שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הגייד טראק שמשיק הקלטות אולפן?
גייד טראק (Guide Track), או גייד ווקאל בהקלטות הוא הקלטה ראשונית ופשוטה של השיר כולו, המשמשת כמפת דרכים לכל תהליך ההקלטה המורכב של ערוצי השירה והנגינה שיבואו אחריה.
עבור הנגנים והזמרים באולפן הקלטות, הגייד מהווה נקודת עוגן המאפשרת דיוק וסנכרון של כל הערוצים בהקלטה.
מהיותו כלי עבודה, ערוץ עם תפקיד בתהליך ההקלטה ורק בו, כמעט תמיד הגייד לא ייכלל בשיר הסופי.
במרבית המקרים מנגן מוסיקאי אחד לגייד טראק, ערוץ ההקלטה של הגייד, את השיר. הוא עושה זאת בצורה פשוטה לגמרי, על גיטרה או פסנתר ותוך כדי שירה או זמזום של המנגינה.
איכות ההקלטה בגייד לא צריכה להיות מושלמת וגם הקצב לא חובה שיהיה מדויק מאוד. אך הערוץ של שירת ונגינת הגייד חשוב שיציג את כל המבנה של השיר, כולל המעברים בין חלקיו השונים והתחושה הרגשית שהשיר מבטא.
שלא כמו מטרונום דיגיטלי (Click Track) שמספק רק פעימה מכנית, הגייד טראק מעניק למוסיקאים את ההקשר המוסיקלי המלא,כולל ההרמוניה, הרגש והאווירה של השיר.
בשלב הקלטת התפקידים, שומע כל מוסיקאי את הגייד טראק באוזניות, תוך כדי נגינת או שירת החלק שלו. נדגיש שוב שבסטודיו מודרני, בו לעתים קרובות מקליטים כל כלי בנפרד ולפעמים בימים או בשבועות אחרים, הגייד מהווה את נקודת העיגון המשותפת לכולם.
לאחר שכל הערוצים הוקלטו, הגייד טראק מושתק או נמחק מהמיקס הסופי. ממש כמו פיגום זמני בבניית מבנים, הוא מילא את תפקידו וסיים אותו. במקרים נדירים (ראו בהמשך), בהם ההקלטה המקורית ל הגייד לכדה תחושה ייחודית או הייתה טובה במיוחד, המפיק המוסיקלי והאמנים עשויים לשלב אלמנטים מהגייד בגרסה הסופית של השיר.
דוגמה מעניינת היא הביטלס (The Beatles), שבהקלטות רבות שלהם באולפני אבי רואד (Abbey Road Studios) התחילו עם גייד טראקים פשוטים שהפכו בסופו של דבר למרכיבים מרכזיים במיקס הסופי. פול מקרטני (Paul McCartney) סיפר שכמה משירי האלבום הלבן (The White Album) נשארו קרובים מאוד להקלטות הגייד המקוריות שלהם.
לא ברור אם זו אמת או סיפור טוב אבל מספרים על השיר “Billie Jean” של מייקל ג’קסון שגם בו הוא הקליט דמו כגייד ווקל, שהיה כל כך טוב עד שבסוף השאירו אותו כמעט כולו, עם תיקונים קטנים בלבד, בערוץ השירה הסופי. הסיבה היא ששום ערוץ הקלטה אחר לא הצליח לספק את האינטנסיביות והגרוב של אותו גייד טראק ראשון.
וגם אצלנו בארץ, עדויות מאנשי סאונד שעבדו עליו בשנות ה-80 מספרות שגם בשיר האייקוני של שלום חנוך "מחכים למשיח” קרה דבר כזה. הגייד טראק מהסקיצה שלו היה כל כך מוצלח ואנרגטי שהוא נשאר בסוף בתור הליד של השיר, ערוץ השירה המוביל שלו.
כך מקליטים גייד טראק בתוכנת הקלטות:
https://youtu.be/wUjn-zNxBb0
מרבית השירה ב"בילי ג'ין" של מייקל ג'קסון הוא גייד ווקאל:
https://youtu.be/97oqKwDopFg
מתופף מקליט ליווי תופים על ערוץ הגייד והמטרונום - שימו מסך מלא:
https://youtu.be/mfM3q-R3aaQ
היום guide track הוא פלאגין לעמדות הקלטה:
https://youtu.be/cpGNGKNmB5M
וערוץ גייד עם שיר לקריוקי:
https://youtu.be/CSbVK213aP0
מהו סקוונסר ואיך הפך ל-DAW?
