שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו האו"ם?
האו"ם, קיצור של האומות המאוחדות, הוא ארגון בינלאומי של כל המדינות בתבל, שמטרתו לשמור על השלום בעולם. הוא הוקם לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ולאור ההבנה שאם מדינות העולם לא יעבדו יחדיו כדי לשמור על העולם ולא יעמדו מאוחדים כנגד רודנים וממשלים אכזריים ותוקפניים, העולם יהפוך לגיהנום.
כיום, רוב מדינות העולם, כמעט 200 מדינות, שייכות לארגון. חיילים מרבות מהן נשלחים בכוחות או"ם למדינות במלחמה, כדי לשמור על השלום בין הצדדים. אבל הארגון, שיושב בניו-יורק שבארצות הברית, לא תמיד מצליח לשמור על מטרתו המקורית. ביקורת רבה מושמעת על העובדה שלעיתים קרובות מדי הוא משמש כלי למדינות חזקות ובעלות קשרים עם מדינות רבות אחרות, שנועד כדי להשיג מטרות שאינן קשורות בשלום ולעיתים אף מרחיקות אותו.
מהו האו"ם? (עברית לילדים)
https://youtu.be/zlKRempmObg
סרטון על ארגון האו"ם:
http://youtu.be/1cqw8-ongtY
והנה ההצבעה ההיסטורית באו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל (מתורגם):
http://youtu.be/mPdXKx74PBk
האו"ם, קיצור של האומות המאוחדות, הוא ארגון בינלאומי של כל המדינות בתבל, שמטרתו לשמור על השלום בעולם. הוא הוקם לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ולאור ההבנה שאם מדינות העולם לא יעבדו יחדיו כדי לשמור על העולם ולא יעמדו מאוחדים כנגד רודנים וממשלים אכזריים ותוקפניים, העולם יהפוך לגיהנום.
כיום, רוב מדינות העולם, כמעט 200 מדינות, שייכות לארגון. חיילים מרבות מהן נשלחים בכוחות או"ם למדינות במלחמה, כדי לשמור על השלום בין הצדדים. אבל הארגון, שיושב בניו-יורק שבארצות הברית, לא תמיד מצליח לשמור על מטרתו המקורית. ביקורת רבה מושמעת על העובדה שלעיתים קרובות מדי הוא משמש כלי למדינות חזקות ובעלות קשרים עם מדינות רבות אחרות, שנועד כדי להשיג מטרות שאינן קשורות בשלום ולעיתים אף מרחיקות אותו.
מהו האו"ם? (עברית לילדים)
https://youtu.be/zlKRempmObg
סרטון על ארגון האו"ם:
http://youtu.be/1cqw8-ongtY
והנה ההצבעה ההיסטורית באו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל (מתורגם):
http://youtu.be/mPdXKx74PBk
מהו ארגון האו"ם?
האו"ם (UN) הוא ראשי התיבות של "האומות המאוחדות". זהו ארגון של מדינות העולם השונות, שמתכנסות בו כדי לדון ולהחליט בנושאים שונים שנוגעים לעולם כולו, או לבני אדם בעולם. משהו כמו פרלמנט עולמי.
אבל ארגון האו"ם הפך לארגון שאינו משמעותי בהנהלת העולם. זהו ארגון הנשלט בידי שילוב של מדינות שאינן דמוקרטיות ואינו מסוגל לאכוף משמעת על מנהיגים שפוגעים בבני עמם או על מדינות שפוגעות ביחסי האומות ובבריאות העולם כולו.
הנה סיפורו של ארגון האומות המאוחדות:
https://youtu.be/bHmXZXsABm0
נערה שנאמה לפני האו"ם על הנזקים שנגרמים לכדור הארץ ופגיעתם בעתידנו (מתורגם):
http://youtu.be/Erpo2nAcifs
החלטת האו"ם ההיסטורית מ-1947 על תכנית החלוקה והקמת מדינה ליהודים (מתורגם):
https://youtu.be/SoZ0RTdWTDo
ויחסו של האו"ם לישראל, שהוביל בין השאר את דוד בן-גוריון לומר את המשפט "או"ם שמום!" (מתורגם):
http://youtu.be/AysIyFe5tHw
האו"ם (UN) הוא ראשי התיבות של "האומות המאוחדות". זהו ארגון של מדינות העולם השונות, שמתכנסות בו כדי לדון ולהחליט בנושאים שונים שנוגעים לעולם כולו, או לבני אדם בעולם. משהו כמו פרלמנט עולמי.
