שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה תקר בצמיג מרוקן את האוויר ממנו?
מהו באג במחשבים?
באג הוא השם לתקלה במחשב או בתוכנה. הכל התחיל באחד מראשוני המחשבים בעולם - מחשב "הרווארד סימן 2". כשהתגלה במחשב סוג של עש (באנגלית BUG), מעין חרק שנתקע במחשב וגרם לתקלה הוחלט לקרוא לו "באג".
העש הוסר מהמחשב והודבק לדף ההתקלות 9 בשנת 1947. בעקבות אותו באג ראשון נהוג להתייחס לתקלות במחשב ובתוכנה כבאגים ומכאן המושג "באג". יש הטוענים שהמושג הומצא כבר במאה ה-19 אבל יש על כך ויכוחים רבים וספקות רבים.
הנה הבאגים במחשבים, דרך באג המחשבים הראשון:
http://youtu.be/NUnEoouyvGY
מה קרה בנס על ההדסון?
בהיסטוריה של התעופה ידועים מקרים רבים של נחיתת אונס, אבל אחת המעניינות שבהן התרחשה קצת לפני השעה 3 וחצי בצהריים, ביום חמישי ה-15 בינואר 2009. אז יצאה לדרכה מנמל התעופה לה גוארדיה בניו יורק, טיסה 1549 של חברת התעופה US Airways.
בתום ההמראה, שעברה חלק, הרים הטייס את עיניו, וראה עשרות ציפורים על כל רוחב החלון. בחלקיק שנייה פגע המטוס בלהקת ציפורים, שעפה היישר אל מנועיו. המנועים הפסיקו לעבוד ובן רגע הפך המטוס כולו לדאון עצום, שבתוך דקות עתיד להתרסק.
זה היה הרגע שבו קיבל הקברניט צ'סלי סאלנברגר את אחת ההחלטות הקשות בחייו. הוא פעל בניגוד להוראות ובמקום לחזור ולנחות בשדה התעופה, עם מנועים כבויים וסיכויים כמעט ודאיים להתרסקות, הוא בחר בפתרון שונה ויצירתי יותר - סאלנברגר הנחית את המטוס בנהר ההדסון, שעובר ליד מנהטן. הנחיתה הצליחה וחייהם של כל 155 הנוסעים ואנשי הצוות ניצלו.
נחיתת האונס בנהר ההדסון, המפריד בין ניו יורק לניו ג'רזי הייתה חסרת תקדים. היא הייתה בתוך מי הנהר, בסמוך לרחוב 48 בפינת ברודוויי בניו יורק. אבל החשוב הוא שהייתה במרחק של כ-900 מטרים מ-3 מעבורות גדולות. הטייס עשה זאת, לדבריו, כדי שהחילוץ של הנוסעים יהיה מהיר ובטוח, באמצעות המעבורות הללו.
הוא צדק. בתוך דקות יצאו הנוסעים, בחליפות ההצלה שלהם והמתינו על כנפי המטוס עד שהמעבורות הגיעו לאסוף אותן.
כשנודע על נחיתת האונס, הפך סלנברגר מיד לגיבור אמריקאי. הציבור האמריקאי לא הפסיק למחוא לו כפיים ולהעריץ את הטייס שנחת בתוך הנהר הגדול ושמר על חיי כל נוסעיו.
אבל האבסורד הגיע מאוחר יותר. מאחר שהמטוס ניזוק מהמים, ללא כל סיכוי לתקנו, סלנברגר נתבע על שלא שמר עליו וגרם לאובדן מטוס בשווי של 75 מיליון דולר. לא עזרה עדותו בפני הוועדת בטיחות התעופה בארצות הברית, ש"המטוס היה איטי מדי ונמוך מדי, מנועיו כבויים, כל ניסיון לחזור למעלה היה עלול להסתיים באסון".
כך או כך, הוא יצא מזה ונשאר בזיכרון הקולקטיבי האמריקאי, בתור הטייס החכם והאמיץ, שנחת במי נהר ההדסון והציל את נוסעיו מאסון נורא.