הסקוונסר (Sequencer) הוא מכשיר פיזי או תוכנה המקליטה ומתזמנת קטעי נגינה מוסיקליים. הוא אפשר למוסיקאים ומפיקים ליצור, לערוך ולתפעל תבניות ורצפים מוסיקליים. הוא הציג ממשק רשת או ציר זמן שבו ניתן למקם ולסדר אירועים מוסיקליים, כמו תווים, אקורדים וצלילי תופים. ניתן לתכנת אירועים אלו באופן ידני (Step time) או להקליט בזמן אמת (Real time) באמצעות מקלדות, מכונת תופים או מכשירים חיצוניים אחרים.
הסקוונסרים הראשונים היו מכשירים אנלוגיים שהופיעו בשנות ה-60, שימשו עם סינתיסייזרים מודולריים ופעלו על ידי שליחת אותות חשמליים לשליטה על גובה הצליל. דוגמה מוקדמת היא מוג 960 (Moog 960 Sequential Controller) משנת 1968. מכשירים אלה היו מוגבלים ליכולת תכנות של 8 עד 16 צעדים בלבד, כאשר כל צעד היווה תו בודד. בתחילה הם היו בשימוש רב להפקת מוסיקה אלקטרונית.
בשנת 1983 הושק תקן MIDI החדש (Musical Instrument Digital Interface) שחולל מהפכה. אם בעבר כל יצרן סינתיסייזרים פיתח פרוטוקול תקשורת משלו, מצב שיצר כאוס והפריד בין מכשירים של יצרנים שונים כאן בא השינוי.
היו אלה דייב סמית (Dave Smith) מחברת סיקוונשל סרקיטס (Sequential Circuits) ואיקוטארו קאקהאשי (Ikutaro Kakehashi) מחברת רולנד (Roland) שהובילו את פיתוח MIDI, פרוטוקול שאיפשר למכשירים שונים ומיצרנים שונים, לתקשר ביניהם בחופשיות. שניהם זכו מאוחר יותר בפרס גראמי (Grammy) טכני על תרומתם המהפכנית למוסיקה.
חשחב לדעת שסקוונסר MIDI לא מקליט אודיו אלא מידע דיגיטלי על כל תו שנוגן, מתי הוא התחיל, משכו ועוצמתו. דוגמאות מפורסמות של סקוונסרים היו של רולנד (Roland MC-500), יאמהה (Yamaha QX1) ואקאי (Akai MPC60) משנת 1988 ששילב סקוונסר וסמפלר והפך לאגדי בהיפ-הופ.
מעצב ה-MPC, רוג'ר לין (Roger Linn), הצליח ליצור מכשיר שהפך לסטנדרט בהיפ-הופ למרות שמעולם לא התכוון שישתמשו בו בצורה כל כך יצירתית. ב-MPC60, למשל, ניצל המפיק האגדי ג'יי דילה (J Dilla) באגים, כמו תזמון מעט לא מדויק, כדי ליצור את הגרוב הייחודי שלו שמפיקים רבים מנסים לחקות עד היום.
תוכנות הסקוונסר הראשונות בשנות ה-80 היו סטיינברג פרו 24 (Steinberg Pro 24) משנת 1985 ו-Cakewalk משנת 1987 שעבדו בעיקר עם MIDI ועל מחשבים. אך המהפכה האמיתית החלה בשנות ה-90 כשמחשבים הפכו חזקים מספיק לעיבוד אודיו דיגיטלי בזמן אמת.
DAW ראשי תיבות של "Digital Audio Workstation", היא תחנת עבודה אודיו דיגיטלית. זוהי סביבת עבודה מלאה ליצירת מוסיקה הכוללת הקלטת אודיו, סקוונסר MIDI, מיקסר וירטואלי, אפקטים, כלי נגינה וירטואליים (VST) וכלי עריכה מתקדמים. סטיינברג קיובייס אודיו (Steinberg Cubase Audio) משנת 1991 הייתה אחת התוכנות הראשונות ששילבה MIDI ואודיו דיגיטלי. דיגידיזיין פרו טולס (Digidesign Pro Tools) הצמיד חומרה ייעודית לתוכנה רבת עוצמה. DAW-ים פופולריים כיום כוללים את פרו טולס (Pro Tools), לוג'יק פרו (Logic Pro), אבלטון לייב (Ableton Live) ו-FL סטודיו (FL Studio) שהתחיל כפרוטילופס (FruityLoops) ונאלץ לשנות את השם כדי להתקבל ברצינות אצל מוזיקאים מקצועיים.
