מהו המאסטרינג בהקלטה?
כשטכנאי המיקס (בחו"ל אגב, מכנים אותו מהנדס מיקס) מסיים את עבודתו ומכריז שהמיקס מוכן, השיר עדיין לא באמת מוכן. כי שיר מוקלט עשוי להישמע נהדר באולפן, אבל מה יקרה כשישמיעו אותו ברדיו, ברמקולים של מכוניות או באוזניות זולות?
וזה בדיוק הרגע בו נכנס לתמונה טכנאי המאסטרינג (Mastering Engineer), מי שתפקידו להכין את השיר לעולם האמיתי ולגרום לו "לזרוח".
כי מאסטרינג (Mastering) הוא השלב הסופי בתהליך ההפקה המוסיקלית. הוא הנגיעה האחרונה שהמוסיקה מקבלת לפני שהיא מופצת לכל עבר, כדי שהכל יישמע טוב, בכל מכשיר, בכל סוגי הרמקולים ובכל עוצמה שהיא.
בניגוד לטכנאי או מהנדס המיקס שעובד עם עשרות ערוצים נפרדים, מהנדס המאסטרינג מקבל קובץ אחד - את המיקס המוגמר. אך המגבלה הזו היא גם החוזק שלו. במקום להתמקד בפרטים הקטנים של כל כלי נגינה, המאסטריסט מסתכל על התמונה הרחבה - זו שקובעת כיצד השיר יישמע כיחידה אחת שלמה.
מטרת המאסטרינג היא ללטש את המיקס ולהביאו לצליל הטוב ביותר האפשרי. זה אומר שעליו לגרום לו להישמע כמו שירים מקצועיים אחרים שנשמעים בפלטפורמות סטרימינג כמו ספוטיפיי (Spotify), ברדיו, טלוויזיה או בסרטים. מטרת איש המאסטרינג היא להפוך את הרצועה לחזקה ומדויקת יותר, טובה יותר ותואמת יותר לסוגים שונים של רמקולים - מאולפני הקלטות יקרים ועד אוזניות פלסטיק של עשרות שקלים.
הכלים העיקריים של מהנדס המאסטרינג הם איזון תדרים (EQ - Equalization), קומפרסיה (Compression), לימיטינג (Limiting) ושיפור הסטריאו (Stereo).
בעזרת הכלים הללו הוא יכול להפוך שיר שנשמע שטוח ורך למשהו שכמו פורץ מהרמקולים ומלהיב, או להיפך - לקחת משהו שנשמע צורמני ואגרסיבי ולהרגיע אותו למאזינים.
השינויים האלה עדינים לעין הלא מאומנת, אבל הם משמעותיים להפליא לאוזן המקצועית.
איש המאסטרינג הוא גם שומר הסף האחרון. הוא האדם האחרון בתהליך היצירתי שיכול לתפוס טעויות, לשנות את האופן שבו משהו נשמע ולהוסיף נגיעות אחרונות. הוא צריך להיות קשוב וממוקד במיוחד כדי לתפוס טעויות קטנות אך חיוניות שנותרו בהקלטה, גם אחרי המיקס - כמו רעש של תנועה שנכנס מבחוץ להקלטה, קטעי שיחה שהוקלטו בטעות, או אפילו נקישה קלה של גיטרה על מיקרופון.
אם המיקסינג מתמקד בפרטים הקטנים של כל כלי ומאפשר שינויים דרמטיים, המאסטרינג מתמקד בשיר כולו ועוסק בכיוונונו העדין. מטרת המיקסינג היא הגשמת החזון של האמן, בעוד המאסטרינג שואף לאיכות צליל כוללת והתאמה לסטנדרטים מקצועיים שהם שיקבעו את הצלחת השיר או האלבום כולו.
מבחינה תיאורטית, אפשר לבצע מיקס בלי מאסטרינג, אבל אי אפשר לבצע מאסטרינג בלי מיקס. המיקסינג יוצר איזון בסקאלה הקטנה, המאסטרינג לוקח את המיקס המלא ומלטש אותו. כיום, שני התהליכים הללו הפכו לנגישים יותר ואף ניתנים לביצוע מקוון (Online), גם בעזרת AI (בינה מלאכותית).
וכדי להבטיח שהמוסיקה תגיע למיצוי מלא של הפוטנציאל שלה, חשוב לבצע את שני התהליכים בנפרד.
כשטכנאי המיקס (בחו"ל אגב, מכנים אותו מהנדס מיקס) מסיים את עבודתו ומכריז שהמיקס מוכן, השיר עדיין לא באמת מוכן. כי שיר מוקלט עשוי להישמע נהדר באולפן, אבל מה יקרה כשישמיעו אותו ברדיו, ברמקולים של מכוניות או באוזניות זולות?
