שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי ההיסטוריה המפחידה של תפוח האדמה?
מסתבר שתפוחי אדמה הם לא סתם אוכל, אלא ירק עם היסטוריה מרתקת, שהשפיע לא פעם על ההיסטוריה האנושית ובצורה משמעותית ביותר.
מקורו של תפוח האדמה בהרי האנדים שביבשת אמריקה. כבר האינדיאנים באמריקה, עוד לפני מאות שנים, אכלו את הירק המוזר והתייחסו אליו כמזון לא מוצלח. כשכבשו את דרום אמריקה, החליטו הספרדים במאה ה-16 להביאו בכל זאת הביתה. בספרד היו מי שהשתמשו בו, אבל הוא נחשב לירק נחות.
ההיסטוריה יודעת לספר שהאירופים, שבהדרגה נחשפו אליהם, נמנעו מתפוחי אדמה, בעיקר מסיבות של פחד ואמונות טפלות. רבים האמינו אז שאכילת תפוחי האדמה אינה בריאה. הדעה הרווחת באותם ימים הייתה שמי שיאכל מהירק הזה ילקה בצרעת, זיבה ועוד כמה מחלות איומות.
אולי קשה להאמין, אבל באותם ימים אכלו את תפוחי האדמה רק בבתי הכלא. אסירים אז הוכרחו לאכול ממה שיהפוך למרכיב חובה בחברה המערבית של ימינו, אבל באותם ימים נחשב לצרה צרורה. אגב, עוד אוכלוסיה מעניינת של צרכני תפוחי אדמה באותה תקופה הייתה החזירים, שאותם פיטמו בתפוחי אדמה ללא חשש...
אבל בשנת 1785 גילתה האצולה את התפודים והאצילים החלו לכלול אותם בהתלהבות בארוחות השחיתות שלהם. משליטים ועד לטבחי הארמונות - כולם הבינו את היתרונות העצומים שלהם.
אחד המוצלחים ב"שיווק" אכילת תפוחי האדמה היה פרידריך הגדול, מלך פרוסיה. בתרגיל שיווקי מדהים משלו, הצליח המלך להפוך את הירק השנוא והמבוזה ללהיט בקרב המוני הגרמנים וזו רק דוגמה אחת לכיבוש היבשת האירופית בידי תפוח האדמה. על הסיפור של פרידריך הגדול ותפוחי האדמה תוכלו לקרוא באאוריקה בתגית "פרידריך הגדול, תפוחי אדמה".
באמצע המאה ה-19, הכתה מחלת הכימשון בשדות תפוחי האדמה של אירלנד. תפוח האדמה היה הגידול החקלאי היחידי של אירלנד והסיבה העיקרית לגדילת האוכלוסיה בה. אבל אז התפתח שם משבר כלכלי הרסני במיוחד, כשמחלה התפשטה בגידולי תפוח האדמה. היא הובילה למה שנקרא "רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד".
תושבי אירלנד סבלו אז מרעב איום, שהוביל למותם של כמיליון אזרחים איריים. רבים מהם היגרו, כתוצאה מהרעב הגדול של משבר תפוחי האדמה, לאמריקה. ארצות הברית זכתה לשכבה אירית גדולה של אזרחים. בני משפחת קנדי, בהמשך סוג של "משפחת מלוכה אמריקאית", הם מבני המשפחות שהיגרו אז מאירלנד.
כמובן שבמאה ה-20 הפך תפוח האדמה להצלחה מסחררת. רשתות המזון המהיר גילו את הצ'יפס והם הפכו אותו לתוספת מועדפת להמבורגרים, לעוף מטוגן ולכל מה שנמכר ב-4.99 דולר. תפוחי האדמה הפכו להיות לתעשייה של עשרות מיליארדי דולרים בכל שנה. בטח לא משהו שעושה אותך חולה...
מזבל למלך - הנה תולדות תפוחי האדמה:
https://youtu.be/9ohC7Epd8J4
על ההיסטוריה האנושית ותפוחי האדמה (מתורגם):
https://youtu.be/xROmDsULcLE
כך הביא רעב תפוחי האדמה הגדול של אירלנד המוני אירים לאמריקה:
https://youtu.be/DiEQ4ZAB5NA
והמועמד לנשיאות בארה"ב דן קווייל, ששגה במילה Potato והפסיד את הנשיאות:
https://youtu.be/6tmoSGmvR1o
איך מגדלים תפוחי אדמה ובאילו צבעים?
יש בעולם כ-2000 זנים שונים של תפוחי אדמה. אם בימי קדם נטו לחשוב שתפוח האדמה לא בריא ומנעו אותו מאנשים רגילים, לטובת מאכל לאסירים ולעניים מרודים, במאה ה-20 תפוח האדמה הוא מהירקות המצליחים והמבוקשים ביותר בעולם.
הצלחתו של התפוד (קיצור של תפוח אדמה) הואץ עוד יותר, כשגילו רשתות המזון המהיר את הצ'יפס. הפריכות והטעם הנהדר שלו, הביאו את טייקוני ה"פאסט פוד" להפוך אותו לתוספת המקובלת ליד ההמבורגרים והעוף המטוגן. כך הפכו תפוחי האדמה למרכזה של תעשייה עולמית מצליחה מאד, שמגלגלת עשרות מיליארדי דולרים בשנה.
אצלנו בישראל, קשה לחשוב על ל"ג בעומר למשל, מבלי שיעלה בראשנו קומזיץ כיפי עם תפוחי אדמה לוהטים מהמדורה, מה שנקרא ביידיש "קרטושקעס".