הנה סיפור הנחיתה המדהימה על ההדסון:
https://youtu.be/4v7kASXPQMc
והקלטות מתא הטייס ברגעים המותחים הללו:
https://youtu.be/JItbos1tYZs
איך אדריכל-העל נורמן פוסטר תכנן גשר שהפך לבדיחה?
הכל החל כשהחליטה עיריית לונדון להקים את הגשר הראשון מעל התמזה, מאז חנוכתו של הטאוור ברידג' בסוף המאה ה-19. העיריה עשתה מכרז גדול להקמת "גשר המילניום" (London Millenium Bridge), שבו השתתפו אדריכלים גדולים מכל העולם.
הזוכה בתחרות לתכנן אותו היה האדריכל הידוע נורמן פוסטר. ביחד עם פסל בשם אנתוני קארו הוא תכנן גשר מרהיב ומיוחד, מודרניסטי ועשוי נירוסטה ואלומיניום.
אבל אוי לאותה הבושה - ביום חנוכת הגשר, כשעשרות אלפי אנשים עלו עליו וחגגו את הגשר החדש, התגלו בעיות. הגשר החל לרעוד ולזוז, הרגשה מפחידה במיוחד וגם משהו שעלול להפוך לאסון, במיוחד אם נזכרים בגשר טקומה שקרס בארה"ב ב-1941, בשל תכנון שלא לקח בחשבון את כל הלחצים והכוחות שמופעלים על הגשר.
התוצאה הייתה שהגשר המפחיד של לונדון נסגר בימים הבאים. היה חשש שהבעיה הזו תגרום לביטול פרויקט נוסף והרבה יותר גדול של פוסטר - הגשר הגבוה בעולם שתכנן באותה תקופה.
רק אחרי כשנתיים של תיקונים נפתח הגשר מחדש, כשהוא בטוח ויציב. רק אז יכולים היו תושבי לונדון להתפעל סוף סוף מהגשר המרהיב שצמח להם בעיר ולצעוד עליו בטוחות.
הנה סיפור התקלה של גשר המילניום:
http://youtu.be/gQK21572oSU
"גשר המילניום" כיום:
https://youtu.be/yC0HsspgUGA?t=12
וסרט נוסף על הגשר היפה הזה:
http://youtu.be/o93t9CLi7P8
למה דולפינים ולווייתנים מתאבדים על החוף?
תופעת ההחפה (beaching), מלשון "חוף", היא תופעה קשה, בה יונקים ימיים כמו לווייתנים ודולפינים עולים מהים אל החוף ומתים.
זוהי תופעה מסתורית ומוזרה, שמתרחשת שוב ושוב בחופי העולם. איש לא יודע בוודאות מה גורם לקבוצות גדולות של יונקים אלה לעלות אל החוף ולהתאבד.
מדענים משערים שפגיעה בחוש הניווט שלהם גורמת לתופעה. השערות המדענים שפגיעה כזו נובעת משיבושים טבעיים בשדה המגנטי של כדור הארץ - זה שמכוון את בעלי החיים בנדידה.
השערה אחרת מתייחסת לגלי הקול שנשלחים על ידי מערכות סונאר של ספינות ורעשים על-קוליים שגורם האדם בים ומבלבלים אותם. כי לווייתנים, כמו דולפינים עטלפים, משתמשים בניווט ואיתור מזון על ידי אקולוקיישן, שיטה טבעית מדהימה, של השמעת קולות והאזנה להדים המוחזרים מהם. יש סיכוי שבתדרים מסוימים, פוגע הסונאר הצבאי או זה של הספינות ביכולת הניווט של הלווייתנים והם מתבלבלים ועולים על חופי הים מבלי יכולת לחזור.
השערה אלא היא שזה קשור דווקא בזיהומים במי הים שפוגעים ביכולת הניווט ואפילו השערה על אודות התאבדות יזומה של בעלי החיים הללו, בשל אחווה והזדהות עם פרטים חולים או תשושים, טענה שלא מקבלת הרבה תמיכה מדעית.
