שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הופך את הדובדבנים לא רק טעימים כל כך?
בכל חודש מאי ועד יולי, אנו זוכים למפגש מחודש עם הדובדבנים (Cherries), האדומים והטעימים כל כך. הם אולי פרי הקיץ הכי מרענן וללא ספק אחד האהובים ביותר.
הדובדבן נפוץ באסיה, באירופה ובאמריקה הצפונית. פירותיו קטנים ועדינים ועונת הדובדבנים מאוד קצרה. עץ הדובדבן מואבק על ידי דבורים ועל מנת להניב פרי הוא זקוק לעץ דובדבן נוסף וסמוך.
בתת-הסוג דובדבן נכללים כמה עשרות מינים, לא לכולם פרי אכיל כמו הדובדבן היפני (Prunus serrulata) ומיני הדובדבנים המתוקים והחמוצים השונים.
ה"סאקורה" בתרבות היפנית הוא הכינוי לעץ הדובדבן ולפריחתו. למושג הזה משמעות והשפעה אדירה על התרבות והאמנות היפנית.
קטיף הדובדבן אינו פשוט. את הדובדבנים צריך לקטוף מהעץ ביחד עם העוקץ שלהם. במידה ולא קוטפים כך ייפצע הפרי ואורך חייו יתקצר ליומיים-שלושה. קטיף שכזה גם פוגע בהתחדשותו של העץ.
חוץ מאכילת הדובדבן כמו שהוא, נוהגים להוסיפו לעוגות וסלטי פירות. לא פעם נוהגים להניח דובדבן על הקצפת שמעל העוגה. מכאן גם הביטוי "הדובדבן שבקצפת", שמשמעותו "החלק הכי טוב".
עוד נוהגים להכין מהדובדבנים גם מיצי דובדבנים, ריבת דובדבנים וליקרים כמו ליקר שרי הרינג.
לא כולם יודעים עד כמה הדובדבן הוא פצצה של בריאות ואכילתו היא בריאה במיוחד. כי הפרי הטעים הזה הוא לא רק חגיגה של טעם טוב ויופי אסתטי. הוא גם עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק המון סיבות לשלב אותו בתזונה שלנו.
למעשה, הדובדבנים הם בריאים ממש. הם עשירים בשלל מרכיבי בריאות, כולל מגנזיום, אבץ, ברזל, סידן, סיבים תזונתיים, פקטין, אשלגן ואפילו נוגדי חמצון, אותם חומרים שנלחמים ב"רדיקלים החופשיים", המזיקים לגופנו ופוגעים בו, כולל סכנה של סוכרת.
הדובדבנים גם מסייעים לייצור של מלטונין במוח, אותו הורמון שמסייע לשינה טובה, מה שהופך אותם למעולים גם כדי להירדם טוב.
הנה הדובדבנים הטעימים והבריאים כל כך (עברית):
https://youtu.be/wVTlMCsSa2E
מדוע הם יקרים כל כך בישראל? (עברית):
https://youtu.be/fGgiI946E0A
בגולן תוכלו לבלות בקטיף עצמי שלהם (עברית):
https://youtu.be/kt7vby25Lu0
הם מעולים בתור בסיס לפאי דובדבנים:
https://youtu.be/vHg0djcJLwQ
וגם בריאים לכיב קיבה ועוד (מתורגם):
https://youtu.be/pkPhH1RSkds
למה הברזל מחליד?
ודאי שמתם לב שחפצים מברזל שהושארו זמן רב בחוץ מתמלאים עם הזמן בחלודה, אבל מדוע מחליד הברזל בעצם?
ובכן, קודם בואו ניזכר שהאוויר שאנו נושמים מכיל אדים של מים וחמצן. החלודה נוצרת כשהברזל חשוף לאוויר. אז עובר הברזל תהליך שנקרא 'חמצון'. החימצון או החלודה מואצים מאד בסביבה עתירת מים אבל במידה מסוימת היא תמיד תתרחש, כשיש אוויר בסביבה.
