שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן התצפיות ככלי מחקר במחקר המדעי?
תצפית (Observation) היא אחד הכלים הוותיקים והחשובים במדע, כלי מחקרי חשוב ומהדרכים לאיסוף של ראיות, במיוחד במדעי החברה ובמדעי החיים.
כבר לפני אלפי שנים, אסטרונומים בבבל עקבו אחר תנועות הכוכבים בשמים ורשמו את ממצאיהם בדייקנות מפתיעה, מבלי שהייתה להם תיאוריה מסבירה. הם פשוט הסתכלו, שוב ושוב, ורשמו מה הם רואים.
תצפית מדעית היא תהליך מובנה של איסוף מידע על תופעה טבעית, מבלי להתערב בה. היא מהווה את השלב הראשון בשיטה המדעית (Scientific Method): לפני שאפשר להציע הסבר לכל דבר, צריך קודם לאסוף ראיות.
טענה שאין לה ראיות תומכות נחשבת בעיני המדע לספקולציה (Speculation). היא אולי נכונה, אולי לא, אבל אין דרך לדעת. בניגוד לניסוי, שבו החוקר מפעיל תנאים מבוקרים ומשנה את המשתנים בצורה מכוונת, בתצפית הוא נשאר בצד ומתעד את מה שקורה מאליו. ההבדל חשוב: תצפית מראה שתי תופעות קורות יחד, אבל לא בהכרח מוכיחה שאחת מהן גורמת לשנייה.
כלים של תצפית יכולים להיות פשוטים כמו עין אנושית ומחברת לתיעוד, או מורכבים כמו טלסקופ החלל האבל (Hubble Space Telescope) ורשתות חיישנים אוטומטיות. בתחומים כמו כימיה, פיזיקה וביולוגיה, ראיות נאספות לעתים קרובות באמצעות ניסויי מעבדה.
באסטרונומיה, שבה האובייקטים הנחקרים נמצאים במרחקים עצומים, מרבית הראיות מגיעות דרך אור או קרינה אלקטרומגנטית (Electromagnetic Radiation). הרעיון הבסיסי זהה: לאסוף נתונים על העולם כפי שהוא, לא כפי שנרצה שיהיה.
אחד השימושים הקלאסיים לתצפית הוא ביולוגיית שדה. קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), חוקר האתולוגיה (Ethology) הנודע וזוכה פרס נובל לרפואה, בילה שנים בצפייה באווזי בר ובסוגי ציפורים שונים מטווח קרוב.
פעם אחת, בשעת טעות מחקרית מוצלחת, גוזלי אווז טריים עברו "הטבעה" אליו, אל לורנץ עצמו, כלומר - תפסו אותו כ"אמא" שלהם והלכו אחריו לכל מקום. כך, הוא גזר מתצפיותיו תובנות יסודיות על מנגנון הקשר הרגשי של גוזלים לאימם, תופעה שכינה "הטבעה" (Imprinting). הוא לא שינה שום דבר בסביבה. הוא רק התבונן.
תצפית שיטתית תהיה חיונית במיוחד כשאי אפשר לבצע ניסוי, מסיבות אתיות או מעשיות. לא ניתן לבדוק ניסויית את השפעת העישון על בני אדם על ידי כך שמכריחים חצי מהנחקרים לעשן 20 שנה. במקום זאת, חוקרים עוקבים אחר אוכלוסיות גדולות לאורך זמן, רושמים מי עישן ומי לא, בודקים את שיעורי המחלות בכל קבוצה. זו הדרך שבה התבסס הקשר בין עישון לסרטן ריאות, עשורים לפני שהתגלה המנגנון הביולוגי המדויק.
גם מדעי החברה נשענים על תצפית באופן עמוק. האנתרופולוגית מרגרט מיד (Margaret Mead) בילתה חודשים ארוכים בקרב שבטים בפפואה גינאה החדשה (Papua New Guinea). היא צפתה בחיי היומיום, בטקסים ובדפוסי גידול הילדים שלהם, מבלי להתערב. תצפיותיה שינו את הדרך שבה המדע הבין את השפעת התרבות על התנהגות אנושית.
בסוציולוגיה, חוקרים משתמשים לעתים ב"תצפית משתתפת" (Participant Observation), שבה החוקר מצטרף לקבוצה הנחקרת ומתעד אותה מבפנים.
