התשובה הפשוטה היא שמשך הזמן שכדור הארץ מקיף את השמש הוא קצת יותר משנה, 365 יום ורבע. לכן כל הרבעים הללו מצטברים בתוך 4 שנים ליממה שלמה. הוספת היום הנוסף לפברואר סוגרת את הפער הזה.

ואכן, אחת לארבע שנים אנו יכולים לאחל "29 בפברואר שמח", שכן חודש פברואר, שכולל בדרך כלל רק 28 ימים, הופך בכל שנה רביעית לבן 29 יום. היסטורית, עשתה את המעבר משנת הירח, או לוח שנה ירחי, ללוח שנה שמשי, האימפריה הרומית, שליטת העולם הקדום. המעבר הזה חייב הוספה של יום נוסף לשנה, אחת לארבע שנים. היום הנוסף הזה נקבע ל-29 לפברואר (February 29).

אבל זה לא קרה בבת אחת. היה שם סיפור מלא אגו, אמונות טפלות, קנאה ותבונה. זה מתחיל בעבר הרחוק, כשהרומאים היו האימפריה החזקה בעולם. באותם ימים הכיל לוח השנה שלהם 10 חודשים בלבד (קראו על כך באאוריקה בתגית "לוח שנה") ולא היו להם לא ינואר ולא פברואר. את תקופת החורף החשיבו הרומים לתקופה ללא חודשים. הסיבה היא פרוזאית - השנה הרומית החדשה החלה בחודש מארס, על שמו של אל המלחמה, כי בחודשי החורף הקשים לא ניתן היה להילחם!

במשך הזמן הוסיפו הרומים לתקופה "האבודה" הזו את שני החודשים משלה, ינואר ופברואר. אבל שני החודשים האחרונים שהתווספו ללוח השנה, לא התקבלו אצל הרומים בקלות ואת פברואר הם עדיין החשיבו לחודש בלי מזל. חשוב לזכור שזה היה החודש של שיא החורף ובו מתו הכי הרבה אנשים. לכן הקצו הרומאים לחודש הכי מדכא, קר וקטלני בלוח השנה, פחות ימים מלשאר החודשים, אולי בניסיון תמים לקצר את הזמן הקשה ומחוסר המזל מבחינתם...

אבל, כשיוליוס קיסר שהה במסגרת מסעות המלחמה שלו במצרים, הוא גילה את לוח שנה בעל 365 הימים, שהתבסס על השמש. כשהוא הוכתר לקיסר רומי הנהיג יוליוס מעבר ללוח השנה השמשי, שזכה לשם "הלוח היוליאני". מספר הימים בשנה הוגדל ל-365 (עד אז היו בשנה הרומית רק 355 ואחת לשנתיים נוסף חודש שלם ללוח). כדי לתקן את הסטייה שנוצרה במספר הימים, הכניס יוליוס באמצע חודש פברואר יום נוסף.

במאה ה-16 קבע האפיפיור גריגוריוס השלושה-עשר שהיום הנוסף יהיה ב-29 לפברואר והפך את העניינים פשוטים יותר. לוח השנה שהוא הנהיג נקרא עד היום על שמו "הלוח הגרגוריאני" והוא הלוח המקובל ביותר בעולם עד היום.


הנה הסיבה ל-29 לפברואר:

https://youtu.be/AgKaHTh-_Gs


ההסבר ההיסטורי של ה-29 לפברואר:

https://youtu.be/sPAQ-IfSrc8


אחת מה"צעירים לנצח" הללו:

https://youtu.be/1d8WMYs9Q_Q


ומפורסמים שנולדו ביום הזה וחוגגים יום הולדת אחת ל-4 שנים:

https://youtu.be/_4FYNRcUn38

חודש פברואר כולל רק 28 ימים. לכן ה-29 בפברואר לא קורה בכל שנה אלא חל אחת לארבע שנים. ומכיוון שזהו יום חריג, בתרבויות שונות מתייחסים אליו כיום שבו מותר לחרוג מהכללים המקובלים בחברה.

באירלנד קוראים ליום הזה "ליפ דיי" (Lip Day) ובו נוהגות כבר אלפי שנים נשים מאוהבות, להציע נישואים לגברים. תרבותית זה יותר ביום הזה ורק בו.

ומה קורה אם הוא לא רוצה? - הגבר המסרב מחויב על פי המסורת לקנות לה מתנה או לשלם קנס כספי לאישה שאותה לא ייקח לאישה.

ואגב, היום הזה מתפשט בהדרגה לעוד ארצות. האם הוא יגיע גם אלינו?


הנה סרטון על המנהג האירי של ה- 29 לפברואר:

http://youtu.be/drbumD3cqVA

השנה המעוברת היא שנה שמוסיפים לה זמן מסוים, כדי לתאם בין לוח השנה ובין השנה האסטרונומית. שנה מעוברת נהוגה בלוחות שנה שונים, בהתאם לבחירה שעשו בהם.

בלוח השנה העברי נהוגה הוספת חודש אחד, אדר א', לפני חודש אדר הרגיל (שנקרא בשנה כזו אדר ב'). במהלך השנים הונהגו שיטות שונות לקביעת השנים המעוברות, אבל כיום נוהגים על פי השיטה הרבנית, שבה שנים מעוברות באות במחזור קבוע של 7 שנים מעוברות בכל 19 שנים. החישוב מתבצע על פי השארית שנותנת חלוקת השנה ב-19.

בלוח הגרגוריאני (הלוח הלועזי שאנו מכירים) מוסיפים יום אחד בכל ארבע שנים - את ה-29 לחודש פברואר.

בלוח השנה האתיופי, המתוכנן על פי השמש, ישנם 12 חודשים בני 30 יום כל אחד ומעין חודש 13. בחודש הנוסף הזה ישנם 5 ימים בשנה רגילה ו-6 ימים בשנה מעוברת, שחלה אחת ל-4 שנים.


הנה סרטון שמסביר מהי שנה מעוברת באנגלית:

http://youtu.be/56zlm9qhVGc


ופרק שמספר על השנה המעוברת בעברית:

http://youtu.be/k1nk6cV_VLE?t=59s