גידול תפוחי האדמה בחקלאות מתבצע עם פקעות של תפוחי אדמה. בארץ מגדלים אותם בשתי עונות - זורעים בסתיו (בספטמבר) ובחורף (בסוף דצמבר-תחילת ינואר) ואוספים בינואר ובסוף האביב.
משך הגידול של תפוחי אדמה הוא בין 90 ל-150 יום, לפי העונה וזן תפוח האדמה.
תפוח האדמה עם הקליפה האדומה הוא הזן ההולנדי "דזירה". שיעורו הגבוה של החומר היבש שבו הוא שהופך את תפוח האדמה דזירה למתאים במיוחד להכנת צ'יפס מוצק ופריך. זן ה"אלמרה" הבהיר, לעומתו, הוא זן מעולה למחית, מה שנקרא "פירה".
כך מגדלים את תפוחי האדמה ומעט על ההיסטוריה שלהם:
https://youtu.be/lkJ0aJNzf1g
צמיחה בהילוך מהיר של תפוחי אדמה קטנים:
https://youtu.be/7FMB4FaiWTE
ומדריך על זני תפוחי האדמה (עברית):
https://youtu.be/gBoGo32ypAQ
למה מניחים הגרמנים תפוחי אדמה על קבר המלך?
המבקרים בקברו של מלך פרוסיה פרידריך הגדול, מתפלאים לראות שעל הקבר מניחים רבים מהמבקרים הגרמנים תפוחי אדמה. הירקות הללו מעידים על הסיפור של פרידריך הגדול ותפוחי האדמה - סיפור של תבונה וחזון של שליט חכם, יצירתי והחלטי, שהצעיד את השיווק במאה ה-18 לשלב חדש.
לא רבים יודעים שבעבר היה לתפוח האדמה מוניטין ירוד במיוחד. אבל מלך פרוסיה, פרידריך הגדול, שגילה את הפוטנציאל של תפוחי האדמה החליט לשנות את המצב. בתרגיל שיווקי מרהיב, שיילמד שנים אחר-כך בבתי ספר לשיווק, הפך פרידריך הגדול, מלך פרוסיה, את תפוחי האדמה ללהיט בפרוסיה.
כשפרידריך הגדול, מלך פרוסיה, נדלק על תפוחי האדמה והאוכל הטוב שיוצא מהם, הוא החליט לשלב את הירק הזול והפשוט לגידול במזונם של הפרוסים (הגרמנים). הוא רצה להכפיל את אספקת הפחמימות בממלכה, בעיקר מכיוון שהבין שבמקרה של רעב, יוכל תפוח האדמה לספק תחליף לחיטה ולהבטיח שלא יהיו רעבים בקרב נתיניו.
אבל "פריץ הזקן", כמו שמכנים את פרידריך בחיבה, גילה די מהר שהתדמית של מה שהיה שנים רבות מזון לאסירים וחזירים "אינה משהו"... הם פשוט סרבו לאכול תפוחי אדמה. לכן, כדי לעודד את אכילת תפוחי האדמה אצל בני העם, הוא עשה להם "הפוך על הפוך" - המלך הורה להפוך פארק גדול שליד ארמונו לשדה תפוחי אדמה עצום והורה להקיפו במגדלי שמירה ובשומרים.
המלך אסר על מכירת תפוחי האדמה מהשדה שלו ויצר מצב שבו תפוחי האדמה הפכו למאכל של בית המלוכה בלבד. האיסור הזה, בבחינת "מים גנובים ימתקו", גירה את העניים לאכול דווקא את תפוח האדמה ורבים התפתו לחפש את הירק השנוא עד אז ולקנות אותו בשוק השחור.
כך נוצר ביקוש עצום ותפוח האדמה הפך ללהיט ענקי בפרוסיה, גרמניה. ואז, כש"התיר" המלך לגדל ולסחור בתפוחי האדמה, הסתערו ההמונים על הלהיט הקולינארי החדש והמלך החכם חיכך ידיים בהנאה.
כך גילו עניי היבשת את תפוחי האדמה והם הפכו למצרך מועדף על שולחנם. פרידריך ניצח. תפוחי האדמה היו זולים וקלים לגידול והעניים, כבר אז וכמו תמיד, לא היו מצוידים בכסף רב.
כך לימד פרידריך את שליטי העתיד שלמען העתיד וכדי להיות מנהיג חכם שמנחיל לעמו את הדבר הנכון, יש לפעמים לעשות תרגילים שיווקיים מתוחכמים מעט יותר.
הנה קברו של פרידריך הגדול עם תפוחי אדמה שהניחו עליו מבקרים:
https://youtu.be/7W6hkCDYN3I
כך שכנע פרידריך הגדול את עמו לאכול תפוחי אדמה:
https://youtu.be/9ohC7Epd8J4?t=1m05s
עלילות תפוח האדמה והעם הגרמני:
https://youtu.be/5uxuQlLfxjQ
ופרידריך הגדול על הישגיו הרבים:
https://youtu.be/0s_6_tlasfw
מה הקסם של הפירה?
פירה (Purée), בעברית "מחית", הוא קלאסיקה עולמית שתרם המטבח הצרפתי ומהצורות האהובות להגשה של תפוחי אדמה, במיוחד כתוספת למנות בשר.
פעמים רבות הפירה הוא חומר גלם שממנו יוצרים מאכלים אחרים, כמו לביבות העשויות ממחית, בפשטידה שמבוססת על פירה, כבסיס לניוקי האיטלקי או ל"גבינת תפוחי אדמה", הקרטופלקסה של האוסטרים, אותו ממרח שמכינים ממחית תפוחי אדמה, עם בצל ושמנת חמוצה.