ההבדל המרכזי בין סקוונסר ל-DAW הוא שסקוונסר מסורתי עובד בעיקר עם MIDI ודורש מכשירי קול חיצוניים, בעוד DAW מודרני הוא סביבת עבודה מלאה המשלבת הקלטת אודיו, עריכה, מיקסינג ומאסטרינג.
כל DAW הוא גם סקוונסר אך לא כל סקוונסר הוא DAW. המעבר הזה מה-MIDI של הסקוונסר אל ה-DAW על כל יכולותיו אפשר לכל מי שיש לו מחשב להקים אולפן הקלטות ביתי בשבריר מהמחיר של לפני 30 שנה, מהפכה שהובילה לדמוקרטיזציה של יצירת מוסיקה והפכה אותה לנגישה לכולם.
עמדת העבודה הביתית עם ה-DAW החליפה עבור רבים את אולפן ההקלטות. לא מעט מוסיקאים, בעיקר בתחומים של מוסיקה קלה, מקליטים כיום אלבומים שלמים באולפן הביתי שלהם, המבוסס על DAW.
הנה הסבר על הסקוונסר:
https://youtu.be/1ijbbLUEA8E
הסקוונסר הדיגיטלי הממוחשב הוא היום תחנת עבודה (DAW) - הנה אחת חינמית (עברית):
https://youtu.be/IJs_SFP2tWk
DAW לסמארטפון מתוצרת פנדר:
https://youtu.be/c_mGig_S7bQ?long=yes
גרסת ה-AI של תחנת האודיו הזו:
https://youtu.be/AnNAanZ_1yw?long=yes
ובדפדפן:
https://youtu.be/0Scgkr-SSi4?long=yes
DAW
גייד טראק (Guide Track), או גייד ווקאל בהקלטות הוא הקלטה ראשונית ופשוטה של השיר כולו, המשמשת כמפת דרכים לכל תהליך ההקלטה המורכב של ערוצי השירה והנגינה שיבואו אחריה.
עבור הנגנים והזמרים באולפן הקלטות, הגייד מהווה נקודת עוגן המאפשרת דיוק וסנכרון של כל הערוצים בהקלטה.
מהיותו כלי עבודה, ערוץ עם תפקיד בתהליך ההקלטה ורק בו, כמעט תמיד הגייד לא ייכלל בשיר הסופי.
במרבית המקרים מנגן מוסיקאי אחד לגייד טראק, ערוץ ההקלטה של הגייד, את השיר. הוא עושה זאת בצורה פשוטה לגמרי, על גיטרה או פסנתר ותוך כדי שירה או זמזום של המנגינה.
איכות ההקלטה בגייד לא צריכה להיות מושלמת וגם הקצב לא חובה שיהיה מדויק מאוד. אך הערוץ של שירת ונגינת הגייד חשוב שיציג את כל המבנה של השיר, כולל המעברים בין חלקיו השונים והתחושה הרגשית שהשיר מבטא.
שלא כמו מטרונום דיגיטלי (Click Track) שמספק רק פעימה מכנית, הגייד טראק מעניק למוסיקאים את ההקשר המוסיקלי המלא,כולל ההרמוניה, הרגש והאווירה של השיר.
בשלב הקלטת התפקידים, שומע כל מוסיקאי את הגייד טראק באוזניות, תוך כדי נגינת או שירת החלק שלו. נדגיש שוב שבסטודיו מודרני, בו לעתים קרובות מקליטים כל כלי בנפרד ולפעמים בימים או בשבועות אחרים, הגייד מהווה את נקודת העיגון המשותפת לכולם.
