visualization) היא הצגה ויזואלית, כזו שניתן לראות בעיניים, של נתונים, רעיונות מופשטים ותופעות טבעיות שאינן נתפסות על ידי חוש הראיה.
בקשר להצגת מידע באופן ויזואלי, האמת היא שגם אם קשה לראות במושג הזה מונח שישמש בדיבור היומיומי, האמצעי של ייצוג ויזואלי של מידע מופשט המשפר את יכולת עיבוד המידע של המשתמש נקרא בעברית "הַחְזָיַת מידע" (Information Visualization).
מכל מקום, ויזואליזציה של מידע מציגה את המידע באופן שיכול לסייע ולשמש היטב, כך שניתן יהיה לעבד אותו ולהציג אפילו מידע נרחב, באופן פשוט ובדרך שתאפשר להסיק ממנו מסקנות בקלות רבה יותר.
#דוגמאות לוויזואליזציה יעילה
ויזואליות עובדת יותר טוב מרשימות ארוכות של טקסט. זה ידוע כבר שנים רבות ולכן גרפים וסכמות הם אמצעים פופולריים להצגת מידע כמותי באופן חזותי וקל לתפיסה. ראו בתגית "גרפים".
ענן תגיות, למשל, משתמש בגודל פונט, גודל הגופן, כדי להמחיש יחסי כמות בין תכנים שונים בכל תגית. קראו על כך בתגית "ענן תגיות".
דוגמה אחרת היא אינפוגרפיקה, שמצליחה להעביר נתונים מאוד מורכבים בגרפיקה מצומצמת ומוחשית הרבה יותר. ראו בתגית "אינפוגרפיקה".
ממופשט לנראה - סרטון עם גלי הקול בחומר (עברית):
https://youtu.be/J2bD_Sz6jIc?t=1m05s
איך להמחיש דברים בצורה גרפית (מתורגם):
http://youtu.be/P50NcJLSJJY?t=6s
הוויזואליזציה שממחישה את תפקיד הקצב בתחומים שונים בחיים (מתורגם):
http://youtu.be/2UphAzryVpY
ומסתבר שאפילו לחסכון מועילה התמונה יותר מכל (עברית):
https://youtu.be/6Hxani4GrYg
תמונות
אם בימינו לחייך בזמן צילום, זו כמעט פעולה אוטומטית, הרי שבתמונות ישנות מהמאה ה-19 לא תראו חיוכים. גם בדיוקנאות וגם בתמונות קבוצתיות מהתקופה ההיא, תראו תמיד פרצופים רציניים וחמורי סבר.
הסיבה הטכנולוגית למחסור בחיוכים באותם ימים, היא שהצילום אז חייב חשיפה ארוכה. המצולמים נדרשו שלא לזוז למשך זמן ארוך יחסית, עד שהתמונה הוטבעה על לוחות הצילום. קשה מאד להחזיק חיוך למשך זמן ארוך, כששרירי הפנים לא נעים וזזים. קשה עוד יותר שלא להיראות מטופש בצילום כזה. מי שניסו אז לחייך גילו לא פעם שהחיוך שלהם גם נראה מטושטש, וגם תרם להבעה שנראית קצת מרושעת...
אבל מעניינת לא פחות הסיבה התרבותית להיעדר החיוכים בתצלומים הללו. בעת ההיא, קובע במאמר מרתק פרופסור ניקולס ג'יוויס, חוקר מבית הספר לאמנות קיימברידג', חשבו על חיוכים בתמונות כדבר טיפשי. מרק טוויין, הסופר המפורסם, הרי אמר אז שתצלום הוא מסמך חשוב מאד ולעבור בו לדורות הבאים כשאתה מחייך חיוך מטופש, זה עונש...
פרופסור ג'יוויס אף מציין שאת הנוהג הזה ירשו המצטלמים מעידן הדיוקנאות המצוירים. באלו לא נראו אנשים בעלי מעמד כשהם מחייכים וזה היה הרבה לפני עידן לוחות הצילום. בציורים מאירופה של המאה ה-17, למשל, היחידים שחייכו חיוך רחב היו שוטים, סוטים, עניים או מוקיונים. הדיוקן אז לא היה "לכידה של הרגע", כמו שהוא היום, אלא העברה של מסר מוסרי לדורות הבאים. חיוך, לפי הגישה ה"נכונה" של אותם ימים, היה עבירה וטמטום של ממש.
ויש, אגב, גם סיבה אסתטית להיעדר החיוכים אז. בעידן שבו אין עדיין מודעות להגיינת הפה ודברים כמו צחצוח, שתלים או יישור שיניים, לאנשים היו בדרך כלל שיניים מכוערות. בני המעמד הגבוה נהגו אז לחייך מעט מאד בפני זרים ולעולם לא חייכו בציורים או בצילומים. כשהצטלמת או צויירת באותה תקופה, רצית להיות מונצח במיטבך. כמו בימינו, שיניים מוזנחות לא היו אז משהו לחשוף בצילום, לכן מרגע שהצלם התייצב ממול, קפצת את הפה היטב והסתרת את השיניים.
הנה הסבר להיעדר החיוכים בתמונות מהמאה ה-19 למשל:
http://youtu.be/ocUNn6KUN6k
אנשים אוהבים תמונות ווידאו. אם פעם אמרו שתמונה שווה לאלף מילים, היום יודעים שתמונה וסרטון שווים זהב.
מסתבר שהמוח האנושי מעבד מידע ויזואלי פי 60,000 יותר מהר מאשר הוא מעבד מלל.
הנה סרטון שמציג את היתרונות של הוידאו להעברת מסרים:
http://youtu.be/ymCmL2h6xUQ
בשנים הראשונות של כניסת האינטרנט לחיינו, קובץ התמונה הכי ויזואלי ושימושי באתרי האינטרנט היה קובץ ה-GIF.
הוא פותח על ידי ספקית האינטרנט האמריקאית הראשונה, חברת CompuServe. אבל ממציא ה-GIF היה בעצם סטיבן ווילהייט, מי ששימש אז כראש צוות ב-CompuServe.
את הפיתוח של ה-GIF הוא החל בביתו ובעצמו. אשתו סיפרה פעם שווילהייט נהג לתכנן פיתוחים בראשו ורק אז ניגש לתכנת אותם במחשב. רק כשהפיתוח הבשיל מעט, הוא שיתף את חברי הצוות שלו בקומפיוסרב.