הנה סרטון שבו נופשים בחוף בברזיל מצילים להקת דולפינים שנסחפה אל החוף על ידי החזרתה אל הים:
http://youtu.be/oF2CdXKWX3U
החפה של 50 לווייתנים שנסחפו אל החוף ומתו:
http://youtu.be/Xl29gPgfIjE
אנשים שמצליחים להחזיר לים ולחיים 43 לווייתנים מתוך כ-200 שנסחפו לחוף:
http://youtu.be/ezzmkEQILO0
ו-39 לווייתנים שמתבלבלים אל החוף ומתים:
http://youtu.be/8K3gs0Fy7A0
#מה עושה הפאנצ'ר לצמיגים?
כל מי שנתקל פעם בפאנצ'ר בצמיג הרכב, אותו תקר, חור או נקב בצמיג, מכיר את התחושה המעצבנת של לראות את הצמיג מתקמט, מאבד את האוויר ותוקע את המכונית. אבל מה שקורה בתוך הצמיג הוא דרמה פיזיקלית אמיתית המתרחשת בין שני כוחות חזקים.
כי מהו הצמיג בעצם? - צמיג הוא מעין בלון ענק וחזק שמכיל בתוכו אוויר דחוס מאוד. הלחץ בתוך הצמיג הוא פי 2 עד 3 מהלחץ הרגיל של האוויר שמסביבנו והוא נלחץ לשם בכוח, באמצעות המשאבה בתחנת הדלק.
האוויר הדחוס נשאר בצמיג כי הגומי אוטם אותו מכל הצדדים ומונע ממנו מלברוח החוצה. ברגע שיש תקר, באנגלית פאנצ'ר, כשמופיע נקב בצמיג, האוויר הדחוס שבתוך הצמיג מוצא לו מסלול בריחה. והפיזיקה עושה כאן את שלה - כמו תמיד, אוויר בורח מאזור של לחץ גבוה לאזור של לחץ נמוך.
זה כמו שאתם תקועים בין המון בני אדם, כולם דחוסים בדוחק ורוצים, ממש "מתים" לצאת מהלחץ ולהירגע בחוץ. או כמו מים שתמיד יזרמו במהירות למטה, בחוק טבע בסיסי שתמיד יתקיים ולא ניתן יהיה לעצור אותו.
נחזור לצמיג. לחץ האוויר הפנימי שבתוכו הוא שהופך את הצמיג לקשיח ויציב ומאפשר למכונית הכבדה לנסוע עליו ועל הצמיגים האחרים. כשיש תקר והאוויר בורח ממנו, נעלם אותו לחץ פנימי. ואחרי שהגומי איבד את הכוח שהחזיק אותו בלחץ והקשיח את הגלגל, הוא חוזר למצבו הטבעי, הרפוי והמקומט.
זה כמו בלון שמתרוקן מהאוויר. כשהקרום הגמיש שלו פשוט איבד את הכוח שניפח אותו לפני כן, הוא מתרופף והופך לסתם פיסת גומי מקומטת.
ומעניין שמי שפיתח בשנת 1888 את הצמיג הפניאומטי, הצמיג הממולא באוויר דחוס, היה וטרינר סקוטי בשם ג'ון דנלופ (John Boyd Dunlop). הוא פשוט רצה לעזור לבנו לרכוב בנוחות על האופניים וגילה שאוויר דחוס יכול לספוג זעזועים מהדרך ולהיות הרבה יותר נעים לרכיבה מאשר צמיג קשיח.
אבל יחד עם היתרון הגיע גם האתגר - איך לשמור על האוויר בתוכו. היום יש חומרי איטום שיכולים לסגור נקבים קטנים מבפנים וכך מתקנים פאנצ'רים בצמיגים. אבל העיקרון הפיזיקלי נשאר זהה. האוויר תמיד ימצא דרך להשתחרר למקום עם לחץ אוויר נמוך יותר, אם רק יהיה לו פתח לברוח דרכו. הטבע פשוט שואף לשיווי משקל.