וזה בדיוק הרגע בו נכנס לתמונה טכנאי המאסטרינג (Mastering Engineer), מי שתפקידו להכין את השיר לעולם האמיתי ולגרום לו "לזרוח".
כי מאסטרינג (Mastering) הוא השלב הסופי בתהליך ההפקה המוסיקלית. הוא הנגיעה האחרונה שהמוסיקה מקבלת לפני שהיא מופצת לכל עבר, כדי שהכל יישמע טוב, בכל מכשיר, בכל סוגי הרמקולים ובכל עוצמה שהיא.
בניגוד לטכנאי או מהנדס המיקס שעובד עם עשרות ערוצים נפרדים, מהנדס המאסטרינג מקבל קובץ אחד - את המיקס המוגמר. אך המגבלה הזו היא גם החוזק שלו. במקום להתמקד בפרטים הקטנים של כל כלי נגינה, המאסטריסט מסתכל על התמונה הרחבה - זו שקובעת כיצד השיר יישמע כיחידה אחת שלמה.
מטרת המאסטרינג היא ללטש את המיקס ולהביאו לצליל הטוב ביותר האפשרי. זה אומר שעליו לגרום לו להישמע כמו שירים מקצועיים אחרים שנשמעים בפלטפורמות סטרימינג כמו ספוטיפיי (Spotify), ברדיו, טלוויזיה או בסרטים. מטרת איש המאסטרינג היא להפוך את הרצועה לחזקה ומדויקת יותר, טובה יותר ותואמת יותר לסוגים שונים של רמקולים - מאולפני הקלטות יקרים ועד אוזניות פלסטיק של עשרות שקלים.
הכלים העיקריים של מהנדס המאסטרינג הם איזון תדרים (EQ - Equalization), קומפרסיה (Compression), לימיטינג (Limiting) ושיפור הסטריאו (Stereo).
בעזרת הכלים הללו הוא יכול להפוך שיר שנשמע שטוח ורך למשהו שכמו פורץ מהרמקולים ומלהיב, או להיפך - לקחת משהו שנשמע צורמני ואגרסיבי ולהרגיע אותו למאזינים.
השינויים האלה עדינים לעין הלא מאומנת, אבל הם משמעותיים להפליא לאוזן המקצועית.
איש המאסטרינג הוא גם שומר הסף האחרון. הוא האדם האחרון בתהליך היצירתי שיכול לתפוס טעויות, לשנות את האופן שבו משהו נשמע ולהוסיף נגיעות אחרונות. הוא צריך להיות קשוב וממוקד במיוחד כדי לתפוס טעויות קטנות אך חיוניות שנותרו בהקלטה, גם אחרי המיקס - כמו רעש של תנועה שנכנס מבחוץ להקלטה, קטעי שיחה שהוקלטו בטעות, או אפילו נקישה קלה של גיטרה על מיקרופון.
למה צריך מישהו אחר למסטרינג?
יש סיבה שמומלץ לתת למישהו אחר לבצע את המאסטרינג במקום שאיש המיקס הוא שיעשה גם את זה. למישהו שלא ערבב את השיר במשך שעות ארוכות קל יותר לשמוע שגיאות או צלילים לא רצויים. האוזניים שלו טריות ומוחו לא מלא בכל החלטות המיקס שנעשו קודם לכן. הוא יכול לשמוע את השיר כמו שהוא באמת, לא כמו שחשבו שהוא אמור להיות.
אז ההבדל
ההבדל בין מיקסינג למאסטרינג ברור כעת. המיקסינג מתרחש בתחילת הפוסט-פרודקשן ועובד עם מספר רב של ערוצים נפרדים, בעוד המאסטרינג הוא השלב הסופי ועובד עם קובץ אחד מוגמר.
אם המיקסינג מתמקד בפרטים הקטנים של כל כלי ומאפשר שינויים דרמטיים, המאסטרינג מתמקד בשיר כולו ועוסק בכיוונונו העדין. מטרת המיקסינג היא הגשמת החזון של האמן, בעוד המאסטרינג שואף לאיכות צליל כוללת והתאמה לסטנדרטים מקצועיים שהם שיקבעו את הצלחת השיר או האלבום כולו.
מבחינה תיאורטית, אפשר לבצע מיקס בלי מאסטרינג, אבל אי אפשר לבצע מאסטרינג בלי מיקס. המיקסינג יוצר איזון בסקאלה הקטנה, המאסטרינג לוקח את המיקס המלא ומלטש אותו. כיום, שני התהליכים הללו הפכו לנגישים יותר ואף ניתנים לביצוע מקוון (Online), גם בעזרת AI (בינה מלאכותית).
וכדי להבטיח שהמוסיקה תגיע למיצוי מלא של הפוטנציאל שלה, חשוב לבצע את שני התהליכים בנפרד.
קישורים מצורפים:
