שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי העניין עם פרסומות הסופרבול?
פרסומות הסופרבול (Super Bowl) בארצות הברית הן תופעה תרבותית יחידה במינה שהפכה לאירוע בפני עצמו. בזמן שהגמר של ה-NFL, הסופרבול, הוא האירוע הספורטיבי הנצפה ביותר בארצות הברית, הפרסומות הפכו לחלק מהמופע שכמעט כל משפחה אמריקאית מצפה לו בעניין רב.
ההתפתחות הייחודית הזו, של פרסומות הסופרבול, החלה עם הסופרבול הראשון ב-1967, כאשר פרסומת של 30 שניות עלתה רק 37,500 דולר.
הפרסומת המפורסמת של קוקה קולה, עם המסר של "מין" ג'ו גרין ("Mean" Joe Greene), נחשבת לפריצת הדרך שיצרה את הפרסומת המודרנית של הסופרבול. אגב, בצילומי הפרסומת הזו ג'ו גרין נאלץ לשתות 18 בקבוקי קוקה קולה עד שהתקבל הטייק המושלם!
עוד פרסומת, שזוכה לכינוי "Hey Kid, Catch!", שודרה לראשונה ב-1 באוקטובר 1979 ואחר כך שודרה שוב בסופרבול XIV ב-20 בינואר 1980. שתיהן הפכו לפרסומות אגדיות בתולדות הסופרבול.
אבל מה שממש מדהים בפרסומות הללו הם המחירים האסטרונומיים שאליהם הן מגיעות. זו מהפכה מדהימה של מחירים שב-1967 החלו כאמור ב-37,500 דולר ברשת NBC, או 42,500 דולר ב-CBS. ב-2025 הם הגיעו ל-8 מיליון דולר עבור פרסומת של 30 שניות. זה אומר שמחיר הפרסומת גדל פי 213.
אגב, ציון הדרך הראשון של מיליון דולר נשבר לראשונה בסופרבול XXIX ב-1995, כשהמחיר הממוצע מגיע ל-1.15 מיליון דולר.
שנבין, ב-2025 עומד המחיר הממוצע לשנייה של פרסומת בסופרבול על יותר מ-266,000 דולר לשנייה בודדת. אולי זה מה שהביא ב-2009 את חברת Ivar's בסיאטל ליצור את הפרסומת הקצרה ביותר בהיסטוריה של הסופרבול - רק חצי שנייה. במהלכה הם הריצו תחרות שבה מי שזיהה נכון את שני הסמלים שהופיעו בפרסומת הקצרצרה זכה בהנחה של 50% על ארוחה.
הכי מדהים שהמחירים האסטרונומיים הללו לא מרתיעים חברות כמו קוקה קולה, מקדונלדס, אפל ובאדווייזר, שחוזרות שנה אחר שנה. אפילו חברת "סודה סטרים" הישראלית השתתפה בעבר בחגיגת המחירים המופקעים הללו.
ובכל זאת ולמרות המחירים הגבוהים, מקומות הפרסומת בסופרבול נמכרים בדרך כלל חודשים מראש. כיאה לאירוע הכי נצפה בטלוויזיה האמריקאית, זה שווה למפרסמים כי עבור מיליוני צופים הפרסומות הן חלק מהבידור בסופרבול, לא פחות מהמשחק עצמו.
למעשה, לא מעט אמריקאים צופים בסופרבול רק בשביל הפרסומות. זה קורה כי החל משנות האלפיים, פרסומות הסופרבול הפכו לאירועים תרבותיים בפני עצמן. מוצגים בהם סיפורים רגשיים מורכבים והחברות המפרסמות יוצרות קמפיינים קולנועיים שמושקעים בהם מיליונים על הפקה וכוכבים מהשורה הראשונה באמריקה, כשברור להן שפרסומת סופרבול טובה תהפוך לוויראלית ותניב להן תשואה והכנסות עצומות.
וזה מה שהופך את האירוע הזה לייחודי כל כך - כי הסופרבול הוא האירוע היחיד שבו הצופים באמת רוצים לראות פרסומות. מעל 115 מיליון אמריקאים צופים בסופרבול, במה שמייצג כמעט שליש מכלל האוכלוסייה בארצות הברית ועל זה יוסיפו הרשתות החברתיות עם ההפצה הוויראלית של הפרסומות הטובות או המסקרנות שבהן.
הנה כמה מילים על הפרסומות של הסופרבול (עברית):
https://youtu.be/I75AC8TiY1c?t=79
פרסומת המקינטוש ההיסטורית משנת 1984 היא שסימנה את ההצלחה הזו:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
וסיפורן של פרסומות הסופרבול (עברית):
https://youtu.be/JqLv0sUxOV0
מהו הסופרבול של אמריקה?
הסופרבול (Super Bowl) הוא אירוע ספורטיבי מרכזי באמריקה. אבל הוא לא רק ספורט. הסופרבול הוא אירוע לאומי עצום באמריקה, הרבה יותר מסתם משחק פוטבול. רק שנבין - בסופרבול שנערך ב-2015 צפו כמעט 115 מיליון אמריקאים.
הסופרבול הוא משחק האליפות של ליגת הפוטבול האמריקאי המקצוענית (NFL), משחק ההכרעה שמתקיים בדרך כלל בראשית פברואר ומכתיר את אלופת העונה.
מעמדו של הסופרבול בתרבות האמריקאית הוא כמעט דתי. זהו רגע שבו המדינה כולה נעצרת, מתכנסת סביב מסכי הטלוויזיה ומתמסרת לחגיגה לאומית שהפכה לתופעה תרבותית חובקת עולם.
תחילתו של הסופרבול בשנת 1967, כאשר שתי ליגות מתחרות של הפוטבול האמריקאי - ה-NFL וה-AFL החליטו לקיים משחק אליפות משותף בין האלופות של כל ליגה. המשחק הראשון, שנקרא אז "AFL-NFL World Championship Game", לא זכה לתהודה גדולה במיוחד והאצטדיון בלוס אנג'לס היה מלא רק בחציו. אבל עם האיחוד הרשמי של שתי הליגות בשנת 1970, החל הסופרבול להפוך לאירוע הספורט הגדול בארה"ב.
מה שהחל כמשחק פוטבול פשוט, הפך במהרה לאירוע תרבותי רב-ממדי. הסופרבול מאופיין במספר אלמנטים שהפכו אותו לחוויה חברתית ותקשורתית חסרת תקדים. בניגוד לתחרויות אחרות שמתפרסות על פני סדרת משחקים, הסופרבול הוא משחק בודד, חד-פעמי, שמכריע את גורל העונה כולה. המתח האדיר והדרמה שנובעים מכך הופכים את האירוע למושלם עבור תרבות הצריכה האמריקאית.