מנגד, החולשה של תצפית כשיטת מחקר היא שאי אפשר לקבוע ממנה לבד קשר של סיבה ותוצאה. שתי תופעות שנצפות יחד עשויות להיות קשורות לגורם שלישי נסתר ולאו דווקא בהשפעתה של תופעה אחת על השנייה. לכן, בדרך כלל, תצפיות הן נקודת הפתיחה של מחקר ולא נקודת הסיום. במקום לספק מסקנות, הן מולידות שאלות, מציעות השערות ומזמינות את הניסויים הבאים.
על התצפית במדע:
https://youtu.be/sJ1RyaNm6IU
כשיטה מדעית:
https://youtu.be/RvmF9OWrXWA
דימוי של תצפית בזואולוגיה (עברית):
https://youtu.be/NNZxpk2dbR8
והסבר מקיף על התצפית (עברית):
https://youtu.be/JE_SSMIEb-c
איך מציג אפקט הצופה את השפעת התצפית?
אפקט הצופה (Observer effect) הוא מונח מדעי המתאר את האופן שבו אדם המודד וצופה בהתרחשות או אירוע כלשהם, עשוי לשנותם. כלומר עצם התצפית בדבר מה - הוא שמשנה אותו.
את אפקט הצופה נראה בקלות הכי גדולה במחקרים חברתיים. כי במדעי החברה יודע כל חוקר שבדרך כלל אנשים לא מתנהגים רגיל, אם הם יודעים שהם נצפים על ידי החוקרים.
עצם העובדה שנבדק יודע שצופים בו, משנה את התנהגותו. מה שמצטרף לעובדה שאנשים נוטים לציין בראיונות דברים שנראים להם "נכונים" חברתית ולאו דווקא את האמת שהחוקר מחפש.
אך גם בפיזיקה, הראה עקרון אי הוודאות של הייזנברג שעצם פעולת המדידה משנה את העצם הנמדד. האיש הוכיח את הטענה שבלתי אפשרי למדוד בדייקנות את מצבו של חלקיק, או בעצם את מיקומו ואת המומנטום שלו, וזאת מכיוון שעצם פעולת המדידה משנה את הפרמטרים, או המשתנים הללו.
מה שמשמש לא פעם לצורך הסבר התופעה הוא הניסוי המחשבתי שבתגית "החתול של שרדינגר", בו החתול שבקופסה סגורה לא חי ולא מת, עד שהוא נצפה, אלא נמצא בסופרפוזיציה של המצבים חי ומת גם יחד. כלומר, עצם המדידה היא שמשפיעה על מצבו הפיזיקלי של החתול ולא המידע שצובר הצופה, או בלא צפייה. כל הפרטים שם - זה גאוני!
הייזנברג הראה, שאפילו תאורטית וגם עם כלי מדידה בעלי דיוק אינסופי, שום מדידה לא תגיע לדיוק מושלם, שיכלול גם את המיקום וגם את התנע של כל עצם פיזי שהוא. כתוצאה מכך, אגב, התמונה הדטרמיניסטית והרציונלית של הטבע מתערערת, הדברים הופכים סובייקטיביים תלויים במי שקוראים אותם ובכלים שעומדים לרשותם לצורך כך.
גם בעולם התעשייה והניהול הדגימו מחקרי הות'ורן המפורסמים את אפקט הצופה. עצם תשומת הלב שקיבלו פועלים במפעל, השפיע על התפוקה שלהם, גם כשתשומת הלב הייתה כנגדם. ראו תגית "ניסויי הות'ורן".
הנה אפקט הצופה:
https://youtu.be/Rqh6CH1Hlvo
הנה האפקט הזה במכניקה קוונטית:
https://youtu.be/wa21Z9skqd4
ביקום:
https://youtu.be/wxEFqbyF8ps
הסבר לעומק על אפקט הצופה:
https://youtu.be/Bq69-MI9TA0
וההסבר של הקשר בין זה לבין החתול של שרדינגר:
https://youtu.be/V9KnrVlpqoM
מהן התצפיות שגילו את מחלת הפרקינסון?
מחלת פרקינסון היא אחת ממחלות המוח הידועות והקשות הידועות לנו. זו מחלה ניוונית הפוגעת במערכת העצבים ומאופיינת בהפרעות מוטוריות שבראשן הרעידות, אותן רעידות הן שנתנו לה את שמה העברי שאיש לא משתמש בו, אך הוא אומר הכל: רטטת.
מעניין הסיפור על איך הגיע ג'יימס פרקינסון (James Parkinson) לתצפיותיו, שגילו ואבחנו, לראשונה, את המחלה שלימים תיקרא על שמו.
