שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו באמת הדים סאם?
אנו מכירים את ה"דים סאם" (Dim Sum) בתור מאכל רחוב סיני של כיסני בצק ממולאים, שמכינים בסין באידוי או בטיגון. אבל הגיוזה, אותן כופתאות טעימות במגוון מילויים וצבעים, אינן היחידות בדים סאם. במקור הסיני מתייחס השם "דים סאם" לארוחה סינית שמורכבת ממנות קטנות ושכל אזור בסין הוסיף לה מנות משלו. כיום מוגשים במסעדות דים סאם שבמערב, רק הכיסנים והלחמניות לסוגיהן, כגון שו מאי, וונטון, צ'ו צ'או, גיוזה ולחמניות הבאו. שאר המנות הסיניות הושמטו מהתפריט, כולל שונג פון, שהם גלילי אטריות אורז, דייסת האורז המוגשת בבוקר - קונג'י ובשרים צלויים, ירקות מאודים וכדומה.
בימים עברו נחשב הדים סאם בסין למאכל חגיגי שנהגו להכין לכבוד ראש השנה הסיני. הדים סאם נולד במקור בקנטון שבסין. ראשיתן של מסעדות הדים סאם הייתה בתור בתי תה שהוקמו על תוואי דרך המשי ומכרו תה לסוחרים במסע ולחקלאים בעבודה. עם השנים נוספו ליד התה המסייע לעיכול חטיפים סיניים ובהדרגה פיתחו את מגוון מנות הדים סאם המוכרות לנו כיום. המסעדות הללו הוקמו בכל רחבי סין ובסוף המאה ה-20 בעולם כולו. בשיטת השירות המודרנית שהתפתחה בהן עובר המלצר והסועדים בוחרים מעגלתו העמוסה בכלי אידוי את המנות שהם רוצים. בתום הארוחה נקבע החשבון על פי מספר כלי האידוי שעל השולחן.
במאה ה-19, עת היגרו סינים קנטונזים רבים לארצות הברית, הם הקימו בה מסעדות דים סאם זולות ומוצלחות. כיום מציעים אותו גם בארץ, כמו בארצות ומקומות רבים אחרים בעולם המערבי, הדים סאם הפך ללהיט, בחלק מהמקומות ממש כמו הסושי שהצלחתו אדירה ברחבי העולם המערבי כולו.
פירוש השם דים סאם בסינית הוא "נגיעות קטנות".
הנה המדריך לדים סאם:
https://youtu.be/aL_GtZswHSk
כמה ממנות הדים-סאם המעניינות ביותר:
https://youtu.be/dkCfSegyQSY
בחור שאוכל 11 סוגי דים סאם:
https://youtu.be/bTtv9ADzdxE
בין הסינים עצמם לא תמיד יש הסכמה על הטעימים והטעימים פחות:
https://youtu.be/exnshNBjVkQ
וסרט תיעודי על נפלאות המטבח הקנטונזי והסיני בכלל:
https://youtu.be/CTbWXZiTbEI?long=yes
איך אוכלים נודלס בסין?
במדינות המזרח הרחוק אי-אפשר להימנע מדוכני הרחוב הרבים שבהם מוכרים את הנודלס (Noodles). זהו סוג של אטריות אורז שמקורם בסין. הנודלס הן רצועות בצק דקיקות שעשויות מקמח, ביצים ומים. הטבחים הסיניים נוהגים להכין אותו כשהוא מוקפץ במחשבת הווק העמוקה. דוכני הנודלס בסין הם פופולאריים מאד. גם במסעדות ובארוחות איכותיות הוא מוגש כשהוא מלווה מאכלים יקרים ונחשבים הרבה יותר.
אבל הנודלס הפשוט הוא גם טעים להפליא. הסינים נוהגים לשלב אותו עם ירקות, סוגי בשר שונים ועוד. הם גם מכינים מרק עם נודלס רחבים יותר.
מנולדס עשוי גם המאכל הלוהט של תאילנד - פאד תאי (Pad Thai). הוא נולד ממהגרים שהגיעו מדרום סין שהביאו את מסורת הכנת הנודלס לתאילנד. דוכני הרחוב הרבים מציעים בתאילנד את המנה התאילנדית המסורתית הזו. מכינים בהם איטריות אורז מטוגנות בשילוב עם ביצים, ירקות, צ'ילי, רוטב סויה ושבבי בוטנים מלמעלה.
הנודלס נולד בסין:
https://youtu.be/cBmhnmD47I8
כך מכינים נודלס בסין:
https://youtu.be/UEkbRb2vCNQ
נודלס הוא מאכל הרחוב הסיני:
https://youtu.be/7AhOlaNIlec
כך מכינים את הנודלס במסעדה:
https://youtu.be/PHoQN9vQwHE
הבן של הנודלס ועשוי מנודלס הוא הפאד תאי של תאילנד:
https://youtu.be/uLT6oCr2a38
תולדות הפאד-תאי שנולד מהנודלס:
https://youtu.be/I1ajv_Yt7Tg
ומישהי שמחליטה לבדוק כל מיני סוגי נודלס מוזרים יותר ופחות:
https://youtu.be/5H_oHVm3WC0
מהו השטן המטוגן?
יש לו טעם בסיסי של סופגניה, אבל בהונג קונג נתנו לו שם מעורר דמיון - קבלו את "השטן המטוגן" (The fried devil או Youtiao), מעין סופגניה מלוחה שהיא מאפה הבוקר המועדף על הסינים של הונג קונג.
הטיגון של המקלות הללו מכונה באנגלית "Fried Chinese Breadstick". הסינים נוהגים לאכול אותו בבוקר, עם מרק, כוס משקה סויה או חלב.
הסופגניות הסיניות הללו הן סוג של מקלות לחם ארוכים. הלחם הזה מטוגן ומעט מלוח, מורכב משני חלקים שנוהגים להפרידם בקריעה לאורך. הסינים מייחסים לקריעה הזו תפקיד סמלי. הם מספרים שהיא מייצגת את מפלת שושלת סונג העתיקה. לפי המסורת הסינית מייצגים זוג ה"מקלות" של המאכל הזה את הסיני קין הוי (Qin Hui) ואת רעייתו, זוג שנוא שחי לפני 800 שנה ושהסינים רואים בהם את מי שבגדו והסגירו את יו פיי (Yue Fei), הגיבור הלאומי הסיני.
כך מכינים את השטן המטוגן בדוכנים שברחוב:
https://youtu.be/WJJvzVcWbTk
השיא העולמי בשטן המטוגן הגדול בעולם:
https://youtu.be/lBvt9RzwO38
והכנת השטן המטוגן בבית:
https://youtu.be/9pEbJfTetwU
מהו צמח הג'ינג'ר ואיך משתמשים בו?
ג'ינג'ר (Ginger), זַנְגְּבִיל או זנגביל רפואי, הוא צמח תבלין רב-שנתי במשפחת הזנגביליים, שמקורו בדרום-מזרח אסיה. הוא מתנשא עד לגובה של מטר, גבעולו הזקוף גם נושא עלים דמויי אזמל מוארך וגם נעטף בניצני עלים חדשים.
הג'ינג'ר הוא תבלין חשוב במטבחים רבים בעולם. לתבשילים הוא נותן חריפות ולמאפים הוא נותן ארומה מיוחדת. הזנגביל משמש במגוון יישומים קולינריים, מאוכל מלוח ועד קינוחים מתוקים. הג'ינג'ר בכל מצב - טרי, טחון או מסוכר - מציע תוספת של טעם למתכונים ומנות רבות.
גם בתה ובבירה הג'ינג'ר מככב. בבתי הקפה ובמטבח הביתי הפך תה הג'ינג'ר לאחד המשקאות הפופולריים. קנה השורש של הג'ינג'ר משמש לתוספת במשקה חם. מעט פרוסות ג'ינג'ר טרי, המוטלים ביחד עם מקל קינמון וסוכר אל תוך מים רותחים הם חוויה נהדרת.
המבינים מקפידים לקנות את ג'ינג'ר כשהוא טרי מאוד, עם קליפה חלקה ומראה צעיר. מתבלים איתו מגוון רחב של מאכלים.
השם זנגביל בא ככל הנראה מהשפה ההודית העתיקה סנסקריט, בה פירוש המילה סינגאברה (śṛṅgavera) הוא "שורש קרניים". זאת על שום דמיונו של קנה השורש המסועף שלו לקרניים.
#במטבח היפני
שורש הג'ינג'ר הוא מהירקות השימושיים ביותר במטבח היפני. הג'ינג'ר הכבוש הוא אחד החמוצים הפופולריים והחשובים ביפן, המלווה כל ארוחת סושי.
באכילת הסושי משמש הג'ינג'ר הכבוש ליד רוטב סויה ורוטב וואסבי בצלוחיות קטנות. בנוסף לג'ינג'ר המוחמץ, שעבר כבישה, נוהגים להשתמש בו גם בשורש הטרי או במיץ שנסחט ממנו.
במקור אכלו את הג'ינג'ר ביפן בין מנות הסושי ולא עם המנות. הג'ינג'ר החמוץ מתוק נועד לנקות את החיך בין המנות השונות, לרענן ולהכין את הפה לטעם שונה - בין מנה למנה.
