בפשטות כן. אולי לא בכולנו ולא בכל אנשי המקצוע אבל הבינה המלאכותית תוכל לגרום לקשיים עבור רבים - בעבודה ובעולם התעסוקה. באופן מסוים, היא עלולה להביא את העולם אפילו למשבר כלכלי של ממש.

אלא אם... חכו עוד מעט.

בשלהי שנת 2022 כל העולם דיבר לפתע על הצ'אט בוט המדהים של Open AI שנקרא ChatGPT. ה-GPT הוא קיצור בראשי תיבות של Generative Pre-trained Transformer.

מודל השפה שעליו התבססו המפתחים בחברת Open AI נקרא GPT-3, אבל גרסה 4 ואלו שאחריה לא יאחרו והמירוץ לפתח אותו ומודלים רבים אחרים יימשך. כי במקביל לעבודה המדהימה שעושים מפתחי Open AI פותחו די מהר כלים מתחרים.

ביחס לכל מוצר AI שהיה נגיש לציבור בעבר, ChatGPT ומקביליו עושים דברים מדהימים, מהפכניים וכמעט בלתי נתפשים במהירות שהם מבוצעים.

אז נכון שיש לצ'אט הזה ולעמיתיו עוד דרך עד שנוכל לסמוך בעיניים עצומות על הידע והמידע שהם מציעים לנו, אבל בתחומים מסוימים הם כבר כאן ועם יכולות בינה מלאכותית שהן די מהפכניות.


#אז הלך עלינו?
הבינה המלאכותית שמפגינים ChatGPT ושאר כלי ה-GPT יכולה לעשות בהצטיינות עבודות של איסוף ומיון של מידע או ידע (שני דברים שונים) ואחרי זה גם כתיבה ויצירה.

כי ה-AI ברמה הגבוהה הזו יודעת לחקות אמנות, לצייר, לתקן תמונות, למצוא תשובות לשאלות, להכין שיעורי בית, להמציא מתכונים, לכתוב עבודה לבית הספר, לחבר מוסיקה, לערוך וידאו, לכתוב קוד ולתכנת, לחבר טקסטים, לנסח מכתבים ומאמרים ועוד.

אבל היא יודעת בעיקר ליצור דברים דומים למה שכבר נעשה. אמנם ברמה גבוהה, אפילו מאוד, אבל על סמך חשיבה מקצועית וסטנדרטית של אנשי מקצוע בתחומים השונים.


#מה היא לא?
בתחום היצירה הבינה המלאכותית לא תשתווה לאנשים יצירתיים, מקוריים, שיסטו ממה שכולם יודעים לעשות ויחוללו את הפלאים שלהם. היא תדע לעשות טוב יותר ומהר יותר את מה שאנשי מקצוע טובים עושים, אבל היא תתקשה לצאת מהטוב אל המצוין, הגאוני, המבריק.

לכן היא לא תפגע באנשי מקצוע מעולים ומקוריים, בבני אדם יצירתיים, עם חשיבה מיוחדת ולא שבלונית, עם יכולת המצאה.


#אז מה ההזדמנות?
וזו רבותי ההזדמנות שלכם. משתלם היום לפתח את היצירתיות והחשיבה המקורית, ללכת על להיות קצת יותר אמן ממידען, להיות מעט פחות מהנדס "רגיל" ויותר ממציא ומי שמוצא פתרונות, כולל באינטרנט אבל לא רק - כי פתרונות לתחום אחד כבר מיושמים לא פעם בתחום אחר.

נמשיך? - להיות יותר סופר מאשר עיתונאי, יותר מלחין מאשר רק נגן ויותר מעצב מאשר גרפיקאי ביצועיסט.


#יכולות?
לשם כך דרושות יכולות מגוונות שמערכת החינוך והעולם המקצועי לא מפתחים יותר מדי. יצירתיות, ידע כללי, סקרנות וחוצפה הם חלק מהיכולות הללו.

יצירתיות - הציצו אצלנו בתגית "יצירתיות" והבינו את הצד הזה ואיך לפתח אותו. התחלה מעולה לרכישת ידע כללי תהיה באאוריקה, בהאזנה לפודקסטים, צפייה בסרטי דוקו וסרטונים של ידע ביוטיוב ועיון בבלוגים של ידע, באזור המסקרן והלא משעמם של האינטרנט ובתנאי שהוא מתויג ולא חד-ממדי.

סקרנות - גם היא תכונה שנולדתם איתה וכדאי לשמר, במיוחד כשמסביבכם יעשה כמעט כל גוף חינוכי ניסיון להשבית אותה, לטובת חיפוש תשובות סטנדרטיות ושתהיו ותנהגו "כמו כולם". כל דבר שתלמדו לבד ותחקרו אין ספק שתזכרו טוב יותר ויום אחד עשוי לשרת אתכם, לעומת שיעורי בית שכמעט אף פעם לא. היזהרו מתופעה שבעולם החינוך מוכרת כ"Yessing". חיפוש חשובות שהמורה יאהב, תשובות לשאלות שניתן למצוא בקלות ואפילו בלי חשיבה. אז מה הטעם בהן? לא עדיף שישאלו אותנו בבית הספר מעט פחות שאלות, אבל כאלה שיעודדו אותנו להשתמש בשתי האונות או בכל אזורי המוח? חקרו כאן את תגית "סקרנות".