מעבר לפירה עם בצל, שאין כמעט מי שלא מכין ואוהב לאכול, הפירה עתיר החמאה הוא מאכל שאפילו לבדו הוא ממלא ומחמם את החיך בעום חורף קר, חלק מכל מנה מנחמת, כשצריך. מי שמקפידים על כשרות מחליפים את החמאה והחלב בשמן זית וחלב קוקוס.
כיום מזוהה שוב הפירה עם מסעדות היוקרה של המטבח הצרפתי העילי. מי שאחראי לכך הוא במידה רבה השף הצרפתי המעוטר בכוכבי מישלן, ז'ואל רובושון. הוא החייה את זוהרו של הפירה, כשנטל את המאכל הקלאסי ובמידה רבה אפילו אפרורי והפך אותו לכוכב החדש-ישן של ארוחות הצהריים שלו. הפירה של רובושון כבר הפך למושג בעולם הקולינוריה.
המבינים בוחרים להכנת הפירה את תפוחי האדמה המבריקים והמוצקים, ללא האניצים הבולטים ומזנים איכותיים, עשירי טעם ומתוקים, כמו "ראטה" ו"באטר". לתת לו להתרכך מאד, לעולם לא לרסק במעבד מזון ולהנות ממנו בסוף. בתיאבון!
השף גורדון רמזי מראה איך מכינים פירה נכון:
https://youtu.be/rbBNgZuzkn0
כך מכינים פירה מוצלח:
https://youtu.be/84i8Qdnyd0k
וכך מגדלים את תפוחי האדמה:
https://youtu.be/lkJ0aJNzf1g?long=yes
מה היה רעב תפוחי האדמה הגדול?
רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד התרחש באמצע המאה ה-19, כששדות תפוחי האדמה, הגידול החקלאי היחידי של אירלנד, הוכו במחלת הכימשון. מחלה זו, שבה תוקף אורגניזם חד-תאי זעיר את פקעות תפוחי האדמה והופך אותן לבלתי אכילות, הכניסה את תושבי אירלנד לתקופה של רעב איום.
כמעט מיליון אזרחים מתו מהרעב הגדול של משבר תפוחי האדמה. זה גרם לכעס רב על הממשלה הבריטית, ששלטה אז באירלנד ולקחה את כל הגידולים האחרים מהאירים, כשהיא מותירה אותם רק עם תפוחי האדמה, שעתה לא גדלו יותר והביאו לרעב העצום.
הגירה המונית של אירים לארצות חדשות, כמו ארצות הברית ואוסטרליה, הייתה אחת התוצאות הקשות של הרעב הזה. היא עתידה להביא להצלחה רבה של האירים באותם מקומות.
הנה סיפור הרעב של תפוחי האדמה באירלנד (מתורגם):
https://youtu.be/OUieqzVZdQc
משבר תפוחי האדמה של אירלנד באנגלית:
https://youtu.be/QnqTWKL4wCQ
לו רק היו להם חומרי הדברה (מתורגם):
https://youtu.be/GLllZ-qiXJA
סרטון ארוך מעט על הרעב של אירלנד:
http://youtu.be/_45Uvpv0z9w
מצגת וידאו על הרעב הגדול של אירלנד:
http://youtu.be/yOwRT3yh3m8
סרטון שצולם בתחילת המאה ה-20 ושואל שאלות על תקופת הרעב:
http://youtu.be/9ks9e7GaORA
החטא של רעב גדול באירלנד כשבאותו זמן נמכר המון אוכל ממנה לאנגליה:
https://youtu.be/JjSwzah6QwE
הנה סיפורו המורחב של אסון תפוחי האדמה הגדול:
https://youtu.be/PEtnWcu5OFE?long=yes
ותכנית חינוכית על אירלנד, הרעב הגדול וההגירה לאמריקה של רבים מהירים (עברית):
https://youtu.be/4f59UAKbSY0?long=yes
איך מייצרים חטיף צ'יפס?
את חטיפי הצ'יפס (Snack chips) מכינים מתפוחי אדמה. פורסים אותם לרצועות צרות ואת הרצועות הללו מטגנים בשמן, מייבשים ומוסיפים תבלינים, לפי הטעם והסגנון של החטיף.
בשלב האחרון בייצור חטיפי הצ'יפס, הם נארזים ונשלחים לחנויות.
את השיטה להכנת החטיפים הללו מתפוחי אדמה מיובשים המציאו כפי הנראה האינדיאנים באמריקה, כבר לפני מאות שנים.
אבל את ההמצאה הנוכחית המציא ככל הנראה מישהו אחר, שף מודרני שלקוח החזיר למטבח שוב ושוב את מנת הצ'יפס שלו בתואנה שהוא עבה מדי.
הנה פס הייצור של חטיפי הצ'יפס:
https://youtu.be/eIMElIJAFQM
וכך ייצרו בשנות ה-70 את הצ'יפס בחטיף:
https://youtu.be/kdHKGG8MHRY
מהו צילום הצבע באוטוכרום לומייר?
אוטוכרום לומייר (Autochrome Lumière) הייתה טכנולוגיה של צילום צבעוני בצבעים טבעיים, שפותחה ונרשמה כפטנט בידי האחים לומייר בשנת 1903 וזכתה להצלחה גדולה.
