הספר "1984" שכתב ג'ורג אורוול מתאר את החיים תחת שלטון יחיד מאיים של המנהיג המכונה "האח הגדול". בספר יש ביקורת חריפה על המשטר הקומוניסטי של ברית המועצות באותה תקופה ויש בו מסרים חברתיים, ומוסריים שונים.

הספר השפיע על התרבות האנושית מאד. העולם הקודר שתואר בו, עם השליטה המוחלטת של השלטון באזרחים הפך לאימת האנשים שוחרי החופש והפרטיות.

בספר "1984" הציג אורוול את הטלסקרין של המנהיג, מצלמת מעקב שנמצאת בכל בית של בני המעמד הבורגני. הטלסקרין בוחן וגם מקרין מסרי תעמולה לאוכלוסייה הבורגנית. המנהיג נכנס לכל בית ולכל דירה. הוא בכל מקום, כמו עין בוחנת ושופר מהדהד.

נוכחות הטלסקרין בבתי הבורגנים, של בני המעמד הבינוני, היא בניגוד לאלה של בני מעמד הנמוך, "הפרולים" שלא ימרדו לעולם כי הם זוכים מהשלטון ללחם ושעשועים בכמויות שמעמעמות את השליטה המוחלטת שלו.

מהספר 1984 בא הביטוי "האח הגדול", שהפך למטבע לשון ומתאר מצב שבו אזרחים או יחידים בקבוצה נתונים לפיקוח ולבדיקה מתמדת של השלטון.

כיום, בעידן של אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לפלוש לפרטיות ולחופש הזה בקלות רבה, משמעות ונבואת הספר הזה היא גדולה ומאיימת. יש חשש אמיתי שהמנהיג העתידי ישדר ממסך הטלוויזיה את מסריו, באופן חופשי, כשאנשיו מביטים באזרחים ובודקים את מעשיהם, דרך מצלמות הפרושות בכל מקום.

עוד תרם הספר לתרבות המודרנית את המציאות האורווליאנית, ביטוי המתייחס למצב בו השלטון עושה כרצונו בעיצוב התודעה וזו הופכת למצב שלמעשה "כל שקר הוא אמת ואמת היא שקר".

אורוול גם טבע את המושג "משטרת המחשבות". זוהי משטרה חשאית שמטרתה למנוע מהאזרחים לחשוב אחרת מהדעות שמנהיג ואוכף המשטר. הביטוי הזה נכנס לשיח העולמי בקשר למשטרים המגבילים או מנסים להגביל את חופש הביטוי של אזרחיהם.


הנה המשמעויות של 1984 וההשפעה התרבותית שלו (מתורגם):

https://youtu.be/oe64p-QzhNE


הקדימון לסרט המבוסס על הספר "1984" של ג'ורג אורוול:

http://youtu.be/Z4rBDUJTnNU?t=5s


והרצאת וידאו קצרה על הספר הדיסטופי (עברית):

https://youtu.be/awntu_8pfyM?long=yes

מהי תופעת האח הגדול?


אין כמו צירוף המילים "האח הגדול" כדי לעורר אסוציאציות של חברה במעקב, בשליטה טוטאלית של מנהיג אוטוריטרי, השולט בכל פרט מחיי אזרחיו, עוקב אחריהם בכל מקום, מונע מהאזרחים לחשוב אחרת ממנו, מפעיל "משטרת מחשבות" כדי לוודא שאינם חושבים אחרת ומגביל את חופש הביטוי של אזרחיו.

דומה שג'ורג אורוול יצר את הארכיטיפ המודרני, מהמשמעותיים והמדויקים ביותר למאה ה-20 וצפונה. "האח הגדול" שהוא הביא לתרבות שולט בדיסטופיה אוקיאניה ו"רואה את הכל". הוא עוקב אחרי האזרחים ונכנס לתוך פרטיותם, מה שכיום מטריד רבים באיכוני שירות הביטחון הכללי על הטלפונים שלהם.

