ה"אוכל האיטי" (Slow Food) היא תנועת הנגד ל"מזון המהיר", לתעשיית המזון המהיר, תנועה שמטרתה לשמר רעיונות מסורתיים, עתיקים, של בישול לא חפוז של מזון ולעיסה בנחת, תוך מניעת הכחדה של רעיון הטעם באוכל.

לידתה של תנועת ה"סלואו פוד" היא ברומא, בירת איטליה, כשבאמצע שנות ה-80 הוביל תושב מקומי בשם קרלו פטריני (Carlo Petrini) הפגנה נגד פתיחת הסניף הראשון של רשת המזון המהיר מקדונלד'ס בעיר. תוכלו להכיר אותה בתגית "מחאת הפסטה".

באותו יום בו נכשלה ההפגנה מול הסניף עם הקשתות הזהובות ברומא החליט פטריני שיפתח במיזם הפוך מהמזון המהיר. תנועת המזון האיטי, שסימלה הוא חילזון אדום, עתידה להיות תנועה חברתית עולמית, שתבוא כניגוד מוחלט לטרנד "המזון המהיר", אותו פאסט פוד אמריקאי שהשתלט על העולם ואגב כך משליט בו את הגסטרונומיה האמריקאית.

המחאה של פטריני וחבריו החלה ממאבק נגד נזקי תעשיית המזון המהיר ותרבות ההשטחה של מזון מסורתי, מקומי ואיכותי, לטובת מה שראו כג'אנק פוד גלובלי שאיבד קשר למסורת ולמטבח הטבעי.

היא עתידה לא רק להילחם בנזקי תעשיית המזון המהיר, אלא גם לחנך לאוכל מקומי, השומר על טעמים מסורתיים, על הסביבה ועל החיך הלאומי והמקומי של עמים וקבוצות בעולם.

מסתבר שפטריני וחבריו ענו על צורך בציבורים רבים בעולם, כשהקימו את מה שיהפוך לארגון בינלאומי שמעדיף אוכל שלם שמגיע ישירות מהמקור, מהטבע, מהחקלאי או מהגינה. זוהי רשת עולמית, אבל לא היררכית אלא חיבור ענקי של קהילות מקומיות שדוגלות ברעיונותיה.

רבים תופסים אותם כמתנגדים לתרבות האוכל המהיר, אבל אנשי ה"סלואו פוד" פשוט מעדיפים אוכל שהוכן במטבח, מחומרים טריים ומקומיים, בכמה שפחות תיעוש, מכונות או התערבות אנושית. הם החזירו לעצמם את השליטה על גודל המנה ומרכיביה.

גם תרבות האוכל וחווית הסעודה שאנשי ה-Slow food שונה מהאכילה של מזון מהיר בסניפים עולמיים זהים בהם אנו מוקפים אנשים זרים וממהרים. הם מקדמים חוויה של אוכל שייאכל בארוחות חברתיות, משפחתיות או קהילתיות, אוכל שמביא להנאת הסועדים, בקצב של אנשים שאוהבים.

במסעדת סלואו פוד אופיינית, למשל, מגישים לסועדים מנות המורכבות מירקות, פירות וחומרים עונתיים. לכן התפריט שלה משתנה לפי העונה או החודש והשולחן יכיל בכל פעם הרכב מנות שונה ומפתיע.

ברמה הארגונית הצליחה תנועת "מזון איטי" לבנות ארגון מסודר, פעיל ב-150 מדינות, עם דמי חבר ואירועים קבועים. הוקם אפילו בית ספר קולינרי שמלמד טבחים ושפים לעתיד ובהווה כיצד להטמיע את הרעיון במטבחם.

המעניין הוא שרעיונותיה חלחלו עם השנים לתחומים רבים בתרבות העכשווית. עבודה, משפחה, כלכלה ותיירות - רבים אימצו את הפילוסופיה של ההאטה ומיישמים אותה במגוון תחומי חיים. בנוסף לרעיון של "התנועה האיטית" רבים מדברים כיום בעולם גם על "עיצוב איטי", "כסף איטי" וכדומה.

מטרת התנועה, הבהירו אנשיה מלכתחילה, היא לא להחזיר את הגלגל לאחור, אלא לשנות את ניהול הזמן והתפיסה שלו ולמקסם את האושר בעולם. בכך דומה שהם מצליחים, גם אם תעשיית המזון המהיר מצליחה קצת יותר.