אבל ארגון האו"ם הפך לארגון שאינו משמעותי בהנהלת העולם. זהו ארגון הנשלט בידי שילוב של מדינות שאינן דמוקרטיות ואינו מסוגל לאכוף משמעת על מנהיגים שפוגעים בבני עמם או על מדינות שפוגעות ביחסי האומות ובבריאות העולם כולו.
הנה סיפורו של ארגון האומות המאוחדות:
https://youtu.be/bHmXZXsABm0
נערה שנאמה לפני האו"ם על הנזקים שנגרמים לכדור הארץ ופגיעתם בעתידנו (מתורגם):
http://youtu.be/Erpo2nAcifs
החלטת האו"ם ההיסטורית מ-1947 על תכנית החלוקה והקמת מדינה ליהודים (מתורגם):
https://youtu.be/SoZ0RTdWTDo
ויחסו של האו"ם לישראל, שהוביל בין השאר את דוד בן-גוריון לומר את המשפט "או"ם שמום!" (מתורגם):
http://youtu.be/AysIyFe5tHw
מהי הבורסה של גזי החממה?
"אמנת קיוטו" שנחתמה על ידי מדינות רבות, נועדה לצמצם את "גזי החממה" בכדור הארץ, על ידי כך שהגבילה את הזיהום התעשייתי המותר לכל מדינה לגרום. הרעיון היה לעצור את מה שנקרא "אפקט החממה", או התחממות כדור הארץ, הנוצרת כתוצאה מפליטות מספר גזים מזיקים המכונים "גזי חממה".
פרוטוקול קיוטו שעליו חתמו, חייב את המדינות המפותחות שהצטרפו ל"אמנת קיוטו", להפחית את כמויות הפליטה של גזי חממה לצורך עמידה ביעדיו, כשהמטרה הברורה היא להקטין משמעותית את פליטת "גזי החממה".
אבל הייתה בעייה אחת באמנה הזו - יש מדינות עם תעשייה מפותחת מאד, הגורמות זיהום משמעותי, בעוד אחרות לא מפותחות בתעשייה שלהן ולפיכך גם לא מנצלות את כל הזיהום שמותר להן לגרום.
כך נפתח בקיוטו פתח לאחת הבורסות המעניינות בהיסטוריה - בורסה לזיהום אוויר מותר. לא פחות!
מדובר בתקנה שאפשרה למדינות המתועשות, מדינות מפותחות כמו ארצות הברית, בריטניה וכדומה, לסחור במכסות של פחמן דו-חמצני, עם מדינות מתפתחות שלא ניצלו את כל מכסת הפחמן הדו-חמצני שלהן. במילים אחרות, המדינות המתפתחות יכולות למכור את ה"חיסכון" בזיהום אוויר, שמביא להפחתה בפליטת גזי חממה, למדינות מפותחות. האחרונות, אם נגדיר זאת ישירות, קונות בכסף רב את הזכות לזהם את העולם, ממדינות שלא מזהמות אותו מספיק...
במילים פשוטות, הבורסה הזו אפשרה למדינות שהתעשייה בהן דלה, מדינות לא מתועשות או לא מפותחות, שאינן מייצרות זיהום שכזה, כמו רבות ממדינות אפריקה למשל, או ישראל, "למכור" חלק מהזיהום שמותר להן באמנת קיוטו ולא נגרם לכדור הארץ, למדינות מתועשות שזיהמו יותר ממה שמותר להן.
כך, לא עוברת האנושות את המכסה שקבעה לעצמה, על מנת לשמור על כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה מאוזנת ומצד שני יכולות התעשיות העולמיות להמשיך ולייצר. הרבה.
הנה הבורסה לפליטת גזי חממה (עברית):
https://youtu.be/RWqOjm6pJq8
והנה סרטון על בעיית גזי החממה (מתורגם):
https://youtu.be/1M8sdTjmnfk
"אמנת קיוטו" שנחתמה על ידי מדינות רבות, נועדה לצמצם את "גזי החממה" בכדור הארץ, על ידי כך שהגבילה את הזיהום התעשייתי המותר לכל מדינה לגרום. הרעיון היה לעצור את מה שנקרא "אפקט החממה", או התחממות כדור הארץ, הנוצרת כתוצאה מפליטות מספר גזים מזיקים המכונים "גזי חממה".
