שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מקליטים שיר?
לא ממש. במרבית השירים שאתם אוהבים לא הקליטו הזמרים והנגנים ביחד, בו זמנית. כמעט תמיד מתבצעת הקלטה של שיר באולפן כתהליך שבו מקליטים על סרט ההקלטה, בכל פעם ערוץ שירה או נגינה אחר. לאט לאט, הקלטה אחרי הקלטה, ערוץ ועוד ערוץ, בנו מהערוצים הנפרדים את השיר כולו.
קוראים לתהליך הזה "הקלטה בערוצים". כל תפקיד של כלי נגינה או קול ששר מוקלט בערוץ נפרד, כשהנגן או הזמר שומע את הערוצים הקודמים, שהוקלטו לפני כן.
אולפן ההקלטות המקצועי הוא לרוב חלל אטום לרעשים ואקוסטי, כלומר לא משנה את הצלילים שבו ומשאיר אותם צלילים ללא הדהוד או שינוי. עושים זאת באמצעות בידוד ושכבות שמדביקים על הקירות, מחומרים מיוחדים לאולפנים. כיום נגנים רבים מקליטים בביתם או בסטודיו שיצרו לעצמם.
הנה קטע מסרט שמראה איך שיר נולד:
http://youtu.be/7BxNeryN6WY
כך הקליטו בעבר על סרטי הקלטה באולפן - הנה 24 ערוצים:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
להקת "קווין" באולפן ההקלטות:
https://youtu.be/-OGd4gplxQM
אולפני ההקלטות האגדיים "סאונד סיטי" שבקליפורניה:
https://youtu.be/HQoOfiLz1G4
כך מקליטים היום שיר בערוצים בבית:
https://youtu.be/fR3o6-KXXGc?t=1m29s
סטיב לייסי שמקליט שירים שלמים על אייפון, בכל פעם הוא מקליט תפקיד אחר והתוצאה היא שכל השיר מנוגן ביחד, ממש כאילו שהוא להקה של ממש:
https://youtu.be/E6BxAtc5cd0
כך תוכלו היום להקליט שירים אונליין:
https://www.youtube.com/watch?v=Xzaa-1iysUk
כך מקליטים לייב, בו-זמנית בערוצים, על אייפד:
https://youtu.be/y8YBONgt2lA?long=yes
וכך מקליטים עם מחשב ותוכנת הקלטות:
https://youtu.be/lOAETrx2pXk?long=yes
מה היו תסכיתי הרדיו?
בעולם שלפני הטלוויזיה היה הרדיו המלך הבלתי מעורער של הבידור הביתי. בעולם כזה עוד לא היו סדרות טלוויזיה ותכניות ריאליטי, אבל היו תסכיתים.
התסכית היה מחזה רדיופוני, מעין תאטרון קולי, שבו מחליפים צלילים וקולות את התמונות והסרט. בתסכית שמוקלט באולפן בקולות בלבד, הדמיון הוא שעובד והיכולת לחזות בו היא באמצעותו. השחקנים מקריינים את המחזה ואפקטים קוליים, צלילי רקע, מאפשרים לדמיין את מה שקורה בעלילה המקורינת.
במשך שנים רבות היו התסכיתים פופולאריים בעולם וגם בישראל. דור ההורים והוריהם גדלו על תסכיתי מתח, צחוק, תסכיתים לנוער ותסכיתים לילדים. בשעה היעודה היינו מתיישבים ליד הרדיו, התסכית היה מתחיל והדמיון נפתח.
לקראת סוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, עם נצחונה הסופי של הטלוויזיה כאמצעי הבידור הביתי המוביל, הפסיקו להקליט ולהשמיע תסכיתים ברדיו. הם זכו אמנם לעדנה מסוימת באינטרנט של השנים האחרונות, כפודקאסטים הניתנים להורדה ולהאזנה בנגנים ניידים וסלולאריים, אך לעת עתה נראה שימי התהילה של התסכית הסתיימו.
הנה סיפורם של תסכיתי הרדיו בישראל:
http://youtu.be/Sdh9mplwrvA?t=1m5s
שחזור של תסכית מפעם:
http://youtu.be/-F7Jg996vbs
האות המוסיקלי לתכנית הילדים של קול ישראל:
http://youtu.be/sP-3rqUG5yk
וגם זה:
http://youtu.be/-fLC1w3bInQ
מהם ערוצים בהקלטה?
במוסיקת הפופ נוהגים להקליט שירים בערוצים שונים. כל כלי מוקלט לערוץ נפרד וגם ערוצי השירה מפוצלים לערוצים שונים. הקלטה בערוצים מאפשרת שליטה מוחלטת בעוצמה ובאופי של כל מרכיב בשיר או בקטע המוסיקלי.
אחת התוצאות של ההקלטה בערוצים היא שהנגנים והזמרים יכולים להקליט בזמנים שונים, לעתים אפילו מבלי לפגוש אחד את השני. כל אחד שומע באוזניות את הערוצים שכבר הוקלטו ומוסיף את חלקו להקלטה.
בתום הקלטת הערוצים עושים באולפן מיקסינג, (Mix) "בישול" של הערוצים לשיר מהודק שיישמע טוב. בהקלטות מקצועיות יהיה גם שלב של מאסטרינג (Mastering), בו יהפוך המיקס לשיר עם סאונד מקצועי שמתאים להפצה ברדיו, טלוויזיה ואמצעים כמו סטרימינג או תקליט.
כמובן שההקלטה בערוצים מתאפשרת רק כשיש ציוד הקלטה שמתאים לכך. כיום כל מחשב מאפשר הקלטה כזו, אבל פעם ציוד כזה היה יקר מאד ורק אולפנים גדולים, שהיה ברשותם טייפ סלילים להקלטה רב-ערוצית, יכולים היו להקליט ערוצים רבים.
מאז שנות ה-70 יכולים היו המוסיקאים להקליט סקיצות של שירים בבית. לשם כך שימשו טייפים של ארבעה ערוצים, להקלטה ביתית. אלה היו מערכות הקלטה קומפקטיות שכונו 4track ושאליהן הקליטו סקיצות של שירים ב-4 ערוצים ועם הזמן גם ב-8.
הנה 4 ערוצים בקאבר לשיר All Along the Watchtower של ג'ימי הנדריקס:
https://youtu.be/y1S5EQHvyMo
הצלחה בהפרדה של ערוץ השירה מהקלטה ביתית שהותיר לנון המת אפשרה הקלטה מקצועית של הביטלס איתו וקליפ בשילוב דמויות AI של שני הביטלס שהלכו לעולמם:
https://youtu.be/Opxhh9Oh3rg
כך הקליטו פעם ברשמקול בן 4 ערוצים - מה שנקרא Four Track:
https://youtu.be/fPFPGjhIUUo
הקלטה רב ערוצית באולפן אנלוגי, עם סרטי 24 ערוצי הקלטה:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
סרטון שמציג שיר ב-5 ערוצים, כל ערוץ בחלון משלו והזמר שר בשני ערוצים:
http://youtu.be/4qeA7CoCS8k?t=4s
וכך תוכלו גם אתם להקליט בערוצים מיד באמצעות תוכנת הענן Soundation:
https://youtu.be/uGcQinPzpg4?long=yes
מהם אולפני אבי רוד?
"אם הרוק היה דת..." נוהגים מעריצים לומר "...אולפני אבי רוד היו נחשבים להר סיני." - ואכן, בעיני רבים מהווים אולפני אבי רוד (Abbey Road Studios)בלונדון את מקדש הרוק של המוסיקה הבריטית.