לאחר שכל הערוצים הוקלטו, הגייד טראק מושתק או נמחק מהמיקס הסופי. ממש כמו פיגום זמני בבניית מבנים, הוא מילא את תפקידו וסיים אותו. במקרים נדירים (ראו בהמשך), בהם ההקלטה המקורית ל הגייד לכדה תחושה ייחודית או הייתה טובה במיוחד, המפיק המוסיקלי והאמנים עשויים לשלב אלמנטים מהגייד בגרסה הסופית של השיר.
דוגמה מעניינת היא הביטלס (The Beatles), שבהקלטות רבות שלהם באולפני אבי רואד (Abbey Road Studios) התחילו עם גייד טראקים פשוטים שהפכו בסופו של דבר למרכיבים מרכזיים במיקס הסופי. פול מקרטני (Paul McCartney) סיפר שכמה משירי האלבום הלבן (The White Album) נשארו קרובים מאוד להקלטות הגייד המקוריות שלהם.
לא ברור אם זו אמת או סיפור טוב אבל מספרים על השיר “Billie Jean” של מייקל ג’קסון שגם בו הוא הקליט דמו כגייד ווקל, שהיה כל כך טוב עד שבסוף השאירו אותו כמעט כולו, עם תיקונים קטנים בלבד, בערוץ השירה הסופי. הסיבה היא ששום ערוץ הקלטה אחר לא הצליח לספק את האינטנסיביות והגרוב של אותו גייד טראק ראשון.
וגם אצלנו בארץ, עדויות מאנשי סאונד שעבדו עליו בשנות ה-80 מספרות שגם בשיר האייקוני של שלום חנוך "מחכים למשיח” קרה דבר כזה. הגייד טראק מהסקיצה שלו היה כל כך מוצלח ואנרגטי שהוא נשאר בסוף בתור הליד של השיר, ערוץ השירה המוביל שלו.
כך מקליטים גייד טראק בתוכנת הקלטות:
https://youtu.be/wUjn-zNxBb0
מרבית השירה ב"בילי ג'ין" של מייקל ג'קסון הוא גייד ווקאל:
https://youtu.be/97oqKwDopFg
מתופף מקליט ליווי תופים על ערוץ הגייד והמטרונום - שימו מסך מלא:
https://youtu.be/mfM3q-R3aaQ
היום guide track הוא פלאגין לעמדות הקלטה:
https://youtu.be/cpGNGKNmB5M
וערוץ גייד עם שיר לקריוקי:
https://youtu.be/CSbVK213aP0
הסקוונסר (Sequencer) הוא מכשיר פיזי או תוכנה המקליטה ומתזמנת קטעי נגינה מוסיקליים. הוא אפשר למוסיקאים ומפיקים ליצור, לערוך ולתפעל תבניות ורצפים מוסיקליים. הוא הציג ממשק רשת או ציר זמן שבו ניתן למקם ולסדר אירועים מוסיקליים, כמו תווים, אקורדים וצלילי תופים. ניתן לתכנת אירועים אלו באופן ידני (Step time) או להקליט בזמן אמת (Real time) באמצעות מקלדות, מכונת תופים או מכשירים חיצוניים אחרים.
הסקוונסרים הראשונים היו מכשירים אנלוגיים שהופיעו בשנות ה-60, שימשו עם סינתיסייזרים מודולריים ופעלו על ידי שליחת אותות חשמליים לשליטה על גובה הצליל. דוגמה מוקדמת היא מוג 960 (Moog 960 Sequential Controller) משנת 1968. מכשירים אלה היו מוגבלים ליכולת תכנות של 8 עד 16 צעדים בלבד, כאשר כל צעד היווה תו בודד. בתחילה הם היו בשימוש רב להפקת מוסיקה אלקטרונית.
בשנת 1983 הושק תקן MIDI החדש (Musical Instrument Digital Interface) שחולל מהפכה. אם בעבר כל יצרן סינתיסייזרים פיתח פרוטוקול תקשורת משלו, מצב שיצר כאוס והפריד בין מכשירים של יצרנים שונים כאן בא השינוי.
היו אלה דייב סמית (Dave Smith) מחברת סיקוונשל סרקיטס (Sequential Circuits) ואיקוטארו קאקהאשי (Ikutaro Kakehashi) מחברת רולנד (Roland) שהובילו את פיתוח MIDI, פרוטוקול שאיפשר למכשירים שונים ומיצרנים שונים, לתקשר ביניהם בחופשיות. שניהם זכו מאוחר יותר בפרס גראמי (Grammy) טכני על תרומתם המהפכנית למוסיקה.