זה קרה ממש ברחוב. השנה היא 1817, כשפרקינסון שימש כרופא. האיש נהג לערוך הליכות ארוכות ברחובות לונדון, עירו. במהלך טיוליו היומיומיים, הוא שם לב לאנשים מסוימים שצעדו בצורה מאוד ייחודית - הם נטו להישען קדימה בזמן ההליכה, ידיהם רעדו גם כשהם עמדו במקום, והתנועה שלהם הייתה איטית ומוגבלת.
במקום להזמין אותם למרפאה שלו, ג'יימס בחר בגישה מעניינת - הוא עקב אחריהם ברחובות לונדון, בסודיות של סטוקרים, תוך שהוא מתעד את התנהגותם. דרך התצפיות הללו, הוא זיהה שישה אנשים שסבלו ממה שהוא כינה "שיתוק רועד" (Shaking Palsy). מה שמעניין הוא שהוא מעולם לא בדק אותם באופן רשמי - כל התובנות שלו הגיעו מהתצפיות הללו ברחוב.
הגישה הזו של פרקינסון - להיות מעין סטוקר מדעי ולהתבונן באנשים בסביבתם הטבעית במקום במרפאה - הייתה מאוד חדשנית לתקופתו. היא אפשרה לו לראות איך המחלה משפיעה על חיי היומיום של האנשים, ולא רק על הסימפטומים הרפואיים שלהם. זו הייתה דוגמה מוקדמת למה שהיום היינו מכנים מחקר אתנוגרפי בתחום הרפואה.
מעניין שלמרות שהתצפיות שלו היו מדויקות להפליא, לקח כמעט 60 שנה עד שהקהילה הרפואית התחילה להתייחס ברצינות לתיאור שלו את המחלה. רק כשהנוירולוג הצרפתי המפורסם ז'אן-מרטן שארקו (Jean-Martin Charcot) קרא למחלה על שמו של פרקינסון, היא התחילה לקבל את ההכרה המדעית שהגיעה לה.
קראו על הרטטת בתגית "מחלת פרקינסון".
הנה סיפורו של פרקינסון:
https://youtu.be/HMe2Xw4Vk-8?
המחלה, גורמיה, מאפייניה וכמה היא נפוצה (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
על סימנים וסימפטומים של פרקינסון, שיכולים להופיע עשרות שנים לפני שחולים בה (עברית):
https://youtu.be/y1ldOUE9l_w
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
והחוקר מהתגלית והאבחון של הפרקינסון:
https://youtu.be/YLeSNtt7-h4?long=yes
תצפית
תצפית (Observation) היא אחד הכלים הוותיקים והחשובים במדע, כלי מחקרי חשוב ומהדרכים לאיסוף של ראיות, במיוחד במדעי החברה ובמדעי החיים.
כבר לפני אלפי שנים, אסטרונומים בבבל עקבו אחר תנועות הכוכבים בשמים ורשמו את ממצאיהם בדייקנות מפתיעה, מבלי שהייתה להם תיאוריה מסבירה. הם פשוט הסתכלו, שוב ושוב, ורשמו מה הם רואים.
תצפית מדעית היא תהליך מובנה של איסוף מידע על תופעה טבעית, מבלי להתערב בה. היא מהווה את השלב הראשון בשיטה המדעית (Scientific Method): לפני שאפשר להציע הסבר לכל דבר, צריך קודם לאסוף ראיות.
טענה שאין לה ראיות תומכות נחשבת בעיני המדע לספקולציה (Speculation). היא אולי נכונה, אולי לא, אבל אין דרך לדעת. בניגוד לניסוי, שבו החוקר מפעיל תנאים מבוקרים ומשנה את המשתנים בצורה מכוונת, בתצפית הוא נשאר בצד ומתעד את מה שקורה מאליו. ההבדל חשוב: תצפית מראה שתי תופעות קורות יחד, אבל לא בהכרח מוכיחה שאחת מהן גורמת לשנייה.
כלים של תצפית יכולים להיות פשוטים כמו עין אנושית ומחברת לתיעוד, או מורכבים כמו טלסקופ החלל האבל (Hubble Space Telescope) ורשתות חיישנים אוטומטיות. בתחומים כמו כימיה, פיזיקה וביולוגיה, ראיות נאספות לעתים קרובות באמצעות ניסויי מעבדה.
באסטרונומיה, שבה האובייקטים הנחקרים נמצאים במרחקים עצומים, מרבית הראיות מגיעות דרך אור או קרינה אלקטרומגנטית (Electromagnetic Radiation). הרעיון הבסיסי זהה: לאסוף נתונים על העולם כפי שהוא, לא כפי שנרצה שיהיה.