פורמט התמונה שווילהייט וצוותו יצרו היה מתקדם לזמנו. הוא השתמש ב-256 צבעים, וכדי שיעבור במהירות באינטרנט האיטי של אז הוא השתמש באלגוריתם דחיסה, הדוחס ללא אובדן מידע (מה שנקרא Lossless) ומכונה LZW.
זו, אגב, הנקודה הישראלית להיום - אלגוריתם ה-LZW הוא בעצם פיתוח של אלגוריתם דחיסה שפותח בישראל ונקרא אלגוריתם למפל-זיו (LZ). מפתחיו הם הישראלים, שעל שם אותיות שמם הראשונות הוא גם נקרא, אברהם למפל, L בשבילכם ויעקב זיו - Z.
עם הזמן יפותח הקובץ גם לגרסת האנימציה, אנימייטד גיף (Animated gif), תת פורמט של קבצי GIF, שאפשר הצגת אנימציה באתרי האינטרנט של שנות ה-90.
הקובץ הזה נעלם עם הזמן, בחסות עולם עיצוב האתרים שמאס בו. אבל הוא שב בגדול, עם התפתחות אפליקציות המסרים המיידים דוגמת ווטסאפ ומסנג'ר.
וכך מתקיים בהצלחה מרשימה, כבר מעל 30 שנה הקובץ שרצה להציג תמונה בצבעים והפך לפורמט הוידאו האילם של דור ה-Z.
ב-2022, בגיל 74, רק 35 שנה אחרי פיתוח הקובץ שיהפוך את האינטרנט למקום צבעוני ומרצד ולאחר שנדבק בקורונה, הלך ווילהייט לעולמו.
הנה ההיסטוריה של ה-GIF:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
היתרונות של אז:
https://youtu.be/2qtkcG66Ywk
סטיבן ווילהייט מקבל את פרס ה-Webby על מפעל חייו:
https://youtu.be/DUmVvocbrgQ
תולדות האנימייטד והגיף:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
והדיון הבלתי נגמר באמריקה, אם זה גיף או ג'יף:
https://youtu.be/GvdAzaMQnHs
או
https://youtu.be/N1AL2EMvVy0
אין כמעט משתמש מחשב שלא זוכר את התמונה הזו, ששימשה כתמונת המסך המוכרת של מערכת ההפעלה Windows במשך שנים רבות.
תמונת המסך המפורסמת הזו קיבלה מהצלם שצילם אותה את השם האמנותי "שלווה", ובשפת המקור של הצלם השם באנגלית הוא "Bliss".
אבל הסיפור מתחיל באופן הרבה יותר פשוט ממיליארדי עיניים ואינספור פעמים שכל אחד מזוגות העיניים הללו צופה בה. נוסע בשנת 1996 ברכבו צ'ארלס או'ריר, צלם אמריקאי ב"נשיונל גאוגרפיק", כשמצלמת הפילם שלו לידו, אי שם בקליפורניה. זה היה אחרי שסופה פקדה את מחוז סונומה.
ברגע מסוים רואה או'ריר נוף רגוע ויפה להפליא. אין כאן את הסערה או הדרמה שצלמים מחפשים בדרך כלל בנופים מסעירים. להיפך. הנוף היה רגוע עד שעמום. גבעה ירוקה להפליא ומעליה שמיים תכולים, עם מעט עננים קלים.
האיש עוצר את רכבו, שולף את המצלמה ומצלם. אין לו מושג שבאותו רגע, כמעט סתמי, הוא מצלם את התמונה שייחזו בה הכי הרבה אנשים בתולדות המין האנושי ובמרחק אדיר מהתמונה הבאה ברשימה, אם מישהו בכלל יודע מהי.
כי במקום אחר יושב לו ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ואחד האנשים העשירים בהיסטוריה. אותו גייטס הקים שבע שנים לפני כן את שירות Corbis לשיתוף תמונות ואו'ריר מעלה לשירות את התמונה השלווה. כמה ימים אחר כך גייטס רואה אותה ומתאהב.
וכך יושב לו האיש העשיר בעולם ופונה לצלם הפשוט ביותר בעולם ומציע לו סכום אסטרונומי. בלתי ידוע, יש אומרים הגבוה ביותר אי-פעם ואחרים אומרים שהוא עבר את. 100 אלף הדולרים. כל זאת עבור הזכות להפוך את הצילום של ואו'ריר לתמונת המסך, כלומר הרקע שמוגדר כברירת מחדל במערכת ההפעלה החדשה שעומדת לצאת, ווינדוס XP.
וכך עומדת לצאת לאור "התמונה הנצפית ביותר בעולם", אבל מדובר בתמונת פילם ולא תמונה דיגיטלית, תמונה שפותחה על נייר צילום ולכן שוויה כה גבוה, עד שחברת השליחויות "Fedex" לא עמדה בעלות הביטוח הגבוהה שנדרשה בכדי להעביר אותה לגייטס שממתין במשרדי מיקרוסופט ופשוט סירבה.
או'ריר עלה על מטוס וטס למשרדי מיקרוסופט בסיאטל, רק כדי למסור את הצילום המקורי בעצמו. כך הפך צילום שצולם "על הדרך" בנסיעה רגילה, בתוך ארצות הברית, לצילום שראה כמעט כל יום, אולי כל מי שהיה בגיר במשך שנות ה-90 בעולם המודרני.
הנה הסיפור של התמונה המפורסמת:
https://youtu.be/N_rildi0Izs
סיפורה של התמונה הכי נצפית כמו שמספר אותה הצלם:
https://youtu.be/gpryL-VHG24
ראיון עם האיש:
https://youtu.be/_G5Z8aMctBw
מהי תוכנת פוטושופ?
אין כמו תוכנת "פוטושופ" (Photoshop) בכדי להדגים עד כמה תוכנה טובה יכולה להפוך לקונצנזוס, משהו שכולם מסכימים עליו, ובו-זמנית גם להפוך לתופעה תרבותית של ממש ולהשפיע על החברה באופן משמעותי.