הנה הצמיג המודרני המשוכלל:
https://youtu.be/BPYxLeW6WjM
כך מחליפים צמיג מפונצ'ר:
https://youtu.be/Tn-Xh5ldkXw
החלפת גלגל לילדים:
https://youtu.be/KjHECx0CViM
כיום יש צמיגים בטוחים יותר ללא פנימית:
https://youtu.be/FZQpdKq3HD8
ושיר לילדים על פנצ'ר בגלגל (עברית):
https://youtu.be/KucUrm1fnXA
כל מי שנתקל פעם בפאנצ'ר בצמיג הרכב, אותו תקר, חור או נקב בצמיג, מכיר את התחושה המעצבנת של לראות את הצמיג מתקמט, מאבד את האוויר ותוקע את המכונית. אבל מה שקורה בתוך הצמיג הוא דרמה פיזיקלית אמיתית המתרחשת בין שני כוחות חזקים.
כי מהו הצמיג בעצם? - צמיג הוא מעין בלון ענק וחזק שמכיל בתוכו אוויר דחוס מאוד. הלחץ בתוך הצמיג הוא פי 2 עד 3 מהלחץ הרגיל של האוויר שמסביבנו והוא נלחץ לשם בכוח, באמצעות המשאבה בתחנת הדלק.
האוויר הדחוס נשאר בצמיג כי הגומי אוטם אותו מכל הצדדים ומונע ממנו מלברוח החוצה. ברגע שיש תקר, באנגלית פאנצ'ר, כשמופיע נקב בצמיג, האוויר הדחוס שבתוך הצמיג מוצא לו מסלול בריחה. והפיזיקה עושה כאן את שלה - כמו תמיד, אוויר בורח מאזור של לחץ גבוה לאזור של לחץ נמוך.
זה כמו שאתם תקועים בין המון בני אדם, כולם דחוסים בדוחק ורוצים, ממש "מתים" לצאת מהלחץ ולהירגע בחוץ. או כמו מים שתמיד יזרמו במהירות למטה, בחוק טבע בסיסי שתמיד יתקיים ולא ניתן יהיה לעצור אותו.
נחזור לצמיג. לחץ האוויר הפנימי שבתוכו הוא שהופך את הצמיג לקשיח ויציב ומאפשר למכונית הכבדה לנסוע עליו ועל הצמיגים האחרים. כשיש תקר והאוויר בורח ממנו, נעלם אותו לחץ פנימי. ואחרי שהגומי איבד את הכוח שהחזיק אותו בלחץ והקשיח את הגלגל, הוא חוזר למצבו הטבעי, הרפוי והמקומט.
זה כמו בלון שמתרוקן מהאוויר. כשהקרום הגמיש שלו פשוט איבד את הכוח שניפח אותו לפני כן, הוא מתרופף והופך לסתם פיסת גומי מקומטת.
ומעניין שמי שפיתח בשנת 1888 את הצמיג הפניאומטי, הצמיג הממולא באוויר דחוס, היה וטרינר סקוטי בשם ג'ון דנלופ (John Boyd Dunlop). הוא פשוט רצה לעזור לבנו לרכוב בנוחות על האופניים וגילה שאוויר דחוס יכול לספוג זעזועים מהדרך ולהיות הרבה יותר נעים לרכיבה מאשר צמיג קשיח.
אבל יחד עם היתרון הגיע גם האתגר - איך לשמור על האוויר בתוכו. היום יש חומרי איטום שיכולים לסגור נקבים קטנים מבפנים וכך מתקנים פאנצ'רים בצמיגים. אבל העיקרון הפיזיקלי נשאר זהה. האוויר תמיד ימצא דרך להשתחרר למקום עם לחץ אוויר נמוך יותר, אם רק יהיה לו פתח לברוח דרכו. הטבע פשוט שואף לשיווי משקל.
הנה הצמיג המודרני המשוכלל:
https://youtu.be/BPYxLeW6WjM
כך מחליפים צמיג מפונצ'ר:
https://youtu.be/Tn-Xh5ldkXw
החלפת גלגל לילדים:
https://youtu.be/KjHECx0CViM
כיום יש צמיגים בטוחים יותר ללא פנימית:
https://youtu.be/FZQpdKq3HD8
ושיר לילדים על פנצ'ר בגלגל (עברית):
https://youtu.be/KucUrm1fnXA
באג הוא השם לתקלה במחשב או בתוכנה. הכל התחיל באחד מראשוני המחשבים בעולם - מחשב "הרווארד סימן 2". כשהתגלה במחשב סוג של עש (באנגלית BUG), מעין חרק שנתקע במחשב וגרם לתקלה הוחלט לקרוא לו "באג".
