מעצבים ואנשי מוצר בתחום התוכנה והאונליין, כמו גם אנשי פרסום ודפוס, יודעים כבר מזמן שכדי להמחיש בשלבי העיצוב השונים כיצד ייראה הטקסט במוצר חדש, מבלי שיסיח את הדעת מהעיצוב, יש להשתמש בטקסט שימלא מקום (Filler text) שמתחיל בצירוף Lorem Ipsum.

הטקסט עצמו מתחיל במילים הבאות:
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur..

טקסט ה-lorem ipsum משמש כבר יותר מ-500 שנה בתור טקסט דמה, טקסט טיפש, ללא משמעות, המציין או שומר מקום בעיצוב של מודעות, תוכנות, דפי אינטרנט וכדומה.

אז המילים שמתחילות ב"לורם איפסום" מאוד מזכירות מילים בלטינית קלאסית. על אף שלא נועדו להיות בעלי משמעות ומטרת הטקסט היא לכאורה רק "לתפוס מקום", רבים קלטו במהלך השנים שבטקסט הזה אולי יש משהו.

כי הלורם איפסום הוא לא כל כך סתמי. מקורו הוא ככל הנראה בערבוב המילים של טקסט בן 2,000 שנה לפחות.

הוא נקרא "על תכליות הטוב והרע" (De finibus bonorum et malorum) וכתב אותו חכם יווני בשם מרקוס טוליוס קיקרו. פירושו הוא "אין אדם רוצה בכאב ככאב בלבד, או רוצה בו ומחפש אותו על מנת להרגישו רק כי הוא כאב".

המקור של הטקסט הלטיני, לפני הערבוב שיצר את ה-lorem ipsum, הוא "Neque porro quisquam est qui dolorem ipsum quia dolor sit amet, consectetur, adipisci velit".

לפי האגדה, הלורם איפסום נולד בתעשיית הדפוס והסדר-דפוס, בסביבות המאה ה-16. מי שיצר אותו היה כנראה איש דפוס אלמוני שערבב על שולחן הכתיבה מבחר של מילים מהטקסט של קיקרו, שיועדו להדפסה. כך הוא יצר טקסט חסר משמעות שעתיד לשרוד מאות שנים ולהפוך לאחד המוכרים בתבל.

מאז ועד היום תפקידו של ה-Lorem Ipsum הוא בעיקר למלא מקום בעריכה ובעיצוב, בעולמות הדפוס והפרסום.

בשנות ה-60, בימים שלפני המחשב האישי, הוא זכה לפופולריות, כששוחררו לשוק כמוצר, גיליונות ה-Letraset, עם קטעי Lorem Ipsum מוכנים להדבקה בעיצובים ידניים.

בתעשיית התוכנה והאינטרנט הוא נקלט משנות השמונים והפך די מהר לטקסט הדמה הסטנדרטי והפופולרי ביותר. על ההצלחה שלו הוא שומר גם היום, אף שיש כבר אתרים וכלים רבים המציעים מלל דמה משתנה ומותאם, לשימוש במקומות בהם נדרש טקסט ממלא שכזה, שיש לו אפילו גרסאות בעברית - ראו בקישור למטה.


הנה תולדות הלורם איפסום:

https://youtu.be/CmzKQ3PSrow


מצגת וידאו עם סיפורו של טקסט ה-lorem ipsum המפורסם:

https://youtu.be/XysRGYNtpgI


ועוד על השימוש וההיסטוריה של lorem ipsum:

https://youtu.be/Y0chZNYr--w

לא כולם מצליחים להבין את ההבדלים שבין חווית משתמש, המכונה באנגלית הייטקית UX, לבין עיצוב ממשק משתמש שנקרא UI.

UX הוא התכנון של חווית המשתמש במוצר (קיצור של User Experience), בעוד UI הוא העיצוב הגרפי-ויזואלי שאותו חווה המשתמש, ממשק המשתמש (User Interface), על כל מרכיביו, כולל צבעים, פונטים, כפתורים, תפריטים וכדומה.

נציג את ההבדלים בצורה פשוטה. אם הפעלתם פעם אפליקציה חדשה והיא לא הייתה נוחה לשימוש, או אפילו מבלבלת ומסובכת - ה-UX כשל. אם העיצוב שלה היה מזעזע, מכוער, בצבעים של בית חולים, פונט משונה או עיצוב שלא תואם את העניין שלה - מישהו ב-UI צריך לתת את הדין...

אז כן - ההבדלים בין חווית משתמש UX וממשק משתמש UI הם ההבדלים שבין המתכננים, אנשי ונשות ה-UX לבין המסגננים, נשות ואנשי ה-UI.


#UX
בשלבי אפיון חוויית משתמש מתבצעים המחקר של צרכי והתנהגות המשתמשים ובהמשך התכנון והאפיון של המוצר.

