שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן התצפיות שגילו את מחלת הפרקינסון?
מחלת פרקינסון היא אחת ממחלות המוח הידועות והקשות הידועות לנו. זו מחלה ניוונית הפוגעת במערכת העצבים ומאופיינת בהפרעות מוטוריות שבראשן הרעידות, אותן רעידות הן שנתנו לה את שמה העברי שאיש לא משתמש בו, אך הוא אומר הכל: רטטת.
מעניין הסיפור על איך הגיע ג'יימס פרקינסון (James Parkinson) לתצפיותיו, שגילו ואבחנו, לראשונה, את המחלה שלימים תיקרא על שמו.
זה קרה ממש ברחוב. השנה היא 1817, כשפרקינסון שימש כרופא. האיש נהג לערוך הליכות ארוכות ברחובות לונדון, עירו. במהלך טיוליו היומיומיים, הוא שם לב לאנשים מסוימים שצעדו בצורה מאוד ייחודית - הם נטו להישען קדימה בזמן ההליכה, ידיהם רעדו גם כשהם עמדו במקום, והתנועה שלהם הייתה איטית ומוגבלת.
במקום להזמין אותם למרפאה שלו, ג'יימס בחר בגישה מעניינת - הוא עקב אחריהם ברחובות לונדון, בסודיות של סטוקרים, תוך שהוא מתעד את התנהגותם. דרך התצפיות הללו, הוא זיהה שישה אנשים שסבלו ממה שהוא כינה "שיתוק רועד" (Shaking Palsy). מה שמעניין הוא שהוא מעולם לא בדק אותם באופן רשמי - כל התובנות שלו הגיעו מהתצפיות הללו ברחוב.
הגישה הזו של פרקינסון - להיות מעין סטוקר מדעי ולהתבונן באנשים בסביבתם הטבעית במקום במרפאה - הייתה מאוד חדשנית לתקופתו. היא אפשרה לו לראות איך המחלה משפיעה על חיי היומיום של האנשים, ולא רק על הסימפטומים הרפואיים שלהם. זו הייתה דוגמה מוקדמת למה שהיום היינו מכנים מחקר אתנוגרפי בתחום הרפואה.
מעניין שלמרות שהתצפיות שלו היו מדויקות להפליא, לקח כמעט 60 שנה עד שהקהילה הרפואית התחילה להתייחס ברצינות לתיאור שלו את המחלה. רק כשהנוירולוג הצרפתי המפורסם ז'אן-מרטן שארקו (Jean-Martin Charcot) קרא למחלה על שמו של פרקינסון, היא התחילה לקבל את ההכרה המדעית שהגיעה לה.
קראו על הרטטת בתגית "מחלת פרקינסון".
הנה סיפורו של פרקינסון:
https://youtu.be/HMe2Xw4Vk-8?
המחלה, גורמיה, מאפייניה וכמה היא נפוצה (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
על סימנים וסימפטומים של פרקינסון, שיכולים להופיע עשרות שנים לפני שחולים בה (עברית):
https://youtu.be/y1ldOUE9l_w
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
והחוקר מהתגלית והאבחון של הפרקינסון:
https://youtu.be/YLeSNtt7-h4?long=yes
מהי המפלצת אַרְגוֹס?
אַרְגוֹס (Argus Panoptes) האיום הוא מפלצת אגדית מהמיתולוגיה היוונית, שיש לה 100 עיניים.
הארגוס היה המשרת של הרה ובנו של ארסטור. בזכות עיניו המרובות, היה ארגוס שומר מעולה. תמיד כשישן היה נוהג לעצום רק חלק מעיניו. ארגוס היה קרוי גם ארגוס פנופטס, שמשמעותו ארגוס "רואה-הכל".
הארגוס הוא שקטל את "אם כל המפלצות", אכידנה, כשישנה במאורה שלה.
לאחר מותו, סיפר אובידיוס, הנציחה הרה את משרתה הנאמן, בכך שהעבירה 100 מעיניו לזנבו של הטווס, הציפור הקדושה שלה.