אחד הסימנים הברורים להצלחת האירוע הם האמנים והמוסיקאים המפורסמים המופיעים במופע טרום המשחק, בשירת ההמנון האמריקאי .ובמופע המחצית (Halftime Show), שהוא עצמו מהגורמים המרכזיים שהובילו לפופולריות העצומה של הסופרבול. מופע המחצית הראשון בשנת 1967 כלל להקות צבאיות ומצעדים, אך במהלך השנים הוא הפך למופע האנטרטיינמנט היוקרתי ביותר בעולם המוסיקה של אמריקה.
כיום, הופעה בסופרבול נחשבת לפסגת הקריירה עבור אמנים כמו מייקל ג'קסון (Michael Jackson), ביונסה (Beyoncé), יו טו (U2), ברונו מארס (Bruno Mars), ליידי גאגא (Lady Gaga) וריהאנה (Rihanna). מופע המחצית, שנמשך חצי שעה, מושך קהל צופים עצום, כולל את מי שאינם מתעניינים בפוטבול כלל.
האלמנט השלישי שהפך את הסופרבול לתופעה תרבותית הוא הפרסומות. עם אחוזי רייטינג מטורפים, מדי שנה הסופרבול הוא המשדר הנצפה ביותר בטלוויזיה האמריקאית. לכן חברות אמריקאיות משלמות מיליוני דולרים עבור פרסומת של 30 שניות במהלך השידור. השווי הממוצע לפרסומת של חצי דקה ב-2025 הגיע ל-10 מיליון דולר.
בשל העלויות האסטרונומיות, החברות משקיעות בהפקת פרסומות מרהיבות, מצחיקות או מרגשות, שהופכות לנושא שיחה בפני עצמן. רבים מהצופים מודים שהם צופים בסופרבול רק כדי לראות את הפרסומות, שהפכו למעין פסטיבל קולנועי מיניאטורי.
הסופרבול הוא גם תופעה חברתית. מסיבות סופרבול (Super Bowl Parties) הפכו למסורת אמריקאית, כאשר משפחות וחברים מתכנסים יחד, אוכלים כמויות אדירות של מזון מהיר, ונהנים מהאירוע. יום הסופרבול הפך למעין חג לא רשמי, עם צריכת מזון שניה רק לחג ההודיה. הערכות מדברות על 1.4 מיליארד כנפי עוף, 14,500 טון צ'יפס ו-4 מיליון פיצות שנצרכות ביום זה.
מבחינה תקשורתית, הסופרבול הוא האירוע הנצפה ביותר בטלוויזיה האמריקאית מדי שנה. סופרבול LVII בשנת 2023 (את המספר הסידורי של תחרות הסופרבול נהוג לציין בספרות רומיות) משך 113 מיליון צופים. אולם ההשפעה חורגת מעבר למספרים. הסופרבול הפך למודל עסקי שמדגים את הסינרגיה בין ספורט, בידור, פרסום ותקשורת.
האירוע מהווה דוגמה מושלמת לאופן שבו תעשיית הבידור האמריקאית הצליחה לשלב בין תחרות ספורטיבית לאירוע תרבותי-מסחרי רב-עוצמה.
מסורת ייחודית של הסופרבול היא "המטבע הנשיאותי", לפיה נשיא ארה"ב מקבל שיחת טלפון לפני המשחק והאחראי על הטלת המטבע מכריז אם זה יהיה "עץ או פלי". מסורת זו החלה באופן לא רשמי בשנות ה-80, בתקופת הנשיא רייגן, והפכה למסורת קבועה בשנים שלאחר מכן.
עובדה מפתיעה נוספת היא שהסופרבול מוגן כאירוע ביטחון לאומי ברמה גבוהה. מאז אירועי ה-11 בספטמבר, האירוע מוגדר כ"אירוע ביטחוני מיוחד" (Special Security Event), ומאובטח על-ידי כל סוכנויות הביטחון האמריקאיות, כולל ה-FBI וה-DHS. אזור אווירי באורך עשרות קילומטרים נסגר לתעופה אזרחית, ומערכות נגד-רחפנים מופעלות בכל רחבי האזור.
אנקדוטה מעניינת היא תופעת "יום המחלה של הסופרבול" (Super Bowl Flu). מחקרים מראים שכ-16 מיליון אמריקאים נעדרים מעבודתם ביום שלאחר הסופרבול, מה שעולה למשק האמריקאי כ-4 מיליארד דולר בפריון אבוד. הרשתות החברתיות מלאות בתיעוד של עובדים המתכננים את "המחלה" שלהם מראש.
בשנת 2023 למשל, הראה מחקר שכ-15% מהאמריקאים לקחו יום חופש ממקום עבודתם ביום שלאחר הסופרבול. זוהי עדות נוספת לעוצמתו התרבותית של האירוע, שהצליח להשתלב עמוק במרקם החיים האמריקאי.
הנה הסופרבול האמריקאי (עברית):
https://youtu.be/I75AC8TiY1c
הסופרבול של 2019 עם הסערות שלא קשורות דווקא למשחק (עברית):
https://youtu.be/3pfaDQoL0BA
הטכנולוגיה הופכת לחלק מהאירוע העוצמתי והיקר כל כך (עברית):
https://youtu.be/zk__x6Y9CEU
ופרסומות הסופרבול שהן יקרות כל כך, עד שחלקן נכנסו להיסטוריה - כמו זו של המקינטוש מ-1984:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
מהו משחק הפוטבול האמריקאי?
הפוטבול האמריקאי שונה מהכדורגל. אמנם שניהם משחקי כדור קבוצתיים ומקורם במשחקי הכדור שהיו נפוצים באנגליה במאה ה-19.
אבל בניגוד לשער של הכדורגל, הכדורגל האמריקאי נועד להכניס את הכדור לאזור דומה אצל היריבה, אזור שמכונה "אנד זון" (End Zone).
גם הפוטבול הוא משחק כדור קבוצתי המשלב כוח, מהירות וזריזות, אבל הוא הרבה יותר כוחני והכדור בו אינו עגול, אלא כדור אליפטי ומחודד בקצוות.
במשחק זה גם משתמשים בידיים, זאת בניגוד לכדורגל שבועטים בו רק ברגליים. בפוטבול ההתנגשויות בין שחקנים הן מקובלות, בעוד שבכדורגל הן אסורות ונחשבות לעבירות במשחק.
