שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה האדריכל של העניים במצרים?
מהפכן ומי שבו בזמן חזר לעבר, גאון משכיל ומצליח, אבל כזה שחושב על הכפריים הפשוטים בכפרי מצרים. קרייריסט רגיש והומניסט ומודרניסט, אך מלא אהבה לטכניקות עתיקות ועממיות ודוגל בתכנון קהילתי ואנושי. מהפכן וחדשן אך כזה המשמר או חוזר למסורות עתיקות. קראו לו חסן פתחי (Hasan Fathi) והוא נחשב לגדול אדריכלי מצרים המודרנית.
חסן פתחי נולד בשנת 1900 ותכנן בחייו לא פחות מ-160 פרויקטים גדולים - במצרים ובעולם. אבל במצרים הוא ייזכר במה שהיה ללא ספק גולת הכותרת שבהם. מדובר בפרויקט הכפר גורנה החדשה, בו הוא הצליח לייצר שילוב אמיתי של גורמים שלכאורה היו נוגדים זה את זה.
הילד שנולד באלכסנדריה למשפחה מבוססת, היה בן לאב בעל אחוזות שהיה הכי רחוק מחיי הכפר, ולאם ילידת הכפר, שסיפרה רבות לילדיה על הילדות ועל החיים בסביבה הכפרית. בנסיעות רכבת מקהיר, אליה עברה המשפחה, ובדרך לחופשות הקיץ באלכסנדריה, הצטלבו סיפורי האם עם מראות האיכרים הנשקפים המהחלון ומעבדים את האדמה.
ההתפכחות שלו הייתה כשהגיע לכפרים כאדריכל צעיר ופגש את המציאות הכפרית האמיתי. אבל המפגש עם החיים עצמם רק העצים את הרגישות שלו וניתב אותו לתפיסות הייחודיות שלו ולדרך בה בחר.
כך החל פתחי להתנגד לבטון ולחידושים הטכנולוגיים של העידן המודרני. הוא למד וחקר עד שליטה במורשת הבנייה המצרית ובשיטות בנייה עתיקות ומקומיות ששימשו אלפי שנים את המגורים בסביבת הנילוס.
הוא למד מהאדריכלות נובית ושאב ממנה השראה, תוך שהוא מסתייע במיומנות של הבנייה המקומית של בנאים פשוטים, אבל כאלו שהכירו את הבנייה החכמה והפשוטה לתפארת.
פתחי העדיף בנייה בבוץ ובחומר והמשיך את מסורת האדריכלות המדברית של בתי החומר במצרים. מהבטון החזק והגמיש שהפך כמעט אופציה יחידה במצרים של העידן המודרני הוא פנה בחזרה אל החומר העתיק, הקדום והמצוי בשפע בדלתא של מצרים - הבוץ והאדמה.
בפרויקטים שלו הוא הצליח להחליף את החומרים העכשוויים דוגמת הבטון והברזל המודרניים וליצור עם המקומיים מאמץ קהילתי לבנייה המשתמשת בחומרי בנייה מקומיים וזמינים בשפע, כמו אדמה, חול וקש.
בתהליך הבנייה פתחי פגש תושבים מקומיים שעבדו איתו ולצדו. הוא פיתח אדריכלות מקיימת, שתואמת את תנאי הסביבה.
במהלך דרכו לא היה מי שהפיח חיים כמוהו באדריכלות המדברית. מי שיהיה הכהן הגדול של הבוץ וארכיטקט יחודי המשלב מודרניזם עם הומניזם מרתק, היה מאמין כן ואמיתי בשיתוף הציבור בתכנון, הרבה לפני שזה הפך לטרנד עולמי בעולם האדריכלות.
הוא לא היה רק אדריכל גאון, אלא גם ממציא, מוסיקאי חובב, מחזאי, צייר, משורר, כלכלן, אנתרופולוג, סוציולוג, פסיכולוג וכותב טקסטים רהוטים ומדויקים.