בשיטת האוטוכרום הופקו על לוחות זכוכית תמונות צבע פוזיטיביות, כלומר ללא נגטיב. זה היה מסעיר ומהפכני אבל מעניין ודאי לדעת שהתמונות שנוצרו בשיטה זו היו כהות מאוד. מי שהתרגל לצילום מודרני ודאי ירים גבה למראה תמונות האוטוכרום של אז. בגדול, התבסס תהליך האוטוכרום על שימוש בחומר שאנו מכירים כעמילן תפוח אדמה, שהונח על צלחת זכוכית ואפשר את פיזור הצבעים שנקלטו בצילום.
כך או כך, האחים, ממציאי הקולנוע, החלו להפיץ את ה"אוטוכרום לומייר" באופן מסחרי, בשנת 1907. פטנט הצילום הצבעוני שלהם היה, למעשה, המדיה המסחרית הראשונה ששימשה לצילום צבע. כאמור, צילומי האוטוכרום לומייר זכו מהרגע הראשון לפופולאריות רבה ברחבי אירופה ובמיוחד באמריקה.
הטכניקה פורצת הדרך הזמינה רעיונות חדשניים לזמנם. ממיזמים בתחום האמנות ועד פרויקטים של צילום צבאי בצבעים, צילומי אופנה של התקופה ועוד. כך למשל הרבו לצלם אז באוטוכרום, צילומים של חיילים בחזית בעת מלחמת העולם הראשונה. פרויקט מעניין אחר מאותם ימים יזם בנקאי צרפתי בשם אלברט קאהן. במימונו יצרו צלמים רבים אוסף של 72 אלף "תמונות אוטוכרום", שבהן תועדו במשך 20 שנה, אנשים, מנהגים וצורות חיים בכ-50 מדינות סביב העולם.
בשנת 1913 פגש את האחים לומייר ד"ר קארל שמירוס, ממציא שחיפש טכניקה שתאפשר את הדפסת צילומי הצבע שנוצרו בשיטת האוטוכרום על נייר. הוא שמר על קשר עם האחים לומייר, נועץ בהם לא פעם ולבסוף, בשנת 1920, הוא הצליח ורשם פטנט על שיטה שקרא לה "היידרוטייפ" והייתה הראשונה שאפשרה הפקה של תמונות צבע על נייר.
האוטוכרום שלט בצילומי הצבע, עד להמצאת הפילם הצבעוני וההשתלטות שלו על עולם הצילום בצבע.
הנה הסבר ה"אוטוכרום לומייר":
https://youtu.be/lVOU5w8tSXs
צילומים מהתקופה הגדולה של טכנולוגיית האוטוכרום לומייר:
https://youtu.be/BhG3DS1SxuY
פריז של תחילת המאה ה-20 בצילומי אוטוכרום:
https://youtu.be/czCnNEAwy_Y
הסבר על צילומי האוטוכרום של האחים לומייר והדגמה של צילומים כאלה במוזיאון:
https://youtu.be/WGkjNcHkvzY
אנימציה משעשעת שמראה כיצד הופכים תפוחי אדמה לצילומים בצבע:
https://youtu.be/reiY814j2yA
הרצאה קצרה שמדגימה צילומי אוטוכרום מתחילת המאה ה-20 ומספרת כיצד נוצרו:
https://youtu.be/n7eBDh5V-og?long=yes
וסרט תיעודי על הצבע המוקדם בצילום:
https://youtu.be/5CFZxmC_Zbs?long=yes
איפה נולד הצ'יפס?
מסתבר שתפוחי אדמה הם לא סתם אוכל, אלא ירק עם היסטוריה מרתקת, שהשפיע לא פעם על ההיסטוריה האנושית ובצורה משמעותית ביותר.
מקורו של תפוח האדמה בהרי האנדים שביבשת אמריקה. כבר האינדיאנים באמריקה, עוד לפני מאות שנים, אכלו את הירק המוזר והתייחסו אליו כמזון לא מוצלח. כשכבשו את דרום אמריקה, החליטו הספרדים במאה ה-16 להביאו בכל זאת הביתה. בספרד היו מי שהשתמשו בו, אבל הוא נחשב לירק נחות.
ההיסטוריה יודעת לספר שהאירופים, שבהדרגה נחשפו אליהם, נמנעו מתפוחי אדמה, בעיקר מסיבות של פחד ואמונות טפלות. רבים האמינו אז שאכילת תפוחי האדמה אינה בריאה. הדעה הרווחת באותם ימים הייתה שמי שיאכל מהירק הזה ילקה בצרעת, זיבה ועוד כמה מחלות איומות.
אולי קשה להאמין, אבל באותם ימים אכלו את תפוחי האדמה רק בבתי הכלא. אסירים אז הוכרחו לאכול ממה שיהפוך למרכיב חובה בחברה המערבית של ימינו, אבל באותם ימים נחשב לצרה צרורה. אגב, עוד אוכלוסיה מעניינת של צרכני תפוחי אדמה באותה תקופה הייתה החזירים, שאותם פיטמו בתפוחי אדמה ללא חשש...
אבל בשנת 1785 גילתה האצולה את התפודים והאצילים החלו לכלול אותם בהתלהבות בארוחות השחיתות שלהם. משליטים ועד לטבחי הארמונות - כולם הבינו את היתרונות העצומים שלהם.
אחד המוצלחים ב"שיווק" אכילת תפוחי האדמה היה פרידריך הגדול, מלך פרוסיה. בתרגיל שיווקי מדהים משלו, הצליח המלך להפוך את הירק השנוא והמבוזה ללהיט בקרב המוני הגרמנים וזו רק דוגמה אחת לכיבוש היבשת האירופית בידי תפוח האדמה. על הסיפור של פרידריך הגדול ותפוחי האדמה תוכלו לקרוא באאוריקה בתגית "פרידריך הגדול, תפוחי אדמה".