הנה הג'ינג'ר בגרסת התה:
https://youtu.be/Oj0jGMbKgBQ
הזנגביל במטבח (עברית):
https://youtu.be/TXjHB2na-MA
הג'ינג'ר בגינה:
https://youtu.be/E8W2u1LBxzU
תה ג'ינג'ר:
https://youtu.be/JoQ1B_h0xiU
בירה ג'ינג'ר בהכנה ביתית:
https://youtu.be/SsW1Icf7v6c
וכך תכינו ג'ינג'ר כבוש לסושי (עברית):
https://youtu.be/hVLvwiaK-Xw
איך אוכלים במקלות אכילה, או צ'ופסטיקס?
הפופולריות של האוכל האסייתי בעולם המודרני היא אדירה. בכל העולם לומדים רבים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק, שדומה שמשמשים כיום לאכילה לא רק בסין, יפאן, קוריאה ושכנותיהן, אלא בכל מקום אפשרי.
אז הנה הוראות האכילה בצ'ופסטיקס:
1. נוטלים את הצ'ופסטיקס ואת החלק הצר שלהם מפנים לאוכל, כמו שאתם עושים עם פינצטה.
2. ממקמים את המקל הראשון בין פרק האגודל מצד אחד לבין פרק הבסיס של האמה מצד שני.
3. אוחזים במקל השני החזיקו באותה היד, כך שיהיה מקביל למקל הראשון, עם רווח קל ממנו. השעינו את הצ'ופסטיק הזה על קצה האגודל בצד אחד ומהצד השני על קצה האצבע.
4. המקלות בגובה שונה - טופפו את קצותיהם על השולחן, בכדי שיסתדרו בגובה הנכון.
5. עכשיו תרגלו פתיחה וסגירה של המקלות, עדיין ללא אוכל...
6. זהו עכשיו ליטול מהמזון. זה לא יצליח מיד, אבל קצת אימון ואתם בעניינים.. בתיאבון!
אז אם תשכילו ללמוד כיצד לסעוד במקלות אכילה, מה שאגב יהווה סימן שאתם אנשי העולם הגדול, תוכלו ליהנות הרבה יותר מאכילה של אוכל מהמזרח הרחוק ולהיות אכלנים נהדרים.
אגב, במזרח הרחוק נוהגים לראות בהורי ילד שמחזיק לא נכון במקלות האכילה, כמי שהם הורים גרועים, מכיוון שזוהי אחריות הורית ללמד את הילדים כיצד משתמשים בהם. אז אולי בשאר העולם זה לא כך, אבל עדיין - בקשו מההורים שיודעים לאכול בצ’ופסטיקס, לסייע לכם, אם אתם עדיין מתקשים.
הנה הדרכה לאכילה בצ’ופסטיקס מצוינת:
https://youtu.be/iin3Grr84ZU
הדרכת אכילה בצ'ופסטיקס (מתורגם):
https://youtu.be/2Bns2m5Bg4M
הדרכה לשימוש במקלות אכילה:
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
כך אוכלים בעזרתם סושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
והאם הצ'ופסטיקס ינצח את המזלג?
https://youtu.be/1pSLzB3xnq8
למה בסין אוכלים מקקים ותיקנים?
ברוב המקומות בעולם נחשב התיקן, מה שרובנו מכנים מקק (cockroach), לבעל חיים דוחה, שחי בזוהמה ובביוב, נושא מחלות והדבר האחרון שאנשים חושבים זה על אכילתו.
אבל בסין כמו בסין... שם לא אוכלים רק מאכלים מוזרים כמו מלפפוני ים, טופו מבאיש, נחשים, לטאות וכוכבי ים, אלא גם קונים גלולות שיוצרו ממקקים מרוסקים ומבטיחות להתמודד עם מחלות בכבד, בלב ובבטן. אחד המגדלים המוכרים בסין, כפרי בשם וואנג פומינג, מוכר טונות של מקקים טחונים לתעשיית התרופות הסינית. הוא עצמו, כמו סינים רבים, לא נרתע מלעיסה של מקקים חיים. מעדן של ממש נחשב בעיניו המקק, כשהוא מטוגן בשמן בוטנים.
פומינג, אחד המפורסמים והגדולים שבין מגדלי המקקים הסינים הללו, שאמנם מתפרנס כרגע מאבקות מקקים לשוק הרפואי, אבל עובד על חטיף מקקים איכותי, טעים ועשיר בפרוטאין, שהוא מבטיח יום אחד לשווק לשוק הסיני.
אגב, זה קצת אירוני שיאכלו אותם בהתלהבות שכזו, במיוחד כשנזכרים שמקקים הם בעלי חיים שיכולים לחיות בלי שום בעיה, למשך יותר מחודש, ללא אוכל. הם גם יכולים לשרוד בלי מים, למשך שבוע לפחות...
חווה בסין לגידול מקקים:
https://youtu.be/AJZBpzgFCe8
כך מטגנים מקקים ואוכלים:
https://youtu.be/lNL6Bqawua4?t=1m52s
והנה המקקים, בתור מזון העתיד בעולם (עברית):
https://youtu.be/dy4etIW5zec
איך מייצרים עוגיות מזל?
למה נמכרים עקרבים מטוגנים בסין?
בשנים האחרונות כבשה את הרשת נלה זיסר, דוגמנית ומלכת היופי של ניו זילנד. זיסר שמתנסה לעיני ממנויי ערוץ היוטיוב שלה באכילת מאכלים דוחים במיוחד או בכמויות בלתי נתפסות עד הגזמה, אכלה 10 עקרבים לעיני המצלמות ויצאה מזה בחיים.
במקום אחר בעולם, הצליח מג'דל מאלכי, צעיר סעודי עוטה כפיה, לשבור שיא גינס. הוא אכל לעיני המצלמה 22 עקרבים חיים בתוך 10 שניות!
אבל בארצות שונות במזרח הרחוק מהווה אכילת עקרבים מטוגנים עניין יומיומי ולא מסעיר במיוחד. בדוכני רחוב בכל פינה ניתן למצוא דוכנים של שרצים מטוגנים, שניתן לרכוש משופדים על מקל. בתאילנד ובסין למשל, מתענגים ההמונים שיוצאים לבלות ברחוב, על שיפודי עקרבים פריכים, מתובלים היטב ומטוגנים נכון.
מעדן מתוק, שתיירים רבים פגשו בשווקים של תאילנד, הוא עקרבים שחורים מצופים סוכר, שנמכרים כשהם משופדים כמו מרשמלו, על שיפודים מעץ.
אם זה נשמע לכם תמוה ומגעיל, כדאי לדעת שבעולם המערבי מקדמים כיום את אכילת השרצים הללו, כמו גם מיני חרקים רבים. הטענה שהוכחה במחקרי תזונה ובריאות, היא שהערכים התזונתיים של כל אלה הם גבוהים מאד. בנוסף, אכילתם לא תפגע בסביבה כמו אכילת בשר ותאזן את כמויות החרקים והשרצים בעולם.
כך אוכלים עקרבים בסין:
https://youtu.be/TTMJ0Ku2FO8
הכנת עקרבים ומקקים במזרח הרחוק:
https://youtu.be/jw8LcSGuC5s
קונים "ממתקי שרצים" בסין:
https://youtu.be/8yzO-1MJZSM
יש מי שאוכלים אותם חיים:
https://youtu.be/LdceFN7l3_g
וכך נראית מלכת היופי שאוכלת עקרבים במהירות שיא:
https://youtu.be/rLQDS4Ak45Y
איך שף מת מנשיכת ראש נחש ערוף?
ודאי לא שמעתם על הנחש שהרג את השף שהרג אותו. זה סיפור מטורף ואמיתי לחלוטין, שהתרחש ב-2014 בפושאן סיטי במחוז גואנגדונג שבדרום סין.
אבל נתחיל מהתחלה. במטבח הסיני יש מרק נחשים, מאכל אהוב ונחשק מאוד, שמכינים מבשר של נחש קוברה יורקת הודית.
במסעדות היוקרתיות של מחוז בגואנגדונג המרק הזה נחשב למעדן נדיר ומנה מבוקשת ויקרה.
הקוברה היורקת ההודית ידועה כנחש מסוכן, הגורם לקורבנותיו לחנק. חומר נוירוטוקסי שמוחדר לגופם בהכשת הקוברה הזו גורם לשיתוק של מערכת הנשימה של הקורבנות והם נחנקים במהירות.
באותו ערב הזמין מישהו במסעדה את מרק הנחשים הזה.
מיד כשקיבל את ההזמנה, החל השף הסיני שבמטבח, מקצוען בשם פנג פאן (Peng Fan), להכין את המרק מבשר הקוברה היורק ההודי לסועדים במסעדה בפושאן.
הוא חתך את ראשו של הקוברה והחל לחתוך את גופו לקוביות בשביל המרק. לרוב מקפידים הטבחים להרחיק את ראש הנחש לפח, מיד לאחר שנכרת. במקרה הזה השף הסיני הרחיקו לכיוון הפח אבל הראש לא נפל ונשאר בפינת משטח הכנת המזון.