אדובי פוטושופ היא תוכנת עריכה גרפית שפותחה לצרכי עריכת תמונות ומרכיבים גרפיים. בתור התוכנה הפופולארית ביותר בקרב צלמים, משמשת פוטושופ הכלי העיקרי לליטוש תמונות, תחליף ל"חדר החושך" של צילומי הפילם. בעזרת פוטושופ יכולים הצלמים לשנות את בהירות התמונות, לחדד, לטשטש דברים שראוי להסתיר, לתקן את צבעיהן, לשנות גודל ולחתוך אותן. כך יכול הצלם לתקן בעיות שנוצרו בעת צילום התמונה ובמרכיבים השונים שלה.
אך במהלך השנים הפכה פוטושופ מכלי טכני בלבד לחלק מהתרבות המודרנית, המשפיע על האופן שבו חיים רבים בעולם. "לעשות פוטושופ" כיום הוא מושג מקביל לריטוש של תמונה ושיפור המצולם בה, כך שייראה טוב ממה שהוא באמת. עולם הפרסום משתמש בפוטושופ כדי להציג מוצרים יפים ומושלמים ממה שהם באמת.
כך למשל מעובדות תמונות דוגמנות, כמעט תמיד בפוטושופ או לפחות בתוכנות דוגמת תוכנת ה-Photoshop, כדי להציג דוגמניות רזות, נקיות מפצעונים ופגמי עור או כל סממן אחר של אנושיות. הבעיה היא שהצרת היקפים באופן גרפי יצר דימוי גוף רזה, שגרם לבנות ונשים רבות לדיאטות קשות ולהפרעות אכילה, שלא פעם מסתיימות בנזק בריאותי ואף במוות.
עד כדי כך הוחמרה התופעה, עד שבמספר מדינות בעולם התקבל חוק הדוגמניות, או בשמו העממי "חוק הפוטושופ". זהו חוק האוסר על הצרת ממדי גופן של דוגמניות באופן גרפי.
מפתחי הפוטושופ היו אנשי חברת אדובי מערכות (Adobe Systems), שאחראית למהפכת ה"הוצאה לאור שולחנית", אותה מהפכה שאפשרה לבעלי מחשב אישי להפיק בעצמם פרסומים ומוצרי דפוס, שבעבר נדרשו מערכות יקרות ומסורבלות כדי להפיקם. אגב, "אדובי" הוא שמו של נחל קטן (Adobe Creek) שזורם מאחורי ביתו של אחד ממייסדי החברה והוא נכלל בשמות כל מוצריה.
הנה תוכנת פוטושופ בגרסה 1.0:
https://youtu.be/Bhf8q3THToI
המפתחים המקוריים נזכרים איך הצבע הגיע לפוטושופ:
https://youtu.be/Tda7jCwvSzg
כמה מהדברים שניתן לעשות בפוטושופ:
https://youtu.be/3G7YBBi1s_U
חוק הפוטושופ והדעות לגביו (עברית):
https://youtu.be/z-K6cFNImqs
הנה הסיפור של פוטושופ:
https://youtu.be/Ldr55H3NVIo
כך נולדה פוטושופ:
https://youtu.be/EtzFvRjrvXM?long=yes
אין כמו תוכנת "פוטושופ" (Photoshop) בכדי להדגים עד כמה תוכנה טובה יכולה להפוך לקונצנזוס, משהו שכולם מסכימים עליו, ובו-זמנית גם להפוך לתופעה תרבותית של ממש ולהשפיע על החברה באופן משמעותי.
אדובי פוטושופ היא תוכנת עריכה גרפית שפותחה לצרכי עריכת תמונות ומרכיבים גרפיים. בתור התוכנה הפופולארית ביותר בקרב צלמים, משמשת פוטושופ הכלי העיקרי לליטוש תמונות, תחליף ל"חדר החושך" של צילומי הפילם. בעזרת פוטושופ יכולים הצלמים לשנות את בהירות התמונות, לחדד, לטשטש דברים שראוי להסתיר, לתקן את צבעיהן, לשנות גודל ולחתוך אותן. כך יכול הצלם לתקן בעיות שנוצרו בעת צילום התמונה ובמרכיבים השונים שלה.
אך במהלך השנים הפכה פוטושופ מכלי טכני בלבד לחלק מהתרבות המודרנית, המשפיע על האופן שבו חיים רבים בעולם. "לעשות פוטושופ" כיום הוא מושג מקביל לריטוש של תמונה ושיפור המצולם בה, כך שייראה טוב ממה שהוא באמת. עולם הפרסום משתמש בפוטושופ כדי להציג מוצרים יפים ומושלמים ממה שהם באמת.
כך למשל מעובדות תמונות דוגמנות, כמעט תמיד בפוטושופ או לפחות בתוכנות דוגמת תוכנת ה-Photoshop, כדי להציג דוגמניות רזות, נקיות מפצעונים ופגמי עור או כל סממן אחר של אנושיות. הבעיה היא שהצרת היקפים באופן גרפי יצר דימוי גוף רזה, שגרם לבנות ונשים רבות לדיאטות קשות ולהפרעות אכילה, שלא פעם מסתיימות בנזק בריאותי ואף במוות.
עד כדי כך הוחמרה התופעה, עד שבמספר מדינות בעולם התקבל חוק הדוגמניות, או בשמו העממי "חוק הפוטושופ". זהו חוק האוסר על הצרת ממדי גופן של דוגמניות באופן גרפי.
מפתחי הפוטושופ היו אנשי חברת אדובי מערכות (Adobe Systems), שאחראית למהפכת ה"הוצאה לאור שולחנית", אותה מהפכה שאפשרה לבעלי מחשב אישי להפיק בעצמם פרסומים ומוצרי דפוס, שבעבר נדרשו מערכות יקרות ומסורבלות כדי להפיקם. אגב, "אדובי" הוא שמו של נחל קטן (Adobe Creek) שזורם מאחורי ביתו של אחד ממייסדי החברה והוא נכלל בשמות כל מוצריה.
הנה תוכנת פוטושופ בגרסה 1.0:
https://youtu.be/Bhf8q3THToI
המפתחים המקוריים נזכרים איך הצבע הגיע לפוטושופ:
https://youtu.be/Tda7jCwvSzg
כמה מהדברים שניתן לעשות בפוטושופ:
https://youtu.be/3G7YBBi1s_U
חוק הפוטושופ והדעות לגביו (עברית):
https://youtu.be/z-K6cFNImqs
הנה הסיפור של פוטושופ:
https://youtu.be/Ldr55H3NVIo
כך נולדה פוטושופ:
https://youtu.be/EtzFvRjrvXM?long=yes
איך מתבצעת צביעה של תמונות ישנות?