הנה משחק הפוטבול האמריקאי (עברית):
https://youtu.be/2_6gs4iZSNc
פוטבול בישראל (עברית):
https://youtu.be/Hnoa7Zd87-0
ההיסטוריה של המשחק:
http://youtu.be/6kB2_aXd2Zs
הלבוש של שחקני הפוטבול באמריקה:
http://youtu.be/pD7ibRagIyQ?t=15s
סרטון הדרכה לפוטבול אמריקאי (עברית):
http://youtu.be/TKKrgOb2N1c
והיכרות מחויכת של שוסטר את שוסטר עם הפוטבול (עברית):
https://youtu.be/wSFxZbOwhlc?t=3m27s&end=8m36s?long=yes
מהי כריעת הברך שהפכה סמל באמריקה?
השמעת ההימנון האמריקאי ב"סופרבול" (Super Bowl) היא כמעט מוסד מקודש. האמת היא שכמעט כל דבר שיש באירוע השנתי הזה בארצות הברית הוא מקודש. אבל הרגע שבו שומעים הצופים במה שנחשב האירוע הנצפה ביותר של הטלוויזיה האמריקאית את ההימנון, הוא רגע מאחד.
סיפורו של קולין קפרניק (Colin Kaepernick), הקוורטרבק מספר 7 של סן פרנסיסקו ושחקן מוכשר, נערץ ומצליח במיוחד בליגת הפוטבול, מתחיל בכריעת ברך. הספורטאי המצוין והמעוטר הזה כרע ברך בזמן נגינת ההמנון האמריקאי, במחאה על אלימות המשטרה נגד שחורים ועל כך שלא מדברים ולא מטפלים בחוסר הצדק כלפי מיעוטים באמריקה.
"I choose to stand up by sitting down" הוא אמר והציב מראה מול פניה של ארצות הברית המתגזענת מחדש, אבל מעולם לא טיפלה בבעיות הגזענות שלה גם ככה.
כי אמריקה של 2016, בהנהגת דונלד טראמפ, הגיעה למצב של יחסים בין-גזעיים בשפל שלא הכירה מאז המאבק של מרטין לותר קינג והימים השחורים של שנות ה-50 וה-60.
המחאה של קפרניק קילפה באחת גם את המסכה מעל ליגת הפוטבול, ליגת ה-NFL המפורסמת של ארה"ב. הליגה החזקה והמצליחה הזו , כדאי לזכור, אמנם שיווקה תדמית כל-אמריקאית, אבל חייבים להודות שהיא הייתה ונשארה ליגה בבעלות מיליארדרים לבנים, שפנתה ישירות לקהל שרובו לבן ועשיר. יעידו על כך מחירי הכרטיסים המטורפים לסופרבול - מעל 1,500 דולר לכרטיס הזול ביותר בו.
כך יצא שמעשה היחיד של קפרניק, אף שנתקל בביקורת מוחצת מצד כל גורם אפשרי באליטה הלבנה וגם של לא מעט שחורים, המעשה הזה, שחזר על עצמו משחק אחרי משחק, הוביל עם הזמן את מחאת שחקני הפוטבול השחורים בליגה. רבים מהם החלו לכרוע בהשמעת ההמנון במשחקים וכך למחות. חיי שחורים חשובים (Black lives matter).
מנגד, מנהלי ליגת הפוטבול של ארה"ב (NFL) ראו בכך המרדה ובגידה בערכי ספורט. הם הרי עשירים ולבנים. הספורטאי המוחה שילם את המחיר כולו. השחקן שהרוויח מההצלחה האדירה שלו עד המעשה סכומי עתק, נותר מובטל בתום העונה ולא זכה להצעות עבודה.
הוא הפסיד מיליונים ואת היכולת לשחק במשחק שהוא כל כל אוהב ושהוא כה טוב בו. במקביל הוא היה לאחת הדמויות האהובות והשנואות באמריקה, כשהרגש אליו הוא כמובן לפי צבע העור - לבנים מתעבים אותו, בעוד השחורים מעריצים.
ממחאה של יחיד, כמעט בלתי מורגשת באצטדיון העצום ובאירוע השנתי החשוב והמשמעותי ביותר של אמריקה, הפכה המחאה של קפרניק לעניין של ממש. הנשיא טראמפ, אדם המייצג את אמריקה הגזענית שנגדה מחה קפרניק, קילל אותו, פשוטו כמשמעו, מהבית הלבן וכינה אותו "Son of a bitch". הוא גם הציע לו לעזוב את אמריקה וככל הנראה קיווה שאכן ינהג כך.
ליגת ה-NFL פתחה בעקבות מחאת קפרניק פרויקט בשם "תן השראה לשינוי" (Inspire Change), שמטרתו "לקדם חינוך, יחסי משטרה וקהילה ורפורמה במערכת הצדק". אבל למעשה, ה-NFL מנעה מקולין קפרניק לשחק, רק מפני שהוא מחה על חוסר הצדק שהוא ראה באמריקה.
יותר מזה, רבים קלטו שהליגה הזו פשוט נחושה למחוק כל זכר למחאה של קפרניק ולהפוך אותה לאירוע שמדגים לספורטאים מה גבולות חופש הביטוי שלהם, בלי קשר לחוקה האמריקאית. מנהלי הליגה חייבו את הספורטאים להחליט בין השניים - או הכסף וההצלחה או דעות על דברים.
בשלב מסוים הליגה הודיעה שתאפשר לקפרניק אימון לדוגמה, אליו יגיעו מאמנים מעשרות קבוצות כדי לבחון את הכושר שלו. אבל היו שני תנאים שהוצבו לו. הראשון הוא שהתקשורת תישאר מחוץ לאימון והשני - שקפרניק יחתום שבעתיד הוא יימנע מלטעון שאינו משחק בגלל חרם כלשהו עליו. קפרניק הבין את הטריק וסירב לחתום. הוא התאמן אבל ההחתמות בוטלו כמובן.
חברת נייקי, לעומת זאת, עשתה מעשה אמיץ כשהפכה את קפרניק לפרזנטור שלה. הסיסמה של הקמפיין הייתה "האמן במשהו, גם אם המשמעות היא להקריב הכל". נייקי האמינה וסיכנה. השראה של ממש.
אבל המעשה של קפרניק הוא חלק מדיון רחב הרבה יותר בקהילה השחורה של אמריקה. מצד אחד יש בה את האקטיביסטים הבלתי מתפשרים, צעירים ברובם, שהדרך היחידה בעיניהם לשוויון היא פירוק מוחלט של הממסד הנוכחי. מהצד השני ניצבים אלו שמצביעים על דמויות כמו ברק אובמה, לברון ג'יימס, ריהאנה, ג'יי זי ודומיהם. הם גם אומרים שאם כבר אז רק כניסה לפוליטיקה תשדרג את הכריעה של קפרניק למשהו שאינו רק סמל.