משסיים הטבח להכין את המרק, הוא החל לנקות את משטח העבודה. ראשו הכרות של הנחש, שנערף 20 דקות לפני כן, היה כבר מת מזמן. אך בזמן ניקוי המטבח, כשהשף הסיט את ראש הנחש, בכוונה להשליכו לפח, קרה הלא יאומן - הראש הכרות של הזוחל הארסי ביותר בעולם נשך את ידו.
אנשי המסעדה ההמומים שמעו את צעקותיו הבינו מה קרה. הם ניסו לקרוא ולברר האם יש רופא במסעדה. משגילו שאין, הם מיהרו להזעיק סיוע רפואי בטלפון. לארס הנחש הזה יש בבית החולים חומר נגד ארס, שמציל חיים. אם יספיקו לתת לשף את ה"אנטי-ארס", תפסיק הפגיעה במערכת הנשימה והשף יינצל.
אבל למרבה הצער, עד שהגיע האמבולנס עם האנטי-ארס, השף כבר נחנק סופית ומת. החומר לא ניתן בזמן ומערכת הנשימה הקורסת לא הצליחה להזרים חמצן לריאותיו.
יאנג הונג צ'אנג, מומחה נחשים מקומי חקר עשרות שנים את הקוברה הזו. לשאלות עיתונאים הוא הסביר לאחר מכן שלנחשים ולזוחלים רבים יש את היכולת לתפקד עד שעה שלמה לאחר שאיבדו חלק מאברי גופם, או אפילו את כל גופם. תפקודיו הבסיסיים של גוף הקוברה הארסי פסקו אמנם, אבל לראשו נותר הרפלקס של ההכשה. כשהוא חש במגע היד של הטבח, הוא נשך את היד הנוגעת ולמעשה הכיש אותה, זמן רב אחרי מותו.
הנה סיפור השף שמת מנשיכת ראש הנחש שהרג לארוחה:
https://youtu.be/nJI9bRR6ons
אוכלים נחשים בתאילנד:
https://youtu.be/T3-L3ohDBrc
וראש הנחש שממשיך לחיות אחרי שנכרת מגוף הנחש:
https://youtu.be/tLXU7kjLmEk
אנו מכירים את ה"דים סאם" (Dim Sum) בתור מאכל רחוב סיני של כיסני בצק ממולאים, שמכינים בסין באידוי או בטיגון. אבל הגיוזה, אותן כופתאות טעימות במגוון מילויים וצבעים, אינן היחידות בדים סאם. במקור הסיני מתייחס השם "דים סאם" לארוחה סינית שמורכבת ממנות קטנות ושכל אזור בסין הוסיף לה מנות משלו. כיום מוגשים במסעדות דים סאם שבמערב, רק הכיסנים והלחמניות לסוגיהן, כגון שו מאי, וונטון, צ'ו צ'או, גיוזה ולחמניות הבאו. שאר המנות הסיניות הושמטו מהתפריט, כולל שונג פון, שהם גלילי אטריות אורז, דייסת האורז המוגשת בבוקר - קונג'י ובשרים צלויים, ירקות מאודים וכדומה.
בימים עברו נחשב הדים סאם בסין למאכל חגיגי שנהגו להכין לכבוד ראש השנה הסיני. הדים סאם נולד במקור בקנטון שבסין. ראשיתן של מסעדות הדים סאם הייתה בתור בתי תה שהוקמו על תוואי דרך המשי ומכרו תה לסוחרים במסע ולחקלאים בעבודה. עם השנים נוספו ליד התה המסייע לעיכול חטיפים סיניים ובהדרגה פיתחו את מגוון מנות הדים סאם המוכרות לנו כיום. המסעדות הללו הוקמו בכל רחבי סין ובסוף המאה ה-20 בעולם כולו. בשיטת השירות המודרנית שהתפתחה בהן עובר המלצר והסועדים בוחרים מעגלתו העמוסה בכלי אידוי את המנות שהם רוצים. בתום הארוחה נקבע החשבון על פי מספר כלי האידוי שעל השולחן.
במאה ה-19, עת היגרו סינים קנטונזים רבים לארצות הברית, הם הקימו בה מסעדות דים סאם זולות ומוצלחות. כיום מציעים אותו גם בארץ, כמו בארצות ומקומות רבים אחרים בעולם המערבי, הדים סאם הפך ללהיט, בחלק מהמקומות ממש כמו הסושי שהצלחתו אדירה ברחבי העולם המערבי כולו.
פירוש השם דים סאם בסינית הוא "נגיעות קטנות".
הנה המדריך לדים סאם:
https://youtu.be/aL_GtZswHSk
כמה ממנות הדים-סאם המעניינות ביותר:
https://youtu.be/dkCfSegyQSY
בחור שאוכל 11 סוגי דים סאם:
https://youtu.be/bTtv9ADzdxE
בין הסינים עצמם לא תמיד יש הסכמה על הטעימים והטעימים פחות:
https://youtu.be/exnshNBjVkQ
וסרט תיעודי על נפלאות המטבח הקנטונזי והסיני בכלל:
https://youtu.be/CTbWXZiTbEI?long=yes
במדינות המזרח הרחוק אי-אפשר להימנע מדוכני הרחוב הרבים שבהם מוכרים את הנודלס (Noodles). זהו סוג של אטריות אורז שמקורם בסין. הנודלס הן רצועות בצק דקיקות שעשויות מקמח, ביצים ומים. הטבחים הסיניים נוהגים להכין אותו כשהוא מוקפץ במחשבת הווק העמוקה. דוכני הנודלס בסין הם פופולאריים מאד. גם במסעדות ובארוחות איכותיות הוא מוגש כשהוא מלווה מאכלים יקרים ונחשבים הרבה יותר.
אבל הנודלס הפשוט הוא גם טעים להפליא. הסינים נוהגים לשלב אותו עם ירקות, סוגי בשר שונים ועוד. הם גם מכינים מרק עם נודלס רחבים יותר.
מנולדס עשוי גם המאכל הלוהט של תאילנד - פאד תאי (Pad Thai). הוא נולד ממהגרים שהגיעו מדרום סין שהביאו את מסורת הכנת הנודלס לתאילנד. דוכני הרחוב הרבים מציעים בתאילנד את המנה התאילנדית המסורתית הזו. מכינים בהם איטריות אורז מטוגנות בשילוב עם ביצים, ירקות, צ'ילי, רוטב סויה ושבבי בוטנים מלמעלה.
הנודלס נולד בסין:
https://youtu.be/cBmhnmD47I8
כך מכינים נודלס בסין:
https://youtu.be/UEkbRb2vCNQ
נודלס הוא מאכל הרחוב הסיני:
https://youtu.be/7AhOlaNIlec
כך מכינים את הנודלס במסעדה:
https://youtu.be/PHoQN9vQwHE
הבן של הנודלס ועשוי מנודלס הוא הפאד תאי של תאילנד:
https://youtu.be/uLT6oCr2a38
תולדות הפאד-תאי שנולד מהנודלס:
https://youtu.be/I1ajv_Yt7Tg
ומישהי שמחליטה לבדוק כל מיני סוגי נודלס מוזרים יותר ופחות:
https://youtu.be/5H_oHVm3WC0
יש לו טעם בסיסי של סופגניה, אבל בהונג קונג נתנו לו שם מעורר דמיון - קבלו את "השטן המטוגן" (The fried devil או Youtiao), מעין סופגניה מלוחה שהיא מאפה הבוקר המועדף על הסינים של הונג קונג.
הטיגון של המקלות הללו מכונה באנגלית "Fried Chinese Breadstick". הסינים נוהגים לאכול אותו בבוקר, עם מרק, כוס משקה סויה או חלב.
הסופגניות הסיניות הללו הן סוג של מקלות לחם ארוכים. הלחם הזה מטוגן ומעט מלוח, מורכב משני חלקים שנוהגים להפרידם בקריעה לאורך. הסינים מייחסים לקריעה הזו תפקיד סמלי. הם מספרים שהיא מייצגת את מפלת שושלת סונג העתיקה. לפי המסורת הסינית מייצגים זוג ה"מקלות" של המאכל הזה את הסיני קין הוי (Qin Hui) ואת רעייתו, זוג שנוא שחי לפני 800 שנה ושהסינים רואים בהם את מי שבגדו והסגירו את יו פיי (Yue Fei), הגיבור הלאומי הסיני.
כך מכינים את השטן המטוגן בדוכנים שברחוב:
https://youtu.be/WJJvzVcWbTk
השיא העולמי בשטן המטוגן הגדול בעולם:
https://youtu.be/lBvt9RzwO38
והכנת השטן המטוגן בבית:
https://youtu.be/9pEbJfTetwU
ג'ינג'ר (Ginger), זַנְגְּבִיל או זנגביל רפואי, הוא צמח תבלין רב-שנתי במשפחת הזנגביליים, שמקורו בדרום-מזרח אסיה. הוא מתנשא עד לגובה של מטר, גבעולו הזקוף גם נושא עלים דמויי אזמל מוארך וגם נעטף בניצני עלים חדשים.
הג'ינג'ר הוא תבלין חשוב במטבחים רבים בעולם. לתבשילים הוא נותן חריפות ולמאפים הוא נותן ארומה מיוחדת. הזנגביל משמש במגוון יישומים קולינריים, מאוכל מלוח ועד קינוחים מתוקים. הג'ינג'ר בכל מצב - טרי, טחון או מסוכר - מציע תוספת של טעם למתכונים ומנות רבות.
