» «

תנועות מחאה

מאי 1968
מה היו אירועי מאי 1968?



יש המכנים את אירועי מאי 1968 בצרפת (הם כונו שם Les Événements) "האירוע המהפכני החשוב ביותר של המאה ה-20". כיצד יכולים כמה סטודנטים לחולל מהומה שתהפוך לאירוע היסטורי מכה גלים?

אירועי מאי 1968 היו מהומות של סטודנטים ופועלים צרפתים שהובילו לשביתה כללית בצרפת. הם מחו נגד השלטון השמרני של הנשיא שארל דה-גול וביקשו לחולל מהפכה שתשנה את החברה הצרפתית השמרנית ותהפוך אותה לחברה חופשית, מתקדמת, שוויונית וליברלית.

המהפכה, שהושפעה מהגל העולמי של ילדי הפרחים ותרבות הנגד, קראה לשיוויון, שחרור מיני וזכויות אדם בצרפת. היא החלה במרץ עם קבוצה קטנה של פעילי שמאל וסטודנטים שפלשו לבניין של הנהלת אוניברסיטת נאנטר בפאריס והציגו דרישות לשינויים בשמרנות שאפיינה את הכללים באוניברסיטה.

בראש המהפכנים הצעירים עמד "דני האדום", צעיר יהודי ובן למשפחה שנמלטה ב-1933 עם עלית הנאצים. השלטונות הצרפתיים ידאגו בתוך ימים שתיאסר עליו הכניסה לצרפת, אבל זה לא יעזור לעצירת ההתרחשויות, שהפכו לכדור שלג.

עימות עם המשטרה רדף עימות והאוניברסיטה נסגרה. בינתיים הצטרפו לאות הזדהות סטודנטים מאוניברסיטת סורבון והמהומות התפשטו לרובע הלטיני כולו. מאות עצורים ומעל מאה פצועים הביאו גם להשבתת הסורבון. בימים הבאים הסטודנטים ישתלטו על הסורבון ויחלו לקרוא לה "האוניברסיטה של העם".

דומה שרק גיליוטינה חסרה שם. שוב ושוב החלו מהומות בערים נוספות ומאות פצועים נוספו למוחים. למאבק הצטרפו גם תלמידי תיכון מרחבי צרפת. כשגם איגודי העובדים המקצועיים הגדולים הצטרפו למאבק והשביתו את צרפת כולה, הפכו העימותים למאבק לאומי. הפגנה של מיליון איש, מסטודנטים ועד פועלים הבהירה שצרפת לא תחזור להיות כשהייתה ומספר השובתים יילך ויגדל עד שיגיע ל-10 מיליון פועלים וצרפת תושבת לחלוטין. צרפת הלכה לפי הקו ששירטטה אחת הכרזות שהונפו בהפגנות ובה נכתב "האושר שלך נקנה. גנוב אותו בחזרה!"

אבל בדיוק כמו שהחלה המהפכה, כך היא דעכה. זה קרה לאחר שאיגודי העובדים קיבלו מהממשלה העלאה של 7% בשכר הפועלים ושכר המינימום הועלה ב-30%.

הנשיא המבוגר דה גול, שלא יכל למהומות, יחזיק עוד שנה נוספת בשלטון. לאחר האירועים הוא הכריז על בחירות שבהן ניצח כהרגלו. העם הצרפתי הרי תמיד זכר לו תמיד את הנהגתו האמיצה נגד הנאצים. אבל סופו הפוליטי של המנהיג העייף והשמרן כבר היה על הקיר ובעקבות משאל-עם שבו לא התקבלה דעתו, הוא עזב את תפקידו והתפטר.


הנה מהומות הסטודנטים בפאריס ב-1968:

https://youtu.be/YCtcD9CfMOI


מראות המהפכה של 1968:

https://youtu.be/Lbar529zc9Y


המשטרה נגד המפגינים:

https://youtu.be/6yXvQE9WJEY


ובאותו הזמן באמריקה:

https://youtu.be/Y2NBjE0rQjE
הפנתרים השחורים
מי היו הפנתרים השחורים?



התרבות המהפכנית שהשתלטה לפתע בשנות ה-60 שאפה לשנות את השיטה החברתית מהיסוד. באמריקה של אותן שנים נראה היה שהכל בער. לפתע זכתה תרבות-הנגד לפופולאריות רבה ולאנרגיות טובות. מילדי הפרחים שתיעבו את מלחמת ויאטנם, דרך ההיפים ששנאו את החומרנות של המבוגרים, המון המעריצים של "הביטלס" והנדריקס שהגיטרות הרועמות החליפו בשבילם את הג'אז של ההורים ועד לשחורים שדרשו שוויון וזכויות אזרח - כולם הרימו את ראשם וצעקו את מה שהיה להם לומר.

תנועת הפנתרים השחורים (Black Panthers) נולדה מהתסכול של השחורים באמריקה. היא נולדה לאחר רצח מלקולם אקס, ממנהיגי השחורים באמריקה של הסיסקטיז. לכן היא גם נקראה "מפלגת הפנתר השחור להגנה עצמית". זה היה בשנת 1966, כשהתנועה הזו עמדה לרגע בראש מי שרצו לשנות את השיטה החברתית באמריקה.