התכנון של חווית ממשתמש כולל את התכנון העיצובי שיעניק חוויית שימוש טובה במוצר. בנוסף הוא כולל שיקולים של נגישות, מסע המשתמש, ארגון המסכים ועוד.

מהי חווית שימוש טובה? - כשמחצר מעוצב בצורה שבה נוח למשתמש וחיית השימוש שלו היא חיובית ואף מהנה עבורו, אז חוויית המשתמש היא מוצלחת.

מאפייני UX טובים יודעים לתכנן מערכות מורכבות שעדיין יהיו מוחות, נעימות ואפילו מהנות למשתמשים.


#UI
עיצוב ממשק משתמש UI אחראי על הממשקים מול המשתמש (UI פירושו User Interface, בעברית ממשק משתמש).

כלומר מעצב UI מעצב את הנראות של המוצר, ה"לוק אנד פיל" שלו. הוא קובע את הסגנון, הסטיילינג אם תרצו, האסתטיקה, על הצבעוניות שלה, הפונטים בהם משתמשים וכו'.


הנה עולם ה-UI/UX (עברית):

https://youtu.be/oc_rWRwtwn8


מה זה UX?

https://youtu.be/-L4gEk7cOfk


מטרת מעצבי ה-UX:

https://youtu.be/j4VflEcvlxo


שלבי הפיתוח של חווית המשתמש וממשק המשתמש (עברית):

https://youtu.be/Q5763pPchvw


והרצאת וידאו קצרה על ההבדלים (עברית):

https://youtu.be/kYtXXGzWENg

"וייב קודינג" (Vibe Coding), בעברית "קידוד אווירה", הוא גישה חדשנית לתכנות, המאפשרת לאנשים ליצור תוכנות באמצעות פרומפטים, פקודות פשוטות יחסית, בשפה רגילה וללא צורך בידע מעמיק בתכנות.

הרעיון המרכזי ב"קידוד האווירה" הוא שימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית שמפשטים את תהליך הפיתוח, כך שגם אנשים ללא רקע טכני יכולים להורות למכונה בשפתם, במקום באמצעות כתיבה של קוד, לפתח תוכנות, אפליקציות ויישומים קטנים. כך מאפשרים לדוגמה כלים כמו Cursor או Replit למשתמשים להקליד בקשות פשוטות, בשפה טבעית והכלי מייצר את הקוד, בהמרה אוטומטית לחלוטין.

בזכות היכולת של הווייב קודינג לייעל תהליכים ולהפחית עלויות, הגישה מעוררת עניין רב גם בקרב יזמים ומפתחים.

הגישה הזו זוכה להצלחה רבה בעמק הסיליקון ולהערכה והשקעות מהחברות המובילות בעולם הבינה היוצרת (Generative AI). מובילות תחום קידוד האווירה, כמו OpenAI ומיקרוסופט משקיעות בחברות מהפכניות, כמו Cursor, שמדגימות את הכיוון באופן מובהק.

קחו את Cursor, למשל. חברה שהוקמה בידי 4 מפתחים צעירים ומבריקים, תוך שהיא מגיעה במהירות אדירה להכנסות משמעותיות ולשווי של מיליארדי דולרים, עם כוח אדם מצומצם של פחות מ-25 עובדים.

נכון לתחילת 2025 וייב קודינג עדיין לא מחליף מתכנתים מקצועיים, לפחות באשר למוצרים מורכבים ואמינים. כדי ליצור כאלו עדיין נדרש ידע מעמיק בתכנות ובהבנה של מערכות, סביבות פיתוח, שפות תוכנה, ספריות קוד ועוד. יחד עם זאת, ההתפתחות המהירה של הכלים הללו סביר שתשנה את המצב בעתיד הקרוב.


הנה הסבר של וייב קודינג וכלים לקידוד ועיצוב UX ברוח זו:

https://youtu.be/9tw_HL5mnIg


תכנות וייב בכלי קידוד אווירה:

https://youtu.be/Cf38Bi8U0Js


דוגמה לפיתוח שנולד מווייב קודינג:

https://youtu.be/g84CGmelvSU


מהו וייב קודינג ומי זה אנדריי קרפטי? (עברית)

https://youtu.be/T9huPN10uSw


קורס וייב קודינג בעזרת Cursor:

https://youtu.be/dan3QfN3CDU


כלי Vibe Code כתנועת המונים שמסביר שעדיף לתכנת בכלי VScode מאשר בכלי דפדפן (משוכנעים יכולים להתחיל ב-11:51):

https://youtu.be/V0TGQRAt4wg?long=yes


מגוון כלי וייב קודינג ששווה להכיר:

https://youtu.be/EVsJ-qlEQp8?long=yes


וקורס קרסר של 2.5 שעות למעמיקים שרוצים לתכנת וייב קודינג ומוכנים להשקיע:

https://youtu.be/faezjTHA5SU?long=yes