בימינו הציבו האמריקאים בחלל חיישן מעקב חדשני, שמצלם בהפרדה מפלצתית של 1.8 גיגה פיקסל והוא בעל יכולת מעקב וצילום וידאו אדירים, שמסוגלים לצלם אנשים ואפילו ציפורים מהחלל.
את המכשיר המטורף הזה הם כינו "ארגוס", על שם המפלצת בעלת 100 העיניים.
הנה שיר שהוקדש לארגוס המיתולוגי:
https://youtu.be/GxVubAHxpuM
והחיישן "ארגוס" שצופה בימינו מהחלל ונקרא על שמו:
https://youtu.be/QGxNyaXfJsA
מה זה ספוטינג?
לעומדים מן הצד זה לא תמיד מובן... מה יכול להיות מעניין במטוסים ממריאים ונוחתים? - אבל היופי הוא בעיני המשתמש ואם יש גם מצלמה בסביבה, אז זה בכלל מושלם. לכן אוהבים חובבי התעופה מאד, לבוא ולצפות במטוסים ממריאים ונוחתים מקרוב. לפעמים לבוא עם מצלמה ובת הזוג ולצפות בהמראה של מטוסים, זה לא רק מדהים, אלא גם רומנטי.
ספוטינג (Spotting) הוא תחביב של צפייה במטוסים מקרוב וצילום שלהם בהמראה ונחיתה. גם בנתב"ג, כמו גם כמעט בכל שדה תעופה גדול בעולם, אוהבים חובבי הספוטינג להגיע למקומות הטובים ביותר לצפייה בהמראות ונחיתות. לא תמיד השלטונות אוהבים את זה. "כאן זה לא סקנדינביה" אומרים בנתב"ג וסוגרים את מקומות הצפייה האלה ואף שולחים אנשי ביטחון שמזהירים וגם קונסים את הספוטרים. אבל הם לא מרפים ומגיעים בכל מקרה. יש מקומות תצפית מועדפים וכשסוגרים להם, הם מוצאים אחרים. יש גם ימים טובים יותר לספוטינג. בנתב"ג, למשל, ימי שני וחמישי הם הימים התוססים בתנועת מטוסים.
ישנם בעולם שדות תעופה שהם חלומם הרטוב של חובבי הספוטינג, כמו האי סנט-מרטין או האי היווני סקיאטוס. המסלולים קרובים במקומות האלה מאד לשטחים ציבוריים, שאין שום מגבלה חוקית או טכנית על הספוטרים להגיע אליהם ולעמוד ממש מתחת או ליד המטוס הנוחת או ממריא.
הנה הספוטרים בישראל (עברית):
https://youtu.be/fsU5hoGfxXM
לקט ספוטינג מרגש מאמסטרדם:
https://youtu.be/RoQuZALMg-0
זה מה שמספר הספוטר:
https://youtu.be/zifV2e5EuQM
יש מקומות שספוטרים חולמים עליהם:
https://youtu.be/qBYVc8083PM
גם האי סקיאטוס הוא כזה:
https://youtu.be/YRb-xF0RW-k
וספוטינג בנמל התעופה בן גוריון:
https://youtu.be/h80YKxL8RiM
מהו מדע האנתרופולוגיה?
אנתרופולוגיה (Anthropology) הוא תחום מדעי העוסק בחקר האדם בחברה ומתבונן על כך מזוויות מגוונות. אלה מביאות בחשבון את המרכיבים הרבים בחיים האנושיים.
יש אנתרופולוגים העוסקים בחקר חברות רחוקות או שבטים מבודדים. אחרים חוקרים פרטים מהעבר ואת החברות בהן פעלו. יש מהם אף כאלה שהתפרסמו במחקריהם על חברות פרהיסטוריות.
מאז ומתמיד עסקו אנתרופולוגים בחקר של חברות פשוטות, כאלה שלא היו להן טקסטים שנכתבו. הלמידה על התרבויות הללו הייתה על ידי בחינה של הכלים והיצירות שנוצרו בתרבויות כאלה.
מוכר במיוחד בעולם האנתרופולוגיה הוא תחום האנתרופולוגיה החברתית. תחום זה של מחקר עוסק בהתנהגות חברתית, התנהגות הבאה לידי ביטוי ביחסים שבין פרטים בחברה, בין קבוצות בה וגם בין ארגונים פוליטיים שונים.