כך או כך, ב-2019 דווח שקולין קפרניק, שלא קיבל הצעה לחוזה מאף קבוצה מאז הכריעה המפורסמת, הגיע לסיכום סודי עם ה-NFL ויזכה לפיצוי של כ-80 מיליון דולר מקבוצות הליגה. זה לא קרה מעצמו - קפרניק ושחקן נוסף בשם ריד, מי שהיה שחקן בקרולנייה פנת'רנס, תבעו את ה-NFL. הם האשימו אותה שבגלל המחאה שלהם, הם הוכנסו ל"רשימה שחורה" שהוסכמה עם כל מנהלי הקבוצות בליגה.
כך או כך, מורשתו של "קאפ" הולכת ותופסת משקל. 4 שנים אחרי העונה האחרונה שלו, הרצח של ג'ורג' פלויד על ידי המשטרה הפיל הרבה אסימונים אצל שחורים ואחרים. כולל הבינו שקולין העמיד בפני האומה הזדמנות לשיח בונה ולתיקון והם לא תמכו במעשיו בזמן אמת.
שתיקתו במחאות האדירות שאחרי רצח פלויד הפכה אותו לדמות כמעט מיתולוגית שכולם מדברים ומצטטים אבל היא עצמה כבר אגדה. עם הזמן הוא ודאי יתפוס את מקומו ליד מוחמד עלי ומלקולם אקס, כמי שהצלחתו לא החבלה אותו במה שחשוב ושילם בהכנעה את המחיר של חופש הדיבור שלו. יש לו מורשת והיא הצטלמה נהדר, גם אם לא כולם אהבו אותה.
הנה סיפור הכריעה שהדליקה את אמריקה השחורה:
https://youtu.be/rwlopXMTzS4
עם הזמן זו הפכה לתופעה כשבסופרבול של 2019 כבר הייתה סערה (עברית):
https://youtu.be/3pfaDQoL0BA
הדיווחים היו בהלם:
https://youtu.be/gSwprUkiiAY
רק שנבין את החשיבות של הסופרבול האמריקאי (עברית):
https://youtu.be/I75AC8TiY1c
כיום קפרניק הפך לדמות השראה לרבים - כאן הוא מקריין פרסומת מלאת השראה של Nike שהייתה אמיצה ובחרה בו כפרזנטור:
https://youtu.be/7rzb04fPch8
ופוליטיקאים כורעים ברך לזכר ג'ורג' פלויד שנרצח על ידי שוטר לבן:
https://youtu.be/DcIh7jQtDnM
מהי הפרסומת הידועה בהיסטוריה?
הפרסומת שהכריזה על השקת מחשב המקינטוש נחשבת עד היום לפרסומת החשובה בהיסטוריה והטובה שבהן. הפרסומת, שהוקרנה בסופרבול של שנת 1984 והוכנה במיוחד לכבודו, הייתה כה מהפכנית שהיא הפכה את פרסומות הסופרבול לזירה החשובה בעולם הפרסום. המיוחד בה היה שהיא הוכנה במיוחד לקראת האירוע הספורטיבי הגדול ובהחלטת הנהלת 'אפל' לא הוצגה אחריו שוב. מאז הקרנתה החלו חברות עסקיות להכין ולייצר פרסומות במיוחד לסופרבול והפרסום בו הפך יקר משנה לשנה.
הייתה בפרסומת הזו הרבה יותר מהזמנה לעבור ממחשבי ה-PC של IBM, למחשבי אפל מקינטוש. היא הזמינה את המגניבים והשונים, האמנים והמעצבים וכל מי שרצה להרגיש אחר או מיוחד, למרוד במה שיש לכולם. באקט נדיר בפרסום הטלוויזיוני, היא עשתה זאת בלי להראות את המוצר ובכל זאת הביאה לכך שכולם דברו עליו. כשיצא המקינטוש הוא גם הצליח במכירותיו. בתור פרסומת ששודרה פעמיים בלבד, כנראה שהיא באמת הייתה הפרסומת הטובה ביותר שנוצרה.
הרעיון של הפרסומת היה "תשכחו מכל מה שהכרתם עד עתה". הוצגה בה מציאות שמזכירה את הספר "1984" של ג'ורג' אורוול. אולם אפלולי שבו יושב קהל אנשים שטופי מוח ולבושים בגוון אחד ומקשיבים בהכנעה לדבריו של "האח הגדול" מהספר '1984'. אל האולם פורצת אתלטית יפה ולבושה בצבעוניות מתריסה. אחריה רודפים שוטרי השלטון העריץ, אך היא מיידה פטיש גדול אל עבר המסך ומרסקת אותו. ההמונים נדהמים, פוערים פיות ומשתוממים בפליאה. הם לא העיזו לחשוב שניתן לנהוג כך.. ואז הודיעה חברת 'אפל' ש"1984 לא תהיה "1984".. או במילים אחרות, משנת 1984 תהיה אפשרות בחירה!
סרטון הפרסומת הגרנדיוזי בוים בידי רידלי סקוט, היוצר של "בלייד ראנר", סרט דיסטופי מובחר שהפרסומת של 'אפל' התכתבה איתו היטב. העולם המפוחד שלפני המקינטוש היה המשך טבעי לעולם העתידני והאפלולי שיצר רידלי סקוט ב"בלייד ראנר". האירוני בסרטון הזה הוא שממנו יחל תהליך הסגידה לאפל, שאמנם נרגע מעט כשסטיב ג'ובס נזרק מהחברה שהקים, אבל התחדש ביתר שאת, כשהוא שב לנהל אותה והפך את מאות מיליוני המעריצים שלו לכת טכנולוגית, שנוהה אחריו בעיניים עצומות. אירועי ההשקה של אפל, בניצוחו של ג'ובס, הפכו לאירועי מדיה המשודרים למאות מיליונים בזמן אמת, קצת כמו אותו מנהיג מהמסך הכחול ההוא, אבל ביותר גדול..