אולפני אבי רוד מהווים פנינה מוזיקלית ייחודית בנוף התרבותי של לונדון. בשנת 1930 הם הוקמו על ידי חברת EMI, כאולפני הקלטה מתקדמים ביותר, במרכז לונדון. שולבו בהם כמה מהאמצעים הטכנים המתקדמים ביותר לנגינה, הקלטה, עריכה ולשאר שלבי יצירת האלבום.
איש לא יכול היה אז לשער שהם עומדים להיות בית ספר לגדולי היוצרים של המאה ובית לאינספור הקלטות של אלבומי ענק בהיסטוריה המוסיקלית של העולם.
בתחילת דרכם שימשו האולפנים בעיקר להקלטות של מוסיקה קלאסית שקטה ורגועה. השינוי חל עם המהפכה המוסיקלית של שנות ה-60, כשהאולפנים הפכו למרכז תרבותי עולמי.
הטכנולוגיה המתקדמת של האולפנים אפשרה באותה תקופה יצירת צלילים חדשניים. מיקרופונים מיוחדים וקונסולות הקלטה מתקדמות איפשרו לאמנים לחקור צורות ביטוי מוזיקליות חדשניות.
הביטלס (The Beatles), עם המפיק המוסיקלי שלהם ג'ורג' מרטין, היו הלהקה החשובה הראשונה שהקליטה בהם. אחריהם החלו להקות מיתולוגיות, כמו פינק פלויד (Pink Floyd) וקווין (Queen), להותיר בין קירות האולפנים את חותמם המוסיקלי הבלתי נשכח.
ב-1969, האלבום המצליח והאחרון של הביטלס, "Abbey Road", הפך את המקום לאייקון תרבותי. בהקלטת האלבום הם עשו שימוש באפקטים חדשניים ומיוחדים שלא נשמעו בהקלטות אולפן לפני כן. האלבום היה האלבום
לאחר שהשירים, האלבום והעטיפה זכו לביקורות מצוינות, החליטו מנהלי אולפן EMI לשנות את שם האולפנים לשם הרחוב, אולפני אבי רוד.
התמונה המפורסמת של הביטלס על מעבר החצייה הסמוך, צולמה מול האולפנים והפכה אותם לאתר עלייה לרגל של מעריצים מכל העולם. אל מעבר החצייה עצמו נוהרים עד היום המוני תיירים, רק כדי לתעד את עצמם חוצים אותו למזכרת.
לא מעט סרטים שצולמו בעת ההקלטות ומסביבן "הכניסו את המעריצים" אל הסודות והרגעים שננצרו שם ויצאו במהלך השנים אל מסכי הקולנוע והטלוויזיה.
אמנים רבים הקליטו באולפנים אלה מאז הביטלס. פינק פלויד, קליף ריצ'רד (Cliff Richard), קווין, רדיוהד (Radiohead), דוראן דוראן (Duran Duran) והרשימה ארוכה. בנוסף שימשו האולפנים להקלטות פסקולים לסרטים מפורסמים ואייקוניים, כמו "שר הטבעות" ו"הארי פוטר".
בשנת 2010 נאבק הציבור על שימורם של אולפני אבי רוד. המאבק הציבורי הוכתר בהצלחה והבניין הוכרז כאתר מורשת תרבותית. כך ממשיכים האולפנים להוות מקום עלייה לרגל ומעין ירושלים מוסיקלית למוסיקאים מכל רחבי העולם.
בתרבות המערבית ואף העולמית אולפני אבי רוד הם הרבה יותר מאשר מקום הקלטה. הם סמל של חדשנות, חופש יצירתי ומפגש בין מסורת אנגלית לרוח מהפכנית צעירה, אתר היסטורי צעיר שקירותיו יודעים לספר את סיפורי התנ"ך של המוסיקה הקלה, מקום שבו נוצרה מוסיקה שעיצבה את התרבות העולמית.
הנה אולפני אבי רוד מבפנים:
http://youtu.be/LHMBOWgoo4s
מעבר החצייה שבתחילת רחוב אבי רוד:
https://youtu.be/z4sJmEwn_TQ
הפינק פלויד מקליטים באבי רוד את "הצד האפל של הירח":
http://youtu.be/Sxrn38OfDw8
ובאולפני "אבי רוד" מאפשרים לקהל לנהור פנימה:
http://youtu.be/qiFLkdJjats
מה האפקט של האוטו טיון בשירה ולפופ בכלל?
ב-2014, כשהודלף לרשת ערוץ שירה אולפני וגולמי של בריטני ספירס, נדהמו מיליוני מעריצים לשמוע את השירה המזעזעת של אושיית הפופ של הניינטיז. התוצאה הסופית הייתה כמובן מתוקתקת וללא צל של זיוף. לזה אחראי אפקט האוטו טיון (auto tune) הדיגיטלי.
תכונתו המרכזית של האפקט היא היותו מחליף צלילים אוטומטי, המתקן את גובה הצליל המושר. האפקט מנתח בזמן אמת את גובה הצלילים של השירה המוקלטת ומתאים כל צליל באופן אוטומטי כך שיהיה מכוון לגובה הנכון. מדובר בכלי שימושי מאוד המסייע לזמרים שמתקשים לדייק בתווים הנכונים. בכוונון אוטומטי, האוטו טיון אפשר גם לזמרים מתחילים, חסרי ניסיון או "זייפנים כרוניים" להשיג שירה מקצועית למדי.
אפקט האוטו-טיון הוא סוג של כלי מבוסס תוכנה, המתקן זיופים בשירה, בהפעלה ידנית או אוטומטית. התוכנה פותחה עבור תעשיית המוזיקה, כדי שתתקן זיופים, כלומר תתקן את גובה הצלילים המושרים וכך תשפר את הקלטות הקול של זמרים. כוונון אוטומטי מאפשר לו לשנות את גובה הצליל של השירה, בכדי להשיג את הצלילים הרצויים, ללא זיופים.
את האוטוטיון רובנו לא מכירים. מרבית מי שאינם בתעשיית המוסיקה לא מכירים אותו, אבל כיום אין אולפן הקלטות בעולם שלא משתמש בו.
אבל איך זה קרה?
כשיצא האפקט לשוק, הוא נמכר בקושי ובעיקר למעט אולפני הקלטות. אבל השיר Believe בביצוע המטורף של הזמרת שר, מגדולות הזמרות המזדקנות של הסיקסטיז, חשף אותו לציבור, כשעל הדרך הוא מתחיל מיני מהפכה בעולם הפופ, כששהסאונד המתכתי יהפוך לאפקט של התקופה.
אותו סאונד ייוולד כמעט בטעות. הטכנאי של שר, תוך כדי משחק עם האוטו-טיון, סובב את הכפתור עד הסוף והקול שלה בערוץ השירה נשמע לפתע אחר וחסר תקדים. בעצה אחת עם שר הוא שילב את זה במיקס וההתלהבות של המפיקים נתנה את האישור להוציא את הסינגל עם השירה הזו.
כך נחשפו חובבי מוסיקה לאוטו-טיון לראשונה ב-Believe. אפילו המקצוענים שבהם לא הבינו בדיוק מה הם שומעים. איש לא הכיר אז את הצליל הרובוטי או העתידני שהיה לקול של שר והאפקט, תרתי משמע, היה מטורף. הסאונד החדש יקבל את הכינוי "אפקט שר".
