» «

תקשורת פוליטית

עימות בחירות
למה צריך עימותי בחירות?



העימותים בבחירות של 2016, בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ, היו מלאי יצרים. מצד אחד עמדה קלינטון עם נתונים, ביטחון עצמי ושליטה בעניינים ומצד שני טראמפ - עם שפת גוף בוטחת, שפה שחצנית ונתונים שפעמים רבות לא עמדו במבחן העובדות והאמת. בבחירות הוא זכה, אז למה חשוב בכלל העימות הטלוויזיוני?

עימות בחירות (Election debate) הוא רגע חשוב מאד במירוץ לשלטון במדינות הדמוקרטיות. עימותי בחירות משודרים בטלוויזיה וצופים בהם אחוזים גבוהים מהמצביעים. בעימותי בחירות נדרשים המתמודדים להנהגה לענות על שאלות בעניינים חשובים שנוגעים למערכת הבחירות ולהנהגה עתידית שלהם. מדיעותיהם בנושאים שונים ועד התנהלות אישית, יכולת להעביר מסרים, להתמודד עם לחצים ולשדר מנהיגות - העימותים הם רגעי שיא במערכת הבחירות ובמדינות דמוקרטיות רואים בהם מבחן למועמדים. הם גם כלי שמאפשר לציבור המצביעים להתרשם מצדדים נוספים באישיותם של המועמדים.

העימות הראשון נערך בארצות הברית בשנת 1960. העימות היה בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון. הוא היה הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם אך היה לעימות היסטורי, מכיוון שהמחיש לראשונה את כוחה של הטלוויזיה וכיצד שינתה את הפוליטיקה לעד. בעימות הזה קבעו הצופים בטלוויזיה שקנדי ניצח, בעוד שמי שהאזינו לו ברדיו גרסו שניקסון ניצח. למעשה ניצח ג'ון קנדי בבחירות הללו, בזכות מה שראו הצופים בפעם הראשונה על המסך - מועמד שמקרין מנהיגות וקור רוח, למול מועמד שמשדר עייפות, לחץ ומגיע ל"ראיון עבודה אצל העם" כשהוא לא מגולח...

גם עימותים נוספים בהיסטוריה האמריקאית תרמו לניצחון מועמדים או גרמו להפסדים מביכים. אחד המקרים הזכורים הוא של הנשיא ג'ורג' בוש האב המביט בשעונו במהלך העימות ומשדר לחץ וחוסר נוחות, או האנחות של סגן הנשיא אל גור, שנאנח שוב ושוב ומפסיד את הבחירות לבוש הבן, מועמד כמעט חסר סיכוי מולו, שהציפיות ממנו היו כה נמוכות, עד שהביצועים הבינוניים שלו בעימות נתפסו כהישג והביאו אותו לנשיאות. זכור המתמודד רייגן המזלזל בנשיא ג'ימי קרטר במשפט "הנה אתה שוב מתחיל...", כשקרטר מדבר על שיחתו עם בתו בת ה-13 איימי שאמרה לו "מה הנושא החשוב בבחירות האלה". זכור גם המסך המפוצל שבו התעלם ברק אובמה ולא היישיר מבט אל יריבו המדבר ונועץ בו עיניים, מיט רומני. לאובמה לא הזיק העימות ואף הציג אותו שוב כמי שיודע לתקשר באופן מופלא והוא ניצח במירוץ לנשיאות פעמיים.

הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק והעימותים לקראת בחירות הפכו למרכיב חובה בדרך שעל המועמדים לעבור בדרך להנהגה. הפוליטיקאים בעולם הדמוקרטי יודעים שעימות הוא רגע קובע וקריטי במירוץ.


הנה הדברים שעוזרים להחליט על המנצח בעימות והטריקים של המועמדים (עברית):

https://youtu.be/9ZB5Vc4pQSU


רגעים משמעותיים בעימותי הבחירות באמריקה - העימותים המקצועיים והקובעים למשרה החזקה בעולם:

https://youtu.be/4Y8SZDH3B_4


ניתוח החשיבות העצומה של שפת הגוף של המועמדים בעימותים טלוויזיוניים:

https://youtu.be/QPWxxmPbWsg


העימות ההיסטורי בין קנדי לניקסון ששינה את פני הפוליטיקה הדמוקרטית לתמיד:

http://youtu.be/zHGs4535W_o


על העימות בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ (עברית):

https://youtu.be/u-tl6fvXm5I


ובחיוך - מה קורה כשמלחינים את המסרים בעימות לשיר מדהים (מתורגם):

https://youtu.be/95AR87ciruc
חדשות מזויפות
מהן החדשות המזויפות, פייק ניוז?



חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.

גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. אבל עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות היו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, עת המועמד דונלנד טראמפ האשים את יריביו בהפצת פייק ניוז עליו. המדהים הוא, אגב, שה"ניו יורק איימס", העיתון הטוב בעולם, חקר יסודית ומצא שטראמפ עצמו השמיע ב-4 שנות נשיאותו לא פחות מכ-20 אלף שקרים.

חלק מהצלחת ההפצה של חדשות כזב נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים, גם ואולי במיוחד אם הוא בדוי.

הבוטים האלה ועוד אלפי משתמשים מזוייפים יוצרים הפצה ויראלית ומהירה במיוחד של חדשות הכזב, כשבתוך דקות הם עושים זה לזה "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות ושקרים. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי ל"עובדה" ול"חדשות", הנראות כחדשות של ממש.

בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.

התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בחדשות אמיתות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.

מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.

אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.


הנה החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה (עברית):

https://youtu.be/XiFtw9jRFQU


טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם (עברית):

https://youtu.be/osqWSVZYOyQ


יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:

https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg


יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות (עברית):

https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k


ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ... (עברית)

https://youtu.be/ofC4vdcfsQY


אם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:

https://youtu.be/ie2Mq_iio2g


וכתבה מקיפה על הפייק ניוז, חדשות הכזב והטכנולוגיה שמקדמת אותן (עברית):

https://youtu.be/5pHccV64A-g?long=yes
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1960
מה קרה בעימות הטלוויזיוני בין קנדי וניקסון?



העימות בין קנדי וניקסון המפורסם שנערך ב-1960 בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון היה רק הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם. הוא הפך לעימות היסטורי כיוון שהמחיש את כוחה של הטלוויזיה ואת הכללים שהשתנו בגללה.

כמועמד כמעט בטוח לנשיאות, הגיע סגן הנשיא ניקסון לעימות, כשהוא לא-מוכן, מבחינת הופעתו החיצונית. לא רק שהוא חש ברע בעימות ונראה מזיע, הוא גם סירב להתאפר ומה שגרם לכך שניתן היה לראות את הזיפים שעל פניו. גם החליפה האפורה שלו נראתה לא טוב על הרקע האפור של האולפן והקטינה אותו. מולו ישב מי שייחשב למר כריזמה, המועמד הצעיר קנדי. על אף שהיה חולה עוד יותר מניקסון, נראה קנדי על המסך היטב, שידר תדמית בריאה וצעירה, ונראה ראוי לנשיאות.

התוצאות הדהימו את הסוקרים. המאזינים המעטים שהאזינו לעימות ברדיו, ראו בניקסון את המנצח. אך למולם, הרוב שלראשונה בהיסטוריה צפה בו דווקא בטלוויזיה, ראה את קנדי כמנצח העימות. הרושם הראשוני של העימות הזה שינה מהקצה אל הקצה את אהדת הציבור האמריקני אל קנדי ושלושת העימותים הנוספים לא שינו אותו. ג'ון קנדי ניצח בבחירות הללו, ברוב דחוק אך ברור. הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק ומאז אותו העימות הכירו בכך כל הפוליטיקאים בעולם.


הנה סיפורו של העימות ההיסטורי ששינה את פני הפוליטיקה האמריקנית לעד:

http://youtu.be/zHGs4535W_o


הדרך שבה עברו שני המועמדים את העימות הזה בטלוויזיה:

http://youtu.be/QazmVHAO0os


ובחיוך מוזר - מה היה קורה אם גם טראמפ היה משתתף בעימות הזה?

https://youtu.be/doEk7ajI9sY
בוט כתיבה
מהם בוטי הכתיבה שכותבים חדשות ומייצרים אותן?



האם אנו בדרך לעולם שבו כל החדשות ייכתבו בידי תוכנות מחשב חכמות? - רבים סבורים שכן. מסתבר שכבר היום יש תוכנות מחשב שכותבות חדשות בעצמן. התוכנות הללו נקראות "בוט כתיבה" (Writing bot) והן ככל הנראה יהיו הכותבים של הרבה מהחומר החדשותי שנקרא בעתיד. כיום כותבים בוטי הכתיבה בקושי דיווחים בסיסיים, והם רחוקים מלהחליף את הכותבים האנושיים והמיומנים. נראה, עם זאת, שזה רק עניין של זמן, עד שיופיעו בוטים שיוכלו להפיק ראיונות ואפילו פרשנויות המבוססים על ביג דאטה וכרייה מבוססת אלגוריתמים של מידע סטטיסטי. כתבות עומק? - אפילו אלה אינן מחוץ לתחום מתישהו בעתיד...