באמצע המאה ה-19, הכתה מחלת הכימשון בשדות תפוחי האדמה של אירלנד. תפוח האדמה היה הגידול החקלאי היחידי של אירלנד והסיבה העיקרית לגדילת האוכלוסיה בה. אבל אז התפתח שם משבר כלכלי הרסני במיוחד, כשמחלה התפשטה בגידולי תפוח האדמה. היא הובילה למה שנקרא "רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד".
תושבי אירלנד סבלו אז מרעב איום, שהוביל למותם של כמיליון אזרחים איריים. רבים מהם היגרו, כתוצאה מהרעב הגדול של משבר תפוחי האדמה, לאמריקה. ארצות הברית זכתה לשכבה אירית גדולה של אזרחים. בני משפחת קנדי, בהמשך סוג של "משפחת מלוכה אמריקאית", הם מבני המשפחות שהיגרו אז מאירלנד.
כמובן שבמאה ה-20 הפך תפוח האדמה להצלחה מסחררת. רשתות המזון המהיר גילו את הצ'יפס והם הפכו אותו לתוספת מועדפת להמבורגרים, לעוף מטוגן ולכל מה שנמכר ב-4.99 דולר. תפוחי האדמה הפכו להיות לתעשייה של עשרות מיליארדי דולרים בכל שנה. בטח לא משהו שעושה אותך חולה...
מזבל למלך - הנה תולדות תפוחי האדמה:
https://youtu.be/9ohC7Epd8J4
על ההיסטוריה האנושית ותפוחי האדמה (מתורגם):
https://youtu.be/xROmDsULcLE
כך הביא רעב תפוחי האדמה הגדול של אירלנד המוני אירים לאמריקה:
https://youtu.be/DiEQ4ZAB5NA
והמועמד לנשיאות בארה"ב דן קווייל, ששגה במילה Potato והפסיד את הנשיאות:
https://youtu.be/6tmoSGmvR1o
יש בעולם כ-2000 זנים שונים של תפוחי אדמה. אם בימי קדם נטו לחשוב שתפוח האדמה לא בריא ומנעו אותו מאנשים רגילים, לטובת מאכל לאסירים ולעניים מרודים, במאה ה-20 תפוח האדמה הוא מהירקות המצליחים והמבוקשים ביותר בעולם.
הצלחתו של התפוד (קיצור של תפוח אדמה) הואץ עוד יותר, כשגילו רשתות המזון המהיר את הצ'יפס. הפריכות והטעם הנהדר שלו, הביאו את טייקוני ה"פאסט פוד" להפוך אותו לתוספת המקובלת ליד ההמבורגרים והעוף המטוגן. כך הפכו תפוחי האדמה למרכזה של תעשייה עולמית מצליחה מאד, שמגלגלת עשרות מיליארדי דולרים בשנה.
אצלנו בישראל, קשה לחשוב על ל"ג בעומר למשל, מבלי שיעלה בראשנו קומזיץ כיפי עם תפוחי אדמה לוהטים מהמדורה, מה שנקרא ביידיש "קרטושקעס".
גידול תפוחי האדמה בחקלאות מתבצע עם פקעות של תפוחי אדמה. בארץ מגדלים אותם בשתי עונות - זורעים בסתיו (בספטמבר) ובחורף (בסוף דצמבר-תחילת ינואר) ואוספים בינואר ובסוף האביב.
משך הגידול של תפוחי אדמה הוא בין 90 ל-150 יום, לפי העונה וזן תפוח האדמה.
תפוח האדמה עם הקליפה האדומה הוא הזן ההולנדי "דזירה". שיעורו הגבוה של החומר היבש שבו הוא שהופך את תפוח האדמה דזירה למתאים במיוחד להכנת צ'יפס מוצק ופריך. זן ה"אלמרה" הבהיר, לעומתו, הוא זן מעולה למחית, מה שנקרא "פירה".
כך מגדלים את תפוחי האדמה ומעט על ההיסטוריה שלהם:
https://youtu.be/lkJ0aJNzf1g
צמיחה בהילוך מהיר של תפוחי אדמה קטנים:
https://youtu.be/7FMB4FaiWTE
ומדריך על זני תפוחי האדמה (עברית):
https://youtu.be/gBoGo32ypAQ
המבקרים בקברו של מלך פרוסיה פרידריך הגדול, מתפלאים לראות שעל הקבר מניחים רבים מהמבקרים הגרמנים תפוחי אדמה. הירקות הללו מעידים על הסיפור של פרידריך הגדול ותפוחי האדמה - סיפור של תבונה וחזון של שליט חכם, יצירתי והחלטי, שהצעיד את השיווק במאה ה-18 לשלב חדש.
לא רבים יודעים שבעבר היה לתפוח האדמה מוניטין ירוד במיוחד. אבל מלך פרוסיה, פרידריך הגדול, שגילה את הפוטנציאל של תפוחי האדמה החליט לשנות את המצב. בתרגיל שיווקי מרהיב, שיילמד שנים אחר-כך בבתי ספר לשיווק, הפך פרידריך הגדול, מלך פרוסיה, את תפוחי האדמה ללהיט בפרוסיה.