גם בתה ובבירה הג'ינג'ר מככב. בבתי הקפה ובמטבח הביתי הפך תה הג'ינג'ר לאחד המשקאות הפופולריים. קנה השורש של הג'ינג'ר משמש לתוספת במשקה חם. מעט פרוסות ג'ינג'ר טרי, המוטלים ביחד עם מקל קינמון וסוכר אל תוך מים רותחים הם חוויה נהדרת.
המבינים מקפידים לקנות את ג'ינג'ר כשהוא טרי מאוד, עם קליפה חלקה ומראה צעיר. מתבלים איתו מגוון רחב של מאכלים.
השם זנגביל בא ככל הנראה מהשפה ההודית העתיקה סנסקריט, בה פירוש המילה סינגאברה (śṛṅgavera) הוא "שורש קרניים". זאת על שום דמיונו של קנה השורש המסועף שלו לקרניים.
#במטבח היפני
שורש הג'ינג'ר הוא מהירקות השימושיים ביותר במטבח היפני. הג'ינג'ר הכבוש הוא אחד החמוצים הפופולריים והחשובים ביפן, המלווה כל ארוחת סושי.
באכילת הסושי משמש הג'ינג'ר הכבוש ליד רוטב סויה ורוטב וואסבי בצלוחיות קטנות. בנוסף לג'ינג'ר המוחמץ, שעבר כבישה, נוהגים להשתמש בו גם בשורש הטרי או במיץ שנסחט ממנו.
במקור אכלו את הג'ינג'ר ביפן בין מנות הסושי ולא עם המנות. הג'ינג'ר החמוץ מתוק נועד לנקות את החיך בין המנות השונות, לרענן ולהכין את הפה לטעם שונה - בין מנה למנה.
הנה הג'ינג'ר בגרסת התה:
https://youtu.be/Oj0jGMbKgBQ
הזנגביל במטבח (עברית):
https://youtu.be/TXjHB2na-MA
הג'ינג'ר בגינה:
https://youtu.be/E8W2u1LBxzU
תה ג'ינג'ר:
https://youtu.be/JoQ1B_h0xiU
בירה ג'ינג'ר בהכנה ביתית:
https://youtu.be/SsW1Icf7v6c
וכך תכינו ג'ינג'ר כבוש לסושי (עברית):
https://youtu.be/hVLvwiaK-Xw
אוכל סיני
הפופולריות של האוכל האסייתי בעולם המודרני היא אדירה. בכל העולם לומדים רבים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק, שדומה שמשמשים כיום לאכילה לא רק בסין, יפאן, קוריאה ושכנותיהן, אלא בכל מקום אפשרי.
אז הנה הוראות האכילה בצ'ופסטיקס:
1. נוטלים את הצ'ופסטיקס ואת החלק הצר שלהם מפנים לאוכל, כמו שאתם עושים עם פינצטה.
2. ממקמים את המקל הראשון בין פרק האגודל מצד אחד לבין פרק הבסיס של האמה מצד שני.
3. אוחזים במקל השני החזיקו באותה היד, כך שיהיה מקביל למקל הראשון, עם רווח קל ממנו. השעינו את הצ'ופסטיק הזה על קצה האגודל בצד אחד ומהצד השני על קצה האצבע.
4. המקלות בגובה שונה - טופפו את קצותיהם על השולחן, בכדי שיסתדרו בגובה הנכון.
5. עכשיו תרגלו פתיחה וסגירה של המקלות, עדיין ללא אוכל...
6. זהו עכשיו ליטול מהמזון. זה לא יצליח מיד, אבל קצת אימון ואתם בעניינים.. בתיאבון!
אז אם תשכילו ללמוד כיצד לסעוד במקלות אכילה, מה שאגב יהווה סימן שאתם אנשי העולם הגדול, תוכלו ליהנות הרבה יותר מאכילה של אוכל מהמזרח הרחוק ולהיות אכלנים נהדרים.
אגב, במזרח הרחוק נוהגים לראות בהורי ילד שמחזיק לא נכון במקלות האכילה, כמי שהם הורים גרועים, מכיוון שזוהי אחריות הורית ללמד את הילדים כיצד משתמשים בהם. אז אולי בשאר העולם זה לא כך, אבל עדיין - בקשו מההורים שיודעים לאכול בצ’ופסטיקס, לסייע לכם, אם אתם עדיין מתקשים.
הנה הדרכה לאכילה בצ’ופסטיקס מצוינת:
https://youtu.be/iin3Grr84ZU
הדרכת אכילה בצ'ופסטיקס (מתורגם):
https://youtu.be/2Bns2m5Bg4M
הדרכה לשימוש במקלות אכילה:
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
כך אוכלים בעזרתם סושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
והאם הצ'ופסטיקס ינצח את המזלג?
https://youtu.be/1pSLzB3xnq8
ברוב המקומות בעולם נחשב התיקן, מה שרובנו מכנים מקק (cockroach), לבעל חיים דוחה, שחי בזוהמה ובביוב, נושא מחלות והדבר האחרון שאנשים חושבים זה על אכילתו.
אבל בסין כמו בסין... שם לא אוכלים רק מאכלים מוזרים כמו מלפפוני ים, טופו מבאיש, נחשים, לטאות וכוכבי ים, אלא גם קונים גלולות שיוצרו ממקקים מרוסקים ומבטיחות להתמודד עם מחלות בכבד, בלב ובבטן. אחד המגדלים המוכרים בסין, כפרי בשם וואנג פומינג, מוכר טונות של מקקים טחונים לתעשיית התרופות הסינית. הוא עצמו, כמו סינים רבים, לא נרתע מלעיסה של מקקים חיים. מעדן של ממש נחשב בעיניו המקק, כשהוא מטוגן בשמן בוטנים.
פומינג, אחד המפורסמים והגדולים שבין מגדלי המקקים הסינים הללו, שאמנם מתפרנס כרגע מאבקות מקקים לשוק הרפואי, אבל עובד על חטיף מקקים איכותי, טעים ועשיר בפרוטאין, שהוא מבטיח יום אחד לשווק לשוק הסיני.
אגב, זה קצת אירוני שיאכלו אותם בהתלהבות שכזו, במיוחד כשנזכרים שמקקים הם בעלי חיים שיכולים לחיות בלי שום בעיה, למשך יותר מחודש, ללא אוכל. הם גם יכולים לשרוד בלי מים, למשך שבוע לפחות...
חווה בסין לגידול מקקים:
https://youtu.be/AJZBpzgFCe8
כך מטגנים מקקים ואוכלים:
https://youtu.be/lNL6Bqawua4?t=1m52s
והנה המקקים, בתור מזון העתיד בעולם (עברית):
https://youtu.be/dy4etIW5zec
איך מכינים עוגיות מזל סיניות?
אכלתם פעם עוגיית מזל במסעדה סינית? איך הן נוצרו?
עוגיות מזל (Fortune Cookies) סיניות מכילות פתק עם מחשבה חכמה או איזה שהוא לקח לחיים. את עוגיות המזל מכינים מבצק. את הבצק מכינים מסוכר, צבע מאכל זהוב, שומן ירקות וחומר מעבה, עם מים וקמח חיטה. מכונה מכינה מהתערובת הדלילה מעין משטחים קטנים. מכונה נוספת משטחת אותם ושולחת אותם לאפייה קטלה ולמכונה שתניח עליהם את הפתקים המפורסמים ותסגור את העוגיות על הפתקים. יש 5000 עתידות שונים בפתקים ובכל יום נוצרים במפעל הזה 4 מיליון עוגיות מזל!
עכשיו נארזות עוגיות במזל באריזה פלסטיק שקופה ומכונה חותכת את האריזה לכל עוגיה לבד וסוגרת אותה. מיון אחרון של העוגיות, כדי להוציא עוגיות מזל שבורות (הן הרי עלולות לעשות "מזל רע") והן נארזות בארגזים, עם דחיסה עדינה, כדי שייכנסו לארגזים בדיוק...
מזל טוב ובתיאבון!
הנה סרטון שמראה את הכנת עוגיות המזל במפעל:
https://youtu.be/qh_iYWyWGps
כך מייצרים את עוגיית המזל במפעל ביתי לא גדול בסין:
https://youtu.be/T7nUvdvTwqk
כך עוגיות מזל מיוצרות ברובע הסיני בסן פרנסיסקו שבארה"ב:
https://youtu.be/bQ4IdQ0uB9o
וכך יוצרים בבית:
https://youtu.be/vPWy3u6beFY
אכלתם פעם עוגיית מזל במסעדה סינית? איך הן נוצרו?
עוגיות מזל (Fortune Cookies) סיניות מכילות פתק עם מחשבה חכמה או איזה שהוא לקח לחיים. את עוגיות המזל מכינים מבצק. את הבצק מכינים מסוכר, צבע מאכל זהוב, שומן ירקות וחומר מעבה, עם מים וקמח חיטה. מכונה מכינה מהתערובת הדלילה מעין משטחים קטנים. מכונה נוספת משטחת אותם ושולחת אותם לאפייה קטלה ולמכונה שתניח עליהם את הפתקים המפורסמים ותסגור את העוגיות על הפתקים. יש 5000 עתידות שונים בפתקים ובכל יום נוצרים במפעל הזה 4 מיליון עוגיות מזל!