בוטי הכתיבה של ימינו מבוססים על אלגוריתמי "דווחנות" עיתונאיים, שכבר כיום מפעילים העיתונים ואתרי החדשות המובילים בעולם. היכולת לדווח במהירות עצומה, ששום עיתונאי אנושי לא יוכל לה, היא אחד ממוקדי התחרות החשובים בעיתונות האונליין המודרנית. יש כאלה שמוסיפים לכתבה הבהרה ברורה, על כך שהכתב הוא בוט. כך נוהג למשל העיתון הכלכלי פורבס. עיתונים ואתרי חדשות אחרים, מעדיפים כרגע להימנע מכך, מחשש שקוראים לא יסמכו על כתבות שהפיקה תוכנה.

בעיתונות הספורט מייצרים כיום אלגוריתמי כתיבה משוכללים כתבות מקיפות ומנומקות היטב על משחקי ספורט. אלו עולים לרשת בתוך דקה משריקת הסיום של המשחק. כתבות כאלה כוללות סטטיסטיקות ממשחקים קודמים, מעונות קודמות, היסטוריה של המתחרים ועוד. לכתב אנושי היה לוקח שעות כדי לייצר דיווח כל כך מפורט ומנומק של המשחק. הבוט עושה את זה בדקות, אם לא בשניות. כמובן שאת רוב עבודת האיסוף והניתוח הוא מבצע במהלך המשחק.

גם בתחום הכלכלה, שבו זמן פרסום המידע שווה לעיתים כסף רב, משתמשים היום באלגוריתמים כאלה. כך משמשים אלגוריתמים אוטומטיים של כתיבה עיתונאית להנפקת כתבות, שמפורסמות שניות לאחר אירועים בבורסה או בשוק ההון.

בתחומים של משברים ואסונות יש להם יתרון. באתרים מסוימים התפרסמה כתבה על רעידת אדמה כ-3 דקות לאחר שהתרחשה. אגב, הבוט שכתב אותה עשה זאת בתוך שניות. שאר הזמן בדקות הללו, עד שפורסמה הידיעה, נדרש כדי שהעורך או העיתונאי האנושי יאשר לפרסם את הכתבה.

פיתוח הבוטים העיתונאיים הללו ממשיך ליעדים שאפתניים מאד. מחשוב תהליכים מקביליים, של איסוף מידע וניתוחו, תוך התמודדות עם כמויות הולכות וגדלות של נתונים מתחומים שונים, איתור ותיקון מהיר של טעויות בנתונים או חיפוש ואיתור אוטומטי של אותם "סקופים" אפשריים, שיעוררו עניין בציבור.

אגב, חלק מהבוטים הללו כבר הוסבו לשימושים פוליטיים. הם "מאיישים" פרופילי פייסבוק מזויפים, מגיבים לציוצי טוויטר או מצייצים בעצמם, מפיצים פייק ניוז או ריל ניוז ביעילות מפחידה ובקיצור - ממלאים את תפקידם של הפוליטיקאים ודובריהם, במכפלות כוח מטורפות שמאפשרות שינויים ממשיים בדעת הקהל.

היתרונות של העיתונאי הרובוטי ברורים - מרגע שהוא פותח, השימוש בו זול מאוד. הוא לא זקוק לחופשות או לתנאים סוציאליים, אין לו ילד חולה והוא אף פעם לא שובת בשל תנאי העבודה הלוחצים או השכר הנמוך..

עוד על כך קראו באאוריקה בתגית: "עיתונאי רובוט". שם תכירו בוטי כתיבה חכמים שמייצרים מאמרים מנתונים גולמיים, מה'ביג דאטה' של תחומים כמו ספורט ועיתונות.


מוצר של חברת "Automated Insights" שמנתח נתונים רבים ומספק מאמרים בלשון אנושית, שקל לקרוא ולהבין:

http://youtu.be/hx1SMxgxKnc


על פרק נוסף ומדהים של הארי פוטר שנכתב על ידי בוט כתיבה:

https://youtu.be/XFYckCslt74


בוט כתיבה שלומד את כתב היד שלך וכותב בשמך:

https://youtu.be/LsZH7SS_lfQ


ועוד רובוט כתב יד:

https://youtu.be/BqgT_Nu0QnY


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.