חוצפה - על זה לא צריך להרחיב אבל נדגיש שמדובר בחוצפה מקצועית ולא התנהגותית. להעז. לא לומר לעצמכם שאינכם יודעים מספיק כדי לפתח או להמציא, לחבר או לצייר. פשוט ללכת על זה, לחקור איך, לאסוף דרכים, לחפש שיטות וטכניקות לאמנות וליצירה ביד. נסו להמציא שיטות חדשות לעשות דברים וחקרו אותן, לנסות לעבוד איתן. חפשו ידע ושאלו באינטרנט עד שתקבלו תשובות. כתבו דברים כי לא פעם רק כשכותבים מבינים. זה בסדר לגנוב ולהעתיק ואז לפרק, ללמוד, להרכיב מחדש, לעבד ולהבין כיצד לשלוט במיומנויות הכרחיות. אם אין זמן אז קומו שעתיים קודם או לכו לישון מאוחר, גם אם תהיו קצת עייפים בבית ספר. גם ככה, אתם יודעים...

כישלונות - עוד דבר שיעזור ויהיה הכרחי הוא היכולת שלא להיבהל מכשלון ואפילו ללמוד לחבק אותו. חינכו אותנו שההצלחה היא המטרה, בעוד שמה שמתקשר אצל רובנו עם כישלון הוא כמעט תמיד אכזבה ופנים נפולות. אז כדאי שתדעו שכישלונות הם חלק בלתי נפרד מההצלחה. היכולת שלא להרפות וליפול ברוח מהכשלון היא שמבדילה בין בני אדם. היא שמביאה נשים ואנשים בסופו של דבר להצלחה. אדיסון אמר על זה פעם שההמצאות הגדולות שלו היו כולן כשהוא לא הצליח להיכשל... האמינו לו! אמר את זה אדם שחתום על מאות פטנטים והמצאות ששינו את העולם.

בשום מקום לא נכתב כמה פעמים הוא נכשל בכל תהליך, עד שהוא הצליח בו. תמיד מספרים רק על ההצלחה אז אנחנו לא יודעים, אבל עכשיו אתם יודעים.

אומרים לך שזה גרוע? -המשיכי. צעקו לך בוז? - המשך. כמעט כל מצליחן ופורץ דרך שמע את זה בהתחלה. על בוב דילן אמרו שיש לו קול של צפרדע, המטוסים של האחים רייט צללו בזה אחר זה, הבכורה של האופרה הכי פופולרית בהיסטוריה "כרמן" הסתיימה בקריאות בוז וירקות שהושלכו על הבמה. את הסרט "בלייד ראנר" קטלו כשהוא עלה...

אז אמרו... מה הם יודעים?!?!

לא להרפות! - אין הבטחות, אבל עקביות חשובה לא פחות מחשיבה, יצירתיות, סקרנות ומקוריות. בלעדיה כמעט ואין סיכוי להגיע למימוש כי לא מגיעים בכלל.


#אתם הורים?
אם אתם מגדלים היום את ילדיכם יש לכם אחריות ואפשרויות. תנו להם כלים, יכולות, הרימו ותפתחו את הכשרונות המלבלבים שלהם. אל תכבו אותם עם הרגיל ועם מה שאתם למדתם או רציתם להיות. בעולם שלהם אתם תהיו מבוגרים מדי או, וסליחה שאנחנו מזכירים, אולי כבר לא תהיו.

תנו להם לחקור מה ירצו לעשות. חישפו אותם לתחומים, לעולמות ולתופעות. תנו להם דוגמה אישית, קראו ספרים, אל תעשנו, אל תהיו בטטות - צאו לעשות ספורט ואם כבר אז גם אכלו נכון. צאו איתם לטבע, לטיול או הליכה, הביטו יחד בפרחים, נסו לזהות אותם ולחקור עליהם. קראו ספר בעצמכם והביאו את הספריה של הבית לסלון, אל מול עיניהם. כבו מדי פעם את הטלוויזיה ונהלו שיחות ביניכם אל מול עיניהם. שתפו אותם, שאלו על מה מעניין אותם ומה ירצו להיות, מה החלומות שלהם, איפה הם רואים את עצמם בגיל 25.

התעניינו בהם באמת. מה מסקרן אותם. מה מרגש. התעניינו איזה חוג הכי מעניין אותם ואם אין מספיק כסף בקשו בשקט הנחה כדי שלא לבייש אותם.

נסו להשיג להם דברים שיאפשרו להם לפתח את תחומי העניין, לקנות יד שנייה, לחנך אותם שחדש זה ממש סתם ואם ראו משהו זרוק שלא יתביישו לקחת, לפרק ולהרכיב ממנו חללית. צפו איתם בתכניות מדע או בסרטי דוקו, הראו להם סרטים קלאסיים, למדו אותם ששחור לבן הוא לא פחות צבעוני ושמינימליזם הוא לא פעם הכי עשיר שיש (Less is more). בגיל צעיר ספרו להם סיפור לפני השינה. זה כל כך חשוב שאתם לא מעלים על הדעת. הרבה יותר מ-GPT, מציור בינתי וממדעי המחשב באוניברסיטה. היו הורים, לא רק אנשי קריירה.