הנה סיפור הפרסומת החשובה בהיסטוריה:
http://youtu.be/PsjMmAqmblQ
פרסומת המקינטוש מ-1984 בשלמותה:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
ההכרזה שאחריה, ששינתה את עולם המחשבים לתמיד:
http://youtu.be/c4mDbwoG5y4
ב-2004 הוסיפו באפל (בעזרת מחשב, איך לא?) אייפוד לגברת המפורסמת מהפרסומת האגדית של המקינטוש:
http://youtu.be/BxShzoUjiAQ
ואיך בר רפאלי קשורה לזה:
http://youtu.be/HPR3PB_VGVs?t=31s
פרסומות הסופרבול (Super Bowl) בארצות הברית הן תופעה תרבותית יחידה במינה שהפכה לאירוע בפני עצמו. בזמן שהגמר של ה-NFL, הסופרבול, הוא האירוע הספורטיבי הנצפה ביותר בארצות הברית, הפרסומות הפכו לחלק מהמופע שכמעט כל משפחה אמריקאית מצפה לו בעניין רב.
ההתפתחות הייחודית הזו, של פרסומות הסופרבול, החלה עם הסופרבול הראשון ב-1967, כאשר פרסומת של 30 שניות עלתה רק 37,500 דולר.
הפרסומת המפורסמת של קוקה קולה, עם המסר של "מין" ג'ו גרין ("Mean" Joe Greene), נחשבת לפריצת הדרך שיצרה את הפרסומת המודרנית של הסופרבול. אגב, בצילומי הפרסומת הזו ג'ו גרין נאלץ לשתות 18 בקבוקי קוקה קולה עד שהתקבל הטייק המושלם!
עוד פרסומת, שזוכה לכינוי "Hey Kid, Catch!", שודרה לראשונה ב-1 באוקטובר 1979 ואחר כך שודרה שוב בסופרבול XIV ב-20 בינואר 1980. שתיהן הפכו לפרסומות אגדיות בתולדות הסופרבול.
אבל מה שממש מדהים בפרסומות הללו הם המחירים האסטרונומיים שאליהם הן מגיעות. זו מהפכה מדהימה של מחירים שב-1967 החלו כאמור ב-37,500 דולר ברשת NBC, או 42,500 דולר ב-CBS. ב-2025 הם הגיעו ל-8 מיליון דולר עבור פרסומת של 30 שניות. זה אומר שמחיר הפרסומת גדל פי 213.
אגב, ציון הדרך הראשון של מיליון דולר נשבר לראשונה בסופרבול XXIX ב-1995, כשהמחיר הממוצע מגיע ל-1.15 מיליון דולר.
שנבין, ב-2025 עומד המחיר הממוצע לשנייה של פרסומת בסופרבול על יותר מ-266,000 דולר לשנייה בודדת. אולי זה מה שהביא ב-2009 את חברת Ivar's בסיאטל ליצור את הפרסומת הקצרה ביותר בהיסטוריה של הסופרבול - רק חצי שנייה. במהלכה הם הריצו תחרות שבה מי שזיהה נכון את שני הסמלים שהופיעו בפרסומת הקצרצרה זכה בהנחה של 50% על ארוחה.
הכי מדהים שהמחירים האסטרונומיים הללו לא מרתיעים חברות כמו קוקה קולה, מקדונלדס, אפל ובאדווייזר, שחוזרות שנה אחר שנה. אפילו חברת "סודה סטרים" הישראלית השתתפה בעבר בחגיגת המחירים המופקעים הללו.
ובכל זאת ולמרות המחירים הגבוהים, מקומות הפרסומת בסופרבול נמכרים בדרך כלל חודשים מראש. כיאה לאירוע הכי נצפה בטלוויזיה האמריקאית, זה שווה למפרסמים כי עבור מיליוני צופים הפרסומות הן חלק מהבידור בסופרבול, לא פחות מהמשחק עצמו.
למעשה, לא מעט אמריקאים צופים בסופרבול רק בשביל הפרסומות. זה קורה כי החל משנות האלפיים, פרסומות הסופרבול הפכו לאירועים תרבותיים בפני עצמן. מוצגים בהם סיפורים רגשיים מורכבים והחברות המפרסמות יוצרות קמפיינים קולנועיים שמושקעים בהם מיליונים על הפקה וכוכבים מהשורה הראשונה באמריקה, כשברור להן שפרסומת סופרבול טובה תהפוך לוויראלית ותניב להן תשואה והכנסות עצומות.
וזה מה שהופך את האירוע הזה לייחודי כל כך - כי הסופרבול הוא האירוע היחיד שבו הצופים באמת רוצים לראות פרסומות. מעל 115 מיליון אמריקאים צופים בסופרבול, במה שמייצג כמעט שליש מכלל האוכלוסייה בארצות הברית ועל זה יוסיפו הרשתות החברתיות עם ההפצה הוויראלית של הפרסומות הטובות או המסקרנות שבהן.
הנה כמה מילים על הפרסומות של הסופרבול (עברית):
https://youtu.be/I75AC8TiY1c?t=79
פרסומת המקינטוש ההיסטורית משנת 1984 היא שסימנה את ההצלחה הזו:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
וסיפורן של פרסומות הסופרבול (עברית):
https://youtu.be/JqLv0sUxOV0
הסופרבול (Super Bowl) הוא אירוע ספורטיבי מרכזי באמריקה. אבל הוא לא רק ספורט. הסופרבול הוא אירוע לאומי עצום באמריקה, הרבה יותר מסתם משחק פוטבול. רק שנבין - בסופרבול שנערך ב-2015 צפו כמעט 115 מיליון אמריקאים.
הסופרבול הוא משחק האליפות של ליגת הפוטבול האמריקאי המקצוענית (NFL), משחק ההכרעה שמתקיים בדרך כלל בראשית פברואר ומכתיר את אלופת העונה.
מעמדו של הסופרבול בתרבות האמריקאית הוא כמעט דתי. זהו רגע שבו המדינה כולה נעצרת, מתכנסת סביב מסכי הטלוויזיה ומתמסרת לחגיגה לאומית שהפכה לתופעה תרבותית חובקת עולם.
תחילתו של הסופרבול בשנת 1967, כאשר שתי ליגות מתחרות של הפוטבול האמריקאי - ה-NFL וה-AFL החליטו לקיים משחק אליפות משותף בין האלופות של כל ליגה. המשחק הראשון, שנקרא אז "AFL-NFL World Championship Game", לא זכה לתהודה גדולה במיוחד והאצטדיון בלוס אנג'לס היה מלא רק בחציו. אבל עם האיחוד הרשמי של שתי הליגות בשנת 1970, החל הסופרבול להפוך לאירוע הספורט הגדול בארה"ב.
מה שהחל כמשחק פוטבול פשוט, הפך במהרה לאירוע תרבותי רב-ממדי. הסופרבול מאופיין במספר אלמנטים שהפכו אותו לחוויה חברתית ותקשורתית חסרת תקדים. בניגוד לתחרויות אחרות שמתפרסות על פני סדרת משחקים, הסופרבול הוא משחק בודד, חד-פעמי, שמכריע את גורל העונה כולה. המתח האדיר והדרמה שנובעים מכך הופכים את האירוע למושלם עבור תרבות הצריכה האמריקאית.