אחד השימושים הקלאסיים לתצפית הוא ביולוגיית שדה. קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), חוקר האתולוגיה (Ethology) הנודע וזוכה פרס נובל לרפואה, בילה שנים בצפייה באווזי בר ובסוגי ציפורים שונים מטווח קרוב.
פעם אחת, בשעת טעות מחקרית מוצלחת, גוזלי אווז טריים עברו "הטבעה" אליו, אל לורנץ עצמו, כלומר - תפסו אותו כ"אמא" שלהם והלכו אחריו לכל מקום. כך, הוא גזר מתצפיותיו תובנות יסודיות על מנגנון הקשר הרגשי של גוזלים לאימם, תופעה שכינה "הטבעה" (Imprinting). הוא לא שינה שום דבר בסביבה. הוא רק התבונן.
תצפית שיטתית תהיה חיונית במיוחד כשאי אפשר לבצע ניסוי, מסיבות אתיות או מעשיות. לא ניתן לבדוק ניסויית את השפעת העישון על בני אדם על ידי כך שמכריחים חצי מהנחקרים לעשן 20 שנה. במקום זאת, חוקרים עוקבים אחר אוכלוסיות גדולות לאורך זמן, רושמים מי עישן ומי לא, בודקים את שיעורי המחלות בכל קבוצה. זו הדרך שבה התבסס הקשר בין עישון לסרטן ריאות, עשורים לפני שהתגלה המנגנון הביולוגי המדויק.
גם מדעי החברה נשענים על תצפית באופן עמוק. האנתרופולוגית מרגרט מיד (Margaret Mead) בילתה חודשים ארוכים בקרב שבטים בפפואה גינאה החדשה (Papua New Guinea). היא צפתה בחיי היומיום, בטקסים ובדפוסי גידול הילדים שלהם, מבלי להתערב. תצפיותיה שינו את הדרך שבה המדע הבין את השפעת התרבות על התנהגות אנושית.
בסוציולוגיה, חוקרים משתמשים לעתים ב"תצפית משתתפת" (Participant Observation), שבה החוקר מצטרף לקבוצה הנחקרת ומתעד אותה מבפנים.
מנגד, החולשה של תצפית כשיטת מחקר היא שאי אפשר לקבוע ממנה לבד קשר של סיבה ותוצאה. שתי תופעות שנצפות יחד עשויות להיות קשורות לגורם שלישי נסתר ולאו דווקא בהשפעתה של תופעה אחת על השנייה. לכן, בדרך כלל, תצפיות הן נקודת הפתיחה של מחקר ולא נקודת הסיום. במקום לספק מסקנות, הן מולידות שאלות, מציעות השערות ומזמינות את הניסויים הבאים.
על התצפית במדע:
https://youtu.be/sJ1RyaNm6IU
כשיטה מדעית:
https://youtu.be/RvmF9OWrXWA
דימוי של תצפית בזואולוגיה (עברית):
https://youtu.be/NNZxpk2dbR8
והסבר מקיף על התצפית (עברית):
https://youtu.be/JE_SSMIEb-c
אפקט הצופה (Observer effect) הוא מונח מדעי המתאר את האופן שבו אדם המודד וצופה בהתרחשות או אירוע כלשהם, עשוי לשנותם. כלומר עצם התצפית בדבר מה - הוא שמשנה אותו.
את אפקט הצופה נראה בקלות הכי גדולה במחקרים חברתיים. כי במדעי החברה יודע כל חוקר שבדרך כלל אנשים לא מתנהגים רגיל, אם הם יודעים שהם נצפים על ידי החוקרים.
עצם העובדה שנבדק יודע שצופים בו, משנה את התנהגותו. מה שמצטרף לעובדה שאנשים נוטים לציין בראיונות דברים שנראים להם "נכונים" חברתית ולאו דווקא את האמת שהחוקר מחפש.
אך גם בפיזיקה, הראה עקרון אי הוודאות של הייזנברג שעצם פעולת המדידה משנה את העצם הנמדד. האיש הוכיח את הטענה שבלתי אפשרי למדוד בדייקנות את מצבו של חלקיק, או בעצם את מיקומו ואת המומנטום שלו, וזאת מכיוון שעצם פעולת המדידה משנה את הפרמטרים, או המשתנים הללו.
מה שמשמש לא פעם לצורך הסבר התופעה הוא הניסוי המחשבתי שבתגית "החתול של שרדינגר", בו החתול שבקופסה סגורה לא חי ולא מת, עד שהוא נצפה, אלא נמצא בסופרפוזיציה של המצבים חי ומת גם יחד. כלומר, עצם המדידה היא שמשפיעה על מצבו הפיזיקלי של החתול ולא המידע שצובר הצופה, או בלא צפייה. כל הפרטים שם - זה גאוני!