עכשיו נארזות עוגיות במזל באריזה פלסטיק שקופה ומכונה חותכת את האריזה לכל עוגיה לבד וסוגרת אותה. מיון אחרון של העוגיות, כדי להוציא עוגיות מזל שבורות (הן הרי עלולות לעשות "מזל רע") והן נארזות בארגזים, עם דחיסה עדינה, כדי שייכנסו לארגזים בדיוק...
מזל טוב ובתיאבון!
הנה סרטון שמראה את הכנת עוגיות המזל במפעל:
https://youtu.be/qh_iYWyWGps
כך מייצרים את עוגיית המזל במפעל ביתי לא גדול בסין:
https://youtu.be/T7nUvdvTwqk
כך עוגיות מזל מיוצרות ברובע הסיני בסן פרנסיסקו שבארה"ב:
https://youtu.be/bQ4IdQ0uB9o
וכך יוצרים בבית:
https://youtu.be/vPWy3u6beFY
בשנים האחרונות כבשה את הרשת נלה זיסר, דוגמנית ומלכת היופי של ניו זילנד. זיסר שמתנסה לעיני ממנויי ערוץ היוטיוב שלה באכילת מאכלים דוחים במיוחד או בכמויות בלתי נתפסות עד הגזמה, אכלה 10 עקרבים לעיני המצלמות ויצאה מזה בחיים.
במקום אחר בעולם, הצליח מג'דל מאלכי, צעיר סעודי עוטה כפיה, לשבור שיא גינס. הוא אכל לעיני המצלמה 22 עקרבים חיים בתוך 10 שניות!
אבל בארצות שונות במזרח הרחוק מהווה אכילת עקרבים מטוגנים עניין יומיומי ולא מסעיר במיוחד. בדוכני רחוב בכל פינה ניתן למצוא דוכנים של שרצים מטוגנים, שניתן לרכוש משופדים על מקל. בתאילנד ובסין למשל, מתענגים ההמונים שיוצאים לבלות ברחוב, על שיפודי עקרבים פריכים, מתובלים היטב ומטוגנים נכון.
מעדן מתוק, שתיירים רבים פגשו בשווקים של תאילנד, הוא עקרבים שחורים מצופים סוכר, שנמכרים כשהם משופדים כמו מרשמלו, על שיפודים מעץ.
אם זה נשמע לכם תמוה ומגעיל, כדאי לדעת שבעולם המערבי מקדמים כיום את אכילת השרצים הללו, כמו גם מיני חרקים רבים. הטענה שהוכחה במחקרי תזונה ובריאות, היא שהערכים התזונתיים של כל אלה הם גבוהים מאד. בנוסף, אכילתם לא תפגע בסביבה כמו אכילת בשר ותאזן את כמויות החרקים והשרצים בעולם.
כך אוכלים עקרבים בסין:
https://youtu.be/TTMJ0Ku2FO8
הכנת עקרבים ומקקים במזרח הרחוק:
https://youtu.be/jw8LcSGuC5s
קונים "ממתקי שרצים" בסין:
https://youtu.be/8yzO-1MJZSM
יש מי שאוכלים אותם חיים:
https://youtu.be/LdceFN7l3_g
וכך נראית מלכת היופי שאוכלת עקרבים במהירות שיא:
https://youtu.be/rLQDS4Ak45Y
ודאי לא שמעתם על הנחש שהרג את השף שהרג אותו. זה סיפור מטורף ואמיתי לחלוטין, שהתרחש ב-2014 בפושאן סיטי במחוז גואנגדונג שבדרום סין.
אבל נתחיל מהתחלה. במטבח הסיני יש מרק נחשים, מאכל אהוב ונחשק מאוד, שמכינים מבשר של נחש קוברה יורקת הודית.
במסעדות היוקרתיות של מחוז בגואנגדונג המרק הזה נחשב למעדן נדיר ומנה מבוקשת ויקרה.
הקוברה היורקת ההודית ידועה כנחש מסוכן, הגורם לקורבנותיו לחנק. חומר נוירוטוקסי שמוחדר לגופם בהכשת הקוברה הזו גורם לשיתוק של מערכת הנשימה של הקורבנות והם נחנקים במהירות.
באותו ערב הזמין מישהו במסעדה את מרק הנחשים הזה.
מיד כשקיבל את ההזמנה, החל השף הסיני שבמטבח, מקצוען בשם פנג פאן (Peng Fan), להכין את המרק מבשר הקוברה היורק ההודי לסועדים במסעדה בפושאן.
הוא חתך את ראשו של הקוברה והחל לחתוך את גופו לקוביות בשביל המרק. לרוב מקפידים הטבחים להרחיק את ראש הנחש לפח, מיד לאחר שנכרת. במקרה הזה השף הסיני הרחיקו לכיוון הפח אבל הראש לא נפל ונשאר בפינת משטח הכנת המזון.
משסיים הטבח להכין את המרק, הוא החל לנקות את משטח העבודה. ראשו הכרות של הנחש, שנערף 20 דקות לפני כן, היה כבר מת מזמן. אך בזמן ניקוי המטבח, כשהשף הסיט את ראש הנחש, בכוונה להשליכו לפח, קרה הלא יאומן - הראש הכרות של הזוחל הארסי ביותר בעולם נשך את ידו.
אנשי המסעדה ההמומים שמעו את צעקותיו הבינו מה קרה. הם ניסו לקרוא ולברר האם יש רופא במסעדה. משגילו שאין, הם מיהרו להזעיק סיוע רפואי בטלפון. לארס הנחש הזה יש בבית החולים חומר נגד ארס, שמציל חיים. אם יספיקו לתת לשף את ה"אנטי-ארס", תפסיק הפגיעה במערכת הנשימה והשף יינצל.
אבל למרבה הצער, עד שהגיע האמבולנס עם האנטי-ארס, השף כבר נחנק סופית ומת. החומר לא ניתן בזמן ומערכת הנשימה הקורסת לא הצליחה להזרים חמצן לריאותיו.
יאנג הונג צ'אנג, מומחה נחשים מקומי חקר עשרות שנים את הקוברה הזו. לשאלות עיתונאים הוא הסביר לאחר מכן שלנחשים ולזוחלים רבים יש את היכולת לתפקד עד שעה שלמה לאחר שאיבדו חלק מאברי גופם, או אפילו את כל גופם. תפקודיו הבסיסיים של גוף הקוברה הארסי פסקו אמנם, אבל לראשו נותר הרפלקס של ההכשה. כשהוא חש במגע היד של הטבח, הוא נשך את היד הנוגעת ולמעשה הכיש אותה, זמן רב אחרי מותו.
הנה סיפור השף שמת מנשיכת ראש הנחש שהרג לארוחה:
https://youtu.be/nJI9bRR6ons
אוכלים נחשים בתאילנד:
https://youtu.be/T3-L3ohDBrc
וראש הנחש שממשיך לחיות אחרי שנכרת מגוף הנחש:
https://youtu.be/tLXU7kjLmEk
למה השתמשו במבחן האורז הסיני?
בתקופות קדומות ניסו בני תרבויות רבות למצוא דרכים לגלות מתי אנשים שיקרו. אם המלך שלמה ידע לעשות זאת באמצעות השכל ופסק דין מבריק, ברור היה שלא תמיד ניתן ליצור פסק דין שיחשוף את השקרן כמו ב"משפט שלמה".
הסינים הניחו שגילוי שקר יכול להתבסס על הידע שלאחר שאדם משקר, לשונו מתייבשת. כדי לגלות האם שיקר החשוד, היו נוהגים הסינים להכניס לפיו כמה גרגרי אורז. לאחר ששאלו אותו אם ביצע את הפשע שבו נחשד והוא היה משיב, הורו לו ללעוס את האורז. אם לא הצליח ללעוס את גרגרי האורז, ידעו הסינים שהאדם שיקר, כיוון שבלוטות הרוק שלו לא הצליחו לייצר רוק שחיוני ללעיסה. מצד שני, גרגרים לעוסים העידו שדיבר אמת.
השיטה הזו אינה מדויקת לחלוטין, אבל גם היא וגם שיטות דומות כמו "מבחן החרב המלובנת" שימשו כגלאי אמת במהלך תקופות ארוכות בהיסטוריה.
לא מצאנו סרטון על מבחן האורז העתיק, אך הנה סרטון על התפתחות מגלה השקרים המודרני:
http://youtu.be/IyUWGXVxCCk
בתקופות קדומות ניסו בני תרבויות רבות למצוא דרכים לגלות מתי אנשים שיקרו. אם המלך שלמה ידע לעשות זאת באמצעות השכל ופסק דין מבריק, ברור היה שלא תמיד ניתן ליצור פסק דין שיחשוף את השקרן כמו ב"משפט שלמה".
הסינים הניחו שגילוי שקר יכול להתבסס על הידע שלאחר שאדם משקר, לשונו מתייבשת. כדי לגלות האם שיקר החשוד, היו נוהגים הסינים להכניס לפיו כמה גרגרי אורז. לאחר ששאלו אותו אם ביצע את הפשע שבו נחשד והוא היה משיב, הורו לו ללעוס את האורז. אם לא הצליח ללעוס את גרגרי האורז, ידעו הסינים שהאדם שיקר, כיוון שבלוטות הרוק שלו לא הצליחו לייצר רוק שחיוני ללעיסה. מצד שני, גרגרים לעוסים העידו שדיבר אמת.