צביעת תמונות (Colorise of old photos) אוטומטית היא טכנולוגיה ההופכת תמונת שחור לבן לצבעונית.
הטכנולוגיה הזו מרשימה מאוד. היא משנה תמונות מונוכרומטיות שצולמו לפני שנים רבות כך שייראו כאילו צולמו בצבע ויקבלו מראה ראליסטי וכמו חיים חדשים.
אם בעבר עשו צביעה כזו בטכניקות של צביעה ביד, כיום התהליך הוא ממוחשב לחלוטין. התוכנה שבלב הטכנולוגיה הזו מבוססת בינה מלאכותית. היא חכמה ועושה עבודה מהירה מאוד וללא מגע או השתתפות אנושית.
לפי גווני האפור ומגוון פרמטרים נוספים היא יודעת לצבוע ולהעריך את צבעי העצמים, בגדי המצולמים ומראה הנופים המופיעים בתמונות.
תוצאה זו מושגת באמצעות תוכנה לומדת, עם "למידת מכונה" (Machine learning), כלומר תוכנה שבתחילה למדה מניתוח של מיליוני תמונות ומאז היא הולכת ומשתפרת ככל שהיא צובעת תמונות רבות יותר.
אם בתחילה הייתה הצביעה רק "בערך", ככל שעובר הזמן היא משתפרת והולכת. כל תמונה נוספת שנצבעת מגדילה את רמת הדיוק העתידי.
התוצאות מרשימות ולא פעם מטעות, כי פעמים רבות מדובר בתמונות צבעוניות שקשה לנחש שמקורן בצילומים בשחור-לבן.
במקרים רבים התוצאות ממש מרגשות. במיוחד כשהפעולה נעשית על תמונות של קרובי משפחה שהלכו לעולמם, תופעה שזכתה לשם "דיפ נוסטלגיה". מדובר בהוספה של טכנולוגיית "דיפ פייק", המניעה את הדמויות באופן כמעט חלומי.
הדיפ נוסטלגיה הזו, שנולדה בחברות טכנולוגיה העוסקות בעצי משפחה, הולידה התפעלות ממראה צבעוני וחי של דמויות היסטוריות שכמו "קמות לתחייה" ואף הובילה קרובי משפחה רבים לדמעות ולפרצי רגשות, למראה קרוביהם המתים שקמו לפתע לתחייה אל מול עיניהם.
כך צובעת למידה עמוקה תמונות בשחור לבן והיום גם מזיזה אותן (עברית):
https://youtu.be/O4VPN_YjgIM
תמונות ישנות של אינדיאנים מתחילת המאה ה-20 שנצבעו בטכניקה זו:
https://youtu.be/mySqfF4HCwg
הסבר ודוגמאות מדהימות של צביעת תמונות והחיים שזה מכניס בהן:
https://youtu.be/2KX6-QaE84Y?long=yes
התפתחות הצביעה של התמונות הובילה בהמשך לצביעת סרטים:
https://youtu.be/vubuBrcAwtY?long=yes
אתרים חינמיים המאפשרים לצבוע תמונות ישנות שלכם אונליין:
https://youtu.be/HJmP8mbkfXI?long=yes
צביעת תמונות (Colorise of old photos) אוטומטית היא טכנולוגיה ההופכת תמונת שחור לבן לצבעונית.
הטכנולוגיה הזו מרשימה מאוד. היא משנה תמונות מונוכרומטיות שצולמו לפני שנים רבות כך שייראו כאילו צולמו בצבע ויקבלו מראה ראליסטי וכמו חיים חדשים.
אם בעבר עשו צביעה כזו בטכניקות של צביעה ביד, כיום התהליך הוא ממוחשב לחלוטין. התוכנה שבלב הטכנולוגיה הזו מבוססת בינה מלאכותית. היא חכמה ועושה עבודה מהירה מאוד וללא מגע או השתתפות אנושית.
לפי גווני האפור ומגוון פרמטרים נוספים היא יודעת לצבוע ולהעריך את צבעי העצמים, בגדי המצולמים ומראה הנופים המופיעים בתמונות.
תוצאה זו מושגת באמצעות תוכנה לומדת, עם "למידת מכונה" (Machine learning), כלומר תוכנה שבתחילה למדה מניתוח של מיליוני תמונות ומאז היא הולכת ומשתפרת ככל שהיא צובעת תמונות רבות יותר.
אם בתחילה הייתה הצביעה רק "בערך", ככל שעובר הזמן היא משתפרת והולכת. כל תמונה נוספת שנצבעת מגדילה את רמת הדיוק העתידי.
התוצאות מרשימות ולא פעם מטעות, כי פעמים רבות מדובר בתמונות צבעוניות שקשה לנחש שמקורן בצילומים בשחור-לבן.
במקרים רבים התוצאות ממש מרגשות. במיוחד כשהפעולה נעשית על תמונות של קרובי משפחה שהלכו לעולמם, תופעה שזכתה לשם "דיפ נוסטלגיה". מדובר בהוספה של טכנולוגיית "דיפ פייק", המניעה את הדמויות באופן כמעט חלומי.
הדיפ נוסטלגיה הזו, שנולדה בחברות טכנולוגיה העוסקות בעצי משפחה, הולידה התפעלות ממראה צבעוני וחי של דמויות היסטוריות שכמו "קמות לתחייה" ואף הובילה קרובי משפחה רבים לדמעות ולפרצי רגשות, למראה קרוביהם המתים שקמו לפתע לתחייה אל מול עיניהם.
כך צובעת למידה עמוקה תמונות בשחור לבן והיום גם מזיזה אותן (עברית):
https://youtu.be/O4VPN_YjgIM
תמונות ישנות של אינדיאנים מתחילת המאה ה-20 שנצבעו בטכניקה זו:
https://youtu.be/mySqfF4HCwg
הסבר ודוגמאות מדהימות של צביעת תמונות והחיים שזה מכניס בהן:
https://youtu.be/2KX6-QaE84Y?long=yes
התפתחות הצביעה של התמונות הובילה בהמשך לצביעת סרטים:
https://youtu.be/vubuBrcAwtY?long=yes
אתרים חינמיים המאפשרים לצבוע תמונות ישנות שלכם אונליין:
https://youtu.be/HJmP8mbkfXI?long=yes
איך מצלמים וידאו ב-360 מעלות?