אחרי שר וג'ניפר לופז, ששילבה אותו בלהיטה הגדול "If You Had My Love", הגיעו השמות הכי חמים בעולם ההיפ הופ. ראפרים כמו סנופ דוג, קניה ווסט וליל וויין היו מהראשונים לעשות איתו פלאים, היה גם טי פיין וכמובן JAY-Z וכולם מאמצים את האוטוטיון במהירות אדירה. בהיפ הופ הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהמעבר ההדרגתי מראפ דיבורי למלודי יותר.
אם אפקטים כמו הטוקבוקס (Talkbox) והווקודר (Vocoder) הקנו לשירים תחושת רטרו, ה-Auto-Tune הפך את ערוץ השירה האוטוטיוני לכלי חובה בלהיטי פופ עתידני.
וכך יצא שטכנולוגיה שפותחה כדי לתקן זיופים בהקלטות קוליות, הפכה לכלי יצירתי עבור אמנים ווקאליים ואמצעי ליצירת אפקטים קוליים ייחודיים. הסתבר שמשחק עם הכפתורים שלו השיג שינויי צליל בשירה, שיכולים לנוע משיפורים עדינים מאוד לקולות רובוטיים במיוחד.
כיום, האפקט הזה כבר לא נחשב באולפנים למילה גסה וזמרים לא מנסים להסתיר שהשתמש בו בהקלטות. למעשה, הוא הפך למעין פוטושופ עצלני לזייפנים, או פילטר סטייל אינסטגרם לזמרים לא מנוסים או אפילו עצלים ובמקביל לחותם הסאונד הנוצץ של התקופה, חלק בלתי נפרד מהצליל העכשווי וסוג של סטנדרט עדכני לערוצי שירה באולפנים.
השימוש בו פשוט יחסית ואפשר להחיל אותו גם על שירה בזמן אמת, בהופעה חיה, וגם על שירה מוקלטת בשלב המיקס, באולפן. אמנים ומפיקים משתמשים בו כדי לתת מגע ייחודי לשירה וליצור צליל מקורי ואחר. זה מאפשר להם לחקור ז'אנרים שונים ולהתנסות בגווני שירה חדשים וחסרי תקדים ואה... על הדרך לתקן קלות גם את הזיופים שלהם.
כך משתמשים באוטו טיון פועל ומתקן את הזיופים לכל כוכבי הפופ:
https://youtu.be/HGiaAiIELME
הזמרת שר שהפכה את אוטו טיון ב-1998 לאפקט בהקלטה והכירה אותו לעולם כולו:
https://youtu.be/nZXRV4MezEw
בריטני ספירס בלי ועם אוטו טיון:
https://youtu.be/wXj_drMCudA
הטכנאי-מפיק של שר שהשתמש בהגזמת האוטו-טיון כאפקט:
https://youtu.be/ScxV4iozqnQ
הדרך בה אוטו טון פועל:
https://youtu.be/Aawg3-NzKR8
עלייתו והתייצבותו של האוטו טיון:
https://youtu.be/VFNKdXenbIw?long=yes
ותדירויות ותיקונן - כך עובד האוטו טיון פיזיקלית:
https://youtu.be/9OUgXFZ_WeY?long=yes
מהו שלב המיקס בהקלטות?
כשמוסיקאי מסיים להקליט שיר, העבודה רחוקה מלהסתיים. הקלטה גולמית היא כמו ארון מלא בגדים מקומטים - הכל שם, אבל שום דבר לא מסודר ולא מוכן ללבישה. כאן נכנס לתמונה מהנדס המיקס (Mixing Engineer), הממקסס, מי שתפקידו להפוך ערימה של ערוצים נפרדים לשיר אחד מלוכד ומאוזן.
המיקסינג (Mixing) הוא תחילת תהליך הפוסט-פרודקשן (Post-Production). אחרי שהמוסיקה נכתבה, הוקלטה והופקה, מגיע הזמן לבצע את המיקס. סשן מיקסינג אחד יכול להכיל בקלות 30 ערוצים ויותר - תופים בכמה שכבות, גיטרות שונות, בס, מקלדות, קולות רקע ועוד. כל אחד מהערוצים האלה מתחרה על תשומת הלב של האוזן, וללא איזון נכון התוצאה תהיה בלגן קולי בלתי נסבל.
מהנדס המיקס מתחיל בדרך כלל בשלב הארגון. הוא מסדר ומתייג כל רכיב, לעיתים צובע את כל ערוצי התופים באותו צבע או ממקם אותם באזור עבודה מסוים. זה עשוי להישמע טכני ומשעמם, אבל הסדר הזה חיוני - כשעובדים עם עשרות ערוצים, בלגן אחד קטן יכול להפוך את התהליך לסיוט.
העבודה האמיתית מתחילה כשמהנדס המיקס מתחיל לאזן בין עוצמות (Volume) הערוצים השונים. המטרה היא להפחית התנגשויות בין האלמנטים השונים של השיר ולוודא שכל כלי נגינה, כל קול וכל רכיב ישמעו נעימים ומאוחדים כשהם מושמעים יחד. זה כמו לנהל תזמורת - אתה לא רוצה שכולם ינגנו באותה עוצמה בדיוק, אלא שכל אחד יתרום את חלקו בזמן הנכון ובעוצמה הנכונה.
הכלים שבהם משתמש מהנדס המיקס הם פשוטים בעיקרון אבל מורכבים בביצוע. הוא משנה את הווליום (Volume) של ערוצים שונים, מתאם תדרים (Frequency), קובע מיקום במרחב הסטריאופוני (Panning) ומכוון דינמיקה. כל שינוי קטן יכול להיות דרמטי - הורדת ווליום של הבס ב-2 דציבלים יכולה לגרום לשיר להישמע פתאום אוורירי יותר, או להיפך, כבד מדי.
המיקסינג עוסק ביצירת איזון בין כל היבט של השיר, תוך התמקדות בסקאלה הקטנה והאינדיבידואלית. מכיוון שלמהנדס המיקס יש גישה למספר רב של ערוצים ולכל כלי נגינה בנפרד, השינויים שהוא יכול לבצע יכולים להיות משמעותיים מאוד. הוא יכול להדגיש גיטרה מסוימת, להרחיק שירה לרקע או להוסיף הדהוד לתופים.
תהליך המיקסינג נועד לשפר את החזון של האמן ולוודא שהכוונה המקורית של השיר זורחת דרך המיקס. לעיתים נדרשים מספר מיקסים עד שהאמן והמפיק מרוצים מהתוצאה ומוכנים להעביר את השיר לשלב הבא - המאסטרינג (Mastering). כי בסוף, המיקס הטוב ביותר הוא לא בהכרח זה שנשמע הכי מרשים מבחינה טכנית, אלא זה שמשרת את השיר בצורה הטובה ביותר.
זהו המיקס (עברית):
https://youtu.be/xSAEel8dXFw
שימוש באוטומציות למיקס ביצירת באלאנס וסאונד (עברית):
https://youtu.be/prTjKJU7Egw
ורק עוצמות - קורס המיקס הקצר ביותר בעולם:
https://youtu.be/qUGxA2ep8wI
מה עושה אקולייזר?
אקולייזר (Equalizer), EQ או איקוולייזר, הוא מכשיר שמטרתו היא השגת סאונד מיטבי, כלומר צליל יפה שהמאזינים למוסיקה, או הצופים בסרט, ייהנו ממנו.
באמצעות ה-EQ מעצבים את הצליל הכללי והפרטני, על ידי חיזוק והחלשה של תדרים שונים בצליל.
האקולייזר משפיע על הצליל בכך שהוא משנה את עוצמת תדרי הצליל השונים ובכך מעניק לו אופי, הופך אותו פחות שטוח ויותר ייחודי. סוג של "לצבוע" את הסאונד ולתת לו אופי משלו.