הנה ChatGPT ולמה בחינוך מודאגים ממנו:

https://youtu.be/Fn8jDanbf0c


בעלי מקצוע מפחדים על העבודה שלהם (עברית):

https://youtu.be/0AGYOv0sGHg


תראו למשל איך הוא מייצר קליפים (עברית):

https://youtu.be/8CmXtj5gW2I


איך הצ'אט GPT בניתוח קוד? (עברית)

https://youtu.be/Z46pqHFuKHs


בחיוך - מה הכלי היחידי שיש לנו כבני אדם כדי לזהות אם הכותב או הדובר הוא בוט כמו ChatGPT? (עברית)

https://youtu.be/nes_xZjZweY


והניסיון להבין מה אומר ה"בארד" של גוגל בעניין (עברית):

https://youtu.be/oh4Bq8ifgK4?long=yes

דיפ פייק (Deep fake או Deepfake) הוא שמה של טכנולוגיית וידאו, מבוססת בינה מלאכותית (AI), המאפשרת לייצר מציאות שנראית אמיתית ומבוססת על אנשים אמיתיים, אך לא התרחשה מעולם.

זה נעשה על ידי לקיחת תמונות, סרטונים וקולות ושינוי שלהם באמצעות AI, באופן שמאפשר לייצר תכנים דומים, הנראים אמיתיים, אך מעולם לא קרו, התרחשו או נאמרו באמת.

טכנולוגיה זו הולכת ותופסת בשנים האחרונות את מקומה ברשתות החברתיות שבאינטרנט.

העיקרון המוביל בסרטוני ה-Deepfakes הוא שחזורי פנים מדויקים, המולבשים על סרטוני וידאו, תמונות או אנימציה ומייצרים מראות הנראים אמיתיים לגמרי.

בסרטונים, למשל, מדובר על החלפת פניו של מי שצולם בווידאו, באמצעות למידת מכונה. התוצאה של זה היא יצירה בקלות של סרטוני וידאו המציגים אנשים העושים מעשים שמעולם לא עשו באמת או אומרים דברים שלא נאמרו.


#תולדות ה"דיפ פייק"
את לידת הטכנולוגיה הזו סימנה אפליקציה בשם FakeApp, שפותחה בסין על ידי מיזם בשם MoMo. המיזם היה ככל הנראה החלוץ בכך שאפשר להמונים להדביק את פניהם לזמרים, שחקנים ודמויות ממשחקי וידאו. לראשונה ראו המשתמשים שמספיקה תמונה אחת של פניהם, כדי שהאפליקציה תדביק ותמפה אותה באופן אוטומטי על גבי הקליפים שהיא מציעה.

בשנת 2016 כבר פותחו מערכות למידת מכונה אוטומטיות וחזקות יחסית, כאלה שלומדות ומשתפרות בעצמן, ככל שהן מופעלות. המערכות הללו חזרו שוב ושוב על תהליכי יצירת Deepfake וככל שהתהליך נמשך, לאחר מיליוני פעמים, הן שיפרו את התוצר. בשנה זו יצאו כבר תוכנות שאפשרו זאת גם על מחשבי PC ביתיים וחלשים יחסית.

את שמה קיבלה הטכנולוגיה הזו בשנת 2017, ממשתמש באתר Reddit שכינויו "זיופים עמוקים". הוא טבע את המונח לאחר שערך כמה סרטונים פורנוגרפיים ובהם הוא הטמיע, באמצעות טכנולוגיית "למידה עמוקה" (Deep learning), את פניהם של ידוענים ומפורסמים שונים.

את פרסומה העיקרי חייבת הטכנולוגיה הזו לסרטוני "פייק ניוז", חדשות כזב, שיצרו תומכי פוליטיקאים בארצות הברית, במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות 2020. לפתע החלו להופיע סרטונים בהם ממליצים ומסבירים נשיאי עבר ומשפיענים פוליטיים שונים על דברים בדויים ומנוגדים לאמת. על התחום הזה שווה לקרוא בתגית "פייק ניוז".


#למה משמשים סרטונים אלו?
טכנולוגיית ה-Deepfake משמשת ליצירת תוכן וידאו המציג מציאות בדויה לחלוטין, דברים שנראים ונשמעים אמיתיים ומצולמים, אך למעשה לא התרחשו מעולם.

ביטויי הסרטונים הללו, שזכו לכינוי Deepfakes, הם רבים. הם מתחילים מפוליטיקה בה מיוצרים כך נאומים שלא ננאמו ומעבירים מסרים בדויים מפיהם של ידוענים, מנהיגים ומפורסמים ומסתיימים כיום בסרטונים "פסאודו-תיעודיים", המציגים מעשים, מראות וטקסטים מדוברים, הנראים אמיתיים לחלוטין אך מעולם לא צולמו והוקלטו.

מדובר בעניין מהפכני. מעולם לא עמדה טכנולוגיה כה חזקה וריאליסטית לטובת תעשיית השקר, או בשמה המכובס, תעשיית ה"פוסט אמת".

בעולם של ה-Deepfakes השתפרו האפשרויות ליצירה והפצה של שקרים פראיים. הן כה מרשימות, עד כדי כך שמיליונים "נופלים בפח", מאמינים לסרטוני הדיפ פייק הללו ומשנים בגללם את דעותיהם ואף את התנהגותם והעדפותיהם הפוליטיות. ראו את סרטון הטבע שאנו מציגים למטה ובו בעלי חיים בדויים וכמה שהוא נראה אמיתי.


#סיכום
הכלים ליצירת סרטוני ה"דיפ פייקס" הם כלים טכנולוגיים, מתוחכמים מכל טכנולוגיה שעמדה בעבר לטובת השקרנים ומקדמי מה שזכה לכינויים כמו "אמת אלטרנטיבית", תיאוריות קונספירציה וכדומה.

מעולם לא עמדו טכנולוגיות כה חזקות לרשות השקרים הקטנים, להם מתאפשר עתה להמציא ולהפיק את הבדיות שלהם באופן מוחשי וריאליסטי מאי-פעם.