צילום סרט במצלמת 360 מעלות (VR 360 camera) הוא צילום במצלמה שמכוונת לכל הכיוונים ולא רק לכיוון מסוים, כמו במצלמות הוותיקות. מצלמה כזו בדרך כלל מורכבת ממספר מצלמות. כל אחת מצלמת לכיוון מסוים מסביב לה והטכנולוגיה המצורפת, לרוב בתוכנות המרה לסרטי 360, מחברת בין הסרטונים לרצף של 360 מעלות, של הנוף או האזור המצולם שמסביב למצלמה.
למעשה, בצילום ב-360 מעלות דבר לא נסתר מהצופה. הכל גלוי מכיוון שהמצלמה מצלמת לכל הכיוונים. אם בתמונה רגילה הצלם מתמקד בנקודת מבט מסוימת ומכוון את המצלמה לכיוון ספציפי, בצילום 360 רואים הכל ואין צורך של ממש לכוון לזווית מסוימת. הצופה, כשמשקפי 360 על עיניו, או כשהוא אוחז בטאבלט או בסמארטפון וצופה בתמונה או בסרטון VR 360, יכול להפנות את מבטו כרצונו, לכל כיוון ובכל רגע, ולראות מה שקורה בכיוון שבחר.
זה חידוש משמעותי, שאם יתפתח, הוא עשוי לשנות את עולם הקולנוע והווידאו. מצלמות 360 כיום נמכרות במחירים מגוונים. הצילום הדיגיטלי כל כך התקדם בשנים האחרונות שמצלמת VR פשוטה, מסוגלת לצלם סרטי 360 באיכות גבוהה של HD. כמובן שבצד המצלמות הפשוטות, יש גם מצלמות 360 מקצועיות, באיכויות מטורפות ועם חיישנים מעולים על כל אחת ממצלמות המערכות הללו.
הנה מצלמת 360 אופיינית (עברית):
https://youtu.be/IiYjr6B_izY
כך זה להסתובב עם מצלמה כזו ביד (עברית):
https://youtu.be/S2OzAbUFiac
לעלות על רכבת הרים:
https://youtu.be/-xNN-bJQ4vI
לצנוח:
https://youtu.be/R4a-Pn34A-A
או לברוא כוכב משלכם:
https://youtu.be/BMI2_Fjf3ws
מצלמת הבועה:
https://youtu.be/puNepKjwHJM
הגזמה? - לא. זה מערך מצלמות של 52 מצלמות GoPro, המשלימות 360 מעלות ומצלמות מדהים:
https://youtu.be/zKtAuflyc5w
וכך הופכים את סרטון הוידאו לעולם חדש:
https://youtu.be/J4QbQooHKmg
צילום סרט במצלמת 360 מעלות (VR 360 camera) הוא צילום במצלמה שמכוונת לכל הכיוונים ולא רק לכיוון מסוים, כמו במצלמות הוותיקות. מצלמה כזו בדרך כלל מורכבת ממספר מצלמות. כל אחת מצלמת לכיוון מסוים מסביב לה והטכנולוגיה המצורפת, לרוב בתוכנות המרה לסרטי 360, מחברת בין הסרטונים לרצף של 360 מעלות, של הנוף או האזור המצולם שמסביב למצלמה.
למעשה, בצילום ב-360 מעלות דבר לא נסתר מהצופה. הכל גלוי מכיוון שהמצלמה מצלמת לכל הכיוונים. אם בתמונה רגילה הצלם מתמקד בנקודת מבט מסוימת ומכוון את המצלמה לכיוון ספציפי, בצילום 360 רואים הכל ואין צורך של ממש לכוון לזווית מסוימת. הצופה, כשמשקפי 360 על עיניו, או כשהוא אוחז בטאבלט או בסמארטפון וצופה בתמונה או בסרטון VR 360, יכול להפנות את מבטו כרצונו, לכל כיוון ובכל רגע, ולראות מה שקורה בכיוון שבחר.
זה חידוש משמעותי, שאם יתפתח, הוא עשוי לשנות את עולם הקולנוע והווידאו. מצלמות 360 כיום נמכרות במחירים מגוונים. הצילום הדיגיטלי כל כך התקדם בשנים האחרונות שמצלמת VR פשוטה, מסוגלת לצלם סרטי 360 באיכות גבוהה של HD. כמובן שבצד המצלמות הפשוטות, יש גם מצלמות 360 מקצועיות, באיכויות מטורפות ועם חיישנים מעולים על כל אחת ממצלמות המערכות הללו.
הנה מצלמת 360 אופיינית (עברית):
https://youtu.be/IiYjr6B_izY
כך זה להסתובב עם מצלמה כזו ביד (עברית):
https://youtu.be/S2OzAbUFiac
לעלות על רכבת הרים:
https://youtu.be/-xNN-bJQ4vI
לצנוח:
https://youtu.be/R4a-Pn34A-A
או לברוא כוכב משלכם:
https://youtu.be/BMI2_Fjf3ws
מצלמת הבועה:
https://youtu.be/puNepKjwHJM
הגזמה? - לא. זה מערך מצלמות של 52 מצלמות GoPro, המשלימות 360 מעלות ומצלמות מדהים:
https://youtu.be/zKtAuflyc5w
וכך הופכים את סרטון הוידאו לעולם חדש:
https://youtu.be/J4QbQooHKmg
מה המשמעות של חוק הדוגמניות?
מהו חוק הדוגמניות?
במדינות שונות חוקקו בשנים האחרונות חוקים שאוסרים על העסקת דוגמניות רזות מדי. החוקים הללו שנחקקו במדינות כמו ישראל, צרפת וספרד, הם חלק מניסיון לשים קץ לתופעה של רזון קיצוני של דוגמניות ושל עיבוד התמונות שלהן בתוכנת "פוטושופ" בכדי להצר את היקפי גופן.
מי שהחל את המסע אל החוק הזה הוא עדי ברקן הישראלי, צלם אופנה נודע שנפשו קצה בזיוף ובפער המסוכן שנוצר בין תעשיית האופנה לעולם האמיתי. לאחר ישראל הוא הצליח להשפיע על חוקים דומים גם במדינות האחרות.