העש הוסר מהמחשב והודבק לדף ההתקלות 9 בשנת 1947. בעקבות אותו באג ראשון נהוג להתייחס לתקלות במחשב ובתוכנה כבאגים ומכאן המושג "באג". יש הטוענים שהמושג הומצא כבר במאה ה-19 אבל יש על כך ויכוחים רבים וספקות רבים.
הנה הבאגים במחשבים, דרך באג המחשבים הראשון:
http://youtu.be/NUnEoouyvGY
בהיסטוריה של התעופה ידועים מקרים רבים של נחיתת אונס, אבל אחת המעניינות שבהן התרחשה קצת לפני השעה 3 וחצי בצהריים, ביום חמישי ה-15 בינואר 2009. אז יצאה לדרכה מנמל התעופה לה גוארדיה בניו יורק, טיסה 1549 של חברת התעופה US Airways.
בתום ההמראה, שעברה חלק, הרים הטייס את עיניו, וראה עשרות ציפורים על כל רוחב החלון. בחלקיק שנייה פגע המטוס בלהקת ציפורים, שעפה היישר אל מנועיו. המנועים הפסיקו לעבוד ובן רגע הפך המטוס כולו לדאון עצום, שבתוך דקות עתיד להתרסק.
זה היה הרגע שבו קיבל הקברניט צ'סלי סאלנברגר את אחת ההחלטות הקשות בחייו. הוא פעל בניגוד להוראות ובמקום לחזור ולנחות בשדה התעופה, עם מנועים כבויים וסיכויים כמעט ודאיים להתרסקות, הוא בחר בפתרון שונה ויצירתי יותר - סאלנברגר הנחית את המטוס בנהר ההדסון, שעובר ליד מנהטן. הנחיתה הצליחה וחייהם של כל 155 הנוסעים ואנשי הצוות ניצלו.
נחיתת האונס בנהר ההדסון, המפריד בין ניו יורק לניו ג'רזי הייתה חסרת תקדים. היא הייתה בתוך מי הנהר, בסמוך לרחוב 48 בפינת ברודוויי בניו יורק. אבל החשוב הוא שהייתה במרחק של כ-900 מטרים מ-3 מעבורות גדולות. הטייס עשה זאת, לדבריו, כדי שהחילוץ של הנוסעים יהיה מהיר ובטוח, באמצעות המעבורות הללו.
הוא צדק. בתוך דקות יצאו הנוסעים, בחליפות ההצלה שלהם והמתינו על כנפי המטוס עד שהמעבורות הגיעו לאסוף אותן.
כשנודע על נחיתת האונס, הפך סלנברגר מיד לגיבור אמריקאי. הציבור האמריקאי לא הפסיק למחוא לו כפיים ולהעריץ את הטייס שנחת בתוך הנהר הגדול ושמר על חיי כל נוסעיו.
אבל האבסורד הגיע מאוחר יותר. מאחר שהמטוס ניזוק מהמים, ללא כל סיכוי לתקנו, סלנברגר נתבע על שלא שמר עליו וגרם לאובדן מטוס בשווי של 75 מיליון דולר. לא עזרה עדותו בפני הוועדת בטיחות התעופה בארצות הברית, ש"המטוס היה איטי מדי ונמוך מדי, מנועיו כבויים, כל ניסיון לחזור למעלה היה עלול להסתיים באסון".
כך או כך, הוא יצא מזה ונשאר בזיכרון הקולקטיבי האמריקאי, בתור הטייס החכם והאמיץ, שנחת במי נהר ההדסון והציל את נוסעיו מאסון נורא.
הנה סיפור הנחיתה המדהימה על ההדסון:
https://youtu.be/4v7kASXPQMc
והקלטות מתא הטייס ברגעים המותחים הללו:
https://youtu.be/JItbos1tYZs
הכל החל כשהחליטה עיריית לונדון להקים את הגשר הראשון מעל התמזה, מאז חנוכתו של הטאוור ברידג' בסוף המאה ה-19. העיריה עשתה מכרז גדול להקמת "גשר המילניום" (London Millenium Bridge), שבו השתתפו אדריכלים גדולים מכל העולם.