הנה סרטון על האדריכלות של חסן פתחי:
https://youtu.be/eUAdcQGaYNM
בתי הבוץ שלו היו מעולים למגורים, סביבתיים וזולים להפליא - פתרון מצוין לכפריים עניים:
https://youtu.be/8ZLfHMvUMoI
מקורות ההשראה של פתחי:
https://youtu.be/tX9uhRJVMWE
היו לו שיטות לבנות מבנים עם איוורור טבעי:
https://youtu.be/mOlyALYEQlI
והדודל שהקדישו לו בגוגל:
https://youtu.be/ZHrFHYXLwt0
מהם מגדלי "היער האנכי"?
מגדלי ''בוסקו ורטיקלה'' (Bosco Verticale), בעברית "היער האנכי" הם דוגמה למגדלים המעוררים פליאה, לא בשל גובהם או הפאר שלהם, אלא בגלל שהם הראשונים בעולם שהחזירו את תפארת הגנים התלויים של בבל. מדובר ב"מגדלים חיים" שנבנו בעיר מילנו שבאיטליה ובהם מגדלים הדיירים עצים באוויר. עצים של ממש הגדלים על הבניין.
לא סתם נבחרו מגדלי "בוסקו ורטיקל" (Bosco Verticale) המיוערים שבמילנו לגורדי השחקים הבינלאומיים המצטיינים לשנת 2014. המגדלים שעוצבו על ידי האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי, צוינו כדוגמה מרהיבת לסימביוזה בין אדריכלות וטבע.
במגדלים שמתנשאים לגובה של מעל 100 מטרים, יש מעל אלף מיני צמחים, הותקנו בהם מערכות מים אפורים, שיאפשרו השקיה במי מקלחת וכדומה והם מצוידים במערכות פאנלים סולאריים, לייצור חשמל וחימום המים באמצעות אנרגיית השמש. כך יצרו בהם סביבת מיקרו-אקלים שחוסכת באנרגיה ותורמת לסביבה ולשיקומה האקולוגי ומאפשרת קיום של חיים הרמוניים של אדם וצמחיה זה לצד זה.
יתרון סביבתי נוסף הוא בחיפוי האקוסטי ובהפחתת זיהום הרעש שיובילו העצים והצמחייה שבמרפסות הדירות ביער האנכי הזה. הם גם יסייעו להקטנת זיהום האוויר והאבק בדירות. כמובן שעצים יקטינו גם את השמש הישירה הנכנסת אל הדירות בעונות החמות ויקטינו את הפרעת הרוחות לחיי הדיירים.
הנה העצים ש"ננטעו" על מגדלי "בוסקו ורטיקל":
https://youtu.be/ijdtJDsBNy4
העצים 5 שנים אחרי נטיעתם:
https://youtu.be/XXRu_qMhRbs
המבנים הללו הם חלק משינוי גישה סביבתית במילאנו:
https://youtu.be/yj1CSMEL1nM
מצגת וידאו על מגדלי היער הוורטיקלי:
https://youtu.be/T0xqRj8zGQE
והגנים התלויים של מילאנו מהאוויר:
https://youtu.be/lGefukU8MCc
מהו "בית המים הנופלים"?
בית ה"פולינג ווטר" (Fallingwater) בפנסילבניה, או "הבית על המפל", הוא בית שבנה האדריכל האמריקני הנודע פרנק לויד רייט, מעל למפל מים. זהו בית מגורים פרטי שתכנן רייט ב-1935, עבור משפחת קאופמן, משפחה אמריקאית לגמרי לא ממוצעת באותה תקופה.
הבית הזה נחשב לאחת מיצירות המופת הארכיטקטוניות החשובות שנוצרו במאה ה-20 והיצירה האדריכלית החשובה והמפורסמת ביותר שתכנן האדריכל החשוב בארכיטקטורה האמריקאית.
"בית המפל", של פרנק לויד רייט הוא חלק מזרם שנקרא "אדריכלות אורגנית", או מבנים שמתמזגים בטבע. ואכן, בית "פולינגווטר" (Fallingwater) הוא דוגמה מצוינת, אולי הטובה מסוגה, לבניה בטבע שלא זו בלבד שאינה פוגעת בו, אלא משתלבת בו יפה ונכון.