מצד שני, מעולם הדיפ פייק נולד עם הזמן גם יישום ה"דיפ נוסטלגיה". עד שימצאו גם לו שימושים מזיקים ואף מחרידים, זהו עולם חיובי, סנטימנטלי ומעורר התרגשות אמיתי, בהנחה שנוסטלגיה אינה מזיקה לאיש. ניתן לקרוא עליו בתגית "דיפ נוסטלגיה".


הסבר לטכנולוגיה (עברית):

https://youtu.be/lk-1hBpAyiU


אובמה מדבר פייק:

https://youtu.be/gLoI9hAX9dw


סרט טבע פיקטיבי שיצרו בעזרת Sora ומציג פייק חיות:

https://youtu.be/ObUBUKOn-bo


ההשלכות של זה מטורפות (עברית):

https://youtu.be/4BsiYnt51ok


כך יוצרים פנים ממאפיינים או שילובי פנים אמיתיים:

https://youtu.be/kSLJriaOumA


שעשוע עם טראמפ ומיסטר בין:

https://youtu.be/HN-qlGf2mZw


וקצת מוסיקה מצמד הנשיאים וחתול:

https://youtu.be/dsODRfCMRoM

בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) היא בינה מלאכותית שיכולה לייצר עבור המשתמש מגוון עצום של תוכן חדש. התוכן הזה משתרע על מגוון תחומים גדול, שהולך ומתפתח מיום ליום.

התוכן שבינה גנרטיבית יודעת לייצר כולל החל מטקסטים, דרך תמונות, סרטונים, מוסיקה, אנימציה ומגוון אדיר של סוגי מדיה ויישומים נוספים. ביניהם נכללים כתיבת קוד, עיצוב גרפי, תכניות באינספור תחומים, ניסוחי מכתבים, מאמרים וספרים ועוד.

בבסיסה, יודעת הבינה המלאכותית לעשות 3 דברים:
1. לקבל דאטה, כלומר נתונים מסוג כלשהו.
2. ללמוד מהדאטה הזה על הסוג.
3. לייצר לבקשת המשתמש תוצרים חדשים מסוג זה.

התקשורת בין המשתמש למודל השפה של בינה הגנרטיבית (LLM) מתבצעת כיום באמצעות כתיבה של פרומפט (Prompt), שהיא הנחייה מילולית בשפה טבעית, השפה הרגילה שלנו, כולל אנגלית, עברית וכדומה.

לפרומפטים הללו מתווספים כבר היום ממשקי משתמש נוספים, נוחים, קלים ולרוב גם יעילים יותר. ביניהם אנו מוצאים תפריטים, כפתורים על המסך, תגיות, בחירת אפשרויות בכפתורי רדיו, קופסאות סימון וכדומה. כיום נכנס גם הממשק הקולי בו המשתמש משוחח או פוקד על מודל השפה וההוראות מתורגמות מקול לטקסט, על ידי ה-AI, ומבוצעות מיד.

ההתחלה, אגב, של פיתוח המודלים הללו הייתה צנועה למדי. היא התבטאה בהכנסת קובץ סאונד כמו MP3 למערכת הבינה וקבלת התמלול שלו כטקסט כתוב. בהמשך הפיתוח הלכו השימושים בהם וגדלו, נעשו מורכבים ומדהימים יותר ויותר וכיום הבינה הגנרטיבית היא מפותחת להפליא.

בעיני רבים הבינה הגנרטיבית מאיימת כיום להחליף אנשים בעבודות שהם עושים. מומחים טוענים שזה לא מדויק ושמה שיוחלף הם תהליכי העבודה. לטענתם, תמיד יידרש המרכיב האנושי שיוודא שהשימוש בבינה המלאכותית ובמיוחד היצירתית, יהיה מוצלח.

אז כדי שיוכלו להמשיך לעבוד, העובדים יצטרכו להתעדכן, ללמוד ולהצטייד ביכולות חדשות, שיותאמו לדרישות החדשות של המעסיקים. קראו על כך בתגית "בינה מלאכותית גנרטיבית, אבטלה".


הנה היכולות המטורפות של הבינה המלאכותית הגנרטיבית (עברית):

https://youtu.be/05oOucZmO8Y


התפתחות התחום הגנרטיבי כפי שהוא מוצג לאחת מאלפי חברות Generative AI (עברית):

https://youtu.be/joJVqKTPVsY


מהי בינה מלאכותית גנרטיבית?

https://youtu.be/pWNAtUwnBS8


משמעות ה-AI הגנרטיבי בעולם הכתיבה העיתונאית:

https://youtu.be/3Jopz-V-IRQ


כך מייצרים וידאו באחד הכלים הג'נרטיביים:

https://youtu.be/hh_mnplMtbE?long=yes


וסקירה מקיפה על הבינה המלאכותית הג'נרטיבית:

https://youtu.be/2IK3DFHRFfw?long=yes

מהו המקביל של מברשת של הצייר, מקלדת המלחין או הבוס של כותב המאמר, עורך הווידאו או המשורר בעולם הבינה המלאכותית הגנרטיבית? - מיהו זה שאומר מה הוא צריך והם יושבים לעבוד וליצור?

זהו הפרומפט (Prompt), ההנחייה הטקסטואלית שאנחנו נותנים למכונה, כלומר לכלי הבינה הגנרטיבי (Generative AI). את ההנחייה הזו אנו כותבים לו כדי שייצר לנו תוצר בינתי.

בפשטות, פרומפט הוא התיאור המילולי בשפה טבעית של התוצר שרוצים לקבל מהבינה.