הפנתרים דרשו תיקון של העוולות ההיסטוריות שנעשו לקהילה השחורה באמריקה. הם תמצתו את משנתם הפוליטית במניפסט שנקרא "תכנית עשר הנקודות". די מהר הם הצליחו להביא להתעוררות פוליטית ותרבותית בקרב השחורים באמריקה.

זו הייתה תנועה מהפכנית שבדיעבד שינתה את ארצות הברית לתמיד. בניגוד לאחותה יריבתה, התנועה לזכויות האזרח של מרטין לותר קינג, שקראה לפיוס וההשתלבות של השחורים בארצות הברית, היה הפנתר השחור ארגון חמוש ומהפכני. הארגון הזה רצה לשנות את המבנה החברתי ולתת את השלטון לשחורים. שתיהן יביאו למודעות הגוברת לאפליית השחורים בארץ שנבנתה על עבדות הוריהם.

בשיאה היו לתנועה סניפים ב-48 מתוך המדינות שבארצות הברית. תנועות תמיכה נפתחו במדינות רבות בעולם. אבל השלטון האמריקאי חשש ממנה והתסיס את האווירה נגדה. הבולשת האמריקאית פשטה עליה שוב ושוב, רציחות של מנהיגים מקומיים שונים, הגליה של המייסד שלה, יואי, ופרובוקציות רבות שגרמו מושתלים שהושתלו והוכנסו אליה - כל אלה גרמו לה להפסיק לפעול ב-1977.

השפעות מפלגת "הפנתר השחור" הגיעו גם לישראל, שבה הוקמה בתחילת 1971 תנועה מקומית בשכונת מוסררה שבירושלים. כמו אחותה הגדולה שבאמריקה, גם "הפנתרים השחורים" בישראל זעקה את מחאת צעירי השכונות על התעלמות הממסד מהבעיות החברתיות הקשות שהם חוו. חבריה נלחמו כדי לשנות את עתידם.

התנועה שהקימו צעירים בראשות סעדיה מרציאנו, ראובן אברג'ל וצ'ארלי ביטון, תטלטל את החברה בישראל ותהיה לתנועת מחאה משמעותית מאד, שתביא לשינויים חברתיים לטווח ארוך בישראל. כמו הפנתרים של אמריקה, גם הם הנביטו את המהפכה החברתית שתיראה כאילו היא נכשלת, אך תביא בהמשך אותו עשור את המהפך הפוליטי ואת תחילת עליתם של כוחות פוליטיים חדשים, שיונהגו ויתרכזו בבני עדות המזרח.


הנה הפגנות הפנתרים השחורים באמריקה:

https://youtu.be/hZ_eijoFiU8


מצאו את ההבדלים - הפגנת הפנתרים השחורים בישראל:

https://youtu.be/lwLa1QKMWuQ


הנה סיפורם של הפנתרים השחורים בישראל:

https://youtu.be/WEwEBbYb8Zg


כתבה תיעודית על הפנתרים השחורים של ישראל:

https://youtu.be/oc17wBfFreE?long=yes
דאדא
מה זה דאדא?



כששאלו את מצדדי הדאדא, הדאדאיסטים, מה זה דאדא, הם נהגו לענות "אתה דאדא כשאתה חי" או "דאדא היא הרגשה". ואכן, היה משהו בתנועה הזו שסרב לקבל את ההגדרות המקובלות של האמנות.

דאדא היה זרם אמנותי-תרבותי אוונגרדי שנוסד בציריך שבשווייץ בשנת 1916, ופעל עד שנת 1923. אפשר להגדיר את תנועת הדאדא כ"אמנות נגד האמנות". למעשה, זו גם הייתה "תנועה ללא תנועה". ואפילו השם שבחרו אמני הדאדא לעצמם היה לא ברור.

הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה ומצבם של הסופרים והאמנים היה קשה. ההרגשה הכללית באירופה הייתה שהעולם יצא מדעתו. באווירה זו החלו אמנים לדחות את העולם האינטלקטואלי והתרבותי ואת המדע והטכנולוגיה, כל הגורמים שהובילו לדעתם לטרגדיה האיומה הזו.

ב"קברט וולטר", בית קפה בציריך, החלה ב- 1916 תנועת ה"דאדא" את דרכה. במהלך קיומה יפעלו בה אמנים כמו מרסל דושאן, אנה כוך, מרבל ינקו, מאן ריי וגם פבלו פיקסו שלפני עידן הקוביזם.

אמני הדאדא רצו לזעזע את החברה האירופית לאחר מלחמת העולם הראשונה ולהביא למודעות שהמוסכמות החברתיות והערכים שנחשבו מקובלים אז, אינם ראויים עוד. הם יצרו טכניקות כמו מיצגים וקולז'ים, כתבו שירה דאדאיסטית, השתמשו בחומרים חדשים ויצרו לא מעט פרובוקציות אמנותיות. חלק מהם פנו כנגד האמנים שהתעקשו להמשיך וליצור בכלים הישנים.