עם הזמן הוכח, אגב, שחלק מהרעיונות המיוחדים שבבית על האשד הם פרי מוחם של בני הזוג קאופמן, שתכננו מראש לבנות ליד המפל שנמצא בחלקת אדמה גדולה ששייכת להם. רייט האדריכל יישם את הרעיונות שלהם והוסיף רבים משלו, כולל ההברקה הגדולה של לבנות את הבית מעל המפל ולא לידו. כך או כך, הבית הזה הוא מהחשובים שתכנן האדריכל הנודע.
מעניינת ההפרדה החומרית בתכנון, לפיה מחופים הקירות האנכיים באבן מקומית, בעוד אלמנטים אופקיים בבית עשויים מבטון בהיר.
גם בעיצוב הפנים של המבנה המשיך רייט ליצור את התחושה אצל המבקרים שהטבע בו חודר את חלל הבית פנימה. למשל הוא עשה זאת בהכנסה לפנים הבניין של חלוקת החומרים שבחוץ. חלוקה בין בטון לבין חיפויי אבן מקומית, למשל. או הצבה של מדרגות מרחפות שמאפשרות לרדת בתוך הבית אל מי הנחל הזורמים ממש תחתיו.
מרתק גם השימוש במשקל נגד כדי לייצב את מרפסות הבטון הענקיות, שנראות כמרחפות מעל המפל. פתרונות הנדסיים כאלה אפיינו את היכולות של מי שכל כך האמין בחיבור של מבנה למה שמסביבו.
מאז שנות ה-60 משמש בית האשד כמוזיאון. עבור חובבי אדריכלות מכל העולם הוא נחשב למקום עלייה לרגל. הבית המיוחד, שמיליוני מבקרים פקדו מאז, נמצא בעיירה בר-ראן (Bear-Run) שבפנסילבניה .
הנה בית המים הנופלים:
http://youtu.be/HuZ0x5Qkgzg
סרטון אנימציה שמדגים כיצד נבנה הבית על המפל:
http://youtu.be/Uj07nyrJJQg
וסרט תיעודי על הבית:
https://youtu.be/qvQZbC1OOZc?long=yes
אדריכלות מקיימת
מהפכן ומי שבו בזמן חזר לעבר, גאון משכיל ומצליח, אבל כזה שחושב על הכפריים הפשוטים בכפרי מצרים. קרייריסט רגיש והומניסט ומודרניסט, אך מלא אהבה לטכניקות עתיקות ועממיות ודוגל בתכנון קהילתי ואנושי. מהפכן וחדשן אך כזה המשמר או חוזר למסורות עתיקות. קראו לו חסן פתחי (Hasan Fathi) והוא נחשב לגדול אדריכלי מצרים המודרנית.
חסן פתחי נולד בשנת 1900 ותכנן בחייו לא פחות מ-160 פרויקטים גדולים - במצרים ובעולם. אבל במצרים הוא ייזכר במה שהיה ללא ספק גולת הכותרת שבהם. מדובר בפרויקט הכפר גורנה החדשה, בו הוא הצליח לייצר שילוב אמיתי של גורמים שלכאורה היו נוגדים זה את זה.
הילד שנולד באלכסנדריה למשפחה מבוססת, היה בן לאב בעל אחוזות שהיה הכי רחוק מחיי הכפר, ולאם ילידת הכפר, שסיפרה רבות לילדיה על הילדות ועל החיים בסביבה הכפרית. בנסיעות רכבת מקהיר, אליה עברה המשפחה, ובדרך לחופשות הקיץ באלכסנדריה, הצטלבו סיפורי האם עם מראות האיכרים הנשקפים המהחלון ומעבדים את האדמה.
ההתפכחות שלו הייתה כשהגיע לכפרים כאדריכל צעיר ופגש את המציאות הכפרית האמיתי. אבל המפגש עם החיים עצמם רק העצים את הרגישות שלו וניתב אותו לתפיסות הייחודיות שלו ולדרך בה בחר.
כך החל פתחי להתנגד לבטון ולחידושים הטכנולוגיים של העידן המודרני. הוא למד וחקר עד שליטה במורשת הבנייה המצרית ובשיטות בנייה עתיקות ומקומיות ששימשו אלפי שנים את המגורים בסביבת הנילוס.