התדירויות השונות שבהן מטפל האיקולייזר מיוצגות על ידי הכפתורים של הסליידרים השונים שלו. הכפתורים השמאליים, למשל, הם תדירויות הבאסים, הצלילים הנמוכים. הימניים מהכפתורים הם של תדירויות צלילי ה"טרבל" (Treble) הגבוהים, והאמצעים הם תדירויות ה-Mid וכך הלאה.
באמצעות שינוי העוצמות של התדירויות השונות אפשר להדגיש צבעים מסוימים בסאונד ולהחליש אחרים. כך בעצם אפשר "לחמם" ו"לקרר" את הסאונד.
ה-EQ מעניק לצליל גוונים כמו גוון יותר מתכתי, או חד ומבריק, יותר עמום ורגוע וכו'. כך ניתן לשנות, לבנות ולהעניק מעין אופי או הרמוניה לצליל.
איקולייזרים ניתן למצוא במגוון מכשירים אלקטרוניים, מהאיקולייזר במערכות סטריאו, מגברים, אפקטים לכלי נגינה ואולפני הקלטה ועד ל-EQ שבתוכנות מחשב ובאפליקציות של סמארטפונים.
האיקולייזר המקורי היה EQ אנלוגי שהיה מעולה בנתינת צבעים והוספת אופי או חום למוסיקה. ה-EQ הדיגיטלי והחדשני יותר פחות טוב ב"חימום" והענקת צבע ומצטיין יותר בניקוי פגמים ובדיוק של הצליל בשלב המיקס.
הנה האיקוולייזר:
http://youtu.be/GXIkWiB09rw
הדגמה של שינויים באקולווייזר וההשפעה שלה על הצליל ששומעים:
https://youtu.be/pgSzSKaxL1g?t=29s
הסבר על תדרי הצליל (עברית):
https://youtu.be/6VRC8YDcqes
וכך עובדים איתו ו"צובעים" את הסאונד:
https://youtu.be/Idhal0rRJj8
מיהם אמני פולי בקולנוע?
אמני פולי (Foley) אחראים על עיטוף הסרט בקולות שונים שחשובים למה שרואה הצופה על המסך.
אלה מומחים ברמה מאד גבוהה של הכרת אינסוף הסאונדים שסרט צריך, הקלטה של הרעשים והצלילים השונים, לאו דווקא המוסיקה, בסינכרון מוחלט למה שקורה על המסך.
לכל צעד ולכל רעש הם מתאימים את הצליל. מדובר באנשי מקצוע בעלי הבנה מעולה של החומרים שנאספו על ידם במהלך השנים, למעין אוסף של קולות פוטנציאליין, שהם אמורים לספק לסרטים וההפקות שמעסיקות אותם.
זהו גם תחום יצירתי מאוד, כי לא פעם הם נתקלים באתגרי צלילים ורעשים חדשים או קשים מהרגיל, שלהם הם צריכים למצוא את הפקת הצליל והרעש הנכונים.
התחום נקרא על שם ג'ק פולי שבשנות ה-20 התחיל לעשות סאונדים כאלה לסרטים. הוא היה כל כך ידוע ומוצלח שכל התחום הזה קיבל את שמו.
הנה אמנות הפוליז:
https://youtu.be/UO3N_PRIgX0
אמני הפולי מציגים את המקצוע ומדגימים:
http://youtu.be/MHAIgJsMoXw
סרטון שמסביר היטב את תולדות אמנות הפולי ואיך היא נולדה:
http://youtu.be/AwBxNj_0B_Y
אמן פולי שעושה קולות לסימס ומשתמש בכלי הנשיפה שבגופו...
http://youtu.be/b8kIVMO8070?t=6s
ואמן פולי שמשתמש לצלילים בשמיכות, צעדים ועוד:
http://youtu.be/wx32-L9tJcE
איך היו שומרים ומשתפים פעם מוסיקה?
פעם, לפני עידן הקבצים וההורדות מיוטיוב, היו אבא ואמא קונים תקליטים בחנויות תקליטים. כל תקליט עלה לא מעט ולכן התקציב לא אפשר לקנות רבים כאלה.
הפתרון המעולה להעברה של מוסיקה מאחד לשני היה "קלטת" (Cassette), או "קסטה" כמו שקראו לה אז מאנגלית. הקלטות, שהיו בעצם סליל הקלטה דקיק בתוך קופסת פלסטיק, איפשרו להקליט עליהן תקליטים שלמים או שירים מהרדיו. הן היו באיכות צליל בינונית וכללו רחש מתמיד, אבל הן היו אמצעי מעולה לשמוע מוסיקה בדרכים, בטיול ובאוטובוס.
בעידן תקליטי הוויניל היו מהחבר'ה שהקליטו על קלטות אוספים של שירים מגוונים שאהבו. אלו יהפכו ברבות הימים לפלייליסטים שאנו מכירים ביוטיוב ובשירותי הסטרימיניג דוגמת ספוטיפיי.
את הקלטות הללו היו משמיעים אז במכונית, בטייפ נייד או במסיבות הכיתה. המשקיעים יצרו לעצמם מיקסטייפים, קלטות עם אוספי שירים שהקליטו מתקליטים או מהרדיו. הרומנטיקנים מביניהם היו מעניקים את קלטות האוסף האישיות שערכו, לאלו שהם אוהבים.
די ג'ייז בעידן ה"קסטות" יצרו לא פעם מיקסטייפים, שהיו קלטות אוסף מהמיקסים שלהם שאותן הם מכרו. חלק ממש התפרסמו בזכות מיקסטייפ שלהם שהועתק מחבר לחבר והגיע לקהלים חדשים.
הקלטת הייתה פיתוח של סרטי ההקלטה, שאפשרו בשנות ה-60 להקליט מוסיקה ולנגנה לאחר מכן בטייפ ריקורדר, מכשיר ההקלטה וההשמעה. סרט ההקלטה היה גדול, מסורבל ונוטה להסתבך ולהיקרע בין נגינה לנגינה. זה היה תהליך מטריד ומורכב, להחליף סרטי הקלטה ברשמקול.
הקסטות, לא זו בלבד שהיו קטנות מאוד, הן גם פתרו את המורכבות של הסתבכות הסרט והפכו להצלחה גדולה. למעשה, שמה המלא של ה"קסטה" היה "קסטה קומפקטית", או באנגלית "Compact Cassette".
בימינו, עם תקליטי הוויניל שהופכים שוב מצרך פופולרי וכמעט כל אמן שמכבד את עצמו מוציא את המוסיקה שלו גם על גבי תקליטים, יש תחייה מסוימת גם לקלטת האודיו הזו. לטרנד תרמה גם נטפליקס, באמצעות הסדרה "דברים מוזרים". העניין המרכזי הוא בעונה הרביעית שלה, המתרחשת בשנות ה-80 ומתרכזת בקלטת שירים של האייקונית הבריטית קייט בוש.
הנה קלטת האודיו של פעם:
http://youtu.be/DpEjQdoZ-vM
מוסיקה על אינספור קלטות של פעם:
https://youtu.be/7To_S3Ne_yo
כך נשמעה קסטה עם שיר מהתקופה, כמו "I'm Not in Love" של להקת 10CC:
https://youtu.be/OtBHfxU2wmc
על חלקן של הקסטות, קלטות האודיו, בהתפתחות המוסיקה המזרחית שלנו (עברית):
https://youtu.be/8Fe0RkiWvkw
יש מי שרואים בקלטת גם את העתיד של המוסיקה:
https://youtu.be/pSBQC85ZLEE?long=yes
וסרט תיעודי של מישהו שהחליט לבדוק עד כמה הצליל שלהן הוא מה שאומרים:
https://youtu.be/jVoSQP2yUYA?long=yes
לא ממש. במרבית השירים שאתם אוהבים לא הקליטו הזמרים והנגנים ביחד, בו זמנית. כמעט תמיד מתבצעת הקלטה של שיר באולפן כתהליך שבו מקליטים על סרט ההקלטה, בכל פעם ערוץ שירה או נגינה אחר. לאט לאט, הקלטה אחרי הקלטה, ערוץ ועוד ערוץ, בנו מהערוצים הנפרדים את השיר כולו.