השיטה הזו אינה מדויקת לחלוטין, אבל גם היא וגם שיטות דומות כמו "מבחן החרב המלובנת" שימשו כגלאי אמת במהלך תקופות ארוכות בהיסטוריה.
לא מצאנו סרטון על מבחן האורז העתיק, אך הנה סרטון על התפתחות מגלה השקרים המודרני:
http://youtu.be/IyUWGXVxCCk
מה מיוחד בטרסות האורז בלונגשנג שבסין?
טרסות האורז באזור לונשנג בסין (אפשר לומר גם לונגשן) הן עצומות מימדים ומשתרעות מפסגות ההרים ולמטה עד לנהר. המקומיים השתמשו בשיטה חקלאית חכמה במיוחד שאיפשרה להם לגדל ולקצור אורז גם באזורים הרריים שלרוב אינם קלים לגידולים כאלה. שדות האורז של לונגשנג הן מהמקומות שנחרטים בזיכרון כי הם ציוריים והם לגמרי מעשה ידי אדם.
הנה טרסות האורז בלונגשנג:
http://youtu.be/VDfXB-DvVPg?t=7s
העבודה בטרסות האורז של לונגשן:
http://youtu.be/LYm3bseOJZk
והטרסות בקיץ, ללא מים:
http://youtu.be/IsBbLnB6MMU
טרסות האורז באזור לונשנג בסין (אפשר לומר גם לונגשן) הן עצומות מימדים ומשתרעות מפסגות ההרים ולמטה עד לנהר. המקומיים השתמשו בשיטה חקלאית חכמה במיוחד שאיפשרה להם לגדל ולקצור אורז גם באזורים הרריים שלרוב אינם קלים לגידולים כאלה. שדות האורז של לונגשנג הן מהמקומות שנחרטים בזיכרון כי הם ציוריים והם לגמרי מעשה ידי אדם.
הנה טרסות האורז בלונגשנג:
http://youtu.be/VDfXB-DvVPg?t=7s
העבודה בטרסות האורז של לונגשן:
http://youtu.be/LYm3bseOJZk
והטרסות בקיץ, ללא מים:
http://youtu.be/IsBbLnB6MMU
מהם טקסי התה בעולם?
אין עוד משקה בעולם שתרבויות שלמות נוהגות להתענג עליו כך, כמו התה (Tea). הרי, ביחד עם הקפה, מדובר על אחד משני המשקאות האהובים בתבל.
אבל מה שלא פחות מעניין הם הטקסים הקטנים שנהוגים בתרבויות שונות, טקסים בעלי כללים יחודיים לכל עם ומוגדרים היטב. חלק מהם כולל פעילות אמנותית נלווית וכולם בני מאות שנים.
עמים שונים נוהגים אחרת במנהגי שתיית התה שלהם. כך נוהגים היפנים בטקס התה המסורתי שלהם, כך הסינים היושבים בבתי התה ונתיני האימפריה הבריטית, השותים אותו בארוחת המנחה, טקס התה היומי שלהם, שגם אצלנו הוא התנחל בעבר ונקרא "ארוחת ארבע".
ראשונה היא סין. בתור מגלת ויוצרת משקה התה, לא פיתחו כל האזורים בסין טקס יומיומי. בחלק גדול מסין יש מעין צורת בילוי יומיומית, במקומות התכנסות לשתיית תה הנקראים "בית תה". אצל מרבית הסינים הטקס אולי אינו כה קבוע וחשוב, אבל אצלם בית התה (Tea house) הוא מוסד חברתי חשוב, שמקביל לבית הקפה של ארצות המערב.
במדינות שמסביב לסין כמו מונגוליה, קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן ודרום-מזרח רוסיה, נפוץ גם בית התה הסיני. אפילו בתרבויות כמו של טורקיה ואיראן ובערים מערביות בעלות אוכלוסיית מהגרים ממוצא סיני, כמו ניו יורק וסן פרנסיסקו, קיימים בתי תה אסיאתיים בסגנון דומה.
ביפאן כבר נחשבת הכנת התה לאמנות מיוחדת והיא כרוכה בפולחן של ממש. יש בו תנועות קבועות ומוגדרות שנחשבות לחלק בלתי נפרד מטקס ה"צ'אדו", ביפנית "דרך התה", טקס שנחשב למרכזי במסורת היום יום ובתרבות היפנית. בטקס, שהתגבש עוד לפני המאה ה-15, נוהגים היפאנים להגיש את התה בספלי חרס מיוחדים, המיוצרים ביד ושונים זה מזה. בניגוד לאנגלים, למשל, התה ביפן לא מומתק בסוכר.
גם שעת התה של האנגלים (Tea time), "תה המנחה" (Afternoon tea) או "ארוחת המנחה" הנהוגה בכל אחר-הצהריים, הם שמות של טקס אנגלי יומיומי ובעל משמעות רבה. מוגש בו תה חלש עם חלב. בעבר כינו אותו גם "תה נמוך" כיוון שהאנגלים נהגו להגיש אותו על השולחן הנמוך של חדר המגורים, החדר שאצלנו נקרא "הסלון".
מקורו של "תה המנחה" הוא בתקופת האימפריה הבריטית. אז הפכה הארוחה הזו למנהג חשוב מאד מבחינה תרבותית, שהונהג ברוב ממלכות חבר העמים הבריטי. הוא אף התפשט למדינות רבות באירופה. בעבר נהגו האנגלים להגיש עם התה והחלב המומתק בסוכר גם כריכים קטנים. כיום נוהגים מרבית האנגלים לאכול עם תה המנחה פרוסת עוגה.
הנה סרטון של שולחנות טקסי תה מהעולם:
https://youtu.be/6woaO0lCWmU
טקס תה יפני:
https://youtu.be/faPDLeyVOg8
הסבר בעברית על הכנת תה יפני:
https://youtu.be/8uWrn6jgVLE
טקס הגונג פו צ'ה הסיני:
https://youtu.be/LFWfJpgM8GU
הגונג פו צ'ה מודגם בבית תה סיני:
https://youtu.be/t7zUE6xnnCU
שעת תה מנחה אנגלית:
https://youtu.be/2jZDBz0qVtM
וטקס תה וייטנאמי:
https://youtu.be/CDWr3bcMATY
אין עוד משקה בעולם שתרבויות שלמות נוהגות להתענג עליו כך, כמו התה (Tea). הרי, ביחד עם הקפה, מדובר על אחד משני המשקאות האהובים בתבל.
אבל מה שלא פחות מעניין הם הטקסים הקטנים שנהוגים בתרבויות שונות, טקסים בעלי כללים יחודיים לכל עם ומוגדרים היטב. חלק מהם כולל פעילות אמנותית נלווית וכולם בני מאות שנים.
עמים שונים נוהגים אחרת במנהגי שתיית התה שלהם. כך נוהגים היפנים בטקס התה המסורתי שלהם, כך הסינים היושבים בבתי התה ונתיני האימפריה הבריטית, השותים אותו בארוחת המנחה, טקס התה היומי שלהם, שגם אצלנו הוא התנחל בעבר ונקרא "ארוחת ארבע".
ראשונה היא סין. בתור מגלת ויוצרת משקה התה, לא פיתחו כל האזורים בסין טקס יומיומי. בחלק גדול מסין יש מעין צורת בילוי יומיומית, במקומות התכנסות לשתיית תה הנקראים "בית תה". אצל מרבית הסינים הטקס אולי אינו כה קבוע וחשוב, אבל אצלם בית התה (Tea house) הוא מוסד חברתי חשוב, שמקביל לבית הקפה של ארצות המערב.
במדינות שמסביב לסין כמו מונגוליה, קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן ודרום-מזרח רוסיה, נפוץ גם בית התה הסיני. אפילו בתרבויות כמו של טורקיה ואיראן ובערים מערביות בעלות אוכלוסיית מהגרים ממוצא סיני, כמו ניו יורק וסן פרנסיסקו, קיימים בתי תה אסיאתיים בסגנון דומה.
ביפאן כבר נחשבת הכנת התה לאמנות מיוחדת והיא כרוכה בפולחן של ממש. יש בו תנועות קבועות ומוגדרות שנחשבות לחלק בלתי נפרד מטקס ה"צ'אדו", ביפנית "דרך התה", טקס שנחשב למרכזי במסורת היום יום ובתרבות היפנית. בטקס, שהתגבש עוד לפני המאה ה-15, נוהגים היפאנים להגיש את התה בספלי חרס מיוחדים, המיוצרים ביד ושונים זה מזה. בניגוד לאנגלים, למשל, התה ביפן לא מומתק בסוכר.
גם שעת התה של האנגלים (Tea time), "תה המנחה" (Afternoon tea) או "ארוחת המנחה" הנהוגה בכל אחר-הצהריים, הם שמות של טקס אנגלי יומיומי ובעל משמעות רבה. מוגש בו תה חלש עם חלב. בעבר כינו אותו גם "תה נמוך" כיוון שהאנגלים נהגו להגיש אותו על השולחן הנמוך של חדר המגורים, החדר שאצלנו נקרא "הסלון".