היום הפרומפט הוא המלך של עולם הבינה המלאכותית מבוססת הדיאלוג וסוגי מודלים של שפה.

זה אמנם נשמע דומה לביטוי חיפוש, אבל הפרומפט הוא לא המקבילה הפשוטה של ביטוי החיפוש במנועי חיפוש, אלא בניסוח מאוד מוקפד של התוצר הרצוי, שיכול ללכת ולהשתבח במהלך הצ'אט עם הבוט, ככל שנרצה להשביח את התוצאה שקיבלנו.


#לג'נרט אהבה
הפעולה הזו ,של ניסוח הפרומפט, זכתה בעברית החדשה לשם הפעולה "לג'נרט" (To generate). היא זו שבמידה רבה תקבע את האיכות של התוצרים.

יש אפילו מקצוע חדש שהולך ומלבלב בעולם ה-AI. הוא נקרא, החזיקו חזק, "מהנדס פרומפטים" (Prompt Engineer). מדובר באדם שמיומנותו בניסוח של פרומפטים מוצלחים.


#איך להצליח בפרומפט?
כמה מרכיבים יוכלו לסייע בכתיבת הנחיות טובות לבינה הגנרטיבית:

פירוט ודיוק - אמנם הפרומפט יכול להיות משפט פשוט כמו "כתוב סיפור לילדים על החתול שנעלם", או "מתכון לסלט חצילים". אבל במיטבו פרומפט מדויק ומפורט יותר, ישיג דיוק ואיכות טובים יותר. תיאור של התוצר המצופה, עם פרטי פרטים, יביא כמעט תמיד לתוצאות טובות יותר. הקפידו פרומפטים לכתוב:

ספציפיות - במקום לכתוב לצ'ט "צייר לי פרח" מומלץ לפרט ולבקש למשל "פרח אדום עם עלי כותרת גדולים שהקצה שלהם צהוב". אל תדאגו אם מה שאתם כותבים נשמע לכם לא הגיוני. אחד הדברים שהבינה מצויינת בהם זה יצירה של דברים שרק גאון או משוגע יכולים לחשוב עליהם וזו בדיוק היצירתיות שלכם שדרושה לג'ינרוט מוצלח. אל תבקשו מהצ'ט "מתכון לסלט" אלא בקשו "מתכון לסלט חצילים עם טחינה, מעט חריף ועם שמן זית". באופן דומה, הציבו גם מגבלות - מה לא ייכלל בתוצר. במקום לבקש "תכנית לטיול בלונדון" בקשו "תכנית לטיול של 3 ימים בלונדון, למשפחה עם בני נוער, שיהיה חינוכי ויכלול הליכה רגלית בלבד וללא שופינג".

שיפור בשלבים - את הפרומפט, בניגוד לחיפוש במנועי חיפוש, אפשר לשפר בשלבים. הצ'ט בוט של ChatGPT, למשל, זוכר את השיחה וההקשר של מה שאתם כותבים, כל עוד התכתבות היא באותו חלון שיחה. זה אומר שלמתחילים שווה לנסות ולהתחיל בפרומפט כללי ולא מפורט ובהדרגה, ככל שהשיחה והדיוק של התוצר מתקדם לכם וגם התיאבון לתוצר יותר מוצלח גדל, להמשיך ולשפר את הפרומפט ולהפוך אותו למפורט וספציפי יותר.

בקול או טון מתאימים - ניסוח של פרומפטים לטקסטים כדאי שיקל בחשבון את הטון והקול הנכונים. כמו שבפרומפט ויזואלי נוכל לבקש שהציור יהיה בסגנון של ון גוך, פיקסו או דאלי, בתיאור של טקסט החליטו אם אתם רוצים שיהיה מנוסח כרציני, מדעי, עיתונאי, רשמי, או בסגנון של מתבגרים או של החבר'ה. אפשר גם לבקש שהטקסט יהיה קצר או ארוך (כתוב לי שתי פסקאות על.. או "כתוב מאמר מלא על..." וכו').

הסבר כמו למתחיל - בקשו בפרומפט כך:

"Explain [subject] in simple terms. Explain to me as if I'm a beginner."


כך מודגם הפרומפט בפתיחת הסקירה על טכנולוגיית AI של חברת ראנוויי (עברית):

https://youtu.be/joJVqKTPVsY


השיעור הראשון בניסוח הפרומפט:

https://youtu.be/Qos2rG3zVAM


איך משתמשים ב- chatGPT כדי שהוא ינסח פרומפטים טובים למנוע תמונות, במקרה הזה Midjourney? (עברית):

https://youtu.be/zFS7WtovYmo


יש תוכנה לעזרה בניסוח פרומפטים (עברית):

https://youtu.be/HLhRFaXQ0vQ


על הפרומפט שמייצר חדשות קוליות לגיק:

https://youtu.be/5TlsXXTamBs


מודלים לציור גנרטיבי מתיאור מילולי בשפה טבעית:

https://youtu.be/pZsJbYIFCCw


הנה מקצוע מהנדס הפרומפט:

https://youtu.be/Bq-ncjOGeVU


והסבר מקיף על עבודתם של מהנדסי הפרומפט (Prompt Engineer) בעולם ה-AI:

https://youtu.be/hd7l9F3n4ZM?long=yes

הבינה המלאכותית (AI) DALL-E היא מערכת המסוגלת לייצר תמונות ודימויים ויזואליים דמיוניים, המבוססים על פרומפטים - תיאורי מלל, אינפוטים טקסטואליים שכתב והזין לה המשתמש.