הוא למד מהאדריכלות נובית ושאב ממנה השראה, תוך שהוא מסתייע במיומנות של הבנייה המקומית של בנאים פשוטים, אבל כאלו שהכירו את הבנייה החכמה והפשוטה לתפארת.
פתחי העדיף בנייה בבוץ ובחומר והמשיך את מסורת האדריכלות המדברית של בתי החומר במצרים. מהבטון החזק והגמיש שהפך כמעט אופציה יחידה במצרים של העידן המודרני הוא פנה בחזרה אל החומר העתיק, הקדום והמצוי בשפע בדלתא של מצרים - הבוץ והאדמה.
בפרויקטים שלו הוא הצליח להחליף את החומרים העכשוויים דוגמת הבטון והברזל המודרניים וליצור עם המקומיים מאמץ קהילתי לבנייה המשתמשת בחומרי בנייה מקומיים וזמינים בשפע, כמו אדמה, חול וקש.
בתהליך הבנייה פתחי פגש תושבים מקומיים שעבדו איתו ולצדו. הוא פיתח אדריכלות מקיימת, שתואמת את תנאי הסביבה.
במהלך דרכו לא היה מי שהפיח חיים כמוהו באדריכלות המדברית. מי שיהיה הכהן הגדול של הבוץ וארכיטקט יחודי המשלב מודרניזם עם הומניזם מרתק, היה מאמין כן ואמיתי בשיתוף הציבור בתכנון, הרבה לפני שזה הפך לטרנד עולמי בעולם האדריכלות.
הוא לא היה רק אדריכל גאון, אלא גם ממציא, מוסיקאי חובב, מחזאי, צייר, משורר, כלכלן, אנתרופולוג, סוציולוג, פסיכולוג וכותב טקסטים רהוטים ומדויקים.
הנה סרטון על האדריכלות של חסן פתחי:
https://youtu.be/eUAdcQGaYNM
בתי הבוץ שלו היו מעולים למגורים, סביבתיים וזולים להפליא - פתרון מצוין לכפריים עניים:
https://youtu.be/8ZLfHMvUMoI
מקורות ההשראה של פתחי:
https://youtu.be/tX9uhRJVMWE
היו לו שיטות לבנות מבנים עם איוורור טבעי:
https://youtu.be/mOlyALYEQlI
והדודל שהקדישו לו בגוגל:
https://youtu.be/ZHrFHYXLwt0
מגדלי ''בוסקו ורטיקלה'' (Bosco Verticale), בעברית "היער האנכי" הם דוגמה למגדלים המעוררים פליאה, לא בשל גובהם או הפאר שלהם, אלא בגלל שהם הראשונים בעולם שהחזירו את תפארת הגנים התלויים של בבל. מדובר ב"מגדלים חיים" שנבנו בעיר מילנו שבאיטליה ובהם מגדלים הדיירים עצים באוויר. עצים של ממש הגדלים על הבניין.
לא סתם נבחרו מגדלי "בוסקו ורטיקל" (Bosco Verticale) המיוערים שבמילנו לגורדי השחקים הבינלאומיים המצטיינים לשנת 2014. המגדלים שעוצבו על ידי האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי, צוינו כדוגמה מרהיבת לסימביוזה בין אדריכלות וטבע.
במגדלים שמתנשאים לגובה של מעל 100 מטרים, יש מעל אלף מיני צמחים, הותקנו בהם מערכות מים אפורים, שיאפשרו השקיה במי מקלחת וכדומה והם מצוידים במערכות פאנלים סולאריים, לייצור חשמל וחימום המים באמצעות אנרגיית השמש. כך יצרו בהם סביבת מיקרו-אקלים שחוסכת באנרגיה ותורמת לסביבה ולשיקומה האקולוגי ומאפשרת קיום של חיים הרמוניים של אדם וצמחיה זה לצד זה.
