שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו בית הבד בו מיוצר שמן הזית?
שמן הזית מיוצר כבר אלפי שנים בבתי בד (Olive press). מיד בתום המסיק, לאחר שנמסקו, או נקטפו הזיתים, יובלו פירותיו של עץ הזית אל בית בד, בו יופק מהם השמן.
השיטה שבה פועלים בתי בד מסורתיים היא של עקלים ומכבשים. את השמן מפיקים מזיתים טריים שנקטפים לפני כן מעצי זית.
את הזיתים מוסקים (אוספים) כשהם בשלים ובו ביום מעבירים אותם לבית הבד בכדי להפיק מהם את השמן.
#בעבר
בית בד מודרני למחצה כלל מפרכה (ריחיים) ומכבש:
מפרכה - ריחיים עשויי אבן בהם רוסקו הזיתים לפני הכבישה. הם כוללים ציר מרכזי ויצול עשוי עץ.
מכבש בורג מברזל - בו הונח רסק הזיתים בתוך סלים מיוחדים ונכבש, כשהוא נתון בעקלים. ממנו ניגר המוהל (השמן המעורב במים) אל המיכל שלצד המכבש. השמן נאסף מהמיכל, לאחר שצף על-פני המים.
#בימינו
בתי בד מודרניים פועלים בשיטה "דו-פאזית" שבה אין חימום של הפסטה (רסק הזיתים) ואין החדרת מים בתהליך. הזיתים נמסקים בשיא בשלותם ומועברים עוד באותו היום אל בית הבד לשם הפקת השמן.
כדי לשמור על איכותו, נוצר שמן הזית בכבישה קרה, שבה שומרים על הטמפרטורה נמוכה לאורך כל תהליך הכבישה. בכבישה הקרה מפיקים את השמן על ידי לחיצה מכנית על הגרעין או על הפרי. בשיטה זו מופק פחות שמן משיטות אחרות, אך הוא יהיה איכותי יותר, בזכות השמירה בכבישה הקרה על הערכים התזונתיים שבו.
את הכוח להנעת הלחיצה ואבני הריחיים יותרים באנרגיית מים, רוח, או בהמות המסובבות את האבנים.
את השמן שנוצר בבית הבד נוהגים בדרך כלל להעביר לאחסון במיכלי נירוסטה. השמן מאוחסן בתוכם עד למכירתו, לאריזה בבקבוקים או עד השימוש בו בבית הבד.
כך מפיקים את שמן הזית מהעץ ועד בית הבד (עברית):
https://youtu.be/5-fNkrueSO0
בית בד טמפלרי מהמאה ה-19 בשרונה שבתל אביב (עברית):
https://youtu.be/YFa3PDcluww?t=3581&end=3980
בתי בד עתיקים ניתן למצוא בכל רחבי המזרח התיכון ולצידם בתי בד חדישים כמו זה:
https://youtu.be/2oGTSOIkRk8?t=2m40s
הסבר של הכבישה הקרה (עברית):
https://youtu.be/HnaLcR_Oq50
על הכנת שמן זית:
http://youtu.be/H8Ai8ywrtME
והכנת שמן זית תעשייתי:
https://youtu.be/aieNV3V4b_s
איך ניפחו זכוכית במשך אלפי שנים?
מאז ימי קדם נהגו נפחי הזכוכית המומחים ליצור בנשיפה את הבקבוקים ואת כלי הזכוכית העתיקים ולעצבם לצורות שונות. כך הם זכו לשם "נפחי זכוכית".
כדי לנפח זכוכית וליצור כלי זכוכית ובקבוקים, יש לחמם את הזכוכית על ידי להבה חזקה במיוחד, או בעזרת תנור עם אש בטמפרטורה של כ-500 מעלות.
בחימום הזה נוצרת עיסה של זכוכית, אותה ניתן לעבד בטכניקה שנקראת "ניפוח זכוכית".