במסגרת מחקרית זו חוקרים האנתרופולוגים גם את היחסים היומיומיים בין הפרט למדינה וגם אלה שבין קבוצות שונות למדינה. הפרטים הרי פוגשים את המדינה בכל רגע והיבט בחייהם.
מקור המונח מצירוף של שתי מילים ביוונית. "אנתרופו" שפירושו "של האדם", או "אנושי" ו"לוגיה" שמשמעותה היא תורה, דעת או חקר.
הכירו את חברות ותרבויות העולם בתגית "אנתרופולוגיה".
הנה תיאור של מדע האנתרופולוגיה:
https://youtu.be/J5aglbgTEig
הצצה לכמה מהחברות האנושיות בעולם:
https://youtu.be/udj7ovfg1Xs
שיטות המחקר באנתרופולוגיה וכיצד החוקרים לומדים:
https://youtu.be/mISJ5B9237s
אנתרופולוגית מספרת (עברית):
https://youtu.be/4HEpJ5RrmUs
לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה:
https://youtu.be/mTl0kBvPRfs
ואנתרופולוג אופטי - הצלם שמתעד עמים ושבטים נכחדים (מתורגם):
https://youtu.be/OWq7ToR2U8Q?long=yes
מהו כלוב הזכוכית שבהרי האלפים?
"הצעידה אל החלל" שבמון בלאן בהרי האלפים היא אחת החוויות המפחידות והמדהימות שיש. אנשים משלמים מאות שקלים כדי להיכנס ל"כלוב הזכוכית" או "מרפסת החלל" - מעין מרפסת שקופה לחלוטין, כולה זכוכית, המחוברת להר זקוף וצר ונמצאת מעל תהום של 4 קילומטרים!
מרפסת הזכוכית הזו מורכבת מ-3 שכבות של זכוכית עבה והיא יכולה לעמוד ברוחות בעוצמה של 220 קילומטרים לשעה. מצד שני להיות כלוא בתוך כלוב זכוכית כזה, בזמן של רוחות עזות מסביב, זו בטח לא חוויה קלה..
זה מפחיד אבל מאפשר לצפות בנוף בלי שום הפרעה. זה גם לא זול וקצר מאד, אבל בעיקר - זהו מבחן אומץ למי שחייבים להוכיח לעצמם שאינם פוחדים מגבהים שכאלה!
הנה מרפסת הצעידה אל החלל:
http://youtu.be/o0AxH62-AXY
מהן התצפיות ככלי מחקר במחקר המדעי?
תצפית (Observation) היא אחד הכלים הוותיקים והחשובים במדע, כלי מחקרי חשוב ומהדרכים לאיסוף של ראיות, במיוחד במדעי החברה ובמדעי החיים.
כבר לפני אלפי שנים, אסטרונומים בבבל עקבו אחר תנועות הכוכבים בשמים ורשמו את ממצאיהם בדייקנות מפתיעה, מבלי שהייתה להם תיאוריה מסבירה. הם פשוט הסתכלו, שוב ושוב, ורשמו מה הם רואים.
תצפית מדעית היא תהליך מובנה של איסוף מידע על תופעה טבעית, מבלי להתערב בה. היא מהווה את השלב הראשון בשיטה המדעית (Scientific Method): לפני שאפשר להציע הסבר לכל דבר, צריך קודם לאסוף ראיות.
טענה שאין לה ראיות תומכות נחשבת בעיני המדע לספקולציה (Speculation). היא אולי נכונה, אולי לא, אבל אין דרך לדעת. בניגוד לניסוי, שבו החוקר מפעיל תנאים מבוקרים ומשנה את המשתנים בצורה מכוונת, בתצפית הוא נשאר בצד ומתעד את מה שקורה מאליו. ההבדל חשוב: תצפית מראה שתי תופעות קורות יחד, אבל לא בהכרח מוכיחה שאחת מהן גורמת לשנייה.
כלים של תצפית יכולים להיות פשוטים כמו עין אנושית ומחברת לתיעוד, או מורכבים כמו טלסקופ החלל האבל (Hubble Space Telescope) ורשתות חיישנים אוטומטיות. בתחומים כמו כימיה, פיזיקה וביולוגיה, ראיות נאספות לעתים קרובות באמצעות ניסויי מעבדה.