לא רק הברזל עובר תהליך של חמצון. למעשה כל מתכת מחלידה ברמה כלשהי. במיוחד מתחמצנות מתכות כמו הברזל, האבץ והנחושת, בעוד שכסף, זהב ופלטינה הנקראים "מתכות אצילות" כמעט ואינם מתחמצנים.
הנה ניסוי למניעת חלודה, על ידי שמן שמונע מגע של המתכת עם חמצן:
http://youtu.be/I1bFxGRXlRc
ומצגת הסבר על היווצרות החלודה:
http://youtu.be/cn_Vom--b4A
מהי הקינואה ולמה היא טובה?
הקינואה (Quinoa) היא זרע מזין ועתיק ממשפחת התבלינאים, שאף שאיננו בדיוק דגן, מכונה על ידי רבים "הדגן המושלם" בשל ערכו התזונתי הגבוה.
הזרעים הקטנים הללו מגיעים מצמח ירוק גבוה ממשפחת הסלק והתרד, שגדל באזורי האנדים בדרום אמריקה לפני כ-5,000 שנה. תרבויות האינקה והאימארה בבוליביה ובפרו קידשו את הצמח והעניקו לו את הכינוי "אם כל הזרעים".
הקינואה, כאמור, אינה דגן אמיתי אלא דמוית-דגן, הנקראת בשפה המדעית פסאודו-סריאל (Pseudocereal).
הצמח מסוגל לשרוד בתנאים קשים במיוחד. הוא צומח בגובה של 2,500 עד 4,000 מטרים מעל פני הים, מתמודד עם קור עז, רוחות חזקות וקרקעות עניות.
זרעי הקינואה מופיעים בצבעים שונים - לבן, אדום, שחור או סגול - כל אחד עם ניואנס טעם מעט שונה, כשהזן הלבן הוא הנפוץ ביותר.
#היסטוריה
כשהכובשים הספרדים הגיעו לאימפריית האינקה במאה ה-16, הם ניסו לאסור את גידול הקינואה. אולי הסיבה העיקרית לכך היא שהאינקה נהגו להקדיש את היבול הראשון לאלים שלהם בטקסים מיוחדים, דבר שנתפס כפולחן פגאני.
הספרדים הורו להחליף את שדות הקינואה בחיטה, אך האוכלוסייה המקומית המשיכה לגדל קינואה בחשאי באזורים נידחים בהרים.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת התגלתה בנאס"א (NASA) תופעה מעניינת. חוקרים שחיפשו מזון אידיאלי לטיסות חלל ארוכות זיהו את הקינואה כמועמדת מושלמת. הערך התזונתי הגבוה שלה, השילוב של חלבון שלם והקלות של הגידול הפכו אותה למזון פוטנציאלי לאסטרונאוטים.
ההצלחה העולמית של הקינואה יצרה דילמה מוזרה. הביקוש הגובר מארצות המערב גרם לזינוק מחירים דרמטי. ארגון האו"ם הכריז על 2013 כשנה הבינלאומית של הקינואה, בניסיון למצוא איזון בין קידום המזון המזין לבין שמירה על האינטרסים של החקלאים המקומיים.
כיום מגדלים את הקינואה גם במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, קנדה ומספר מדינות באירופה.
#תזונתית
נטולת גלוטן, עשירה בחלבון מלא (כולל כל חומצות האמינו החיוניות), בסיבים, ויטמינים כמו B ו-E ובמינרלים כגון מגנזיום, ברזל וזרחן - הפרופיל התזונתי של הקינואה הפך אותה לכוכבת בעולם התזונה המודרנית.
כל 100 גרם של קינואה מבושלת מכילים כ-120 קלוריות, 4.4 גרם חלבון ו-2.8 גרם סיבים תזונתיים. הקינואה מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - תכונה נדירה מאוד במקורות צמחיים.