כוונת החוקים הללו היא למנוע מבחורות צעירות ונערות להגיע לתת-משקל ולהפרעות אכילה דוגמת אנורקסיה ובולימיה. הדרך היא למנוע העסקה של דוגמנים ודוגמניות רזים במיוחד, בכדי שלא יהוו מודל לחיקוי בקרב האוכלוסייה.
החוק שמכונה בארץ באופן רשמי "חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות", זכה לשמות עממיים שונים, דוגמת "חוק הפוטושופ" ו"חוק הדוגמניות". בין השאר קובע החוק את המשקל המינימלי הנדרש לעיסוק בדוגמנות. המטרה היא להפנות את הדוגמניות והדוגמנים לבדיקות רפואיות שיקבעו למשל שאינם יורדים ממסת גוף (BMI) של 18.
הנה חוק הפוטושופ והעניין הבעייתי שהוא מנסה למנוע (עברית):
https://youtu.be/z-K6cFNImqs
חוק הדוגמניות עבר הרבה משוכות פוליטיות לפני שהתקבל (עברית):
https://youtu.be/pJ26SYD1Zd0
הסבר על חוק הדוגמניות (עברית):
https://youtu.be/AOGh1vfyse0
כך יוצא חוק הדוגמניות מישראל לחו"ל (עברית):
https://youtu.be/AlENYLLeqM4
קטע מסרט שמדגים את הלך המחשבה של בנות (עברית):
https://youtu.be/wY_w9lMkfuo
כך בנויה תעשיית הדוגמנות:
https://youtu.be/YP31r70_QNM
וכך מציגה הזמרת-דוגמנית נינט את הנימוקים בעד (עברית):
https://youtu.be/F0cyvBYk05s
במדינות שונות חוקקו בשנים האחרונות חוקים שאוסרים על העסקת דוגמניות רזות מדי. החוקים הללו שנחקקו במדינות כמו ישראל, צרפת וספרד, הם חלק מניסיון לשים קץ לתופעה של רזון קיצוני של דוגמניות ושל עיבוד התמונות שלהן בתוכנת "פוטושופ" בכדי להצר את היקפי גופן.
מי שהחל את המסע אל החוק הזה הוא עדי ברקן הישראלי, צלם אופנה נודע שנפשו קצה בזיוף ובפער המסוכן שנוצר בין תעשיית האופנה לעולם האמיתי. לאחר ישראל הוא הצליח להשפיע על חוקים דומים גם במדינות האחרות.
כוונת החוקים הללו היא למנוע מבחורות צעירות ונערות להגיע לתת-משקל ולהפרעות אכילה דוגמת אנורקסיה ובולימיה. הדרך היא למנוע העסקה של דוגמנים ודוגמניות רזים במיוחד, בכדי שלא יהוו מודל לחיקוי בקרב האוכלוסייה.
החוק שמכונה בארץ באופן רשמי "חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות", זכה לשמות עממיים שונים, דוגמת "חוק הפוטושופ" ו"חוק הדוגמניות". בין השאר קובע החוק את המשקל המינימלי הנדרש לעיסוק בדוגמנות. המטרה היא להפנות את הדוגמניות והדוגמנים לבדיקות רפואיות שיקבעו למשל שאינם יורדים ממסת גוף (BMI) של 18.
הנה חוק הפוטושופ והעניין הבעייתי שהוא מנסה למנוע (עברית):
https://youtu.be/z-K6cFNImqs
חוק הדוגמניות עבר הרבה משוכות פוליטיות לפני שהתקבל (עברית):
https://youtu.be/pJ26SYD1Zd0
הסבר על חוק הדוגמניות (עברית):
https://youtu.be/AOGh1vfyse0
כך יוצא חוק הדוגמניות מישראל לחו"ל (עברית):
https://youtu.be/AlENYLLeqM4
קטע מסרט שמדגים את הלך המחשבה של בנות (עברית):
https://youtu.be/wY_w9lMkfuo
כך בנויה תעשיית הדוגמנות:
https://youtu.be/YP31r70_QNM
וכך מציגה הזמרת-דוגמנית נינט את הנימוקים בעד (עברית):
https://youtu.be/F0cyvBYk05s
איך התפתחה אמנות הפסיפס?
הפסיפס הוא אמנות עתיקה שהתפתחה כבר בתקופות קדומות וראשוניות. בהתחלה, הוא היה סוג של שיטת ריצוף פשוטה, שכללה שימוש באבנים וחרסינה ליצירת דפוסים גיאומטריים.
בתקופה ההלניסטית, הפסיפס הפך לפופולרי ביוון. בהמשך הוא כיכב גם באימפריה הרומית, שם השתמשו בו ליצירת תמונות מפורטות וצבעוניות, במיוחד בארמונות, בווילות ובמקדשים המפוארים שלהם. בפסיפס הרומי נוספים לאבנים גם חלקי שיש במגוון צבעים וגוונים, כשהם יוצרים מראה עשיר, כמעט כמו ציור בצבע מלא.
בתקופה הביזנטית נולדו פסיפסי הזכוכית. הפסיפס בתקופה זו הפך לאמנות המועדפת לקישוט של כנסיות ומבנים ציבוריים, בעיקר תוך שימוש בזכוכיות קטנות, טסראות, המשקפות אור.
במהלך התקופה של ימי הביניים והתקופות שאחריה, אמנות הפסיפס כמעט ונעלמה. הציור והצבעים תפסו את מקום האבנים וההרכבה שלהן לפסיפס וכמעט ולא נוצרו כאלה.
במהלך המאה ה-20, הפסיפס חווה תחייה, המגיעה בעקבות האמנות המודרנית. לפתע החלו אמנים להשתמש בו לביטוי של רעיונות מופשטים ופיגורטיביים. הם משתמשים ליצירת פסיפסים בחומרים ובטכניקות חדשות, תוך חיזוק של מרכיבי המרקם והצבע בהם.
בעידן המודרני גוונו גם המרכיבים וביחד עם אבנים וזכוכית, עושים עד היום שימוש בפסיפסים גם במתכת ואפילו בפלסטיק.
כיום, הפסיפס מצוי בעבודות אמנות עכשוויות ובפרויקטים ציבוריים רבים, והוא נחשב לטכניקה גמישה ובעלת ביטוי משמעותי יחסית בעולם האמנות.