חשחב לדעת שסקוונסר MIDI לא מקליט אודיו אלא מידע דיגיטלי על כל תו שנוגן, מתי הוא התחיל, משכו ועוצמתו. דוגמאות מפורסמות של סקוונסרים היו של רולנד (Roland MC-500), יאמהה (Yamaha QX1) ואקאי (Akai MPC60) משנת 1988 ששילב סקוונסר וסמפלר והפך לאגדי בהיפ-הופ.
מעצב ה-MPC, רוג'ר לין (Roger Linn), הצליח ליצור מכשיר שהפך לסטנדרט בהיפ-הופ למרות שמעולם לא התכוון שישתמשו בו בצורה כל כך יצירתית. ב-MPC60, למשל, ניצל המפיק האגדי ג'יי דילה (J Dilla) באגים, כמו תזמון מעט לא מדויק, כדי ליצור את הגרוב הייחודי שלו שמפיקים רבים מנסים לחקות עד היום.
תוכנות הסקוונסר הראשונות בשנות ה-80 היו סטיינברג פרו 24 (Steinberg Pro 24) משנת 1985 ו-Cakewalk משנת 1987 שעבדו בעיקר עם MIDI ועל מחשבים. אך המהפכה האמיתית החלה בשנות ה-90 כשמחשבים הפכו חזקים מספיק לעיבוד אודיו דיגיטלי בזמן אמת.
DAW ראשי תיבות של "Digital Audio Workstation", היא תחנת עבודה אודיו דיגיטלית. זוהי סביבת עבודה מלאה ליצירת מוסיקה הכוללת הקלטת אודיו, סקוונסר MIDI, מיקסר וירטואלי, אפקטים, כלי נגינה וירטואליים (VST) וכלי עריכה מתקדמים. סטיינברג קיובייס אודיו (Steinberg Cubase Audio) משנת 1991 הייתה אחת התוכנות הראשונות ששילבה MIDI ואודיו דיגיטלי. דיגידיזיין פרו טולס (Digidesign Pro Tools) הצמיד חומרה ייעודית לתוכנה רבת עוצמה. DAW-ים פופולריים כיום כוללים את פרו טולס (Pro Tools), לוג'יק פרו (Logic Pro), אבלטון לייב (Ableton Live) ו-FL סטודיו (FL Studio) שהתחיל כפרוטילופס (FruityLoops) ונאלץ לשנות את השם כדי להתקבל ברצינות אצל מוזיקאים מקצועיים.
ההבדל המרכזי בין סקוונסר ל-DAW הוא שסקוונסר מסורתי עובד בעיקר עם MIDI ודורש מכשירי קול חיצוניים, בעוד DAW מודרני הוא סביבת עבודה מלאה המשלבת הקלטת אודיו, עריכה, מיקסינג ומאסטרינג.
כל DAW הוא גם סקוונסר אך לא כל סקוונסר הוא DAW. המעבר הזה מה-MIDI של הסקוונסר אל ה-DAW על כל יכולותיו אפשר לכל מי שיש לו מחשב להקים אולפן הקלטות ביתי בשבריר מהמחיר של לפני 30 שנה, מהפכה שהובילה לדמוקרטיזציה של יצירת מוסיקה והפכה אותה לנגישה לכולם.
עמדת העבודה הביתית עם ה-DAW החליפה עבור רבים את אולפן ההקלטות. לא מעט מוסיקאים, בעיקר בתחומים של מוסיקה קלה, מקליטים כיום אלבומים שלמים באולפן הביתי שלהם, המבוסס על DAW.
הנה הסבר על הסקוונסר:
https://youtu.be/1ijbbLUEA8E
הסקוונסר הדיגיטלי הממוחשב הוא היום תחנת עבודה (DAW) - הנה אחת חינמית (עברית):
https://youtu.be/IJs_SFP2tWk
DAW לסמארטפון מתוצרת פנדר:
https://youtu.be/c_mGig_S7bQ?long=yes
גרסת ה-AI של תחנת האודיו הזו:
https://youtu.be/AnNAanZ_1yw?long=yes
ובדפדפן:
https://youtu.be/0Scgkr-SSi4?long=yes