פרוטוקול קיוטו שעליו חתמו, חייב את המדינות המפותחות שהצטרפו ל"אמנת קיוטו", להפחית את כמויות הפליטה של גזי חממה לצורך עמידה ביעדיו, כשהמטרה הברורה היא להקטין משמעותית את פליטת "גזי החממה".
אבל הייתה בעייה אחת באמנה הזו - יש מדינות עם תעשייה מפותחת מאד, הגורמות זיהום משמעותי, בעוד אחרות לא מפותחות בתעשייה שלהן ולפיכך גם לא מנצלות את כל הזיהום שמותר להן לגרום.
כך נפתח בקיוטו פתח לאחת הבורסות המעניינות בהיסטוריה - בורסה לזיהום אוויר מותר. לא פחות!
מדובר בתקנה שאפשרה למדינות המתועשות, מדינות מפותחות כמו ארצות הברית, בריטניה וכדומה, לסחור במכסות של פחמן דו-חמצני, עם מדינות מתפתחות שלא ניצלו את כל מכסת הפחמן הדו-חמצני שלהן. במילים אחרות, המדינות המתפתחות יכולות למכור את ה"חיסכון" בזיהום אוויר, שמביא להפחתה בפליטת גזי חממה, למדינות מפותחות. האחרונות, אם נגדיר זאת ישירות, קונות בכסף רב את הזכות לזהם את העולם, ממדינות שלא מזהמות אותו מספיק...
במילים פשוטות, הבורסה הזו אפשרה למדינות שהתעשייה בהן דלה, מדינות לא מתועשות או לא מפותחות, שאינן מייצרות זיהום שכזה, כמו רבות ממדינות אפריקה למשל, או ישראל, "למכור" חלק מהזיהום שמותר להן באמנת קיוטו ולא נגרם לכדור הארץ, למדינות מתועשות שזיהמו יותר ממה שמותר להן.
כך, לא עוברת האנושות את המכסה שקבעה לעצמה, על מנת לשמור על כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה מאוזנת ומצד שני יכולות התעשיות העולמיות להמשיך ולייצר. הרבה.
הנה הבורסה לפליטת גזי חממה (עברית):
https://youtu.be/RWqOjm6pJq8
והנה סרטון על בעיית גזי החממה (מתורגם):
https://youtu.be/1M8sdTjmnfk
מהו פרוטוקול קיוטו שהגביל את פליטת גזי החממה?
כשראו מדינות העולם את העובדות לגבי התחממות כדור הארץ והנזק שגלום בה לאנושות, הן החליטו לעשות מעשה ולעצור את האסון.
פרוטוקול קיוטו שעליו חתמו האומות בשנת 1997 בעיר קיוטו שביפאן הקציב לכל מדינה מכסה מותרת לפליטה של גזי חממה. כך הוכרחו המדינות המפותחות להפחית את היקף הפליטה של גזים הגורמים להתחממות כדור הארץ ולאפקט החממה.
הסכם קיוטו הוליד תופעה כלכלית מדהימה של סחר בגזי חממה. לפיה מפעלים במדינות מפותחות שחייבים בהפחתה של פליטת גזי חממה ולא מצליחים לעמוד במכסה שהוקצבה להם לפליטת גזי חממה, יכולים עדיין לרכוש זכויות פליטה ממפעלים שחסכו בפליטה וקיבלו זיכוי מהאו"ם. זיכוי זה מאפשר להם למכור את הזכויות שחסכו לאותם מפעלים במדינות המפותחות שלא עמדו בהפחתה הנדרשת ולא הצליחו לעמוד במכסה שהוקצבה להם ולפיכך הם בחריגה. כך יש מוטיבציה לכל הצדדים לחסוך בפליטת גזי חממה והיתרות שנשארות יכולות לעבור תמורת תשלום, מהחסכנים שבמזהמים אל ה"בזבזנים" שבהם, שנאלצים לשלם עבורן בכסף.
הנה הסבר על פרוטוקול קיוטו:
http://youtu.be/aXdmqXG3ITU
תיאור מצויר של התנהלות מדינות העולם אחרי החתימה על פרוטוקול קיוטו:
http://youtu.be/B11kASPfYxY
הסבר למסחר בפליטות גזי חממה:
http://youtu.be/ReOj12UAus4
וסרטון נוסף שממחיש את המסחר בזיהום שנובע מההתחייבויות שנטלו על עצמן המדינות:
http://youtu.be/fJrFSLfaeeE
כשראו מדינות העולם את העובדות לגבי התחממות כדור הארץ והנזק שגלום בה לאנושות, הן החליטו לעשות מעשה ולעצור את האסון.