בחזרה למקורות זה הרעיון של חמטבח האיטי (עברית):

https://youtu.be/kdKdWDuW97Q


על תנועת ה"סלואו פוד":

https://youtu.be/VGtWZB3gWMA


היא התחילה באיטליה:

https://youtu.be/KJePAY9QL-E


הליקוט הוא מרכיב נהדר בסלואו פוד:

https://youtu.be/qas64wN_kjo


טוב, נקי והוגן - סרטון שיווק של התנועה:

https://youtu.be/Q8QoCSDkJn0


וסרטון תיעודי מקולנועני תלמה ילין על סלואו פוד ישראלי (עברית):

https://youtu.be/bh_qjrzORGQ?long=yes

קראו לה מחאת הפסטה. זו שנת 1986 ורשת המזון המהיר מקדונלד'ס פותחת את הסניף השני שלה באיטליה והראשון ברומא.

זה היה בפיאצה די ספאניה, הכיכר הסמוכה למדרגות הספרדיות שבבירת ארץ המגף. כמה איטלקים פטריוטים יפגינו וינסו למנוע את כניסת ההמבורגר והפאסט פוד לארצם. ינסו לעצור את מה שתפסו כחילול קודש הקודשים של האוכל המסורתי שלהם והחלפתו בלחמניות מתוקות, עם קציצה ביניהם וצ'יפס עם קןקה קולה ליד.

היה זה רומאי בשם קרלו פטריני שהזמין את חבריו לעמוד מול השלט "טעם אחד לכל העולם", שהציבה הרשת בכיכר העתיקה שבלב רומא. סביבו התקבצו טבחים ותושבים, חבורה פטריוטית, סירי פסטה וכפות עץ בידיהם, חבורה פטריוטית, יש שיאמרו פטריוטית מדי, של איטלקים טובים.

הם הזדעזעו מהכניסה של הקציצה האמריקאית המשוטחת אל איטליה וראו בזה אירוע קשה לעיכול, תרתי משמע... מכירה של מזון מהיר בכיכר ברומא הרגישה להם כמו כיבוש אמריקאי של בירתם, כנעיצת הדגל של הג'אנק פוד בצלחת האיטלקית ואף תחילתה של השמדת החיך המקומי המסורתי.

הרי לפסטה המסורתית שלהם יש עומק של 600 סגנונות הכנה והיסטוריה בת אלפי שנים. לכל עיירה יש פסטה מוקפדת ומדויקת משלה, עם בישול, תיבול והכנה שונה לאותה מנה, שיוצרת לאיטליה מגוון עצום של סגנונות הכנה, מגוון שהוא ההיפך המוחלט מהמסר האמריקני של "טעם אחד לכל העולם".

האם יתנו להמבורגרים אמריקאים שטוחי טעם להחליפה במולדתם?

וכך עמדו רבים מתושבי העיר, מול סניף מקדונלד'ס בבירתה של ארץ המגף. מטרתם לעצור את מה שנתפס בעיניהם כהשחתת מקום, היסטוריה ותרבות. באירוע המחאה הם חילקו צלחות פסטה לעוברים ושבים וכולם אכלו פסטה, אל מול אוכלי ההמבורגר שבפנים, בניסיון להוכיח אותם, על החלפת סמלי מולדת קולינריים ב"פאסט פוד".

קרלו פטריני וחבריו עמדו והדגישו שלא יוותרו על הפסטה, כמרכיב מרכזי במסורת, בתרבות ובזיכרון של האיטלקים. הם הפגינו מול השלט "טעם אחד לכל העולם" את סירובם להיות כמו כל העולם ולהתנגד ל"כיבוש האמריקאי" שהקציצה האמריקאית מייצגת.

כשהסניף של מקדונלד'ס נפתח ומאות מקומות הישיבה אוישו בסועדי המבורגרים וצ'יפס, הם אכלו בחוץ פטוצ'יני ופנה, פסטה בצורת צינורות מחודדי קצוות ומספרים שהיו גם מי שהשליכו פסטה ומאפים מקומיים לעבר חלונות המסעדה והקשתות המוזהבות...

אבל זה לא עזר להם. ההפגנה הסתיימה והסועדים המשיכו, בפה מלא צ'יפס ולחמניה לסעוד.

באותו יום החליט פטריני שגם הוא יפתח במיזם נגד. מחאת הפסטה של רומא תוליד את תנועת הנגד - תנועת ה"סלואו פוד", תנועת המזון האיטי.

זו עתידה להיות תנועה חברתית עולמית, שתבוא כניגוד מוחלט לטרנד "המזון המהיר", אותו פאסט פוד אמריקאי שהשתלט על העולם, תיאבק בנזקי תעשיית המזון המהיר ותקפיד ותחנך לאוכל מקומי, השומר על טעמים מסורתיים, על הסביבה והחיך הלאומי של כל עם בעולם.


הנה הסיפור של מחאת הפסטה והקמת תנועת ההאטה:

https://youtu.be/AEmUoTEgVV8?t=44s


פרסומת "ביג מק אטאק" אופייניות ל-1986:

https://youtu.be/L2h2J5oHVoQ


ועד היום מקדונלד'ס מתפשטת, אפילו באתרים עתיקים:

https://youtu.be/XDhGE7tOLhQ