קוראים לתהליך הזה "הקלטה בערוצים". כל תפקיד של כלי נגינה או קול ששר מוקלט בערוץ נפרד, כשהנגן או הזמר שומע את הערוצים הקודמים, שהוקלטו לפני כן.
אולפן ההקלטות המקצועי הוא לרוב חלל אטום לרעשים ואקוסטי, כלומר לא משנה את הצלילים שבו ומשאיר אותם צלילים ללא הדהוד או שינוי. עושים זאת באמצעות בידוד ושכבות שמדביקים על הקירות, מחומרים מיוחדים לאולפנים. כיום נגנים רבים מקליטים בביתם או בסטודיו שיצרו לעצמם.
הנה קטע מסרט שמראה איך שיר נולד:
http://youtu.be/7BxNeryN6WY
כך הקליטו בעבר על סרטי הקלטה באולפן - הנה 24 ערוצים:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
להקת "קווין" באולפן ההקלטות:
https://youtu.be/-OGd4gplxQM
אולפני ההקלטות האגדיים "סאונד סיטי" שבקליפורניה:
https://youtu.be/HQoOfiLz1G4
כך מקליטים היום שיר בערוצים בבית:
https://youtu.be/fR3o6-KXXGc?t=1m29s
סטיב לייסי שמקליט שירים שלמים על אייפון, בכל פעם הוא מקליט תפקיד אחר והתוצאה היא שכל השיר מנוגן ביחד, ממש כאילו שהוא להקה של ממש:
https://youtu.be/E6BxAtc5cd0
כך תוכלו היום להקליט שירים אונליין:
https://www.youtube.com/watch?v=Xzaa-1iysUk
כך מקליטים לייב, בו-זמנית בערוצים, על אייפד:
https://youtu.be/y8YBONgt2lA?long=yes
וכך מקליטים עם מחשב ותוכנת הקלטות:
https://youtu.be/lOAETrx2pXk?long=yes
בעולם שלפני הטלוויזיה היה הרדיו המלך הבלתי מעורער של הבידור הביתי. בעולם כזה עוד לא היו סדרות טלוויזיה ותכניות ריאליטי, אבל היו תסכיתים.
התסכית היה מחזה רדיופוני, מעין תאטרון קולי, שבו מחליפים צלילים וקולות את התמונות והסרט. בתסכית שמוקלט באולפן בקולות בלבד, הדמיון הוא שעובד והיכולת לחזות בו היא באמצעותו. השחקנים מקריינים את המחזה ואפקטים קוליים, צלילי רקע, מאפשרים לדמיין את מה שקורה בעלילה המקורינת.
במשך שנים רבות היו התסכיתים פופולאריים בעולם וגם בישראל. דור ההורים והוריהם גדלו על תסכיתי מתח, צחוק, תסכיתים לנוער ותסכיתים לילדים. בשעה היעודה היינו מתיישבים ליד הרדיו, התסכית היה מתחיל והדמיון נפתח.
לקראת סוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, עם נצחונה הסופי של הטלוויזיה כאמצעי הבידור הביתי המוביל, הפסיקו להקליט ולהשמיע תסכיתים ברדיו. הם זכו אמנם לעדנה מסוימת באינטרנט של השנים האחרונות, כפודקאסטים הניתנים להורדה ולהאזנה בנגנים ניידים וסלולאריים, אך לעת עתה נראה שימי התהילה של התסכית הסתיימו.
הנה סיפורם של תסכיתי הרדיו בישראל:
http://youtu.be/Sdh9mplwrvA?t=1m5s
שחזור של תסכית מפעם:
http://youtu.be/-F7Jg996vbs
האות המוסיקלי לתכנית הילדים של קול ישראל:
http://youtu.be/sP-3rqUG5yk
וגם זה:
http://youtu.be/-fLC1w3bInQ
במוסיקת הפופ נוהגים להקליט שירים בערוצים שונים. כל כלי מוקלט לערוץ נפרד וגם ערוצי השירה מפוצלים לערוצים שונים. הקלטה בערוצים מאפשרת שליטה מוחלטת בעוצמה ובאופי של כל מרכיב בשיר או בקטע המוסיקלי.
אחת התוצאות של ההקלטה בערוצים היא שהנגנים והזמרים יכולים להקליט בזמנים שונים, לעתים אפילו מבלי לפגוש אחד את השני. כל אחד שומע באוזניות את הערוצים שכבר הוקלטו ומוסיף את חלקו להקלטה.
בתום הקלטת הערוצים עושים באולפן מיקסינג, (Mix) "בישול" של הערוצים לשיר מהודק שיישמע טוב. בהקלטות מקצועיות יהיה גם שלב של מאסטרינג (Mastering), בו יהפוך המיקס לשיר עם סאונד מקצועי שמתאים להפצה ברדיו, טלוויזיה ואמצעים כמו סטרימינג או תקליט.
כמובן שההקלטה בערוצים מתאפשרת רק כשיש ציוד הקלטה שמתאים לכך. כיום כל מחשב מאפשר הקלטה כזו, אבל פעם ציוד כזה היה יקר מאד ורק אולפנים גדולים, שהיה ברשותם טייפ סלילים להקלטה רב-ערוצית, יכולים היו להקליט ערוצים רבים.
מאז שנות ה-70 יכולים היו המוסיקאים להקליט סקיצות של שירים בבית. לשם כך שימשו טייפים של ארבעה ערוצים, להקלטה ביתית. אלה היו מערכות הקלטה קומפקטיות שכונו 4track ושאליהן הקליטו סקיצות של שירים ב-4 ערוצים ועם הזמן גם ב-8.
הנה 4 ערוצים בקאבר לשיר All Along the Watchtower של ג'ימי הנדריקס:
https://youtu.be/y1S5EQHvyMo
הצלחה בהפרדה של ערוץ השירה מהקלטה ביתית שהותיר לנון המת אפשרה הקלטה מקצועית של הביטלס איתו וקליפ בשילוב דמויות AI של שני הביטלס שהלכו לעולמם:
https://youtu.be/Opxhh9Oh3rg
כך הקליטו פעם ברשמקול בן 4 ערוצים - מה שנקרא Four Track:
https://youtu.be/fPFPGjhIUUo
הקלטה רב ערוצית באולפן אנלוגי, עם סרטי 24 ערוצי הקלטה:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
סרטון שמציג שיר ב-5 ערוצים, כל ערוץ בחלון משלו והזמר שר בשני ערוצים:
http://youtu.be/4qeA7CoCS8k?t=4s
וכך תוכלו גם אתם להקליט בערוצים מיד באמצעות תוכנת הענן Soundation:
https://youtu.be/uGcQinPzpg4?long=yes
"אם הרוק היה דת..." נוהגים מעריצים לומר "...אולפני אבי רוד היו נחשבים להר סיני." - ואכן, בעיני רבים מהווים אולפני אבי רוד (Abbey Road Studios)בלונדון את מקדש הרוק של המוסיקה הבריטית.