בשל כך היא נחשבת למקור חלבון שלם, דבר שהופך אותה למושלמת עבור צמחונים וטבעונים. היא עשירה במגנזיום, ברזל, אבץ, פוספור וויטמינים מקבוצת B. הקינואה נטולת גלוטן באופן טבעי.
הנה הסבר של הקינואה ובריאותה (עברית):
https://youtu.be/uATQbHBPhd0
כך מכינים קינואה מעולה (עברית):
https://youtu.be/1x_mpodKf2k
מתכון קל לקינואה (עברית):
https://youtu.be/7tlyk7IuC0s
ומסתבר שקינואה אינה סופר פוד:
https://youtu.be/TUsPAC2uvUg
מהו פליז ואיך הוא קשור במוסיקה ובג'אז?
פליז (Brass), או "נחושת קלל", היא סגסוגת, כלומר מתכת שמתקבלת מערבוב, תערובת או תמיסה של שני יסודות או יותר.
הפליז נוצר בהתכה של אבץ ונחושת. כשמתיכים את הנחושת האדומה והאבץ האפור מגלים שהן הפכו למתכת צהובה, סגסוגת, שהיא פליז.
הפליז היא סגסוגת הרבה יותר קשה וחזקה מהנחושת, אך היא לא נדרשת לעמידה בעומסים כמו זהב.
בעבר יצרו מפליז תותחים למלחמה. כיום מייצרים מהפליז מיסבים, חלקי מכונות, אומים לברגים, חפצי נוי וגם כלי נשיפה ממתכת.
כן, קבוצת כלי הנשיפה ממתכת אפילו נקראת באנגלית Brass, כלומר פליז.
עשויים פליז - הנה הרכב של כלי נשיפה ממתכת:
http://youtu.be/gOSIXk_xJjQ
גם במוסיקת הג'אז כלי המתכת חשובים:
https://youtu.be/Rw4pQb3I8_Q
כך בונים טרומבון עשוי פליז:
http://youtu.be/IV4vmruL3i4
וכך יוצרים כלי נשיפה ממתכת מפליז:
http://youtu.be/BXRJ5RKIcdY
אבץ
בכל חודש מאי ועד יולי, אנו זוכים למפגש מחודש עם הדובדבנים (Cherries), האדומים והטעימים כל כך. הם אולי פרי הקיץ הכי מרענן וללא ספק אחד האהובים ביותר.
הדובדבן נפוץ באסיה, באירופה ובאמריקה הצפונית. פירותיו קטנים ועדינים ועונת הדובדבנים מאוד קצרה. עץ הדובדבן מואבק על ידי דבורים ועל מנת להניב פרי הוא זקוק לעץ דובדבן נוסף וסמוך.
בתת-הסוג דובדבן נכללים כמה עשרות מינים, לא לכולם פרי אכיל כמו הדובדבן היפני (Prunus serrulata) ומיני הדובדבנים המתוקים והחמוצים השונים.
ה"סאקורה" בתרבות היפנית הוא הכינוי לעץ הדובדבן ולפריחתו. למושג הזה משמעות והשפעה אדירה על התרבות והאמנות היפנית.
קטיף הדובדבן אינו פשוט. את הדובדבנים צריך לקטוף מהעץ ביחד עם העוקץ שלהם. במידה ולא קוטפים כך ייפצע הפרי ואורך חייו יתקצר ליומיים-שלושה. קטיף שכזה גם פוגע בהתחדשותו של העץ.
חוץ מאכילת הדובדבן כמו שהוא, נוהגים להוסיפו לעוגות וסלטי פירות. לא פעם נוהגים להניח דובדבן על הקצפת שמעל העוגה. מכאן גם הביטוי "הדובדבן שבקצפת", שמשמעותו "החלק הכי טוב".
עוד נוהגים להכין מהדובדבנים גם מיצי דובדבנים, ריבת דובדבנים וליקרים כמו ליקר שרי הרינג.