פרוטוקול קיוטו שעליו חתמו האומות בשנת 1997 בעיר קיוטו שביפאן הקציב לכל מדינה מכסה מותרת לפליטה של גזי חממה. כך הוכרחו המדינות המפותחות להפחית את היקף הפליטה של גזים הגורמים להתחממות כדור הארץ ולאפקט החממה.
הסכם קיוטו הוליד תופעה כלכלית מדהימה של סחר בגזי חממה. לפיה מפעלים במדינות מפותחות שחייבים בהפחתה של פליטת גזי חממה ולא מצליחים לעמוד במכסה שהוקצבה להם לפליטת גזי חממה, יכולים עדיין לרכוש זכויות פליטה ממפעלים שחסכו בפליטה וקיבלו זיכוי מהאו"ם. זיכוי זה מאפשר להם למכור את הזכויות שחסכו לאותם מפעלים במדינות המפותחות שלא עמדו בהפחתה הנדרשת ולא הצליחו לעמוד במכסה שהוקצבה להם ולפיכך הם בחריגה. כך יש מוטיבציה לכל הצדדים לחסוך בפליטת גזי חממה והיתרות שנשארות יכולות לעבור תמורת תשלום, מהחסכנים שבמזהמים אל ה"בזבזנים" שבהם, שנאלצים לשלם עבורן בכסף.
הנה הסבר על פרוטוקול קיוטו:
http://youtu.be/aXdmqXG3ITU
תיאור מצויר של התנהלות מדינות העולם אחרי החתימה על פרוטוקול קיוטו:
http://youtu.be/B11kASPfYxY
הסבר למסחר בפליטות גזי חממה:
http://youtu.be/ReOj12UAus4
וסרטון נוסף שממחיש את המסחר בזיהום שנובע מההתחייבויות שנטלו על עצמן המדינות:
http://youtu.be/fJrFSLfaeeE
או"ם
כיצד פתח חרושצ'וב בנאום את המלחמה הקרה?
המלחמה הקרה (Cold War), אחת התקופות המפחידות בתולדות העולם המודרני, נולדה עם נאום אחד של מנהיג סובייטי אלים ומסוכן שרצה לייצא את המהפכה הקומוניסטית לכל העולם וכמעט גרר אותו להשמדה.
קראו לו ניקיטה חרושצ'וב והוא היה המנהיג הסובייטי שקירב את העולם אל סיפה של מלחמה גרעינית, הוליד את המלחמה הקרה והגיע כמעט לירי טילים גרעיניים על אמריקה, אבל רגע לפני שהעולם נקלע למלחמה איומה, שהייתה עלולה להשמיד את המין האנושי, הוא עצר.
הכל החל כשחרושצ'וב הגיע לאו"ם ונתן נאום שבו אמר את המשפט המצמרר:
#"אנו מייצרים טילים כמו נקניקיות. אנו נקבור אתכם!"
אמריקה נבהלה ושלחה מטוס ריגול מדגם U2 לשטחה של ברית המועצות, תחת מסווה של מטוס לחיזוי מזג אוויר. המטרה הייתה לגלות את אתרי הטילים הסובייטיים.
אבל הרוסים מצליחים אז להפיל את המטוס ולשבות את הטייס. די מהר הם הצליחו להפוך את העניין לניצחון על האמריקאים ולצאת בהצהרות שחצניות.
כשנבחר נשיא ארה"ב הצעיר ג'ון קנדי, חרושצ'וב מקבל עידוד גם מהתבוסה האמריקאית ב"מפרץ החזירים", קרב בו נשלחו מאות מורדים קובניים על ידי ה-CIA האמריקאי לעשות הפיכה בקובה. המורדים הללו הובסו בקלות על ידי צבאו של קסטרו, מנהיגה הקומוניסטי של קובה.
קנדי הצעיר, נשיא חדש, האמין להבטחות הגנרלים שהמורדים ינצחו את לוחמיו של קסטרו והתבוסה אז גרמה לו פגיעה קשה ביוקרתו.
חרושצ'וב היה מעודד מאד מהניצחון הקובני על אמריקה במפרץ החזירים. נחת רוח רבה הוא שאב גם מנצחונו על ארצות הברית בכיבוש החלל, כשטיסתו של יורי גגארין מסביב מכדור הארץ הצליחה להקדים את אמריקה במרוץ לחלל.