מקורו של "תה המנחה" הוא בתקופת האימפריה הבריטית. אז הפכה הארוחה הזו למנהג חשוב מאד מבחינה תרבותית, שהונהג ברוב ממלכות חבר העמים הבריטי. הוא אף התפשט למדינות רבות באירופה. בעבר נהגו האנגלים להגיש עם התה והחלב המומתק בסוכר גם כריכים קטנים. כיום נוהגים מרבית האנגלים לאכול עם תה המנחה פרוסת עוגה.
הנה סרטון של שולחנות טקסי תה מהעולם:
https://youtu.be/6woaO0lCWmU
טקס תה יפני:
https://youtu.be/faPDLeyVOg8
הסבר בעברית על הכנת תה יפני:
https://youtu.be/8uWrn6jgVLE
טקס הגונג פו צ'ה הסיני:
https://youtu.be/LFWfJpgM8GU
הגונג פו צ'ה מודגם בבית תה סיני:
https://youtu.be/t7zUE6xnnCU
שעת תה מנחה אנגלית:
https://youtu.be/2jZDBz0qVtM
וטקס תה וייטנאמי:
https://youtu.be/CDWr3bcMATY
מהו הפאד תאי שאוכלים בתאילנד?
פאד תאי (Pad Thai), שרבים בישראל מכנים "פטאי", הוא מאכל רחוב תאילנדי פופולארי במיוחד, שנמכר בגרושים. כמעט בכל רחוב במדינה הזו ישנם דוכנים עם המנה המסורתית, עתירת איטריות האורז המטוגנות, מעורבבות בירקות, ביצים, צ'ילי, נבטים, רוטב דגים או רוטב סויה ושבבי בוטנים מלמעלה. לא פעם הפאד תאי מכיל גם חסילונים, בשר עוף או טופו לצמחונים.
אגב, כמו כל מאכלי האטריות המוקפצות מהמזרח, גם הפאד תאי נוצר בהשפעה של הנודלס הסיני. הוא מרגיש כמו הנודלס אבל בניחוח קצת שונה וגם הוא מבוסס על אטריות מוקפצות עם ירקות ותוספות ברוטב אסייתי מדהים.
פירוש השם פאד-תאי הוא בתרגום חופשי "טיגון תאי".
כך מכינים פאד תאי בבנגקוק:
https://youtu.be/hIE7Jx1cjM8
יש גם צמחוני (עברית):
https://youtu.be/3xBqqSfQ3UI
ופאד תאי איכותי במיוחד:
https://youtu.be/SjcRva7HCjM?long=yes
פאד תאי (Pad Thai), שרבים בישראל מכנים "פטאי", הוא מאכל רחוב תאילנדי פופולארי במיוחד, שנמכר בגרושים. כמעט בכל רחוב במדינה הזו ישנם דוכנים עם המנה המסורתית, עתירת איטריות האורז המטוגנות, מעורבבות בירקות, ביצים, צ'ילי, נבטים, רוטב דגים או רוטב סויה ושבבי בוטנים מלמעלה. לא פעם הפאד תאי מכיל גם חסילונים, בשר עוף או טופו לצמחונים.
אגב, כמו כל מאכלי האטריות המוקפצות מהמזרח, גם הפאד תאי נוצר בהשפעה של הנודלס הסיני. הוא מרגיש כמו הנודלס אבל בניחוח קצת שונה וגם הוא מבוסס על אטריות מוקפצות עם ירקות ותוספות ברוטב אסייתי מדהים.
פירוש השם פאד-תאי הוא בתרגום חופשי "טיגון תאי".
כך מכינים פאד תאי בבנגקוק:
https://youtu.be/hIE7Jx1cjM8
יש גם צמחוני (עברית):
https://youtu.be/3xBqqSfQ3UI
ופאד תאי איכותי במיוחד:
https://youtu.be/SjcRva7HCjM?long=yes
מה הופך את האצות למזון-על?
אצות (Algea) הן מעין "צמחי מים" שאין להם שורש והם יכולים לבצע פוטוסינתזה כמו צמחים. נוֹרִי (Nori) הוא השם הכולל למינים שונים של אצות ראויות למאכל. בתהליך הייצור גורסים את האצות ומייבשים אותן בתלייה, ממש כמו שיוצרים נייר. כך מתקבל דף אצות, מעין נייר דק, כהה ויבש שנקרא גם הוא, כמה מפתיע, נורי. הוא ישמש בין השאר לעטיפה של גלילי הסושי והאוניגירי.
לא רבים יודעים שהאצות נכללות לפי כל הפרמטרים (המשתנים) בקבוצת מזונות העל, הסופרפודס (Superfoods). יש בהן עושר תזונתי גבוה מאד, אין בהן שומן או כולסטרול ובתזונת הבריאות העולמית מרבים להשתמש בהן בשנים האחרונות יותר ויותר, כתוספת לתבשילים, למיצים ולשייקים בריאים.
את האצות מגדלים בים או בברכות עם מי ים, על גבי רשתות שצפות על פני המים. הטיפול בהן נעשה מתוך סירות. את ה"קציר" של האצות ניתן לבצע כ-45 ימים לאחר שהן "נזרעו" במים. מכונות חכמות קוצרות ומעבדות את האצות בתהליך דומה לקציר המסורתי, אך ביעילות ומהירות מודרניים.
חוץ מיפן, קוריאה וסין, היצרניות המובילות של המוצר, גם בארץ מגדלים אצות באופן אורגני, כלומר ללא חומרי הדברה וכימיקלים. גידול האצות למאכל שנעשה בברכות של מכמורת, הוא דוגמה טובה לחקלאות האצות הישראלית. אלו הן אצות בריאות ונקיות שבעולם אוהבים מאד ומוכנים לשלם תמורתן כסף רב. לכן רובן מיוצאות לאירופה.
הנה אצות הנורי והבריאות שבתזונה שלהן:
https://youtu.be/wW72gxH5-To
כך מכינים מהן צ'יפס אצות:
https://youtu.be/WjX_TnpMSX8
מה הופך את האצות הללו לכל כך בריאות:
https://youtu.be/KBIsoOSqx_8
5 יתרונות בריאותיים הגלומים באצות:
https://youtu.be/lpvULt8iP6I
ובאצות נורי נכללות אצות הספירולינה הבריאות מאד (עברית):
https://youtu.be/vPGc3825l88
אצות (Algea) הן מעין "צמחי מים" שאין להם שורש והם יכולים לבצע פוטוסינתזה כמו צמחים. נוֹרִי (Nori) הוא השם הכולל למינים שונים של אצות ראויות למאכל. בתהליך הייצור גורסים את האצות ומייבשים אותן בתלייה, ממש כמו שיוצרים נייר. כך מתקבל דף אצות, מעין נייר דק, כהה ויבש שנקרא גם הוא, כמה מפתיע, נורי. הוא ישמש בין השאר לעטיפה של גלילי הסושי והאוניגירי.
לא רבים יודעים שהאצות נכללות לפי כל הפרמטרים (המשתנים) בקבוצת מזונות העל, הסופרפודס (Superfoods). יש בהן עושר תזונתי גבוה מאד, אין בהן שומן או כולסטרול ובתזונת הבריאות העולמית מרבים להשתמש בהן בשנים האחרונות יותר ויותר, כתוספת לתבשילים, למיצים ולשייקים בריאים.
את האצות מגדלים בים או בברכות עם מי ים, על גבי רשתות שצפות על פני המים. הטיפול בהן נעשה מתוך סירות. את ה"קציר" של האצות ניתן לבצע כ-45 ימים לאחר שהן "נזרעו" במים. מכונות חכמות קוצרות ומעבדות את האצות בתהליך דומה לקציר המסורתי, אך ביעילות ומהירות מודרניים.
חוץ מיפן, קוריאה וסין, היצרניות המובילות של המוצר, גם בארץ מגדלים אצות באופן אורגני, כלומר ללא חומרי הדברה וכימיקלים. גידול האצות למאכל שנעשה בברכות של מכמורת, הוא דוגמה טובה לחקלאות האצות הישראלית. אלו הן אצות בריאות ונקיות שבעולם אוהבים מאד ומוכנים לשלם תמורתן כסף רב. לכן רובן מיוצאות לאירופה.
הנה אצות הנורי והבריאות שבתזונה שלהן:
https://youtu.be/wW72gxH5-To
כך מכינים מהן צ'יפס אצות:
https://youtu.be/WjX_TnpMSX8
מה הופך את האצות הללו לכל כך בריאות:
https://youtu.be/KBIsoOSqx_8
5 יתרונות בריאותיים הגלומים באצות:
https://youtu.be/lpvULt8iP6I
ובאצות נורי נכללות אצות הספירולינה הבריאות מאד (עברית):
https://youtu.be/vPGc3825l88
מהם הפרחים האכילים?
האדם אוכל כבר אלפי שנים צמחי תבלין. אלו תורמים טעם ועניין למנות הכי פשוטות ועד להכי מתוחכמות ומורכבות במטבח. אבל בשנים האחרונות, עם התגברות הפרזנטציה והצילחות, נעשה יותר ויותר שימוש במטבח היוקרתי, בפרחים של ממש במזון. זה נראה כחידוש אבל זה לגמרי לא. כי לצד הנוי והיופי שלהם, מאז ומתמיד שימשו פרחים שונים את האדם גם לצורכי אכילה.