כשפרידריך הגדול, מלך פרוסיה, נדלק על תפוחי האדמה והאוכל הטוב שיוצא מהם, הוא החליט לשלב את הירק הזול והפשוט לגידול במזונם של הפרוסים (הגרמנים). הוא רצה להכפיל את אספקת הפחמימות בממלכה, בעיקר מכיוון שהבין שבמקרה של רעב, יוכל תפוח האדמה לספק תחליף לחיטה ולהבטיח שלא יהיו רעבים בקרב נתיניו.
אבל "פריץ הזקן", כמו שמכנים את פרידריך בחיבה, גילה די מהר שהתדמית של מה שהיה שנים רבות מזון לאסירים וחזירים "אינה משהו"... הם פשוט סרבו לאכול תפוחי אדמה. לכן, כדי לעודד את אכילת תפוחי האדמה אצל בני העם, הוא עשה להם "הפוך על הפוך" - המלך הורה להפוך פארק גדול שליד ארמונו לשדה תפוחי אדמה עצום והורה להקיפו במגדלי שמירה ובשומרים.
המלך אסר על מכירת תפוחי האדמה מהשדה שלו ויצר מצב שבו תפוחי האדמה הפכו למאכל של בית המלוכה בלבד. האיסור הזה, בבחינת "מים גנובים ימתקו", גירה את העניים לאכול דווקא את תפוח האדמה ורבים התפתו לחפש את הירק השנוא עד אז ולקנות אותו בשוק השחור.
כך נוצר ביקוש עצום ותפוח האדמה הפך ללהיט ענקי בפרוסיה, גרמניה. ואז, כש"התיר" המלך לגדל ולסחור בתפוחי האדמה, הסתערו ההמונים על הלהיט הקולינארי החדש והמלך החכם חיכך ידיים בהנאה.
כך גילו עניי היבשת את תפוחי האדמה והם הפכו למצרך מועדף על שולחנם. פרידריך ניצח. תפוחי האדמה היו זולים וקלים לגידול והעניים, כבר אז וכמו תמיד, לא היו מצוידים בכסף רב.
כך לימד פרידריך את שליטי העתיד שלמען העתיד וכדי להיות מנהיג חכם שמנחיל לעמו את הדבר הנכון, יש לפעמים לעשות תרגילים שיווקיים מתוחכמים מעט יותר.
הנה קברו של פרידריך הגדול עם תפוחי אדמה שהניחו עליו מבקרים:
https://youtu.be/7W6hkCDYN3I
כך שכנע פרידריך הגדול את עמו לאכול תפוחי אדמה:
https://youtu.be/9ohC7Epd8J4?t=1m05s
עלילות תפוח האדמה והעם הגרמני:
https://youtu.be/5uxuQlLfxjQ
ופרידריך הגדול על הישגיו הרבים:
https://youtu.be/0s_6_tlasfw
פירה (Purée), בעברית "מחית", הוא קלאסיקה עולמית שתרם המטבח הצרפתי ומהצורות האהובות להגשה של תפוחי אדמה, במיוחד כתוספת למנות בשר.
פעמים רבות הפירה הוא חומר גלם שממנו יוצרים מאכלים אחרים, כמו לביבות העשויות ממחית, בפשטידה שמבוססת על פירה, כבסיס לניוקי האיטלקי או ל"גבינת תפוחי אדמה", הקרטופלקסה של האוסטרים, אותו ממרח שמכינים ממחית תפוחי אדמה, עם בצל ושמנת חמוצה.
מעבר לפירה עם בצל, שאין כמעט מי שלא מכין ואוהב לאכול, הפירה עתיר החמאה הוא מאכל שאפילו לבדו הוא ממלא ומחמם את החיך בעום חורף קר, חלק מכל מנה מנחמת, כשצריך. מי שמקפידים על כשרות מחליפים את החמאה והחלב בשמן זית וחלב קוקוס.
כיום מזוהה שוב הפירה עם מסעדות היוקרה של המטבח הצרפתי העילי. מי שאחראי לכך הוא במידה רבה השף הצרפתי המעוטר בכוכבי מישלן, ז'ואל רובושון. הוא החייה את זוהרו של הפירה, כשנטל את המאכל הקלאסי ובמידה רבה אפילו אפרורי והפך אותו לכוכב החדש-ישן של ארוחות הצהריים שלו. הפירה של רובושון כבר הפך למושג בעולם הקולינוריה.
המבינים בוחרים להכנת הפירה את תפוחי האדמה המבריקים והמוצקים, ללא האניצים הבולטים ומזנים איכותיים, עשירי טעם ומתוקים, כמו "ראטה" ו"באטר". לתת לו להתרכך מאד, לעולם לא לרסק במעבד מזון ולהנות ממנו בסוף. בתיאבון!
השף גורדון רמזי מראה איך מכינים פירה נכון:
https://youtu.be/rbBNgZuzkn0
כך מכינים פירה מוצלח:
https://youtu.be/84i8Qdnyd0k
וכך מגדלים את תפוחי האדמה:
https://youtu.be/lkJ0aJNzf1g?long=yes
תפוח אדמה
רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד התרחש באמצע המאה ה-19, כששדות תפוחי האדמה, הגידול החקלאי היחידי של אירלנד, הוכו במחלת הכימשון. מחלה זו, שבה תוקף אורגניזם חד-תאי זעיר את פקעות תפוחי האדמה והופך אותן לבלתי אכילות, הכניסה את תושבי אירלנד לתקופה של רעב איום.
כמעט מיליון אזרחים מתו מהרעב הגדול של משבר תפוחי האדמה. זה גרם לכעס רב על הממשלה הבריטית, ששלטה אז באירלנד ולקחה את כל הגידולים האחרים מהאירים, כשהיא מותירה אותם רק עם תפוחי האדמה, שעתה לא גדלו יותר והביאו לרעב העצום.