הכל הוא חלק מטכנולוגיה שנקראת "ג'נרטיב AI". זו בינה מלאכותית שבמקום לחשב ולנצח במשחקי טריוויה הפכה ליוצר AI, לצייר, צלם ועוד כל מיני אמנים - אבל באינטליגנציה מלאכותית.

באמצעות פרומפטים, תיאורים מילוליים דוגמת "אביר ימיבייניימי עשוי מחצילים" או "מגדל מודרני בנוי על שריון של צב בסגנון פיקאסו" מייצרת המערכת תמונות וציורים מרהיבים ולא פעם אף מדהימים.

ליצירת התמונות מהטקסט אחראית הבינה המלאכותית המבוססת על למידה עמוקה, מערכת הלומדת בעצמה רשתות נוירונים מלאכותיות, על סמך דפוסים שהיא מאתרת עצמאית, במיליוני תמונות וציורים המוזנים אליה על ידי המפעילים שלה.

להישג המקורי של DALL-E וגרסתה המשופרת DALL-E 2, תוצר של חברת OpenAI, קמו די מהר מתחרים ראויים נוספים ואיכותיים לא פחות, המייצרים עולם חדש וחסר תקדים של ציירים מכניים, שרק ממתינים לבקשות מהמשתמשים ומזדרזים לצייר מבחר טיוטות, מהן יכול המשתמש לבחור את התוצר הסופי שמועדף, שיבוצע באיכות גבוהה.

איש לא יודע בדיוק כיצד DALL-E פועל, גם לא היוצרים של המודלים שלפיהם הוא פועל. אבל זו העבודה המדהימה של הלמידה העמוקה שמעבדת בעצמה את הדאטה ממיליוני התמונות ומלמדת את עצמה לצייר ולפרש את הפרומפטים לפיקסלים ותמונות.

התוצאות של DALL-E 2 היכו די מהר גלים בעולם הבינה המלאכותית וחוץ מתחרות של חברות וקוד פתוח יצרו גם הרבה שיפורים, הן באיכות הטכנית של התמונות והן ביכולות האמנותיות. כך למשל הולכות התמונות ונעשות מפורטות, הרזולוציה גדלה, יכולות הריאליזם, עבודת הצל והתאורה, השימוש במרקמים וציור הנראה כמעט טבעי לחלוטין.


הנה הבינה המלאכותית נוסח "דאל-E" שכבר יכולה לצייר דיוקנאות מתיאור מילולי בשפה טבעית של מה שיכיל הציור:

https://youtu.be/qTgPSKKjfVg


כתבה על היכולת המופלאה של דאלי 2 ליצור אמנות:

https://youtu.be/hiSgpZUAy2c


הסבר אמנות ה-AI:

https://youtu.be/alJdw4JDJ4o


מנועי יצירת תמונות מתחרים ומקבילים ל-DALL-E:

https://youtu.be/rGbNJrywLhk


ה"אאוט פיינטינג" של דאלי2, בו הוא מרחיב תמונה:

https://youtu.be/G-Wsh1vUeVQ


מדריך להרחבת תמונות:

https://youtu.be/V1KLG159A2s


קליפ שכולו תמונות שנוצרו ממילות שיר של קינג קרימזון:

https://youtu.be/VR3AWdyVVdU


למה יש לבינה כל הזמן בעיה עם אצבעות?

https://youtu.be/24yjRbBah3w


גם למחוללי בינה כמו מידג'רני יש בעיות (עברית):

https://youtu.be/xUpUhHsAWlg?long=yes


ויוצר רשת שחודש שלם העלה לרשת החברתית תמונות אושר ואווירה שיצר AI - ואז גילה לעוקביו את האמת:

https://youtu.be/FRClNMC_z-s?long=yes

נחש אותי נחש הוא טרנד רשת שנולד מהודעת וואטסאפ של עובד, כנראה ערבי (ואולי רק חיקוי מלעיג של כזה), שמודיע למעסיק שלו ש"נחש אותו נחש". המעסיק, בעל חוש הומור סטנדרטי, אוהב את ההודעה ומשתף את העולם. כולם מחייכים עד מגחכים כמו שקורה לא פעם באונליין.

אבל אז מחליט ברנש אחר, שבדיוק משתמש בבינה מלאכותית שאפשר לשנות בה גבהים מוסיקליים של מילים והברות כדי לגרום להודעה להיות מושרת. הוא מושיב אותה על המלודיה של "The Sound of Silence", להיט הסיקסטיז האלמותי של הצמד "סיימון וגרפונקל".

המם החדש היה משעשע אפילו יותר והתפוצץ ברשת, בדגש על אפליקציית טיקטוק (TikTok). מכאן החלו כל מיני מוסיקאים וחובבי AI להעלות גרסאות, רמיקסים ומחוות נוספות לשיר של העובד והתוצאה הייתה להיט רשת חדש. לא פעם הוסיפו שימושים אפשריים ומשעשעים לשיר הזה, כמו "כשמחפשת תירוץ להבריז מהדייט" או "כשאיש הייטק מקבל הצעה מהמתחרים".

ובשיאו יצר מישהו תרגום של הטקסט לאנגלית ושתל אותו ב-AI בקליפ הופעה של סיימון וגרפונקל, כולל הליפ סינק - תנועות השפתיים שיתאימו למילים החדשות.


לשון ההודעה:
"אלעד ערב טוב מה נשמע?
אני הייתי אתמול מתחת לעץ של הטין
אולי נחש אותי נחש
אולי קרס אותי קרץ
ואני נבוח."