הייזנברג הראה, שאפילו תאורטית וגם עם כלי מדידה בעלי דיוק אינסופי, שום מדידה לא תגיע לדיוק מושלם, שיכלול גם את המיקום וגם את התנע של כל עצם פיזי שהוא. כתוצאה מכך, אגב, התמונה הדטרמיניסטית והרציונלית של הטבע מתערערת, הדברים הופכים סובייקטיביים תלויים במי שקוראים אותם ובכלים שעומדים לרשותם לצורך כך.
גם בעולם התעשייה והניהול הדגימו מחקרי הות'ורן המפורסמים את אפקט הצופה. עצם תשומת הלב שקיבלו פועלים במפעל, השפיע על התפוקה שלהם, גם כשתשומת הלב הייתה כנגדם. ראו תגית "ניסויי הות'ורן".
הנה אפקט הצופה:
https://youtu.be/Rqh6CH1Hlvo
הנה האפקט הזה במכניקה קוונטית:
https://youtu.be/wa21Z9skqd4
ביקום:
https://youtu.be/wxEFqbyF8ps
הסבר לעומק על אפקט הצופה:
https://youtu.be/Bq69-MI9TA0
וההסבר של הקשר בין זה לבין החתול של שרדינגר:
https://youtu.be/V9KnrVlpqoM
מחלת פרקינסון היא אחת ממחלות המוח הידועות והקשות הידועות לנו. זו מחלה ניוונית הפוגעת במערכת העצבים ומאופיינת בהפרעות מוטוריות שבראשן הרעידות, אותן רעידות הן שנתנו לה את שמה העברי שאיש לא משתמש בו, אך הוא אומר הכל: רטטת.
מעניין הסיפור על איך הגיע ג'יימס פרקינסון (James Parkinson) לתצפיותיו, שגילו ואבחנו, לראשונה, את המחלה שלימים תיקרא על שמו.
זה קרה ממש ברחוב. השנה היא 1817, כשפרקינסון שימש כרופא. האיש נהג לערוך הליכות ארוכות ברחובות לונדון, עירו. במהלך טיוליו היומיומיים, הוא שם לב לאנשים מסוימים שצעדו בצורה מאוד ייחודית - הם נטו להישען קדימה בזמן ההליכה, ידיהם רעדו גם כשהם עמדו במקום, והתנועה שלהם הייתה איטית ומוגבלת.
במקום להזמין אותם למרפאה שלו, ג'יימס בחר בגישה מעניינת - הוא עקב אחריהם ברחובות לונדון, בסודיות של סטוקרים, תוך שהוא מתעד את התנהגותם. דרך התצפיות הללו, הוא זיהה שישה אנשים שסבלו ממה שהוא כינה "שיתוק רועד" (Shaking Palsy). מה שמעניין הוא שהוא מעולם לא בדק אותם באופן רשמי - כל התובנות שלו הגיעו מהתצפיות הללו ברחוב.
הגישה הזו של פרקינסון - להיות מעין סטוקר מדעי ולהתבונן באנשים בסביבתם הטבעית במקום במרפאה - הייתה מאוד חדשנית לתקופתו. היא אפשרה לו לראות איך המחלה משפיעה על חיי היומיום של האנשים, ולא רק על הסימפטומים הרפואיים שלהם. זו הייתה דוגמה מוקדמת למה שהיום היינו מכנים מחקר אתנוגרפי בתחום הרפואה.
מעניין שלמרות שהתצפיות שלו היו מדויקות להפליא, לקח כמעט 60 שנה עד שהקהילה הרפואית התחילה להתייחס ברצינות לתיאור שלו את המחלה. רק כשהנוירולוג הצרפתי המפורסם ז'אן-מרטן שארקו (Jean-Martin Charcot) קרא למחלה על שמו של פרקינסון, היא התחילה לקבל את ההכרה המדעית שהגיעה לה.
קראו על הרטטת בתגית "מחלת פרקינסון".
הנה סיפורו של פרקינסון:
https://youtu.be/HMe2Xw4Vk-8?
המחלה, גורמיה, מאפייניה וכמה היא נפוצה (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
על סימנים וסימפטומים של פרקינסון, שיכולים להופיע עשרות שנים לפני שחולים בה (עברית):
https://youtu.be/y1ldOUE9l_w
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
והחוקר מהתגלית והאבחון של הפרקינסון:
https://youtu.be/YLeSNtt7-h4?long=yes