אבל הם היו כל כך נגד שאפילו פנו כנגד עצמם, אם לשפוט לפי האמירה המפורסמת של פעיל מרכזי שאמר: "הדאדאיסט האמיתי הוא גם נגד דאדא".

אפילו מקור השם דאדא לא ברור. הכי קרוב שניתן היה לפרשו הוא משהו כמו הקשקוש שתינוקות נוהגים למלמל "דאדאדאדא"..

פעילות התנועה שהתרכזה בברלין בירת גרמניה, הלכה והסתיימה בתחילת שנות ה-20. זה קרה לאחר שהבינו חברי הדאדא שהם חוזרים על עצמם ואיש כבר אינו מזדעזע מהם. תנועת הדאדא התפרקה בכדי שלא להתמסד. הדובר שלהם טריסטיאן צארה, מחבר המניפסטים הדאדאיסטיים, הקריא "תפילת אשכבה לדאדא" והתנועה התפוגגה.


הנה הדאדא בקצרה:

http://youtu.be/cx_ilOM_n9A


וסקירה מקיפה יותר:

http://youtu.be/8yxBLrEhdHk


הסבר של עקרונות ותולדות תנועת הדאדא:

http://youtu.be/oB2e9CNsId4
ראסטפארי
מהי תנועת הראסטפרי?


תנועת הראסטפרי (Rastafarian) היא תנועה דתית-תרבותית, שמקורה באוכלוסייה השחורה בג'מייקה. התנועה של הראסטפרים נולדה בג'מייקה. רובנו מכירים את הראסטות שמאמיני הראסטפארי מקשרים לשבט יהודה, השבט היהודי שהם רואים בו את מוצאם. תסרוקת הראסטות בעיניהם היא נסיון לחקות את רעמת האריה, סמלו של השבט. לכן הם גם רואים בראסטות סמל לרוחניות.

התנועה היא מונותאיסטית ורואה בהיילה סלאסי, קיסר אתיופיה המנוח, את ג'ה, התגלמותו של האל, על פני האדמה. היא מושכת אליה מאמינים מכל רחבי העולם. הדת הראסטפארית היא שילוב מרתק של נצרות אתיופית, יהדות ודתות אליליות מאפריקה. הם מחשיבים לספרים קדושים גם את התנ"ך, גם את הברית החדשה וגם את הכברה נגסט, באתיופית "תפארת המלכים". האחרון הוא ספר ההמשך של התנ"ך, הקדוש באתיופיה

מקור השם ראסטפארי הוא מ"ראס טפרי מקונן" - שמו של היילה סלאסי, לפני הכתרתו לקיסר אתיופיה.

האמונה בסילאסי התבססה על נבואות שניבאו את בואו של צאצא מבית שלמה המלך ומלכת שבא, שיוכתר להיות קיסר. הם מציינים שחלק מהנבואות דיברו על כך שהוא יהיה המשיח ויבוא מארץ כוש, אתיופיה של ימינו.

כך רואים מאמיני הדת בסלאסי את ישו השב לעולם. אחרים רואים בו את התגלמות החוכמה של ג'ה, את ישו השחור ואפילו את ג'ה המתגלם בגוף אדם, העושה ניסים.

מאמיני דת ותרבות הראסטאפרי האמינו שהיילה סילאסי יגיע בכדי להושיע אותם מהעבדות של האדם הלבן ומהדיכוי שלו והוא שישיב אותם ליבשת אפריקה.

היה אפילו שלב שבו ממש נראה היה שזה יקרה. אבל גם כשקיבלו הזמנה מממשלת ליבריה לחזור לאפריקה, הם לא נעתרו ולא הגיעו בהמוניהם לשם. הייתה כוונה כזו אבל היא נכשלה לאחר שראש התנועה גרבי, מי שכונה לא פעם "הרצל השחור" ואמור היה להובילם בחזרה לאפריקה, נאסר על עבירות בתנועתו.

וכך, הרעיון הזה אמנם לא התממש וההשראה מהציונות לא פעלה, אבל החלום לשוב אל אפריקה נותר בלבם של הראסטפרים וגם בליבו של בוב מארלי, המאמין המפורסם ביותר שלהם ומי שהכיר לכל העולם את התנועה המרתקת הזו.


הנה תולדות תנועת הרסטפרי:

https://youtu.be/nwMy-GLLxuY


סיפורה של תנועת הראסטפארי:

https://youtu.be/6Lcm6Z6Cn2E


על המשמעות וההיסטוריה של הרסטות שכל כך מזוהות עימם:

http://youtu.be/N7JQ86hlGx0


הנה ראסטה פרי שגידל ראסטות כבר 40 שנה:

http://youtu.be/XYbT5J4i3dc


יש אפילו רסטפרים שחזרו הביתה לאתיופיה:

https://youtu.be/fRY7NRTIFbQ


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.