באסטרונומיה, שבה האובייקטים הנחקרים נמצאים במרחקים עצומים, מרבית הראיות מגיעות דרך אור או קרינה אלקטרומגנטית (Electromagnetic Radiation). הרעיון הבסיסי זהה: לאסוף נתונים על העולם כפי שהוא, לא כפי שנרצה שיהיה.
אחד השימושים הקלאסיים לתצפית הוא ביולוגיית שדה. קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), חוקר האתולוגיה (Ethology) הנודע וזוכה פרס נובל לרפואה, בילה שנים בצפייה באווזי בר ובסוגי ציפורים שונים מטווח קרוב.
פעם אחת, בשעת טעות מחקרית מוצלחת, גוזלי אווז טריים עברו "הטבעה" אליו, אל לורנץ עצמו, כלומר - תפסו אותו כ"אמא" שלהם והלכו אחריו לכל מקום. כך, הוא גזר מתצפיותיו תובנות יסודיות על מנגנון הקשר הרגשי של גוזלים לאימם, תופעה שכינה "הטבעה" (Imprinting). הוא לא שינה שום דבר בסביבה. הוא רק התבונן.
תצפית שיטתית תהיה חיונית במיוחד כשאי אפשר לבצע ניסוי, מסיבות אתיות או מעשיות. לא ניתן לבדוק ניסויית את השפעת העישון על בני אדם על ידי כך שמכריחים חצי מהנחקרים לעשן 20 שנה. במקום זאת, חוקרים עוקבים אחר אוכלוסיות גדולות לאורך זמן, רושמים מי עישן ומי לא, בודקים את שיעורי המחלות בכל קבוצה. זו הדרך שבה התבסס הקשר בין עישון לסרטן ריאות, עשורים לפני שהתגלה המנגנון הביולוגי המדויק.
גם מדעי החברה נשענים על תצפית באופן עמוק. האנתרופולוגית מרגרט מיד (Margaret Mead) בילתה חודשים ארוכים בקרב שבטים בפפואה גינאה החדשה (Papua New Guinea). היא צפתה בחיי היומיום, בטקסים ובדפוסי גידול הילדים שלהם, מבלי להתערב. תצפיותיה שינו את הדרך שבה המדע הבין את השפעת התרבות על התנהגות אנושית.
בסוציולוגיה, חוקרים משתמשים לעתים ב"תצפית משתתפת" (Participant Observation), שבה החוקר מצטרף לקבוצה הנחקרת ומתעד אותה מבפנים.
מנגד, החולשה של תצפית כשיטת מחקר היא שאי אפשר לקבוע ממנה לבד קשר של סיבה ותוצאה. שתי תופעות שנצפות יחד עשויות להיות קשורות לגורם שלישי נסתר ולאו דווקא בהשפעתה של תופעה אחת על השנייה. לכן, בדרך כלל, תצפיות הן נקודת הפתיחה של מחקר ולא נקודת הסיום. במקום לספק מסקנות, הן מולידות שאלות, מציעות השערות ומזמינות את הניסויים הבאים.
על התצפית במדע:
https://youtu.be/sJ1RyaNm6IU
כשיטה מדעית:
https://youtu.be/RvmF9OWrXWA
דימוי של תצפית בזואולוגיה (עברית):
https://youtu.be/NNZxpk2dbR8
והסבר מקיף על התצפית (עברית):
https://youtu.be/JE_SSMIEb-c
איפה יש מדרגות מפחידות לשום מקום?
בהרי האלפים האוסטריים, בקרחון דכשטיין בנה אתר נופש מרפסת שקופה לחלוטין, עם תצפית בגובה 400 מטרים שמתחתיה אין שום דבר.
מה שמוביל אל התצפית הזו הן 14 מדרגות מפחידות במיוחד ואליהן עוד 100 מטר של גשר תלוי, מפחיד גם הוא.
לבעלי פחד גבהים,אגב, זה ממש לא מקום מזמין.