אולפני אבי רוד מהווים פנינה מוזיקלית ייחודית בנוף התרבותי של לונדון. בשנת 1930 הם הוקמו על ידי חברת EMI, כאולפני הקלטה מתקדמים ביותר, במרכז לונדון. שולבו בהם כמה מהאמצעים הטכנים המתקדמים ביותר לנגינה, הקלטה, עריכה ולשאר שלבי יצירת האלבום.
איש לא יכול היה אז לשער שהם עומדים להיות בית ספר לגדולי היוצרים של המאה ובית לאינספור הקלטות של אלבומי ענק בהיסטוריה המוסיקלית של העולם.
בתחילת דרכם שימשו האולפנים בעיקר להקלטות של מוסיקה קלאסית שקטה ורגועה. השינוי חל עם המהפכה המוסיקלית של שנות ה-60, כשהאולפנים הפכו למרכז תרבותי עולמי.
הטכנולוגיה המתקדמת של האולפנים אפשרה באותה תקופה יצירת צלילים חדשניים. מיקרופונים מיוחדים וקונסולות הקלטה מתקדמות איפשרו לאמנים לחקור צורות ביטוי מוזיקליות חדשניות.
הביטלס (The Beatles), עם המפיק המוסיקלי שלהם ג'ורג' מרטין, היו הלהקה החשובה הראשונה שהקליטה בהם. אחריהם החלו להקות מיתולוגיות, כמו פינק פלויד (Pink Floyd) וקווין (Queen), להותיר בין קירות האולפנים את חותמם המוסיקלי הבלתי נשכח.
ב-1969, האלבום המצליח והאחרון של הביטלס, "Abbey Road", הפך את המקום לאייקון תרבותי. בהקלטת האלבום הם עשו שימוש באפקטים חדשניים ומיוחדים שלא נשמעו בהקלטות אולפן לפני כן. האלבום היה האלבום
לאחר שהשירים, האלבום והעטיפה זכו לביקורות מצוינות, החליטו מנהלי אולפן EMI לשנות את שם האולפנים לשם הרחוב, אולפני אבי רוד.
התמונה המפורסמת של הביטלס על מעבר החצייה הסמוך, צולמה מול האולפנים והפכה אותם לאתר עלייה לרגל של מעריצים מכל העולם. אל מעבר החצייה עצמו נוהרים עד היום המוני תיירים, רק כדי לתעד את עצמם חוצים אותו למזכרת.
לא מעט סרטים שצולמו בעת ההקלטות ומסביבן "הכניסו את המעריצים" אל הסודות והרגעים שננצרו שם ויצאו במהלך השנים אל מסכי הקולנוע והטלוויזיה.
אמנים רבים הקליטו באולפנים אלה מאז הביטלס. פינק פלויד, קליף ריצ'רד (Cliff Richard), קווין, רדיוהד (Radiohead), דוראן דוראן (Duran Duran) והרשימה ארוכה. בנוסף שימשו האולפנים להקלטות פסקולים לסרטים מפורסמים ואייקוניים, כמו "שר הטבעות" ו"הארי פוטר".
בשנת 2010 נאבק הציבור על שימורם של אולפני אבי רוד. המאבק הציבורי הוכתר בהצלחה והבניין הוכרז כאתר מורשת תרבותית. כך ממשיכים האולפנים להוות מקום עלייה לרגל ומעין ירושלים מוסיקלית למוסיקאים מכל רחבי העולם.
בתרבות המערבית ואף העולמית אולפני אבי רוד הם הרבה יותר מאשר מקום הקלטה. הם סמל של חדשנות, חופש יצירתי ומפגש בין מסורת אנגלית לרוח מהפכנית צעירה, אתר היסטורי צעיר שקירותיו יודעים לספר את סיפורי התנ"ך של המוסיקה הקלה, מקום שבו נוצרה מוסיקה שעיצבה את התרבות העולמית.
הנה אולפני אבי רוד מבפנים:
http://youtu.be/LHMBOWgoo4s
מעבר החצייה שבתחילת רחוב אבי רוד:
https://youtu.be/z4sJmEwn_TQ
הפינק פלויד מקליטים באבי רוד את "הצד האפל של הירח":
http://youtu.be/Sxrn38OfDw8
ובאולפני "אבי רוד" מאפשרים לקהל לנהור פנימה:
http://youtu.be/qiFLkdJjats
אולפן הקלטות
ב-2014, כשהודלף לרשת ערוץ שירה אולפני וגולמי של בריטני ספירס, נדהמו מיליוני מעריצים לשמוע את השירה המזעזעת של אושיית הפופ של הניינטיז. התוצאה הסופית הייתה כמובן מתוקתקת וללא צל של זיוף. לזה אחראי אפקט האוטו טיון (auto tune) הדיגיטלי.
תכונתו המרכזית של האפקט היא היותו מחליף צלילים אוטומטי, המתקן את גובה הצליל המושר. האפקט מנתח בזמן אמת את גובה הצלילים של השירה המוקלטת ומתאים כל צליל באופן אוטומטי כך שיהיה מכוון לגובה הנכון. מדובר בכלי שימושי מאוד המסייע לזמרים שמתקשים לדייק בתווים הנכונים. בכוונון אוטומטי, האוטו טיון אפשר גם לזמרים מתחילים, חסרי ניסיון או "זייפנים כרוניים" להשיג שירה מקצועית למדי.
אפקט האוטו-טיון הוא סוג של כלי מבוסס תוכנה, המתקן זיופים בשירה, בהפעלה ידנית או אוטומטית. התוכנה פותחה עבור תעשיית המוזיקה, כדי שתתקן זיופים, כלומר תתקן את גובה הצלילים המושרים וכך תשפר את הקלטות הקול של זמרים. כוונון אוטומטי מאפשר לו לשנות את גובה הצליל של השירה, בכדי להשיג את הצלילים הרצויים, ללא זיופים.
את האוטוטיון רובנו לא מכירים. מרבית מי שאינם בתעשיית המוסיקה לא מכירים אותו, אבל כיום אין אולפן הקלטות בעולם שלא משתמש בו.
אבל איך זה קרה?
כשיצא האפקט לשוק, הוא נמכר בקושי ובעיקר למעט אולפני הקלטות. אבל השיר Believe בביצוע המטורף של הזמרת שר, מגדולות הזמרות המזדקנות של הסיקסטיז, חשף אותו לציבור, כשעל הדרך הוא מתחיל מיני מהפכה בעולם הפופ, כששהסאונד המתכתי יהפוך לאפקט של התקופה.
אותו סאונד ייוולד כמעט בטעות. הטכנאי של שר, תוך כדי משחק עם האוטו-טיון, סובב את הכפתור עד הסוף והקול שלה בערוץ השירה נשמע לפתע אחר וחסר תקדים. בעצה אחת עם שר הוא שילב את זה במיקס וההתלהבות של המפיקים נתנה את האישור להוציא את הסינגל עם השירה הזו.
כך נחשפו חובבי מוסיקה לאוטו-טיון לראשונה ב-Believe. אפילו המקצוענים שבהם לא הבינו בדיוק מה הם שומעים. איש לא הכיר אז את הצליל הרובוטי או העתידני שהיה לקול של שר והאפקט, תרתי משמע, היה מטורף. הסאונד החדש יקבל את הכינוי "אפקט שר".
