הסקוונסר (Sequencer) הוא מכשיר פיזי או תוכנה המקליטה ומתזמנת קטעי נגינה מוסיקליים. הוא אפשר למוסיקאים ומפיקים ליצור, לערוך ולתפעל תבניות ורצפים מוסיקליים. הוא הציג ממשק רשת או ציר זמן שבו ניתן למקם ולסדר אירועים מוסיקליים, כמו תווים, אקורדים וצלילי תופים. ניתן לתכנת אירועים אלו באופן ידני (Step time) או להקליט בזמן אמת (Real time) באמצעות מקלדות, מכונת תופים או מכשירים חיצוניים אחרים.

הסקוונסרים הראשונים היו מכשירים אנלוגיים שהופיעו בשנות ה-60, שימשו עם סינתיסייזרים מודולריים ופעלו על ידי שליחת אותות חשמליים לשליטה על גובה הצליל. דוגמה מוקדמת היא מוג 960 (Moog 960 Sequential Controller) משנת 1968. מכשירים אלה היו מוגבלים ליכולת תכנות של 8 עד 16 צעדים בלבד, כאשר כל צעד היווה תו בודד. בתחילה הם היו בשימוש רב להפקת מוסיקה אלקטרונית.

בשנת 1983 הושק תקן MIDI החדש (Musical Instrument Digital Interface) שחולל מהפכה. אם בעבר כל יצרן סינתיסייזרים פיתח פרוטוקול תקשורת משלו, מצב שיצר כאוס והפריד בין מכשירים של יצרנים שונים כאן בא השינוי.

היו אלה דייב סמית (Dave Smith) מחברת סיקוונשל סרקיטס (Sequential Circuits) ואיקוטארו קאקהאשי (Ikutaro Kakehashi) מחברת רולנד (Roland) שהובילו את פיתוח MIDI, פרוטוקול שאיפשר למכשירים שונים ומיצרנים שונים, לתקשר ביניהם בחופשיות. שניהם זכו מאוחר יותר בפרס גראמי (Grammy) טכני על תרומתם המהפכנית למוסיקה.

חשחב לדעת שסקוונסר MIDI לא מקליט אודיו אלא מידע דיגיטלי על כל תו שנוגן, מתי הוא התחיל, משכו ועוצמתו. דוגמאות מפורסמות של סקוונסרים היו של רולנד (Roland MC-500), יאמהה (Yamaha QX1) ואקאי (Akai MPC60) משנת 1988 ששילב סקוונסר וסמפלר והפך לאגדי בהיפ-הופ.

מעצב ה-MPC, רוג'ר לין (Roger Linn), הצליח ליצור מכשיר שהפך לסטנדרט בהיפ-הופ למרות שמעולם לא התכוון שישתמשו בו בצורה כל כך יצירתית. ב-MPC60, למשל, ניצל המפיק האגדי ג'יי דילה (J Dilla) באגים, כמו תזמון מעט לא מדויק, כדי ליצור את הגרוב הייחודי שלו שמפיקים רבים מנסים לחקות עד היום.

תוכנות הסקוונסר הראשונות בשנות ה-80 היו סטיינברג פרו 24 (Steinberg Pro 24) משנת 1985 ו-Cakewalk משנת 1987 שעבדו בעיקר עם MIDI ועל מחשבים. אך המהפכה האמיתית החלה בשנות ה-90 כשמחשבים הפכו חזקים מספיק לעיבוד אודיו דיגיטלי בזמן אמת.

DAW ראשי תיבות של "Digital Audio Workstation", היא תחנת עבודה אודיו דיגיטלית. זוהי סביבת עבודה מלאה ליצירת מוסיקה הכוללת הקלטת אודיו, סקוונסר MIDI, מיקסר וירטואלי, אפקטים, כלי נגינה וירטואליים (VST) וכלי עריכה מתקדמים. סטיינברג קיובייס אודיו (Steinberg Cubase Audio) משנת 1991 הייתה אחת התוכנות הראשונות ששילבה MIDI ואודיו דיגיטלי. דיגידיזיין פרו טולס (Digidesign Pro Tools) הצמיד חומרה ייעודית לתוכנה רבת עוצמה. DAW-ים פופולריים כיום כוללים את פרו טולס (Pro Tools), לוג'יק פרו (Logic Pro), אבלטון לייב (Ableton Live) ו-FL סטודיו (FL Studio) שהתחיל כפרוטילופס (FruityLoops) ונאלץ לשנות את השם כדי להתקבל ברצינות אצל מוזיקאים מקצועיים.

ההבדל המרכזי בין סקוונסר ל-DAW הוא שסקוונסר מסורתי עובד בעיקר עם MIDI ודורש מכשירי קול חיצוניים, בעוד DAW מודרני הוא סביבת עבודה מלאה המשלבת הקלטת אודיו, עריכה, מיקסינג ומאסטרינג.

כל DAW הוא גם סקוונסר אך לא כל סקוונסר הוא DAW. המעבר הזה מה-MIDI של הסקוונסר אל ה-DAW על כל יכולותיו אפשר לכל מי שיש לו מחשב להקים אולפן הקלטות ביתי בשבריר מהמחיר של לפני 30 שנה, מהפכה שהובילה לדמוקרטיזציה של יצירת מוסיקה והפכה אותה לנגישה לכולם.

עמדת העבודה הביתית עם ה-DAW החליפה עבור רבים את אולפן ההקלטות. לא מעט מוסיקאים, בעיקר בתחומים של מוסיקה קלה, מקליטים כיום אלבומים שלמים באולפן הביתי שלהם, המבוסס על DAW.


הנה הסבר על הסקוונסר:

https://youtu.be/1ijbbLUEA8E


הסקוונסר הדיגיטלי הממוחשב הוא היום תחנת עבודה (DAW) - הנה אחת חינמית (עברית):

https://youtu.be/IJs_SFP2tWk


DAW לסמארטפון מתוצרת פנדר:

https://youtu.be/c_mGig_S7bQ?long=yes


גרסת ה-AI של תחנת האודיו הזו:

https://youtu.be/AnNAanZ_1yw?long=yes


ובדפדפן:

https://youtu.be/0Scgkr-SSi4?long=yes