אבל אותו שליט, הנמצא בכל מקום, גם משכתב את ההיסטוריה לצרכיו. באוקיאניה אין אמת היסטורית שלא עברה שיפוץ, עריכה ומיטוב בדיעבד של מעשי השליט הזה.

וכדי להרים ענן של עשן, השליט הזה מפזר ומלעיט את אזרחיו, המכונים אצל אורוול "פרולים", בלחם ושעשועים. הוא מפטם אותם בדברים המסיחים את דעתם משליטתו הטוטאלית בחייהם ובתוך כך שומר על שליטה מוחלטת בהם.

יש מקום אחד בו הוסר חשש המעקב והפרת הפרטיות ברגע. מדובר בקרב משתתפי ריאליטי, תכנית מציאות בשם "האח הגדול", שזכתה לפופולרית עולמית. בתכנית זו נסגרת קבוצת אנשים ביחד ב"בית האח הגדול" למשך מספר חודשים, כשהם מצולמים 24 שעות ביממה על ידי מצלמות טלוויזיה רבות הסובבות אותם.

מצד אחד מנותקים המשתתפים מהעולם, ממש כמו אוקיאניה המבודדת מהאמת ומהחדשות העולמיות ומקבלת את המידע מהאח הגדול ורק אחרי טיפול במידע ו"התאמה שלו". מצד שני הם עצמם חשופים כל העת למבטים הבוחנים והשיפוט של צופי הטלוויזיה.

אבל אם בבידור של עולם הריאליטי לא רואים ההמונים בעיה בוויתור על הפרטיות, בתרבות הכללית מהווה הרעיון של האח הגדול סוג של אות אזהרה מפני האיום של מעקב מתמיד ושתילת תעמולה כוזבת במוחות האזרחים, בידי שליט חסר מגבלות ומעצורים.

לשיח העולמי תרם הספר גם את המושג "משטרת המחשבות", שמקורו בספר הנודע. ב"1984" מתוארת בשם זה המשטרה החשאית, שתפקידה למנוע מהאזרחים מחשבות או דעות שונות מאלה שהמשטר מנהיג ומאשר במדינה. בתרבות העולם של ימינו נעשה שימוש לא מועט במושג זה. הוא מופנה במיוחד כלפי משטרים העושים פעולות שונות, שנועדו להגביל את חופש הביטוי של אזרחיהם.


הנה המשמעויות של 1984 וההשפעה התרבותית שלו (מתורגם):

https://youtu.be/oe64p-QzhNE


הקדימון לסרט המבוסס על הספר "1984" של ג'ורג אורוול:

http://youtu.be/Z4rBDUJTnNU?t=5s


ופרסומת המקינטוש המקורי מ-1984 שנעשתה ברוח "האח הגדול", כשמיקרוסופט ומחשב הפי.סי. שלה הם האח הגדול:

http://youtu.be/VtvjbmoDx-I

תחילת שנות ה-90. התמוטטות הגוש הקומוניסטי וגמר המלחמה הקרה היא עובדה ברורה. ברור גם הניצחון המוחלט של הדמוקרטיות ובראשן ארצות הברית של אמריקה על ברית המועצות, הקומוניזם וכל מה שהם חוללו בעולם.

"מה עכשיו?" תהו חוקרי המחשבה המדינית?

עכשיו תרבות! - קבע בשנת 1993 מדען יהודי באמריקה בשם סמואל הנטינגטון. בהרצאה שנתן לרגל הופעת הספר "קץ ההיסטוריה" והפכה עם הזמן למאמר ובסוף גם לספר מפורסם בשם "התנגשות ציוויליזציות" (Clash of Civilizations).

הוא גרס שבמקום אידאולוגיות שנאבקות ביניהן על שלטון בעולם, על שיטה כלכלית או צורת משטר וכאלה, יריבו הציביליזציות ביניהן ובמהרה תיכנס למריבות גם האחות ההיא שקצת שכחנו ממנה ומהמלחמות שהיא חוללה לאורך מילניום וחצי - נו, אתם זוכרים ודאי... איך קראו לה?