אחרי שר וג'ניפר לופז, ששילבה אותו בלהיטה הגדול "If You Had My Love", הגיעו השמות הכי חמים בעולם ההיפ הופ. ראפרים כמו סנופ דוג, קניה ווסט וליל וויין היו מהראשונים לעשות איתו פלאים, היה גם טי פיין וכמובן JAY-Z וכולם מאמצים את האוטוטיון במהירות אדירה. בהיפ הופ הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהמעבר ההדרגתי מראפ דיבורי למלודי יותר.
אם אפקטים כמו הטוקבוקס (Talkbox) והווקודר (Vocoder) הקנו לשירים תחושת רטרו, ה-Auto-Tune הפך את ערוץ השירה האוטוטיוני לכלי חובה בלהיטי פופ עתידני.
וכך יצא שטכנולוגיה שפותחה כדי לתקן זיופים בהקלטות קוליות, הפכה לכלי יצירתי עבור אמנים ווקאליים ואמצעי ליצירת אפקטים קוליים ייחודיים. הסתבר שמשחק עם הכפתורים שלו השיג שינויי צליל בשירה, שיכולים לנוע משיפורים עדינים מאוד לקולות רובוטיים במיוחד.
כיום, האפקט הזה כבר לא נחשב באולפנים למילה גסה וזמרים לא מנסים להסתיר שהשתמש בו בהקלטות. למעשה, הוא הפך למעין פוטושופ עצלני לזייפנים, או פילטר סטייל אינסטגרם לזמרים לא מנוסים או אפילו עצלים ובמקביל לחותם הסאונד הנוצץ של התקופה, חלק בלתי נפרד מהצליל העכשווי וסוג של סטנדרט עדכני לערוצי שירה באולפנים.
השימוש בו פשוט יחסית ואפשר להחיל אותו גם על שירה בזמן אמת, בהופעה חיה, וגם על שירה מוקלטת בשלב המיקס, באולפן. אמנים ומפיקים משתמשים בו כדי לתת מגע ייחודי לשירה וליצור צליל מקורי ואחר. זה מאפשר להם לחקור ז'אנרים שונים ולהתנסות בגווני שירה חדשים וחסרי תקדים ואה... על הדרך לתקן קלות גם את הזיופים שלהם.
כך משתמשים באוטו טיון פועל ומתקן את הזיופים לכל כוכבי הפופ:
https://youtu.be/HGiaAiIELME
הזמרת שר שהפכה את אוטו טיון ב-1998 לאפקט בהקלטה והכירה אותו לעולם כולו:
https://youtu.be/nZXRV4MezEw
בריטני ספירס בלי ועם אוטו טיון:
https://youtu.be/wXj_drMCudA
הטכנאי-מפיק של שר שהשתמש בהגזמת האוטו-טיון כאפקט:
https://youtu.be/ScxV4iozqnQ
הדרך בה אוטו טון פועל:
https://youtu.be/Aawg3-NzKR8
עלייתו והתייצבותו של האוטו טיון:
https://youtu.be/VFNKdXenbIw?long=yes
ותדירויות ותיקונן - כך עובד האוטו טיון פיזיקלית:
https://youtu.be/9OUgXFZ_WeY?long=yes
כשמוסיקאי מסיים להקליט שיר, העבודה רחוקה מלהסתיים. הקלטה גולמית היא כמו ארון מלא בגדים מקומטים - הכל שם, אבל שום דבר לא מסודר ולא מוכן ללבישה. כאן נכנס לתמונה מהנדס המיקס (Mixing Engineer), הממקסס, מי שתפקידו להפוך ערימה של ערוצים נפרדים לשיר אחד מלוכד ומאוזן.
המיקסינג (Mixing) הוא תחילת תהליך הפוסט-פרודקשן (Post-Production). אחרי שהמוסיקה נכתבה, הוקלטה והופקה, מגיע הזמן לבצע את המיקס. סשן מיקסינג אחד יכול להכיל בקלות 30 ערוצים ויותר - תופים בכמה שכבות, גיטרות שונות, בס, מקלדות, קולות רקע ועוד. כל אחד מהערוצים האלה מתחרה על תשומת הלב של האוזן, וללא איזון נכון התוצאה תהיה בלגן קולי בלתי נסבל.
מהנדס המיקס מתחיל בדרך כלל בשלב הארגון. הוא מסדר ומתייג כל רכיב, לעיתים צובע את כל ערוצי התופים באותו צבע או ממקם אותם באזור עבודה מסוים. זה עשוי להישמע טכני ומשעמם, אבל הסדר הזה חיוני - כשעובדים עם עשרות ערוצים, בלגן אחד קטן יכול להפוך את התהליך לסיוט.
העבודה האמיתית מתחילה כשמהנדס המיקס מתחיל לאזן בין עוצמות (Volume) הערוצים השונים. המטרה היא להפחית התנגשויות בין האלמנטים השונים של השיר ולוודא שכל כלי נגינה, כל קול וכל רכיב ישמעו נעימים ומאוחדים כשהם מושמעים יחד. זה כמו לנהל תזמורת - אתה לא רוצה שכולם ינגנו באותה עוצמה בדיוק, אלא שכל אחד יתרום את חלקו בזמן הנכון ובעוצמה הנכונה.
הכלים שבהם משתמש מהנדס המיקס הם פשוטים בעיקרון אבל מורכבים בביצוע. הוא משנה את הווליום (Volume) של ערוצים שונים, מתאם תדרים (Frequency), קובע מיקום במרחב הסטריאופוני (Panning) ומכוון דינמיקה. כל שינוי קטן יכול להיות דרמטי - הורדת ווליום של הבס ב-2 דציבלים יכולה לגרום לשיר להישמע פתאום אוורירי יותר, או להיפך, כבד מדי.
המיקסינג עוסק ביצירת איזון בין כל היבט של השיר, תוך התמקדות בסקאלה הקטנה והאינדיבידואלית. מכיוון שלמהנדס המיקס יש גישה למספר רב של ערוצים ולכל כלי נגינה בנפרד, השינויים שהוא יכול לבצע יכולים להיות משמעותיים מאוד. הוא יכול להדגיש גיטרה מסוימת, להרחיק שירה לרקע או להוסיף הדהוד לתופים.
תהליך המיקסינג נועד לשפר את החזון של האמן ולוודא שהכוונה המקורית של השיר זורחת דרך המיקס. לעיתים נדרשים מספר מיקסים עד שהאמן והמפיק מרוצים מהתוצאה ומוכנים להעביר את השיר לשלב הבא - המאסטרינג (Mastering). כי בסוף, המיקס הטוב ביותר הוא לא בהכרח זה שנשמע הכי מרשים מבחינה טכנית, אלא זה שמשרת את השיר בצורה הטובה ביותר.
זהו המיקס (עברית):
https://youtu.be/xSAEel8dXFw
שימוש באוטומציות למיקס ביצירת באלאנס וסאונד (עברית):
https://youtu.be/prTjKJU7Egw
ורק עוצמות - קורס המיקס הקצר ביותר בעולם:
https://youtu.be/qUGxA2ep8wI
אקולייזר (Equalizer), EQ או איקוולייזר, הוא מכשיר שמטרתו היא השגת סאונד מיטבי, כלומר צליל יפה שהמאזינים למוסיקה, או הצופים בסרט, ייהנו ממנו.
באמצעות ה-EQ מעצבים את הצליל הכללי והפרטני, על ידי חיזוק והחלשה של תדרים שונים בצליל.
האקולייזר משפיע על הצליל בכך שהוא משנה את עוצמת תדרי הצליל השונים ובכך מעניק לו אופי, הופך אותו פחות שטוח ויותר ייחודי. סוג של "לצבוע" את הסאונד ולתת לו אופי משלו.