לא כולם יודעים עד כמה הדובדבן הוא פצצה של בריאות ואכילתו היא בריאה במיוחד. כי הפרי הטעים הזה הוא לא רק חגיגה של טעם טוב ויופי אסתטי. הוא גם עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק המון סיבות לשלב אותו בתזונה שלנו.
למעשה, הדובדבנים הם בריאים ממש. הם עשירים בשלל מרכיבי בריאות, כולל מגנזיום, אבץ, ברזל, סידן, סיבים תזונתיים, פקטין, אשלגן ואפילו נוגדי חמצון, אותם חומרים שנלחמים ב"רדיקלים החופשיים", המזיקים לגופנו ופוגעים בו, כולל סכנה של סוכרת.
הדובדבנים גם מסייעים לייצור של מלטונין במוח, אותו הורמון שמסייע לשינה טובה, מה שהופך אותם למעולים גם כדי להירדם טוב.
הנה הדובדבנים הטעימים והבריאים כל כך (עברית):
https://youtu.be/wVTlMCsSa2E
מדוע הם יקרים כל כך בישראל? (עברית):
https://youtu.be/fGgiI946E0A
בגולן תוכלו לבלות בקטיף עצמי שלהם (עברית):
https://youtu.be/kt7vby25Lu0
הם מעולים בתור בסיס לפאי דובדבנים:
https://youtu.be/vHg0djcJLwQ
וגם בריאים לכיב קיבה ועוד (מתורגם):
https://youtu.be/pkPhH1RSkds
ודאי שמתם לב שחפצים מברזל שהושארו זמן רב בחוץ מתמלאים עם הזמן בחלודה, אבל מדוע מחליד הברזל בעצם?
ובכן, קודם בואו ניזכר שהאוויר שאנו נושמים מכיל אדים של מים וחמצן. החלודה נוצרת כשהברזל חשוף לאוויר. אז עובר הברזל תהליך שנקרא 'חמצון'. החימצון או החלודה מואצים מאד בסביבה עתירת מים אבל במידה מסוימת היא תמיד תתרחש, כשיש אוויר בסביבה.
לא רק הברזל עובר תהליך של חמצון. למעשה כל מתכת מחלידה ברמה כלשהי. במיוחד מתחמצנות מתכות כמו הברזל, האבץ והנחושת, בעוד שכסף, זהב ופלטינה הנקראים "מתכות אצילות" כמעט ואינם מתחמצנים.
הנה ניסוי למניעת חלודה, על ידי שמן שמונע מגע של המתכת עם חמצן:
http://youtu.be/I1bFxGRXlRc
ומצגת הסבר על היווצרות החלודה:
http://youtu.be/cn_Vom--b4A
הקינואה (Quinoa) היא זרע מזין ועתיק ממשפחת התבלינאים, שאף שאיננו בדיוק דגן, מכונה על ידי רבים "הדגן המושלם" בשל ערכו התזונתי הגבוה.
הזרעים הקטנים הללו מגיעים מצמח ירוק גבוה ממשפחת הסלק והתרד, שגדל באזורי האנדים בדרום אמריקה לפני כ-5,000 שנה. תרבויות האינקה והאימארה בבוליביה ובפרו קידשו את הצמח והעניקו לו את הכינוי "אם כל הזרעים".
הקינואה, כאמור, אינה דגן אמיתי אלא דמוית-דגן, הנקראת בשפה המדעית פסאודו-סריאל (Pseudocereal).
הצמח מסוגל לשרוד בתנאים קשים במיוחד. הוא צומח בגובה של 2,500 עד 4,000 מטרים מעל פני הים, מתמודד עם קור עז, רוחות חזקות וקרקעות עניות.
זרעי הקינואה מופיעים בצבעים שונים - לבן, אדום, שחור או סגול - כל אחד עם ניואנס טעם מעט שונה, כשהזן הלבן הוא הנפוץ ביותר.