בפגישה שקיים חרושצ'וב עם הנשיא האמריקאי קנדי, נהג בו הסובייטי בבריונות ובגסות מופגנים. מנהיג ברית המועצות הראה לקנדי ולעולם שהוא מעוניין להגיע לעימות. בצעד נוסף ופרובוקטיבי, הוא מפריד בגדר את מזרח ברלין הקומוניסטית ממערב העיר ומפגין ביטחון עצמי רב גם בניסוי גרעיני ענקי ומאיים שקיימה ברית המועצות.
אבל עם כל החשש ממלחמה גרעינית שתשמיד את התרבות האנושית כולה, אמריקה לא נבהלת. הנשיא האמריקאי מבין שהגדר היא סימן שהרוסי לא מתכוון לכבוש את מערב ברלין, צעד שאמריקה כבר הבהירה לחרושצ'וב שיהיה עילה למלחמה בין המעצמות.
אבל אז עושה הרוסי טעות. הוא שולח טילים גרעיניים לקובה ומציב אותם בטווח ירי למרבית ארצות הברית. יועציו של קנדי מייעצים לו להפציץ את הטילים, אבל לו עצמו ברור שהדבר יפתח מלחמה עם ברית המועצות, מלחמה גרעינית שעלולה להיות סוף האנושות.
בניגוד לפרובוקציות של חרושצ'וב, קנדי מסרב להתלהם ולהיות פזיז ומנהל בתבונה את משבר הטילים בקובה. הוא מודיע על סגר ימי בפני הצבת הטילים. ברית המועצות בתגובה שולחת לא פחות מ-25 ספינות מלחמה לכיוון קובה.
קנדי לא נרתע. הזמן נוקף והעימות הגרעיני מתקרב. חרושצ'וב מצפה שקנדי יישבר אבל קנדי בשלו וממתין. ואז חרושצ'וב ממצמץ ראשון. הוא מורה למשחתות שלו להסתובב ולשוב הביתה.
קנדי ניצח. העולם נושם לרווחה. ברור לכולם שחרושצ'וב נוצח וללא כדור או פגז אחד. ארצות הברית אמנם מבטיחה שלא תתקוף ושבהמשך תפרק את הטילים שהציבה בטורקיה, אבל זה פרס ניחומים. קנדי מכריז שהגיעה עת שלום ומזמין את חרושצ'וב לשנות את האווירה. עכשיו גם חרושצ'וב מחליט לתת הזדמנות לשלום.
חודשים מספר אחר-כך הודח המנהיג הסובייטי, שכמעט והוביל את העולם למלחמת גוג ומגוג.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפורם של חרושצ'וב, קנדי והרגע המסוכן ביותר בתולדות המלחמה הקרה:
https://youtu.be/H5ZzL9KsyPY
הנאום שעשה היסטריה (מתורגם):
https://youtu.be/cXNTArhA0Jg
שיר של הזמר סטינג, שמתייחס לנאום והאיום של "אנחנו נקבור אתכם!":
https://youtu.be/wHylQRVN2Qs
הסיפור המלא של האירוע שבו התגלו חרושצ'וב המסוכן וקנדי השקול:
https://youtu.be/RwYtq5iI6ZE
ותכנית חינוכית על מנהיגותו של חרושצ'וב (עברית):
https://youtu.be/d6Bry1ka1iY?long=yes
המלחמה הקרה (Cold War), אחת התקופות המפחידות בתולדות העולם המודרני, נולדה עם נאום אחד של מנהיג סובייטי אלים ומסוכן שרצה לייצא את המהפכה הקומוניסטית לכל העולם וכמעט גרר אותו להשמדה.
קראו לו ניקיטה חרושצ'וב והוא היה המנהיג הסובייטי שקירב את העולם אל סיפה של מלחמה גרעינית, הוליד את המלחמה הקרה והגיע כמעט לירי טילים גרעיניים על אמריקה, אבל רגע לפני שהעולם נקלע למלחמה איומה, שהייתה עלולה להשמיד את המין האנושי, הוא עצר.
הכל החל כשחרושצ'וב הגיע לאו"ם ונתן נאום שבו אמר את המשפט המצמרר:
#"אנו מייצרים טילים כמו נקניקיות. אנו נקבור אתכם!"
אמריקה נבהלה ושלחה מטוס ריגול מדגם U2 לשטחה של ברית המועצות, תחת מסווה של מטוס לחיזוי מזג אוויר. המטרה הייתה לגלות את אתרי הטילים הסובייטיים.
אבל הרוסים מצליחים אז להפיל את המטוס ולשבות את הטייס. די מהר הם הצליחו להפוך את העניין לניצחון על האמריקאים ולצאת בהצהרות שחצניות.