כבר בימי קדם ידעו את הסוד. לפרחים רבים יש ערכים תזונתיים ברורים והם יכולים לתרום לאכילה בריאה ומאוזנת. הסינים הקדמונים נהגו לאכול בסין העתיקה חבצלות. הרומאים ידועים בכך שהם זללו בהנאה שושנים וסיגליות. ההודים גם הם לא טמנו ידם באגרטל ואוכלים עד היום עלי כותרת של ורדים.
ואכן, פרחים אכילים (Edible flowers) הם פרחים שניתן לאכול בתיאבון, ללא חשש לבריאותנו. הם מוסיפים צבעוניות וטעם למנות השונות ולא פעם הם שמעניקים למנה טובה את "אפקט הוואו" של הסועדים.
ובאמת, בטבע יש צמחים רבים שהחלק האכיל בהם הוא הפרח, לא פעם אפילו החלק היחידי שניתן לאכול בצמח. השימושים בפרחים במזון הם מגוונים. פרחים אכילים שונים יכולים להוסיף טעם ויופי לסלטים ולמרקים. מפרחים מתוקים ניתן לעשות תה או להקפיאם בקוביות קרח. לשדרוג ההגשה, אפשר להוסיף עלי כותרת מיובשים לפנקייק או לבצק של עוגיות.
דוגמאות? - עלי הוורדים הטובים לריבה וקישוט עוגות, עלי פרח הגרניום שמוסיפים למשקאות קרים המוגשים לשולחן ומקפיאים בתוך קוביות קרח, חרציות לפיזור על הסלט, העלים הלשוניים והמתקתקים שבשולי פרח ציפורני החתול משמשים להוספת צבע, פרחי ועלי הכובע נזיר שהם פיקנטיים וטובים לתיבול הסלט, פרחי אמנון ותמר בעלי הטעם המתוק שמשמשים לסלטים, קינוחים ומשקאות, ציפורן סיני שניתן להניח על סלט ומוסיף לו צבע או להקפיא בקוביות קרח, או פרחי ההדרים שאפשר להוסיף לתבשילים ומרקים.
הנה הפרחים האכילים שהפכו למאכלים יומיומיים של רובנו:
https://youtu.be/bsyHwIIoQUA
כך מכינים סלט עם פרחים אכילים פחות ידועים:
https://youtu.be/N72gpAjk-t8
התאנה היא פרח אינסייד אאוט, פרח שפורח פנימה וגדל בעזרת צרעה:
https://youtu.be/8fpKDtLjvaI
אבל יש לוודא שמזהים היטב את הפרח ולא משתמשים במטבח במה שלא בטוחים לגמרי:
https://youtu.be/WnjCgjbV_dk
האדם אוכל כבר אלפי שנים צמחי תבלין. אלו תורמים טעם ועניין למנות הכי פשוטות ועד להכי מתוחכמות ומורכבות במטבח. אבל בשנים האחרונות, עם התגברות הפרזנטציה והצילחות, נעשה יותר ויותר שימוש במטבח היוקרתי, בפרחים של ממש במזון. זה נראה כחידוש אבל זה לגמרי לא. כי לצד הנוי והיופי שלהם, מאז ומתמיד שימשו פרחים שונים את האדם גם לצורכי אכילה.
כבר בימי קדם ידעו את הסוד. לפרחים רבים יש ערכים תזונתיים ברורים והם יכולים לתרום לאכילה בריאה ומאוזנת. הסינים הקדמונים נהגו לאכול בסין העתיקה חבצלות. הרומאים ידועים בכך שהם זללו בהנאה שושנים וסיגליות. ההודים גם הם לא טמנו ידם באגרטל ואוכלים עד היום עלי כותרת של ורדים.
ואכן, פרחים אכילים (Edible flowers) הם פרחים שניתן לאכול בתיאבון, ללא חשש לבריאותנו. הם מוסיפים צבעוניות וטעם למנות השונות ולא פעם הם שמעניקים למנה טובה את "אפקט הוואו" של הסועדים.
ובאמת, בטבע יש צמחים רבים שהחלק האכיל בהם הוא הפרח, לא פעם אפילו החלק היחידי שניתן לאכול בצמח. השימושים בפרחים במזון הם מגוונים. פרחים אכילים שונים יכולים להוסיף טעם ויופי לסלטים ולמרקים. מפרחים מתוקים ניתן לעשות תה או להקפיאם בקוביות קרח. לשדרוג ההגשה, אפשר להוסיף עלי כותרת מיובשים לפנקייק או לבצק של עוגיות.
דוגמאות? - עלי הוורדים הטובים לריבה וקישוט עוגות, עלי פרח הגרניום שמוסיפים למשקאות קרים המוגשים לשולחן ומקפיאים בתוך קוביות קרח, חרציות לפיזור על הסלט, העלים הלשוניים והמתקתקים שבשולי פרח ציפורני החתול משמשים להוספת צבע, פרחי ועלי הכובע נזיר שהם פיקנטיים וטובים לתיבול הסלט, פרחי אמנון ותמר בעלי הטעם המתוק שמשמשים לסלטים, קינוחים ומשקאות, ציפורן סיני שניתן להניח על סלט ומוסיף לו צבע או להקפיא בקוביות קרח, או פרחי ההדרים שאפשר להוסיף לתבשילים ומרקים.
הנה הפרחים האכילים שהפכו למאכלים יומיומיים של רובנו:
https://youtu.be/bsyHwIIoQUA
כך מכינים סלט עם פרחים אכילים פחות ידועים:
https://youtu.be/N72gpAjk-t8
התאנה היא פרח אינסייד אאוט, פרח שפורח פנימה וגדל בעזרת צרעה:
https://youtu.be/8fpKDtLjvaI
אבל יש לוודא שמזהים היטב את הפרח ולא משתמשים במטבח במה שלא בטוחים לגמרי:
https://youtu.be/WnjCgjbV_dk
מהם צ'ופסטיקס סיניים?
ודאי שמתם לב שבמהלך ארוחות של אוכל אסייתי, רבים נוהגים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק. מקלות אכילה הם צמד מקלות שעשויים עץ או במבוק ומשמשים לאכילה בארצות דוגמת סין, יפאן, קוריאה ואחרות.
המיומנות של אנשי המזרח הרחוק לאכילה בצ’ופסטיקס היא מרתקת. מגיל מאד צעיר לומדים רבים מהם לאכול בצ'ופסטיקס. התפשטות המטבח הסיני והיפני בעולם, גרמה לכך שגם אנשי המערב לומדים לאכול בעזרתם.
רבים מאנשי המערב אוכלים כיום במסעדות של מזון אסייתי בעזרת מקלות אכילה, גם אם זה פחות נוח להם או קל בתחילה. יש הרואים בכך סימן שהאוכלים במקלות האכילה הם אנשי העולם הגדול.
כך אוכלים בצ’ופסטיקס (עברית):
https://youtu.be/laWIpHqUheQ
סיפורם של הצ’ופסטיקס הסיניים:
https://youtu.be/hWWIOmmKG3k
הדרכה לשימוש בצ’ופסטיקס באנגלית, או איך להשתמש בצ’ופסטיקס?
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
צ’ופסטיקס וסושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
למה מיליארד וחצי איש בעולם אוכלים בעזרת צ'ופסטיקס? (מתורגם)
https://youtu.be/tSciinXdGhI
ואיך ממחזרים את הצ'ופסטיקס המשומשים לרהיטים?
https://youtu.be/pLL4PW4LZT8
ודאי שמתם לב שבמהלך ארוחות של אוכל אסייתי, רבים נוהגים להשתמש בצ’ופסטיקס, מקלות האכילה של המזרח הרחוק. מקלות אכילה הם צמד מקלות שעשויים עץ או במבוק ומשמשים לאכילה בארצות דוגמת סין, יפאן, קוריאה ואחרות.
המיומנות של אנשי המזרח הרחוק לאכילה בצ’ופסטיקס היא מרתקת. מגיל מאד צעיר לומדים רבים מהם לאכול בצ'ופסטיקס. התפשטות המטבח הסיני והיפני בעולם, גרמה לכך שגם אנשי המערב לומדים לאכול בעזרתם.
רבים מאנשי המערב אוכלים כיום במסעדות של מזון אסייתי בעזרת מקלות אכילה, גם אם זה פחות נוח להם או קל בתחילה. יש הרואים בכך סימן שהאוכלים במקלות האכילה הם אנשי העולם הגדול.
כך אוכלים בצ’ופסטיקס (עברית):
https://youtu.be/laWIpHqUheQ
סיפורם של הצ’ופסטיקס הסיניים:
https://youtu.be/hWWIOmmKG3k
הדרכה לשימוש בצ’ופסטיקס באנגלית, או איך להשתמש בצ’ופסטיקס?
https://youtu.be/m8mw8SWS5nM
צ’ופסטיקס וסושי:
https://youtu.be/UXNUmpTtcAQ
למה מיליארד וחצי איש בעולם אוכלים בעזרת צ'ופסטיקס? (מתורגם)
https://youtu.be/tSciinXdGhI
ואיך ממחזרים את הצ'ופסטיקס המשומשים לרהיטים?
https://youtu.be/pLL4PW4LZT8