הנה קיצור ההיסטוריה של הפסיפס:
https://youtu.be/Vf1FbXaPJ8w
על התרבויות הקדומות עד היוונים שפיתחו את הפסיפסים:
https://youtu.be/09gVA_REEGg
אמנות הפסיפס של הרומים:
https://youtu.be/ER7XjzmAzcw
וסרטון ארוך של תולדות הפסיפס:
https://youtu.be/dp3UDuBBu0o?long=yes
הפסיפס הוא אמנות עתיקה שהתפתחה כבר בתקופות קדומות וראשוניות. בהתחלה, הוא היה סוג של שיטת ריצוף פשוטה, שכללה שימוש באבנים וחרסינה ליצירת דפוסים גיאומטריים.
בתקופה ההלניסטית, הפסיפס הפך לפופולרי ביוון. בהמשך הוא כיכב גם באימפריה הרומית, שם השתמשו בו ליצירת תמונות מפורטות וצבעוניות, במיוחד בארמונות, בווילות ובמקדשים המפוארים שלהם. בפסיפס הרומי נוספים לאבנים גם חלקי שיש במגוון צבעים וגוונים, כשהם יוצרים מראה עשיר, כמעט כמו ציור בצבע מלא.
בתקופה הביזנטית נולדו פסיפסי הזכוכית. הפסיפס בתקופה זו הפך לאמנות המועדפת לקישוט של כנסיות ומבנים ציבוריים, בעיקר תוך שימוש בזכוכיות קטנות, טסראות, המשקפות אור.
במהלך התקופה של ימי הביניים והתקופות שאחריה, אמנות הפסיפס כמעט ונעלמה. הציור והצבעים תפסו את מקום האבנים וההרכבה שלהן לפסיפס וכמעט ולא נוצרו כאלה.
במהלך המאה ה-20, הפסיפס חווה תחייה, המגיעה בעקבות האמנות המודרנית. לפתע החלו אמנים להשתמש בו לביטוי של רעיונות מופשטים ופיגורטיביים. הם משתמשים ליצירת פסיפסים בחומרים ובטכניקות חדשות, תוך חיזוק של מרכיבי המרקם והצבע בהם.
בעידן המודרני גוונו גם המרכיבים וביחד עם אבנים וזכוכית, עושים עד היום שימוש בפסיפסים גם במתכת ואפילו בפלסטיק.
כיום, הפסיפס מצוי בעבודות אמנות עכשוויות ובפרויקטים ציבוריים רבים, והוא נחשב לטכניקה גמישה ובעלת ביטוי משמעותי יחסית בעולם האמנות.
הנה קיצור ההיסטוריה של הפסיפס:
https://youtu.be/Vf1FbXaPJ8w
על התרבויות הקדומות עד היוונים שפיתחו את הפסיפסים:
https://youtu.be/09gVA_REEGg
אמנות הפסיפס של הרומים:
https://youtu.be/ER7XjzmAzcw
וסרטון ארוך של תולדות הפסיפס:
https://youtu.be/dp3UDuBBu0o?long=yes
איך משחקים במשחק 'זהה את התינוק'?
כך משחקים במשחק 'זהה את התינוק':
מבקשים מכל משתתף מבעוד מועד או כאשר מגיעים לאירוע להביא תמונה מימי ילדותו או ינקותו.
מאחרי כל תמונה רושמים בקטן את שם בעל התמונה.
מניחים את כל התמונות בסלסלה או קופסא אותה מעבירים מיד ליד.
כל אחד בתורו שולף תמונה ומנסה לזהות מי התינוק שבתמונה. אם צדק (בעל התמונה צריך לאשר) הוא לוקח תמונה נוספת. אם לא צדק - התמונה והניחוש עוברים לבא בתור.
הזוכה הוא מי שהצליח לצבור הכי הרבה ניחושים.
המשחק מתאים לילדים, אך גם לערבי חברה וגיבוש של מבוגרים.
כך משחקים במשחק 'זהה את התינוק':
מבקשים מכל משתתף מבעוד מועד או כאשר מגיעים לאירוע להביא תמונה מימי ילדותו או ינקותו.
מאחרי כל תמונה רושמים בקטן את שם בעל התמונה.
מניחים את כל התמונות בסלסלה או קופסא אותה מעבירים מיד ליד.
כל אחד בתורו שולף תמונה ומנסה לזהות מי התינוק שבתמונה. אם צדק (בעל התמונה צריך לאשר) הוא לוקח תמונה נוספת. אם לא צדק - התמונה והניחוש עוברים לבא בתור.
הזוכה הוא מי שהצליח לצבור הכי הרבה ניחושים.
המשחק מתאים לילדים, אך גם לערבי חברה וגיבוש של מבוגרים.
איך צילמו פעם תמונות?
אצל ההורים שלנו הצילום לא היה כמו היום. הוא לא היה דיגיטלי ואי אפשר היה מיד להשתמש בתמונות, להעלות למחשב, לעשות שינויים ותיקונים לתמונה בעזרת תוכנות ועוד.
התמונות אז צולמו ונאגרו במצלמה על גבי פילם (Film). זה היה מעין סרט ששמר את כל התמונות עליו. כשנגמר הפילם היו לוקחים אותו לפיתוח במעבדה. המעבדה פיתחה את התמונות ורק אז היה הצלם רואה אותן לראשונה.
הנה סרטון על המצלמות של פעם:
http://youtu.be/sSrAgJ17nyI
"קודאכרום" היה סרט הצילום הצבעוני הראשון, שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:
https://youtu.be/nnHpdSEjfkI
ופרסומת לקודאכרום בצרפתית:
https://youtu.be/HIVwUWeOMKc
אצל ההורים שלנו הצילום לא היה כמו היום. הוא לא היה דיגיטלי ואי אפשר היה מיד להשתמש בתמונות, להעלות למחשב, לעשות שינויים ותיקונים לתמונה בעזרת תוכנות ועוד.
התמונות אז צולמו ונאגרו במצלמה על גבי פילם (Film). זה היה מעין סרט ששמר את כל התמונות עליו. כשנגמר הפילם היו לוקחים אותו לפיתוח במעבדה. המעבדה פיתחה את התמונות ורק אז היה הצלם רואה אותן לראשונה.