אחד הסימנים הברורים להצלחת האירוע הם האמנים והמוסיקאים המפורסמים המופיעים במופע טרום המשחק, בשירת ההמנון האמריקאי .ובמופע המחצית (Halftime Show), שהוא עצמו מהגורמים המרכזיים שהובילו לפופולריות העצומה של הסופרבול. מופע המחצית הראשון בשנת 1967 כלל להקות צבאיות ומצעדים, אך במהלך השנים הוא הפך למופע האנטרטיינמנט היוקרתי ביותר בעולם המוסיקה של אמריקה.
כיום, הופעה בסופרבול נחשבת לפסגת הקריירה עבור אמנים כמו מייקל ג'קסון (Michael Jackson), ביונסה (Beyoncé), יו טו (U2), ברונו מארס (Bruno Mars), ליידי גאגא (Lady Gaga) וריהאנה (Rihanna). מופע המחצית, שנמשך חצי שעה, מושך קהל צופים עצום, כולל את מי שאינם מתעניינים בפוטבול כלל.
האלמנט השלישי שהפך את הסופרבול לתופעה תרבותית הוא הפרסומות. עם אחוזי רייטינג מטורפים, מדי שנה הסופרבול הוא המשדר הנצפה ביותר בטלוויזיה האמריקאית. לכן חברות אמריקאיות משלמות מיליוני דולרים עבור פרסומת של 30 שניות במהלך השידור. השווי הממוצע לפרסומת של חצי דקה ב-2025 הגיע ל-10 מיליון דולר.
בשל העלויות האסטרונומיות, החברות משקיעות בהפקת פרסומות מרהיבות, מצחיקות או מרגשות, שהופכות לנושא שיחה בפני עצמן. רבים מהצופים מודים שהם צופים בסופרבול רק כדי לראות את הפרסומות, שהפכו למעין פסטיבל קולנועי מיניאטורי.
הסופרבול הוא גם תופעה חברתית. מסיבות סופרבול (Super Bowl Parties) הפכו למסורת אמריקאית, כאשר משפחות וחברים מתכנסים יחד, אוכלים כמויות אדירות של מזון מהיר, ונהנים מהאירוע. יום הסופרבול הפך למעין חג לא רשמי, עם צריכת מזון שניה רק לחג ההודיה. הערכות מדברות על 1.4 מיליארד כנפי עוף, 14,500 טון צ'יפס ו-4 מיליון פיצות שנצרכות ביום זה.
מבחינה תקשורתית, הסופרבול הוא האירוע הנצפה ביותר בטלוויזיה האמריקאית מדי שנה. סופרבול LVII בשנת 2023 (את המספר הסידורי של תחרות הסופרבול נהוג לציין בספרות רומיות) משך 113 מיליון צופים. אולם ההשפעה חורגת מעבר למספרים. הסופרבול הפך למודל עסקי שמדגים את הסינרגיה בין ספורט, בידור, פרסום ותקשורת.
האירוע מהווה דוגמה מושלמת לאופן שבו תעשיית הבידור האמריקאית הצליחה לשלב בין תחרות ספורטיבית לאירוע תרבותי-מסחרי רב-עוצמה.
מסורת ייחודית של הסופרבול היא "המטבע הנשיאותי", לפיה נשיא ארה"ב מקבל שיחת טלפון לפני המשחק והאחראי על הטלת המטבע מכריז אם זה יהיה "עץ או פלי". מסורת זו החלה באופן לא רשמי בשנות ה-80, בתקופת הנשיא רייגן, והפכה למסורת קבועה בשנים שלאחר מכן.
עובדה מפתיעה נוספת היא שהסופרבול מוגן כאירוע ביטחון לאומי ברמה גבוהה. מאז אירועי ה-11 בספטמבר, האירוע מוגדר כ"אירוע ביטחוני מיוחד" (Special Security Event), ומאובטח על-ידי כל סוכנויות הביטחון האמריקאיות, כולל ה-FBI וה-DHS. אזור אווירי באורך עשרות קילומטרים נסגר לתעופה אזרחית, ומערכות נגד-רחפנים מופעלות בכל רחבי האזור.
אנקדוטה מעניינת היא תופעת "יום המחלה של הסופרבול" (Super Bowl Flu). מחקרים מראים שכ-16 מיליון אמריקאים נעדרים מעבודתם ביום שלאחר הסופרבול, מה שעולה למשק האמריקאי כ-4 מיליארד דולר בפריון אבוד. הרשתות החברתיות מלאות בתיעוד של עובדים המתכננים את "המחלה" שלהם מראש.
בשנת 2023 למשל, הראה מחקר שכ-15% מהאמריקאים לקחו יום חופש ממקום עבודתם ביום שלאחר הסופרבול. זוהי עדות נוספת לעוצמתו התרבותית של האירוע, שהצליח להשתלב עמוק במרקם החיים האמריקאי.
הנה הסופרבול האמריקאי (עברית):
https://youtu.be/I75AC8TiY1c
הסופרבול של 2019 עם הסערות שלא קשורות דווקא למשחק (עברית):
https://youtu.be/3pfaDQoL0BA
הטכנולוגיה הופכת לחלק מהאירוע העוצמתי והיקר כל כך (עברית):
https://youtu.be/zk__x6Y9CEU
ופרסומות הסופרבול שהן יקרות כל כך, עד שחלקן נכנסו להיסטוריה - כמו זו של המקינטוש מ-1984:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
הפוטבול האמריקאי שונה מהכדורגל. אמנם שניהם משחקי כדור קבוצתיים ומקורם במשחקי הכדור שהיו נפוצים באנגליה במאה ה-19.
אבל בניגוד לשער של הכדורגל, הכדורגל האמריקאי נועד להכניס את הכדור לאזור דומה אצל היריבה, אזור שמכונה "אנד זון" (End Zone).
גם הפוטבול הוא משחק כדור קבוצתי המשלב כוח, מהירות וזריזות, אבל הוא הרבה יותר כוחני והכדור בו אינו עגול, אלא כדור אליפטי ומחודד בקצוות.
במשחק זה גם משתמשים בידיים, זאת בניגוד לכדורגל שבועטים בו רק ברגליים. בפוטבול ההתנגשויות בין שחקנים הן מקובלות, בעוד שבכדורגל הן אסורות ונחשבות לעבירות במשחק.