התדירויות השונות שבהן מטפל האיקולייזר מיוצגות על ידי הכפתורים של הסליידרים השונים שלו. הכפתורים השמאליים, למשל, הם תדירויות הבאסים, הצלילים הנמוכים. הימניים מהכפתורים הם של תדירויות צלילי ה"טרבל" (Treble) הגבוהים, והאמצעים הם תדירויות ה-Mid וכך הלאה.
באמצעות שינוי העוצמות של התדירויות השונות אפשר להדגיש צבעים מסוימים בסאונד ולהחליש אחרים. כך בעצם אפשר "לחמם" ו"לקרר" את הסאונד.
ה-EQ מעניק לצליל גוונים כמו גוון יותר מתכתי, או חד ומבריק, יותר עמום ורגוע וכו'. כך ניתן לשנות, לבנות ולהעניק מעין אופי או הרמוניה לצליל.
איקולייזרים ניתן למצוא במגוון מכשירים אלקטרוניים, מהאיקולייזר במערכות סטריאו, מגברים, אפקטים לכלי נגינה ואולפני הקלטה ועד ל-EQ שבתוכנות מחשב ובאפליקציות של סמארטפונים.
האיקולייזר המקורי היה EQ אנלוגי שהיה מעולה בנתינת צבעים והוספת אופי או חום למוסיקה. ה-EQ הדיגיטלי והחדשני יותר פחות טוב ב"חימום" והענקת צבע ומצטיין יותר בניקוי פגמים ובדיוק של הצליל בשלב המיקס.
הנה האיקוולייזר:
http://youtu.be/GXIkWiB09rw
הדגמה של שינויים באקולווייזר וההשפעה שלה על הצליל ששומעים:
https://youtu.be/pgSzSKaxL1g?t=29s
הסבר על תדרי הצליל (עברית):
https://youtu.be/6VRC8YDcqes
וכך עובדים איתו ו"צובעים" את הסאונד:
https://youtu.be/Idhal0rRJj8
אמני פולי (Foley) אחראים על עיטוף הסרט בקולות שונים שחשובים למה שרואה הצופה על המסך.
אלה מומחים ברמה מאד גבוהה של הכרת אינסוף הסאונדים שסרט צריך, הקלטה של הרעשים והצלילים השונים, לאו דווקא המוסיקה, בסינכרון מוחלט למה שקורה על המסך.
לכל צעד ולכל רעש הם מתאימים את הצליל. מדובר באנשי מקצוע בעלי הבנה מעולה של החומרים שנאספו על ידם במהלך השנים, למעין אוסף של קולות פוטנציאליין, שהם אמורים לספק לסרטים וההפקות שמעסיקות אותם.
זהו גם תחום יצירתי מאוד, כי לא פעם הם נתקלים באתגרי צלילים ורעשים חדשים או קשים מהרגיל, שלהם הם צריכים למצוא את הפקת הצליל והרעש הנכונים.
התחום נקרא על שם ג'ק פולי שבשנות ה-20 התחיל לעשות סאונדים כאלה לסרטים. הוא היה כל כך ידוע ומוצלח שכל התחום הזה קיבל את שמו.
הנה אמנות הפוליז:
https://youtu.be/UO3N_PRIgX0
אמני הפולי מציגים את המקצוע ומדגימים:
http://youtu.be/MHAIgJsMoXw
סרטון שמסביר היטב את תולדות אמנות הפולי ואיך היא נולדה:
http://youtu.be/AwBxNj_0B_Y
אמן פולי שעושה קולות לסימס ומשתמש בכלי הנשיפה שבגופו...
http://youtu.be/b8kIVMO8070?t=6s
ואמן פולי שמשתמש לצלילים בשמיכות, צעדים ועוד:
http://youtu.be/wx32-L9tJcE
פעם, לפני עידן הקבצים וההורדות מיוטיוב, היו אבא ואמא קונים תקליטים בחנויות תקליטים. כל תקליט עלה לא מעט ולכן התקציב לא אפשר לקנות רבים כאלה.
הפתרון המעולה להעברה של מוסיקה מאחד לשני היה "קלטת" (Cassette), או "קסטה" כמו שקראו לה אז מאנגלית. הקלטות, שהיו בעצם סליל הקלטה דקיק בתוך קופסת פלסטיק, איפשרו להקליט עליהן תקליטים שלמים או שירים מהרדיו. הן היו באיכות צליל בינונית וכללו רחש מתמיד, אבל הן היו אמצעי מעולה לשמוע מוסיקה בדרכים, בטיול ובאוטובוס.
בעידן תקליטי הוויניל היו מהחבר'ה שהקליטו על קלטות אוספים של שירים מגוונים שאהבו. אלו יהפכו ברבות הימים לפלייליסטים שאנו מכירים ביוטיוב ובשירותי הסטרימיניג דוגמת ספוטיפיי.
את הקלטות הללו היו משמיעים אז במכונית, בטייפ נייד או במסיבות הכיתה. המשקיעים יצרו לעצמם מיקסטייפים, קלטות עם אוספי שירים שהקליטו מתקליטים או מהרדיו. הרומנטיקנים מביניהם היו מעניקים את קלטות האוסף האישיות שערכו, לאלו שהם אוהבים.
די ג'ייז בעידן ה"קסטות" יצרו לא פעם מיקסטייפים, שהיו קלטות אוסף מהמיקסים שלהם שאותן הם מכרו. חלק ממש התפרסמו בזכות מיקסטייפ שלהם שהועתק מחבר לחבר והגיע לקהלים חדשים.
הקלטת הייתה פיתוח של סרטי ההקלטה, שאפשרו בשנות ה-60 להקליט מוסיקה ולנגנה לאחר מכן בטייפ ריקורדר, מכשיר ההקלטה וההשמעה. סרט ההקלטה היה גדול, מסורבל ונוטה להסתבך ולהיקרע בין נגינה לנגינה. זה היה תהליך מטריד ומורכב, להחליף סרטי הקלטה ברשמקול.
הקסטות, לא זו בלבד שהיו קטנות מאוד, הן גם פתרו את המורכבות של הסתבכות הסרט והפכו להצלחה גדולה. למעשה, שמה המלא של ה"קסטה" היה "קסטה קומפקטית", או באנגלית "Compact Cassette".
בימינו, עם תקליטי הוויניל שהופכים שוב מצרך פופולרי וכמעט כל אמן שמכבד את עצמו מוציא את המוסיקה שלו גם על גבי תקליטים, יש תחייה מסוימת גם לקלטת האודיו הזו. לטרנד תרמה גם נטפליקס, באמצעות הסדרה "דברים מוזרים". העניין המרכזי הוא בעונה הרביעית שלה, המתרחשת בשנות ה-80 ומתרכזת בקלטת שירים של האייקונית הבריטית קייט בוש.
הנה קלטת האודיו של פעם:
http://youtu.be/DpEjQdoZ-vM
מוסיקה על אינספור קלטות של פעם:
https://youtu.be/7To_S3Ne_yo
כך נשמעה קסטה עם שיר מהתקופה, כמו "I'm Not in Love" של להקת 10CC:
https://youtu.be/OtBHfxU2wmc
על חלקן של הקסטות, קלטות האודיו, בהתפתחות המוסיקה המזרחית שלנו (עברית):
https://youtu.be/8Fe0RkiWvkw
יש מי שרואים בקלטת גם את העתיד של המוסיקה:
https://youtu.be/pSBQC85ZLEE?long=yes
וסרט תיעודי של מישהו שהחליט לבדוק עד כמה הצליל שלהן הוא מה שאומרים:
https://youtu.be/jVoSQP2yUYA?long=yes