#היסטוריה
כשהכובשים הספרדים הגיעו לאימפריית האינקה במאה ה-16, הם ניסו לאסור את גידול הקינואה. אולי הסיבה העיקרית לכך היא שהאינקה נהגו להקדיש את היבול הראשון לאלים שלהם בטקסים מיוחדים, דבר שנתפס כפולחן פגאני.
הספרדים הורו להחליף את שדות הקינואה בחיטה, אך האוכלוסייה המקומית המשיכה לגדל קינואה בחשאי באזורים נידחים בהרים.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת התגלתה בנאס"א (NASA) תופעה מעניינת. חוקרים שחיפשו מזון אידיאלי לטיסות חלל ארוכות זיהו את הקינואה כמועמדת מושלמת. הערך התזונתי הגבוה שלה, השילוב של חלבון שלם והקלות של הגידול הפכו אותה למזון פוטנציאלי לאסטרונאוטים.
ההצלחה העולמית של הקינואה יצרה דילמה מוזרה. הביקוש הגובר מארצות המערב גרם לזינוק מחירים דרמטי. ארגון האו"ם הכריז על 2013 כשנה הבינלאומית של הקינואה, בניסיון למצוא איזון בין קידום המזון המזין לבין שמירה על האינטרסים של החקלאים המקומיים.
כיום מגדלים את הקינואה גם במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, קנדה ומספר מדינות באירופה.
#תזונתית
נטולת גלוטן, עשירה בחלבון מלא (כולל כל חומצות האמינו החיוניות), בסיבים, ויטמינים כמו B ו-E ובמינרלים כגון מגנזיום, ברזל וזרחן - הפרופיל התזונתי של הקינואה הפך אותה לכוכבת בעולם התזונה המודרנית.
כל 100 גרם של קינואה מבושלת מכילים כ-120 קלוריות, 4.4 גרם חלבון ו-2.8 גרם סיבים תזונתיים. הקינואה מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - תכונה נדירה מאוד במקורות צמחיים.
בשל כך היא נחשבת למקור חלבון שלם, דבר שהופך אותה למושלמת עבור צמחונים וטבעונים. היא עשירה במגנזיום, ברזל, אבץ, פוספור וויטמינים מקבוצת B. הקינואה נטולת גלוטן באופן טבעי.
הנה הסבר של הקינואה ובריאותה (עברית):
https://youtu.be/uATQbHBPhd0
כך מכינים קינואה מעולה (עברית):
https://youtu.be/1x_mpodKf2k
מתכון קל לקינואה (עברית):
https://youtu.be/7tlyk7IuC0s
ומסתבר שקינואה אינה סופר פוד:
https://youtu.be/TUsPAC2uvUg
פליז (Brass), או "נחושת קלל", היא סגסוגת, כלומר מתכת שמתקבלת מערבוב, תערובת או תמיסה של שני יסודות או יותר.
הפליז נוצר בהתכה של אבץ ונחושת. כשמתיכים את הנחושת האדומה והאבץ האפור מגלים שהן הפכו למתכת צהובה, סגסוגת, שהיא פליז.
הפליז היא סגסוגת הרבה יותר קשה וחזקה מהנחושת, אך היא לא נדרשת לעמידה בעומסים כמו זהב.
בעבר יצרו מפליז תותחים למלחמה. כיום מייצרים מהפליז מיסבים, חלקי מכונות, אומים לברגים, חפצי נוי וגם כלי נשיפה ממתכת.
כן, קבוצת כלי הנשיפה ממתכת אפילו נקראת באנגלית Brass, כלומר פליז.
עשויים פליז - הנה הרכב של כלי נשיפה ממתכת:
http://youtu.be/gOSIXk_xJjQ
גם במוסיקת הג'אז כלי המתכת חשובים:
https://youtu.be/Rw4pQb3I8_Q
כך בונים טרומבון עשוי פליז:
http://youtu.be/IV4vmruL3i4
וכך יוצרים כלי נשיפה ממתכת מפליז:
http://youtu.be/BXRJ5RKIcdY