כשנבחר נשיא ארה"ב הצעיר ג'ון קנדי, חרושצ'וב מקבל עידוד גם מהתבוסה האמריקאית ב"מפרץ החזירים", קרב בו נשלחו מאות מורדים קובניים על ידי ה-CIA האמריקאי לעשות הפיכה בקובה. המורדים הללו הובסו בקלות על ידי צבאו של קסטרו, מנהיגה הקומוניסטי של קובה.
קנדי הצעיר, נשיא חדש, האמין להבטחות הגנרלים שהמורדים ינצחו את לוחמיו של קסטרו והתבוסה אז גרמה לו פגיעה קשה ביוקרתו.
חרושצ'וב היה מעודד מאד מהניצחון הקובני על אמריקה במפרץ החזירים. נחת רוח רבה הוא שאב גם מנצחונו על ארצות הברית בכיבוש החלל, כשטיסתו של יורי גגארין מסביב מכדור הארץ הצליחה להקדים את אמריקה במרוץ לחלל.
בפגישה שקיים חרושצ'וב עם הנשיא האמריקאי קנדי, נהג בו הסובייטי בבריונות ובגסות מופגנים. מנהיג ברית המועצות הראה לקנדי ולעולם שהוא מעוניין להגיע לעימות. בצעד נוסף ופרובוקטיבי, הוא מפריד בגדר את מזרח ברלין הקומוניסטית ממערב העיר ומפגין ביטחון עצמי רב גם בניסוי גרעיני ענקי ומאיים שקיימה ברית המועצות.
אבל עם כל החשש ממלחמה גרעינית שתשמיד את התרבות האנושית כולה, אמריקה לא נבהלת. הנשיא האמריקאי מבין שהגדר היא סימן שהרוסי לא מתכוון לכבוש את מערב ברלין, צעד שאמריקה כבר הבהירה לחרושצ'וב שיהיה עילה למלחמה בין המעצמות.
אבל אז עושה הרוסי טעות. הוא שולח טילים גרעיניים לקובה ומציב אותם בטווח ירי למרבית ארצות הברית. יועציו של קנדי מייעצים לו להפציץ את הטילים, אבל לו עצמו ברור שהדבר יפתח מלחמה עם ברית המועצות, מלחמה גרעינית שעלולה להיות סוף האנושות.
בניגוד לפרובוקציות של חרושצ'וב, קנדי מסרב להתלהם ולהיות פזיז ומנהל בתבונה את משבר הטילים בקובה. הוא מודיע על סגר ימי בפני הצבת הטילים. ברית המועצות בתגובה שולחת לא פחות מ-25 ספינות מלחמה לכיוון קובה.
קנדי לא נרתע. הזמן נוקף והעימות הגרעיני מתקרב. חרושצ'וב מצפה שקנדי יישבר אבל קנדי בשלו וממתין. ואז חרושצ'וב ממצמץ ראשון. הוא מורה למשחתות שלו להסתובב ולשוב הביתה.
קנדי ניצח. העולם נושם לרווחה. ברור לכולם שחרושצ'וב נוצח וללא כדור או פגז אחד. ארצות הברית אמנם מבטיחה שלא תתקוף ושבהמשך תפרק את הטילים שהציבה בטורקיה, אבל זה פרס ניחומים. קנדי מכריז שהגיעה עת שלום ומזמין את חרושצ'וב לשנות את האווירה. עכשיו גם חרושצ'וב מחליט לתת הזדמנות לשלום.
חודשים מספר אחר-כך הודח המנהיג הסובייטי, שכמעט והוביל את העולם למלחמת גוג ומגוג.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה סיפורם של חרושצ'וב, קנדי והרגע המסוכן ביותר בתולדות המלחמה הקרה:
https://youtu.be/H5ZzL9KsyPY
הנאום שעשה היסטריה (מתורגם):
https://youtu.be/cXNTArhA0Jg
שיר של הזמר סטינג, שמתייחס לנאום והאיום של "אנחנו נקבור אתכם!":
https://youtu.be/wHylQRVN2Qs
הסיפור המלא של האירוע שבו התגלו חרושצ'וב המסוכן וקנדי השקול:
https://youtu.be/RwYtq5iI6ZE
ותכנית חינוכית על מנהיגותו של חרושצ'וב (עברית):
https://youtu.be/d6Bry1ka1iY?long=yes
מהם תולדות זכויות האדם?
