מהיכן מגיעה הקינואה?
הקינואה (Quinoa) היא זרע מזין ועתיק ממשפחת התבלינאים, שאף שאיננו בדיוק דגן, מכונה על ידי רבים "הדגן המושלם" בשל ערכו התזונתי הגבוה.
הזרעים הקטנים הללו מגיעים מצמח ירוק גבוה ממשפחת הסלק והתרד, שגדל באזורי האנדים בדרום אמריקה לפני כ-5,000 שנה. תרבויות האינקה והאימארה בבוליביה ובפרו קידשו את הצמח והעניקו לו את הכינוי "אם כל הזרעים".
הקינואה, כאמור, אינה דגן אמיתי אלא דמוית-דגן, הנקראת בשפה המדעית פסאודו-סריאל (Pseudocereal).
הצמח מסוגל לשרוד בתנאים קשים במיוחד. הוא צומח בגובה של 2,500 עד 4,000 מטרים מעל פני הים, מתמודד עם קור עז, רוחות חזקות וקרקעות עניות.
זרעי הקינואה מופיעים בצבעים שונים - לבן, אדום, שחור או סגול - כל אחד עם ניואנס טעם מעט שונה, כשהזן הלבן הוא הנפוץ ביותר.
הספרדים הורו להחליף את שדות הקינואה בחיטה, אך האוכלוסייה המקומית המשיכה לגדל קינואה בחשאי באזורים נידחים בהרים.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת התגלתה בנאס"א (NASA) תופעה מעניינת. חוקרים שחיפשו מזון אידיאלי לטיסות חלל ארוכות זיהו את הקינואה כמועמדת מושלמת. הערך התזונתי הגבוה שלה, השילוב של חלבון שלם והקלות של הגידול הפכו אותה למזון פוטנציאלי לאסטרונאוטים.
ההצלחה העולמית של הקינואה יצרה דילמה מוזרה. הביקוש הגובר מארצות המערב גרם לזינוק מחירים דרמטי. ארגון האו"ם הכריז על 2013 כשנה הבינלאומית של הקינואה, בניסיון למצוא איזון בין קידום המזון המזין לבין שמירה על האינטרסים של החקלאים המקומיים.
כיום מגדלים את הקינואה גם במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, קנדה ומספר מדינות באירופה.
כל 100 גרם של קינואה מבושלת מכילים כ-120 קלוריות, 4.4 גרם חלבון ו-2.8 גרם סיבים תזונתיים. הקינואה מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - תכונה נדירה מאוד במקורות צמחיים.
בשל כך היא נחשבת למקור חלבון שלם, דבר שהופך אותה למושלמת עבור צמחונים וטבעונים. היא עשירה במגנזיום, ברזל, אבץ, פוספור וויטמינים מקבוצת B. הקינואה נטולת גלוטן באופן טבעי.
הקינואה (Quinoa) היא זרע מזין ועתיק ממשפחת התבלינאים, שאף שאיננו בדיוק דגן, מכונה על ידי רבים "הדגן המושלם" בשל ערכו התזונתי הגבוה.
הזרעים הקטנים הללו מגיעים מצמח ירוק גבוה ממשפחת הסלק והתרד, שגדל באזורי האנדים בדרום אמריקה לפני כ-5,000 שנה. תרבויות האינקה והאימארה בבוליביה ובפרו קידשו את הצמח והעניקו לו את הכינוי "אם כל הזרעים".
הקינואה, כאמור, אינה דגן אמיתי אלא דמוית-דגן, הנקראת בשפה המדעית פסאודו-סריאל (Pseudocereal).
הצמח מסוגל לשרוד בתנאים קשים במיוחד. הוא צומח בגובה של 2,500 עד 4,000 מטרים מעל פני הים, מתמודד עם קור עז, רוחות חזקות וקרקעות עניות.
זרעי הקינואה מופיעים בצבעים שונים - לבן, אדום, שחור או סגול - כל אחד עם ניואנס טעם מעט שונה, כשהזן הלבן הוא הנפוץ ביותר.
היסטוריה
כשהכובשים הספרדים הגיעו לאימפריית האינקה במאה ה-16, הם ניסו לאסור את גידול הקינואה. אולי הסיבה העיקרית לכך היא שהאינקה נהגו להקדיש את היבול הראשון לאלים שלהם בטקסים מיוחדים, דבר שנתפס כפולחן פגאני.
הספרדים הורו להחליף את שדות הקינואה בחיטה, אך האוכלוסייה המקומית המשיכה לגדל קינואה בחשאי באזורים נידחים בהרים.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת התגלתה בנאס"א (NASA) תופעה מעניינת. חוקרים שחיפשו מזון אידיאלי לטיסות חלל ארוכות זיהו את הקינואה כמועמדת מושלמת. הערך התזונתי הגבוה שלה, השילוב של חלבון שלם והקלות של הגידול הפכו אותה למזון פוטנציאלי לאסטרונאוטים.
ההצלחה העולמית של הקינואה יצרה דילמה מוזרה. הביקוש הגובר מארצות המערב גרם לזינוק מחירים דרמטי. ארגון האו"ם הכריז על 2013 כשנה הבינלאומית של הקינואה, בניסיון למצוא איזון בין קידום המזון המזין לבין שמירה על האינטרסים של החקלאים המקומיים.
כיום מגדלים את הקינואה גם במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, קנדה ומספר מדינות באירופה.
תזונתית
נטולת גלוטן, עשירה בחלבון מלא (כולל כל חומצות האמינו החיוניות), בסיבים, ויטמינים כמו B ו-E ובמינרלים כגון מגנזיום, ברזל וזרחן - הפרופיל התזונתי של הקינואה הפך אותה לכוכבת בעולם התזונה המודרנית.
כל 100 גרם של קינואה מבושלת מכילים כ-120 קלוריות, 4.4 גרם חלבון ו-2.8 גרם סיבים תזונתיים. הקינואה מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - תכונה נדירה מאוד במקורות צמחיים.
בשל כך היא נחשבת למקור חלבון שלם, דבר שהופך אותה למושלמת עבור צמחונים וטבעונים. היא עשירה במגנזיום, ברזל, אבץ, פוספור וויטמינים מקבוצת B. הקינואה נטולת גלוטן באופן טבעי.