הנה משחק הפוטבול האמריקאי (עברית):
https://youtu.be/2_6gs4iZSNc
פוטבול בישראל (עברית):
https://youtu.be/Hnoa7Zd87-0
ההיסטוריה של המשחק:
http://youtu.be/6kB2_aXd2Zs
הלבוש של שחקני הפוטבול באמריקה:
http://youtu.be/pD7ibRagIyQ?t=15s
סרטון הדרכה לפוטבול אמריקאי (עברית):
http://youtu.be/TKKrgOb2N1c
והיכרות מחויכת של שוסטר את שוסטר עם הפוטבול (עברית):
https://youtu.be/wSFxZbOwhlc?t=3m27s&end=8m36s?long=yes
השמעת ההימנון האמריקאי ב"סופרבול" (Super Bowl) היא כמעט מוסד מקודש. האמת היא שכמעט כל דבר שיש באירוע השנתי הזה בארצות הברית הוא מקודש. אבל הרגע שבו שומעים הצופים במה שנחשב האירוע הנצפה ביותר של הטלוויזיה האמריקאית את ההימנון, הוא רגע מאחד.
סיפורו של קולין קפרניק (Colin Kaepernick), הקוורטרבק מספר 7 של סן פרנסיסקו ושחקן מוכשר, נערץ ומצליח במיוחד בליגת הפוטבול, מתחיל בכריעת ברך. הספורטאי המצוין והמעוטר הזה כרע ברך בזמן נגינת ההמנון האמריקאי, במחאה על אלימות המשטרה נגד שחורים ועל כך שלא מדברים ולא מטפלים בחוסר הצדק כלפי מיעוטים באמריקה.
"I choose to stand up by sitting down" הוא אמר והציב מראה מול פניה של ארצות הברית המתגזענת מחדש, אבל מעולם לא טיפלה בבעיות הגזענות שלה גם ככה.
כי אמריקה של 2016, בהנהגת דונלד טראמפ, הגיעה למצב של יחסים בין-גזעיים בשפל שלא הכירה מאז המאבק של מרטין לותר קינג והימים השחורים של שנות ה-50 וה-60.
המחאה של קפרניק קילפה באחת גם את המסכה מעל ליגת הפוטבול, ליגת ה-NFL המפורסמת של ארה"ב. הליגה החזקה והמצליחה הזו , כדאי לזכור, אמנם שיווקה תדמית כל-אמריקאית, אבל חייבים להודות שהיא הייתה ונשארה ליגה בבעלות מיליארדרים לבנים, שפנתה ישירות לקהל שרובו לבן ועשיר. יעידו על כך מחירי הכרטיסים המטורפים לסופרבול - מעל 1,500 דולר לכרטיס הזול ביותר בו.
כך יצא שמעשה היחיד של קפרניק, אף שנתקל בביקורת מוחצת מצד כל גורם אפשרי באליטה הלבנה וגם של לא מעט שחורים, המעשה הזה, שחזר על עצמו משחק אחרי משחק, הוביל עם הזמן את מחאת שחקני הפוטבול השחורים בליגה. רבים מהם החלו לכרוע בהשמעת ההמנון במשחקים וכך למחות. חיי שחורים חשובים (Black lives matter).
מנגד, מנהלי ליגת הפוטבול של ארה"ב (NFL) ראו בכך המרדה ובגידה בערכי ספורט. הם הרי עשירים ולבנים. הספורטאי המוחה שילם את המחיר כולו. השחקן שהרוויח מההצלחה האדירה שלו עד המעשה סכומי עתק, נותר מובטל בתום העונה ולא זכה להצעות עבודה.
הוא הפסיד מיליונים ואת היכולת לשחק במשחק שהוא כל כל אוהב ושהוא כה טוב בו. במקביל הוא היה לאחת הדמויות האהובות והשנואות באמריקה, כשהרגש אליו הוא כמובן לפי צבע העור - לבנים מתעבים אותו, בעוד השחורים מעריצים.
ממחאה של יחיד, כמעט בלתי מורגשת באצטדיון העצום ובאירוע השנתי החשוב והמשמעותי ביותר של אמריקה, הפכה המחאה של קפרניק לעניין של ממש. הנשיא טראמפ, אדם המייצג את אמריקה הגזענית שנגדה מחה קפרניק, קילל אותו, פשוטו כמשמעו, מהבית הלבן וכינה אותו "Son of a bitch". הוא גם הציע לו לעזוב את אמריקה וככל הנראה קיווה שאכן ינהג כך.
ליגת ה-NFL פתחה בעקבות מחאת קפרניק פרויקט בשם "תן השראה לשינוי" (Inspire Change), שמטרתו "לקדם חינוך, יחסי משטרה וקהילה ורפורמה במערכת הצדק". אבל למעשה, ה-NFL מנעה מקולין קפרניק לשחק, רק מפני שהוא מחה על חוסר הצדק שהוא ראה באמריקה.
יותר מזה, רבים קלטו שהליגה הזו פשוט נחושה למחוק כל זכר למחאה של קפרניק ולהפוך אותה לאירוע שמדגים לספורטאים מה גבולות חופש הביטוי שלהם, בלי קשר לחוקה האמריקאית. מנהלי הליגה חייבו את הספורטאים להחליט בין השניים - או הכסף וההצלחה או דעות על דברים.
בשלב מסוים הליגה הודיעה שתאפשר לקפרניק אימון לדוגמה, אליו יגיעו מאמנים מעשרות קבוצות כדי לבחון את הכושר שלו. אבל היו שני תנאים שהוצבו לו. הראשון הוא שהתקשורת תישאר מחוץ לאימון והשני - שקפרניק יחתום שבעתיד הוא יימנע מלטעון שאינו משחק בגלל חרם כלשהו עליו. קפרניק הבין את הטריק וסירב לחתום. הוא התאמן אבל ההחתמות בוטלו כמובן.
חברת נייקי, לעומת זאת, עשתה מעשה אמיץ כשהפכה את קפרניק לפרזנטור שלה. הסיסמה של הקמפיין הייתה "האמן במשהו, גם אם המשמעות היא להקריב הכל". נייקי האמינה וסיכנה. השראה של ממש.
אבל המעשה של קפרניק הוא חלק מדיון רחב הרבה יותר בקהילה השחורה של אמריקה. מצד אחד יש בה את האקטיביסטים הבלתי מתפשרים, צעירים ברובם, שהדרך היחידה בעיניהם לשוויון היא פירוק מוחלט של הממסד הנוכחי. מהצד השני ניצבים אלו שמצביעים על דמויות כמו ברק אובמה, לברון ג'יימס, ריהאנה, ג'יי זי ודומיהם. הם גם אומרים שאם כבר אז רק כניסה לפוליטיקה תשדרג את הכריעה של קפרניק למשהו שאינו רק סמל.