הזוכה בתחרות לתכנן אותו היה האדריכל הידוע נורמן פוסטר. ביחד עם פסל בשם אנתוני קארו הוא תכנן גשר מרהיב ומיוחד, מודרניסטי ועשוי נירוסטה ואלומיניום.
אבל אוי לאותה הבושה - ביום חנוכת הגשר, כשעשרות אלפי אנשים עלו עליו וחגגו את הגשר החדש, התגלו בעיות. הגשר החל לרעוד ולזוז, הרגשה מפחידה במיוחד וגם משהו שעלול להפוך לאסון, במיוחד אם נזכרים בגשר טקומה שקרס בארה"ב ב-1941, בשל תכנון שלא לקח בחשבון את כל הלחצים והכוחות שמופעלים על הגשר.
התוצאה הייתה שהגשר המפחיד של לונדון נסגר בימים הבאים. היה חשש שהבעיה הזו תגרום לביטול פרויקט נוסף והרבה יותר גדול של פוסטר - הגשר הגבוה בעולם שתכנן באותה תקופה.
רק אחרי כשנתיים של תיקונים נפתח הגשר מחדש, כשהוא בטוח ויציב. רק אז יכולים היו תושבי לונדון להתפעל סוף סוף מהגשר המרהיב שצמח להם בעיר ולצעוד עליו בטוחות.
הנה סיפור התקלה של גשר המילניום:
http://youtu.be/gQK21572oSU
"גשר המילניום" כיום:
https://youtu.be/yC0HsspgUGA?t=12
וסרט נוסף על הגשר היפה הזה:
http://youtu.be/o93t9CLi7P8
תקלות
תופעת ההחפה (beaching), מלשון "חוף", היא תופעה קשה, בה יונקים ימיים כמו לווייתנים ודולפינים עולים מהים אל החוף ומתים.
זוהי תופעה מסתורית ומוזרה, שמתרחשת שוב ושוב בחופי העולם. איש לא יודע בוודאות מה גורם לקבוצות גדולות של יונקים אלה לעלות אל החוף ולהתאבד.
מדענים משערים שפגיעה בחוש הניווט שלהם גורמת לתופעה. השערות המדענים שפגיעה כזו נובעת משיבושים טבעיים בשדה המגנטי של כדור הארץ - זה שמכוון את בעלי החיים בנדידה.
השערה אחרת מתייחסת לגלי הקול שנשלחים על ידי מערכות סונאר של ספינות ורעשים על-קוליים שגורם האדם בים ומבלבלים אותם. כי לווייתנים, כמו דולפינים עטלפים, משתמשים בניווט ואיתור מזון על ידי אקולוקיישן, שיטה טבעית מדהימה, של השמעת קולות והאזנה להדים המוחזרים מהם. יש סיכוי שבתדרים מסוימים, פוגע הסונאר הצבאי או זה של הספינות ביכולת הניווט של הלווייתנים והם מתבלבלים ועולים על חופי הים מבלי יכולת לחזור.
השערה אלא היא שזה קשור דווקא בזיהומים במי הים שפוגעים ביכולת הניווט ואפילו השערה על אודות התאבדות יזומה של בעלי החיים הללו, בשל אחווה והזדהות עם פרטים חולים או תשושים, טענה שלא מקבלת הרבה תמיכה מדעית.
הנה סרטון שבו נופשים בחוף בברזיל מצילים להקת דולפינים שנסחפה אל החוף על ידי החזרתה אל הים:
http://youtu.be/oF2CdXKWX3U
החפה של 50 לווייתנים שנסחפו אל החוף ומתו:
http://youtu.be/Xl29gPgfIjE
אנשים שמצליחים להחזיר לים ולחיים 43 לווייתנים מתוך כ-200 שנסחפו לחוף:
http://youtu.be/ezzmkEQILO0
ו-39 לווייתנים שמתבלבלים אל החוף ומתים:
http://youtu.be/8K3gs0Fy7A0
