נניח שמישהו שוכר דירה יקרה והוא רוצה להקל על עצמו בהוצאות שכר הדירה, מה הוא יוכל לעשות? - האתר Airbnb למשל, הציע לבעלי דירות להשכיר את דירתם או חלק ממנה, לתיירים או מבקרים בעיר. תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתרים המצליחים בעולם. ככה זה כשאתה חוסך לתיירים ומטיילים כסף רב במהלך הטיול או החופשה ובו-בזמן מאפשר לבעלי דירות ובתים להתפרנס או לפחות להשלים הכנסה.

לצד החיסכון הכספי, אתרים כמו airbandb ו-Housetrip מיועדים למטיילים שמחפשים את החוויה האותנטית ולא התיירותית. אנשים רבים אוהבים את החוויה של בילוי חופשה בין תושבי המקום, כחלק מהמקומיים, בשכונות המגורים, עם הבילויים והאוכל המקומי ולא במלונות מנוכרים ויקרים.

הכלכלה הזו קיבלה מהר מאוד תנופה והתפתחה לתצלחה של ממש. משיתוף חדר בבית היא הפכה לחברה להשכרה של דירות שלמות והתחברה לטרנד של כלכלת החלטורה, או הגיק אקונומי. זה אומר שרבים החלו לעבוד בהכנת הדירות להשכרה, ניקוי, קבלת האורחים וטיפול בהם בזמן השהייה במקום. כך נוצר ענף תעסוקה חדש לחלוטין ותעשייה של השכרת חדרים ודירות לחופשה ולטווח קצר.

כך, במהלך התפתחות מהירה מאד של התחום, גם השתלטו עליו חברות מסחריות, בעלי הון ומשקיעים מקצועיים. הללו רוכשים דירות והופכים אותן לדירות להשכרה יומית. למעשה, הם מנהלים "מלונות לרוחב" - אוסף של דירות להשכרה יומית, המפוזרות במקומות שונים בעיר ושהרווחים מהן גדולים, בעוד ההוצאות קטנות משמעותית מאלה של מלון רגיל.


הנה המיזם והרעיון השיתופי של הדירות:

https://youtu.be/YK5OQdxXbPM


משכירי הדירות מציגים מה טוב בהשכרת דירתם:

https://youtu.be/lVIz0ZbJikw


וכאן החברות המתחרות שמנהלות דירות כאלה (עברית):

https://youtu.be/7wAb0rqsPUQ

כלכלת חלטורה (Gig Economy), גיג אקונומי, כלכלת הגיג או כלכלת הפלטפורמה, הם שמות שונים לשיטה של העסקת אנשים, כשהחיבור בין נותן השירות לבין המקבל הוא באמצעות אפליקציות.

שליח, אינסטלטור, נגר או רואה חשבון - כולם יכולים להתחבר היום גם כך וזהו ללא ספק החידוש הגדול בעולם העבודה.

הגלובליזציה, הסמארטפון,חשיפת המשק לתחרות בינלאומית ואפילו הקורונה והמגבלות שהיא הציבה בפני רבים - כל אלה מתחברים לחלום של המילניאלס לעבוד רק שעה ביום במקום שמונה וכולם ביחד הגבירו את ההתפתחות של חברות כוח אדם, את תופעת החוזים האישיים ולבסוף את כלכלת הגיג או החלטורה.

בין אם מדובר בהשכרת דירות, נסיעת מוניות או שליחויות של ארוחות וקניות - זוהי עבודה שמנוהלת ומאורגנת באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, על בסיס עבודה של פרילנסרים (עובדים עצמאיים) וכמעט תמיד על בסיס טכנולוגיות הפועלות דרך האינטרנט, כמו אתרים, פלטפורמות ואפליקציות.

הכלכלה הזו פתחה שער לפרילנסרים חרוצים, לעבוד מהבית או להשכיר אותו ולהרוויח כמעט כאילו הלכו יום יום לעבודה. או כאילו פתחו עסק, שכרו מקום, שילמו חשבונות, ניהלו מלאי והעסיקו עובדים - אבל בעצם ללא כל המטלות וההוצאות הללו.


#הבעייה בכלכלה כזו
אבל יש גם צד בעייתי בגיג אקונומי והוא מתמקד בעיקר בביקורת הקשה כנגד מודל ההעסקה של החברות הללו. המודל הזה מסווג אותם כ"עצמאים", לרוב באופן שאינו אמיתי ולכן פוגע בתנאים הסוציאליים שלהם.

כי אם מסתכלים על זה באופן סוציאלי, אז החברות הללו מעסיקות מאות ואף אלפי עובדים, אבל ללא הזכות של אותם עובדים לקבל הכרה כעובדי החברה, מה שהולך ומחייב אותן לתת להם את הזכויות הסוציאליות הנובעות ממעמד כזה.

כשחברת פלטפורמה כמו Airbnb, Uber, Gett או Wolt מחתימה את הפרילנסרים על הסכם עבודה זה בסדר. אבל כשהיא מתייחסת אליהם בחוזה כפרילנסרים ובכל מצב אחר הם היו כן עובדים שלה, זהו הסכם מקפח. בכך היא שוללת מהם למעשה את מעמדם האמיתי כעובדים ואת הזכויות הסוציאליות שהיו מקבלים בתור שכאלה.

החברות הללו טוענות שמה שהשתנה הן שיטות העבודה וזאת בעיקר בזכות הקידמה הטכנולוגית. מבחינתן דווקא מגפת הקורונה הוכיחה לעולם עד כמה השתנתה סביבת העבודה בעולם המודרני ושוק העבודה וחוקי העבודה הם שצריכים להתאים את עצמם לפלטפורמות הטכנולוגיות החדשות שהתפתחו בעולם בשנים האחרונות.


הנה כלכלת החלטורה (מתורגם):

https://youtu.be/OXT8xdqcAoU


מהי כלכלת החלטורה? - באנגלית:

https://youtu.be/AcCBqn2bjdc


חברת Fivver שפתחה דלת לפרילנסרים:

https://youtu.be/Npta6zk_Eu0


חברת וולט עם השליחים הלחוצים שלה (עברית):

https://youtu.be/ZMNjSXu8Afk


בעולם מככבים הנהגים של Uber שמציעים שירותי מוניות עם הרכב הפרטי שלהם (עברית):

https://youtu.be/rqXUlxtf6Ts


ועם המודל שלהן חברות כמו וולט יכולות להסתבך גם בדורסנות עסקית (עברית):

https://youtu.be/5GUcX0TRdiY