יתרון סביבתי נוסף הוא בחיפוי האקוסטי ובהפחתת זיהום הרעש שיובילו העצים והצמחייה שבמרפסות הדירות ביער האנכי הזה. הם גם יסייעו להקטנת זיהום האוויר והאבק בדירות. כמובן שעצים יקטינו גם את השמש הישירה הנכנסת אל הדירות בעונות החמות ויקטינו את הפרעת הרוחות לחיי הדיירים.
הנה העצים ש"ננטעו" על מגדלי "בוסקו ורטיקל":
https://youtu.be/ijdtJDsBNy4
העצים 5 שנים אחרי נטיעתם:
https://youtu.be/XXRu_qMhRbs
המבנים הללו הם חלק משינוי גישה סביבתית במילאנו:
https://youtu.be/yj1CSMEL1nM
מצגת וידאו על מגדלי היער הוורטיקלי:
https://youtu.be/T0xqRj8zGQE
והגנים התלויים של מילאנו מהאוויר:
https://youtu.be/lGefukU8MCc
בית ה"פולינג ווטר" (Fallingwater) בפנסילבניה, או "הבית על המפל", הוא בית שבנה האדריכל האמריקני הנודע פרנק לויד רייט, מעל למפל מים. זהו בית מגורים פרטי שתכנן רייט ב-1935, עבור משפחת קאופמן, משפחה אמריקאית לגמרי לא ממוצעת באותה תקופה.
הבית הזה נחשב לאחת מיצירות המופת הארכיטקטוניות החשובות שנוצרו במאה ה-20 והיצירה האדריכלית החשובה והמפורסמת ביותר שתכנן האדריכל החשוב בארכיטקטורה האמריקאית.
"בית המפל", של פרנק לויד רייט הוא חלק מזרם שנקרא "אדריכלות אורגנית", או מבנים שמתמזגים בטבע. ואכן, בית "פולינגווטר" (Fallingwater) הוא דוגמה מצוינת, אולי הטובה מסוגה, לבניה בטבע שלא זו בלבד שאינה פוגעת בו, אלא משתלבת בו יפה ונכון.
עם הזמן הוכח, אגב, שחלק מהרעיונות המיוחדים שבבית על האשד הם פרי מוחם של בני הזוג קאופמן, שתכננו מראש לבנות ליד המפל שנמצא בחלקת אדמה גדולה ששייכת להם. רייט האדריכל יישם את הרעיונות שלהם והוסיף רבים משלו, כולל ההברקה הגדולה של לבנות את הבית מעל המפל ולא לידו. כך או כך, הבית הזה הוא מהחשובים שתכנן האדריכל הנודע.
מעניינת ההפרדה החומרית בתכנון, לפיה מחופים הקירות האנכיים באבן מקומית, בעוד אלמנטים אופקיים בבית עשויים מבטון בהיר.
גם בעיצוב הפנים של המבנה המשיך רייט ליצור את התחושה אצל המבקרים שהטבע בו חודר את חלל הבית פנימה. למשל הוא עשה זאת בהכנסה לפנים הבניין של חלוקת החומרים שבחוץ. חלוקה בין בטון לבין חיפויי אבן מקומית, למשל. או הצבה של מדרגות מרחפות שמאפשרות לרדת בתוך הבית אל מי הנחל הזורמים ממש תחתיו.
מרתק גם השימוש במשקל נגד כדי לייצב את מרפסות הבטון הענקיות, שנראות כמרחפות מעל המפל. פתרונות הנדסיים כאלה אפיינו את היכולות של מי שכל כך האמין בחיבור של מבנה למה שמסביבו.
מאז שנות ה-60 משמש בית האשד כמוזיאון. עבור חובבי אדריכלות מכל העולם הוא נחשב למקום עלייה לרגל. הבית המיוחד, שמיליוני מבקרים פקדו מאז, נמצא בעיירה בר-ראן (Bear-Run) שבפנסילבניה .
הנה בית המים הנופלים:
http://youtu.be/HuZ0x5Qkgzg
סרטון אנימציה שמדגים כיצד נבנה הבית על המפל:
http://youtu.be/Uj07nyrJJQg
וסרט תיעודי על הבית:
https://youtu.be/qvQZbC1OOZc?long=yes