הנה ה"מרפסת" המפחידה בעולם - מרפסת השמיים:
http://youtu.be/34hwcNYpVJc
וכל האזור של קרחון דכשטיין:
http://youtu.be/WRjaOpmcfTs
מחלת פרקינסון היא אחת ממחלות המוח הידועות והקשות הידועות לנו. זו מחלה ניוונית הפוגעת במערכת העצבים ומאופיינת בהפרעות מוטוריות שבראשן הרעידות, אותן רעידות הן שנתנו לה את שמה העברי שאיש לא משתמש בו, אך הוא אומר הכל: רטטת.
מעניין הסיפור על איך הגיע ג'יימס פרקינסון (James Parkinson) לתצפיותיו, שגילו ואבחנו, לראשונה, את המחלה שלימים תיקרא על שמו.
זה קרה ממש ברחוב. השנה היא 1817, כשפרקינסון שימש כרופא. האיש נהג לערוך הליכות ארוכות ברחובות לונדון, עירו. במהלך טיוליו היומיומיים, הוא שם לב לאנשים מסוימים שצעדו בצורה מאוד ייחודית - הם נטו להישען קדימה בזמן ההליכה, ידיהם רעדו גם כשהם עמדו במקום, והתנועה שלהם הייתה איטית ומוגבלת.
במקום להזמין אותם למרפאה שלו, ג'יימס בחר בגישה מעניינת - הוא עקב אחריהם ברחובות לונדון, בסודיות של סטוקרים, תוך שהוא מתעד את התנהגותם. דרך התצפיות הללו, הוא זיהה שישה אנשים שסבלו ממה שהוא כינה "שיתוק רועד" (Shaking Palsy). מה שמעניין הוא שהוא מעולם לא בדק אותם באופן רשמי - כל התובנות שלו הגיעו מהתצפיות הללו ברחוב.
הגישה הזו של פרקינסון - להיות מעין סטוקר מדעי ולהתבונן באנשים בסביבתם הטבעית במקום במרפאה - הייתה מאוד חדשנית לתקופתו. היא אפשרה לו לראות איך המחלה משפיעה על חיי היומיום של האנשים, ולא רק על הסימפטומים הרפואיים שלהם. זו הייתה דוגמה מוקדמת למה שהיום היינו מכנים מחקר אתנוגרפי בתחום הרפואה.
מעניין שלמרות שהתצפיות שלו היו מדויקות להפליא, לקח כמעט 60 שנה עד שהקהילה הרפואית התחילה להתייחס ברצינות לתיאור שלו את המחלה. רק כשהנוירולוג הצרפתי המפורסם ז'אן-מרטן שארקו (Jean-Martin Charcot) קרא למחלה על שמו של פרקינסון, היא התחילה לקבל את ההכרה המדעית שהגיעה לה.
קראו על הרטטת בתגית "מחלת פרקינסון".
הנה סיפורו של פרקינסון:
https://youtu.be/HMe2Xw4Vk-8?
המחלה, גורמיה, מאפייניה וכמה היא נפוצה (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
על סימנים וסימפטומים של פרקינסון, שיכולים להופיע עשרות שנים לפני שחולים בה (עברית):
https://youtu.be/y1ldOUE9l_w
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
והחוקר מהתגלית והאבחון של הפרקינסון:
https://youtu.be/YLeSNtt7-h4?long=yes
אַרְגוֹס (Argus Panoptes) האיום הוא מפלצת אגדית מהמיתולוגיה היוונית, שיש לה 100 עיניים.
הארגוס היה המשרת של הרה ובנו של ארסטור. בזכות עיניו המרובות, היה ארגוס שומר מעולה. תמיד כשישן היה נוהג לעצום רק חלק מעיניו. ארגוס היה קרוי גם ארגוס פנופטס, שמשמעותו ארגוס "רואה-הכל".
הארגוס הוא שקטל את "אם כל המפלצות", אכידנה, כשישנה במאורה שלה.
לאחר מותו, סיפר אובידיוס, הנציחה הרה את משרתה הנאמן, בכך שהעבירה 100 מעיניו לזנבו של הטווס, הציפור הקדושה שלה.