הנה סרטון על המצלמות של פעם:
http://youtu.be/sSrAgJ17nyI
"קודאכרום" היה סרט הצילום הצבעוני הראשון, שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:
https://youtu.be/nnHpdSEjfkI
ופרסומת לקודאכרום בצרפתית:
https://youtu.be/HIVwUWeOMKc
איך לצפות בסרטוני 360 מעלות באאוריקה?
צפיה בסרט ב-360 מעלות מתחילה בבחירת הסרטון. באאוריקה יש המון סרטוני 360 מעלות, שבהם תוכלו לצפות על ידי לחיצה על הקישור, אם אתם בטלפון, או סריקה בטלפון של קוד ה-qr שאתם רואים במחשב או בטאבלט.
עכשיו סובבו את הטלפון לכל הכיוונים ותראו שהוא מתנהג כמו חלון למציאות תלת-ממדית. זה כיף, לא?
אם תרצו, תוכלו לקנות משקפי תלת ממד בגרושים. מכניסים לתוכם את הטלפון החכם שלכם ואז הוא מציג את הסרטונים הללו בצורה מדהימה עוד יותר! - כשמשתמשים בו כדאי לחבר אליו גם אוזניות ולשמוע ביחד עם החוויה התלת-ממדית.
הנה הצפיה ב-360 עם מציאות מדומה בקלות:
http://youtu.be/X44F6ROnuH4
רוצים לנסות? - בואו להכיר חוויות שלא היכרתם בצלילה בשונית הגדולה ליד אוסטרליה:
https://youtu.be/lJype_TafRk?qr=yes
או זו:
https://youtu.be/FYT8hJfRC1I?qr=yes
והנה פלייליסט שלם של מראות מדהימים:
https://youtu.be/X5GVaYYaoR4?list=PLBIsvuObDf1tPTIigjGaZrqzSfBjF9zlf?qr=yes
צפיה בסרט ב-360 מעלות מתחילה בבחירת הסרטון. באאוריקה יש המון סרטוני 360 מעלות, שבהם תוכלו לצפות על ידי לחיצה על הקישור, אם אתם בטלפון, או סריקה בטלפון של קוד ה-qr שאתם רואים במחשב או בטאבלט.
עכשיו סובבו את הטלפון לכל הכיוונים ותראו שהוא מתנהג כמו חלון למציאות תלת-ממדית. זה כיף, לא?
אם תרצו, תוכלו לקנות משקפי תלת ממד בגרושים. מכניסים לתוכם את הטלפון החכם שלכם ואז הוא מציג את הסרטונים הללו בצורה מדהימה עוד יותר! - כשמשתמשים בו כדאי לחבר אליו גם אוזניות ולשמוע ביחד עם החוויה התלת-ממדית.
הנה הצפיה ב-360 עם מציאות מדומה בקלות:
http://youtu.be/X44F6ROnuH4
רוצים לנסות? - בואו להכיר חוויות שלא היכרתם בצלילה בשונית הגדולה ליד אוסטרליה:
https://youtu.be/lJype_TafRk?qr=yes
או זו:
https://youtu.be/FYT8hJfRC1I?qr=yes
והנה פלייליסט שלם של מראות מדהימים:
https://youtu.be/X5GVaYYaoR4?list=PLBIsvuObDf1tPTIigjGaZrqzSfBjF9zlf?qr=yes
מהי מצלמת 360 מעלות?
מצלמת 360 מעלות היא מצלמה המאפשרת יצירת תמונה או סרטון היקפיים, המציגים את כל מה שקורה מסביבה.
צילום של תמונה ב-360 מעלות התבצע בעבר על ידי מערך מצלמות וכיום על ידי מצלמה אחת הכוללת מספר חיישנים המצלמים מסביב לה.
בניגוד למצלמה רגילה שבה בוחר הצלם נקודת מבט בעת הצילום, מצלמה כזו מייצרת תמונות היקפיות או סרטונים היקפיים, כך שאפשר להביט בהם אל כל הכיוונים. כך למעשה הצופה הוא שמחליט בכל רגע על נקודת המבט שמעניינת אותו ועל הפריים הנכון. באופן מסוים הוא "הופך" לעיניה של הדמות בסרט.
בכך שהיא מעניקה לצופים הזדמנות לחוות את סרט מכל זווית צפייה, מאפשרת מצלמת ההיקף התבוננות לכל הכיוונים וחוויה של מעין היטמעות במציאות. מצלמות כאלה הופכות כיום לפופולריות ומאפשרות לצלם סרטונים שצופים בהם במשקפי מציאות מדומה.
הנה הצילומים במצלמות 360 מעלות:
https://youtu.be/nt1I5inXE4I?t=17s
הנה התחומים שבהם ניתן לצלם להשתמש במצלמות כאלה:
https://youtu.be/3dhFr6U4dY8
כך משווקים אותן:
https://youtu.be/hWd3U0sQxbc
מצלמת 360 מעלות היא מצלמה המאפשרת יצירת תמונה או סרטון היקפיים, המציגים את כל מה שקורה מסביבה.
צילום של תמונה ב-360 מעלות התבצע בעבר על ידי מערך מצלמות וכיום על ידי מצלמה אחת הכוללת מספר חיישנים המצלמים מסביב לה.
בניגוד למצלמה רגילה שבה בוחר הצלם נקודת מבט בעת הצילום, מצלמה כזו מייצרת תמונות היקפיות או סרטונים היקפיים, כך שאפשר להביט בהם אל כל הכיוונים. כך למעשה הצופה הוא שמחליט בכל רגע על נקודת המבט שמעניינת אותו ועל הפריים הנכון. באופן מסוים הוא "הופך" לעיניה של הדמות בסרט.
בכך שהיא מעניקה לצופים הזדמנות לחוות את סרט מכל זווית צפייה, מאפשרת מצלמת ההיקף התבוננות לכל הכיוונים וחוויה של מעין היטמעות במציאות. מצלמות כאלה הופכות כיום לפופולריות ומאפשרות לצלם סרטונים שצופים בהם במשקפי מציאות מדומה.
הנה הצילומים במצלמות 360 מעלות:
https://youtu.be/nt1I5inXE4I?t=17s
הנה התחומים שבהם ניתן לצלם להשתמש במצלמות כאלה:
https://youtu.be/3dhFr6U4dY8
כך משווקים אותן:
https://youtu.be/hWd3U0sQxbc