איך הם מנפחים את הזכוכית לכלי יפה ומעוצב?
אז כשהזכוכית מתרככת והופכת עיסה נוזלית, ניתן לטבול בה צינור ברזל ארוך ולנפח אותה בנשיפה לצינור, תוך כדי סיבוב, כך שתהפוך לכדור זכוכית גדול. בשלב זה יכולים אמני הזכוכית לעצב את כדור הזכוכית ובתנועות מיומנות להעניק לו כל צורה שהם רוצים.
וזה לא רק בצורת כדור. לעתים הם נהגו לנשוף בעיסת הזכוכית עד שהלך והתנפח גליל זכוכית חלול, לרוב באורך של מטר. בהמשך הם השתמשו בשבלונות, מעין תבניות צורה שהביאו את הזכוכית המתנפחת לצורה המבוקשת.
כך הם יצרו כלי זכוכית שונים ומאורכים, כמו בקבוקים, כוסות, כלי מעבדה מיוחדים מזכוכית וכדומה. הם מנפחים בעזרת מוט ניפוח חלול. הם נופחים בעיסת הזכוכית הנוזלית ומייצרים את גליל הזכוכית.
בעידן המודרני עושים את התהליך המורכב הזה באמצעות מכונות נשיפה מתוחכמות, המייצרות כוסות ובקבוקים בצורות ועיצובים מדויקים וזהים.
כך יצרו את הזכוכית בימי קדם ועיבדו אותה לכלי זכוכית שימושיים ויפים (עברית):
https://youtu.be/iNndTnXwlcM
באנגלית:
https://youtu.be/u_CvSfOKksw
אמן זכוכית בפעולה (ללא מילים):
http://youtu.be/7wCAAtbzJmE
כך יצרו בעבר זכוכיות מוזאיקה:
https://youtu.be/5qgtWunYHwQ
ואמן זכוכית אחר שעובד עם זכוכית על עבודות עדינות מאד:
http://youtu.be/DGz88-mo_54
תעשייה עתיקה
שמן הזית מיוצר כבר אלפי שנים בבתי בד (Olive press). מיד בתום המסיק, לאחר שנמסקו, או נקטפו הזיתים, יובלו פירותיו של עץ הזית אל בית בד, בו יופק מהם השמן.
השיטה שבה פועלים בתי בד מסורתיים היא של עקלים ומכבשים. את השמן מפיקים מזיתים טריים שנקטפים לפני כן מעצי זית.
את הזיתים מוסקים (אוספים) כשהם בשלים ובו ביום מעבירים אותם לבית הבד בכדי להפיק מהם את השמן.
#בעבר
בית בד מודרני למחצה כלל מפרכה (ריחיים) ומכבש:
מפרכה - ריחיים עשויי אבן בהם רוסקו הזיתים לפני הכבישה. הם כוללים ציר מרכזי ויצול עשוי עץ.
מכבש בורג מברזל - בו הונח רסק הזיתים בתוך סלים מיוחדים ונכבש, כשהוא נתון בעקלים. ממנו ניגר המוהל (השמן המעורב במים) אל המיכל שלצד המכבש. השמן נאסף מהמיכל, לאחר שצף על-פני המים.
#בימינו
בתי בד מודרניים פועלים בשיטה "דו-פאזית" שבה אין חימום של הפסטה (רסק הזיתים) ואין החדרת מים בתהליך. הזיתים נמסקים בשיא בשלותם ומועברים עוד באותו היום אל בית הבד לשם הפקת השמן.
כדי לשמור על איכותו, נוצר שמן הזית בכבישה קרה, שבה שומרים על הטמפרטורה נמוכה לאורך כל תהליך הכבישה. בכבישה הקרה מפיקים את השמן על ידי לחיצה מכנית על הגרעין או על הפרי. בשיטה זו מופק פחות שמן משיטות אחרות, אך הוא יהיה איכותי יותר, בזכות השמירה בכבישה הקרה על הערכים התזונתיים שבו.