תולדות זכויות האדם מתחילים ברעיון "זכויות האדם", שנולד בהגות הליברלית וההומניסטית.
אבל שורשיו הרבה יותר קדומים. זה מתחיל לפני 2,500 שנה, כשכורש מלך פרס הראשון מצהיר בשנת 539 לפנה"ס ומבטיח לאזרחיו חופש ושיוויון. זו הצהרת זכויות האדם הראשונה בהיסטוריה והיא מופיעה על הצהרת כורש, גליל חימר ששרד עד ימינו.
בשנת 1215 כפו על המלך האנגלי את ה"מגנא קרטא", הצהרת זכויות אדם שלראשונה הפכה את המלך לכפוף לחוק.
אחרי המהפכה הצרפתית מצהירה צרפת ב-1789 על זכויות האדם והאזרחים בצרפת וקבעה שכל האזרחים בצרפת שווים בפני החוק.
את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, שהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
כמה שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
בתום מלחמת העולם השנייה, הלכו והתבררו ממדי ההרג, שהגיע ל-70 מיליון איש, כמו גם ההרס של ערים רבות ברחבי אירופה ואסיה.
באפריל 1945 נפגשו בסן-פרנסיסקו נציגי 50 מדינות, בכדי להקים את האו"ם, גוף בינלאומי שיקדם את השלום וימנע מלחמות עתידיות. הם ניסחו זאת בפתיח של מגילת ארגון האו"ם החדש, האומות המאוחדות, במילים: "אנו אנשי האו"ם נחושים להציל את הדורות הבאים מפגעי המלחמה שפעמיים בחיינו הביאו לאנושות צער שקשה לתאר".
בשנת 1948 הייתה זו יושבת הראש של הנציבות החדשה לזכויות האדם של האו"ם, אלמנתו של הנשיא פרנקלין רוזוולט ובעצמה לוחמת למען זכויות האדם, אלינור רוזוולט. כנציגת ארצות-הברית באו"ם היא הובילה לניסוח של ההצהרה האוניברסלית של זכויות האדם. הייתה זו מעין מגנה כרטא בינלאומית שיועדה לכל המין האנושי. לצד המושג "זכויות האדם" אימצה בה עצרת האו"ם את העיקרון ההומניסטי, שלכל אדם, באשר הוא אדם, יש 30 זכויות שכל בן תרבות יסכים עליהן.
לראשונה בהיסטוריה, קיבצו אז וארגנו חברי הנציבות מסמך שבו התחייבו המדינות החברות באומות המאוחדות לעבוד יחד ולקדם את 30 סעיפי זכויות האדם. בזכות מסמך זה הפכו רבות מהזכויות הללו לחלק מחוקי היסוד של המדינות הדמוקרטיות בעולם.
הנה קיצור תולדות זכויות האדם:
https://youtu.be/88GlNlyy-l4
הצהרת זכויות האדם אחרי מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/ew993Wdc0zo
וסרטון מדהים על תולדות ורעיונות זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/1enq3SeuTLc?long=yes
תולדות זכויות האדם מתחילים ברעיון "זכויות האדם", שנולד בהגות הליברלית וההומניסטית.
אבל שורשיו הרבה יותר קדומים. זה מתחיל לפני 2,500 שנה, כשכורש מלך פרס הראשון מצהיר בשנת 539 לפנה"ס ומבטיח לאזרחיו חופש ושיוויון. זו הצהרת זכויות האדם הראשונה בהיסטוריה והיא מופיעה על הצהרת כורש, גליל חימר ששרד עד ימינו.
בשנת 1215 כפו על המלך האנגלי את ה"מגנא קרטא", הצהרת זכויות אדם שלראשונה הפכה את המלך לכפוף לחוק.
אחרי המהפכה הצרפתית מצהירה צרפת ב-1789 על זכויות האדם והאזרחים בצרפת וקבעה שכל האזרחים בצרפת שווים בפני החוק.
את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, שהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
כמה שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
בתום מלחמת העולם השנייה, הלכו והתבררו ממדי ההרג, שהגיע ל-70 מיליון איש, כמו גם ההרס של ערים רבות ברחבי אירופה ואסיה.
באפריל 1945 נפגשו בסן-פרנסיסקו נציגי 50 מדינות, בכדי להקים את האו"ם, גוף בינלאומי שיקדם את השלום וימנע מלחמות עתידיות. הם ניסחו זאת בפתיח של מגילת ארגון האו"ם החדש, האומות המאוחדות, במילים: "אנו אנשי האו"ם נחושים להציל את הדורות הבאים מפגעי המלחמה שפעמיים בחיינו הביאו לאנושות צער שקשה לתאר".