בימינו הציבו האמריקאים בחלל חיישן מעקב חדשני, שמצלם בהפרדה מפלצתית של 1.8 גיגה פיקסל והוא בעל יכולת מעקב וצילום וידאו אדירים, שמסוגלים לצלם אנשים ואפילו ציפורים מהחלל.
את המכשיר המטורף הזה הם כינו "ארגוס", על שם המפלצת בעלת 100 העיניים.
הנה שיר שהוקדש לארגוס המיתולוגי:
https://youtu.be/GxVubAHxpuM
והחיישן "ארגוס" שצופה בימינו מהחלל ונקרא על שמו:
https://youtu.be/QGxNyaXfJsA
לעומדים מן הצד זה לא תמיד מובן... מה יכול להיות מעניין במטוסים ממריאים ונוחתים? - אבל היופי הוא בעיני המשתמש ואם יש גם מצלמה בסביבה, אז זה בכלל מושלם. לכן אוהבים חובבי התעופה מאד, לבוא ולצפות במטוסים ממריאים ונוחתים מקרוב. לפעמים לבוא עם מצלמה ובת הזוג ולצפות בהמראה של מטוסים, זה לא רק מדהים, אלא גם רומנטי.
ספוטינג (Spotting) הוא תחביב של צפייה במטוסים מקרוב וצילום שלהם בהמראה ונחיתה. גם בנתב"ג, כמו גם כמעט בכל שדה תעופה גדול בעולם, אוהבים חובבי הספוטינג להגיע למקומות הטובים ביותר לצפייה בהמראות ונחיתות. לא תמיד השלטונות אוהבים את זה. "כאן זה לא סקנדינביה" אומרים בנתב"ג וסוגרים את מקומות הצפייה האלה ואף שולחים אנשי ביטחון שמזהירים וגם קונסים את הספוטרים. אבל הם לא מרפים ומגיעים בכל מקרה. יש מקומות תצפית מועדפים וכשסוגרים להם, הם מוצאים אחרים. יש גם ימים טובים יותר לספוטינג. בנתב"ג, למשל, ימי שני וחמישי הם הימים התוססים בתנועת מטוסים.
ישנם בעולם שדות תעופה שהם חלומם הרטוב של חובבי הספוטינג, כמו האי סנט-מרטין או האי היווני סקיאטוס. המסלולים קרובים במקומות האלה מאד לשטחים ציבוריים, שאין שום מגבלה חוקית או טכנית על הספוטרים להגיע אליהם ולעמוד ממש מתחת או ליד המטוס הנוחת או ממריא.
הנה הספוטרים בישראל (עברית):
https://youtu.be/fsU5hoGfxXM
לקט ספוטינג מרגש מאמסטרדם:
https://youtu.be/RoQuZALMg-0
זה מה שמספר הספוטר:
https://youtu.be/zifV2e5EuQM
יש מקומות שספוטרים חולמים עליהם:
https://youtu.be/qBYVc8083PM
גם האי סקיאטוס הוא כזה:
https://youtu.be/YRb-xF0RW-k
וספוטינג בנמל התעופה בן גוריון:
https://youtu.be/h80YKxL8RiM
אנתרופולוגיה (Anthropology) הוא תחום מדעי העוסק בחקר האדם בחברה ומתבונן על כך מזוויות מגוונות. אלה מביאות בחשבון את המרכיבים הרבים בחיים האנושיים.
יש אנתרופולוגים העוסקים בחקר חברות רחוקות או שבטים מבודדים. אחרים חוקרים פרטים מהעבר ואת החברות בהן פעלו. יש מהם אף כאלה שהתפרסמו במחקריהם על חברות פרהיסטוריות.
מאז ומתמיד עסקו אנתרופולוגים בחקר של חברות פשוטות, כאלה שלא היו להן טקסטים שנכתבו. הלמידה על התרבויות הללו הייתה על ידי בחינה של הכלים והיצירות שנוצרו בתרבויות כאלה.
מוכר במיוחד בעולם האנתרופולוגיה הוא תחום האנתרופולוגיה החברתית. תחום זה של מחקר עוסק בהתנהגות חברתית, התנהגות הבאה לידי ביטוי ביחסים שבין פרטים בחברה, בין קבוצות בה וגם בין ארגונים פוליטיים שונים.