כך או כך, ב-2019 דווח שקולין קפרניק, שלא קיבל הצעה לחוזה מאף קבוצה מאז הכריעה המפורסמת, הגיע לסיכום סודי עם ה-NFL ויזכה לפיצוי של כ-80 מיליון דולר מקבוצות הליגה. זה לא קרה מעצמו - קפרניק ושחקן נוסף בשם ריד, מי שהיה שחקן בקרולנייה פנת'רנס, תבעו את ה-NFL. הם האשימו אותה שבגלל המחאה שלהם, הם הוכנסו ל"רשימה שחורה" שהוסכמה עם כל מנהלי הקבוצות בליגה.
כך או כך, מורשתו של "קאפ" הולכת ותופסת משקל. 4 שנים אחרי העונה האחרונה שלו, הרצח של ג'ורג' פלויד על ידי המשטרה הפיל הרבה אסימונים אצל שחורים ואחרים. כולל הבינו שקולין העמיד בפני האומה הזדמנות לשיח בונה ולתיקון והם לא תמכו במעשיו בזמן אמת.
שתיקתו במחאות האדירות שאחרי רצח פלויד הפכה אותו לדמות כמעט מיתולוגית שכולם מדברים ומצטטים אבל היא עצמה כבר אגדה. עם הזמן הוא ודאי יתפוס את מקומו ליד מוחמד עלי ומלקולם אקס, כמי שהצלחתו לא החבלה אותו במה שחשוב ושילם בהכנעה את המחיר של חופש הדיבור שלו. יש לו מורשת והיא הצטלמה נהדר, גם אם לא כולם אהבו אותה.
הנה סיפור הכריעה שהדליקה את אמריקה השחורה:
https://youtu.be/rwlopXMTzS4
עם הזמן זו הפכה לתופעה כשבסופרבול של 2019 כבר הייתה סערה (עברית):
https://youtu.be/3pfaDQoL0BA
הדיווחים היו בהלם:
https://youtu.be/gSwprUkiiAY
רק שנבין את החשיבות של הסופרבול האמריקאי (עברית):
https://youtu.be/I75AC8TiY1c
כיום קפרניק הפך לדמות השראה לרבים - כאן הוא מקריין פרסומת מלאת השראה של Nike שהייתה אמיצה ובחרה בו כפרזנטור:
https://youtu.be/7rzb04fPch8
ופוליטיקאים כורעים ברך לזכר ג'ורג' פלויד שנרצח על ידי שוטר לבן:
https://youtu.be/DcIh7jQtDnM
NFL
הפרסומת שהכריזה על השקת מחשב המקינטוש נחשבת עד היום לפרסומת החשובה בהיסטוריה והטובה שבהן. הפרסומת, שהוקרנה בסופרבול של שנת 1984 והוכנה במיוחד לכבודו, הייתה כה מהפכנית שהיא הפכה את פרסומות הסופרבול לזירה החשובה בעולם הפרסום. המיוחד בה היה שהיא הוכנה במיוחד לקראת האירוע הספורטיבי הגדול ובהחלטת הנהלת 'אפל' לא הוצגה אחריו שוב. מאז הקרנתה החלו חברות עסקיות להכין ולייצר פרסומות במיוחד לסופרבול והפרסום בו הפך יקר משנה לשנה.
הייתה בפרסומת הזו הרבה יותר מהזמנה לעבור ממחשבי ה-PC של IBM, למחשבי אפל מקינטוש. היא הזמינה את המגניבים והשונים, האמנים והמעצבים וכל מי שרצה להרגיש אחר או מיוחד, למרוד במה שיש לכולם. באקט נדיר בפרסום הטלוויזיוני, היא עשתה זאת בלי להראות את המוצר ובכל זאת הביאה לכך שכולם דברו עליו. כשיצא המקינטוש הוא גם הצליח במכירותיו. בתור פרסומת ששודרה פעמיים בלבד, כנראה שהיא באמת הייתה הפרסומת הטובה ביותר שנוצרה.
הרעיון של הפרסומת היה "תשכחו מכל מה שהכרתם עד עתה". הוצגה בה מציאות שמזכירה את הספר "1984" של ג'ורג' אורוול. אולם אפלולי שבו יושב קהל אנשים שטופי מוח ולבושים בגוון אחד ומקשיבים בהכנעה לדבריו של "האח הגדול" מהספר '1984'. אל האולם פורצת אתלטית יפה ולבושה בצבעוניות מתריסה. אחריה רודפים שוטרי השלטון העריץ, אך היא מיידה פטיש גדול אל עבר המסך ומרסקת אותו. ההמונים נדהמים, פוערים פיות ומשתוממים בפליאה. הם לא העיזו לחשוב שניתן לנהוג כך.. ואז הודיעה חברת 'אפל' ש"1984 לא תהיה "1984".. או במילים אחרות, משנת 1984 תהיה אפשרות בחירה!
סרטון הפרסומת הגרנדיוזי בוים בידי רידלי סקוט, היוצר של "בלייד ראנר", סרט דיסטופי מובחר שהפרסומת של 'אפל' התכתבה איתו היטב. העולם המפוחד שלפני המקינטוש היה המשך טבעי לעולם העתידני והאפלולי שיצר רידלי סקוט ב"בלייד ראנר". האירוני בסרטון הזה הוא שממנו יחל תהליך הסגידה לאפל, שאמנם נרגע מעט כשסטיב ג'ובס נזרק מהחברה שהקים, אבל התחדש ביתר שאת, כשהוא שב לנהל אותה והפך את מאות מיליוני המעריצים שלו לכת טכנולוגית, שנוהה אחריו בעיניים עצומות. אירועי ההשקה של אפל, בניצוחו של ג'ובס, הפכו לאירועי מדיה המשודרים למאות מיליונים בזמן אמת, קצת כמו אותו מנהיג מהמסך הכחול ההוא, אבל ביותר גדול..
הנה סיפור הפרסומת החשובה בהיסטוריה:
http://youtu.be/PsjMmAqmblQ
פרסומת המקינטוש מ-1984 בשלמותה:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
ההכרזה שאחריה, ששינתה את עולם המחשבים לתמיד:
http://youtu.be/c4mDbwoG5y4
ב-2004 הוסיפו באפל (בעזרת מחשב, איך לא?) אייפוד לגברת המפורסמת מהפרסומת האגדית של המקינטוש:
http://youtu.be/BxShzoUjiAQ
ואיך בר רפאלי קשורה לזה:
http://youtu.be/HPR3PB_VGVs?t=31s