אהה... הדת.

אז מדען המדינה הנטינגטון בחר את השם המצוין "התנגשות הציביליזציות", שמופיע לראשונה בספר "1984" של ג'ורג' אורוול. הוא הזכיר אמנם שם של סרט מד"ב הוליוודי מרובה כוכבים, אבל מאחוריו עמדה תיאוריה רצינית ומנומקת של הוגה מדיני מודרני.

הנטינגטון ההוגה טען אז שאחרי נפילת ברית המועצות, יתבסס המקור העיקרי לסכסוכים בעולם על הבדלים תרבותיים ודתיים בין תרבויות.

הכוונה היא, אגב, לא לתרבות במובן של Culture אלא של ציביליזציה (Civilization), מעין על-תרבות המכילה רבדים שונים. משמעות הציביליזציות לפי הנטינגטון היא חיבור בין מסורת, דת, היסטוריה, שפה, מנהגים ומוסדות - כשכל אלה יוצרים הזדהות של אנשים, העולה על ההזדהות שאנשים חשים עם המדינה.

מכל מקום, בעולם של אחרי המלחמה הקרה, ניבא הנטינגטון שהמצב יוביל להתנגשות בין ציוויליזציות שונות, ביניהן תרבויות מערביות, איסלאמיות, הינדיות וקונפוציאניות.

הוא כתב שמאבקים אל מול טרוריסטים, רדיקלים ובריתות בין ציביליזציות לאחרות, מלחמות בין מערב ומזרח, לצד מלחמות סחר, דת, מנהגים ואינטרסים ובכל שאר בעלי הדעה השונה - כל אלה ימלאו את הוואקום שנשאר אחרי גמר המלחמה הקרה ויבואו במקום המאבק שהסתיים בין הדמוקרטיה לפאשיזם, ולנאצים ובין המערב לקומוניסטים.

הנטינגטון טען שהזהויות התרבותיות והדתיות שמגדירה כל ציוויליזציה יעמתו אותה עם אחרות ובאופן כללי יגרמו לקבוצות הללו להסתכסך אחת עם השנייה. העניין הזה, קבע אז מדען המדינה המפוכח, יוביל לאלימות רבה, למלחמות ולחוסר יציבות ברמה המקומית, האזורית וגם העולמית.

יש כאן מעבר ממלחמות בין מדינות ומלחמות בין אידיאולוגיות להתנגשות אימתנית בין ציביליזציות ודתות ענק מנוגדות.

בעולם שתיאר סמואל לא יהיו גורמים שיכולים להוציא את עצמם מהמשחק, או להימלט ממאבק וממלחמת הציוויליזציות שתיכפה עליהם. כולם במשחק כי כולם מהווים סמרטוט אדום לציביליזציה כלשהי.

וראה זה פלא. מתחילת המילניום לא חסרו דוגמאות לצדקתו. מפיגועי ה-11 בספטמבר והטרור הג'יהאדיסטי, דרך מאבקי רוסיה והאיחוד האירופי על אזורי ההשפעה, מלחמות הסחר בין ארה"ב וסין ובין ארה"ב ליפן שקדמה לה, מאבקים בין סין להודו ועוד.

אז מה אתם אומרים? - האם הנטינגטון צדק או טעה?


הנה הרעיון של התנגשות הציביליזציות:

https://youtu.be/3G8y1JI-WeU


דעאש, כמו אל קעידה, מדגימה את התופעה (עברית):

https://youtu.be/hxblu3u5G_M


דיון קצר על הרעיון של התנגשות הציוויליזציות:

https://youtu.be/FcmQSQnIH2U


וראיון על ציביליזציות מתנגשות עם הנטינגטון:

https://youtu.be/ctz2Sq9K7qk?long=yes