במסגרת מחקרית זו חוקרים האנתרופולוגים גם את היחסים היומיומיים בין הפרט למדינה וגם אלה שבין קבוצות שונות למדינה. הפרטים הרי פוגשים את המדינה בכל רגע והיבט בחייהם.
מקור המונח מצירוף של שתי מילים ביוונית. "אנתרופו" שפירושו "של האדם", או "אנושי" ו"לוגיה" שמשמעותה היא תורה, דעת או חקר.
הכירו את חברות ותרבויות העולם בתגית "אנתרופולוגיה".
הנה תיאור של מדע האנתרופולוגיה:
https://youtu.be/J5aglbgTEig
הצצה לכמה מהחברות האנושיות בעולם:
https://youtu.be/udj7ovfg1Xs
שיטות המחקר באנתרופולוגיה וכיצד החוקרים לומדים:
https://youtu.be/mISJ5B9237s
אנתרופולוגית מספרת (עברית):
https://youtu.be/4HEpJ5RrmUs
לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה:
https://youtu.be/mTl0kBvPRfs
ואנתרופולוג אופטי - הצלם שמתעד עמים ושבטים נכחדים (מתורגם):
https://youtu.be/OWq7ToR2U8Q?long=yes
תצפיות
"הצעידה אל החלל" שבמון בלאן בהרי האלפים היא אחת החוויות המפחידות והמדהימות שיש. אנשים משלמים מאות שקלים כדי להיכנס ל"כלוב הזכוכית" או "מרפסת החלל" - מעין מרפסת שקופה לחלוטין, כולה זכוכית, המחוברת להר זקוף וצר ונמצאת מעל תהום של 4 קילומטרים!
מרפסת הזכוכית הזו מורכבת מ-3 שכבות של זכוכית עבה והיא יכולה לעמוד ברוחות בעוצמה של 220 קילומטרים לשעה. מצד שני להיות כלוא בתוך כלוב זכוכית כזה, בזמן של רוחות עזות מסביב, זו בטח לא חוויה קלה..
זה מפחיד אבל מאפשר לצפות בנוף בלי שום הפרעה. זה גם לא זול וקצר מאד, אבל בעיקר - זהו מבחן אומץ למי שחייבים להוכיח לעצמם שאינם פוחדים מגבהים שכאלה!
הנה מרפסת הצעידה אל החלל:
http://youtu.be/o0AxH62-AXY
תצפית (Observation) היא אחד הכלים הוותיקים והחשובים במדע, כלי מחקרי חשוב ומהדרכים לאיסוף של ראיות, במיוחד במדעי החברה ובמדעי החיים.
כבר לפני אלפי שנים, אסטרונומים בבבל עקבו אחר תנועות הכוכבים בשמים ורשמו את ממצאיהם בדייקנות מפתיעה, מבלי שהייתה להם תיאוריה מסבירה. הם פשוט הסתכלו, שוב ושוב, ורשמו מה הם רואים.
תצפית מדעית היא תהליך מובנה של איסוף מידע על תופעה טבעית, מבלי להתערב בה. היא מהווה את השלב הראשון בשיטה המדעית (Scientific Method): לפני שאפשר להציע הסבר לכל דבר, צריך קודם לאסוף ראיות.
טענה שאין לה ראיות תומכות נחשבת בעיני המדע לספקולציה (Speculation). היא אולי נכונה, אולי לא, אבל אין דרך לדעת. בניגוד לניסוי, שבו החוקר מפעיל תנאים מבוקרים ומשנה את המשתנים בצורה מכוונת, בתצפית הוא נשאר בצד ומתעד את מה שקורה מאליו. ההבדל חשוב: תצפית מראה שתי תופעות קורות יחד, אבל לא בהכרח מוכיחה שאחת מהן גורמת לשנייה.
כלים של תצפית יכולים להיות פשוטים כמו עין אנושית ומחברת לתיעוד, או מורכבים כמו טלסקופ החלל האבל (Hubble Space Telescope) ורשתות חיישנים אוטומטיות. בתחומים כמו כימיה, פיזיקה וביולוגיה, ראיות נאספות לעתים קרובות באמצעות ניסויי מעבדה.