#תרגום?
"נחש אותי נחש" - הכיש או נשך אותי נחש.

"קרס אותי קרץ" - לא ברור אם קרצייה או עקרב, אבל הוא עקץ.

"מתחת לעץ של התין" - תחת עץ התאנה.

"ואני נבוח" - המקום שנעקצתי נפוח.


ההודעה שהחלה את הכל:

https://youtu.be/_MlW8ZUNaWY


הנה הנחש:

https://youtu.be/lEpyShe6OCk


רמיקס מזרחי:

https://youtu.be/-v6UX3HmyGY


גם זקני הכפר של זהו זה התחברו:

https://youtu.be/wn6LvM3hX58


דודו פארוק חיבר ללחן, עיבוד וביצוע מהמם:

https://youtu.be/nl1e5v0W5gY


ובחזרה למקור אבל עם המם מתורגם לאנגלית:

https://youtu.be/VMiIdNJy7tk

התקליטים הם סיפור של מאה שנה. בתחילה היו להם עטיפות פשוטות ושימושיות, שתפקידן היה לשמור את התקליט משריטות. החומרים של העטיפות היו נייר חום או קרטון פשוט. איש לא חשב שהתקליט הוא יותר מהמוסיקה שמושמעת ממנו.

רק משנת 1938 החלו לעצב אותן באופן מקצועי. היו מי שהבינו אז שעטיפה מעוצבת תביא להגדלת המכירות. כך אכן היה. מעצב בשם אלכס סטיינווייס נשכר על ידי חברת התקליטים "קולומביה רקורדס" והיה למנהל האמנותי של עטיפות התקליטים של החברה.

התוצאות המרשימות במכירות של חברת קולומביה הבהירו לכל תעשיית התקליטים שהעטיפות המעוצבות של סטיינווייס נותנות לתקליטים הרבה יותר מאשר צבע. הם הפכו אותם למוצרי צריכה נחשקים. הצד הוויזואלי, הם עתידים ללמוד יותר ויותר, מגדיל את התשוקה לתקליט, למוסיקה ולאמן.

בהמשך יופיעו גם העטיפות עם צילומי האמנים עליהן. הן יקבלו את הכינוי "עטיפה פרסונלית" ויחזקו את ההערצה לאמנים. יתכן שזה אחד המאיצים הגדולים להערצה של אמנים כמו גלן מילר הג'אזיסט ואלביס פרסלי, כוכב הרוק הראשון, שתמונותיהן הופיעו כמעט תמיד על התקליטים והתקליטונים (תקליט של שני שירים) שלהם והפכו אותם לכוכבי ענק.

עם השנים הפכו יותר ויותר עטיפות התקליטים להצהרה עיצובית, דרך ביטוי נוספת לאמנים וללהקות. בהן הם נהגו לבטא את הרעיונות הוויזואליים שלהם, לגבי המוסיקה, סיפור המסגרת במקרה של מוסיקה פרוגרסיבית, רוק מתקדם וכדומה. הן הכילו תמונה מההופעה, במקרה של אלבום מהופעה חיה וכך הלאה.

אבל בדרך קרו כמה דברים, עם להקה אחת, בריטית, רצינית ומוכשרת מאין כמותה. הביטלס היו מהפכנים של ממש. מי שבוחן את עטיפות התקליטים שלהם רואה כיצד הם הפכו במו תקליטיהם את העטיפות ממקדמי מכירות ליצירות אמנות של ממש. מספיק אם תביטו בעטיפות של אלבומים כמו "Revolver", שיצר להם האמן שהיה חבר שלהם, קלאוס וורמן ובעטיפת "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר" - האלבום שעטיפתו, שיצר האמן פיטר בלייק, היא המושקעת והמדהימה מכולן, באמירה החברתית, בהצהרה האמנותית ובהיבטים התרבותיים שבה, כמו גם בעניינים הביוגרפיים של הלהקה, ההשפעות עליה ועוד.

זה, אגב, גם היה הרגע שנולדו האלבומים, התקליטים בעלי העטיפה הכפולה, שנפתחת כמו אלבום. כן, הראשון מביניהם היה אכן האלבום סרג'נט פפר, אלבום מהפכני שפרץ דרך בהרבה תחומים. בהקשר שלנו, הוא היה הראשון שאכן נפתח כאלבום, מה שהביא יצר לראשונה את השם Album לתקליט. לפני כן הם נקראו פשוט Records.

עוד להקה שעטיפות האלבומים שלה היו יצירות אמנות של ממש, הייתה להקת YES הבריטית. בשנות ה-70 הציגו העטיפות הללו, שצייר האמן רוג'ר דין, נופים דמיוניים ואקזוטיים מעולמות, כוכבים ונופים רחוקים ולא קיימים. הציורים שעל העטיפות של "יס" היו כל כך מיוחדים עד שהעיצוב שלהם זכה להגדרה אמנותית של "עיצוב קוסמי-אורגני".

דומה שעם ירידת התקליטים, כשנכנסו הדיסקים הקומפקטיים, הלכו גם העטיפות המושקעות, האמנותיות, בעלות האמירה והחד-פעמיות. הן פינו את מקומן לעטיפות קטנות, בגודל של דיסק, משעממות ברובן וחסרות השראה. כנראה שהגודל, אחרי הכל, כן קובע...