את הכוח להנעת הלחיצה ואבני הריחיים יותרים באנרגיית מים, רוח, או בהמות המסובבות את האבנים.
את השמן שנוצר בבית הבד נוהגים בדרך כלל להעביר לאחסון במיכלי נירוסטה. השמן מאוחסן בתוכם עד למכירתו, לאריזה בבקבוקים או עד השימוש בו בבית הבד.
כך מפיקים את שמן הזית מהעץ ועד בית הבד (עברית):
https://youtu.be/5-fNkrueSO0
בית בד טמפלרי מהמאה ה-19 בשרונה שבתל אביב (עברית):
https://youtu.be/YFa3PDcluww?t=3581&end=3980
בתי בד עתיקים ניתן למצוא בכל רחבי המזרח התיכון ולצידם בתי בד חדישים כמו זה:
https://youtu.be/2oGTSOIkRk8?t=2m40s
הסבר של הכבישה הקרה (עברית):
https://youtu.be/HnaLcR_Oq50
על הכנת שמן זית:
http://youtu.be/H8Ai8ywrtME
והכנת שמן זית תעשייתי:
https://youtu.be/aieNV3V4b_s
מאז ימי קדם נהגו נפחי הזכוכית המומחים ליצור בנשיפה את הבקבוקים ואת כלי הזכוכית העתיקים ולעצבם לצורות שונות. כך הם זכו לשם "נפחי זכוכית".
כדי לנפח זכוכית וליצור כלי זכוכית ובקבוקים, יש לחמם את הזכוכית על ידי להבה חזקה במיוחד, או בעזרת תנור עם אש בטמפרטורה של כ-500 מעלות.
בחימום הזה נוצרת עיסה של זכוכית, אותה ניתן לעבד בטכניקה שנקראת "ניפוח זכוכית".
איך הם מנפחים את הזכוכית לכלי יפה ומעוצב?
אז כשהזכוכית מתרככת והופכת עיסה נוזלית, ניתן לטבול בה צינור ברזל ארוך ולנפח אותה בנשיפה לצינור, תוך כדי סיבוב, כך שתהפוך לכדור זכוכית גדול. בשלב זה יכולים אמני הזכוכית לעצב את כדור הזכוכית ובתנועות מיומנות להעניק לו כל צורה שהם רוצים.
וזה לא רק בצורת כדור. לעתים הם נהגו לנשוף בעיסת הזכוכית עד שהלך והתנפח גליל זכוכית חלול, לרוב באורך של מטר. בהמשך הם השתמשו בשבלונות, מעין תבניות צורה שהביאו את הזכוכית המתנפחת לצורה המבוקשת.
כך הם יצרו כלי זכוכית שונים ומאורכים, כמו בקבוקים, כוסות, כלי מעבדה מיוחדים מזכוכית וכדומה. הם מנפחים בעזרת מוט ניפוח חלול. הם נופחים בעיסת הזכוכית הנוזלית ומייצרים את גליל הזכוכית.
בעידן המודרני עושים את התהליך המורכב הזה באמצעות מכונות נשיפה מתוחכמות, המייצרות כוסות ובקבוקים בצורות ועיצובים מדויקים וזהים.
כך יצרו את הזכוכית בימי קדם ועיבדו אותה לכלי זכוכית שימושיים ויפים (עברית):
https://youtu.be/iNndTnXwlcM
באנגלית:
https://youtu.be/u_CvSfOKksw
אמן זכוכית בפעולה (ללא מילים):
http://youtu.be/7wCAAtbzJmE
כך יצרו בעבר זכוכיות מוזאיקה:
https://youtu.be/5qgtWunYHwQ
ואמן זכוכית אחר שעובד עם זכוכית על עבודות עדינות מאד:
http://youtu.be/DGz88-mo_54