באסטרונומיה, שבה האובייקטים הנחקרים נמצאים במרחקים עצומים, מרבית הראיות מגיעות דרך אור או קרינה אלקטרומגנטית (Electromagnetic Radiation). הרעיון הבסיסי זהה: לאסוף נתונים על העולם כפי שהוא, לא כפי שנרצה שיהיה.
אחד השימושים הקלאסיים לתצפית הוא ביולוגיית שדה. קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), חוקר האתולוגיה (Ethology) הנודע וזוכה פרס נובל לרפואה, בילה שנים בצפייה באווזי בר ובסוגי ציפורים שונים מטווח קרוב.
פעם אחת, בשעת טעות מחקרית מוצלחת, גוזלי אווז טריים עברו "הטבעה" אליו, אל לורנץ עצמו, כלומר - תפסו אותו כ"אמא" שלהם והלכו אחריו לכל מקום. כך, הוא גזר מתצפיותיו תובנות יסודיות על מנגנון הקשר הרגשי של גוזלים לאימם, תופעה שכינה "הטבעה" (Imprinting). הוא לא שינה שום דבר בסביבה. הוא רק התבונן.
תצפית שיטתית תהיה חיונית במיוחד כשאי אפשר לבצע ניסוי, מסיבות אתיות או מעשיות. לא ניתן לבדוק ניסויית את השפעת העישון על בני אדם על ידי כך שמכריחים חצי מהנחקרים לעשן 20 שנה. במקום זאת, חוקרים עוקבים אחר אוכלוסיות גדולות לאורך זמן, רושמים מי עישן ומי לא, בודקים את שיעורי המחלות בכל קבוצה. זו הדרך שבה התבסס הקשר בין עישון לסרטן ריאות, עשורים לפני שהתגלה המנגנון הביולוגי המדויק.
גם מדעי החברה נשענים על תצפית באופן עמוק. האנתרופולוגית מרגרט מיד (Margaret Mead) בילתה חודשים ארוכים בקרב שבטים בפפואה גינאה החדשה (Papua New Guinea). היא צפתה בחיי היומיום, בטקסים ובדפוסי גידול הילדים שלהם, מבלי להתערב. תצפיותיה שינו את הדרך שבה המדע הבין את השפעת התרבות על התנהגות אנושית.
בסוציולוגיה, חוקרים משתמשים לעתים ב"תצפית משתתפת" (Participant Observation), שבה החוקר מצטרף לקבוצה הנחקרת ומתעד אותה מבפנים.
מנגד, החולשה של תצפית כשיטת מחקר היא שאי אפשר לקבוע ממנה לבד קשר של סיבה ותוצאה. שתי תופעות שנצפות יחד עשויות להיות קשורות לגורם שלישי נסתר ולאו דווקא בהשפעתה של תופעה אחת על השנייה. לכן, בדרך כלל, תצפיות הן נקודת הפתיחה של מחקר ולא נקודת הסיום. במקום לספק מסקנות, הן מולידות שאלות, מציעות השערות ומזמינות את הניסויים הבאים.
על התצפית במדע:
https://youtu.be/sJ1RyaNm6IU
כשיטה מדעית:
https://youtu.be/RvmF9OWrXWA
דימוי של תצפית בזואולוגיה (עברית):
https://youtu.be/NNZxpk2dbR8
והסבר מקיף על התצפית (עברית):
https://youtu.be/JE_SSMIEb-c
בהרי האלפים האוסטריים, בקרחון דכשטיין בנה אתר נופש מרפסת שקופה לחלוטין, עם תצפית בגובה 400 מטרים שמתחתיה אין שום דבר.
מה שמוביל אל התצפית הזו הן 14 מדרגות מפחידות במיוחד ואליהן עוד 100 מטר של גשר תלוי, מפחיד גם הוא.
לבעלי פחד גבהים,אגב, זה ממש לא מקום מזמין.
הנה ה"מרפסת" המפחידה בעולם - מרפסת השמיים:
http://youtu.be/34hwcNYpVJc
וכל האזור של קרחון דכשטיין:
http://youtu.be/WRjaOpmcfTs