בשנת 1948 הייתה זו יושבת הראש של הנציבות החדשה לזכויות האדם של האו"ם, אלמנתו של הנשיא פרנקלין רוזוולט ובעצמה לוחמת למען זכויות האדם, אלינור רוזוולט. כנציגת ארצות-הברית באו"ם היא הובילה לניסוח של ההצהרה האוניברסלית של זכויות האדם. הייתה זו מעין מגנה כרטא בינלאומית שיועדה לכל המין האנושי. לצד המושג "זכויות האדם" אימצה בה עצרת האו"ם את העיקרון ההומניסטי, שלכל אדם, באשר הוא אדם, יש 30 זכויות שכל בן תרבות יסכים עליהן.
לראשונה בהיסטוריה, קיבצו אז וארגנו חברי הנציבות מסמך שבו התחייבו המדינות החברות באומות המאוחדות לעבוד יחד ולקדם את 30 סעיפי זכויות האדם. בזכות מסמך זה הפכו רבות מהזכויות הללו לחלק מחוקי היסוד של המדינות הדמוקרטיות בעולם.
הנה קיצור תולדות זכויות האדם:
https://youtu.be/88GlNlyy-l4
הצהרת זכויות האדם אחרי מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/ew993Wdc0zo
וסרטון מדהים על תולדות ורעיונות זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/1enq3SeuTLc?long=yes
מהי מלחמת השחרור?
מלחמת השחרור, או מלחמת העצמאות (מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח) היא המלחמה שניהל היישוב היהודי בארץ ישראל, שהפך למדינת ישראל וצה"ל, בערביי ארץ ישראל ומדינות ערב, שלא קיבלו את תכנית החלוקה של האו"ם ואת הקמת מדינת ישראל.
המלחמה הסתיימה בניצחונה של ישראל, שהרחיבה את גבולותיה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית במסגרת החלטת החלוקה. היא פרצה מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה על ידי האו"ם, בכ"ט בנובמבר 1947, במתקפה ערבית אלימה וחזקה כנגד הישוב היהודי, שהפכה למלחמה של צבאות ערביים במדינת ישראל שתוכרז במהלכה.
מלחמת העצמאות הסתיימה עם החתימה על הסכם שביתת הנשק עם סוריה, שהיה האחרון בסדרת הסכמי שביתת הנשק, ב-20 ביולי 1949.
הנה סיפורה של מלחמת העצמאות (עברית):
https://youtu.be/U3VoNAs_gD0
על מלחמת השחרור (עברית):
http://youtu.be/3W-j6zfb5G4
על החלטת החלוקה ופריצת מלחמת העצמאות שבעקבותיה (עברית):
https://youtu.be/U3VoNAs_gD0
ותיאור הקרב על קיבוץ יחיעם במלחמת השחרור (עברית):
http://youtu.be/O-zysa7cFQE
מלחמת השחרור, או מלחמת העצמאות (מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח) היא המלחמה שניהל היישוב היהודי בארץ ישראל, שהפך למדינת ישראל וצה"ל, בערביי ארץ ישראל ומדינות ערב, שלא קיבלו את תכנית החלוקה של האו"ם ואת הקמת מדינת ישראל.
המלחמה הסתיימה בניצחונה של ישראל, שהרחיבה את גבולותיה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית במסגרת החלטת החלוקה. היא פרצה מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה על ידי האו"ם, בכ"ט בנובמבר 1947, במתקפה ערבית אלימה וחזקה כנגד הישוב היהודי, שהפכה למלחמה של צבאות ערביים במדינת ישראל שתוכרז במהלכה.
מלחמת העצמאות הסתיימה עם החתימה על הסכם שביתת הנשק עם סוריה, שהיה האחרון בסדרת הסכמי שביתת הנשק, ב-20 ביולי 1949.
הנה סיפורה של מלחמת העצמאות (עברית):
https://youtu.be/U3VoNAs_gD0
על מלחמת השחרור (עברית):
http://youtu.be/3W-j6zfb5G4
על החלטת החלוקה ופריצת מלחמת העצמאות שבעקבותיה (עברית):
https://youtu.be/U3VoNAs_gD0
ותיאור הקרב על קיבוץ יחיעם במלחמת השחרור (עברית):
http://youtu.be/O-zysa7cFQE