הגירה המונית של אירים לארצות חדשות, כמו ארצות הברית ואוסטרליה, הייתה אחת התוצאות הקשות של הרעב הזה. היא עתידה להביא להצלחה רבה של האירים באותם מקומות.
הנה סיפור הרעב של תפוחי האדמה באירלנד (מתורגם):
https://youtu.be/OUieqzVZdQc
משבר תפוחי האדמה של אירלנד באנגלית:
https://youtu.be/QnqTWKL4wCQ
לו רק היו להם חומרי הדברה (מתורגם):
https://youtu.be/GLllZ-qiXJA
סרטון ארוך מעט על הרעב של אירלנד:
http://youtu.be/_45Uvpv0z9w
מצגת וידאו על הרעב הגדול של אירלנד:
http://youtu.be/yOwRT3yh3m8
סרטון שצולם בתחילת המאה ה-20 ושואל שאלות על תקופת הרעב:
http://youtu.be/9ks9e7GaORA
החטא של רעב גדול באירלנד כשבאותו זמן נמכר המון אוכל ממנה לאנגליה:
https://youtu.be/JjSwzah6QwE
הנה סיפורו המורחב של אסון תפוחי האדמה הגדול:
https://youtu.be/PEtnWcu5OFE?long=yes
ותכנית חינוכית על אירלנד, הרעב הגדול וההגירה לאמריקה של רבים מהירים (עברית):
https://youtu.be/4f59UAKbSY0?long=yes
את חטיפי הצ'יפס (Snack chips) מכינים מתפוחי אדמה. פורסים אותם לרצועות צרות ואת הרצועות הללו מטגנים בשמן, מייבשים ומוסיפים תבלינים, לפי הטעם והסגנון של החטיף.
בשלב האחרון בייצור חטיפי הצ'יפס, הם נארזים ונשלחים לחנויות.
את השיטה להכנת החטיפים הללו מתפוחי אדמה מיובשים המציאו כפי הנראה האינדיאנים באמריקה, כבר לפני מאות שנים.
אבל את ההמצאה הנוכחית המציא ככל הנראה מישהו אחר, שף מודרני שלקוח החזיר למטבח שוב ושוב את מנת הצ'יפס שלו בתואנה שהוא עבה מדי.
הנה פס הייצור של חטיפי הצ'יפס:
https://youtu.be/eIMElIJAFQM
וכך ייצרו בשנות ה-70 את הצ'יפס בחטיף:
https://youtu.be/kdHKGG8MHRY
אוטוכרום לומייר (Autochrome Lumière) הייתה טכנולוגיה של צילום צבעוני בצבעים טבעיים, שפותחה ונרשמה כפטנט בידי האחים לומייר בשנת 1903 וזכתה להצלחה גדולה.
בשיטת האוטוכרום הופקו על לוחות זכוכית תמונות צבע פוזיטיביות, כלומר ללא נגטיב. זה היה מסעיר ומהפכני אבל מעניין ודאי לדעת שהתמונות שנוצרו בשיטה זו היו כהות מאוד. מי שהתרגל לצילום מודרני ודאי ירים גבה למראה תמונות האוטוכרום של אז. בגדול, התבסס תהליך האוטוכרום על שימוש בחומר שאנו מכירים כעמילן תפוח אדמה, שהונח על צלחת זכוכית ואפשר את פיזור הצבעים שנקלטו בצילום.
כך או כך, האחים, ממציאי הקולנוע, החלו להפיץ את ה"אוטוכרום לומייר" באופן מסחרי, בשנת 1907. פטנט הצילום הצבעוני שלהם היה, למעשה, המדיה המסחרית הראשונה ששימשה לצילום צבע. כאמור, צילומי האוטוכרום לומייר זכו מהרגע הראשון לפופולאריות רבה ברחבי אירופה ובמיוחד באמריקה.
הטכניקה פורצת הדרך הזמינה רעיונות חדשניים לזמנם. ממיזמים בתחום האמנות ועד פרויקטים של צילום צבאי בצבעים, צילומי אופנה של התקופה ועוד. כך למשל הרבו לצלם אז באוטוכרום, צילומים של חיילים בחזית בעת מלחמת העולם הראשונה. פרויקט מעניין אחר מאותם ימים יזם בנקאי צרפתי בשם אלברט קאהן. במימונו יצרו צלמים רבים אוסף של 72 אלף "תמונות אוטוכרום", שבהן תועדו במשך 20 שנה, אנשים, מנהגים וצורות חיים בכ-50 מדינות סביב העולם.
בשנת 1913 פגש את האחים לומייר ד"ר קארל שמירוס, ממציא שחיפש טכניקה שתאפשר את הדפסת צילומי הצבע שנוצרו בשיטת האוטוכרום על נייר. הוא שמר על קשר עם האחים לומייר, נועץ בהם לא פעם ולבסוף, בשנת 1920, הוא הצליח ורשם פטנט על שיטה שקרא לה "היידרוטייפ" והייתה הראשונה שאפשרה הפקה של תמונות צבע על נייר.
האוטוכרום שלט בצילומי הצבע, עד להמצאת הפילם הצבעוני וההשתלטות שלו על עולם הצילום בצבע.