הנה קיצור ההיסטוריה של עטיפות האלבומים (עברית):

https://youtu.be/S5Yu1vTPigg


תולדות עיצוב עטיפות התקליטים ובמיוחד אלה של הביטלס:

https://youtu.be/_st4diqjpis


עטיפות האלבומים האמנותיות של להקת "יס":

http://youtu.be/LfdkrOMOwkw


כך יצרו ב-Blue Note את "המראה של הג'אז" דרך עטיפות האלבומים שלהם:

https://youtu.be/KNgA7dDs90E


ביקור בהיכל התהילה או בית העלמין של עטיפות אלבומי שנות ה-70:

https://youtu.be/DWqCEEOYZY4


פרויקט יצירתי כדרכו, שעשה הבמאי הישראלי וניה היימן עם עטיפות תקליטים (עברית):

https://youtu.be/wbNFk-4HCno?t=6m8s&end=7m30s?long=yes


האם הוא הושפע מהסרטון הזה?

https://youtu.be/sidgjFCnCXk


ומדריך מגניב לניסוח פרומפטים ל-AI ליצירת עטיפות אלבומים משולב בתולדות עיצוב התקליטים:

https://youtu.be/bhZIL2Q8SAY?long=yes

מדובר ברעיון מסעיר ויצירתי. הוא נקרא "הכנסה בסיסית אוניברסלית" (Universal Basic Income בקיצור UBI) ובעזרתו יש מי שמנסים לקדם את פני הרעה של הקדמה הבינתית, המאיימת על כל עולם התעסוקה של העתיד.

כוונתו להעמיד לרשות כל אדם הכנסה בסיסית, שמטרתה לסייע בהפחתת ההשפעות של הטכנולוגיה על העובדים. הכנסה בסיסית כזו תחושב על ידי "חישוב בסיסי אוניברסלי" ודי אחיד.

הרעיון הוא להציע הכנסה בסיסית אוניברסלית, מעין תשלום מזומן, ללא תנאים, שיינתן לכל מבוגרי האוכלוסייה, ללא קשר לעושרם ולמצבם התעסוקתי. המטרה היא לספק רשת ביטחון לאנשים שהמשרות והתעסוקה שלהם מאוימות על ידי חידושי הטכנולוגיה, כולל ובמיוחד הרובוטיקה והבינה המלאכותית.

הכוונה היא לאפשר להם לחפש עבודה בתחומים שמדברים אליהם ומעניינים אותם, בדברים שיסייעו להם לממש את עצמם והם יכולים להצליח בהם, לבלוט ולנצנץ - אולי אפילו ליזום עסק משלהם וליצור לעצמם בסיס כלכלי מבלי להיות שכירים, באיום מתמיד של אבטלה...

גם אם שמרנים רבים נוטים לדחות את מה שהם תופסים כרווחה שתקטין את המוטיבציה של אנשים לחפש עבודה ולעבוד, ניסיונות לחלק UBI לתושבי ערים ומדינות בארצות הברית הראו תוצאות חיוביות בדרך כלל. חלק מהתוכניות הללו, אגב, העניקו את התשלומים באופן סלקטיבי לאנשים, על סמך הצורך המוכח או המעמד החברתי שלהם ולא לכל האוכלוסייה כולה.

בין התומכים ביוזמה הזו ניתן למצוא גם רבים מראשי ומצליחני ההייטק, כולל מי שמובילים את התפוצצות ה-AI הנוכחית, ביניהם מנכ"ל חברת OpenAI והאדם הכי חזק בעולם הבינה המלאכותית כרגע, סם אלטמן.

לשיטתו, דווקא בשל החשש שהבינה המלאכותית תלך ותחליף אינספור עובדים אנושיים, כולל אנשים שלמדו מקצועות ורכשו תארים ומומחיות ויהפכו למובטלים, אולי אפילו מובטלים כרוניים, דווקא בצל החשש הזה כדאי לתת את ההכנסה הבסיסית המדוברת.

לשיטתו של אלטמן, כל אזרח יקבל, אולי במקום כסף, חלק ממחשב סופר-מתקדם, שהוא מכנה לצורך העניין GPT-7. כל מקבל כזה, אלטמן גורס, יכול יהיה לעשות כרצונו בחלק שקיבל. יהיו מי שישתמשו בו ויקימו מיזם, למשל טכנולוגי, או יהיו שותפים במיזם כזה, אחרים ירצו אולי למכור את החלק שלהם לאחרים, יהיו שיעדיפו לתרום אותו לטובת מחקר בפתרון בעיות עולמיות, כמו משבר האקלים או חקר הסרטן.

ההנחה של מנכ"ל OpenAI היא שעם הטמעתה של הבינה המלאכותית המתקדמת ביותר ויותר היבטים של חיינו, הבעלות על יחידה של מודל שפה גדול, כזה שהוא מכנה GPT7, עשויה להיות בעלת ערך גדול יותר מאשר כסף. אלטמן רואה עולם בו כל אדם בחברה העתידית יחזיק למעשה חלק מהקידמה והיצרנות העתידית ויוכלו להבטיח לעצמם ולמשפחתם פרנסה בעתיד.


הנה רעיון ההכנסה הבסיסית אוניברסלית (עברית):

https://youtu.be/8rM_-49DPe4


בטלנות? רוגע כלכלי? - על ניסוי ראשון איך זה ישפיע על בני אדם? (עברית)

https://youtu.be/u_-N_AWQQiI


בעלי מקצוע מפחדים על העבודה שלהם (עברית):

https://youtu.be/0AGYOv0sGHg


וסרטון מקיף על ה-UBI ומשמעויותיו (מתורגם):

https://youtu.be/kl39KHS07Xc?long=yes