הנה הסבר ה"אוטוכרום לומייר":
https://youtu.be/lVOU5w8tSXs
צילומים מהתקופה הגדולה של טכנולוגיית האוטוכרום לומייר:
https://youtu.be/BhG3DS1SxuY
פריז של תחילת המאה ה-20 בצילומי אוטוכרום:
https://youtu.be/czCnNEAwy_Y
הסבר על צילומי האוטוכרום של האחים לומייר והדגמה של צילומים כאלה במוזיאון:
https://youtu.be/WGkjNcHkvzY
אנימציה משעשעת שמראה כיצד הופכים תפוחי אדמה לצילומים בצבע:
https://youtu.be/reiY814j2yA
הרצאה קצרה שמדגימה צילומי אוטוכרום מתחילת המאה ה-20 ומספרת כיצד נוצרו:
https://youtu.be/n7eBDh5V-og?long=yes
וסרט תיעודי על הצבע המוקדם בצילום:
https://youtu.be/5CFZxmC_Zbs?long=yes
מהו המקור של הצ'יפס?
מי המציא את הצ'יפס?
את המצאת תפוחי האדמה המטוגנים, הצ'יפס, נהוג לייחס לצרפתים, אם כי גם בלגיה טוענת שהיא האחראית להמצאה של המזון הפופולארי ביותר בעולם המערבי.
הבלגים מספרים שהכפריים העניים נהגו להכין את הדגים המטוגנים שדגו מהנהרות. בכל חורף הם מצאו עצמם בבעיה, כשהנהרות קפאו ולא ניתן היה לדוג את הדגים למאכל המטוגן שאהבו. בשנת 1680, מעידים הבלגים, הלכו הכפריים שלהם על פתרון יצירתי. הם ניסו להחליף את הדגים שאינם, בתפוחי אדמה שנחתכו בצורת דגים וטוגנו, בדיוק כמו הדגים. ההצלחה של הטעם הייתה מיידית. המנהג התפשט ומאז אוכלים בבלגיה את הצ'יפס. בבלגיה, אגב, הוא זכה לשם "פריץ", על שם האיש הראשון שהפך אותו למוצר הנמכר בדוכנים ברחוב.
מהצד השני של הגבול, בשנת 1755 כבר הופיעו בספרי בישול צרפתיים מתכונים של תפוחי אדמה מטוגנים. בארה"ב מוכר הייחוס של הצ'יפס לצרפת דווקא. זה החל בשל העובדה שבשנת 1802 הגישו טבחיו של נשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון לאורחים בבית הלבן מאכל שכונה "תפוחי אדמה מטוגנים בסגנון צרפתי". זה היה הצ'יפס והוא יוחס לצרפתים, כי האמריקאים שמעו דוברי צרפתית ולא הבינו שהבלגים דוברים גם הם את השפה הזו. כך התקבע בארה"ב השם "טוגנים צרפתיים", או באנגלית "פרנץ' פרייז" (French Fries).
הנה סרטון על מקורות הצ'יפס:
https://youtu.be/Ij7QjaUm1ZQ
עוד דיון על תולדות הצ'יפס:
http://youtu.be/dVvliuxok5U
כך מגדלים את תפוחי האדמה בשבילם:
https://youtu.be/lkJ0aJNzf1g
ואת הצ'יפס אפשר היום למצוא כמעט בכל מקום, כולל באמסטרדם, בה הוא ממש מככב (מתורגם):
https://youtu.be/PlXMMKKwU_8?long=yes
מי המציא את הצ'יפס?
את המצאת תפוחי האדמה המטוגנים, הצ'יפס, נהוג לייחס לצרפתים, אם כי גם בלגיה טוענת שהיא האחראית להמצאה של המזון הפופולארי ביותר בעולם המערבי.
הבלגים מספרים שהכפריים העניים נהגו להכין את הדגים המטוגנים שדגו מהנהרות. בכל חורף הם מצאו עצמם בבעיה, כשהנהרות קפאו ולא ניתן היה לדוג את הדגים למאכל המטוגן שאהבו. בשנת 1680, מעידים הבלגים, הלכו הכפריים שלהם על פתרון יצירתי. הם ניסו להחליף את הדגים שאינם, בתפוחי אדמה שנחתכו בצורת דגים וטוגנו, בדיוק כמו הדגים. ההצלחה של הטעם הייתה מיידית. המנהג התפשט ומאז אוכלים בבלגיה את הצ'יפס. בבלגיה, אגב, הוא זכה לשם "פריץ", על שם האיש הראשון שהפך אותו למוצר הנמכר בדוכנים ברחוב.
מהצד השני של הגבול, בשנת 1755 כבר הופיעו בספרי בישול צרפתיים מתכונים של תפוחי אדמה מטוגנים. בארה"ב מוכר הייחוס של הצ'יפס לצרפת דווקא. זה החל בשל העובדה שבשנת 1802 הגישו טבחיו של נשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון לאורחים בבית הלבן מאכל שכונה "תפוחי אדמה מטוגנים בסגנון צרפתי". זה היה הצ'יפס והוא יוחס לצרפתים, כי האמריקאים שמעו דוברי צרפתית ולא הבינו שהבלגים דוברים גם הם את השפה הזו. כך התקבע בארה"ב השם "טוגנים צרפתיים", או באנגלית "פרנץ' פרייז" (French Fries).
הנה סרטון על מקורות הצ'יפס:
https://youtu.be/Ij7QjaUm1ZQ
עוד דיון על תולדות הצ'יפס:
http://youtu.be/dVvliuxok5U
כך מגדלים את תפוחי האדמה בשבילם:
https://youtu.be/lkJ0aJNzf1g
ואת הצ'יפס אפשר היום למצוא כמעט בכל מקום, כולל באמסטרדם, בה הוא ממש מככב (מתורגם):
https://youtu.be/PlXMMKKwU_8?long=yes
